קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת מגילה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 480
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג ינואר 21, 2016 7:40 am

יישר כח הרב המשחפש בהמחפש,

דף ל. כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר"י הנשיא רשב"א אומר אין מסרגין אמר רשב"א אימצי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וכו'

קומט אויס זייער מחלוקה איז נאר בחל בע"ש, איז אביסל אינטערסאנט די לשון הברייתא, מסרגין לשבתות דברי ר"י איז נישט שטענדיג ווייל בחל ר"ח בשבת עצמו לכו"ע אין מסרגין, רשב"א אומר אין מסרגין איז אויך נישט שטענדיג ווי ער זאגט אליין אימתי, איז וואס כאפט די ברייתא אן סתמא מסרגין לשבתות, געווענליך אין א פאל פון א מח' מיט א אימתי איז דער ערשטער האלט זיין שיטה לעולם, און דער בעל פלוגתא איז מסביר אז ער קרוגט נאר אין א ספעציפישע פאל.

למשל דא וואלט פונקט אזוי געקענט שטיין פארקערט אין מסרגין לשבתות דברי רשב"א ר"י הנשיא אומר מסרגין אמר ר"י הנשיא אימתי אני אומר מסרגין בזמן שחל בע"ש אבל בחל בשבת עצמו אין מסרגין.

כ'האף כ'אב קלאר מסביר גווען וואס עס שטערט מיר

שלך לחמך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 25, 2014 6:19 pm

תגובהדורך שלך לחמך » דאנארשטאג ינואר 21, 2016 10:06 am

און נאכמער אפילו און די יאר וואס עס געפאלט אום פרייטאג, וואס לויט אים איז אין מסרגין, איז מען יא מסרג בט״ו און עס איז דא א ליידיגע שבת צווישן זכור און פרה

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » דאנארשטאג ינואר 21, 2016 10:03 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:יישר כח הרב המשחפש בהמחפש,

דף ל. כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר"י הנשיא רשב"א אומר אין מסרגין אמר רשב"א אימצי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וכו'

קומט אויס זייער מחלוקה איז נאר בחל בע"ש, איז אביסל אינטערסאנט די לשון הברייתא, מסרגין לשבתות דברי ר"י איז נישט שטענדיג ווייל בחל ר"ח בשבת עצמו לכו"ע אין מסרגין, רשב"א אומר אין מסרגין איז אויך נישט שטענדיג ווי ער זאגט אליין אימתי, איז וואס כאפט די ברייתא אן סתמא מסרגין לשבתות, געווענליך אין א פאל פון א מח' מיט א אימתי איז דער ערשטער האלט זיין שיטה לעולם, און דער בעל פלוגתא איז מסביר אז ער קרוגט נאר אין א ספעציפישע פאל.

למשל דא וואלט פונקט אזוי געקענט שטיין פארקערט אין מסרגין לשבתות דברי רשב"א ר"י הנשיא אומר מסרגין אמר ר"י הנשיא אימתי אני אומר מסרגין בזמן שחל בע"ש אבל בחל בשבת עצמו אין מסרגין.

כ'האף כ'אב קלאר מסביר גווען וואס עס שטערט מיר


קודם דארף מען גוט ארויסהאבן בכלל וואס איז די פשט פון "אימתי", פארוואס האט די תנא קודם געזאגט בכלליות און נאכדעם געדארפט זאגן אימתי וכו'. נאכדעם וואס מען וועט קענען גיט די כללים וועט מען הערשט קענען אנהויבן צו מעיין זיין די פשט פון די גמרא.
עי' בספר בית אהרן מהרב אהרן מגיד ז"ל על כללי הש"ס שמאריך שם יותר ממאה עמודים בכללי של "אימתי".
וחפשתי כאן בראשונים ואחרונים ולעת עתה לא מצאתי מי שמסביר הגמ' בעומק - ואולי בגמ' מתיבתא ימצא ביאור.
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 25, 2016 2:11 pm

לסיום והדרן על מסכת מגילה שזכינו זה עתה לסיימה בכי טוב

בסיום המסכתא מביאה הגמ' דברי רבי פרנך האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום ס"ד וכו' אלא ערום מאותה מצוה. והתוס' אחרי ביאורם את דברי רבי פרנך מסיימים "ואם אחזו במטפחת אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד" (בפשטות כדאי לסיים בדבר טוב).

הנה הרה"ק בעל שפת אמת זצ"ל מפרש את דברי רבי פרנך ודברי התוס' שמצות לימוד התורה נותנת חיים וברכה בעוה"ז ובעולם הבא, אבל מי שאוחז הס"ת ערום בלי מטפחת מראה שאין קדושה בהס"ת ואינו משיג את פנימיות התורה, ומהחיצוניות אינו נראה שום קדושה, ממילא נקבר ערום היינו שאינו מקבל שכר בעוה"ב לאחר פטירתו משום שחיי הנצחי נובע מפנימיות התורה, ולזה סיימו התוס' אבל מי שאחזו במטפחת היינו שמבין גם בפנימיות התורה, יזכה לאורך ימים בימינה ליום שכולו ארוך בעוה"ב ובשמאלה עושר וכבוד שאוכל פירותיהן בעוה"ז עכת"ד זצ"ל.

ובדרכו נוכל לומר באופן אחר, שהתורה כמות שהוא הוא תורה שבכתב, ומטפחת התורה מרמזת על התורה שבעל פה שהוא לבושה של התורה, ואם אוחז הס"ת ערום היינו שאינו מחשיב את התושבע"פ, נקבר ערום ואינו מקבל שכר בעוה"ב, כי השכר בעוה"ב של לימוד התורה הוא כנגד תושבע"פ שכידוע דברי חז"ל על התורה שמרומזת בהכ' ארוכה מארץ מדה סובבת על תושבע"פ שאין לה קצבה אבל תורה שבכתב הרי יש לה מדה וקצבה, וזה לעומת זה מקבל שכר נצחי של עין לא ראתה נחלה בלי מצרים, אבל האוחזה במטפחת היינו שגם דברי חז"ל ותשובע"פ חשובים הם בעיניו יזכה לאורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

ובזה יש לנעוץ סוף המסכתא לתחלתה, שהמשנה מתחלת בזמני קריאת המגילה, ובתוכה שכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו, והביא המלאכת שלמה על המשניות מספר הרוקח שהקשה למה נקטו חז"ל בלשונם שהכרכים מוקפות חומה מימות יב"ן ולא מימות משה רבינו, ותירץ הרוקח שכיון שמשה לא כבש רק ארץ סיחון ועוג ורק יהושע כבש את ארץ ישראל ממילא אזלינן בתריה עיי"ש. אבל לכאורה אין בזה כדאי ליישב, דבשלמא לגבי בתי ערי חומה להלן מדבר מדין בתים בארץ ישראל מובן למה נקטו ימות יהושע בן נון שכבש את אר"י, אבל הדין של כרכים המוקפות חומה לגבי קריאת המגילה אינו רק בארץ ישראל וא"כ למה נקטה המשנה מימות יהשוע בן נון וכקושיות הרוקח (ודוחק לומר שהתנא נמשך אחר הדין של בתי ערי חומה ממס' ערכין).

אולם יש לומר דהתנא בא לרמז בזה דבר גדול, שהרי למדנו לקמן בדף ג' ע"א הדין של מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה, ולכאורה מצות ת"ת הוא מצות עשה מדאורייתא וקריאת מגילה הוא רק מדרבנן, ולמה ידחה מ"ע דרבנן את המ"ע מן התורה? אלא שזה גופא היתה מתקנת חז"ל ויש כח ביד חכמים להפקיע מ"ע מה"ת בשוא"ת, וזה מורה על תוקף קדושת תורה שבעל פה שקבלנו איש מפי איש עד מרע"ה לעומת התורה שבכתב.

והנה משה רבינו ע"ה הוא מקור התורה שבכתב, משה קיבל תורה מסיני, ויהושע בן נון הוא הראשון במסורת הקבלה בתושבע"פ (ועי' בחת"ס על פר' וזאת הברכה עה"כ ויהושע מלא רוח חכמה שמרע"ה כיון ששכינה מדברת מתוך גרונו כל דבריו הם בחינת תורה מסיני משא"כ יהושע עיי"ש), וזה בא התנא לרמז, שקריאת המגילה וחשיבותה כתורה שבעל פה הוא למעלה מתורה שבכתב ונרמזת ביהושע בן נון, והוא גופא הוא קדושת תורתינו וכדברינו בסף המסכתא שאם אוחז הס"ת ערום בלא מלבושה של התושבע"פ נקבר ערום, אבל אם אחזו במטפחת אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד!

ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 166
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 21, 2015 7:48 pm

תגובהדורך ראסטעוו » דינסטאג ינואר 26, 2016 3:51 am

שיין שיין
ובזה מדויק המשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ע"פ החת"ס.

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

דרשות לסיום מסכת מגילה

תגובהדורך המחפש » דינסטאג ינואר 26, 2016 8:18 am

דרשות לסיום מסכת מגילה
צוגעלייגטע
Dodcument2.pdf
סמוכים לעולם
(119.99 KiB) דאונלאודעד 55 מאל
כתית למאור_ שפיץ, מאיר בן יוחנן__תלמוד בבלי;__ (1){9} עמוד 88.pdf
(100.35 KiB) דאונלאודעד 214 מאל
שערי יום טוב_ וויינברגר, חנניה יום טוב ליפא (2){18} עמוד 95.pdf
(180.68 KiB) דאונלאודעד 194 מאל
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

נאך א דרשה

תגובהדורך המחפש » דינסטאג ינואר 26, 2016 8:27 am

נאך א דרשה
צוגעלייגטע
חמשה מאמרות.pdf
חמשה מאמרות
(222.45 KiB) דאונלאודעד 46 מאל
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט