קושיות והערות על שיעור היום - מסכת כתובות

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מיללער האט געשריבן:דף ה: בב' לשונות באיבעיא יש אותה השאלה "מקלקל הוא אצל הפתח/בחבורה או מתקן הוא אצל הפתח/בחבורה" ופירש"י: יש לשאול על פתח זה אם תקון הוא אצלה (לכאורה כדברי הר"ת שלא יתלכלך בפעם אחרת וכדו') או קלקול הוא אצלה שהבתולה חשובה מן הבעולה.

לכאורה מן לשון רש"י משמע ששניהם אמת הם ואין בזה סתירה, יש קלקול מצד אחד ויש גם תיקון מצד השני, ואם כן מה האיבעיא, האם אין זה כלל במלאכת שבת שתיקון כל דהו סגי להוציא מידי קלקול? (עי' פסחים עג. מתקן הוא אצל בן נח)

שוב ראיתי בחי' הרשב"א שכ' על צד השאלה 'אי לפתח הוא צריך ואסיר' כלומר שאם צריך לפתח לא גרע שמקלקל אצל הפתח כיון שיש בו גם תיקון אסור וכמ"ש ממס' פסחים, רק על הצד שלדם היא צריך ופתח ממילא נעשית בדבר שאין מתכוין שלדברי ר' יהודה אסור אז אי יש בו גם קלקול שרינן במקום מצוה עיי"ש וכן להלן בצד השני של חבורי מיחבר.

הכלל העולה מדבריו, אם הדבר אסור מצד עצם המעשה, ואנו רוצין להתירו מדין מקלקל אז מהני אף תיקון כלשהוא להוציאו מדין מקלקל, אבל אם הדבר מותר מצד עצמו רק באין מתכוין עובר על איסור שלדברי ר"י אסור מדין דבר שאין מתכוין, אז אמרי' אם יש בו גם קלקול מהני לצרפו ולהתירו ודו"ק
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

בדף ח. זאגט רש"י אויף "מכי רמי שערי באסינתא" אז מ'נוצט "שעורים" צו מאכן שכר לצורך החופה.
אין עבו"ז ח: זאגט רש"י די זעלבע, און תוס' (ד"ה מכי רמי) קריגט דארט אויף רש"י, וזל"ק: פירש רש"י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש"י וב' הלשונות האלו פי' רש"י אף בכתובות פ"ק (דף ח.):
ס'איז מיר שטענדיג קשה געווען די ברייתא וואס די גמ' ברענגט אין שבת (קלט:) דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים. זעט מען קלאר אז שכר מאכט מען אויך פון שעורים. וצ"ע.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

וכן יש להעיר מב"ב צו:, וראה ברש"ש שם בע"ז שהעיר משבת קלט: ופירש דכוונת התוס' דלא היו רגילין לעשות משעורים יעו"ש וראה עוד בספר מתורתן של ראשונים מהג"ר זאב וואלף לייטער ז"ל על מס' קידושין דף יב.
Surface
שר חמש מאות
תגובות: 677
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 14, 2013 10:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Surface »

Surface האט געשריבן:דף ו:
א. לתירוצו של רבה דהיתירן של חכמים לבעול תחילה בשבת הוא משום דרוב בקיאין בהטיי', האם יחיד שאינו בקי ג"כ בכלל ההיתר? (מתוס' משמע להיתירא, וצ"ב למה).
ב. לפירש"י דבקיאין, מהו למעשה הפטור של קרי"ש אם רוב בקיאין?

אכן ברשב"א כתב דמי שאינו בקי אסור, אך סותמין להיתר כיון דרוב בקיאין.
Prime Free Trial
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
Surface
שר חמש מאות
תגובות: 677
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 14, 2013 10:29 pm

סיכום דין 'לבעול תחילה בשבת', המקור הטעם וההלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Surface »

סיכום דין 'לבעול תחילה בשבת', המקור הטעם וההלכה
(נכתב במהירות, אם שגיתי נא להעמידני על האמת)

מקורות במשנה ובברייתא:

לאיסור:
- ברייתא (דף ג:) ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה
- ברייתא (דף ד.) בין כך ובין כך לא יבעול לא בער"ש וכו'
- תניא אידך (דף ו:) ראשון ושני פטור (מקרי"ש) שלישי חייב (כרבא)
- תניא הכונס בתולה לא יבעול בתחילה בשבת (דף ו:)

להיתר:
- תנא חדא (דף ו:) אם לא עשה מעשה בראשון וכו' פטור (מקרי"ש) אף בשלישי
- [בברייתא הכונס בתולה] וחכמים מתירין (רבה: ר' שמעון הוא)

הטעם:

לאיסור:
- שמא ישחוט בן עוף בשבת
- דם מיפקד פקיד, לפתח הוא צריך
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י)
- דם חבורי מיחבר, לדם הוא צריך
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור, ותיקון הוא אצלו
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, דשא"מ אסור, קלקול הוא אצלו, אבל סוברין כר"ש דמקלקל בחבורה חייב

להיתר:
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין מותר (כר"ש), ולא הוי פסיק רישי' דרוב העולם בקיאין בהטיי'
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י), אבל מקלקל הוא ומותר (טעמו של רב)
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין מותר
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י) אבל מקלקל בחבורה מותר (כר"י) (טעמו של רב)
- [וביו"ט איכא היתר של מתוך שהותרה חבורה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך (כ"ז שהוא דבר הצורך לכל נפש, כבעילה)]

אמוראים ה:
אוסרים:
- שמואל (בבי רב)
- (רב, בנהרדעא)
- ר' יוחנן
- רבא (רב פפא משמי'), וביו"ט מיהא שרי משום מתוך

מתירים:
- רב
- (שמואל, בנהרדעא)
- רבה (כר"ש)
- ר' אמי
- רב זביד
- רב יהודה
- רבא (רב פפי משמי')
וכן הלכה!
לעצט פארראכטן דורך Surface אום דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 9:13 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
Prime Free Trial
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
אוועטאר
טשאלענט
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4017
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 07, 2016 3:34 pm
לאקאציע: אין טשאלענט טאפ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טשאלענט »

יישר כח הרב Surface פארן אזוי שיין צוזאמען נעמען די גאנצע סוגיא מיט אזא קלארקייט!!

האלט עס אן אויף ווייטער!
טשאלענט גמח!

ווען איך בין געווען אינגער פלעג איך זאגן:
די לעבן איז צו ערנסט צו נעמען אזעלכע נארישקייטן פערזענליך,
אבער היינט בין איך שוין שוין געקומען צום שכל און איך זאג:
די לעבן איז צו נאריש צו נעמען אזעלכע ערנסטע זאכן פערזענליך
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הערליך צאמגענומען 'סורפעס', יישר כח

הערה:
ביי מקורות לאיסור במשנה וברייתא, קענט איר צולייגן די ברייתא וואס די גמ' ברענגט דף ג:
ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה

לתקן רב פפא (אנשטאט רב פפי - שחולק עליו) משמיה דרבא, ויש להוסיף אז אפי' לשיטתיה מותר ביו"ט משום מתוך
Surface
שר חמש מאות
תגובות: 677
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 14, 2013 10:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Surface »

יישר כחכם.
מיללער, ייש"כ פאר די הערות, צוגעלייגט.
מיללער האט געשריבן:לתקן רב פפא (אנשטאט רב פפי - שחולק עליו) משמיה דרבא
הלא הוא אשר כתבתי.
Prime Free Trial
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

פייערמאן האט געשריבן:וכן יש להעיר מב"ב צו:, וראה ברש"ש שם בע"ז שהעיר משבת קלט: ופירש דכוונת התוס' דלא היו רגילין לעשות משעורים יעו"ש וראה עוד בספר מתורתן של ראשונים מהג"ר זאב וואלף לייטער ז"ל על מס' קידושין דף יב.

ייש"כ פאר'ן מראה מקום.
כ'האב געקלערט אפשר מדייק צו זיין בל' התוס' "בכל התלמוד" לא מצינו מיינט תלמוד בבלי, און אין בבל - וואו מ'האט זיך נוהג געווען לרמי שערי באסינתא - זענען די שעורים נישט געווען געאייגנט צו ערצייגן דערפון שכר, משא"כ בא"י, אויף וואס די תוספתא, מטילין שכר וכו', באציט זיך. (בתבואה מצינו חילוק זה שבא"י היה יותר טובים מבבבל, עי' ביצה יד: וברמב"ם הל' יו"ט).
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בנוסח ברכת האירוסין (כתובות ז:) וצונו על העריות. הקשה הר"ן (דף ב. מדפי הרי"ף ד"ה והתיר לנו) מה ענין להזכיר בברכה זו עריות ועיי"ש מה שתירץ.

ונלפע"ד שלכאורה קשה על הנוסח של וצונו על העריות, הרי עריות הם משבע מצות בני נח וגם המה נצטוו עליה, ולמה אנו מברכים וצונו על העריות. ונראה דקושיא חדא מתרצא בחברתה עפי"מ שכ' במשך חכמה פר' בהעלותך עה"כ בוכה למשפחותיו ודרשו חז"ל על עסקי משפחותיהם שנאסר להם עריות, ובירושלמי תענית פ"ד,ה מסיים "על שש עריות שאסר להן משה" ומבאר רבי מאיר שמחה זצ"ל דהי שש עריות הוא כמו דאיתא במס' דרך ארץ המקדש אשה נאסר בשבע נשים ואלו הן, אמה ואם אמה ואם אביה, בתה ובת בתה ובת בנה, ואחותה בזמן שהיא קיימת. נמצא שיש שש נשים שנאסרין ע"י קידושי אשה שאין להם היתר עולמית, ועל זה בכו ישראל לאחר מתן תורה, שעריות דקורבה גם בני נח הוזהרו, משא"כ עריות שנאסרין ע"י קידושין שייך דוקא בישראל עכת"ד המתוקים.

ולפי"ז מתורץ שעל זה אנו מברכין שהקב"ה קדשנו במצותיו וצונו על העריות, היינו העריות שנאסרין עכשיו ע"י קידושין ובזה קדשנו מן הגוים, ושייך שפיר לברכת האירוסין ודו"ק
אוועטאר
שמעלקא זאפטיגער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3321
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 3:19 pm
לאקאציע: איינגעטונקען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמעלקא זאפטיגער »

רש"י ברענגט א צווייטע פשט פון ר' יוסף טוב עלם.
דאס איז דער פארפאסער פון די פיוט "חסל סידור פסח".
די גאנצע שטאט פאר קיין דותן, אבער דותן איז געבליבן ביים ירח האיתנים. און שוין.
Surface
שר חמש מאות
תגובות: 677
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 14, 2013 10:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Surface »

שמעלקא זאפטיגער האט געשריבן:רש"י ברענגט א צווייטע פשט פון ר' יוסף טוב עלם.
דאס איז דער פארפאסער פון די פיוט "חסל סידור פסח".
ש'כח, אין ביהמ"ד בלא חידוש.
Prime Free Trial
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

דף יז. לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין וכו' עמ"ש המהרש"א בח"א אחר שציין לדברי הערוך ערך חמס שמפ' את כל הלשונות מסיים "כי בעוה"ר מהרבנים הנכשלים בזה בדור הזה וראוי הדבר לתקן ע"פ חכמי ארצות וקצינים"
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בלעטל »

יש מעשה ידוע מהמהרש"א עם רב המדינה שצוה אותו שיסתלק מהרבנות
מחזור
שר חמש מאות
תגובות: 567
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 28, 2008 8:14 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחזור »

מילתא דבדוחתא
ניגון וחרוזים מהרה"צ ר' מיכלע מנתני' זצוק"ל

גמרא כתובות י"ז

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד
"כיצד" איז טייטש "וויאזוי", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין כה וחי!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין
"מרקדין" איז טייטש "טאנצען", די זיווג זאל עולה יפה זיין און די שמחה זאל זיין אינגאנצן!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני
"לפני" איז טייטש "פאר", די זיווג זאל עולה יפה זיין עס זאל זיין אן א צער!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה
"כלה" איז טיישט "שניר", די זיווג זאל עולה יפה זיין עס זאל זיין אלעס גוטס אן א שיעור!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה נאה
"נאה" איז טיישט "שיין", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין גוט און פיין!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה נאה וחסודה
"וחסידה" איז טייטש "פרום", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין גוט ארום און ארום!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

מיללער האט געשריבן:דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?


הם לא מעידין על עצמן שהם חתמו אלא על השטר שזה כתב ידן. והם כמו שתי עדים זרים המעידים על הכתב שזה כתב יד של פלוני
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?


הם לא מעידין על עצמן שהם חתמו אלא על השטר שזה כתב ידן. והם כמו שתי עדים זרים המעידים על הכתב שזה כתב יד של פלוני

דברים נכונים, אבל א"צ לזה, דאף באופן שאין מעידין על הכתב כגון כשנשרף השטר, ומעידין שחתמו על השטר נאמנים, ראה בב"ק דף צח: ברשב"א ועוד להגירסא אי דאיתניהו להני סהדי, דהיינו דמה שאין אדם נאמן להעיד על עצמו זהו רק כשמעיד על עצמו חיוב או פטור, אבל להעיד שעשה איזה מעשה, כלפי אחרים נאמן, כמו שנאמן להעיד שראה איזה מעשה.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר כחכם
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

אפשר שכבודו צודק שאם זה לא נוגע אצלם נאמנים להעיד אפילו על עצמם. אבל ברשב"א שם מיירי שעדים אחרים מעידין על השטר שנשרף
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

אבל באמת זה גמ' מפורשת סנהדרין כה. לדידי אוזפי בריבית עיי"ש וברש"י
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

הבוחר בטוב האט געשריבן:אפשר שכבודו צודק שאם זה לא נוגע אצלם נאמנים להעיד אפילו על עצמם. אבל ברשב"א שם מיירי שעדים אחרים מעידין על השטר שנשרף

הרי כתבתי 'להגירסא אי דאיתניהו להני סהדי' דהיינו העדים עצמם שראו את ההלואה, ואע"ג שהרשב"א דוחה גירסא זו מ"מ חזינן שהרשב"א סובר דנאמנים.
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

יח: העדים המעידים על השטר אבל אומרים אנוסים, קטנים, פסולי עדים, אם אין כתב ידן יוצא ממקום אחר נאמנים לפסלו.
מבואר שם בגמ' וברש"י שבתוך כדי דיבור של קיום חתימתן אומרים קטנים וכו' ומפני"ז אין כאן פסול של חוזרין ומגידין.

ויש לעיין בשלמא לרבנן לקמן כ: דעל מנה שבשטר הם מעידים נמצא שאנחנו רוצים להוציא ממון ע"י עידותן דהשתא ניחא שתוכ"ד מבטלין עידותן, אבל לרבי שעל כתב ידן מעידין אחר שהעידו על כתב ידן וזה לא מבטלין אלא רוצים לבטל עידותן שמכבר, הא לא הוי תוכ"ד והאיך חוזרין ומגידין?

הנה ר"מ חולק כאן וסובר שאינם נאמנים רש"י מפרש שמיירי כשהלוה מודה וכרב הונא. אבל תוס' מפרש אפי' אין הלוה מודה אלא נראה לר"ת ור"י שה"פ דכמו שאומר רב הונא שלא אמרינן מגו לפסול השטר בלוה ה"נ אומר ר"מ בעדים דאע"ג דאלימי לא פסלי שטרא במגו ע"כ. ואני חושב לומר בכוונת התוס' שר"מ סובר כרבי וא"כ אחר שמעידין על חתימתן ויש לנו שטר מקיום אינן נאמנים לבטל עידותן ורבנן החולקין על ר"מ סוברים כרבנן לקמן וא"כ נאמנים. אלא שזה לא מבואר בתוס'.

מישהו ראה מי שנתעורר בזה להסביר הדין דנאמנים לרבי?
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6377
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

מה לי וואס די עדות איז געווען מ"מ זענען זיי חוזר תוכ"ד. אפשר קאנט איר מער מפרש זיין די שאלה?
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

אז די עדות איז אמנה שבשטר און מיט דעם וואס זיי זענען מקיים חתימתן נשמע עידותן "השתא" אז פלוני לוה מפלוני, און זיי זענען מפרש תוכ"ד נעמטס נישט ארויס פון אונזער קיום א הגדת עדות שפלוני לוה מפלוני, ניין דאס איז געווען א געצווינגענע חתימה ניחא.

אויב אבער די גאנצע וואס זיי זענען מעיד יעצט איז אז יא אונז האב מיר אונטערגעשריבן דעם שטר, און די עדות זענען זיי בכלל נישט מבטל, זיי ווילן נאר זאגן אונזער חתימה פון א יאר צירוק וואס זאגט עדות שפלוני לוה מפלוני איז נישט אמת, פארוואס זאלן זיי זיין באגלייבט ס'איז דאך שוין לאחר כדי דיבור ואפילו אחר שנה פון יענע עדות.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”