טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

פערשט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 352
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2016 2:01 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פערשט »

איך לייג דא ארויף דף 71
אין די לינק איז עס דף 79
איך האב באקומען די כיבוד פאר דף 79 האב איך געמאכט די דף .אינמיטן מאכן האב איך געזעהן אז עס שטייט 71
[center]ולפ"ז אכתי לא יצאנו ידי חובתינו הש"ס דפריך מי אמר רב הכי
והאמר רב וכ"ו שלא בזמנם כזמנם מה זמנם ביחיד ???2/10
שלא בזמנם ביחיד.ומאי קושיא דלמא רב נמי דאמר בזמנה ביחיד
היינו דיחיד נמי הוא מחוייב בדבר צריך לקרותה בעשרה משום
פרסומי ניסא אבל זה לא תידוק מינה דיחיד יוכל לקרותה אפילו
בלא עשרה שהרי לעולם בעי רב עשרה רק אפילו אותן עשרה אינן
מחויבין בדבר וכמ"ש והן הנה לבתר דחש לה רב לדברי ר"א אמר
רב למלתי' פורים שחל להיות בשבת ער"ש זמנם דתידו' מינה דשלא
בזמנם כזמנם ושניהן שווין דבעינן עשרה משום פרסומי ניסא ואינן
צריכין להיות מחייבתין בדבר רק דיחיד שלא שמעה בצבור
יכול לקרותה בעשרה היוצאים משום פרסומי ניסא.

ועפ"ז מיושב מה שהקשה הר"ן וז"ל וא"ת והא דרשינן לעיל מדכתיב
משפחה ומשפחה להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין
עבודתן וכ"ו ומכאן סמכו של בית רבי ובאין לשמוע מקרא מגילה
לומר בצבור ולרב אמאי והא איהו דאמר דבזמנה קורין אותה
ביחיד לכתחילה וכ"ו עכ"ל ע"ש


דלפמ"ש ניחא דוודאי הא דאמר רב בזמנה ביחיד לאו
לקרותה ביחיד אלא דבעינן עשרה משום פרסומי ניסא
ואותן עשרה לא צריכן שיהיו מחויבין בדבר. אבל הא וודאי
דכשיחיד לא שמע בצבור ורוצה לקרותה צריך עשרה משום פרסומי
ניסא כהא דחש לה רב לדברי ר"א ולא לכולא מלתא דרב אסי דהוא אמר
בעשרה והיינו בעשרה המחויבין ואשמעינן רב דבעינן עשרה אע"פ
שאינן מחויבין בדבר. ומן הראוי להתבונן כדברי הרמב"ן
ויוצאין בדוגמא שכתוב הגה"ר אשרי וז"ל מיהו מספקא

לי שלא בזמנה אי בעינן שיהו כולן בני
מצות כמו כל הטעינין עשרה או דלמא הואיל ואינו אלא פרסומי ניסא
אע"פ שאינן בני מצות איכא פרסומי טובא מאד עכ"ל


ולפ"ז אפשר לומר דרב דאמר בזמנה ביחיד ר"ל דיחיד דמחויב אשר
עדיין לא שמע המגילה קורא אפילו בלא עשרה כלל ושלא בזמנה בעי
עשרה בני מצות דווקא והוה עובדא וחש לה רב לדברי רב אסי
וקובע ???? עשרה ואעפ"י שאינן בני מצות ורב אסי דאמר אף 4/2
בזמנה בעי עשרה היינו המחוייבים בדבר ובזה ניחא נמי הא דלא
קאמר רב הלכה כר’ אסי משום דבאמת לא פסיק כרב אסי דהוא
דאמר דבעינן לצרף תשע בני מצות דווקא ורב דחש לה לקבץ אע"פ

שאינן בני מצות.
אמנם כן מאי קפריך הש"ס מי אמר רב הכי וכ"ו דלמא הא דאמר רב
שלא בזמנם כזמנם וכ"ו לאו דקורין ביחיד. אלא דלעולם צריכין
עשרה לקרות רק דלא בעינן שיהיו בני מצות וכאשר כתבתי לפ"ד הא"ח

ויש לומר דהש"ס דפריך מי אמר רב הכי וכ"ו אסיק אדעתי’
דהא דקאמר רב שלא בזמנם בעשרה היינו דצריכין
להיות בני חיובא וחש לה לדברי ר"א וקרי בזמנו בעשרה המחויבים
וא"כ הכי פריך והאמר רב שלא בזמנם כזמנם ביחיד אלמא דלא בעינן
עשרה ומשני לי’ לא לאפוקי מדרבי וכ"ו והן הנה דהוה מצי לשנוי כמ"ש
אלא דמשני לי’ לפי מאי דאסיק אדעתי’ אפ"ה איכא לשנוי לאפוקי
מדרבי וכ"ו .אבל באמת צ"ל הא דאמר רב בזמנו ביחיד היינו
דיחיד המחויב בדבר יכול לצרף אליו עוד תשע אפילו שאינן
בני מצות.אבל לעולם בעינן עשרה משום פרסומי ניסא וה"ה נמי
לפי דעת הא"ח רב דאמר בזמנו בעינן עשרה קודם שקראה בצבור
דהיינו תשעה והוא אבל לאחר שקראה בצבור מותר לו ליחיד
לקרות המגילה אפילו בלא עשרה.
שם בא"ד ורבינו יוסף איש ירושלים פסק דאף ביחיד
צריך לברך וכן נמצא בתשובת רש"י שהשיב
נראה בעיני דלא שנא ביחיד ול"ש בצבור אחד מברך וכ"ו עכ"ל
איכא למידק לפי מה שפסק רבינו יוסף איש ירושלים דאף ביחיד
לעצט פארראכטן דורך פערשט אום דאנערשטאג יולי 01, 2021 12:21 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

יישר כח!
ביטע פארריכט די הודעה און שרייב אויבן דעם # פון דעם דף וואס דו האסט ג'טייפט.
א דאנק
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

338
מס' מגילה ד' כ' ע"ב
שם בגמרא וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר, מה"מ אמר רבא דאמר קרא ויקרא אלהים יום למאיר ובא קראו יום אלא מעתה ולחשך קרא לילה הא ק"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא עכ"ל.
הרוצה ל[ה]חכים ולעמוד עד כמה השיעור מעלות השחר עד הנץ החמה ומשקיעות החמה עד צאת הכוכבים שניהם שקולים לדעת רבא ה' מילין, דעיין במס' פסחים ד' צ"ג ע"ב וז"ל מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ה' מילין פשו להו תלתין ט"ו מצפרא לפלגא דיומא וט"ו מפלגא דיומא לאורתא וכו'. אמר מר מעלות השחר עד הנץ החמה ה' מילין מנא לן דכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ואמר ר' חנינא לדידי חזי לי ההוא אתרא והוי משה מילי וכו' עכ"ל.
עוד שם בסמוך ונראה דף צ"ד ע"א אמר רבא שיתא אלפי הוי עלמא וסומכא דרקיע אלפא פרסא חדא גמרא וחדא סברא סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אר"י כמה מהלך אדם בינוני ביום יו"ד פרסאות ומעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ה' מילין נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום עכ"ל. אמור מעתה דלפי דברי רבא דאמר רקיע הוא החלק הוי"ו מהיום א"כ עובי' רקיע הוא ה' מילין והוא שש שעות הן בכניסתו הן ביציאתו, וא"כ לפי דברי ר' זירא דאמר ואנחנו עושים במלאכה וגו' מעלות השחר ועד צאת הכוכבים נמצא היום ממאיר ובא עד צאת הכוכבים הוא ט"ז והלילה הוא ח' שעות.
לפ"ז הא דאמר רב יהודא בעירובין דף ס"ה לא איברא לילה אלא לשינתא ור"ש בן לוי אמר לא איברא לילה אלא לגירסא אמרי לי' לר' זירא מחדדן
339
שמעתתיך א"ל דיממנו שנהו? עכ"ל, לר' יהודה דאמר לא איברא לילה אלא לשינתא הוא ח' שעות שליש היום ודבר זה רמז דוד המלך ע"ה בתהלים א"ז ישנתי א"ז ינוח לי, והוא ח' שעות ולעולם ישלש אדם שינותיו א"ז ישנתי הוא שליש שינה, א"ז תשכיל שליש לימוד א"ז תצליח לעשות מו"מ יפה ת"ת עם דרך ארץ. ונשמעי'? דר' זירא דאמר שמעתתי' דיממי נינהו ומסכים לדעת ר' יהודא דלא איברא לילה אלא לשינתא, א"כ אסק בתורה מידי יום ביומו ט"ז שעות, ושינותי' הא בשמעתתין דמפרש דמעלות השחר עד צאת הכוכבים הוא יום.
ואם כך הנחה ארבע אמות של הלכה מה מאוד צדקו דברי חז"ל? הכא והתם בפסחים דודאי הא דכתיבו חז"ל? הכא וגרסו דעם צאת הכוכבים לילה הוא הא קודם לכן ספיקא הוי כל זה מפרשו לפי דעת רבא, אמנם לפי המסקנא ק"ל כר' זירא דאמר מעלות השחר ועד צאת הכוכבים יממא הוא מדכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר וכתיב והיה לנו הלילה למשמר והיינו טעמא דר' יהודא דאמר לא איברא לילה אלא לשינתא משום דהוא סבר דזמן הלילה לא הוי אלא ח' שעות וקיי"ל דלעולים ישלש אדם שיתיו? שליש שינה כדהארכתי לעיל וממאיר ובא עד צאת הכוכבים מיקרי יממא ולכן כתבו חז"ל? התם בפסחים דק"ל? במגילה דעד צאת הכוכבים מיקרי יממא דכן הוא באמת מסקנת הש"ס הכא בין לשיטת רש"י ובין לפי שיטת תוספות ועד יעלה מן הארץ ארשת שפתי דעת דמקא מלא דבר הכתוב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה למשמר הרי להדיא דמן מאיר ובא עד צאת הכוכבים הכל מיקרי יממ.
ואם יעלה על רעיונך הלא ש"ס ערוכה ריש מס' ברכות וז"ל אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואנחנו עושים וגו' הרי דלאו ראיה גמורה היא משום
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

339
הא לא איריא, דכבר הרגישו תוס' בזה התם בברכות וכתבו דלענין קריאת שמע איכא ראיה גמור משום דהקרא לא מיירי מק"ש וז"ל התוס' שם בד"ה אע"פ שאין ראיה לדבר ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין קר"ש עכ"ל הרי דדווקא לענין ק"ש לאו ראי' הוא אבל לכל הדברים ראיה מוצק הוא דמעלות השחר עד צאת הכוכבים מיקרי יממא וכמ"ש.
אכן עדיין מידי הרהור לא יצאנו, הלא קיי"ל בכל מקום דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן כדאיתא להדיא בריש מס' ב"ק וז"ל ת"ר ג' אבות נאמרו בשור הקרן וכו' קרן מנא לן דת"ר כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם וגו' ואומר בכור שורו הדר לו וכו' מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן תא שמע בכור שורו הדר לו עכ"ל הרי להדיא דד"ת מדברי קבלה לא ילפינן וא"כ מן התימה הוא מאי מקשי' תוס' התם דנכשיר שחיטת הפסח משקיעת החמה דהא ק"ל במגילה דעד צ"ה מיקרי יממא וגדולה היא עלי מהיכי תיתי לומר להכשיר שחיטת הפסח משקיעת החמה משום דעיין נקרא יממא עד צאה"כ כמאמר הקרא ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים הלא ד"ת מדברי קבלה לא ילפינן וא"כ אין מקום לקושי' תוס' ומעיקרא דדינא לק"מ וצ"ע.

עוד שם בגמר' וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר, מנא ה"מ אמר רבא דאמר קרא ויקרא אלקים לאור יום למאיר ובא קרא יום וכו' עכ"ל.
ואם יעלה על רעיונך לפ"ז דגלי לן אוריית' מדכתיב ויקרא אלקים לאור יום למאיר ובא קראו יום כדברי רבא וא"כ ממאיר ובא נקרא יום ונחשבת ליום גמור כמו מהנץ החמה והלאה ומדנחשב ליום ברור שורת הדין נותן דמיד מעלות השחר הכשר גמור הוא לקרות המגילה ולמולין וטובלין ומזין דזה הוא הכשר מצוה כראוי להיות מן הזריזין ומקדימין למצוות וא"כ יפלא למה נקט במתניתין וכולן שעשו משעלה עמוד השחר
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

340
כשר דמשמע בדיעבד ולא לכתחלה.
ונראה דבאמת הרגיש רש"י ז"ל בזה ולהכי נקט רש"י בד"ה וכול שעשו וכו' דמע"ה יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריך להמתין עד הנץ החמה עכ"ל. כוונתו דבאמת מעלות השחר נקרא יממא והכשר המצוה הוא מיד מעלות השחר ואין? מן הצורך להמתין עד הנץ החמה אלא לפי שאין הכל בקיאין בו קבעו להמתין עד הנץ החמה.
אכן דברי ר' זירא צריכה לפני ולפנים, דהוא סבר דמעלות השחר ועד צאת הכוכבים נקרא יממא וא"כ ממחשיך ובא עד צאת הכוכבים יממא הוא כמו מעלות השחר ועד הנץ החמה ולדידי' קשיא דה"ל למתניתין לאשמועינן נמי דין זה והכי הוי לי' למתני' וכולן שעשו מעלות השחר או בין השמשות ממחשיך ובא עד צאת הכוכבים כשר, ואפשר לומר דמש"ה נקט התנא דאם עשו מעלות השחר כשר לחודא משום דבהא ליכא פלוגתא בין רבא לר' זירא דתרווייהו מודו דמע"ה נקרא יממא משא"כ ממשיך ובא עד צאת הכוכבים ודאי לר' זירא נקרא יממא כמו מעלות השחר עד הנץ החמה, איברא לרבא ממחשיך ובא לילה הוא ואף בדעביד לא יצא ומש"ה לא נקט זה במתניתין משום דבפלוגתא לא קמיירי אלא דסמך התנא על המבין דהענין מבואר מאליו דלמאן דסבר כשיטת רבא ממחשיך ובא לילה הוא ואפילו בדעביד לא יצא ומאן דסבר כשיטת ר' זירא נחשבת ממשיך ובא כמו מעלות השחר ועד הנץ החמה ומר כדאית לי' ומר כדאית לי' כן יש ליישב ודוחק הוא.

עוד שם אלא מעתה ולחושך קרא לילה הא ק"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה ותוס' גרסו דעד צאת הכוכבים לילה הוא ומשמע דקודם צ"ה איכא ספיקא כמ"ש לעיל ועיין בריש פסחים דשם גרס הש"ס והא ק"ל דעד צאת הכוכבים יממא הוא ומשמע דעד צ"ה וודאי יממא הוא
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

340
כשר דמשמע בדיעבד ולא לכתחלה.
ונראה דבאמת הרגיש רש"י ז"ל בזה ולהכי נקט רש"י בד"ה וכול שעשו וכו' דמע"ה יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריך להמתין עד הנץ החמה עכ"ל. כוונתו דבאמת מעלות השחר נקרא יממא והכשר המצוה הוא מיד מעלות השחר ואין? מן הצורך להמתין עד הנץ החמה אלא לפי שאין הכל בקיאין בו קבעו להמתין עד הנץ החמה.
אכן דברי ר' זירא צריכה לפני ולפנים, דהוא סבר דמעלות השחר ועד צאת הכוכבים נקרא יממא וא"כ ממחשיך ובא עד צאת הכוכבים יממא הוא כמו מעלות השחר ועד הנץ החמה ולדידי' קשיא דה"ל למתניתין לאשמועינן נמי דין זה והכי הוי לי' למתני' וכולן שעשו מעלות השחר או בין השמשות ממחשיך ובא עד צאת הכוכבים כשר, ואפשר לומר דמש"ה נקט התנא דאם עשו מעלות השחר כשר לחודא משום דבהא ליכא פלוגתא בין רבא לר' זירא דתרווייהו מודו דמע"ה נקרא יממא משא"כ ממשיך ובא עד צאת הכוכבים ודאי לר' זירא נקרא יממא כמו מעלות השחר עד הנץ החמה, איברא לרבא ממחשיך ובא לילה הוא ואף בדעביד לא יצא ומש"ה לא נקט זה במתניתין משום דבפלוגתא לא קמיירי אלא דסמך התנא על המבין דהענין מבואר מאליו דלמאן דסבר כשיטת רבא ממחשיך ובא לילה הוא ואפילו בדעביד לא יצא ומאן דסבר כשיטת ר' זירא נחשבת ממשיך ובא כמו מעלות השחר ועד הנץ החמה ומר כדאית לי' ומר כדאית לי' כן יש ליישב ודוחק הוא.

עוד שם אלא מעתה ולחושך קרא לילה הא ק"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה ותוס' גרסו דעד צאת הכוכבים לילה הוא ומשמע דקודם צ"ה איכא ספיקא כמ"ש לעיל ועיין בריש פסחים דשם גרס הש"ס והא ק"ל דעד צאת הכוכבים יממא הוא ומשמע דעד צ"ה וודאי יממא הוא
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

341
לקרותה ביום כדאיתא בא"ח סי' תרצ"ב סעיף ד' וז"ל מי שהוא אנוס ואינו יכול לילך לבה"כ וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתענית כ"כ יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה וכו' עכ"ל.
וכן כתב הרב המחבר?? וז"ל נהגו לקרות קצת מבע"י כדי להקל על הנשים והמעוברת שלא יתענו יותר מדאי עכ"ל, הרי לפניך דמקילין לקרות המגילה של לילה מפלג המנחה ולמעלה. והנה וודאי לרבא דאמר למחשיך ובא קראו לילה והוא ה' מילין קודם צאה"כ ואף שקורין מפלג המנחה מ"מ לילה מיקרי וא"ש מימרא דריב"ל חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום, משא"כ לר' זירא דאמר עד צאה"כ יממא הוא א"כ אותן דקוראין מפ"ה יקראו ב'פעמים וריב"ל אמר דחיוב הוא לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום.
וי"ל דסבר ר' זירא דעיקר קריאתה הוא ביום כדמפרשי תוס' וכן יש להוכיח ממתניתין דקתני יאן קורין את המגילה אלא ביום וכל היום כשר כך היה לו לתני המגילה של לילה אין קורין אלא בלילה וכל הלילה כשר ומדלא קתני הכא משמע דאיקר קריאתה הוא ביום כדכתב הרא"ש ומדעיקר הקריאה הוא ביום מש"ה נהגו להקל בקריאת הלילה. ועיין במ"א שם דכתב נמי הטעם כמ"ש וז"ל מפלג המנחה וכו' דעיקר קריאת המגילה ביום עכ"ל.
וגם אי לאו מסתפינא ה"א דרמיזא בקרא שאמרה אסתר במזמור אילת אהבים אלקי אקרא יומם ולילה לא דומי' לי שמקדים יום ולילה הרי קריאת קודם יממא אלא זכר לדבר שלפעמים מותר לקרות המגילה של לילה בעוד יום מפלג המנחה ולמעלה ואם יעלה על רעיונך דא"כ מנ"ל לריב"ל דחייב לשנותה ביום י"ל דילפינן מהקרא דר' חלבו מדכתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום אלקי לעולם אודך.
ועדיין צריכין אנו מודעי רבה לאורייתא, לר' זירא דאמר עד צאה"כ יממא הלא ש"ס ערוכה במס' תענית דף י"ב ע"א וזל ואמר ר"ח כל תענית שלא
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

שלא שקעה עליו חמה לאו שמי' תענית משמע דבשקיעת החמה סגי' והוא ה' מילין קודם צאת הכוכבים ואי נימא דעד צאה"כ יממא הוא לאו סגי בשקיעת החמה דצריך להשלים עד הלילה, דר' זירא אמר לך דהלשון שקעה עליו חמה פירושא הוא ששקעה עליו לגמרי והוא לבסוף שקיעתה והיינו צאה"כ.
ודוגמא לזה מצינו שמקשים תוס' במס' ע"ז דף ל"ד ע"א בד"ה מתענין לשעות וכו' וז"ל ומה ש[אין??] אנו נוהגין להתענות עד צאה"כ אע"ג דאמרינן בפ"ג דתענית כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית משמע דבשקיעת החמה סגי והוא ה' מילין קודם צאה"כ לא מחתינן נפשין לספיקא, ועוד דשמא לשון שקעה ר"ל שקעה לגמרי עכ"ל. הרי לפניך להדיא שלשון שקעה פירושא ששקעה לגמרי כמו כן יש לפרש אליבא דר' זירא וכמ"ש.
ואשתרובי אשתרבב ויוצא כדוגמא הא דקילפינן בזבחים דף נ"ו ע"א דדם נפסל בשקיעת החמה מדכתיב ביום הקריבו את זבחיכם ולר"ז דסבר מע"ה ועד צאה"כ יממא מיקרי צ"ל נמי דשקיעת החמה פירושא הוא ששקעה לגמרי כמ"ש. ואם נפשך לומר אף קרא ביום זבחיכם ללמוד מיני' דדם נפסל בשקיעה"ח תיפוק לי' מביום צותו נפקא כדאמר הש"ס בסמוך ונראה, ולהזיה דכתיב ביום צותו וגו', כבר הרגישו תוס' בזה ומתרצים דמביום צותו לחוד ה"א דדם אינו נפסל אלא עד צאה"כ ומיתורא דקרא ביום זבחיכם קילפינן שנפסל הדם מיד תחילת השקיעה וכתבו דהאי שקיעת החמה אינו כמו שקיעת החמה דמס' תענית דקאמר כל תענית שלא שקעה עליו החמה אינו תענית והתם פירושא הוא ששקעה עליו לגמרי והיינו סוף השקיעה כמ"ש לעיל אבל האי שקיעה צ"ל תחילת השקיעה וז"ל הש"ס שם אמר ר' יצחק בר אבידימי מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר ביום הקריבו את זבחיכם יאכל, וכתבו תוס' בד"ה מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה וכו' וז"ל ילף? קרא בלילה אין יכול לגרע? דביום צותו כתיב וגו'
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

342
ויש לפרש שקיעת החמה היינו תחילת שקיעה קודם צאה"כ ד' מילין בפרק מי שהיה טמא וחשוב יום לענין שמצותן ביום ומפסוק מיותר ממעט לי' הכא מביום הקריבו ובכל דוכתא חשוב יום עד צאה"כ כדאמר אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר ואנחנו עושים במלאכה חציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר ועד צאת הככבים ואומר והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה בפ"ב דמגילה והשתא לא הוי כמו שקיעת החמה דמס' תענית כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית וקבלה בידינו בצאה"כ עכ"ל. הרי להדי' שמפרשים דחילוק הוא בין הא שקיעת חמה לשקיעת החמה דתענית ומוכח נמי מדבריהם דלר' זירא ממאיר ובא עד צאה"כ הכל מיקרי יממא כמ"ש.
אחר כל העיון מצאתי שהרשב"א במס' ברכות כתב הא דקתני במתניתין וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר קאי אכל הני דקתני במתניתין הן לענין מגילה ומילה וטבילה והזאה ושומרת יום ולאו מטעמא שכתב רש"י דלכתחלה לא לפי שאין הכל בקיאן בו אלא דבאמת מיד עלות(ן) השחר יממא מיקרי והכשר הוא לכתחלה משהאיר היום מיד דזריזין ומקדימין למצוה אלא דחשו חכמינו ז"ל דלמא פשע לאקדומי קודם עלות השחר להכי עשו סיג לתורה וקבעו הזמן משתנץ החמה משום הרחקה כמו שאמרו במתניתין ריש ברכות ולא אמרו עד חצות אלא משום הרחקה להרחיק אדם מן העבירה. וז"ל הג' לעולם לילה הוא והא דנפיק בי' ביממא וכו' וך?? היא ברוב הספרים ואיכא למידק טובא דהא כתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים וכתוב והיה לנו הלילה למשמר ועוד דתנן במגילה אין טובלין ולא מזין ולא מוהלין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שהנץ החמה וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר אלמא יממא הוא. ויש מפרשים דהכי קאמר לעולם לילה הוא לשאר דברים כגון מילה והזאה וטבילה ולאו לילה ממש קאמר אלא לילה דלכתחלה לא ימול ולא יזה ואינו מחוור בעיני דא"כ לענין ק"ש הוי יממא אפילו לכתחלה, וכי תימא הכי נמי א"כ
א"כ מאי פעמים דקאמר ר' שמעון דמשמע דלכתחלה לא. ועוד מאי קמשני משום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא כלומר והתורה אמרה ובקומך מזמן קימה דאטו הנך כגון מילה וטבילה מי לא שרי רחמנא משעלה עמוד השחר, אלא דרבנן עשו סיג לתורה עד שתנץ החמה וה"נ מ"ש? וכו' אלא דמדרבנן לא יקרא לכתחלה להרחקה בעלמא וכענין שהרחיקו במילה והזאה וטבילה עכ"ל. הרי לפניך שכתב להדיא הא דקתני וכולן שעשו קאי אכולן ולכתחלה מצותו הוא משיעלה עמוד השחר אלא שתקנו הזמן משתנץ החמה כדי לעשות סיג לתורה ומשום הרחקה וכמ"ש.
ואתה המעיין שים עיונך בהרי"ף ריש מס' ברכות דף ב' מה שמפלפלין התם המאור הגדול והמלחמות ה' אי מעלות השחר יממא היא אם לאו, שבעל המאור כתב דמעלות השחר לילה הוא ומביא ראיה לדבריו מהש"ס דהירושלמי, ובעל מלחמות ה' כתב דמעלות השחר יממא מיקרי לכל דבר ועד יעלה מן הארץ ארשת?? שפתיו שפתי דעת שהוכיח לי' קמן?? מתניתין דהכא וז"ל ומן התימא שאני תמה על דברי הרב ר' אפרים אלו המעותקים בספר הזה שהרי שנינו משנה שלימה אין קורין את המגילה בלילה וכו' עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד כשר ש"מ כל דבר שמצותו ביום משעת הנץ החמה ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר ומה חידוש נתחדש להם בק"ש ותפלה יותר משאר המצות שהאריכו עלינו את הדרך ועיקר בעני' הללו שתקנו חכמים לכל המצות כלומר משעלה עמוד השחר ועד צאה"כ למדום בגמ' בשלהי פרק הקורא את המגילה מדכתוב ואנחנו עושים במלאכה חצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים וכו' מיהו וודאי משעלה עמוד השחר יום לכל דינין שבתורה ומפני שאין זמנו ידוע לכל אמרו במילה וטבילה והזאה דבעי ספירה בים הנץ החמה דבר שהוא ברור לכל שאם הקדים כאילו פסל והמאחר אינו מפסיד כלום שאין הקדמתן מצוה וזמנן כל היום
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

343
כל היום ולענין תמיד במקדש דכתוב בוקר קבעו האיר המזרח שהקדמתן מצוה וכולן לא אמרן אלא לכתחלה ולמצוה וכו' עכ"ל הרי לפניך להדיא שהרמב"ן מסכים לדעת ר' זירא, אברא המאור הגדול חולק עליו וכל א' וא' מביא כמה ראיות לדבריו מר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ועיקר מטרן?? פלוגת' תליא בפלוגת' דרבא ור' זירא בשמעתין ובלימוד הישיבה הוספתי נופך משלי והארכתי בס"ד.

שם בתוד"ה ספירה ביממא היא מכאן קשיא לפי רש"י דבכיצד צולין דפריך ולר' יהודה דאמר מקצת היום ככולו זבה שראתה בשבעה לספירתה אינה סותרת א"כ זבה גדולה היכי משכחת לה ומשני ברואה בין השמשות דאז הוי תחילת סוף היום ותחילת בטומאה, וקשיא אמאי לא אמר ברואה בלילות דהא ספירת לילה לאו ספירה היא ונמצא שכל היום טמא כיון שתחילתו הוי טמא וכו' עכ"ל פי' הקושיא היא אמאי לא משני הש"ס התם בפסחים בשרואה בלילות דאין לתרץ דתחילת הלילה עולה לספירתה וא"צ עלות השחר וכדמשני רש"י התם בפסחים דהא מהכא משמע דספירת לילה לאו ספירה ולא חשיב שימור וא"כ הדרא קושיא לדוכת' אמאי לא משני בשרואה בלילות כך היא הצעת דברי תוס' וכן מקשים תוספות להדיא בפסחים בד"ה א"נ?? וכו' יע"ש בדף פ"א ע"א ועיין במס' נזיר דף ט"ז ע"א בד"ה ___ הלשון ק"ק וכו' ובנדה דף ע"א ע"ב בד"ה הרואה אחד עשר וכו' ע"ש, ושים עיונך בפסחים דף הנ"ל ברש"י בד"ה אי נמי ברואה בין השמשות וכו' וז"ל ולפי הדברים למ"ד מקצת היום ככולו תחילת הלילה עולה לספירתה וא"צ עלות השחר מדאיצטרך למינקט בין השמשות ולא נקט משכחת לה בשרואה בלילות עכ"ל. ועל זה מקשי' תוס' התם בד"ה א"נ וכו' וז"ל מדלא משני ברואה בלילות משמע דספירת לילה הוי ספירה וכן פי' בקונטרס וק' לריב' דתנן פ' שני דמגילה וכן שומרת יום כנגד יום לא תטביל עד הנץ החמה ומסיק בגמרא קמ"ל כיון דבעי' שימור שימור ביממא הוא וכן בשילהי נידה וכו' משמע אפילו לא ראתה אח"כ ומשום דבלילה לא חשיב שימור וכו'. וכן איכא בהדיא בנזיר בפ"ב וכו' עכ"ל.
ונראה לפרש לפי דעתי הקלושה דבאמת רש"י במגילה חזר מדבריו במה דמפרש בפסחים דתחילת הלילה חשיב שימור אלא דרש"י הוכח?? לי' מדמשני הכא הש"ס דבעיא ספירה ביממא דון מינ' ומינה דדוקא יממא חשיב שימור ולא הלילה, והקושי' דאמאי לא משני הש"ס בפסחים בשרואה בלילות י"ל לפי המסקנא מתרץ רש"י דאתי בדרך אחר דמש"ה דחיק הש"ס בפסחים למשכח זבה ביממא דוקא הטעם דמקרא מלא דבר הכתוב כל ימי זובה וגו' משמע דווקא ביממא ולא בלילות ומשום דראה רש"י שהש"ס דהכא מאריך בלישנא ומביא הקרא דכתוב כל ימי זובה מש"ה חזר רש,י מדבריו הראשונים לומר דהלילה חשיב שימור ועולה ספירתה דהלא חזינן דקפיד רחמנא דוקא אזבה דיממא ש"מ דספירת יממא חשיב ספירה ולא הלילה ומיני' ובי' תסתיים שמעתתא דפסחים דלא מצי לשנות בשרואה בלילות משום דכתוב כל ימי וגו' משמע ימים ולא לילות. והלשון של רש"י מוכיחך שמפרש משום דכתוב? יהיה גרסינן כל ימי זובה טומאתה כמשכב נדתה יהיה לה והך קרא בראי'?? שומרת יום כנגד יום קאי מרבוי כל ימי דרשינן לה במס' נדה וכו' עכ"ל הרי להדיא שמפרש רש"י דראיות שומרת יום יצא לן מרבוי דכל ימי. ולכאורה הוא כמעט שפת יתר, אלא וודאי כוונתו להורות דאזבה דיממא קפיד רחמנא דחשיב שימור ועולה לספירתה ולא הלילות.
ויצא לן בדוגמא דכך?? תוס' קושיא זו באופן הזה במס' ר"ה בד"ה ולאו ק"ו כו' וז"ל וא"ת ואמאי דחיק לאשכוחי זבה גמורה לר"י בשרואה בין שתי השמשות הוא משכחת לה בשרואה
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
פערשט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 352
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2016 2:01 pm

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פערשט »

ב"ה
דף 139 אין ספר שטייט 129
איך האב עס אויסגעשטעלט די שורות אזויווי אין די כתב אז דער וואס קוקט עס איבער זאל עס אים זיין גרינגער
די ווערטער וואס איך האב נישט געקענט ליינען האב איך גאמאכט א ? אין די ווערטער וואס איך בין נישט געווען זיכער האב איך געמאכט גרין
מגילת ספר מסכת מגילה פרק ראשון דף ח ע"א
כמשמעו. למה לי מלא תאחר לשלמו נפקא . ומשני צריכא חד דאמר
ולא אפריש . וחד דאפריש ולא אקריב . ומי מצית אמרת דאמר ולא
אפריש והא נדבה כתיבה ואמר רבא משכחת לי' כגון דאמר הרי
עלי עולה וע"מ שאינו חייב באחריותו כו' ע"ש ועלה קאמר הש"ס הא
לענין בל תאחר זה וזה שווין דבעיין כזה אפי' בנדבה איכא בל
תאחר. דכיון דאמר לא אפריש ואפי' אפריש ולא אקריב כיון
דאמר הרי עלי לא שייך למימר כל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא
משא"כ כאם (אולי צריך לומר באם)אמר הרי זו קושטא הוא דאמר עובר בבל תאחר דאמרינן
כל היכא דאיתא וכו'
וע"ז קאמר הש"ס תנן התם כו' והוא לשון קושיא : כמו של רוב
פעמים הסוגיא בהש"ס : כלומר דהתם ????
???? ??????? איזה נדבה האומר הרי זו כו' ואסיק בדעתי' דדכוותי'
כמתניתין(במתניתין) נמי הכי איירי ואפ"ה קתני דאין בין נדרים לנדבות אלא
שהנדרים חייב באחריותן כו'. ומשמע הא לענין בל תאחר זה וזה
שווין . ואמאי והלא איכא למימר בנדבה כל היכא דאיתא וכו' . וקאמר
הש"ס מהנ"מ וכ' ואמרינן ???? ??????? דבלא"ה קשיא לן אהך מתני'
דגיטין מנה"מ כו' . ואמרינן ???? ??????? ונרצה לו לכפר עליו ר"ש
אומר את שעליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב
באחריותו. וא"כ איכא למימר דהן הנה המתניתין דהכא דקתני ונדבו'
אינו חייב באחריותן היינו נמי דאמר הרי עלי וההפרש בין נדר
לנדבה דאמר הרי עלי ע"מ שאינו חייב באחריותו ואז אם שהה שני
רגלים עובר בבל תאחר. והיינו דקמדייק את שעליו כו’ ואת שאינו
עליו כלומר את שעליו שאמר הרי עלי ולא אמר ע"מ כו' חייב
.באחריותו ואת שאינו עליו ר"ל שאמר נמי הרי עלי אלא שאינו
עליו באחריותו .והיינו שאמר על מנת וכ’ אינו חייב באחריות’
וזהו דקאמר מאי משמע אמר ר’ יצחק בר אבדימי כגון דאמר עלי
מאן או כאן דטעין אכתפי’ ??? והיינו עלי דקרא שאמר הרי עלי ולא אמר
ע"מ וכ"ו והלכך בנדבה אם אמר הרי עלי וע”מ וכ"ו דאינו חייב

באחריותו דלא טעין אכתפי’מ"מ בכלל הוא לעבור עליו בבל תאחר
אמנם באם אמר הרי זו אמרינן כל היכא דאיתא בי’ גזא דרחמנא
איתא
וכיון שזכינו לדין נ?לט? לשיטת רש"י מקושית תוספ’ דאמאי
לא תני שנדבה כאן ??מן המעשר כו’ עכ"ל
דהן הנה כיון דמתניתין דקתני נדבה איירי באומר הרי עלי אלא שהוציא
את עצמו מכלל נדר שאמר ע"מ שאינו חייב באחריותו אבל לענין בל
תאחר עדיין אסורא הוא דרביע עליו כיון שאמר הרי עלי ולא אמר
הרי זו. אכ ???(אולי כתיב י"ל) דנדבה כהאי אינו באה מן המעשר דאם עושה
כן הוי כמי שפורע חובו מן המעשר-אלא דווקא באם לקחה מן המעשר
ואמר הרי זו הוא דמותר
ומה מאוד נמרצו דברי הש"ס לפ"ז דקאמר הא לענין בל תאחר
זה וזה שווין דכוונתו בזה מדקתני אין בין
נדר לנדבה אלא שהנדרים כו’ ואמאי לא תני נמי שהנדבה באה
מן המעשר כקושית תוספ’ אלא וודאי מדלא קתני הכי אלמא דנדבה
דמתניתין באומר הרי עלי וע"מ שאיני חייב באחריותו איירי ולפיכך
בענין זה וודאי עובר בבל תאחר דלא שייך למימר כל היכא דאיתא
וכ’. אלא דווקא באומר הרי זו והיינו דקאמר עלה דמתניתין הא
לענין בל תאחר זה וזה שווין.דאפילו בנדבה כיון דאיירי שאמר
הרי עלי וע"מ וכ"ו לפיכך עובר נמי בבל תאחר. וקא פריך לי’
הש"ס תנן התם וכ’ ומשני לי’ הש"ס מה"מ דת"ר וכ"ו את שעליו וכ’
וכאשר כתבתי.

ומעתה יבוארו דברי רש"י הכא במתניתין נדר ונדבה מפרש
בגמרא נדר האומר הרי עלי ולאחר זמן הפרישה
נדבה האומר הרי זו ולא קיבלה עליו דלכאורה דבריו צריכין עיון
דאמאי קמפרש נדבה האומר הרי זו ולא קיבלה עליו ??ישה כיון שאמר
הרי זו וודאי דעתו שלא קיבלה עליו ומעשיו מוכיחין עלי’ שאפרש מיד
ולא הי’ להאריך במקום שמן הראוי לקצר והכי הו"ל לפרש מפרש בגמרא
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: טעקסט - "מגילת ספר" על מס' מגילה מהג"ר דוד אופנהיים זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

געפינען צוויי מאמרים פון הגרד"א בספר ישן.
בספר זרע ישראל (להג"ר יעקב בן יוסף, נדפס באלטונא תצ"ה)
דף ט"ו ע"א: ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.
ושמעתי מפה הקדוש אמ"ו ה"ה אב"ד ור"מ הגאון הגדול המפורסם כמוהר"ר דוד אופנהיים נר"ו, שהקשה על מאמר הנ"ל מנ"ל האי סברא דלמא מעשה שהיה כך היה, ומנ"ל שזה היה גורם הגאולה באשר שאמרה בשם מרדכי.
ונלענ"ד לתרץ ונקדים תחלה לתרץ מה שצ"ע ולפרש הטעם שהגידה אסתר למלך על הדבר זה שבקשו בגתן ותרש לשלוח יד ולהמית אותו, ובודאי הוי ניחא לה ולמרדכי אם היה נתקיים עצתם, כמבואר שהיתה אסתר באונס גדול אצל אחשורוש, ובזה הוי פטורה ממנו.
אלא ודאי י"ל שזה היה ברוח הקדש וידעו שנתגלגל הדבר לעתיד עי"ז שיזכו לגאולה כמעשה שהיה באמת.
וא"כ מוכח מה שהגיד מרדכי לאסתר ואסתר הגידה למלך, בודאי לא היה מתכוון מרדכי גם כדי לחבב את אסתר בעיני המלך יותר ממה שהי' מקודם, רק שידעו שנתגלגל הדבר לבא לידי גאולה כנ"ל.
וא"כ לפ"ז הוי לי' למרדכי להגיד בעצמו למלך, דהא לפי האמת הגאולה היה רק בשביל שגילה מרדכי הדבר כמבואר במגילה, ולא בשביל שהגידה אסתר, דהא מסתמא היה מרדכי יושב בשער המלך היה קרוב למלכות, והי' אפשר לבא בעצמו למלך, ובפרט שרצה להציל את המלך מן החיות, וא"כ בודאי היה יכול לבא בעצמו אל המלך למצוא חן כדי שיבא הגאולה כאשר שהיה לפי האמת.
לכן מוכח שעיקר הגאולה מה שזכו אלא בשביל שכל האומר בשם אמרו, ולכן כשידעו ברוח הקודש שנתגלגל הדבר ליודע למרדכי בשביל הגאולה, הוכרח להגיד תחלה לאסתר ואסתר אמר בשם מרדכי כנ"ל, ושפיר מוכח שדוקא זה היה גורם הגאולה מה שאמר בשם מרדכי וק"ל.
*
דף כ"ב ע"א: גמרא ותני עלה בראשית בשנים יהי רקיע באחד. והוינן בה בשלמא יהי רקיע באחד דתלתא פסוקי הוו, אלא בראשית בשנים חמשה פסוקי הוו, ותניא הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. ואיתמר עלה רב אמר דולג, ושמואל אמר פוסק. רב אמר דולג מאי טעמא לא אמר פוסק, קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה, ושמואל אמר פסקינן ליה וכו'.
וצ"ע לפרש פלוגתייהו במאי קמפלגי. ונלע"ד לפרש רק נקדים מה ששמעתי מפה הקדוש אמ"ו הגאון המפורסם אב"ד ור"מ מוהר"ר דוד אופנהיים נר"ו בהיותי בבה"מ שלו בק"ק פראג, שהיה מפרש הממאר התמוה וז"ל המאמר: וי"ו דגחון תמן קבר יעקב, ואית דאמר תמן קבר משה. ותירץ מ"ו אב"ד הנ"ל ע"פ מה דאיתא בזוהר לא מת יעקב עד שראה שלשים רבוא מישראל, דכתיב ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, וכשהיה ששים רבוא כתיב מאוד מאוד שני פעמים, א"כ חד מאוד הוא שלושים רבוא.
ואיתא במדרש ששים רבוא אותיות לתורה כמנין ישראל, וגם התיבה של ישראל נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה, כל א' מישראל יש לו אחיזה אות בתורה. ומצינו וי"ו דגחון הוא אמצעי של אותיות של התורה. וא"כ ניחא וי"ו דגחון תמן קבר יעקב, פי' כשהיה ישראל שלשים רבוא, ואז היה ג"כ ל' ריבוא אותיות בתורה כנ"ל, ובאותו זמן מת יעקב, וזהו תמן קבר יעקב.
ואית דאמרי תמן קבר משה יתורץ ג"כ בסגנון הנ"ל, ותליא בפלוגתא דאיתא במסכת גיטין אי אמרינן תורה מגילה נתנה, או אם אמרינן חתומה נתנה. פי' למ"ד מגילה נתנה, דהיינו שכתב משה התורה כמו שהסופרים כותבים, מתחלה בראשית כסדר, ואח"כ שמות, זה אחר זה, וא"כ נתן ג"כ לישראל מתחלה מה שכתב בספר בראשית, ואח"כ מה שכתב מספר שמות, ואף שעדיין לא נשלם מלכתוב את כל התורה. ולמ"ד חתומה נתנה פי' שלא נתן משה לישראל את התורה עד שכתב כולה ולא נחסר אות א', ואז מסר את התורה לישראל.
וגם מצא מ"ו אב"ד הנ"ל איזה מפורש שמפרש במאי קמפלגי התנאים הנ"ל אי מגילה נתנה או חתומה נתנה, וכתבו המפרשים באשר למ"ד מגילה נתנה לפי שקסבר שכתב מרע"ה את התורה כנ"ל, ואז יכול להיות מגילה נתנה. אבל למ"ד חתומה נתנה קסבר שמרע"ה כתב את התורה בתחלה אות הראשון דהיינו ב' של בראשית, ואחר שכתב ב' של בראשית כתב הלמ"ד של לעיני כל ישראל בסוף התורה על מקומו שיהי' ראוי בסוף לעמוד בכתיבה אמקומו. ואח"כ כתב אצל הב' של בראשית הר' של בראשית, ואח"כ כתב אצל הלמ"ד של לעיני כל ישראל שהוא אות האחרון על מקומו הראוי לו כנ"ל [את האות] א' של ישראל. ואח"כ כתב ג"כ אות השלישי דהיינו א' של בראשית על מקומו אצל ר' של בראשית, ואח"כ כתב ר' השייך לסוף התיבה דהיינו רי"ש של ישראל. וכסדר הזה כתב מרע"ה את כל התורה, ולא כמו שהסופרים כותבים כסדר מתחלה בראשית וגומרים כסדר. ונמצא למ"ד חתומה נתנה מוכח שסיים משה את התורה באמצעי ממש, דהיינו וי"ו דגחון.
וזהו הלשון המאמר, ואית דאמרי תמן קבר משה, לפי שלא מת משה עד שגמר מלכתוב כל התורה, וכשכתב באותו פעם מת, וא"כ למ"ד חתומה נתנה היה אות האחרון שגמר את התורה, באמצעו, היינו וי"ו דגחון, והיינו תמן קבר משה עכ"ל הגאון הנ"ל.
ולפי"ז נראה ג"כ לפרש לפענ"ד פלוגתא דרב ושמואל הנ"ל, רב אמר דולג, י"ל דקסבר כמ"ש מגילה נתנה, ולפ"ז כל פסוקי דלא פסקי משה אנן לא פסקינן ליה, פי' לפי שלא מצינו בשום מקום בכל התורה שפסק משה באמצע הפסוק. ושמואל אמר פסקינן, י"ל שקסבר כמ"ד חתומה נתנה, ואז היה מסיים באמצע היינו וי"ו דגחון, דהיינו שפסק אז מלכתוב, וע"כ גם אנן פסקינן, והיינו ג"כ היכי דלא אפשר, דוגמא כמו שעשה משה שהוכרח מלפסוק ג"כ באמצע הפסוק שנזדמן לסיים את התורה כנ"ל. וזהו רק דרך פלפול ודרש כמ"ש לעיל שהתורה נתנה לדרוש, אבל לפי המשמעות הפשוט כמ"ש בסמוך בס"ד.
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”