קושיות והערות על שיעור היום - מסכת סוכה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דינסטאג יוני 30, 2015 2:10 pm

שטייט דאך גארנישט איבער כפרה?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

חבר תורתך שעשועי
אנשי שלומינו
תגובות: 4
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 08, 2015 11:10 am

תגובהדורך חבר תורתך שעשועי » דינסטאג יוני 30, 2015 2:49 pm

די גמרא און יומא נעמט אן אז ר' יהודה איז יא חייש למיתה

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דינסטאג יוני 30, 2015 2:52 pm

הייסט די טעם איז ווייל ביי כפרה האט ער חייש געווען, אבער אזוי איז ער נישט חייש.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 10:25 am

דף כ"ה ע"א זאגט די משנה "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה" זאגט רש"י למשל אז איינער איז "הולך ללמוד תורה" (ועי' בהגהות וציונים שיש גירסא "ללמד תורה"). די מפרשים מוטשען זיך צו פארשטיין די רש"י ווייל עס איז באקאנט אז לימוד התורה ווערט נדחה פאר יעדע מצוה, און אפי' רשב"י וחבריו וואס זענען פטור מק"ש ותפלה אינמיטן לערנען, אבער פון מצות מעשיות ווי סוכה, תפלין, לולב, מצה וכדו' זענען זיי אויך נישט פטור וועגן לימוד התורה.

טא פארוואס כאפט רש"י אן "הולך ללמוד תורה" איז פטור מן הסוכה?

מצלמה
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 7:37 pm

תגובהדורך מצלמה » מיטוואך יולי 01, 2015 10:30 am

אפשר מיינט עס הולך ללמוד תורה פונעם רבי׳ן, ווי די גמרא דערציילט שפעטער?

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1371
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יולי 01, 2015 10:40 am

מיללער האט געשריבן:דף כ"ה ע"א זאגט די משנה "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה" זאגט רש"י למשל אז איינער איז "הולך ללמוד תורה" (ועי' בהגהות וציונים שיש גירסא "ללמד תורה"). די מפרשים מוטשען זיך צו פארשטיין די רש"י ווייל עס איז באקאנט אז לימוד התורה ווערט נדחה פאר יעדע מצוה, און אפי' רשב"י וחבריו וואס זענען פטור מק"ש ותפלה אינמיטן לערנען, אבער פון מצות מעשיות ווי סוכה, תפלין, לולב, מצה וכדו' זענען זיי אויך נישט פטור וועגן לימוד התורה.

טא פארוואס כאפט רש"י אן "הולך ללמוד תורה" איז פטור מן הסוכה?

מק"ש? ביטע געבט אכט אויף אשיגרא דלישנא, ווייל אפילו רשב"י וחבריו זענען געווען מחיוב בק"ש מדאורייתא.חוץ אלו העוסקים בעיבור שנה.
להערה בעלמא.
ולתוכן תמיהתך: וואו איז די מקור אז במצוות מעשיות זענען זיי יא מחיוב געווען? און אפילו יא, אפשר לימוד תורה דרבים איז יא דוחה מצוות מעשיות.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 10:44 am

מצלמה האט געשריבן:אפשר מיינט עס הולך ללמוד תורה פונעם רבי׳ן, ווי די גמרא דערציילט שפעטער?

און וואס איז אנדערש הולך ללמוד תורה פון א רבי? אויב מיינט יר אלס חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, דאס זאגט דאך רש"י עקסטער.

גראדע, דער אור שמח שטעלט צו צו די רש"י די באקאנטע תוס' אין מס' יבמות דף י"ז, תוס' ברענגט דארט א שיטת הר"י מקורביל אז "שימוש תלמידי חכמים" איז דוחה מת מצוה, כאטש עס איז דא א כלל מבטלין ת"ת להוצאת המת, האלט אבער דער ר"י מקורביל "גדול שימושה יותר מלימודה" עיי"ש. וויל דער אור שמח מסביר זיין אז רש"י מיינט דא בכה"ג אז ער גייט לשמש ת"ח און ממילא איז עס יא דוחה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 10:55 am

לא לנו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:דף כ"ה ע"א זאגט די משנה "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה" זאגט רש"י למשל אז איינער איז "הולך ללמוד תורה" (ועי' בהגהות וציונים שיש גירסא "ללמד תורה"). די מפרשים מוטשען זיך צו פארשטיין די רש"י ווייל עס איז באקאנט אז לימוד התורה ווערט נדחה פאר יעדע מצוה, און אפי' רשב"י וחבריו וואס זענען פטור מק"ש ותפלה אינמיטן לערנען, אבער פון מצות מעשיות ווי סוכה, תפלין, לולב, מצה וכדו' זענען זיי אויך נישט פטור וועגן לימוד התורה.

טא פארוואס כאפט רש"י אן "הולך ללמוד תורה" איז פטור מן הסוכה?

מק"ש? ביטע געבט אכט אויף אשיגרא דלישנא, ווייל אפילו רשב"י וחבריו זענען געווען מחיוב בק"ש מדאורייתא.חוץ אלו העוסקים בעיבור שנה.
להערה בעלמא.
ולתוכן תמיהתך: וואו איז די מקור אז במצוות מעשיות זענען זיי יא מחיוב געווען? און אפילו יא, אפשר לימוד תורה דרבים איז יא דוחה מצוות מעשיות.


גערעכט, איר מיינט די גמרא אין שבת מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה, וה"מ כגון רשב"י וחבריו שתורתן אומנתן וכו' מיינע ווערטער האב איך גענומען פונעם פאלגענדן תוס' בשם הירושלמי וואס דארט איז דער מקור אז מצות מעשיות זענען זיי יא מחויב געווען איז אין תוס' מס' מועד קטן דף ט' ע"ב ד"ה כאן במצוה וכו' וז"ל: עשיית מצוה עדיף שהרי מפסיקין אפילו לר"ש בן יוחי לעושה סוכה ולולב כדאי' בירושלמי, אבל בהפסקה דתפלה וק"ש אין מפסיקין לר"ש בן יוחי.

לויטן ירושלמי איז רשב"י פטור געווען פון קריאת שמע אויך האלטנדיג אינמיטן לערנען, אבער פון מצות סוכה ולולב וכדו' נישט.

והא לך לשון הירושלמי במילואה:
ר' יוחנן אמר בשם ר"ש בן יוחי כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפי' לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה אפי' לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה דר' יוחנן אמר הלואי מתפללין כל היום. למה שאין תפלה מפסדת. ר"ש בן יוחי כדעתיה דר' שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתהיבת אוריתא לישראל הוינא מתבע קומי רחמנא דאיתברי להדין בר נשא תרין פומין. חד דיהוי לעי באוריתא וחד דיתעבד בה כל צורכיי. וחזר ומר מה אין חד הוא לית עלמא יכול קאים ביה מן דילטוריא דיליה. אילו הוון תריי על אחת כמה וכמה. א"ר יוסה קומי ר' ירמיה אתייא דרבי יוחנן כר' חנניה בן עקיבה. דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפלה. ר' חנניא בן עקיבה אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפלה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודי ר' שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא. אמר רבי יוחנן הלומד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שולייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דר' שמעון בן יוחי זה שינון וזה שינון ואין מבטלין שינון מפני שינון. והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה היא יותר מדברי תורה. א"ר יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד בדברי תורה לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה. אמר רבי בא מרי לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה כמשנה היא. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דר' שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מדה שאינה מדה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה:

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1371
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יולי 01, 2015 11:01 am

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:דף כ"ה ע"א זאגט די משנה "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה" זאגט רש"י למשל אז איינער איז "הולך ללמוד תורה" (ועי' בהגהות וציונים שיש גירסא "ללמד תורה"). די מפרשים מוטשען זיך צו פארשטיין די רש"י ווייל עס איז באקאנט אז לימוד התורה ווערט נדחה פאר יעדע מצוה, און אפי' רשב"י וחבריו וואס זענען פטור מק"ש ותפלה אינמיטן לערנען, אבער פון מצות מעשיות ווי סוכה, תפלין, לולב, מצה וכדו' זענען זיי אויך נישט פטור וועגן לימוד התורה.

טא פארוואס כאפט רש"י אן "הולך ללמוד תורה" איז פטור מן הסוכה?

מק"ש? ביטע געבט אכט אויף אשיגרא דלישנא, ווייל אפילו רשב"י וחבריו זענען געווען מחיוב בק"ש מדאורייתא.חוץ אלו העוסקים בעיבור שנה.
להערה בעלמא.
ולתוכן תמיהתך: וואו איז די מקור אז במצוות מעשיות זענען זיי יא מחיוב געווען? און אפילו יא, אפשר לימוד תורה דרבים איז יא דוחה מצוות מעשיות.


גערעכט, איר מיינט די גמרא אין שבת מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה, וה"מ כגון רשב"י וחבריו שתורתן אומנתן וכו' מיינע ווערטער האב איך גענומען פונעם פאלגענדן תוס' בשם הירושלמי וואס דארט איז דער מקור אז מצות מעשיות זענען זיי יא מחויב געווען איז אין תוס' מס' מועד קטן דף ט' ע"ב ד"ה כאן במצוה וכו' וז"ל: עשיית מצוה עדיף שהרי מפסיקין אפילו לר"ש בן יוחי לעושה סוכה ולולב כדאי' בירושלמי, אבל בהפסקה דתפלה וק"ש אין מפסיקין לר"ש בן יוחי.

לויטן ירושלמי איז רשב"י פטור געווען פון קריאת שמע אויך האלטנדיג אינמיטן לערנען, אבער פון מצות סוכה ולולב וכדו' נישט.

והא לך לשון הירושלמי במילואה:
ר' יוחנן אמר בשם ר"ש בן יוחי כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפי' לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה אפי' לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה דר' יוחנן אמר הלואי מתפללין כל היום. למה שאין תפלה מפסדת. ר"ש בן יוחי כדעתיה דר' שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתהיבת אוריתא לישראל הוינא מתבע קומי רחמנא דאיתברי להדין בר נשא תרין פומין. חד דיהוי לעי באוריתא וחד דיתעבד בה כל צורכיי. וחזר ומר מה אין חד הוא לית עלמא יכול קאים ביה מן דילטוריא דיליה. אילו הוון תריי על אחת כמה וכמה. א"ר יוסה קומי ר' ירמיה אתייא דרבי יוחנן כר' חנניה בן עקיבה. דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפלה. ר' חנניא בן עקיבה אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפלה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודי ר' שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא. אמר רבי יוחנן הלומד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שולייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דר' שמעון בן יוחי זה שינון וזה שינון ואין מבטלין שינון מפני שינון. והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה היא יותר מדברי תורה. א"ר יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד בדברי תורה לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה. אמר רבי בא מרי לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה כמשנה היא. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דר' שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מדה שאינה מדה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה:

ייש"כ. מ'דארף נאר וויסן ווי אזוי די ירושלמי וועט איינזעצן די משנה אין שבת מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה. וואס אין בבלי ווערט עס איינגעזעצט נאר לויט'ן הנחה כגון רשב"י וחבריו שפטורים מתפלה ומחויבין בתפלה. ס'קען גאר זיין אז ר' שמעון וחבריו האבן אויך עוסק געווען בעיבור שנה און פון יענע מצבים רעדט דער ירושלמי. מ'זעט דאך אז עיבור שנה איז נאך דעמאלטס נידון געווארן עפ"י בית דין, כמובא בכמה מקומות בש"ס איבער חבירו ר' מאיר וואס האט עוסק געווען בעיבור שנה.

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

קושיות והערות על שיעור היום-מסכת סוכה

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך יולי 01, 2015 11:08 am

דף כ"ו. ת"ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה, רבא אמר אין קבע לשינה, פי' רש"י שאין אדם קובע עצמו לשינה שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שנתו וכן פי' כל הראשונים והיא מהירושלמי.
דארף מען לכאורה פארשטיין די דין פון אוכלין אכילת עראי איז דאך לכאורה געבויט אויפן יסוד פון תשבו כעין תדורו וויבאלד א מענטש עסט עראי אינדרויסען פון הויז מעג ער חוץ לסוכה אויכט, אויב אזוי דארף דער מבחן ביי שינה אויכט זיין צו א מענטש כאפט אמאל א דרימעל אינדרויסען פון הויז צו נישט, פון די גמ' קומט אויס אז אפי' בעצם כאפט מען אמאל א דרימעל אינדרויסען פונדעסוועגן איז אסור משום שפעמים שדיו בכך וזו היא שינתו.
דער שו"ע הרב תרל"ט סיעף ז' לייגט צו פיר ווערטער לפי שבשינה אין לחלק בין עראי לקבע שלפעמים שאינו מנמנם אלא מעט ודיו בכך לפיכך זו הוא שינת קבע שלו "שחייב ליכנס לסוכה בשבילה".
לכאורה איז די ביאור אזוי אין די תורה איז נישט דא קיין איסור צו עסען/שלאפען חוץ לסוכה, נאר פארקערט ס'איז דא א מצוות עשה יא צו וואוינען און די סוכה איז ממילא אסור עס צו טון חוץ לסוכה ווייל דו האסט דאך א חיוב אריינצוגיין און די סוכה עס טון, איז אכילה וואס יעדער מענטש האט זיך זיינע צוויי דריי סעודות קבועות יעדען טאג וואס ער עסט אינדערהיים האט ער א מצוות עשה צו גיין וואוינען אין סוכה און טון דארט אלעס וואס ער טוט אינדערהיים וואס איז כולל צו עסן דארט זיינע סעודות, אן אכילת עראי וועט קיינמאל נישט סאבסיטוטען א סעודת קבע אויב אזוי איז ער נישט מחיוב עס צו טון אין די סוכה, משא"כ שינה וואס ער איז מחיוב צו שלאפן זיין קביעותדיגע שינה אין די סוכה, און ממילא איז עס אסור צו טון חוץ לסוכה, קען דאך זיין אז א קליין דרימעל זאל סאבסיטוטען זיין שינת קבע אויף וואס ער האט א חיוב אריינצוגיין אין די סוכה ממילא איז אסור עס צו טון חוץ לסוכה, קומט אויס אז נישט פשט אז א שינת עראי וויבאלד עס קען געשען עס זאל זיין גענוג באקומט ער א דין קבע, נאר דאס וואס ער איז מחיוב צו טון אין די סוכה דהיינו שלאפן דארט זיין שינת קבע האט ער געטון חוץ לסוכה אין א צורה פון א דרימעל, לכאורה קומט אויס אויב למעשה איז עם עס נישט גענוג געווען האט ער גארנישט עובר געווען מען טאר דאס נאר נישט טון ווייל עס קען יא געשען עס זאל גענוג זיין. כנלע"ד ביאור הדברים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 11:36 am

לא לנו האט געשריבן:ייש"כ. מ'דארף נאר וויסן ווי אזוי די ירושלמי וועט איינזעצן די משנה אין שבת מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה. וואס אין בבלי ווערט עס איינגעזעצט נאר לויט'ן הנחה כגון רשב"י וחבריו שפטורים מתפלה ומחויבין בתפלה. ס'קען גאר זיין אז ר' שמעון וחבריו האבן אויך עוסק געווען בעיבור שנה און פון יענע מצבים רעדט דער ירושלמי. מ'זעט דאך אז עיבור שנה איז נאך דעמאלטס נידון געווארן עפ"י בית דין, כמובא בכמה מקומות בש"ס איבער חבירו ר' מאיר וואס האט עוסק געווען בעיבור שנה.


דער ירושלמי איז דאך דארט אין מסכת שבת אויף די משנה, און די גמרא זאגט אז די משנה רעדט "נישט" פון רשב"י, ווייל זיי זענען פטור אפי' פון קריאת שמע, און מיט דעם איז דער בבלי מחולק מיטן ירושלמי.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1371
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יולי 01, 2015 11:46 am

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:ייש"כ. מ'דארף נאר וויסן ווי אזוי די ירושלמי וועט איינזעצן די משנה אין שבת מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה. וואס אין בבלי ווערט עס איינגעזעצט נאר לויט'ן הנחה כגון רשב"י וחבריו שפטורים מתפלה ומחויבין בתפלה. ס'קען גאר זיין אז ר' שמעון וחבריו האבן אויך עוסק געווען בעיבור שנה און פון יענע מצבים רעדט דער ירושלמי. מ'זעט דאך אז עיבור שנה איז נאך דעמאלטס נידון געווארן עפ"י בית דין, כמובא בכמה מקומות בש"ס איבער חבירו ר' מאיר וואס האט עוסק געווען בעיבור שנה.


דער ירושלמי איז דאך דארט אין מסכת שבת אויף די משנה, און די גמרא זאגט אז די משנה רעדט "נישט" פון רשב"י, ווייל זיי זענען פטור אפי' פון קריאת שמע, און מיט דעם איז דער בבלי מחולק מיטן ירושלמי.

גערעכט. טעיתי בגמ' ערוכה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 10:55 pm

הרב הבוחר בטוב, אין טוב אלא תורה, בנוגע הערתך לחלק בין שינת עראי ואכילת עראי, עי' בספה"ק שפת אמת שעמד בזה, והוא ז"ל מבאר הענין של שינת עראי חוץ לסוכה שאסורה משום מראית עין עיי"ש.

אבל ההסבר שכבודו בנה עפ"י דבריו של הרב בשו"ע, נראה מאד הגיוני ומוסבר, תודה רבה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 01, 2015 10:57 pm

בדף כו. ברש"י ד"ה דפריס סודרא, מסיים רש"י "דלא נתנה תורה למלאכי השרת", וואס וויל רש"י מיט די ווערטער?

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג יולי 02, 2015 9:31 am

מיללער האט געשריבן:הרב הבוחר בטוב, אין טוב אלא תורה, בנוגע הערתך לחלק בין שינת עראי ואכילת עראי, עי' בספה"ק שפת אמת שעמד בזה, והוא ז"ל מבאר הענין של שינת עראי חוץ לסוכה שאסורה משום מראית עין עיי"ש.

אבל ההסבר שכבודו בנה עפ"י דבריו של הרב בשו"ע, נראה מאד הגיוני ומוסבר, תודה רבה.

השפ"א קאי על רב אשי גזירה שמא ירדם ומבאר שאפי' ירדם מדין תשבו כעין תדורו מותר אלא משום מראית עין שהרואה יסבור שבכונה הניח עצמו לישן שינת קבע אסור, אבל רבא אוסר שינת עראי אפי' בלי גזירת ירדם ומאי מראית עין איכא.
אבל איה"נ לפי הביאור שכתבתי מכש"כ שמבואר שיטת רב אשי שאם ירדם יהיה אסור.

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג יולי 02, 2015 9:35 am

מיללער האט געשריבן:בדף כו. ברש"י ד"ה דפריס סודרא, מסיים רש"י "דלא נתנה תורה למלאכי השרת", וואס וויל רש"י מיט די ווערטער?

עיין בר"ן שאפי' מניחן למראשותיו יש חשש שמתוך שנתו יניח ראשו עליהן ע"ז כתוב רש"י שלא נתנה תורה למלאכי השרת ובע"כ צריך לישן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יולי 02, 2015 9:52 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף כו. ברש"י ד"ה דפריס סודרא, מסיים רש"י "דלא נתנה תורה למלאכי השרת", וואס וויל רש"י מיט די ווערטער?

עיין בר"ן שאפי' מניחן למראשותיו יש חשש שמתוך שנתו יניח ראשו עליהן ע"ז כתוב רש"י שלא נתנה תורה למלאכי השרת ובע"כ צריך לישן

תודה רבה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יולי 02, 2015 8:14 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:הרב הבוחר בטוב, אין טוב אלא תורה, בנוגע הערתך לחלק בין שינת עראי ואכילת עראי, עי' בספה"ק שפת אמת שעמד בזה, והוא ז"ל מבאר הענין של שינת עראי חוץ לסוכה שאסורה משום מראית עין עיי"ש.

אבל ההסבר שכבודו בנה עפ"י דבריו של הרב בשו"ע, נראה מאד הגיוני ומוסבר, תודה רבה.

השפ"א קאי על רב אשי גזירה שמא ירדם ומבאר שאפי' ירדם מדין תשבו כעין תדורו מותר אלא משום מראית עין שהרואה יסבור שבכונה הניח עצמו לישן שינת קבע אסור, אבל רבא אוסר שינת עראי אפי' בלי גזירת ירדם ומאי מראית עין איכא.
אבל איה"נ לפי הביאור שכתבתי מכש"כ שמבואר שיטת רב אשי שאם ירדם יהיה אסור.

ראיתי בספר חידושים וביאורים להגרח"ש גריינימן ז"ל שכיון ממש לדברי השפ"א, וגם הוא הסביר שהדין של אין ישנים שינת עראי אפי' לרבא הוא רק מדרבנן, והמראית עין הוא כמ"ש רש"י משום שהרואה אינו יכול להבחין אם זה שינת עראי או קבע, כי "אין קבע לשינה". עיי"ש

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יולי 03, 2015 10:13 am

בדף כח. ברש"י ד"ה משלות כובסין,שיסדו קדמונים לתת 'אמתלא' לתוכחתם ותולין אותם בכובסין ובשועלים כגון מאזני צדק.

וואס באדייט די ווארט 'אמתלא' וואס,רש"י ברענגט דא? געווענליך אין ש"ס טייטשט מען דאס אן 'אוסרייד' אדער 'אורזאך', ד.ה. א תירוץ פארוואס עמיצער האט נישט געזאגט די אמת וכדו'

אבער דא איז דאך די רעדע פון א 'משל' וואס,די בעלי המוסר הקדמונים האבן גענוצט בדברי תוכחתם, ווי קומט דא אהער דאס ווארט 'אמתלא'?

אמת, אז די אראמישע ווערסיע פון משל איז 'מתלא', ולפי"ז קומט אויס אז היינו הך, ווייל א משל איז אלעמאל א 'צושטעל' צו וואס מ'וויל ארויסברענגען, אבער נישט ממש דאס, און דער 'אמתלא' איז אויך גענוצט געווארן זיך ארויסצודרייען פון זאגן ממש דברים כהוויתן, ודו"ק.

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

שלוחי מצוה - הולך לקבל פני רבו

תגובהדורך נאטרוליסט » פרייטאג יולי 03, 2015 5:32 pm

לכאורה קוקט אויס א אינטרעסאנטע זאך:

אין כ״ו ע״א שטייט אז רב חסדא ורבה בר רב הונא זענען געגאנגען אויפן וועג און געשלאפן ארקתא דסורא און נישט אין א סוכה ווייל זיי זענען שלוחי מצוה.

פריער אין סוכה דף ז׳ ע״ב שטייט אז די צוויי זעלבע אמוראים רב חסדא ורבה בר רב הונא זענען געשלאפן ביים ריש גלותא רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים וואס זיי האבן געהאלטן אז עס איז פסול, ווייל זיי זענען שלוחי מצוה.

קומט אויס פון דא אז שלוחי מצוה זענען נישט דוקא אויפן וועג, נאר אפילו א גאנץ יום טוב ביים רבי׳ן איז מען פטור פון סוכה.

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג יולי 05, 2015 2:37 am

נאטרוליסט האט געשריבן:לכאורה קוקט אויס א אינטרעסאנטע זאך:

אין כ״ו ע״א שטייט אז רב חסדא ורבה בר רב הונא זענען געגאנגען אויפן וועג און געשלאפן ארקתא דסורא און נישט אין א סוכה ווייל זיי זענען שלוחי מצוה.

פריער אין סוכה דף ז׳ ע״ב שטייט אז די צוויי זעלבע אמוראים רב חסדא ורבה בר רב הונא זענען געשלאפן ביים ריש גלותא רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים וואס זיי האבן געהאלטן אז עס איז פסול, ווייל זיי זענען שלוחי מצוה.

קומט אויס פון דא אז שלוחי מצוה זענען נישט דוקא אויפן וועג, נאר אפילו א גאנץ יום טוב ביים רבי׳ן איז מען פטור פון סוכה.

עיין בתוס' כ"ה. ד"ה שלוחי מצוה

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » זונטאג יולי 05, 2015 1:56 pm

שלוחי מצוה וואס זענען לכ' נאר בגדר 'הכשר מצוה' האבן די זעלבע דין ווי עוסקי במצוה לגבי די דין פון פטור מן המצוה??

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג יולי 06, 2015 11:40 am

ביבער היט האט געשריבן:שלוחי מצוה וואס זענען לכ' נאר בגדר 'הכשר מצוה' האבן די זעלבע דין ווי עוסקי במצוה לגבי די דין פון פטור מן המצוה??

שטייט דאך קלאר הולך ללמוד תורה וואס איז נאר א הכשר צו לימוד התורה, פארשטייט זיך נאר אויב עס איז אי אפשר לקיים שניהם כמבואר בתוס'

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג יולי 06, 2015 11:47 am

אמר רב בשביל ארבעה דברים ניכסי וגו' ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן.
וואס מיינט דאס? אין ערול"נ קוקט מיר אויס ווי ער לערנ'ט פשוט ער צווינגט זיין חבר צו ארבעטען פאר עם, די לשון איז אינטערסאנט שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן, עס קוקט עפעס מער אויס ווי א פרנס על הציבור וואס פטר'ט זיך פון אלע חיובים און לייגט עס אנשטאט אויף חבירו.

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » מאנטאג יולי 06, 2015 1:26 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:
ביבער היט האט געשריבן:שלוחי מצוה וואס זענען לכ' נאר בגדר 'הכשר מצוה' האבן די זעלבע דין ווי עוסקי במצוה לגבי די דין פון פטור מן המצוה??

שטייט דאך קלאר הולך ללמוד תורה וואס איז נאר א הכשר צו לימוד התורה, פארשטייט זיך נאר אויב עס איז אי אפשר לקיים שניהם כמבואר בתוס'

נו וודאי אזוי אז דא זענען זיי פטור מלקיים מצות סוכה
ערגעצווי איז יא מבואר א חילוק אין הלכה צו א מקיים מצוה גופא צו ער איז עוסק בהכשר מצוה,
דענק איך נישט יעצט


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט