קושיות והערות בשיעור היום - מסכת גיטין
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- פרוביר אויך
- שר האלפיים
- תגובות: 2565
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm
קושיות והערות בשיעור היום - מסכת גיטין
לתועלת די חשובע לומדים ברענגן מיר די מאפע, בעסער צו פארשטײן די ערשטע משנה
- אטעטשמענטס
-
- gat.pdf
- (73.14 KiB) געווארן דאונלאודעד 248 מאל
אז יענער קען קענסטו אויך
- פרוביר אויך
- שר האלפיים
- תגובות: 2565
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
די גמ' ברענגט א מח' רבה לערנט די טעם פון בפני נכתב ובפני נחתם איז צוליב אין בקיאין לשמה, און רבא לערנט אלס שמא יערער הבעל ולא ימצאו עדים לקיימו.
די גמ' ג. פרעגט אויף רבא ליבעי תרי מידי דהוי אקיום שטרות דעלמא, די גמ' קשיא יעצט איז אפילו ווען די מאן איז נישט מערער, ערשט שפעטער פרעגט די גמ' אויף ווען די מאן איז מערער. איז וואס דארף מען בכלל עדי קיום א גט דארף דאך נישט קיין קיום ווען נישט די חשש לשמה אדער שמא יערער הבעל, ווי עס שטייט אין די משנה ביי גיטי א"י ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו (עיי"ש בתוס'). וואס פרעגט די גמ' ליבעי תרי מידי דהוי אקוים שטרות דעלמא
די גמ' ג. פרעגט אויף רבא ליבעי תרי מידי דהוי אקיום שטרות דעלמא, די גמ' קשיא יעצט איז אפילו ווען די מאן איז נישט מערער, ערשט שפעטער פרעגט די גמ' אויף ווען די מאן איז מערער. איז וואס דארף מען בכלל עדי קיום א גט דארף דאך נישט קיין קיום ווען נישט די חשש לשמה אדער שמא יערער הבעל, ווי עס שטייט אין די משנה ביי גיטי א"י ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו (עיי"ש בתוס'). וואס פרעגט די גמ' ליבעי תרי מידי דהוי אקוים שטרות דעלמא
הבוחר בטוב האט געשריבן:די גמ' ברענגט א מח' רבה לערנט די טעם פון בפני נכתב ובפני נחתם איז צוליב אין בקיאין לשמה, און רבא לערנט אלס שמא יערער הבעל ולא ימצאו עדים לקיימו.
די גמ' ג. פרעגט אויף רבא ליבעי תרי מידי דהוי אקיום שטרות דעלמא, די גמ' קשיא יעצט איז אפילו ווען די מאן איז נישט מערער, ערשט שפעטער פרעגט די גמ' אויף ווען די מאן איז מערער. איז וואס דארף מען בכלל עדי קיום א גט דארף דאך נישט קיין קיום ווען נישט די חשש לשמה אדער שמא יערער הבעל, ווי עס שטייט אין די משנה ביי גיטי א"י ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו (עיי"ש בתוס'). וואס פרעגט די גמ' ליבעי תרי מידי דהוי אקוים שטרות דעלמא
נאר לויט רבה איז געווען א הו"א אז די חשש פון שאין בקיאין לשמה איז א פראבלעם פאר זיך, אפילו אן דעם ערעור הבעל. אבער לפי רבא איז די חשש אלץ געווען אז דער בעל וועט קומען און מערער זיין די גט. כן כתוב רש"י בהדיא בדף ב:
[רבא אמר] לפי שאין עדים מצויין לקיימו. אין שיירות מצויות משם לכאן שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהו עדים מצויין להכיר חתימת העדים והאמינוהו לשליח ולקמן פריך בין לרבא בין לרבה ליבעי תרי:
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.
מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.
מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.
הבוחר בטוב האט געשריבן:פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.
מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.
הערה יפה
וזה ג"כ לגבי אבא ואביך אם באו עליה, מלבד האיסור העריות חייבת מדין אשת איש, ואם באו עליה בשוגג חייבים ב' חטאות לכאורה
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
הבוחר בטוב האט געשריבן:פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.
מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.
ואחרי שלמדנו את הדין נמצינו למדין ששיור בכריתות הוא שע"י הגט תהא מותרת להינשא לכל אדם שהרי כתיב ויצאה מביתו והיתה לאיש אחר, ואם לא תוכל לקיים את ה'והיתה לאיש אחר' לא מיקרי 'ויצאה מביתו' ולפיכך באב ואביך או קטן, כיון שבלא"ה לא יכלה לקיים את ה'והיתה' נמצא שבגט לא שייר דבר.
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
לפי זה קען מען זאגן אז דאס וואס די גמ' ברענגט א ראיה פון קטנה מתגרשת בקדושי אביה אמאי הא בעינן ויצאה והיתה. איז פשט די קטנה קען זיך דאך נישט מקדש זיין צו קיינעם אויב אזוי פעלט אין כריתות.
און לויט דעם שטומט זייער שיין די לשון רש"י דארט, והא בעינן ויצאה והיתה דלא מיגרשה אא"כ ראוה לקדש את עצמה לאיש אחר. (מקודם למדדתי פירש הגמ' שמי שאינה בת הויה אינה בת גירושין
און לויט דעם שטומט זייער שיין די לשון רש"י דארט, והא בעינן ויצאה והיתה דלא מיגרשה אא"כ ראוה לקדש את עצמה לאיש אחר. (מקודם למדדתי פירש הגמ' שמי שאינה בת הויה אינה בת גירושין
הבוחר בטוב האט געשריבן:לפי זה קען מען זאגן אז דאס וואס די גמ' ברענגט א ראיה פון קטנה מתגרשת בקדושי אביה אמאי הא בעינן ויצאה והיתה. איז פשט די קטנה קען זיך דאך נישט מקדש זיין צו קיינעם אויב אזוי פעלט אין כריתות.
און לויט דעם שטומט זייער שיין די לשון רש"י דארט, והא בעינן ויצאה והיתה דלא מיגרשה אא"כ ראוה לקדש את עצמה לאיש אחר. (מקודם למדדתי פירש הגמ' שמי שאינה בת הויה אינה בת גירושין
אמת ונכון
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.
אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.
ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.
אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.
אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.
ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.
אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
הבוחר בטוב האט געשריבן:באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.
אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.
ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.
אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.
פארוואס זאגסטו ווערטער פין קנין חלוקים, דעס אז ער האט איין קנין אין די פרוי אין האט זכותים/רעכטן אויף געוויסע זאכן אזוי ווי שלא כדרכה איז יעצט ווען ער זאגט חוץ משלא כדרכה קען עס הייסן א שיור
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
בעל הרי אינו יכול לגרש חוץ שלא תשתה יין(הוא יכול להתנות זה בתנאי על מנת אבל לא בשיור חוץ) וכל השיורים כאן זה רק משום שהיה לו זכות באשתו בדברים אלו והוא משיירם אצלו. ויכול לשייר הקנין שיש לו בה לענין תרומה, לענין ירושה וכו'
וכפי שאני מבין את זה, בעל יש לו קנין וזכות באשתו שרק הוא יכול לבא עליה ואסורה לכולא עלמא, וכשהוא מגרשה הרי הוא מוותר על זכות זה והיא מותרת לכל. אז מאחר שוויתר על זכות זה איך הוא יכול לצמצמה רק בנשואין או רק כדרכה, הרי אין כאן זכותים נפרדים כמו תרומה, נדרים, ירושה, שיכול לוותר על חד ולשייר אידך. יש כאן רק זכות אחד שרק הוא יכול לבא על אשתו. והרי גירשה והתירה לענין זה איך הוא יכול לצמצמה באיזה דרך מותרת. וכי יכול גם לשייר שהוא מגרשה לענין תרומה רק עד שני כזיתים ויותר מזה אסורה?
וכפי שאני מבין את זה, בעל יש לו קנין וזכות באשתו שרק הוא יכול לבא עליה ואסורה לכולא עלמא, וכשהוא מגרשה הרי הוא מוותר על זכות זה והיא מותרת לכל. אז מאחר שוויתר על זכות זה איך הוא יכול לצמצמה רק בנשואין או רק כדרכה, הרי אין כאן זכותים נפרדים כמו תרומה, נדרים, ירושה, שיכול לוותר על חד ולשייר אידך. יש כאן רק זכות אחד שרק הוא יכול לבא על אשתו. והרי גירשה והתירה לענין זה איך הוא יכול לצמצמה באיזה דרך מותרת. וכי יכול גם לשייר שהוא מגרשה לענין תרומה רק עד שני כזיתים ויותר מזה אסורה?
הבוחר בטוב האט געשריבן:בעל הרי אינו יכול לגרש חוץ שלא תשתה יין(הוא יכול להתנות זה בתנאי על מנת אבל לא בשיור חוץ) וכל השיורים כאן זה רק משום שהיה לו זכות באשתו בדברים אלו והוא משיירם אצלו. ויכול לשייר הקנין שיש לו בה לענין תרומה, לענין ירושה וכו'
וכפי שאני מבין את זה, בעל יש לו קנין וזכות באשתו שרק הוא יכול לבא עליה ואסורה לכולא עלמא, וכשהוא מגרשה הרי הוא מוותר על זכות זה והיא מותרת לכל. אז מאחר שוויתר על זכות זה איך הוא יכול לצמצמה רק בנשואין או רק כדרכה, הרי אין כאן זכותים נפרדים כמו תרומה, נדרים, ירושה, שיכול לוותר על חד ולשייר אידך. יש כאן רק זכות אחד שרק הוא יכול לבא על אשתו. והרי גירשה והתירה לענין זה איך הוא יכול לצמצמה באיזה דרך מותרת. וכי יכול גם לשייר שהוא מגרשה לענין תרומה רק עד שני כזיתים ויותר מזה אסורה?
אולי זו גופה האיבעא, אם כדרכה ושלא כדרכה הם שני זכותים נפרדים שיש לבעל באשתו, וממילא יכול לשייר חד גביה כמו תרומה והפרת נדרים, או כיון דכתיב משכבי אשה בחד קרא מיקרי ששני המשכבות אחד הוא וממילא אין לו הכח לשייר חציה
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18803
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
הבוחר בטוב האט געשריבן:באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.
אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.
ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.
אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.
כשאמרה תורה כריתות דבר הכורת בינו לבינה, הרי כל ששייר שום דבר שאסורה לעשות מפני איש זה הרי שייר בגט, דהרי לא גירשה לדבר זה.
אמנם כשאמרו בגמרא בנישואין הרי לא שייר משמע שיש צד לומר שאם בנישואין כרתה לגמרי אין זה שיור בגט.
ועל זה שאלו בגמרא האם גם שייר שלא כדרכה הוי שיור בגט.
וזה תלוי בטעם הדבר שאם לא שייר בנישואין אינו שיור, דאם הכונה שכיון שהתיר לה להנשא לכל אדם קרינן בה כריתות, דכשאמרה תורה כריתות היינו מצד נישואין שבה אם כן שלא כדרכה הוי שיור. אבל יתכן שאין זו הכונה דבפשטות הרי אמרה תורה כריתות וכלשון רש״י ״הכורת בינו לבינה - והרי אגידא בה ליאסר על אותו האיש״. ואם כן גם כאן הרי אגידא ביה ליאסר בזנות. אלא על כרחך שאף אחר שאמרה תורה כריתות אפשר לומר שהכונה רק על נישואין.
אמנם לא נתברר איך לחלק בין אגידא ביה לענין נישואין לאגידא ביה לענין אותו האיש, ולכן שואלת הגמרא מהו הגדר של אגידא ביה שניתן לומר שעל זה אמרה תורה כריתות.
לעצט פארראכטן דורך איינס אום דאנערשטאג אקטאבער 18, 2018 3:59 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18803
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
אחר העיון נראה שכיון דכתיב ״וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״ מבואר שצריכה להיות כרותה בדבר זה שתוכל להיות לאיש אחר (וכמבואר שהכונה לכל איש ללא יוצא מן הכלל) ולכן יש סברא לומר שאם יכולה להיות עם כל איש בישראל אף על גב דאגידא ביה שאינה יכולה לזנות לא אכפת לן, שלא אמרה תורה כריתות אלא בענין והיתה לאיש אחר, וזו אף על גב שאינה יכולה לזנות הרי יכולה להיות (היינו להנשא) לאיש אחר בלי להיות אגוד בראשון.
ולפי זה שאלו חוץ משלא כדרכה מהו.
דכיון שיכולה להיות עם כל איש כדרכה קרינן ביה כריתות והיתה לאיש אחר, או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה ודרשו שכאן הוסיף הכתוב שיש באשה שני משכבות כדרכה ושלא כדרכה אם כן והיתה לאיש אחר היינו בשניהם (וזה לא כפירוש רש״י שהכונה שהשוום הכתוב)
וכל מה שהבאת בענין הזכותים איני יודע מנא לך הא, אי מסברא או מקרא.
ולפי זה שאלו חוץ משלא כדרכה מהו.
דכיון שיכולה להיות עם כל איש כדרכה קרינן ביה כריתות והיתה לאיש אחר, או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה ודרשו שכאן הוסיף הכתוב שיש באשה שני משכבות כדרכה ושלא כדרכה אם כן והיתה לאיש אחר היינו בשניהם (וזה לא כפירוש רש״י שהכונה שהשוום הכתוב)
וכל מה שהבאת בענין הזכותים איני יודע מנא לך הא, אי מסברא או מקרא.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
איינס האט געשריבן:אחר העיון נראה שכיון דכתיב ״וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״ מבואר שצריכה להיות כרותה בדבר זה שתוכל להיות לאיש אחר (וכמבואר שהכונה לכל איש ללא יוצא מן הכלל) ולכן יש סברא לומר שאם יכולה להיות עם כל איש בישראל אף על גב דאגידא ביה שאינה יכולה לזנות לא אכפת לן, שלא אמרה תורה כריתות אלא בענין והיתה לאיש אחר, וזו אף על גב שאינה יכולה לזנות הרי יכולה להיות (היינו להנשא) לאיש אחר בלי להיות אגוד בראשון.
ולפי זה שאלו חוץ משלא כדרכה מהו.
דכיון שיכולה להיות עם כל איש כדרכה קרינן ביה כריתות והיתה לאיש אחר, או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה ודרשו שכאן הוסיף הכתוב שיש באשה שני משכבות כדרכה ושלא כדרכה אם כן והיתה לאיש אחר היינו בשניהם (וזה לא כפירוש רש״י שהכונה שהשוום הכתוב)
וכל מה שהבאת בענין הזכותים איני יודע מנא לך הא, אי מסברא או מקרא.
אפשר לא הסברתי את עצמי כראו אבל אתה לא מתיחס למה שאני מסתפק, אני מסכים לכל מה שכתבת ועיקרי הדברים כבר נאמרו לעיל ע"י הרב מילער מהפסוק ויצאה והיתה וכן ראיתי את זה ברעק"א על רש"י ד"ה אלא לאו בזנות.
מה שאיני מבין הוא מצד הבעל איך יכול להתיר ביאתה לכל ולצמצמה באיזה דרך מותרת, וכמו שהבאתי דוגמא לזה מתרומה עיין בדברי לעיל.
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
מיללער האט געשריבן:אולי זו גופה האיבעא, אם כדרכה ושלא כדרכה הם שני זכותים נפרדים שיש לבעל באשתו, וממילא יכול לשייר חד גביה כמו תרומה והפרת נדרים, או כיון דכתיב משכבי אשה בחד קרא מיקרי ששני המשכבות אחד הוא וממילא אין לו הכח לשייר חציה
לא נראה לי. זה לא נכנס בלשון הגמרא, ושונה מכל שאר האיבעית, דבכולם בעי אם הם נכללים באישות וא"כ הוה שיור הפוסל בגט או לא כלול באישות והיא שיור שאינו פוסל בגט.
ולפי הצעתו דמר פשיטא ליה להגמ' דאם שיירה הוה שיור הפוסל אלא שמסתפק אם בכלל יכול לשיירה מאחר דהתירה בכדרכה.