קשיות והערות על שיעור היום - פרק כל שעה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 11, 2014 9:50 pm

להתחדד האט געשריבן:די שפת אמת זאגט עס, ער פרעגט די לשון המשנה וואלט ווען געדארפט זיין מצטרפין זה עם זה, אין עס וואלט ווען געדארפט שטיין פאר אבל לא כבושין נישט נאך דעם. לויט זיין פשט שטימט עס.

קרעדיט מתיבתא



איך בין הערשט היצט אנגעקומען צו קוקען אין שפת אמת, און זיך ווידעראמאל איבערגעצייגט די וויכטיגקייט אליינס נאכצוקוקען.

דער שפ"א זאגט קלאר אז טראץ דעם וואס אין פשט וואלט דאס געשטימט ווי געגאסן, פארט איז עס אין פסק א גרויסער חידוש וואס מ'טרעפט נישט אין די פוסקים, און עס איז נישט מסתבר.
צוגעלייגטע
IMG_20140611_211011_800-1.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 11, 2014 9:55 pm

דף מ: אין די משנה א מחלוקת רבנן ור"מ לגבי קמח לתוך חרוסת וחרדל, לויט די הסבר הגמ' בדף מא. קומט אויס אז ר"מ לערנט אז חומץ איז שנעלער מחמץ ווי מים, דאס איז דער אנדערער עקסטרעם און שארפער קאנטראסט פון שיטת רבי יוסי לעיל מ. אז חומץ איז גאר צומת ווען די שעורים זענען שוין געווען אין וואסער.

לכאורה איז דאך דאס א מחלוקת אין מציאות, ווי איז שייך זיך מחולק צו זיין אין עפעס וואס מ'קען זיך איבערצייגן סייענטיפיש?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 278
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מיטוואך יוני 11, 2014 11:22 pm

מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די שפת אמת זאגט עס, ער פרעגט די לשון המשנה וואלט ווען געדארפט זיין מצטרפין זה עם זה, אין עס וואלט ווען געדארפט שטיין פאר אבל לא כבושין נישט נאך דעם. לויט זיין פשט שטימט עס.

קרעדיט מתיבתא



איך בין הערשט היצט אנגעקומען צו קוקען אין שפת אמת, און זיך ווידעראמאל איבערגעצייגט די וויכטיגקייט אליינס נאכצוקוקען.

דער שפ"א זאגט קלאר אז טראץ דעם וואס אין פשט וואלט דאס געשטימט ווי געגאסן, פארט איז עס אין פסק א גרויסער חידוש וואס מ'טרעפט נישט אין די פוסקים, און עס איז נישט מסתבר.



גוט האסטי געטהון

שכח

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 12, 2014 1:25 pm

מיללער האט געשריבן:עס איז דא אן הלכה אז דער קרבן פסח מוז זיין נאכל על השובע, דערפאר עסט מען קודם די חגיגה פון וואס מ'ווערט זאט, און נאכדעם עסט מען א כזית פונעם קרבן פסח, יעצט בזמן שביהמ"ק היה קיים, האט מען צוזאמען מיטן פסח געגעסן די מצה מרור לקיים מה שנא' על מצות ומרורים יאכלוהו, הייסט דאס אז זייער סדר איז נישט געווען ווי אונזערס, אז מ'הייבט אן די סעודה מיט מצה מרור און הערשט נאכדעם שלחן עורך און אפיקומן (זכר לקרב"פ), נאר קודם די סעודה און צום סוף די פסח מצה ומרור, און דאס זאגט דא רש"י ביי ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה.

יעצט בזמנינו שבעוה"ר אין לנו בית תפארתינו, פסק'נען מיר אז מצה בזה"ז איז א דאורייתא ווייל מיהדר הדריה קרא בערב תאכלו מצות, קומט אויס אז די מצה וואס מיר עסן האט נישט מיטן קרבן פסח, וממילא הייבן מיר אן אונזער סדר פסח ביי די נאכט מיט די מצות עשה דאורייתא פון אכילת מצה, איז אבער מיין קשיא אז די מרור וואס מיר עסן כהיום יום איז דאך יא נאר מדרבנן, אלס א זכר צו בזמן שביהמ"ק היה קיים ווען מ'האט געגעסן דעם קרב"פ מיט מצה און מרור, טא אויב אזוי פארוואס עסן מיר די מרור באלד נאך די מצה און נישט הערשט צום סוף סדר מיט די אפיקומן וואס איז א זכר צום קרב"פ?


גאר א טייערער אינגערמאן, א צנא מלא ספרא, האט מיר אריינגעשיקט א מאמר וואס שמועסט אויס די נושא (איך ווייס נישט ווער דער מלקט איז) דאס ווערט אויסגעשמועסט באריכות שפעטער אין פרק ערבי פסחים, ויש בזה ג' דיעות.

איך לייג דא ביי דעם מאמר, להנאת שאר בני החבורה, עס נעמט גוט צוזאמען דעם שמועס
צוגעלייגטע
אפיקומן ותנאי במצוות.pdf
(302.87 KiB) דאונלאודעד 73 מאל

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דאנארשטאג יוני 12, 2014 3:44 pm

אויף דף מ' ע"ב זאגט די משנה: "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל וכו', אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן".

וואו קומט דא אהער דער ענין פון "אין מבשלין את הפסח"?

קען מען קלערן אויף צוויי אופנים:

א) וויבאלד צוויי בלאט צוריק אויף דף ל"ט ע"א דערמאנט די משנה דאס ענין פון "לא שלוקין ולא מבושלין" ביי מרור, זאגט דא די משנה דער דין ביים קרבן פסח זעלבסט.

ב) וויבאלד די משנה הייבט דא אן "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל", וואס א געטינקעכץ, ווי רש"י איז דאס מסביר בטוב טעם: "חרוסת יש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר", דעריבער ברענגט די משנה אין המשך "אין מבשלין את הפסח וכו' אבל סכין ומטבילין אותו בהן".

תוספות דא אויפן פלאץ (געדריקט אויף קומענדיגן עמ' מ"א ע"א) ד"ה אין מבשלים, פרעגט די קשיא בלשון "תימה", למה שנאו כאן, אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה. - תוספות בלייבט ביי די תימה.

פארוואס ענטפערט נישט תוספות ווי אונזער צד ב', אז די משנה פון "אין מבשלין וכו' אבל סכין ומטבילין אותו" קומט אהער "דא" צוליב די רישא דמתניתין פון טיבול בשר?
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 12, 2014 3:52 pm

קושר כתרים האט געשריבן:אויף דף מ' ע"ב זאגט די משנה: "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל וכו', אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן".

וואו קומט דא אהער דער ענין פון "אין מבשלין את הפסח"?

קען מען קלערן אויף צוויי אופנים:

א) וויבאלד צוויי בלאט צוריק אויף דף ל"ט ע"א דערמאנט די משנה דאס ענין פון "לא שלוקין ולא מבושלין" ביי מרור, זאגט דא די משנה דער דין ביים קרבן פסח זעלבסט.

ב) וויבאלד די משנה הייבט דא אן "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל", וואס א געטינקעכץ, ווי רש"י איז דאס מסביר בטוב טעם: "חרוסת יש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר", דעריבער ברענגט די משנה אין המשך "אין מבשלין את הפסח וכו' אבל סכין ומטבילין אותו בהן".

תוספות דא אויפן פלאץ (געדריקט אויף קומענדיגן עמ' מ"א ע"א) ד"ה אין מבשלים, פרעגט די קשיא בלשון "תימה", למה שנאו כאן, אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה. - תוספות בלייבט ביי די תימה.

פארוואס ענטפערט נישט תוספות ווי אונזער צד ב', אז די משנה פון "אין מבשלין וכו' אבל סכין ומטבילין אותו" קומט אהער "דא" צוליב די רישא דמתניתין פון טיבול בשר?


דער רש"ש אויפן פלאץ זאגט טאקע אז די טייטש פון "אבל סכין ומטבילין אותו בהן" גייט ארויף אויף די חרדל און חרוסת, און דערפאר קומט עס דא אהער, גיב א קוק.

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דאנארשטאג יוני 12, 2014 3:54 pm

ברוך שכיוונתי לדעת הרש"ש.

מיין הערה איז נישט פארוואס ס'קומט אהער, נאר פארוואס תוספות האט מאיזה סיבה נישט אזוי געלערנט, און מאכט דערפון אזא "תימה"?
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 12, 2014 4:48 pm

קושר כתרים האט געשריבן:ברוך שכיוונתי לדעת הרש"ש.

מיין הערה איז נישט פארוואס ס'קומט אהער, נאר פארוואס תוספות האט מאיזה סיבה נישט אזוי געלערנט, און מאכט דערפון אזא "תימה"?

ווייל דאס איז אוודאי נישט "פשוט פשט" וואס איז דען א נפק"מ אין וואס איך טינק איין די בשר הפסח, דער עיקר חידוש איז דאך נאר אז מ'מעג טינקען און שמירן דעם פסח וממילא קשה שאין זה מקומו, דער רש"ש איז ווי מ'זאגט "צו פארענטפערן תוספות קשיא"

(מיין מגי"ש פלעגט זאגן עס זענען פארהאן דריי סארט תירוצים אויף א קשיא: 1. די קשיא ווערט אויס קשיא 2. די תירוץ איז א תירוץ אבער די קשיא בלייבט א קשיא 3. די תירוץ איז קיין תירוץ נישט)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 15, 2014 9:54 am

בדף מ. לגבי לתיתת חטין בלייבט די גמ' שמותר ללתות, ולעיל בדף לו. אסרו ללתות חטין של מנחות הואיל ונעשין שלא ע"י זריזין והכא למה לא חששו?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 278
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג יוני 15, 2014 10:52 am

מיללער האט געשריבן:בדף מ. לגבי לתיתת חטין בלייבט די גמ' שמותר ללתות, ולעיל בדף לו. אסרו ללתות חטין של מנחות הואיל ונעשין שלא ע"י זריזין והכא למה לא חששו?


האסט א תירץ ?
אפשר איז א מחלוקה?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25264
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 15, 2014 11:08 am

להתחדד האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף מ. לגבי לתיתת חטין בלייבט די גמ' שמותר ללתות, ולעיל בדף לו. אסרו ללתות חטין של מנחות הואיל ונעשין שלא ע"י זריזין והכא למה לא חששו?


האסט א תירץ ?
אפשר איז א מחלוקה?


איך האב נישט קיין תירוץ, רבי ישעי' פיק דארט אויף דף לו. צייכנט איין די גמ' אויף דף מ. און ער לייגט צו "עיי"ש" וואס זה כלל גדול בדבריו של רב האי גאון זצ"ל אז דאס מיינט אז דא איז עפעס שווער, ואולי לזה נתכוין.

אמת, בפשטות איז דאס א מחלוקת די קשיא איז נאר פארוואס די גמ' שמועסט עס נישט אויס.

אוועטאר
PDF
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 12:12 pm

תגובהדורך PDF » זונטאג יוני 15, 2014 12:50 pm

בדף לג: אסור לסחוט תרומה מטעם תקלה ובדף לד: לא מהני סחיטה בתרומה משום מעלה עשו האמ זה מחלוקת?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 278
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג יוני 15, 2014 1:02 pm

PDF האט געשריבן:בדף לג: אסור לסחוט תרומה מטעם תקלה ובדף לד: לא מהני סחיטה בתרומה משום מעלה עשו האמ זה מחלוקת?



קיק צוריק ווי מען האט גערעדט דערפון

אוועטאר
PDF
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 12:12 pm

תגובהדורך PDF » זונטאג יוני 15, 2014 1:09 pm

ייש"כ נישט באמערקט
וגם לרבות מילער פארן מ"מ

אוועטאר
PDF
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 12:12 pm

תגובהדורך PDF » זונטאג יוני 15, 2014 1:19 pm

מיללער האט געשריבן:דף מ: אין די משנה א מחלוקת רבנן ור"מ לגבי קמח לתוך חרוסת וחרדל, לויט די הסבר הגמ' בדף מא. קומט אויס אז ר"מ לערנט אז חומץ איז שנעלער מחמץ ווי מים, דאס איז דער אנדערער עקסטרעם און שארפער קאנטראסט פון שיטת רבי יוסי לעיל מ. אז חומץ איז גאר צומת ווען די שעורים זענען שוין געווען אין וואסער.

לכאורה איז דאך דאס א מחלוקת אין מציאות, ווי איז שייך זיך מחולק צו זיין אין עפעס וואס מ'קען זיך איבערצייגן סייענטיפיש?


מרש"י מ. משמע דהספק היא אם הוה כמים ומחמץ תיכף או לא אבל לא דמחמץ יותר ממים

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » זונטאג יוני 15, 2014 1:26 pm

מיללער האט געשריבן:בדף מ. לגבי לתיתת חטין בלייבט די גמ' שמותר ללתות, ולעיל בדף לו. אסרו ללתות חטין של מנחות הואיל ונעשין שלא ע"י זריזין והכא למה לא חששו?


אולי מעלה עשו בקדשים?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » זונטאג יוני 15, 2014 2:43 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף מ. לגבי לתיתת חטין בלייבט די גמ' שמותר ללתות, ולעיל בדף לו. אסרו ללתות חטין של מנחות הואיל ונעשין שלא ע"י זריזין והכא למה לא חששו?


אולי מעלה עשו בקדשים?


האב איך געהאט די זכיה אז מיללער האט מיר גערופן אויפ'ן טעלעפאון, און ער זאגט אז כ'בין נישט גערעכט מיט דעם.

ער איז גערעכט, נאך מער, מעלה עשו בקדשים מיינט אז אויף א געוויסע זאך וואס כ'זאג איבעראלל אז כ'בין מיקל, למשל ענבים איז מבליעי בליעי, בין איך ביי תרומה מחמיר אז ס'זאל זיין במעלה יתירה. אבער דא זאגסטו אז כ'לאז ביי מצה ווייל כ'האב נישט מורא אז ס'וועט ווערן חמץ, איז לכאו' נישט שייך קיין מעלה בקדשים אז כ'זאל זאגן אז אפשר וועט עס יא ווערן חמץ, והקשיא במקומה עומדת.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14176
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

דף מ.

תגובהדורך שוועמל » מיטוואך סעפטעמבער 17, 2014 1:27 am

והדר ביה אביי מההיא דכל אגב מדלייהו לא מחמצי דאמר אביי האי חוצבא דאבישנא סחיפא שרי זקיפא אסור, רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אינן מחמיצין.

וברש"י זקיפא. שיהא זוקף כדרכו אסור שהמים נפלטין וחוזרין ונבלעין ומדאמר אביי סחיפא שרי משום דדייבי אבראי ש"מ הדר ביה ממאי דאמר לעיל לא ליחרוך אינוש תרי שיבלי דהני נמי דייבי מיא ושרקי ונפלי ולא מיבלעי באידך:

לא זכיתי להבין די הכרח פון די גמ' אז אביי האט חוזר געווען, אולי האלט ער פונקט ווי אויבן ביי תרי שיבלי אז מי פירות מחמיצין, און זקיפא איז אסור ווייל חוזרין ונבלעין אבער סחיפא שרי ווייל סיז אינן חוזרין ונבלעין.

און רש"י זאגט ביי סחיפא און תרי שיבלי איז די זעלבע מציאות ביי ביידע איז דייבי אבראי. לא זכיתי להבין דבר' הק' ווייל ביי תרי שיבלי איז דאך נישט דייבי אבראי ואדרבה זה היה קושית רבא א"ה אפי' חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע באידך רישא, זעט מען עס איז א מציאות פון דייבי אגוואי? ווייל אז נישט קען דאך אביי ענטפערן דעם חילוק גופא.

עפעס פארשטיי איך נישט דא
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט