אידישע וועלט פארומס

להתחדד האט געשריבן:

נאטרוליסט האט געשריבן:קשיא:
היכי תימצא לכו"ע דמדאורייתא משקין לא יקבלו טומאה. (אפי' לר"ע)

משקה סרוח

משקה סרוח הוא רק לרב אשי.

וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)

1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.)
2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.)
3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.)
4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:)
5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)

מיללער האט געשריבן:

נאטרוליסט האט געשריבן:קשיא:
היכי תימצא לכו"ע דמדאורייתא משקין לא יקבלו טומאה. (אפי' לר"ע)

ברוך שובך, איר זענט אונז נאך שולדיג אן אנטשיידונג לגבי הדלקת שמן בנר של מתכת שנגע במת.

בתוס' ד"ה רביעי בקודש (י"ז.) מסתפק אי כל דבר שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אב הטומאה, אי דווקא לטמא אדם וכלים או לכל דבר אינו נעשה אב הטומאה.

מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)

1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.)
2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.)
3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.)
4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:)
5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)

בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)

גוט נאטרוליסט

א טריט ווייטער לפי"ז, וויפיל פון די י"ח דבר ווערן דערמאנט בפירקין?

כמדומה לי אלו:
ספר, ידים, טבול יום, אוכלים וכלים שנטמאו במשקים.
ולפי מסקנת הגמ' בשבת (י"ד:) סמי טבול יום)

חידה:
מה יהי' הדין באם אינו יכול להציל רביעית בטהרה?
ירד ויציל בטהרה או לא? והטעם?

נאטרוליסט האט געשריבן:

מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)

1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.)
2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.)
3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.)
4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:)
5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)

בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)

בדיקת חמץ דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ד: י.

נאטרוליסט האט געשריבן:חידה:
מה יהי' הדין באם אינו יכול להציל רביעית בטהרה?
ירד ויציל בטהרה או לא? והטעם?

אם מציל פחות מרביעית לא חשיבא ומיירי שבהצלתו מסייע שהשאר יטמאו וממילא לא התירו לו להציל פחות מרביעית

מיללער האט געשריבן:

נאטרוליסט האט געשריבן:חידה:
מה יהי' הדין באם אינו יכול להציל רביעית בטהרה?
ירד ויציל בטהרה או לא? והטעם?

אם מציל פחות מרביעית לא חשיבא ומיירי שבהצלתו מסייע שהשאר יטמאו וממילא לא התירו לו להציל פחות מרביעית

כן מוכח מרש"י כ"א. - למרות שכלי שנטמאו אחריו, תוכו טהור לגמרי.

נאטרוליסט האט געשריבן:כמדומה לי אלו:
ספר, ידים, טבול יום, אוכלים וכלים שנטמאו במשקים.
ולפי מסקנת הגמ' בשבת (י"ד:) סמי טבול יום)

מצאתי בדף ג': מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה. בזיתים שאינם שמן גמור, לא חשיבי היוצא מהן להכשיר.

כמה מחלוקת יש (בפרק הראשון) בין ר"ע ור' יוסי?

נאטרוליסט האט געשריבן:

מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)

1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.)
2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.)
3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.)
4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:)
5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)

בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)

אביסל בדרך צחות:
אין חוששין לחולדה... א) תרנגולת מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה (דף ח:) ב) אין חוששין שמא גיררה חולדה (דף ט)

שמי קורה. א) ב' שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה (דף ח:). ב) ככר בשמי קורה (דף י:)

מה פתאום, זייער גוט

נאך אין די סעריע; זכות הצדיקים לעתיד א. זריחת השמש להם יהיה כאור בוקר היום (ב.) ב. ידמו בפני השכינה כנר לפני האבוקה (ח.)

איסור חמץ משש - שעות דרבנן (ב: ד. ד: ו: ז. י: (רש"י) י"א: י"ב: י"ג. י"ג: י"ד. ט"ו: כ:)

איסור נותר ושריפתו - ג. ה: (רש"י) י"ג: ט"ו: ט"ז:

כלים הנטמאים ע"י משקים, נטמא גבן לא נטמא תוכן:
1) יז:
2) כא.

בדיל מיניה: הקדש (ו.) חדש (י"א.) שבת (שם)

איך ווייס נישט אויב עס באלאנגט דא
איך האב נעכטן באמערקט אז די דברי המתחיל "ומוכרו" לנכרי איז אנדערש ווי אין די משנה "ומוכר" לנכרי
האט עס א ספעציעלע באדייט, אדער עס איז א געווענליכע זאך ???

מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')

אויב איך מעג אויסכאפן...
אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי...
ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:

מה פתאום האט געשריבן:

מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')

אויב איך מעג אויסכאפן...
אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי...
ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:

אחרון אחרון חביב, פונעם עכבר האט מען פארגעסן.

א הפלא'דיגן רש"ש איז דא אויפן היינטיגן דף:

ער זאגט אויף דעם וואס ר' יהודא (לפי גירסתו, שאינו גורס "בן בתירא") אסר'ט כותח 30 טעג פאר פסח, אז דאס גייט א לשיטתו פון ר' יהודא אז "אין ביעור חמץ אלא שריפה" און דאס איז אפילו נאך פאר'ן זמן איסורו.

אויב אזוי פרעגט ער, וויאזוי מעג'ן אונז עסן חמץ 30 טעג פאר פסח?

ענטפערט די רש"ש: "אז די כח החמימות פון דעם וואס עס ווערט נתעכל במיעיו האט א דין שריפה"!

איי מען מעג נאר פארברענען מיט 'עצים' (לפי שיט' הרש"ש במס' שבת): "קען זיין בדרך רחוק אז א מענטש האט אויך א דין ווי עצים "האדם עץ השדה"...!

כדי נאכצוקוקען עס איז מיר געווען אינטערסאנט

נאטרוליסט האט געשריבן:

מה פתאום האט געשריבן:

מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')

אויב איך מעג אויסכאפן...
אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי...
ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:

אחרון אחרון חביב, פונעם עכבר האט מען פארגעסן.

ביעתותא דגמלים
כגדי מסנקן
כזנב הלטאה
ברש"י דף ג: דכתיב בכבש האליה תמימה
צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש
בי דגים אין צריך בדיקה
עגלת בקר
שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה
ככר בפי נחש
שור הנסקל

גענוג??

כי עליית לקמיה דרב פפא רמי ליה: ווי אין מסכת עירובין שטייט אויך,״ כי עליית לקמיה דרב פפא?

פארשטייט זיך אויף אן אנדערע שאלה

הפלא ופלא!