שו"ת "בית הבחירה" להגאון רבי שלמה כהן ז"ל (כת"י)

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

שו"ת "בית הבחירה" להגאון רבי שלמה כהן ז"ל (כת"י)

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

אזוי ווי שוין דערמאנט אין די תולדות פון הגאון רבי שלמה כהן זצ"ל האט ער אויך מחבר געווען ספרי שו"ת, איינס רופט ער "בית הבחירה", און דער צווייטער באנד האבן מיר ביזדערווייל נישט געפונען אז ער זאל עס רופן מיט א געוויסע נאמען, און די רשמי רשוותא רופן דאס "שו"ת רבי שלמה הכהן".

לעצטענס האבן מיר אביסל דורכגעקוקט די ספרים, און מיר האבן געמאכט א שטיקל מפתח אויף די תוכן התשובות, ווי אויך וועט איר זען א חלק פון די שואלים, און אפשר וועט דער עולם קענען צולייגן מער אינפארמאציע אויף די שואלים אדער אויפ'ן מחבר.

בן שלמה - בית הבחירה [חלק השמיני מבתי נפש]

אויפן ערשטן בלאט שרייבט דער מחבר:
ב"ן שלמה
והוא בית שמיני מספרי "בתי נפש" נקרא בית הבחירה, בו הבאתי במה שהיה בא לפני ספיקא דרך שו"ת ?רבינו? ש"ע - הן מה שנשאלתי מאחרים והשבתי להם, או מה שהיה לי בעצמי איזה עיון בדינים?, את הכל רשמתי בזה, וכאשר שלא רציתי שיסמכו הקוראים רק עלי, רק כוונתי היה לפתוח פתח עיונא בענינים כאלה והשומע יוסיף לקח ע"י עיונו הטוב, לכן קראתיו שם החיבור הזה "בית הבחירה", ע"ש כי הבחירה ניתנה בידי אדם, שהוא יבחר הטוב בעינו בתר עיונו הטוב ולא עלי יסמוך כי אנוכי נבער מדעת, תולעת ולא איש.
שלמה בהרב הגאון המפורסם מהרז"ך נ"י אב"ד ור"מ ק"ק פיורדא

סימן א – מי שנפסקו לו ציציות בשבת ברשות הרבים

סימן ב' – לחלק המילה לשני מוהלים בשבת.
השואל הוא: "גיסי התורני מו"ה שלום פ' מק"ק צילץ"

סימן ג' – נשא אשה ונתוודע לו שהיתה כבת ארבעים ושהה עמה עשר שנים היאך יתנהג עמה

סימן ד – מאת אביו בבירור דעת הרא"ש במס' יבמות ד? ד"ה גבר, במי שיודעין בו שהוא עקר אך עדיין לא שהה עמו עשר שנים.

סימן ה' – תשובה מאת אביו על תשובתו אליו

סימן ו – מה שהשיב לאביו בנידון הנ"ל

סימן ז – בנידון עגונה שנמצא הרוג ויש לו סימן ? בגוף וכו'

סימן ח – בנידון עגונה וכו'

סימן ט – עוד בנידון עגונה
ושם שעפ"י ב' תשובות הנ"ל הסכימו ג' גאוני ארץ להתיר עגונה, הלא הם אביו הגאון מהרז"ך אב"ד ור"מ פיורדא, והגאון המפורסם מו"ה חיים צבי אב"ד ור"מ דק"ק מבענצא (לע"ע בעיר אה"ו יע"א) {הנודע כהיום להגאון בעל עצי ארזים על או"ח ואה"ע}, הגאון המפורסם החריף מוה"ר צבי הירש שהי' אב''ד ור''מ דק''ק בראד ולע"ע בגלוגא רבתי יע"א {ולבסוף ימיו נתקבל לאב''ד ור''מ בשלש קהילות קדושות אלטונא האמבורג וואנזיבעק}
אלא שהעירו על כמה מדבריו ומעתיק שם מה שהאיר אביו הגאון מהרז"ך.

סימן י – מה שהשיב לאביו בענין הנ"ל

סימן י"א – מה שהשיב להגאון צבי הירש בעמח"ס שו"ת תפארת צבי בענין הנ"ל ?לעי' אם התשו' לא הובא שם?

סימן י"ב – מה שהשיב לו אביו במ"ש לו בסי' י' הנ"ל

סימן י"ג – מה שהשיב לאביו בענין הנ"ל

סימן י"ד – בענין ווסתות

סימן ט"ו – באם מותר לכהנים הדרים בבית אחד עם א"י ומת אחד מהא"י והוא מאהיל עליהם אם צריכים לרוץ החוצה אף
שהם ערומים או שמותר להם לשהות וללבוש ולצאת

סימן ט"ז – בשאלה ששאל לו אביו ומה שהשיב לו

סימן י"ז – מה שהשיב לו אביו, ומ"ש לו

סימן י"ח – בנידון הדין המבואר ביו"ד סי' קצ"ח בקרטין שחורים ואדומים אצל האשה וכו'

סימן יט – בדין רואה דם מחמת תשמיש

סימן כ – בדין ריחא מילתא

סימן כא – במה דאיתא ביו"ד ק"ח ס"א בדין תנור קטן

סימן כב – בבירור הדין המבואר ביו"ד סי' ק"י דדבר שבמנין אינו בטל

סימן כג – אי "צירוף" הוי איסור דאורייתא בשבת.

סימן כד – ראובן תובע משמעון שנתן לו סחורה למסור לא"נ והא"נ אומר שלא קיבל, ושמעון טוען שמסר, האם משביעין שמעון?

סימן כה – ביאור דעת הרמב"ם בהל' כלאים (פ"י הלכות ב-ד) בענין שעטנז מתי הוי דאורייתא, ומיישב הקושיות שהקשו עליו.

סימן כו – בנידון יבמה שהיתה בחזקת איסור לשוק מחמת שהיה לבעלה אח, ונעלם להרבה שנים, ואחר כך העיד אחד ש?? האם יש לסמוך על העדות להתיר האשה.?

סימן כז – ביורשי עזבון אם, שכמה מהיורשים רצו ליטול חלק יתירה על אחיהם בעבור שהם פרנסו אמם מנכסיהם
השואל: הגאון ר' גדלי' מיץ - ראטנבערג אב"ד בעדיגהיים והמדינה. היה תלמוד מובהק מהשאגת אריה (ראה בהסכמתו על ספר "קול שחל" להגאון ר' אשר בן השאג"א), ומאביו של הגאון רבי שלמה כהן ז"ל שאחר שלמד אצל השאג"א הלך ללמוד בישבה הרמה בפיורדא אצל הגאון ר' משולם זלמן כהן זצ"ל בעל "בגדי כהונה".

סימן כח – להנ"ל ביאור בתוס' סוטה בענין מיפר נדרים לשני נשיו?

סימן כט – להנ"ל בביאור סוגי' במנחות מ"ב ע"א בנידון טלית אי הוי חובת גברא וכו'

[לאחרונה נדפס בקובץ "ירושתנו" (שע"י מורשת חכמי אשכנז) חלק שמיני - תשע"ה תשובה מאת רבי גדליה מיץ - ראטענבערג זצ"ל, ושם כתבו מגדולתו, ועד היום לא היה ידוע מקטעים דברי תורה שנשאר ממנו בכתובים, אבל בעז"ה לעת עתה מתגלה ארבע שאלות בכתב שהוא שלח להגאון רבי שלמה כהן זצ"ל]

סימן ל' – בסו' דשבת קל"ב ב' בביאור דעת הרשב"א בנידון מילה שדוחה שבת וכו'? – להר' יודא לייב הלברשטאט דומ"ץ פיורדא

סימן לא – בדין ספק בוקא דאטמא אי נשמט כלל – להרב יוסף שנאטיך אב"ד ברונשבאק (לכאורה הריב"ם שנאטיך)

סימן לב - אחד נדר ס"ת ואח"כ נודע לו דין הפרישה שבכתיבת גמ' ופירושיה עדיף, ורוצה לקנות ש"ס, האם יצא ידי נדרו - להרב גדלי' מיץ הנ"ל

סימן לג – בשני שותפים שפרע א' לשני חוב שחייבו לו וכו' – להרב יוסף אב"ד דק"ק ברונשבאק

סימן לד – בנידון בחור אחד שהרגיש בבתולה שנעשית כלתו שיש לה ריח פה וכו'

סימן לה – בביאור דברי רש"י בגיטין דף ?? פרק הזורק – להרב השנון מה"ו ליב בן מה"ו שמשון מסאוויטץ

סימן לו – נידון במה דאיתא ביו"ד סי' שע"א דסתימה חוצצות - להרב מו"ה גימפל דיין דק"ק פרידבורג

סימן לז – בביהכ"נ שרבו המתפללים ובא לידי מחלקות אם עדיף לסתור הבהכ"נ או ? - להרב המופלא מוה"ר שמואל הכהן מראטהער?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

שו"ת רבי שלמה הכהן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

דא האט איר דער תוכן פון דעם אנדערן באנד תשובות
הג' שאלות הראשונים כנראה כפולים משו"ת בית הבחירה,

סימן א' זהה לסימן א' שבשו"ת בית הבחירה

סימן ב' זהה לסימן ל"ז שם

סימן ג' זהה לסימן כ"ט.

[מבדיקה מהירה נראה שהתשובות נכתבים בסגנון אחר קצת (ואינם העתק מלה במלה), אפשר שכתב כולם מזכרונו, ויש בזה מה שאין בזה].

סימן ד' – אם טבעת באיש חוצץ – נשאל על זה בהיותו יושב על כס ההוראה בשנאטיך והמדינה ע"י הב' המופלג מו"ה מרדכי ליסא (אשר כעת הוא מו"ץ בעיר דאנציג סמוך לעיר אטלאנס?) – אשר היה לומד אז בק"ק פיורדא

סימן ה' – באשה שהודית לבעלה שזינתה וכו' – להרב המופלג מו"ה ניסן מק' במוסלאוייץ?

סימן ו' – בדין אשה שהיה לה ווסת קבוע, וגם היתה חולית מעיים, ולאחר זמן נתקלקל ווסתה וכו' – להרב מרדכי וואנשבוך ז"ל? דיין דק"ק שנאטיך והמדינה ומ"ץ בהע???

בסי' ו' הנ"ל יש אריכות בענין לסמוך על רופאים וכו', ולפי הנראה לא גמר התשובה עד סופו, והפסיק באמצע הענין אם דברים אלו "או י"ל שטעמן של הרופאים הוא" ולא המשיך [ואפשר לזרוק השערה שאינו מבוסס על שום מקור שבאמצע כתיבת תשובה זו יצאה נשמתו בטהרה, ומחברת זה כתב בסוף ימיו].
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

נא_שכל האט געשריבן:ושם שעפ"י ב' תשובות הנ"ל הסכימו ג' גאוני ארץ להתיר עגונה, הלא הם אביו הגאון מהרז"ך אב"ד ור"מ פיורדא, והגאון המפורסם מו"ה חיים צבי אב"ד ור"מ דק"ק מבענצא (לע"ע בעיר אה"ו יע"א) {הנודע כהיום להגאון בעל עצי ארזים על או"ח ואה"ע}, הגאון המפורסם החריף מוה"ר צבי הירש שהי' אב''ד ור''מ דק''ק בראד ולע"ע בגלוגא רבתי יע"א {ולבסוף ימיו נתקבל לאב''ד ור''מ בשלש קהילות קדושות אלטונא האמבורג וואנזיבעק}

צ"ל: מגענצא
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

אין גאר אן אינטערסאנטער עפיזאד האט סטראשעלע פונקט היינט ארויפגעלייגט אין א אנדערע אשכול א תשובה מכתב יד פון הגאון רבי שלמה כהן ז"ל וואס שטייט צום פארקויפן.
נאכ'ן דורכקוקן די תשובה און עס משווה זיין מיט די תשובות וואס כ'האב היינט צופרי ארויפגעלייט, זעט מיר אויס אז דער כת"י וואס שטייט צו פארקויפן איז שוין נכלל אין שו"ת בית הבחירה, ממש ווארט ביי ווארט, און ס'איז דער זעלבער שריפט פון הגאון רבי שלמה זצ"ל, און וואו ס'זעט אויס איז דער כת"י א חלק פון א פריערדיגע מהדורה פון תשובות וואס הגאון המחבר ז"ל האב אפגעשריבן, ווייל אין דער כת"י וואס שטייט צו פארקויפן איז עס סימן ג' און אין בית הבחירה כת"י איז עס סימן ט'. ווי אויך די אנדערע תשובות און סימנים וואס געפונען זיך אין דער כת"י וואס שטייט צו פארקויפן געפונען זיך אויך אין בית הבחירה און ס'לויפט נאך סימן ט' און ווייטער, משא"כ דארט לויפט עס נאך סימן ג'.

אבער ס'מעגליך אז אין דער כת"י פון וואס דער תשובה איז א חלק איז אויך געווען אנדערע תשובות וואס מיר האבן נאכנישט זוכה געווען צו זען.
ווער ווייסט וויפל נאך סחורה מ'וועלמיר טרעפן פון עם?

דא קענט איר זען ביידע תשובות:
אטעטשמענטס
סימן ט' מכת"י בית הבחירה
סימן ט' מכת"י בית הבחירה
סימן ג' - מכת"י העומד למכירה
סימן ג' - מכת"י העומד למכירה
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר כח הרב נ"א עם השכל,

ווען הייבט מען אן די מלאכת ההעתקה אויף די תשובה ספרים?
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב נ"א עם השכל,

ווען הייבט מען אן די מלאכת ההעתקה אויף די תשובה ספרים?

הרב מיללער שליט"א - מיר זענען גרייט. די שאלה איז צו הרב מיללער איז... :wink:
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מיללער האט געשריבן:ווען הייבט מען אן די מלאכת ההעתקה אויף די תשובה ספרים?


איך קלער, אפשר זאל מען אנהייבן נאך פרשת וישלח, ווען ס'ענדיגט זיך שוין דער כת"י פראג, וואס נעמט אויף יעדע וואך פילע שעות עס אויסצוארבייטן.

און אדרבה מיר ווילן הערן פונעם עולם, ווער וויל זיך משתתף זיין מיט דעם פרויקט?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יידישע קהילות האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב נ"א עם השכל,

ווען הייבט מען אן די מלאכת ההעתקה אויף די תשובה ספרים?

הרב מיללער שליט"א - מיר זענען גרייט. די שאלה איז צו הרב מיללער איז... :wink:

viewtopic.php?p=1135658#p1135658
יידישע קהילות האט געשריבן:וויל דער עולם זיך נעמען צו תשובות בית הבחירה פון הגרש"כ זצ"ל?
זאל יעדער נעמען איין תשובה?
זאל עס גיין לויט עמודים, אזוי ווי אין די ספרים על התורה?
איז דא איינער וואס וויל ווערן יושב ראש פון די הוצאת השאלות-ותשובות?


אויב איז מען נאכנישט פארטיג מיט די אנדערע ספרי דבי מר, קען מען נישט ארבייטן אויף צוויי פראיעקטן בענעזאם, ווארום עס קען אוועקנעמען די מגיהים.

ווען עס איז פארהאן א חבורה וואס ארבייט אויף די תשובות, ביך איך גרייט צוצוהעלפן עד כמה שידי מגעת
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

נא_שכל האט געשריבן:סימן לא – בדין ספק בוקא דאטמא אי נשמט כלל – להרב יוסף שנאטיך אב"ד ברונשבאק (לכאורה הריב"ם שנאטיך)


תשובה זו היא אכן להריב"ם שנייטוך, השאלה היא בדין ספק ספיקא, ובהתשובה ביאר דיני ס"ס, והריב"ם שנייטוך השיב לרבינו על תשובה זו שנמצא בכת"י שלנו בסי' ל"א בספרו שו"ת הריב"ם שנייטוך חיו"ד סי' ל"ד (קרעדיט: גלאזער תשוח"ח לו).
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

נא_שכל האט געשריבן:סימן ג' – נשא אשה ונתוודע לו שהיתה כבת ארבעים ושהה עמה עשר שנים היאך יתנהג עמה

בהתשובה יש דיון ארוך באשה שהיא כבת חמישים ועפ"י דרכי הטבע לא יבנה ממנה עוד, אם ישתדל לגרשה או לא, ואם מותר באופן כזה להתיר החרם דרבינו גרשם לגרשה אפילו בעל כרחה. ובהתשובה דן אם הדין ד"שהה עמה עשר שנים ולא ילדה שצריך לגרשה" קאי גם על הדרים בחוץ לארץ.
רבינו מסיק שאמנם דין זה קאי גם הדרים בחו"ל, ומתיר לגרש את האשה בע"כ. אבל כתב בסוף התשובה שירא לפסוק כן להלכה ולמעשה עד שיסכימו עמו עוד שני גאונים מפורסמים.

לפי הנראה שלח רבינו תשובה זו גם להגאון רבי נח צבי ברלין אב"ד אה"ו בעל "עצי ארזים", כדי שיסכים עמו. ותשובת העצי ארזים נמצאת באוצרו של האדמו"ר מסטאלין בירושלים, ולו נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל (שנה טו גליון ו' [צ']), והעצי ארזים הסכים שם עם רבינו להלכה ולמעשה לגבי ענין אחד [שדין שהה י' שנים ולא ילדה שייך גם להדרים בחו"ל], אבל לא הסכים עמו לגרשה בעל כרחה, וכן חולק עליו בגדר המצוה דפרו ורבו לגבי אשה.

תשובה זו כבר הובאה בתולדות רבינו אשר נערך ע"י יציב פתגם לגבי השתדלות העצי ארזים שיתקבל לרבנות בעיר ברייט.

ובתחלת דבריו כתב "אכן בדבר הנוגע לפסק הלכה, עיינתי בקצות דבריו וכו' אודיעוהו כי את אשר העלה בשכלו ורעיונו הזך להסכים עם הפוסקים וכו', דעתי מסכמת להלכה ולמעשה וכו'".

מהנכון לציין שבעת כתיבת תשובה זו היה רבינו עדיין בימי עלומיו (בין שלושים לארבעים לחייו) בראשית כהונתו כאב"ד בק"ק שנאטיך והמדינה, שתאריך התשובה היא י"ז סיון תקנ"ז, ורבינו נסתלק ג' ניסן תקפ"ד, שהוא ככ"ז שנה לפני הסתלקותו, וכשנסתלק היה בערך בשנות השישים לחייו (שאביו המרז"ך נסתלק בשנת תק"פ והיה אז כבן שמונים).

רצוף פה התשובה של רבינו.

ותשובת העצי ארזים.
אטעטשמענטס
תשובת בעל עצי ארזים להגאון רבי שלמה כהן - שהה י' שנים בלי בנים.pdf
(146.58 KiB) געווארן דאונלאודעד 174 מאל
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

נא_שכל האט געשריבן:סימן ט"ו – באם מותר לכהנים הדרים בבית אחד עם א"י ומת אחד מהא"י והוא מאהיל עליהם אם צריכים לרוץ החוצה אף
שהם ערומים או שמותר להם לשהות וללבוש ולצאת.


עכשיו מצאתי שתשובה זו שלח להגאון רבי צבי הירש מזאמושט, והיא לו נדפסה בספרו שו"ת תפארת צבי (יו"ד סי' נ"ז), וכה מתחיל שם התשובה לרבינו:
ותרב חכמה שלמה, אמירה כתיבה נעימה, מנגח צפונה וימה, ה"ה אהו' מחו'[תני] ידידי הרב המאהו"ג המופלא ומופלג בחכמה ני' פ"ה ע"ה כש"ת מוה' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שנייטוך והמדינה בימיו תבנה עיר אשר יקראו ה' שמה.
אחדש"ה אודיעו הגיענו אמרותיו בדין אשר בא לידו שאלות הראשונים איך להורות הלכה למעשה בבן ערום וכו', ומע"כ פלפול והראה פנים לכל צד ושחר פני לחוות דעתי להלכה, וכו'
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”