בית המלך - חדר ד' עשרת ימי תשובה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2383
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בית המלך - חדר ד' עשרת ימי תשובה

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג אוגוסט 27, 2015 11:02 pm

75
76
77
78
כלל הדבר, גדולה מעלת התשובה והיא מחסדו ית' אשר הטיב עמנו לעשות לפנים משורת הדין לקבל תשובתן של רשעים, כי מדה"ד צווחת נפש החוטאת היא תמות וה' ב"ה ברוב רחמיו רוצה לקבל תשובת בנים שובבים.
ועפ"ז בארתי נמי מדרש תמוה (תהילים ך"ה??) וז"ל טוב וישר ה' למה טוב שהוא ישר, ולמה ישר שהוא טוב, ע"ש. והוא תמוה. אבל לדברינו הנ"ל אשר עפ"י הדין נפש החוטאת היא תמות, רק הקב"ה עושה לפנים משה"ד ומקבל התשובה כנ"ל, והנה מצינו הקב"ה מדקדק לשלם מדה כנגד מדה, וזהו עפ"י הדין ממש, אמנם דא ודא אחת היא, עפ"י מ"ש האלשיך ז"ל על פסוק ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו, היינו במה שמשלם לאיש כמעשיהו ממש מדה כנגד מדה הוא החסד, דלפעמים רוצה האדם לשוב אבל שוב אינו זוכר במה חטא ולכן מעניש קב"ה ושולח יסורין על האדם באותו אבר שחטא למען יזכור בעונו וישוב ממנו, וא"כ אין לך החסד גדול מזה אשר בא ע"י תשלומין כמעשיהו ממש לשוב מעונותיו ושב ורפא לו עי"ש באלשיך ז"ל. תו אקדים דאיתא בגמ' ע"פ ועשית הישר והטוב ישר לפנים משה"ד וטוב עפ"י הדין (ועיין בס' ראשית ביכרים שכ' ג"כ מדה כנגד מדה זהו הדין הגמור ע"ש דף מ"א). ובדברינו הנ"ל מבואר הפסוק בתהילים ד"ה ה?? הטב טוב וישר ה' ר"ל שהוא טוב דהיינו שהוא עושה עפ"י הדין ומשלם מדה כנגד מדה דייקא, וגם וישר שהוא עושה לפנים משה"ד כנ"ל ע"כ בזה יורה חטאים בדרך כפי' רש"י שם לעשות תשובה, דאי לא היה עושה לפנים משה"ד אז לא היה מהני תשובה כי עפ"י הדין נפש החוטאת היא תמות כנ"ל, וגם אי היה עושה הכל לפנים משה"ד ולא היה מעניש מדה כנגד מדה אז אף אם היה רוצה האדם לשוב לא היה יודע על מה ועל מה לשוב כי עונותיו ??שכח??, וא"י במה חטא, אבל בזה שמעניש מדה כנגד מדה דווקא בזה שפיר יודע לשוב כנ"ל, וא"כ ממילא שפיר בזה שהוא ית' הוא טוב וישר בתרוייהו יורה חטאים בדרך לשוב בתשובה כנ"ל, והבן.
וזהו שאמר המדרש הנ"ל, למה טוב, ר"ל למה מעניש האדם מדה כנגד מדה ועושה עפ"י הדין הגמור לשלם כמעשיהו ממש כנ"ל דטוב הוא דין, לזה אמר שהוא ישר, ר"ל מחמת שהוא ישר ורוצה לעשות לפנים משה"ד לקבל תשובה דהוא לפנים משה"ד כנ"ל, לכן צריך להיות טוב לשלם מכ"מ כדי שיודע לשוב כנ"ל, ולזה אמר נמי למה הוא ישר, ר"ל במה חזינן שהוא ישר ורוצה לעשות לפנים משה"ד ולקבל תשובתן של רשעים לזה מסיים שהוא טוב ר"ל כיון דעושה בדין ומשלם לאדם מדה כנגד מדה דווקא והיינו ע"כ כדי שיבין וישוב מרשעתו כנ"ל והבן.

79

על כן אחינו ב"י הלא ה' ב"ה עושה עמנו לפנים משה"ד ורוצה לקבל תשובתינו, מדוע נסוג אחור לבנו, ות?? אשורינו, מן הדרך אשר ציונו, מה נעשה כי בא יום פקודתינו, ויתבע ב??נא על רוע מעללינו, והנשמה הקדושה אשר היא חלק אלהי ממעל נפגמה במעשי ??בצענו?, ובפרט ביומין אילן ימי תשובה ורחמים ועת מצא לדרוש את ה' כדאי' ברז"ל ע"כ נבואה שעיו בתוד"ע על חטאינו בווידו וחרטה ובבכי כי שערי דמעות לא ננעלו כאשר הארכתי כבר מזה בחדרים הקודמים פעמיים ושלש, ואטה למשל אזני, איש אחד היה בארץ עתיר נכסין, שלשלת היוחסין, מוכתר בנימוסין, והיה לו בנים שלשה, הוגי דת מורשה, ויהי היום ויגדל בנו הבכור ורצה לדבק בדבק טוב ושמוע שמע במרחקים יש ג"כ איש אחד עתיר נכסין, מוכתר בנימוסין, ויש לו בת, לה ירצה בחבת, הלך אצל אביו וגילה לו דעתו, בזה חשקה נפשי להתקשר אתו, ויהי כשמוע דברי בנו הרצים יצאו דחופים, במחולת ותופים, אל האיש העשיר הנ"ל לשאל ממנו אם טוב בעיניו לתת בתו לבנו, ותארה בתארים, מעלותיו ומדותיו הישרים, וייטב הדבר בעיני האיש הנ"ל ויאמר את קולך שמעתי ומבוקשך לא תסיר מאתם אמנם תנאי אחד אני מתנה שיהיה בנו גדול בתורה לב חריף ומבין, ואם יודע ויבין, אז תו לא איכפת לי בשאר ענינים, כי טוב סחרה מכל הקנינים, ואם לזה תתרצה, אשלח בנחיצה?, האדם גדול בענקים, עול של תורה הקים, הוא יעמוד על המבחן, מהות בנו בלימוד התורה יבין ויבחין?, ואם חכם בחו"ר ישבחנו, אז עטרת תפארת אענדנו, ובת סגולתי לו אתננה, ויקדשה ויסבלנה??, ומהר ומתן ארכה?? לו, להרחיב גבולו, ועתה שמעינו אדוני ותשמע בקולי, ויהי היום כאשר שמע אבין של בן הנ"ל הדברים האלה, שמח שמחה גדולה כי ראה כי נפלה בגורלו, ויען ויאמר אם לא יש עיכוב רק זאת מובטח אני כנברך מהרה על המוגמר, כי חכם בני ישמח לבי בו, ובוודאי בבוא על המבחן עתיד לקרבו, ויהי לתקופת הימים באה השמעוה כי קרוב הוא האדם גדל הנ"ל ומהרה יבוא אל מחוז גבולם, מה עשו הצאן והבקר ישחט להם והכינו משתה ושמחה בטבוח טבח והכן, בעת שיעמוד על המבחן, ויהי בבוא האדם גדול הנ"ל וכל יקר ראתה עינו, כי טוב לבו ביינו, במשתה ושמחה אשר הכינו, מחמת זה קירב את בנו בדברים רכים, בחיכו ממתקים, שמע בני אל תירא ואל תחת, דבריי יהיו בשובה ונחת, הט לבך אל העיון הלזה, ולא צריך נביא וחוזה, רק מעמקי שכלך תשכיל ותתבונן, ובתבונה ודעת אשר ה' אותך חנן, ואם לזה תתרצה, אז תעמוד על מבוקשי במרוצה, ויהי כשמעו בנו את את דברי האדם גדול הנ"ל כי חיים הם למוצאיהם, שם לכת?? על העיון
80
הלזה לבררם ולעמוד על תכליתיהם, ויען ויאמר יגעתי ומצאתי תאמין, לא אפנה שמאל או ימין, רק יושר דברי אמת אספרה לך, אולי אהיה בזה בן גילך, ויהי היום כאשר הציע לפני האדם גדול הנ"ל את דבריו ויטב הדבר בעיניו מאד ויאמר מעתה בטח לבך, כי אמלא חשקך לקרבך, אצל העשיר ונדי עם הנ"ל להתקשר אתך, והנה כאשר פתר כן היה, כי בבואו להזרה/?לחזרה?? לביתו אמר להעשיר המשלחו אספרה כמו, לא ידעתי ספורות למו, גודל שכלו הזך ורב חריצות ונועם מדותיו וגודל יחוסו ורב עשרו של אביו ע"כ חושה עושה תראה לרך על המוגמר ולהתקשר את בתך עם בן הקצין הנ"ל ואז טוב לך סלה, ויהי היום מצא אשה מצא טוב ובעת ההתקשרות נשואין היה רב חדוה וגיל משני הצדדים כי שניהם כאחד טובים במהר ומתן אשר אשר פזרו לבניהם, גם גדול נימוסיהם ויחוסיהם, והעיר ששו"ן צהלה ושמחה, ויהי לתקופת הימים נתגדל בנו הנשי הנ"ל וג"כ הגיע לפרק ליקח לו אשה, אבל ביני וביני כבר ירד אביו מהר שפר להר חר"ב וירד מנכסיו, אבל לבנו עכ"פ היה לו לב חריף ומבין אך אעפ"כ מורה עלה על ראשו אולי גם הוא בוא יבוא לעמוד על המבחן, לפני איזה אדם גדול ומי יודע אם הטיב יטיב עמו כאשר הטיב עם אחיו, באשר רוב ימיו הי' ימי עני ורעים כי כבר ירד אביו מנכסיו זה זמן כביר ופג לבו ולא היה לו רווחה כאחיו הגדול ללמוד מתוך שמחה, גם לא היה לו להכין משתה ושמחה בבוא על הנסיון לקבל האדם גדול הנ"ל כראי וכנון ומחמת זה היה מפחד תמיד מי יודע האם יקרבו או מרחקו, אך זאת היתה העצה היעוצה לנפיו, באשר שהיה לו משפחה גדולה ע"כ הלך אצלם וביקש מאתם בבואו על המבחן שיראו לקרב בעעל?? הבוחן בכל מיני קרבות אולי בזה ימצא חן בעיניו ויצא מרגעו לנפשו, והנה כאשר פתר כן היה שגם חותנו עיקר חשקו בבן תורה היה וג"כ שלח איש אשר חכמתו בחוץ תרונה, שיעמוד אצלו בכור הבחינה, והנה בבואו ראה כי אין כל בבית, אך זאת הטוב בעיניו כתאותו, שלשלת יחוסו כי רבה הוא, וגם הבן ההוא יש לו לבן מבין, וראה וידע?? אם אחד הטב יטיב עמו ויתן לו בתון ויהנהו מנכסיו כדי שיוכל ללמוד מתוך רווחה אז הוא גם הוא יפעל ויעשה פרי הילולים, אשר ע"כ נכמרו רחמיו ודיבר?? דברי ניחומים עם הבן ההוא לאמר אל תירא ואל תחת שים לבך בלמודך ברב ההתמדה ונכי לא אמנע להיות סבת טובתך בכל מה שיש לאל בידי? לעשות, ובשמעם דברי נועם נעימות ימין צדקו של האיש הנ"ל אז ותחי רוחם ונפשם, וצהבו פניהם בשמחה וגיל

81
ויהי ברבות הימים הלך הקצין הנ"ל לבית עולמו, וגם שאר משפחתו הלכו אחורנית, ונשאר בן השלישי לבדו ביגון ואנחה, ולא נתגדל בתורה ובהלכה, וכל יום ויום הלוך וחסר לקללה
ולא לברכה, והנה פנה לימין ואין עוזר, לשמאל ואין סומך, ובראותו מר לו נפשו מאד ויען ויאמר, בקול המרמר, מתי אנכי אעשה לביתי, לקחת אשה חפצתי, אמנם לבי עצב,
האיך במקום גדולים אתיצב, כחי וחושי נרתעים, חרי????? גווי' כלה, שמלתי כלה, ובמה אתעלה, למצא חפנה וחמלה, בבת מלך כבודה, כי יעמוס עלי כאחיי ה' הראשונים ורכם העבודה, ובעודם בשער הגיזקי"ז דאגה בלב איש דרך טוב ישמחנה כי בא אליו אחד מאוהביו ואמר איעצך השכם ושלוח מכתב ידידות, ??? חמודות, אלף האיש אשר ינסותך, שיהי' כדבריך, ומגי בכתב בא שכור תשכר לו הלא בהיותו בבית אביך כל בקר ראתה עינך, את גודל כבוד רב עשרו וגדול יחוסיך, ועתה היורד כל עבדיך, ועי"ז יכמרו רחמיך, עלי להיות לי לפה אצל אוהביך, קצין ונברך עד שימלא משאלותיך, להתקשר את עמי את בתו סגולתו, ואצפה לה' ???בררת, א??? להתאמץ בתורתם ויראתם כחשל נפשו ותשורת כי עד הנה לא היה לי חפנה, למצא מענה, מחמת צרות רבות אשר סבבוני ותרצה תפלת לפמך כתפלת ע?? ועתה שמוע עצה קמרר זה, וקח איש הנודה לעשות כאשר יעצתיך ובוודאי תמצא מרגוע לנפשיך, ויהי כשמעו דברי אוהבו, נשתסו דרכיו בא?? ושמע לעצתו לשלוח פרשתם השתק אל האיש הנ"ל להיות כעברירם??, ושפך לפניו שיחו ??? שליש עד שנכמרו רחמיו עליו ויען ויאמר שמע ?? מנעך קולך מבכי וצעקה, אראה לש??? עד אוהבי עסק נפרד עם בש??? וארוכה, עד שיכנסו דכתיב באבלו גוזר אותך לפשו - ולתקשר עם ברם דגולת ועוד לא למעני ולמען כבוד אבינו ומשפחתינו, יהי' כנעדרים, אך באר?? עשה מהיום והלאה התאמץ בתורת ה' ולילה כיום יאיר לך אולם תמצא רב חסדא ורב הונא אצל חותנך בכ?? ירוחם יתעלליך, ויהי כאשר פתר כן הי' האיש הנ"ל מילא את בקשתו, ונתמלא ???? קצין נתיב עד התקשר עם עד בתו סבול??, והי' למצער ראשיתו, ורב מא? משגא אחריתו, ונגף ועשה פרי הילולים, במגות?? ישראל ומעולים, וחותם דרכה את בכפר ביתו, כי ראה כי נתמלא תכלותם, להתמיד בומרתם??, ונתן לו מהר ומתן באהב ו?? כמונם, ונשכח ממנו ימי עון ויפלו ימים הראשונים, (זהו הוא המשל) (הנמשל) בצאתם ישראל ממצרים הי' שלשלת היוחסין מוכתר בנימוסין ??? כמה דמבכן האומרים אמרו מה נשתנה אלו מאלו השיב קב"ה הביאו ספר יוחסין שלכם, והי' עשירים ???לים דכתיב וינצלו את מצרים וגו' וכן דב?? הים תורי זהב נעשה לך וגו' והנה עשו שידוכים שרבים, ועד התקשרו בשובים בשעת מתן תורה התקשרו עם קב"ה ונעשה קשר אמיץ.
82
83
84
85
86
87
87
ע"ד {משלי...} דדיה ירווך וגו' מה הדד הזה כל שעה שתינוק יונק ממנו מוצא בו טעם אף התורה כו' (ועיין בח"א שפי' ג"כ כן לפי ענינו שם) ואשה מספרת עם בעלה, ר"ל דאז בימי הזקנה אז הנשמה המכונה בשם אשה כנודע (ועיין באלשיך בפ' משפטים ע"פ אם אדוניו יתן לו אשה וגו') מספרת עם בעלה, והיינו דבימי הזקנה לא הולך אחר עצת החומר וכח הטבעי והחיוני להתאוה תאות הגופנית רק יעש פעולת הנפש השכליות הנשמה שבו כנ"ל בעקרים, ומש"ה אמר נמי על כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר כו' שאוג ישאג על נויהו, והיינו כמ"ש הזוהר הנ"ל משגיח מן החלונות דהוא יהיב לן מזונא ויפן כה וכה אם מאן דאתער בתיובתא אבל ויפן כה וכה וירא כי אין איש והיינו כנ"ל כי רוב ימי האדם הוא הולך אחר תאות גופנית ועוסק בשלו אשר ערב לו לבד ולא יאהב דבר אחר, והבן.
כלל הדבר עיקר הוא לשוב מעונותינו, ומיד בעשותו מעבירה לשוב אל ה' ויתחרט ואל ימתין עד שנתיבש עבירה דאז עושה פוגם יותר בגוף עד ששב מטהור לטמא וכאשר נתנו סימן סירכא בת יומא לא שמי' סירכא, דכי אם נתיישן הדבר היצה"ר גובר והתשובה קשה והחרטה אינו מועיל כ"כ וכנ"ל ברבות החטאים התשובה קשה דאז נתמלא סאתן כמו שמצינו בפרעה וכיוצא בו כאשר האריכו בזה הרמב"ם והרד"ק (ועיין מזה לעיל חדר ב'), ואמרתי טעם לזה היינו דהתשובה אינו עפ"פ מדה"ד כי מדה"ד אומרת נפש החוטאת היא תמות כנ"ל וכדאי' במדרש, אך עפ"י מדה"ר והחסד מקבל קב"ה תשובתו של אדם, וממילא כיון דרבו פשעיו אז מהפך מדה"ר למדה"ד כדאי' רשעים מהפכין מדה"ר למדה"ד (עיין ברש"י סדר נח ע"פ ויזכור אלקי' וגו'), ומש"ה שפיר קשה תשובה אצלם והן.
ואמרתי שזהו כוונת (הושע ד'. {}) באמרו שובה ישראל עד ה' אלהיך וגו' ומאי עד ה' אלהיך, אבל לדברינו הנ"ל כך פרושו שובה ישראל עד ה' אלהיך, ר"ל דתשוב ישראל טרם שתתהפך מדה"ר למדה"ד וזהו עד ה' דהוא רחמים, אלהיך הוא דין כנודע והבן. (ועיין לעיל מ"ש ע"ז ועוד לקמן בסוף הדרוש נבאר פסוקים הללו באריכות).
נחזור לעניננו שאל ימתין עד שתתייבש העבירה וישוב מיד, ובדברינו האלה אמרתי לכוון בזה רמז בדברי חז"ל במס' יומא דכ"ח ע"ב וז"ל אר"נ זוהמא דשמשא קשה משמשא וסימנך דנא דחלא, ועיין ברש"י. שברורי שמש א קשה משמשא, וסימניך דלפא, הרהורי מעבירה קשה מעבירה, וסימניך ריחא דבשרא, שילהי קייטא קשה מקייטא, וסימניך תנורא שגירא, אישתא דסיתווא קשה מדקייטא, וסימניך תנורא קרירא, מגמר בעתיקא קשה מחדתא, וסימניך טינא בר טינא, ועיין ברש"י על מאמר הנ"ל. והנה המאמר הזה צריך ביאור, שאם הוא כפשוטו איך קבעו בתלמוד
88
מאמר שברווב דבריו אין בהם מוסר ולא לימוד איזה מצוה אין זה כי אם גדולים חקקי לב, והיינו לפי דכבר הזכר לעיל דיזרז האדם בבחרותו לשוב מעונותיו מיד כי אם תייבש העבירה קשה התשובה, ובדברינו האלה נוכל לכוין איזה רמז בדברי רז"ל הנ"ל. ואקדים מקודם מה שאמרתי פי' הפסוק (תהילים ל"ו {...}) נאום פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו, ויש לדקדק מאי אתי דוד לאשמועינן בזה, שזהו פשיטא וידוע לכל שהיצה"ר מסיתו האדם לרעה, ועיין ברש"י שפירש שזהו קאי על היצה"ר וא"כ פשיטא הוא. ועוד לפי' רש"י שם צ"ל דהמקרא מסורס הוא ור"ל בקרב לבי יש הפשע הוא היצה"ר אומר לרשע שלא יהא פחד אלקים לנגד עיניו, ובקרב לבי, הוא נאום שאומר כמדומה לי, ע"ש פי' רש"י והוא דחוק. אבל י"ל עפ"י מה דאיתא בגמ' דברכות פ' אין עומדין אלי' הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ואתה הסיבות לבם אחורנית וכו'. והקשה הנזר הקודש במ"ר פרשה ל"ד סי' י"ב מה זה שהתרעם אלי' כלפי מעלה מפני מה שברא היצה"ר באדם, הרי אם לא היה לו יצה"ר בטלה הבחירה כלל ולא היה לו כלל מדריגת אדפ אלא כמלאך, והרי עיקר מעלת אדם אינו אלא בהיותו בעלי בחירה לטוב ולרע כי זולת הבחירה אין מקום כלל לשכר ועונש כנודע. ותירץ שם באריכות ותוכן דבריו הוא עפ"י שמצינו מבוכה גדולה בענין יצה"ר שבאדם, והוא דבכמה וכמה דוכתי בגמ' ובמדרשות מוכח דהיצה"ר הוא כלול בעצמות האדם בחומר הגוף אשר שרשו מצד רע, והוא כח המתאוה שבלב וכדאמרינן בפ' הרואה בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ר וביצ"ט, ואמרינן נמי התם יצה"ר דומה לזבוב ויושב על ב' מפתחי לב, ולכן היצה"ר מתגבר ע"י אכילה דמתחזק כח החומר הגוף וכדכתיב פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וגו'. אבל בפ"ק דב"ב אמרינן הוא השטן הוא היצה"ר הוא מ"ה, ותנא הוא יורד ומסית עולה ומסטין נוטל רשות ונוטל נשמה, מזה משמע דהיצה"ר אינו אלא מלאך הנברא העומד בחוץ לאדם ומשפיע עליו כח הרע כדי להטותם?? מדרכי החיים למות. ואמנם כבר כתבו חכמי האמת פשר דבר, דבאמת תרוייהו אתנהו ביה, שיש לאדם אויב פנימי וחיצון. והוא כי יש לו יצה"ר פנימי הכלול בעצמות אדם מכח זוהמת החומר, וכן יש לו ג"כ יצה"ר החיצוני שהוא מלאך ממש הוא שר הידוע וחיילותיו אשר עליהם נאמר סביב רשעים יתהלכין להשפיע תמיד על האדם כח הרע להטותו מדרכי החיים לדרכי המות, לכן קשה מאד לאדם לבוש היצה"ר והוא כי משל למה"ד לעיר היושבת במצור משונא, וצר הצורר עליו שאז אם אנשי העיר בפנים הם בלב שלם ותמים יחד בקשר אמיץ וחזק
89
לעצט פאראכטן דורך יידישע קהילות אום דאנארשטאג סעפטעמבער 03, 2015 5:46 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2383
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » פרייטאג אוגוסט 28, 2015 1:56 am

97
אשר רבים תמהו, חדא הלא קין ג"כ מצינו שעשה תשובה, וכלן?? באדה"ר כדאי' במ"ר בראשית, ועוד הא דקאמר חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע, ותימה, הא כמה נביאים קדמו לו שהזהירו על תשובה, ובפרט דקשה דמקרא מלא הוא ושבת עד ה' אלהיך דמיני' ילפינן התשובה הוא אחד ממ"ע שבתורה (ועיין ביפ"ת שנדחק בזה).
אמנם לדברינו הנ"ל יבואר על נכון, כי מדברינו הנ"ל למדנו עיקר הזאהרת הושע היה באומרו שובה ישראל היינו לשוב מעצמו בלי התעוררת חוץ כנ"ל, וכן מצינו בראובן ששב מעצמו בלי שום התעוררות מאחרים ובלי שום יראת עונש כנודע, משא"כ קין כבר היה נגזר עליו עונשו וכן באדה"ר ואח"כ עשו תשובה והקב"ה אומר לקין ג"כ אם תטים שאת וגו' כפי' רש"י וכן באדה"ר דרשינן במ"ר אין ועתה אלא תשובה ע"ש בב"ר, וא"כ קב"ה פתח לו פתח של תשובה, וא"כ לא היה להם התעוררות מעצמן לשוב משא"כ ראובן התעורר מעצמו והיה התשובה המעולה ביותר כנ"ל באיכות.
וזהו דברי המדרש הנ"ל את פתחת בשובה תחלה, תחלה דייקא בלי התעוררות חוץ מזולתך כלל רק מעצמך, לכן תזכה שבן בנך הושע פותח בתשובה תחלה, והיינו באומרו שובה ישראל, וזהו מלתא חדתא קמזהיר לאשמעינן דעיקר התשובה המעולה ביותר היא לשוב בלי מעורר חוץ כלל כנ"ל באריכות אבל בתורה דכתיב ושבת וגו' הלא כתיב מקודם והיה באחרית הימים ומצאונך צרות רעות וגו' ושבת וגו' א"כ אינו תשובה רק ע"י יראת עונש ויסורין וזהו תשובה הפחותה כנ"ל, אבל הושע קמזהיר שובה ישראל היינו מעצמך בלי התעוררת כלל ואדרבה אמר עד ה' בעוד שהוא במדה"ר קודם שמדה"ד מתוחה עליך ומבאר אח"כ כל חילוקי במדריגות השובה כאשר בארתי לעיל הכל באריכות וא"כ שפיר קמחדש הושע טפי משאר ושפיר אמר קב"ה לראובן את פתחת בתשובה תחלה שבן בנך הושע יתחיל שובע ישראל והבן.
כלל הדברים אחינו ב"י עיקר היא התשובה ובפרט ביומין אילין עשרת ימי תשובה דהם ימי רצון והן יומין דחושבנא אשר ה' כונן למשפט כסאו ולכל איש ואיש מני ישראל לו יחרץ משפט חרוץ הכל בדין והכל במשפט, ע"כ תראו שיהיה זך וישר פעלם, וכל עונותיו לזכיות יהופכו כולם, ויתוודו ויתחרטו על רוע מפעלם, ותשוב אל ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשיך, וזכה? תזכה? בזכות? מעשיך, וימלא ה' כל משאלותיך אמן,
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2383
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 07, 2015 11:28 pm

91
ר"ל הזוהמא שהטיל נחש בחוה קשה מנחש עצמו, דהוא היצה"ר הגמורה כנודע, דשמשא עצמו דהוא יצה"ר החיצוני הי' בקל להמלט ממנו כנ"ל, משא"כ מחמת זוהמתו אשר הטיל בחוה נתגשם חומרו של אדם ונדבק בו כח הרע בעצמותו וקשה לכבוש כנ"ל בנה"ק. (או לפי דרכו של עוללות אפרים דשמש כינוי ליצה"ר שבוער באדם כשמש ע"ש מאמר ר"ג/ז?? א"כ גם לעניניו אתי שפיר זוהמא של יצה"ר שהטיל קשה מיצה"ר עצמו והבן).
וע"ז אמר נמי וסמניך דנא דחלא, ופי' רש"י שפיו סתום יפה וכשאתה נוקבו נקב קטן יוצא שם ריח חזק? מאד? ע"ש. וכן מחמת זוהמת נהחש נעשה אויב הפנימי הסתום בלבו של אדם כנ"ל באיכות וריחו חזק מאד כי קשה לכבוש בנקל כנ"ל.
וזהו חדא אשר גרם זוהמת הנחש דקשה לכבוש כנ"ל יותר מיצה"ר בעצמו. ועוד גרם כי נאום פשע לרשע אין פחד אלקים לנגד עיניו כנ"ל באריכות באומרו ואתה הסבות לבם אחורנית באשר ברא יסוד בנינם בשורש הרע הכלול בפנימיותם כנ"ל באריכות ע"ז הפסוק. והנה הא"ע מאמר ר"ד כתב לענינו שם רשעים נקרא סנוורים כי לא יראו לעצמם חובה והמה מוכים בסנוורים כמ"ש דרך רשעים באפילו לא ידעו במה יכשלו ע"ש בע"א לענינו שם. והנה כמו כן לענינינו אומר ר"נ ומחמת זה כי זוהמא דשמשא קשה משמשא כנ"ל, גרם ג"כ כי שברורי דשמשא קשה משמשא, ופי' רש"י סנוורים מתרגמינן שבריר, שמש הנקוב דרך נקבים קטנים הנותן עינו סבננב?? הנקב קשה להסנוורים יותר מן המסתכל בחמה שבאורי ע"ש. וה"נ לענינינו דקאי על היצה"ר וכבר נזכר לעיל דאויב הפנימי הוא יושב על מפתחי לב במסתרים ובוקע דרך נקבים דקים מחמת כח המתאוה שבלב כנ"ל. וזהו אומרו שברורי דשמשא, ר"ל מה שהסנוורים דהם רשעים כנ"ל מביטים אל השמש דרך נקבים, והוא הויב הפנימי המסתתר בלבו של אדם, זה קשה להם משמשא, מהיצה"ר בעצמו, והוא יצה"ר החיצון כנ"ל, והיינו מחמת שהאויב הפנימי להם כלול בעצמותם, אומר אתה הסיבות לבם אחורנית, ומש"ה אין פחד אלהים לנגד עיניו כלל, וע"ז אמר וסמניך דלפא, ופי' רש"י קשה דלף היורד על האדם משאדם נכנס כל גופו במים ע"ש. והיינו מרוב התמדה אשר יורד טיף טיב הוא טורד? האדם, כך לענינינו, הויב הפנימי אף שהוא במסתרים אבל מחמת כי הוא בעצמותו של אדם ודבוק בו מרוב התמדה בכל רגע קשה מאד לכבוש אותו, ומחמת זה פוטרים רשעים עצמם בדין לפי דעתם כנ"ל.
ואמר תו מחמת זה ג"כ הרהורי עבירה קשה מעבירה, דמה שעושה במעשה יש לו קצת תי' להקל עונשו, כי מחמת חומרו הכלול בשורש הרע בא לו זה וקשה היה בידו


94
מפני ולא תנוד (עיין ירמי' ד' א') ויש לדקדק דה"ל לומר כה אמר ד' ולמה מפסיק עם מלת נאום ד' באמצע, וגם מתחלה אמר אלי תשוב, והדר מסיים ולא תנוד, וגם מאריך באומרו ואם תסיר שקוציך מפני, והוי סגי באומרו אם תשוב מפני, (ועיין מ"ש כבר ע"ז לעיל בחדר הלזה). ונ"ל לבאר עפ"י מה דאי' במקובלים למה ולמי הי' תכלית בריאת האדם אשר הנשמה קדושה חצובה מתחת כסא הכבוד, בגוף הנגוף הלזה מלא רתיחת מחשבות רעות ולהגדיל עון ולהרבות פשע נתלכלך נשמתו ממה שהיתה והלא עדיף הי' לה שלא תבוא ותתענג בדשן נפשה תחת כסא הכבוד, ותי' כי זהו מחשבת הקב"ה להטיב לברואיו יותר ויותר, אם תטיב מעשי' ברב אמיץ כח תכלית השלימות, אז תביאה למעלה גדולה וגבוה יותר ויותר ממה שהיתה תחלה תחת כסא הכבוד תעלה למעלה ראש העלמות הרבה לאלפים ורבבות עד אין סוף עד אשר תבוא לפני הדרת פני כבוד המלך מלכו של עולם והי' עינו רואות את מוריה עכ"ל והובא בסי' אספקלרי' המאירה פ' לך לך ופ' קדושים וכ' שם בשם בעל אהבת השם דזהו כוונת הגמ' במקום שבעלי תשובה עומדי' כו' דכ"ז(?) בצדיק עלה יעלה למעלות הגבוהות הנ"ל, משא"כ בעל תשובה שאין לו מעלה זו כלל, כששב על עונותיו די לו בתשובתו שבא למדריגה ראשונה אשר ממנו חוצב והיינו לתחת כסא הכבוד, וזהו שדייק הגמ' ב"ת עומדים, שעומדים במקום הראשון כנ"ל, שם אין צדיקי' גמורים יכולין לעמוד בו, דהרי הם הולכין כל פעם ממדריגה למדריגה יותר ויותר עכ"ל ע"ש, (וזהו תוכן כוונתו) מכלל דבריו שמענו דבעל תשובה איננו(?) בא רק למקומו הראשון דהיינו תחת כסא הכבוד, אמנם נ"ל כ"ז בעושה תשובה מיראה, אבל בעושה תשובה מאהבת הבורא אשר התעורר מעצמו לשוב לב' ב"ה ומתחרט אשר מרד בו(?) ועושה מצות רבות עד שזדונות נעשו כזכיות כנודע מדברי רז"ל בזה, וכנ"ל, אז גם ב"ת כזה זוכה ועלה יעלה ויבוא למדריגה היותר ויותר גבוה הנ"ל עד אשר יזכה ויבוא לפני הדרת פני מלך מלכו של עולם כנ"ל, והנה עיקר מאהבה הוא, שכל מה שעושה שום דבר מצוה, אינו עושה רק מחמת שהוא דיבורו של הקב"ה, כי הוא המצווה, ומצותיו הן, וחשק לעבוד עבודדתו, משא"כ אם עושה לצד(?) פניי' אחרת ח"ו, מחמת איזה עונש שלא יענוש, או כיוצא בזה, זהו מקרי מחמת יראה כנודע, וזהו אומרו אם תשוב ישראל, ר"ל אם תשוב בתשובה, והיינו מחמת נאום ד', ר"ל בזה שהוא נאום ד' וע"י כן חשק לקיים דיבורו ית' אשר אהבתו יעורריהו לזה, ולא לשום פניי' אחרת כנ"ל רק באשר דיבר ית' וציוה להיות תמים בעבודתו ובמעשיו כנ"ל, אז אלי תשוב, אלי דייקא
95
ר"ל שעלה יעלה במדריגה היותר גבוה אל הדרת פני מלך מלכו של עולם כנ"ל, אבל אם תסיר שקוצך מפני, ר"ל שלא יהי' רק מפני דהיינו מחמת חרון אפו, וזה מפני, והיינו מחמת יראת עונש כנ"ל אז ולא תנוד ר"ל שלא תנוד ממקומך הראשון ע"י תשובתך, כאשר היית בתחלה, והיינו תחת כסא כבוד כנ"ל אבל לעלות במדריגה היותר גבוה לעלות אל הדרת פני מלך מלכו של עולם לא תזכה, וא"כ שפיר כתב ולא תנוד והבן.
ובזה בארתי נמי פסוקי' (בהושע י"ד) שובה ישראל עד ד' אלהיך, כי כשלת בעוניך, קחו עמכם דברים ושובו אל ד' אמרו אליו כל תשא עון ונשלמה פרים שפתנו וגו' ויש לדקדק מאי ד' אלהיך, ועוד קושי' הגמ' כשלת היינו שוגג, ועון מזיד, ועוד מאי קחו עמכ' דברי', מאי ניהו דברים הללו, ועוד מאי כל תשא עון, וכן קח טוב אין לו מובן, (ועיין לעיל מ"ש כבר ע"ז בחדר הלזה) אבל לדברינו יאמר כך, שובה ישראל עד ד', ר"ל ע"י התשובה תגיע למקומך הראשון תחת כסא כבוד, וזהו עד ד', כדדרשינן בגמ' דיומא פ' יה"כ על עד ד' שמגעת עד כסא הכבוד ע"ש. ולזה מסיים שפיר אימת לא תזכה לעלות יותר רק למקומך הראשון דהיינו עד ד' והוא תחת כסא הכבוד כנ"ל אלהיך, ר"ל אם לא תשוב רק מחמת שהוא אלהיך, דהיינו שופט ודיין כנודע, וזהו יראת עונש שיהי' מדה"ד מתוחה עליך כנ"ל באריכות, וגם כי כשלת בעוניך, כי מחמת יראה נעשו זדונות כשגגות כדאי' בחז"ל וזש"ה(?) קחו עמכם דברים ושובו אל ד', והיינו מאהבה, (כדאי' ברז"ל אל ד' מאהבה עיי"ש) ושובו אל ד' דייקא, והיינו שע"י תשובה מאהבה תזכה לעלות במעלות יותר ויותר הגבוה אל הדרת פני מלך מלכו של עולם כנ"ל והבן.
אך לבאר שאר דקדוקי' בפסוקי' הושע הנ"ל, לכן נ"ל לבאר הכל בדרך אחר, דהנה ג' בחינות יש בתשובה, הראשון המעולה שבכולם הוא, כשיתעורר האדם מעצמו מבלי מונע מבחוץ, אלא מטוב תכונתו והכירו, כמו שמחויבים(?) התמיד לבלתי עבור את פי ד' בוראו ית' לעוצם גדולתו הבלתי משוערת, כי זה מורה יושר לבו, כיון שמרצונו הטוב עושה כן, ואינו ממתין לשום מעורר מחוץ, וזהו היא החשובה שבמעלות התשובה, ויש עוד מדריגה השני' למטה מזו, והיא כאשר יבוא התעוררת ע"י אחרים מצד תוכחת או הודעה או הפחדה שידרשו ברבים ויוכיחו ויזהירו על תשובה, או באיזה אופן אחר החיצוני כניעהו? על כזה כגון בקריאתו בתורה הקדושה ובספרי הנביאים והחכמים ע"ה וכיוצא גם זה תועיל לבלתי יענש על פשעיו שנתנו למחילה, המדריגה שלישית היא יותר פחותה, כשלא הספיק כ"ז להעירו עד בוא עליו יסורין בצרות מגעת אליו
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com


צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט