עיונים וענינים: דף היומי

שיעורי הקהילות און אנדערע שיעורי תורה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
תלמודלערנער
שר מאה
תגובות: 238
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2011 10:11 am
לאקאציע: במקום שהמחשבה נמצא

עיונים וענינים: דף היומי

תגובהדורך תלמודלערנער » מאנטאג מאי 14, 2012 11:45 am

אינעם דאזיגן אשכול וועט מען בעז"ה פרעגן און ענטפערן זאגן און ליינען הנאה האבן און מהנה זיין איבער די נושאים פונעם דף.
התענוג האמיתי הוא תענוג הלימוד, בשאר התענוגים הנפש לא תמלא

אוועטאר
תלמודלערנער
שר מאה
תגובות: 238
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2011 10:11 am
לאקאציע: במקום שהמחשבה נמצא

פרשת בהר בחוקתי

תגובהדורך תלמודלערנער » מאנטאג מאי 14, 2012 12:38 pm

חמורים לובים - תמיד לב
אותן חמורי מצרים ששלח יוסף לאביו לא חמורם חמרי, הם שונה משארי החמורים יש בהם דבר פלא. ומהו הפלא? נקדים כמה מאמרי חז"ל, והתוצאות יהי' בעז"ה פלאי פלאים.
שש פעמים בשבוע אנו אומרים בפרשת התפילין קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו' וכל פטר חמור תפדה בשה וגו'. החמור הוא הבהמה היחידה ממשפחת בהמות הטמאים שזכה שיקיים בו מצות בכור. למה נשתנו פטרי חמורים משאר בהמות טמאות, אמרו חז"ל בגמ' בכורות (ה:) משמיה דר' אליעזר: ש[החמורים]סייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים. ובפירושה דחמורים כתב רש"י, מעולים.
במאי החומרים לובים מעולים? נצא ונראה מה נמצא עוד בפרדס התלמוד אודות החמור הלובאי הזה. בגמ' תמיד לב. מצינו במה החמור מעולה משארי החמורים. הגמ' מספרת שם השאלות ששאל אלכסנדס מוקדון את זקני הנגב [חכמי דרום], אחד מהשאלות הי': אמר להן בעינא דאיזל למדינת אפריקי? [אני רוצה לילך למדינת אפריקע] אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חשך [אמרו ליה דלא יכול לילך דצריך לעבור ההרי חושך, וא"א מחמת החושך]. אמר להן לא סגיא דלא אזלינא אמטו הכי משיילנא לכו אלא מאי אעביד ? [הוא עיקש ורצה לילך] אמרו ליה אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא [נתן לו עצה, שיקח חמורי לובאי הבאים ממצרים (מפרש), שהחמורים האלו יכולים לראות בחושך] ואייתי קיבורי דמתני וקטר בהאי גיסא דכי אתית (באורחא) נקטת בגוייהו ואתית לאתרך וכו'.
החכמים ידעו שחמורי מצרים ביכלתם ללכת בחושך! נפלא. בזה עלה מעלות החמור המצרי משארי החמורים. מה נמתק לפ"ז ביאור נאה בגמ' בכורות הנ"ל, למה ישראל לקחו חמורי הלובאי לשאת המשא. שהרי לכל ישראל היה אור במושבותם, בשעת מכת חושך, והם נכנסו לביתם של המצריים וראו כל הכלי זהב וכסף שיש להם, וכמבואר דמש"כ הפסוק שהעם מצא חן בעיני המצריים, והשאילם, שהמצריים ראה שהי' ביכולת לישראל ליטול כליהם בשעת מכת חושך ולא נטלו. לפי הנ"ל יש להוסיף פרט נוסף, שהרי א"א שיטלו בשעת מכת חושך כל כך כלים, משא של צ' חמורים. אלא בעזרת החמור, והרי רק לישראל הי' אור במושבותם ולא לבהמות וסוסים, והיאך הי' ישראלים יכולים ליקח כ"כ הרבה, אלא בעזרת החמורים לובים, שביכלתם לראות או לילך בתוך החושך!!! וזה הי' ראי' חותכות להמצריים שאם רצו היהודיים הי' לוקחים בשעת מכת חושך בעזרת החמורים לובים שרואים בחושך.
חמור לובאי בתורה
ודבר זה שהשתמשו בחמור המצרי בשעות לילה או השכמה כבר מצינו בפסוקי התורה. – לאברהם אבינו היה חמורים לובים שנתנו לו בעת ששלחו מלך מצרים מארצו, באותו חמור השתמש אברהם אבינו בשעת העקידה, וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. כיון שהי' שעת השכמה שחשכות לילה עדיין שולט במקצת, ראו שישתמש בחמור המצרי שרואה בחושך. ובאותו חמור השתמש משפחתו של משה רע"ה בנסיעתם למצרים, ובאותו חמור יביא מלך המשיח עני רוכב על החמור.
וכן מצינו בפרשתן, שיוסף הזהיר את אחיו שבל תרגזו בדרך, ויכנסו לתוך העיר כשהחמה זורחת, למה הזהירם, הרי אין הדרך לרכוב בלילה שהרי החושך שולט, אלא כיון ששלח לאביו עשרה חמורים לובאים, הרי הי' ביכלתם לרכוב גם בלילה, שהרי הם הלכו במהירות כדי לבשר לאביהם שעוד יוסף חי, לכן הזהירם יוסף, שאל תפסעו פסיעה גסה.
וכן בבלעם מצינו שקם בהשכמה והשתמש בחמורו, וכמבואר בגמ' ע"ז דף ד, ששאלו למה לא השתמש בסוסיא עי"ש.
ובאמת הוא רש"י מפורשת בפרשת ויחי: יששכר חמור גרם רבץ בין המשפתים. וברש"י: כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינת לילה בבית וכו', פלאי פלאים. החמור הולך ביום ובלילה, שכן רואה בחשכת ליל.
בדרך צחות יש לומר, דכידוע משתמשים בשם חמור בכינוי לשוטה וכסיל, כאמרם די אייז"ל, או אתה חמור! לפ"ז מובן הפסוק כסיל בחושך הולך, שחמור, הכסיל ביכלתה ללכת בחושך.
ליביע או מצרים?
לוב, הוא ליביע [הידוע..] בימינו, ומצרים הוא עגיפטן. החמור נקרא חמור לובאי, אבל הוא בא ממצרים. ובאמת מצינו בתוס' שבת נא. ובבכורות שם שדנו בזה. בתוס' שבת כתב: חמרא לובא. אומר ר"ת דלובא היינו מצרים דכתיב (נחום ג) פוט ולובים היו בעזרתך ואמרינן בירושלמי גריס הבאים מלוב מהו להמתין להם שלשה דורות ומייתי עלה דהדא עלם מצראה דצווחין ליה לוב: וע"ע בתוס' בכורות שם, ובחידושי המרש"א.
ובאנציקלפודיה להרב הלפרין כתב בערך לובים: עם שישב בצפון אפריקע ממערב למצרים (ליביע ומצרים שכנים גם כהיום), בלוב של ימינו, הלובים חדרו למצרים והתיישבו בה, הם שירתו כשכירים בצבא המצרי וכמה מהם הגיו לתפקידים שלטוניים. מבני עם זה עלו עם שישק מלך מצרים, על ירושלים בתקופת המלך רחבעם וכו'.
טוב של מצרים
לא רק החמורים היה מצויינם במצרים, גם פרים וחזירים היה מעולים, שכן העיד תודוס הרופא (סנהדרין ועוד) שאין פרה וחזירה יוצאת ממצרים אלא א"כ חותכים האם שלה. ועוד מטובה בפרשתן בפול של גריסין, פו"ל המצרי שהוא חשוב מאוד, עי' במפרשי התורה.
שונות
במאמר מיוחד נאריך אי"ה אודות כח הראי' בבעלי חיים, דברים נפלאים. ובאמת מצינו עוד אודות כח הראי' בחמור, באתונו של בלעם שראה המלאך, וברש"י הוא מחז"ל שביכלתם של בעלי חיים לראות מזיקין, ואין להם שכל לפחוד. מצינו עוד בגמ' חולין אודות חמורו של פנחס בן יאיר שהבחין בטבל.
התענוג האמיתי הוא תענוג הלימוד, בשאר התענוגים הנפש לא תמלא

אוועטאר
תלמודלערנער
שר מאה
תגובות: 238
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2011 10:11 am
לאקאציע: במקום שהמחשבה נמצא

תמיד לב. מלכות נשים

תגובהדורך תלמודלערנער » מאנטאג מאי 14, 2012 12:58 pm

אין דף לב. לערנען מיר ווי אלכסנדר מוקדון איז אנגעקומען קיין אפריקע צו א מדינה מיט בלויז פרויען, אין סדר הדורות אלף תשפ"ז רעו, בימיו האט זיך אנגעפאנגן די מלכות נשים בשם אמזוני, זייערע מענער זענען געהארגעט געווארן אין א מלחמה, די פרויען האבן גענומען די שווערדן אין זיי האבן באזיגט די פיינט. זיי פלעגן אפברענען די שד הימין פון די נערות פון קליינווייז, אז זיי זאלן קענען אנטוהן כלי זיין. ונמשך מלכותן עד אלכסנדר מוקדון.

מזכרוני גדענק איך ווי מפרשים זענען מעיר ווי אזוי זענען קינדער געבוירן געווארן אן קיין מענער. שרייבענדיג בליצט מיר אויף די גמרא אין כתובות י ע"ב איבער משפחת דורקטי, דור קטוע. שאין להם לא דם נדה ולא דם בתולים, עי"ש בגמרא בשם רבי מאיר כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין, די ראשונים שמועסן דארט ארום ווי אזוי זיי האבן געהאט קינדער אויב זיי האבן נישט פארמאגט קיין דם נדה
התענוג האמיתי הוא תענוג הלימוד, בשאר התענוגים הנפש לא תמלא

אוועטאר
סביב העולם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3767
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 27, 2011 1:05 pm

תגובהדורך סביב העולם » מאנטאג מאי 14, 2012 2:07 pm

יישר כח פארן עפענען דעם געשמאקן אשכול וואס וועט צוגעבען תבלין צו מיין טעגליכער שיעור
AROUND THE WORLD AROUND THE CLOCK
ארום די (איי) וועלט - רונדע דעם זייגער

נאשער
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 30, 2011 9:20 am

תגובהדורך נאשער » דינסטאג מאי 15, 2012 7:52 pm

פון ווי איז גענומען דעם מאמר אויף חמורים לובים?
ס' איז זייער שיין זיט ממשיך.

אוועטאר
תלמודלערנער
שר מאה
תגובות: 238
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2011 10:11 am
לאקאציע: במקום שהמחשבה נמצא

תגובהדורך תלמודלערנער » דינסטאג מאי 15, 2012 8:03 pm

אני הקטן
התענוג האמיתי הוא תענוג הלימוד, בשאר התענוגים הנפש לא תמלא

אוועטאר
תלמודלערנער
שר מאה
תגובות: 238
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2011 10:11 am
לאקאציע: במקום שהמחשבה נמצא

תמיד ל

תגובהדורך תלמודלערנער » דינסטאג מאי 15, 2012 11:35 pm

אינטערעסאנטע גמרא אז מ׳פלעגט אנטרינקן דעם קרבן תמיד אינדערפרי מיט וואסער אין א גאלדענע כוס, ווי מפרשים ערקלערן אז מ׳האט עס געטוהן כדי די הויט זאל זיך גרינגער שינדן, אדער ווייל עס פארמיידט פון סירכא׳ס.
התענוג האמיתי הוא תענוג הלימוד, בשאר התענוגים הנפש לא תמלא

אוועטאר
ירוחם
שר האלפיים
תגובות: 2257
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 08, 2012 11:37 pm

תגובהדורך ירוחם » זונטאג אוגוסט 12, 2012 8:06 pm

הרב תלמודלערנער אפשר זענט איר ממשיך? מ'האמיר שטארק הנאה געהאט פון דיין ערשטע "עיון וענין".
ביטע האלטן די פראפאגאנדע צו א מינימום, אויב מעגליך. ~ שלמה הילדעסהיימער

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6658
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מאנטאג אוגוסט 27, 2012 7:30 pm

ברכות כ"ז

די גמרא ברענגט א מעשה פון א תלמוד ווער עס האט געפרעגט ר' יהושע אויב תפילת ערבית איז רשות אדער חובה. ר יהושע האט אוהם געענטפערט אז עס איז רשות.
דערנאך איז ער געגאנגען צו רבן גמליאל מיט דער זעלבע שאלה און רבן גמליאל האט אוהם געענטפערט אז עס איז א חובה. האט אוהם דער תלמוד געזאגט אז ר' יהושע האט דאך אוהם געזאגט אז עס איז א רשות. האט רבן גמליאל געזאגט פארען תלמוד לאמיר וואטען ביז אלע תלמודים קומען אריין און בית מדרש וכו' עיין שם כל הסיפור וויא מעהאט אראף געזעצט רבן גמליאל פון נשיאות און דערנאך האט מען אוהם צוריק געשטעלט.
צום סוף פון די גאנצע מעשה דארט אויף דף כ"ח זאגט די גמרא
ואותו תלמוד ר' שמעון בר יוחאי הוה


איך האב געהערט פון מיין רבי'ן ר מנשה קליין זצ"ל.

לכאורה דארף מען פארשטיין פארוואס איז געווען וויכטיג פאר די גמרא צו דערמאנען דעם נאמען פון תלמוד ווער עס האט אהנגעדרייט דער גאנצע פרשה.
נאך איז שווער. וויא אזוי האט דער תלמוד געמעגט גיין פרעגען פון א צווייטען חכם א שאלה וואס איין חכם האט אוהם שוין גענטפערט?

האט מיין רבי ז"ל געזאגט אז דער צווייטע קשיא איז פארענטפערט מיטען ערשטע קשיא.

דער הלכה פון נישט פרעגען די זעלבע שאלה פון צוויי חכמים גייט נאר אהן אויב דער שאלה איז הלכה למעשה. אויב אבער איינער פרעגט נאר להתלמד, מעג ער יא פרעגען פון מערערע תלמודי חכמים. אזוי לערענט ער דאך.
די גמרא ברענגט און שבת י"א, איינער ווער איז תורתו אומנתו דארף נישט מפסיק זיין פון לערנען פאר תפילה. און די גמרא זאגט דארט אז ר' שמעון בר יוחאי איז געווען תורתו אומנתו.

ממילא איז שוין זייער גוט די גמרא דא און ברכות
כדי צו באווארענען אז עס זאל נישט זיין שווער וויא אזוי דער תלמוד האט געמעגט פרעגען די זעלבע שאלה פון צוויי תלמודי חכמים האט די גמרא מפרסם געווען אז דער תלמוד איז געווען ר' שמעון בר יוחאי, וואס פאר אוהם איז דער שאלה בכלל נישט געווען להלכה למעשה.
the SCY is the limit

אוועטאר
לכאורה
שר עשרת אלפים
תגובות: 10821
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 20, 2009 2:43 pm

תגובהדורך לכאורה » דינסטאג אוגוסט 28, 2012 3:09 pm

א הערליך ווארט! א דאנק
איך בין צוריקגעבליבן מיט טויזנטער אשכולות, אבער איך געב נישט אויף... שטייטליך און צוביסלעך וועט מען אי"ה "ווייס מאכן די קרעטשמע"

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6658
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תענית י"א ע"א

תגובהדורך scy4851 » דאנארשטאג יוני 26, 2014 4:48 pm

אן אינטערעסאנטע רש"י

מיתה משונה. מת בחרב וברעב וכל מיתה שאינה על ידי מלאך המות כדרך כל אדם על מיטתו

לפי זה קומט אויס אז איינער ווערט געהרגט רח"ל און א קאר עקסידענט הייסט דאס שלא ע"י מלאך המות?

און וואס איז מיט די מעשה ביי דוד המלך וואס די גמרא ברענגט אז עס האט זיך צובראכען די שטיגען אינטער אוהם?
דארט זאגט די גמרא בפירוש אז דער מלאך המות האט דאס געטוהן און דאס איז דאך אויך געווען א מיתה
שלא כדרך כל אדם על מיטתו ווייל די גמרא ברענגט דארט אז שלמה המלך האט געשוקט פרעגען וועגען אריינברענגען
זיין טאטען פון די זוהן?
the SCY is the limit

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6658
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

כתובות ק"ו ע"ב

תגובהדורך scy4851 » דאנארשטאג יוני 04, 2015 1:29 pm

בכתובות קו: רש"י ד"ה מזבח הזהב
כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לאדמה ויכולין לטלטלו לפיכך נידון ככלי

ואמר לי נכדי נ"י דזה לא כר'"א במשנה סוף פרק חומר בקודש דף כ"ו ע"ב
כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע דברי ר"א
the SCY is the limit

אוועטאר
knowledge
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 12, 2012 11:51 am

יענע פויגל (נזיר דף יב)

תגובהדורך knowledge » פרייטאג סעפטעמבער 04, 2015 10:37 am

בשעת לימוד הדף אתמול (דף יב) איז מיר בעזר הוי"ה איינגעפאלן א ווארט וואס איך האלט אז די חבורה וועט הנאה האבן דערפון:

לפי די סוגית הגמרא קומט אויס אז א 'אשה' איז פאררעכענט אלס א 'קבוע', די מפרש אויפן ארט ערקלערט: אז די סיבה פארוואס א 'אשה' זאל פאררעכענט ווערן אלס 'קבוע' איז צוליב 'כל כבודה בת מלך פנימה' , די 'פנימה' מאכט איר זיין מער אינדערהיים ממילא איז זי 'קבוע'.

די גמרא איז דן דארט איבער א 'פייגעלע' וואס איז אוועקגעפלויגן פון א 'קן' אז זי איז פאררעכענט פאר 'ניידי' און נישט 'קבוע' ווייל זי פליט און איז נישט אויף איין ארט.

די אידישע אויסשפרוך פאר איינער וואס איז אראפ פונעם ריכטיגן וועג בעניני צניעות אד"ג איז, אז זי האט 'פייגלעך' אין קאפ, אדער אז 'זי איז יענע פויגעל'... מיט די סוגיא איז עס זייער פארשטענדליך: א 'אשה' צנועה איז 'קבוע' צוליב כל כבודה, א אשה 'שאינה' צנועה איז 'ניידי' ווי א פייגעל..

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

סיום מסכת נזיר

תגובהדורך עירמאנט'ער » דינסטאג אוקטובער 27, 2015 9:55 pm

מזל טוב אלע לומדי הדף
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

סיום מסכת סוטה

תגובהדורך עירמאנט'ער » מאנטאג דעצמבער 14, 2015 9:07 pm

מזל טוב ללומדי הדף
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25462
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 14, 2015 9:11 pm

עירמאנט'ער האט געשריבן:מזל טוב ללומדי הדף

נא, עפעס א הדרן און שילוב מיט זאת חנוכה?

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

תגובהדורך עירמאנט'ער » מאנטאג דעצמבער 14, 2015 9:58 pm

סע שוין נאך מעריב

אבער אויב האסטו עפעס נא לאמיר הערן
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » דינסטאג דעצמבער 15, 2015 12:23 am

איידער מיר פארן ארויס פונ'ם יו"ט, וויל איך איבערלאזן די עולם מיט א קשיא, לרגל די סיום מסכת סוטה און אין עניני דיומא.

סוף מסכת ווערט מבואר אז יוחנן כהן גדול (וואס האט מבטל געווען וידוי מעשרות) איז געווען דער וואס האט איינגעפירט אין בית המקדש די טבעות אויף צו שחט'ן די בהמות.

אין שנות אליהו פון ווילנא גאון סוף מסכת מע"ש ברענגט אז דער יוחנן איז געווען יוחנן בן מתתיהו כהן גדול.

עס איז פאר אלעמען באקאנט די מעשה

אין סוכה דף נו ווערט געברענגט אז ביי די זמן פון די יונים איז געווען א טאכטער פון די כהנים (בילגה) וואס האט שטארק פארשעמט די מזבח (לוקוס לוקוס עד מתיי אתה מכלה ממונם של ישראל), און אלץ עונש פאר דעם האט מען פארשפארט איר משמר'ס טבעת.

שטעלט זיך די פראגע:

די טבעות זענען הערשט געווארן מיט יארן שפעטער, ווי אזי האט מען איר שוין געקענט מעניש זיין מיט שליסן די טבעות?

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

סיום מסכת גיטין

תגובהדורך עירמאנט'ער » זונטאג מארטש 13, 2016 10:00 pm

מזל טוב ללומדי הדף

נעכטען שבת איז געווען די סיום
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

סיום מסכת קידושין

תגובהדורך עירמאנט'ער » מיטוואך יוני 01, 2016 10:50 pm

מזל טוב ללומדי הדף

סליק לן סדר נשים
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

תמהואומר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 448
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 30, 2014 1:47 pm
לאקאציע: נעבן דעם שאינו יודע לשאול

תגובהדורך תמהואומר » זונטאג יוני 26, 2016 6:16 pm

ווען וועט זיין די קומענדיגע סיום הש"ס?
א תם האט אויך עפעס וואס צו זאגן, הער אים אויס מיט געדולד!

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

תגובהדורך עירמאנט'ער » זונטאג יוני 26, 2016 10:25 pm

תמהואומר האט געשריבן:ווען וועט זיין די קומענדיגע סיום הש"ס?


Jan 4, 2020

שבת קודש

7 Teves 5780

ז טבת תש"פ


יחד עם מלך המשיח
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

תגובהדורך עירמאנט'ער » זונטאג אוגוסט 21, 2016 10:41 pm

היום על דף פ"ב
אין מלינים בה את המת, התלמוד אומר: "גמרא". ופירש רש"י: "מסורת היא בידינו".

אין די מסורת השס שטייט אז אין זוהר פרשת נשא איז דא א טעם
ווייסט איינער וואס דער זוהר זאגט דארט?

ישר כח
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מאנטאג אוגוסט 22, 2016 1:44 am

אין זוהר איז דא א פאר טעמים איינע פין די טעמים וואס איך געדענק איז ווייל אפשר דארף די נשמה אריינגיין אין א צווייטע גוף און ווי לאנג מען באערדיגט נישט דעם מענטש קען נישט די נשמה ארויפגיין צום אויבערשטען וואס זאל איר שיקען צו א צווייטע גוף נאר לויט דעם האט עס נישט דווקא מיט ירושלים דארף מען מעיין זיין אין זוה"ק אליין

אגב אין שיטמ"ק פרעגט ער ווי אזוי קען זיין אז די איסור איז נאר אין ירושלים און אויך וואס דארף די גמרא זיין א טעם לכאורה איז דאך דא א לאו אז מען טאר נישט מלין זיין ר מת יעו"ש

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1085
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

סיום מסכת בבא קמא

תגובהדורך עירמאנט'ער » דינסטאג סעפטעמבער 27, 2016 10:37 pm

מזל טוב ללומדי הדף
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו


צוריק צו “שיעורי הקהילות”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט