קושיות והערות על שיעור היום - מסכת כתובות

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בס"ד

אינעם נעכטיגען שיעור במס' כתובות קו. זאגט די גמרא אז די נשים המגדלות בניהם לפרה האבן באקומען באצאלט פון תורמת הלשכה, איז פארהאן אן אינטערעסאנטע רש"י וואס גיט בקיצור אראפ די פראצעדור וואס ווערט דערמאנט באריכות אין מס' סוכה און אין אנדערע פלעצערף, פון די קינדער וועלכע האבן עוסק געווען ביים פרה אדומה וז"ל רש"י הק':
המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה (פ"ג משנה ב') ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה (סוכה דף כא.) ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא (דף ד.) ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:


איז מערקווידיג אז רשיה"ק טיילט צו דריי באזונדערע פונקציעס פאר די קינדער א. לעסוק בשריפתה ב. מילוי מימיה ג. ולהזות כל שבעה על כהן השורפה. דער רש"ש אויפן פלאץ באמערקט שוין אז "לעסוק בשריפתה" איז זייער שווער, ווייל די שריפה זעלבסט האט דאך געמאכט דער "כהן השורף" און עס ווערט אין ערגעץ נישט דערמאנט אז די קינדער האבן געהאט א שייכות צו שריפת הפרה. ובאמת אין די גמ' אין סוכה ווערט בעיקר דערמאנט די צווייטע פונקט די "מילוי המים" אז דאס האבן די קינדער געטאן, אבער דער רמב"ם ברענגט יא אויך די חלק אז די קינדער האבן געשפריצט, און באמת איז דאס א תוספות, כמבואר באריכות אצלינו באשכול ישן נושן על עניני פרה אדומה - בהל נרו של מנהלינו הרב קרעמער בתוכינו ואתו עמו החבריא בעלי תריסין ופלפולא חריפתא ובני היכלא :
viewtopic.php?p=47484#p47484

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:מילוי המים איז אויך נישט לכו"ע. ס'איז א מחלוקת אין יומא, הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס.

מרעדט פון מילוי המים מן המעיין, נישט מילוי המים לקידוש ודו"ק

ראה באמבוהא דספרי באריכות, וראה שם שהבין קודם שרש"י איירי מקידוש ג"כ.

שטימט כאטש עפעס לפי משנה ראשונה.
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

לא לנו האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בס"ד

אינעם נעכטיגען שיעור במס' כתובות קו. זאגט די גמרא אז די נשים המגדלות בניהם לפרה האבן באקומען באצאלט פון תורמת הלשכה, איז פארהאן אן אינטערעסאנטע רש"י וואס גיט בקיצור אראפ די פראצעדור וואס ווערט דערמאנט באריכות אין מס' סוכה און אין אנדערע פלעצערף, פון די קינדער וועלכע האבן עוסק געווען ביים פרה אדומה וז"ל רש"י הק':
המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה (פ"ג משנה ב') ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה (סוכה דף כא.) ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא (דף ד.) ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:


איז מערקווידיג אז רשיה"ק טיילט צו דריי באזונדערע פונקציעס פאר די קינדער א. לעסוק בשריפתה ב. מילוי מימיה ג. ולהזות כל שבעה על כהן השורפה. דער רש"ש אויפן פלאץ באמערקט שוין אז "לעסוק בשריפתה" איז זייער שווער, ווייל די שריפה זעלבסט האט דאך געמאכט דער "כהן השורף" און עס ווערט אין ערגעץ נישט דערמאנט אז די קינדער האבן געהאט א שייכות צו שריפת הפרה. ובאמת אין די גמ' אין סוכה ווערט בעיקר דערמאנט די צווייטע פונקט די "מילוי המים" אז דאס האבן די קינדער געטאן, אבער דער רמב"ם ברענגט יא אויך די חלק אז די קינדער האבן געשפריצט, און באמת איז דאס א תוספות, כמבואר באריכות אצלינו באשכול ישן נושן על עניני פרה אדומה - בהל נרו של מנהלינו הרב קרעמער בתוכינו ואתו עמו החבריא בעלי תריסין ופלפולא חריפתא ובני היכלא :
viewtopic.php?p=47484#p47484

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:מילוי המים איז אויך נישט לכו"ע. ס'איז א מחלוקת אין יומא, הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס.

מרעדט פון מילוי המים מן המעיין, נישט מילוי המים לקידוש ודו"ק

ראה באמבוהא דספרי באריכות, וראה שם שהבין קודם שרש"י איירי מקידוש ג"כ.

שטימט כאטש עפעס לפי משנה ראשונה.

נאך מער אפי' צום סוף בלייבט ער אז 'ואפשר' דגם בכתובת שם כוונת רש"י ז"ל רק על המילוי לבד דהי' בקטנים ולא על הקידוש וכו, כדי רש"י זאל כאטש שטימען ווי איין מאן דאמר אין משנה ביומא, און אויב איז פארהאן א תי' לגבי הזאה, קען רש"י יא רעדן פון מילוי מים לקדש.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף קו. מגיהי ספרים שבירושלים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, ופירש"י ספרים של כאו"א שאסור להשהות ספר שאינו מוגה וראו בי"ד שהיו מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך.

מדברי רש"י "והפקירו" משמע שעשו זה בכוחם של הפקר בי"ד הפקר, ולכאורה קשה הרי זה מעות הקדש ומועלין בו, ועוברין על איסור מעילה בקום ועשה והרי אין כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה?

וראיתי להחזו"א מנחות סי' כ"ח סק"ה שנתקשה בזה (לא הביא את דברי רש"י אלא את הגמ') היאך ובמה מתחללין המעות עיי"ש, ותירותו לכאורה אינו עולה יפה בדברי רש"י הנ"ל שזה מטעם הפקר וצ"ע
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פייערמאן האט געשריבן:מנחת פתים יו"ד שיירי מנחה סי' ק"ס

שו"ת בית דוד סי' כ"ו, וכן מקדש דוד סי' ל"ה סק"ג.

ובדברי ירמיהו כאן מדבר ג"כ מזה (דף תקכ"ד)
https://drive.google.com/file/d/0BwLiwW ... sp=sharing

יישר כחך!!
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אבן יקרה »

באותו ענין, עיין תוס' שבועות י:
קדושה שבהן להיכן הלכה - וא"ת הא בפרק בתרא דכתובות (דף קה. ושם) אמר דדייני גזירות נוטלין שכרם מתרומת הלשכה וכן (שם קו.) מגיהי ספרים וטובא חשיב התם אלמא לב ב"ד מתנה עליהן ומאי קשיא ליה הכא וי"ל דשאני התם דלא קדש קדושת הגוף.

ודבריהם צ"ב, דהא בכתובות לא אמרינן לב ב"ד מתנה עליהן אלא לגבי כלי שרת הנלקחים ממעות שניתותרו, אבל על כל הקודמים לא אמרו כלל לב ב"ד מתנה, וכפי שעמדו בזה בדבריהם בכתובות שם.

אויב איינער ווייסט א ביאור אויף דעם, ייש"כ.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אבן יקרה האט געשריבן:באותו ענין, עיין תוס' שבועות י:
קדושה שבהן להיכן הלכה - וא"ת הא בפרק בתרא דכתובות (דף קה. ושם) אמר דדייני גזירות נוטלין שכרם מתרומת הלשכה וכן (שם קו.) מגיהי ספרים וטובא חשיב התם אלמא לב ב"ד מתנה עליהן ומאי קשיא ליה הכא וי"ל דשאני התם דלא קדש קדושת הגוף.

ודבריהם צ"ב, דהא בכתובות לא אמרינן לב ב"ד מתנה עליהן אלא לגבי כלי שרת הנלקחים ממעות שניתותרו, אבל על כל הקודמים לא אמרו כלל לב ב"ד מתנה, וכפי שעמדו בזה בדבריהם בכתובות שם.

אויב איינער ווייסט א ביאור אויף דעם, ייש"כ.

עי' במקדש דוד שהביא הרב פייערמאן לעיל שביאר את דברי התוס'
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אבן יקרה »

מיללער האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:באותו ענין, עיין תוס' שבועות י:
קדושה שבהן להיכן הלכה - וא"ת הא בפרק בתרא דכתובות (דף קה. ושם) אמר דדייני גזירות נוטלין שכרם מתרומת הלשכה וכן (שם קו.) מגיהי ספרים וטובא חשיב התם אלמא לב ב"ד מתנה עליהן ומאי קשיא ליה הכא וי"ל דשאני התם דלא קדש קדושת הגוף.

ודבריהם צ"ב, דהא בכתובות לא אמרינן לב ב"ד מתנה עליהן אלא לגבי כלי שרת הנלקחים ממעות שניתותרו, אבל על כל הקודמים לא אמרו כלל לב ב"ד מתנה, וכפי שעמדו בזה בדבריהם בכתובות שם.

אויב איינער ווייסט א ביאור אויף דעם, ייש"כ.

עי' במקדש דוד שהביא הרב פייערמאן לעיל שביאר את דברי התוס'

הוא מדבר על התוס' בכתובות, לא ראיתי דקמיירי על התוס' בשבועות.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אבל כפי מה שביאר המקד"ד בתוס' כתובות נראה בעליל שס"ל להתוס' דמגיהי ספרים ואינך מדין לב בי"ד מתנה עליהן קאתי, והתוס' בשבועות אזלי לשיטתיהו בזה, והוא פשוט.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אבן יקרה »

מיללער האט געשריבן:אבל כפי מה שביאר המקד"ד בתוס' כתובות נראה בעליל שס"ל להתוס' דמגיהי ספרים ואינך מדין לב בי"ד מתנה עליהן קאתי, והתוס' בשבועות אזלי לשיטתיהו בזה, והוא פשוט.

איך מיין ס'איז א טעות פשוט.
תוס' אין כתובות זאגט אז ס'איז נישט וועגן לב ב"ד מתנה, נאר ווייל די אידן געבן על דעת דעם, ווי דער מקד"ד איז מאריך אין דעם, אז שקלים איז נדבה פאר ציבור, נישט דייקא פאר קרבנות
אלזא, איך האב נאכנישט קיין פשט אין א תוס', איך קען נישט היינט שלאפן גיין.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אבן יקרה האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:אבל כפי מה שביאר המקד"ד בתוס' כתובות נראה בעליל שס"ל להתוס' דמגיהי ספרים ואינך מדין לב בי"ד מתנה עליהן קאתי, והתוס' בשבועות אזלי לשיטתיהו בזה, והוא פשוט.

איך מיין ס'איז א טעות פשוט.
תוס' אין כתובות זאגט אז ס'איז נישט וועגן לב ב"ד מתנה, נאר ווייל די אידן געבן על דעת דעם, ווי דער מקד"ד איז מאריך אין דעם, אז שקלים איז נדבה פאר ציבור, נישט דייקא פאר קרבנות
אלזא, איך האב נאכנישט קיין פשט אין א תוס', איך קען נישט היינט שלאפן גיין.


איך פארשטיי וואס אייך איז שווער, ובפרט אז,דא אין כתובות זאגט תוס' ממש דער היפך, בפשטות וואלט מען געזאגט אז די צוויי תוס' זענען מחולק בטעם הדבר, אבער לויט ווי דער מקדש דוד זאגט אז די תנאי של ישראל אליינס איז נישט גענוג, און עס ארבייט בענעזאם מיט לב בי"ד מתנה עליהן קען מען עס מיישב זיין.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אבן יקרה »

מיללער האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:אבל כפי מה שביאר המקד"ד בתוס' כתובות נראה בעליל שס"ל להתוס' דמגיהי ספרים ואינך מדין לב בי"ד מתנה עליהן קאתי, והתוס' בשבועות אזלי לשיטתיהו בזה, והוא פשוט.

איך מיין ס'איז א טעות פשוט.
תוס' אין כתובות זאגט אז ס'איז נישט וועגן לב ב"ד מתנה, נאר ווייל די אידן געבן על דעת דעם, ווי דער מקד"ד איז מאריך אין דעם, אז שקלים איז נדבה פאר ציבור, נישט דייקא פאר קרבנות
אלזא, איך האב נאכנישט קיין פשט אין א תוס', איך קען נישט היינט שלאפן גיין.


איך פארשטיי וואס אייך איז שווער, ובפרט אז,דא אין כתובות זאגט תוס' ממש דער היפך, בפשטות וואלט מען געזאגט אז די צוויי תוס' זענען מחולק בטעם הדבר, אבער לויט ווי דער מקדש דוד זאגט אז די תנאי של ישראל אליינס איז נישט גענוג, און עס ארבייט בענעזאם מיט לב בי"ד מתנה עליהן קען מען עס מיישב זיין.

ס'איז זייער שווער צו זאגן מחולק בטעם הדבר, ווייל די גאנצע סוגיא פון תרומת הלשכה פאר מגיהי ספרים כו', איז קיין ווארט נישט דערמאנט פון לב ב"ד מתנה, אויב אזוי ווי האבן תוס' געזעהן דארט לב ב"ד מתנה, עד כדי פרעגן א קשיא ווי קענמען דן זיין בכלל אויף דעם.
אייער תירוץ לויט די הסבר פון מקד"ד, מאכט עפעס לייכטער, אבער איך זעה נישט אין דעם קיין תירוץ, סו"ס ס'איז נישט א תנאי פון ב"ד נאר פון די מנדבים ע"ד וואס וועלן ב"ד מיינען, איז וואס איז שווער פאר תוס' שבועות?
אגב, דער רמ"א או"ח קנד, ח ברענגט א דין אז מ'קען משנה זיין פרוכות כו', וואס מ'האט מנדב געווען פאר א שוהל, וועגן לב ב"ד מתנה. אין דער מגיה אויף די מל"מ סוף הל' שקלים, פרעגט אויף דעם, אז לב ב"ד מתנה פאסט נאר אין נדבת ציבור, נישט אויף נדבת יחיד. אבער לויט די פשט פון מקד"ד דאכט זיך מיר אז די קשיא איז פארענטפערט, ותן לחכם ויחכם.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

מ'קען מאריך זיין אבער אין עתי ועטי בידי כעת, אבער כדי איר זאלט קענען גיין שלאפען, ראה ביד דוד במעילה שם מה שמביא מספר מטה אפרים וכן ביד דוד כאן, ועוד חזון למועד.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מאמר נפלא שנכתב ע"י הרה"ג רבי ישעי' גדלי' קויפמאן שליט"א מו"ץ קראלי והוא קיצור ענינים הנידונים בספה"ק ויואל משה ששייכים לשיעור השבוע בסוף מסכת כתובות
אטעטשמענטס
מכתב שלש שבועות 2.pdf
(95.17 KiB) געווארן דאונלאודעד 250 מאל
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

לכבוד הבחינה האחרונה במס׳ כתובות:

1) כמה דינים נמצאים בשולח לקנות קטניות? (2)

2) איזו מאמרים מאביי קשישא? (2)

3) איזו הלכות הקשו לבעל המאמר: ״והאמר מר/והא מר הוא דאמר״?
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאטרוליסט האט געשריבן:לכבוד הבחינה האחרונה במס׳ כתובות:

1) כמה דינים נמצאים בשולח לקנות קטניות? (2)

2) איזו מאמרים מאביי קשישא? (2)

3) איזו הלכות הקשו לבעל המאמר: ״והאמר מר/והא מר הוא דאמר״?

1. א. דבר שיש לו קצבה הכל לבעל המעות ב. ומודה ר' יהודה בקטניות שקניות בסלע קטניות בפרוטה

2. א. תנו מאתיים זוז לפלוני בעל חובי ב. פליגי בדאביי קשישא

3. א. והאמר מר אין אונאה לקרקעות ב. והא מר הוא דאמר בעובדא דחמותו של ר' חייא אריכא
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הדרן עלך מסכת כתובות - דעתן עלך מסכת נדרים
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נעכטן נאכט ביים נעילת החג טיש אין קרית יואל, האט דער נשיא החבורה כ"ק אדמו"ר (מהר"א) מסאטמאר שליט"א מסיים געווען מסכת כתובות במעמד אלפי ישראל אין ביהמ"ד הגדול, און גלייכצייטיג אנגעהויבן מסכת נדרים, און געזאגט ספעציעלע דברי תורה לכבוד גומרה של תורה.

איך בין נישט קיין תורה שרייבער און אוודאי בין איך נישט ראוי צו זיין דער דולה ומשקה מתורתו ומבארו של הרבי שליט"א פאר די אידן וואס האבן נישט די זכיה געהאט צו הערן די דברים חוצבים להבות אש בשבח החבורה בפרט ובשבח ומעלת לימוד התורה בכלל, איך וויל נאר מעיר זיין אז אין די דברות קודש על המאמר חז"ל בסיום המסכתא בדברי רב חיי בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבאר"י שיטענו פירות, האט דער רבי געטייטשט אז דאס גייט ארויף אז אויך די עמי הארץ וועלן זוכה זיין צו לערנען תורה ווען דער גואל צדק וועט קומען, בבחינת וכל בניך לימודי ה' ומלאה הארץ דעה את ה'.

איז מערקווידיג אז דער רבי האט דערמיט מכוין געווען צו די ווערטער פונעם בן איש חי בספרו בן יהוידע וואס זאגט אויך דעם פשט, כי האדם עץ השדה און די אילני סרק גייען ארויף אויף די עמי הארץ, וועלכע וועלן זוכה זיין לטעון פירות בלימוד התורה, ושני נביאים מתנבאין בסגנון אחד.

אולי קען איינער מזכה זיין און ארויפלייגן די גאנצע דברי תורה לזכות בהן את הרבים ולהנות בהן בני אדם, להגדיל תורה ולהאדירה.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”