ווען איינער מאכט א שהכל אויף אן עסן למשל אויף פלייש, און נאכדעם וויל ער טרינקען וואסער וכדו' דארף ער איבער מאכן א ברכה אדער פטר'ט די ברכה אויף מאכל אויך די ברכה אויף משקה?
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.
שאינו יודע האט געשריבן:וואס פארא ברכה מאכט מען אויך א וועדזשטעבל סאלאט וואס באשטייט פון טאמעיטע מיט צוויבל? עס איז לכאורה האלב אן האלב און לכאורה זענען ביידע עיקר
צוויבל איז דאך סתם אזוי א שאלה האדמה אדער שהכל
מ'נעמט אהן אז צוויבל איז נישט די דרך צו עסן רוי און ממילא אויף דעם אליינס מאכט מען א שהכל אבער מיט א סאלאט איז דאך יא די סדר איז עס האדמה
שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
גלאזער האט געשריבן:שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
גלאזער האט געשריבן:שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
וואס האט דאס מיא א קולא פארשטיי איך נאך נישט?
כי מן הדין צריכין לברך ברכה המבוררת, ורק מפני הספק מברכין ברכה הכוללת שיוצאין בדיעבד על כולם.
גלאזער האט געשריבן:שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
וואס האט דאס מיא א קולא פארשטיי איך נאך נישט?
כי מן הדין צריכין לברך ברכה המבוררת, ורק מפני הספק מברכין ברכה הכוללת שיוצאין בדיעבד על כולם.
דאס פארשטיי איך איך האב נאר געפרעגט וואס האט עס מיט א קולא צוטוהן איינער וואס איז מקיל מאכט א ברכה כוללת? איינער וואס איז א קל מאכט א ברכה כוללת!
גלאזער האט געשריבן:שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
וואס האט דאס מיא א קולא פארשטיי איך נאך נישט?
כי מן הדין צריכין לברך ברכה המבוררת, ורק מפני הספק מברכין ברכה הכוללת שיוצאין בדיעבד על כולם.
דאס פארשטיי איך איך האב נאר געפרעגט וואס האט עס מיט א קולא צוטוהן איינער וואס איז מקיל מאכט א ברכה כוללת? איינער וואס איז א קל מאכט א ברכה כוללת!
די הלכה איז אז אויף א ספק מאכט מען א שהכל, אבער נאר אויף א ספק שאי אפשר לברר, נישט ווייל איך בין א עם הארץ אין איך בין פויל צו זיך זעצן לערנען אפאר שעה און דורך טוען די נושא, אדער גיין פרעגן א תלמיד חכם הבקי בענין ברכות
גלאזער האט געשריבן:שבט הלוי מסתפק שטרנבוך כותב כיון שאינו ידוע, אבל אם ידוע, שהכל, ואפילו אם לא ידוע יש לסמוך ולברך שהכל. וכן מביא שם מהגרים טיקוצינסקי ומחזה אליהו ומנחת ירושלים וכיון שיש מחלוקת, נקטו מוצים הבקיאים להקל ולברך שהכל
וואס האט דאס מיא א קולא פארשטיי איך נאך נישט?
כי מן הדין צריכין לברך ברכה המבוררת, ורק מפני הספק מברכין ברכה הכוללת שיוצאין בדיעבד על כולם.
דאס פארשטיי איך איך האב נאר געפרעגט וואס האט עס מיט א קולא צוטוהן איינער וואס איז מקיל מאכט א ברכה כוללת? איינער וואס איז א קל מאכט א ברכה כוללת!
די הלכה איז אז אויף א ספק מאכט מען א שהכל, אבער נאר אויף א ספק שאי אפשר לברר, נישט ווייל איך בין א עם הארץ אין איך בין פויל צו זיך זעצן לערנען אפאר שעה און דורך טוען די נושא, אדער גיין פרעגן א תלמיד חכם הבקי בענין ברכות
הוא הדבר אשר דיברתי "די הלכה איז אז אויף א ספק מאכט מען א שהכל" איז דאס גאר נישט קיין קולא אויף אזא אופן
באנאנא סטראבערי און פיינעפעל זענען ספק העץ ספק האדמה איך האב אלעמאל "געוויסט" אז אויב מען האט ודאי פרי העץ און א פרי וואס מען מאכט האדמה מספק איז מען איז מקדים די האדמה דעם ליל ש"ק האט מיר חתני נ"י געוויזען