רבי יצחק ליפשיץ מויעליפאלי זצוק"ל- ג אלול תש"ג

[אורח לרגע]

מיהו רבי עוזר טייטלבוים מוויעליפאלי, הנראה בסרט וידאו מלפני המלחמה?



http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibiti ... /index.asp

סרט צבעוני נדיר המציג חיי יהודים בשטעטל לפני המלחמה

בשנת 1921 חיו בעיירה ויילופולה סקשינסקיה 550 יהודים, שהיו כמחצית מאוכלוסיית המקום. באותה שנה היו בה כ-20 בתי מלאכה יהודיים זעירים.
דוד טייטלבאום (1891 – 1972), בן העיירה וצלם חובב, היגר לארה"ב בשנות העשרה של המאה ה-20 והפך לאיש עסקים מצליח. הוא חזר כמעט בכל שנה לעיירה לבקר את בני משפחתו ובשנת 1938 הסריט את נסיעתו. ביוני או ביולי 1939 ביקר שוב בוויילופולה, אך נשאר בה זמן קצר בלבד בשל חששו ממלחמה קרבה. ייתכן שחלק מהקטעים צולמו בנסיעה האחרונה. בסרט נראים בני משפחות טייטלבאום, רפפורט וסרטוריה, מכרים ושכנים.


את הזיהויים עשו בני המשפחה, ובמיוחד חנה רחל (הלן) גלוקסמן, אחייניתו של דוד, שחיה היום בארה"ב.
עם הכיבוש הגרמני של ויילופולה בראשית ספטמבר 1939 החלה תקופה של גזרות, רדיפות, חטיפות לעבודה, שוד רכוש ורציחות. באביב 1942 נאסר על היהודים להתגורר במקומות מסוימים בעיירה, והם אולצו להתרכז בכמה סמטאות. לא היה זה גטו סגור, אך על תושביו הוטלו הגבלות תנועה חמורות. ב-26 ביוני 1942 הובלו יהודי ויילופולה סקשינסקיה לגטו ברופצ'יצה. כ-50 חולים וקשישים נרצחו בעיירה לפני היציאה לדרך. בין הנרצחים היו אנשים שמופיעים בסרט.

בסרט נראים:
עוזר טייטלבאום שהיה ממנהיגי הקהילה, ונרצח ביוני 1942. ואשתו, לאה (לבית בלאטברג), נפטרה אולי ממחלה לפני הרצח ההמוני והגירוש, אך ייתכן שנרצחה ביוני 1942. שמם מופיע על המצבה שהוקמה לזכר הנספים במקום.

לעוזר ולאה היו תשעה ילדים:

רייזל
חיל (נ' 1882, היגר לארה"ב);
שיינדל (נ' 1889);
דוד (נ' 1891);
חיה קלרה (נ' 1895, היגרה לארה"ב);
שעיה סאם (נ' 1896/7, היגר לארה"ב);
גוסי (נ' 1904);
יענקל (היגר לארה"ב);
אליעזר;

מבין ילדיהם של עוזר ולאה מופיעים בסרט דוד, צלם הסרט ו-חיל שהיגרו לארה"ב וביקרו בעיירה; ואחיותיהם רייזל סרטוריה (לבית טייטלבאום) שנספתה ובעלה, משה (לא ידוע מה עלה בגורלו); ו-שיינדל רפפורט (לבית טייטלבאום) 1889)–?) ובעלה משה אהרן (1887–?) שכנראה נספו, לא ידוע מתי והיכן.

כמו כן מזוהים בסרט ילדיהם של שיינדל ומשה אהרן:
שמחה (1914–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל (1915/1916–?); שלמה (1917–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חנה רחל (הלן) גלוקסמן (1919–) לבית רפפורט. בנסיעה ב-1938 ארגן דיוויד את עזיבתה של חנה לארה"ב. היא עזבה את ויילופולה בספטמבר או באוקטובר 1938; חיים (1921–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; אתלה (1929–?), עקבותיה נעלמו.
ילדיהם של רייזל ומשה:
שעיה. לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל; שרה ובעלה (שמו לא ידוע).

בסרט נראים גם:
השכן של עוזר ולאה ובעל הבית שלהם, יהודה רדל, שנספה ברצח ההמוני ביוני 1942; אשתו, איידל הייתה אחותו החורגת של משה אהרן רפפורט.
נתן ליפשיץ (1918–2011). שרד. ליפשיץ היה בנו של רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ ונכדו של האדמו"ר יצחק ליפשיץ.

http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibiti ... /index.asp

[רימנובער אייניקעל]

הרה"ק רבי יצחק זצוק"ל איז געבוירן לאביו הרה"ק רבי נטע'לי זצ"ל מויעליפאלי בן הרה"ק רבי אהרן זעליג (הנקרא רבי אהריש זצ"ל) בן הארי' דבי אילעי זיע"א.און צו זיין מאמע הרבנית אלטע חיה ע"ה (נכדת הרה"ק רבי שלמה זלמן מ'ויעליפאלי זי"ע) בשנת תרל"א לערך.אלס בחור האט ער געלערנט און ישיבה פון הרה"ק רבי שלמה מ'באבוב זצ"ל און ווישניצא .רבי שלמל'ה זצ"ל האט אים זייער מכבד געווען,ער פלעגט אים מכבד זיין זינגען אשת חייל ביים טיש,ביז בנו הרה"ק רבי בן ציון הי"ד איז בר מצוה געווארען.ער האט אים ארויס געוויזן גרויסע חביבות ,ווען ער פלעגט גיין שפאצירן האט ער אים אלע מאל מיט גענומען אנהאלטענדיג זיין האנט .רבו הרה"ק מבאבוב זצוק"ל האט געזאגט אויף אים אז ער וועט זיין א'רבי און אסאך אידן וועלן געהוילפן ווערן ביי אים. ער האט חתונה געהאט מיט הרבנית מרת פריידא ע"ה בת הגאון הצדיק רבי יהושע רמר"ז דיין דק"ק קרוסנא,ממשפחת הרה"ק מ'בעלזא זיע"א.און שנת תרנ"ה ביי די צוויי און צוואנציג יאר בחיי אביו האט מען אים אויפגענומען אלס ויעליפאלער רב ,בשנת תרע"ה לאחר הסתלקות אביו האט ער ממלא מקום געווען אביו און געפירט ראביסטעווע ביד רמה.געווען א'קדוש וטהור זייער ווייניג געגעסן.געווען א'גרויסער אוהב ישראל,ער פלעגט אסאך מאל זאגען בהתרגשות א'איד א'איד.מ'האט געזען ביי אים מופתים למעלה מדרך הטבע, ספעציעל באפרייט צו ווערן פון מיליטער און געהאלפן ווערן מיט זרע של קיימא.בשנת תרפ"ב האט ער זיך באזעצט און בריגל, הונדערטע חסידים האבען מסתופף געווען בצילו.הרה"ק רבי שלמה חנוך מראדאמסק הי"ד פלעגט אים שיקן א'קוויטל,און אויך הרה"ק רבי אריה לייביש הלברשטאם זצ"ל אבד"ק צאנז פלעגט אים שיקן א'קוויטל .ער האט עוסק געווען בתיקון נשמות.געווען בידידות עצומה מיט הרה"ק רבי בן ציון מ'באבוב הי"ד נאך פון די ישיבה און ווישניצא, הרה"ק רבי בן ציון הי"ד פלעגט אים שיקן מענטשן מיט קוויטלעך.הרה"ק רבי אהרל'ה מ'בעלז זי"ע האט אים געגעבן א'קוויטל ,הרה"ק רבי שמעול'ה מ'זעליחוב הי"ד איז געווען זיינס א'חסיד און געשטאנען פאר אים כעבדא קמיה מרי,און ער פלעגט כסדר פארן צו אים.ביי די צווייטע וועלט מלחמה איז ער געווען און בוכניא גטו.ער האט זיך באהאלטן און א'בונקר,מיט נאך הונדערט און דריייסיג מענטשען.די דייטשען ימ"ש האבן אים געזוכט, ביז זיי האבן געטראפען די בונקר ,זיי האבן יעדן איינעם ארויס גענומן פונעם בונקר ,און געשאסן איינעם נאכ'ן אנדערע .און די נאצי ימ"ש האט געזאגט צום רבי'ן זצ"ל אויב ביסטו א'רבי מאך אז די ביקס זאל נישט שיסן,די נאצי האט אראפ געווארפן זיין קאפל,האט די רבי ארויף געלייגט זיין הענט אויפן קאפ און געשריגען שמע ישראל,ונהרג על קדושת שמו יתברך ביום ג' לחודש אלול תש"ג. ה' יקום דמו.

[סטרעטענער אייניקל]

ש"ב הרה"צ מסטרעטין - בארא פארק הוא נכדו, כי חמיו, הרה"צ רבי נפתלי טייטלבוים מעטשעד זצ"ל היה חתן הרה"צ רבי יצחק מוויעליפאלי.
וגם הסטראפקאווער הקודם מירושלים רבי יחזקאל שרגא זצ"ל היה חתנו בזוו"ר. [הוא גם היה דודו].

[רימנובער אייניקעל]

ש"ב הרה"צ מסטרעטין - בארא פארק הוא נכדו, כי חמיו, הרה"צ רבי נפתלי טייטלבוים מעטשעד זצ"ל היה חתן הרה"צ רבי יצחק מוויעליפאלי.
וגם הסטראפקאווער הקודם מירושלים רבי יחזקאל שרגא זצ"ל היה חתנו בזוו"ר. [הוא גם היה דודו].

כבוד ש"ב סטרעטינער איינקיל שליט"א,אחדשה"ט,במחילת מעלת כבודו,רבי נפתלי טייטעלבוים מ'עטשעד זצ"ל היה חתן הרה"צ ר' יצחק ראובן ליפשיטץ זצ"ל אבד"ק טשארני-דוניאיעץ, זצ"ל (שהיה בן אחי אביו של הרה"ק רבי יצחק זצ"ל מויעליפאלי) . וכן האדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל.

[רימנובער אייניקעל]

צורת קודשו של הרב הקדוש רבי יצחק מ'ויעליפאלי הי"ד.

[רימנובער אייניקעל]

פארציילט מיר נכדו הרה"צ רבי נטע ליפשיץ מ'ויעליפאלי נוא יארק זצ"ל א'מעשה נורא געהערט פון רבי דוד שפירא ז"ל נאמן ביתו פון הרה"ק רבי אהרן מ'בעלזא זיע"א,ווען הרה"ק מ'בעלזא זיע"א איז געווען און בוכניא גטו האט ער געזאגט פאר רבי דוד שפירא ז"ל לאמיר אריין גיין זיך געזעגענען פון ויעליפאלי רבי וואס איז אויך געווען און גטו.ווען בעלזער רב איז אריין געקומען צום רבי האט ער געגעבן א'קוויטל פארן ויעליפאלי רבי זצ"ל,האט ער נישט געוואלט נעמען דאס קוויטל זאגענדיג בעלזער רב איר ווייסט דאך וואו שווער ס'איז מיר צו נעמען א'קוויטעל אפילו פון א'שוסטער וואו אזוי וועל איך קענען נעמען פון אייך א'קוויטעל
האט אים בעלזער רב זיע"א זייער מפציר געווען האט די רבי געזאגט אין מסרבין לגדול האט ער גענומען די בעלזער רב'ס קוויטל און אנגעהויבן צו ליינען אבער אינמיטן ליינען האט ער אויפגעהערט זאגענדיג איך קען מער נישט ליינען (ס'ווייסט אויס אז ויעליפאלער רבי האט געזען ברוח קודשו אז ס'איז נישט געבליבן א'שריד ופליט פונעם בעלזער רב'ס 'זי"ע משפחה,)און ער האט אנגעהויבן צו וויינען.האט זיך בעלזער רב זי"ע דערשראקן זען ויעליפאלער רב זצ"ל וויינען האט ער אים געזאגט ויעליפאלער רב

האט ויעליפאלי רב גענטפערט, מיט מיין זאק ביינער איז שוין נישט דא וואס צו טוהן.אבער איך האב נאך א'אאייניקל און חינא (מיינענדיג בן בנו הרה"צ רבי נטע ליפשיץ זצ"ל וואו ער איז אנטלויפען קיין וילנא און פון דארט איז ער אנטלויפן מיט תלמידי חכמי לובלין קיין שאנחאי יפן)אפשר וועט נאך פון אים עפעס בלייבן,האט בעלזער רב זי"ע געזאגט וויעליפאלער רבי איך זאג אייך צו ווען איך וועל געראטעוועט ווערן וועל איך אים אופזוכען און האלטען וואו א'אייגן זון
וכך הוה נכדו הרה"צ רבי נטע ליפשיץ זצ"ל איז געווען די איינציגסטע אוד מוצל מאש פון די גאנצע משפחה פונעם ווילעיפאלער רב הי"ד וואס האט איבער געלעבט די ביטערע חורבן.

[רימנובער אייניקעל]

פארציילט הרה"צ רבי נטע ליפשיץ זצ"ל מ'וויעליפאלי נוא יארק .
ער איז אמאל געשטאנען ביים ספרים שאנק פון זיין זיידע הרה"ק רבי יצחק מויעליפאלי זצ"ל.
און לעיבן אים איז געשטאנען הרה"ק רבי שמוע'לה מ'זעליחוב הי"ד (וואס כידוע איז ער געווען א'גרויסער חסיד זיינער און געשטאנען כעבדא קמי מריה פאר אים )און אריין געקוקט און א'ספר.
אינמיטן איז אנגעקומען דודו הרב בן ציון מילער חתן הרבי מויעליפאלי מיט זיין לילקע ציבעך און מויל.

פרעגט ער פאר רבי שמעון אויב איך וועל אייך פרעגן א'שאלה וועט איר מיר ענטפערן?
זאגט אים רבי שמעון ווייס איך דען וואס די גייסט מיך פרעגן אבער ער האט אים געבטן אז ער זאל אים ענטפרען.

פרעגט ער אים אזוי מיין טאטע הרה"ג רבי שמואל אהרן מילער זצ"ל אבד"ק לאבאווע קענט איר דאך
ער לערנט און דאווענט כסדר אדער גייט ער נאך געלט פאר אידין'ס וועגען און מיין רבי די זעלבע זאך.
משא"כ מיין שווער (וויעליפאלער רבי זצ"ל) זאגט אמאל א'ווערטל (נאכן דאווענן פלעגט ער זיך ווערטלן)וואלט איך אייך געוואלט פרעגן זענט איר טאקע א'חסיד פון מיין שווער?.

האט הרה"ק רבי שמעון זצוק"ל אוועק געמאכט די שאלה מיט זיין האנט און געזאגט
דיין טאטע און דיין רבי זענען צדיקים פון פאר דריי הונדערט יאר (געמיינט צו זאגען פאר דרך הבעש"ט).
ביי דיין שווער קען מען אויך היינט זען דרך הבעש"ט.
איך פאר דאך אסאך ארום און איך טרעפ מיך מיט אסאך גוטע אידן אבער נאר ביי דריי רבי'ס האב איך געזען דרך הבעש"ט זיע"א.
ביי די לברטוב'ער רבי זצ"ל (מגזע פשיסחא)און רבי משה'לה פון בלענדאוו (מגזע קאזניץ)און ביי דיין שווער.

האט אים הרה"צ רבי נטע ליפשיץ זצ"ל געפרעגט וואס מיינט איר מיט דרך הבעש"ט
האט ער מיר געזאגט איך גיי דיך יעצט נישט מסביר זיין וואס דרך הבעש"ט מיינט
אבער די בעש"ט האט געלערנט א'וועג וואו מקען רעדן שיחת חולין און מייחד זיין יחודים

האט רבי שמעון פארענדיגט אז דאס איז פעוונא(זיכער)אז ער פארגעסט נישט איין מינוט אז עס איז דא א'גאט אויף דער וועלט.

[ממעתיקי השמועה]

כ'זע אז האסט געקענט דעהם וויעליפאלי רבי'ן ר' נטע זצ"ל, ווי גוט ווייס איך נישט צו נאר באגעגנט אדער באזוכט אדער גאר געוועהן גאר היימיש,
אבער דאס קען איך זאגן אז פון די היפש פאר מאל וואס כ'האב זיך געטראפן מיט איהם איז געוועהן ממש א קורת רוח, פארצייטישער איד וואס האט גע'אטעמ'ט דער אלטער היים,
ממש א שריד לדור דעה,
און נאך מער איז עס קלאר'ער געווארן ווען כ'האב געזעהן באשריבן איבער איהם, דעמאלטס שוין באמערקט נאך פון די היסטארישקייט וואס מיר האבן געהאט,
כדי פאר א אשכול פאר זיך,
כ'דארף זיך אביסל מער אויפ-פרישען די זיכרון, אויך געהערט איבער זיין גרויסן זיידן פון איהם, מ'העט ממשיך זיין בע"ה און אפשר וועט מען טאקע גיין פתיחה אויפן נייען אשכול,
דאכט זיך סגייט באלד זיין די יארצייט.

[לאן אתה הולך]

הרה"ק רבי יצחק זצוק"ל איז געבוירן לאביו הרה"ק רבי נטע'לי זצ"ל מויעליפאלי בן הרה"ק רבי אהרן זעליג (הנקרא רבי אהריש זצ"ל) בן הארי' דבי אילעי זיע"א.און צו זיין מאמע הרבנית אלטע חיה ע"ה (נכדת הרה"ק רבי שלמה זלמן מ'ויעליפאלי זי"ע)

דארף שטיין בת אנשטאט נכדת, ר' נטע'לי איז געווען אן איידעם ביי הרה''ק שלמה זלמן.

[ממעתיקי השמועה]

יא, היינט געוועהן די פינף'טע יארצייט פון וויליפאלי'ע רבי ר' נטע ליפשיץ זצ"ל, מנעמט זיך שוין צאם די זכרונות אבער עוד חזון למועד.

[ממעתיקי השמועה]

זע מער איבער איהם ומשפחתו דא > viewtopic.php?p=331388#p331388 און אויך אויף די אנדרע עמודים.

[מיללער]

כ'זע אז האסט געקענט דעהם וויעליפאלי רבי'ן ר' נטע זצ"ל, ווי גוט ווייס איך נישט צו נאר באגעגנט אדער באזוכט אדער גאר געוועהן גאר היימיש,
אבער דאס קען איך זאגן אז פון די היפש פאר מאל וואס כ'האב זיך געטראפן מיט איהם איז געוועהן ממש א קורת רוח, פארצייטישער איד וואס האט גע'אטעמ'ט דער אלטער היים,
ממש א שריד לדור דעה,
און נאך מער איז עס קלאר'ער געווארן ווען כ'האב געזעהן באשריבן איבער איהם, דעמאלטס שוין באמערקט נאך פון די היסטארישקייט וואס מיר האבן געהאט,
כדי פאר א אשכול פאר זיך,
כ'דארף זיך אביסל מער אויפ-פרישען די זיכרון, אויך געהערט איבער זיין גרויסן זיידן פון איהם, מ'העט ממשיך זיין בע"ה און אפשר וועט מען טאקע גיין פתיחה אויפן נייען אשכול,
דאכט זיך סגייט באלד זיין די יארצייט.

פון דעם רבי נתן נטע דוב מוויעליפאלי-בארא פארק ז"ל ב"ר יהודה זונדל בן רבי יצחק, איז דא א דריי שעה'דיגע שמועס אויפן געוועב (י"ט) וואו ער דערציילט (אויף ענגליש) איבער דער אלטער היים און די מלחמה יארן.

נפטר בשנת תשע"א

האט ער געהאט א ביהמ"ד אין ב"פ?

[ממעתיקי השמועה]

....... עיין לעיל

פון דעם רבי נתן נטע דוב מוויעליפאלי-בארא פארק ז"ל ב"ר יהודה זונדל בן רבי יצחק, איז דא א דריי שעה'דיגע שמועס אויפן געוועב (י"ט) וואו ער דערציילט (אויף ענגליש) איבער דער אלטער היים און די מלחמה יארן.
נפטר בשנת תשע"א
האט ער געהאט א ביהמ"ד אין ב"פ?

ניין,
ער איז געוועהן א מורא'דיגע נחבא אל הכלים, און גארנישט געוואלט נהנה זיין אפילו פון פשוטע כיבודים, כ'וועל נישט יעצט מאריך זיין און זיין חשוב'ע פרעזנטליכקייט.

און ב"פ האט ער געוואוינט נאר פאר עטליכע יאר און די אנהייב שנות נ' יארן, ער האט געוואוינט פאר בערך די לעצטע 15 יאר און אנהייב פלעטבוש ביים גרעניץ פון ב"פ,
ער האט זיך קובע מקום געוועהן און שענדישוב בבחינת שבתי בבית השם - און זיך ממש געווייקט דארט ווי מרופט עס,
דארט האט מען איהם געקענט טרעפן ווען אימער, נישט נאר צו תפילות און טישן וואס ער האט דארטן מיטגעהאלטן, נאר פארדעהם אפאר שעה נאכדעהם אפאר שעה,
סאיז געוועהן א גוטע געלעגנהייט צו קענען נאשן פון זיינע פערל'דיגע זכרונות און מיט דעהם ווי אזוי ער האט צו יעדעם גערעדט אזוי אראפגעלאזט איז געוועהן ממש להפליא,
ווען כ'האב געהערט דערפון האב איך אויך אויסגעניצט די געלעגנהייט, און כ'האב ב"ה אריינגעכאפט א געוואלד,
כ'האב געהערט אז פון צייט צו צייט האט זיך געמאכט אז ער איז דארטן געזיצן א אומגעפעהר פון 18 שעה, פון די פרימארגן שעות ביז די פרי פארטאג'ס שעה'ן, יהא זכרו ברוך.
_ _ _ _ _ _ _

די דריי שעה'דיג שמועס וואס היסטאריקער האבן אפגעכאפט פון איהם האב איך שוין געהערט פון,
אבער ב"ה אז כ'האב נישט קיין צוטריט דערצו, איז שייך פאר איינעם עס ארויפצולייגען אויף קאפי קאו"ם וכדומה אדער עס שיקן באישי, יישר כחכם.

[איטשע טבריאנער]

מיין זיידע לאוי"ט איז געווען א חסיד ביי ר' יצחק זי"ע און ער זאגט אז דע ניגון ואס ער פלעגט זינגען אויף מנוחה ושמחה [ער פלעגט דאס זינגען גאר גאר לאנג] האט איהם געהאלטן ביי די שווערע צייטן פון די מלחמה.

[מלה בסלע ודי לחכימא]

מיין עלטער זיידע איז געוועהן א חסיד פון ר׳ יצחק וויעלפאלי, וואס האט אים געהייסן שיקן זיינע זון קיין באבוב. און מיין זיידע מיט זיינע ברידער זענען געבליבען באבוב׳ער חסידים.

[איטשע טבריאנער]

שמעתי שהוא שלח הרבה בחורים לבאבוב בתחילת המלחמה.

[איטשע טבריאנער]

א' מחסידיו המפו' זקיני הנה"ח ר' איטשע טייכטהאל ז"ל מקראקא.

א' מצדיקי גאליציא התבטא שמקנא בוויעליפאלי רבי בג' חסידים שיש לו. בהרה"ק רבי שמעל'י זעליחובער זי"ע ובעוד א' שאיני זוכר מיהו, ובזקיני הנ"ל

[מיללער]

מיהו רבי עוזר טייטלבוים מוויעליפאלי, הנראה בסרט וידאו מלפני המלחמה?



http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibiti ... /index.asp

סרט צבעוני נדיר המציג חיי יהודים בשטעטל לפני המלחמה

בשנת 1921 חיו בעיירה ויילופולה סקשינסקיה 550 יהודים, שהיו כמחצית מאוכלוסיית המקום. באותה שנה היו בה כ-20 בתי מלאכה יהודיים זעירים.
דוד טייטלבאום (1891 – 1972), בן העיירה וצלם חובב, היגר לארה"ב בשנות העשרה של המאה ה-20 והפך לאיש עסקים מצליח. הוא חזר כמעט בכל שנה לעיירה לבקר את בני משפחתו ובשנת 1938 הסריט את נסיעתו. ביוני או ביולי 1939 ביקר שוב בוויילופולה, אך נשאר בה זמן קצר בלבד בשל חששו ממלחמה קרבה. ייתכן שחלק מהקטעים צולמו בנסיעה האחרונה. בסרט נראים בני משפחות טייטלבאום, רפפורט וסרטוריה, מכרים ושכנים.


את הזיהויים עשו בני המשפחה, ובמיוחד חנה רחל (הלן) גלוקסמן, אחייניתו של דוד, שחיה היום בארה"ב.
עם הכיבוש הגרמני של ויילופולה בראשית ספטמבר 1939 החלה תקופה של גזרות, רדיפות, חטיפות לעבודה, שוד רכוש ורציחות. באביב 1942 נאסר על היהודים להתגורר במקומות מסוימים בעיירה, והם אולצו להתרכז בכמה סמטאות. לא היה זה גטו סגור, אך על תושביו הוטלו הגבלות תנועה חמורות. ב-26 ביוני 1942 הובלו יהודי ויילופולה סקשינסקיה לגטו ברופצ'יצה. כ-50 חולים וקשישים נרצחו בעיירה לפני היציאה לדרך. בין הנרצחים היו אנשים שמופיעים בסרט.

בסרט נראים:
עוזר טייטלבאום שהיה ממנהיגי הקהילה, ונרצח ביוני 1942. ואשתו, לאה (לבית בלאטברג), נפטרה אולי ממחלה לפני הרצח ההמוני והגירוש, אך ייתכן שנרצחה ביוני 1942. שמם מופיע על המצבה שהוקמה לזכר הנספים במקום.

לעוזר ולאה היו תשעה ילדים:

רייזל
חיל (נ' 1882, היגר לארה"ב);
שיינדל (נ' 1889);
דוד (נ' 1891);
חיה קלרה (נ' 1895, היגרה לארה"ב);
שעיה סאם (נ' 1896/7, היגר לארה"ב);
גוסי (נ' 1904);
יענקל (היגר לארה"ב);
אליעזר;

מבין ילדיהם של עוזר ולאה מופיעים בסרט דוד, צלם הסרט ו-חיל שהיגרו לארה"ב וביקרו בעיירה; ואחיותיהם רייזל סרטוריה (לבית טייטלבאום) שנספתה ובעלה, משה (לא ידוע מה עלה בגורלו); ו-שיינדל רפפורט (לבית טייטלבאום) 1889)–?) ובעלה משה אהרן (1887–?) שכנראה נספו, לא ידוע מתי והיכן.

כמו כן מזוהים בסרט ילדיהם של שיינדל ומשה אהרן:
שמחה (1914–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל (1915/1916–?); שלמה (1917–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חנה רחל (הלן) גלוקסמן (1919–) לבית רפפורט. בנסיעה ב-1938 ארגן דיוויד את עזיבתה של חנה לארה"ב. היא עזבה את ויילופולה בספטמבר או באוקטובר 1938; חיים (1921–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; אתלה (1929–?), עקבותיה נעלמו.
ילדיהם של רייזל ומשה:
שעיה. לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל; שרה ובעלה (שמו לא ידוע).

בסרט נראים גם:
השכן של עוזר ולאה ובעל הבית שלהם, יהודה רדל, שנספה ברצח ההמוני ביוני 1942; אשתו, איידל הייתה אחותו החורגת של משה אהרן רפפורט.
נתן ליפשיץ (1918–2011). שרד. ליפשיץ היה בנו של רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ ונכדו של האדמו"ר יצחק ליפשיץ.

http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibiti ... /index.asp

"נתן ליפשיץ" הנזכר שם, הוא ר' נטע ליפשיץ שנזכר כאן באשכול כשריד למשפחת רבי יצחק'ל מוויעליפאלי זצ"ל - אולי משפחת טייטלבוים קשור להם?

קען איינער איבערקאפירן די ווידעאו אינעם לינק אדער פון דא:
http://www.yadvashem.org/yv/en/exhibiti ... m-film.asp

צו דראפבאקס אדער גוגל-דרייוו?

[הונגרי]

מיהו הצדיק אברהם משה מווילפולע (מופיע בספר בישישים חכמה עמוד ס"א לרב גד ווינטרוב) שנפטר בגיל 33 במקווה וכך היציל אשה כורעת ללדת?

[איטשע טבריאנער]

לרגל היארצייט שחל השבוע [ג' אלול] אעתיק שורות אלו.

מי שמסר את הסיפור הוא רבי שמעון לנדאו [אביו של הרב דב לנדאו מירושלים] ז"ל שנכח במקום והעיד על מה שראה בעצמו.

בשבת קודש, אחרי אקציה אלימה ורחבה במיוחד, כל היהודים בגטו בוכניה הסתתרו במחבואים ובבונקרים. זו הייתה שנה קרה במיוחד והשלג שכיסה את הארץ היה אדום מדם הנרצחים וזרוע בגופות הקדושים.. איש לא העז להוציא אפילו אצבע ממקום מסתורו. אנשים שנשברו ויצאו לשאוף אויר לא נורו בשעת מעשה, הגרמנים זיהו את המקום שבו נראה יהודי ובצעו לאחר מכן חיפוש, בעזרת פולנים מקומיים שהתנדבו לכך, כדי למצוא יהודים נוספים באותה סביבה בה נראה היהודי. מובן, איפוא, שהפחד היה נורא ואיום.
הרב מוויעלאפאלי היה במקום מסתור צמוד למרפסת. בשבת אחר הצהריים הוא התחיל לשיר 'יום זה מכובד מכל ימים' בניגון שמוכר היום כניגון של חסידי באבוב, למעשה זה ניגון עתיק שהיה מקובל ונפוץ בכל גליציה. הרב התחיל את הזמירה בקול חרישי אך ככל שהמשיך גברה התלהבותו והוא החל להרים את קולו. היושבים האחרים בבונקר ניסו להסות אותו ולהסב את תשומת לבו לסכנה הגדולה, אך הוא התעלם. ואז, כשהגיע לבית האחרון, "השמים מספרים כבודו" יצא, לתדהמת הנוכחים, למרפסת הסמוכה, נעמד על כסא והחל לשיר בקול גדול השמים מספרים כבודו כשהוא נושא את שתי ידיו כלפי מעלה ומחווה מול השמים. ואז המשיך, וגם הארץ מלאה חסדו כשהוא מחווה בשתי ידיו הקדושות על הארץ המושלגת האדומה מדם הקדושים. ואז סובב את ידו בתנועה מעגלית כעין חיבור בין השמים לארץ והמשיך בלהט ראו ראו כי כל אלה עשתה ידו ואז סיים כי הוא הצור פעלו תמים.
זה הסיפור עם המשמעות של צידוק הדין שמסתתר בזמר הקדוש הזה. הרב הקדוש נהרג בסופו של דבר אינני יודע מתי, אך היה זה בזמן אחר. הרוצחים לא הגיעו בעקבות הסיפור הזה.

[אום אני חומה]

הרה"ק רבי יצחק זצוק"ל איז געבוירן לאביו הרה"ק רבי נטע'לי זצ"ל מויעליפאלי בן הרה"ק רבי אהרן זעליג (הנקרא רבי אהריש זצ"ל) בן הארי' דבי אילעי זיע"א.און צו זיין מאמע הרבנית אלטע חיה ע"ה (נכדת הרה"ק רבי שלמה זלמן מ'ויעליפאלי זי"ע)

דארף שטיין בת אנשטאט נכדת, ר' נטע'לי איז געווען אן איידעם ביי הרה''ק שלמה זלמן.

בזוו''ר אבער ער האט נאר געהאט 1 קינד פון דעם זיווג. בזוו''ש האט ער חתונה געהאט מיט בת גיסו ר' יצחק צבי הירש שיף חתן רש''ז מוויעליפאלי און מיט איהאט געהאט די איבריגע קינדער אריינגערעכנט ר' איציקל.

[dovidal]

רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ
זענין דא אייניקלעך פון אים ?

[אום אני חומה]

רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ
זענין דא אייניקלעך פון אים ?

[b]נתן ליפשיץ (1918–2011). שרד. ליפשיץ היה בנו של רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ ונכדו של האדמו"ר יצחק ליפשיץ.

[איטשע טבריאנער]

לרבי נתן נטע יש בן בסנהדריה בירושלם.

[ישראל אהרן]

נעכטען איז געווען זיין גרויסע יארצייט
זכותו הקדוש יגן עלינו
והשם ינקום דמיו במהרה