קושיות והערות על שיעור היום - פרק כיצד צולין

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דאנארשטאג אוגוסט 14, 2014 11:07 am

מיללער האט געשריבן:פון די גמרא בדף פ' ע"א אז ביי מחצה על מחצה כדי שלא יהיה קרב"צ חלוק זאל מען מטמא זיין אחד בטומאת שרץ, אויב לערנט מען אין שוחטין וזורקין בטומאת שרץ, קומט לכאורה אויס לפי שיטה זה, אם רוב ציבור היו טמאי שרץ מאכט מען דעם קרב"פ בטומאה.

למעשה אין פסוק שטייטט שאך נאר "לנפש" און דערפאר איז מען מפיק זבין ומצורעין, נעמט זיך דער דין פון דעם וואס שרץ איז איתקש לטומאת מת פונעם ווארט "וכל" טמא לנפש כדלעיל? אפשר שטייט דאס ערגעץ בפירוש שפעטער.


פון דא איז נישט קיין ראי' אז אויב רוב ציבור איז טמא שרץ מאכט מען עס בטומאה, ווייל איך זאג דאך נאר מ'זאל מטמא זיין איינעם וואס איז טהור און אפילו ער ווערט נישט אריינערעכנט אין די חשבון פון עושי פסח איז דאך נאך אלץ דא א רוב וואס איז טמא.

אין די ארטסקרול גמרא האב איך געזען אז אויף דף ע"ט ווען מ'רעדט אויב די סכין איז טמא געווארען פון א שרץ אז דארטן איז משמע אז אויב רוב ציבור איז טמאי שרץ איז מען עס מקריב בטומאה און אזוי נעמן אן רוב ראשונים.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מיטוואך אוגוסט 20, 2014 1:18 pm

אויף דף פ"ה עמוד א'

די גמרא זאגט אז מ'האט גוזר געווען טומאה אויף נותר צוליב עצלי כהונה שלא יבאו להתעצל באכילת קדשים.

וואס עפעס דוקא כהנים? די זעלבע חשש איז אויך דא ביי ישראלים וואס מעגן עסן קדשים קלים.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מיטוואך אוגוסט 20, 2014 2:27 pm

דף פ"ב ע"ב

די גמרא זוכט א מקור אז פסולי קדשים קלים זענען בשריפה, זאגט רש"י אז פון טומאה קען מען עס נישט ארויסלערנען ווייל טומאה איז הארבער דפסלה אף בתרומה ומעשר, קומט די גמרא צו אז ס'איז אן הלכה למשה מסיני.

שפעטער פרעגט די גמרא אז אויב ס'איז הלכה למשה מסיני פארוואס דארף איך האבן א פסוק אז נטמא איז בשריפה, ענטפערט די גמרא אז סלקא דעתך אמינא דוקא שאר פסולין דליתניהו בחולין איז דינן בשריפה אבער נטמא דבחולין נמי מיפסיל אימא תיסגי לי' בקבורה קמ"ל אז אפי' נטמא איז אויך בשריפה.

פון די הו"א קוקט אויס אז טומאה איז הארבער און ביי די מסקנא קוקט אויס אז טומאה איז גרינגער? (שטרא מזכה לבי תרי...)

און אזוי יעצט שרייבענדיג טראכט איך, אז אויב ס'איז טאקע אזוי אז טומאה איז גרינגער ווי שאר פסולין -למסקנא- דאן פארוואס קען איך נישט ארויסלערנען פון טומאה אז ס'איז בשריפה פארוואס דארף איך האבן די הלכה למשה מסיני?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 281
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מיטוואך אוגוסט 20, 2014 11:37 pm

yahoo האט געשריבן:אויף דף פ"ה עמוד א'

די גמרא זאגט אז מ'האט גוזר געווען טומאה אויף נותר צוליב עצלי כהונה שלא יבאו להתעצל באכילת קדשים.

וואס עפעס דוקא כהנים? די זעלבע חשש איז אויך דא ביי ישראלים וואס מעגן עסן קדשים קלים.


קדשים קלים קען יעדער עסן איז דא געניג אין נאך עסערס איז נישט דא א חשש.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 281
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » דאנארשטאג אוגוסט 21, 2014 9:20 am

yahoo האט געשריבן:דף פ"ב ע"ב

די גמרא זוכט א מקור אז פסולי קדשים קלים זענען בשריפה, זאגט רש"י אז פון טומאה קען מען עס נישט ארויסלערנען ווייל טומאה איז הארבער דפסלה אף בתרומה ומעשר, קומט די גמרא צו אז ס'איז אן הלכה למשה מסיני.

שפעטער פרעגט די גמרא אז אויב ס'איז הלכה למשה מסיני פארוואס דארף איך האבן א פסוק אז נטמא איז בשריפה, ענטפערט די גמרא אז סלקא דעתך אמינא דוקא שאר פסולין דליתניהו בחולין איז דינן בשריפה אבער נטמא דבחולין נמי מיפסיל אימא תיסגי לי' בקבורה קמ"ל אז אפי' נטמא איז אויך בשריפה.

פון די הו"א קוקט אויס אז טומאה איז הארבער און ביי די מסקנא קוקט אויס אז טומאה איז גרינגער? (שטרא מזכה לבי תרי...)

און אזוי יעצט שרייבענדיג טראכט איך, אז אויב ס'איז טאקע אזוי אז טומאה איז גרינגער ווי שאר פסולין -למסקנא- דאן פארוואס קען איך נישט ארויסלערנען פון טומאה אז ס'איז בשריפה פארוואס דארף איך האבן די הלכה למשה מסיני?


עיין תוס׳ ד״ה אבל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25441
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוגוסט 22, 2014 4:54 pm

פה. די גמרא וויל ברענגען א ראיה אז יוצא איז נישט מטמא את הידים פון די משנה אבר שיצא מקצתו וכו' און איך זעה אז די שטיקל שלא יצא ווערט נישט טמא פונעם חלק שיצא.

מטמאין את הידים מיינט נישט נאר ידים? פיגול און נותר זענען מטמא אויך אנדערע שטיקלעך קדשים? מאן יימר

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25441
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוגוסט 22, 2014 5:06 pm

פה:

כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא זעהט די גמ' פון דא אז מ'האט געגעסן דעם פסח אויף די דעכער, ענטפערט די גמרא אז נאר הלל האט מען געזאגט אויפן דאך.

אפשר מיינט דער מליצה אז די דעכער האבן זיך געשפאלטן פון די קולות "אונטערן" דאך?

עפל-בוים
שר העשר
תגובות: 32
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 17, 2014 11:38 pm

תגובהדורך עפל-בוים » פרייטאג אוגוסט 22, 2014 5:54 pm

מאי הנפק״מ בין אביי דבי׳ד אינו נאכל לרב נחמן בר יצחק דמיירי בנא? חשבתי דאפשר דלאביי אינו מחוסר מעשה ונקרא ראוי לאכילה אבל לרנב״י דמיירי בנא הוי אינו ראוי שעוד מחוסר מעשה. אבל ק״ק למה תירץ דמיירי בנא? למה לא תירץ דמיירי בחי?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25441
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוגוסט 22, 2014 7:12 pm

עפל-בוים האט געשריבן:מאי הנפק״מ בין אביי דבי׳ד אינו נאכל לרב נחמן בר יצחק דמיירי בנא? חשבתי דאפשר דלאביי אינו מחוסר מעשה ונקרא ראוי לאכילה אבל לרנב״י דמיירי בנא הוי אינו ראוי שעוד מחוסר מעשה. אבל ק״ק למה תירץ דמיירי בנא? למה לא תירץ דמיירי בחי?


זמן שאינו ראוי לאכילה ודבר שאינו ראוי לאכילה הם שני דברים נפרדים.

חי ונא איז טאקע די זעלבע, ער כאפט אן נא ווייל דאס שטייט ארויס אין די תורה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25441
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג אוגוסט 24, 2014 1:34 am

מיללער האט געשריבן:פה. די גמרא וויל ברענגען א ראיה אז יוצא איז נישט מטמא את הידים פון די משנה אבר שיצא מקצתו וכו' און איך זעה אז די שטיקל שלא יצא ווערט נישט טמא פונעם חלק שיצא.

מטמאין את הידים מיינט נישט נאר ידים? פיגול און נותר זענען מטמא אויך אנדערע שטיקלעך קדשים? מאן יימר



מצאתי שהרמב"ם בהל' שאבה"ט פ"ח ה"ג פסק שנותר ופיגול גזרו חכמים שיהיו להם דין ראשון לטומאה. ובמקורות וציונים שם הביא מגמ' דילן שאכן זו הוא מקורו של הרמב"ם שגזירת חז"ל לא היתה רק שיטמאו את הידים אלא מטמאין הכל אפי' אוכלין ומשקין ג"כ ודו"ק.

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » זונטאג אוגוסט 24, 2014 6:16 pm

מיללער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:פה. די גמרא וויל ברענגען א ראיה אז יוצא איז נישט מטמא את הידים פון די משנה אבר שיצא מקצתו וכו' און איך זעה אז די שטיקל שלא יצא ווערט נישט טמא פונעם חלק שיצא.

מטמאין את הידים מיינט נישט נאר ידים? פיגול און נותר זענען מטמא אויך אנדערע שטיקלעך קדשים? מאן יימר



מצאתי שהרמב"ם בהל' שאבה"ט פ"ח ה"ג פסק שנותר ופיגול גזרו חכמים שיהיו להם דין ראשון לטומאה. ובמקורות וציונים שם הביא מגמ' דילן שאכן זו הוא מקורו של הרמב"ם שגזירת חז"ל לא היתה רק שיטמאו את הידים אלא מטמאין הכל אפי' אוכלין ומשקין ג"כ ודו"ק.


גוט אז האסט געטראפן א רמב"ם דערפאר, אבער ווייסט דאך אז איך גלייך אביסל מיינע בויך סברות אויך.... אויב ס'איז איין שטיק פארוואס זאל איך זאגן אז א חלק איז טמא און א חלק טמא? איז דא אזא זאך אז נאר א חלק ווערט טמא (איין מינוט, מקום מגעו טמא).
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט