גליונות לשבת ויום טוב - לינקס

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
א גראם מיט טעם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3947
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 23, 2013 8:40 pm
לאקאציע: אויף א שפאציר, פונעם מח צום פאפיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גראם מיט טעם »

זונדל שאלאמאן האט געשריבן:
א גראם מיט טעם האט געשריבן:נישטא קיין גליונות די וואך? פראבירט ארויף גיין אויף די סייט און ס'איז ליידיג!


איר האט נאך די פראבלעם?

יעפ
אוועטאר
זונדל שאלאמאן
שר מאה
תגובות: 112
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 31, 2018 10:53 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זונדל שאלאמאן »

משה ישר האט געשריבן:
אסדר לסעודתא האט געשריבן:
ס'רעגענט ס'גיסט האט געשריבן:
זונדל שאלאמאן האט געשריבן:די סיבה פארוואס איר ווילט דאונלאודן און באזוכן די גליונות ווינקל, איז וויבאלד ס'זענען דארט פארהאן כאטש 10 גליונות וואס איר טרעפט נישט ערגעץ אנדערש!

וועלכע גליונות טרעפט מען נישט ערגעץ אנדערש?

'כאטש 10'. ווער געט עס ארויס?


וועלכע 10 גליונות?



די וואך: בחצר הקודש-סקווירא, לקראת שבת סקווירא, קול התאחדותינו, ממשקה ישראל, אוצרותינו באיאן, פנינים סאטמאר, גליון עניני נישואון, ירחון האוצר, שביל הישר. (די 10'טע איז שבת בשבתו לאנדאן, וועט ארויפגיין מארגן פארמיטאג).
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »



גליון
"לקוטי אורה"
תורת מרן מהר"י ט"ב


לך לך - ע"ט
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
קענדי'ס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3375
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 4:44 pm
לאקאציע: שמחות תורה אויפ'ן פארענעשטעס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קענדי'ס »

מיין קלעקשאן
gilyones.com
אוועטאר
טאקע?
שר חמישים ומאתים
תגובות: 372
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 20, 2018 4:08 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טאקע? »

געלויבט האט געשריבן:
זונדל שאלאמאן האט געשריבן:
א גראם מיט טעם האט געשריבן:נישטא קיין גליונות די וואך? פראבירט ארויף גיין אויף די סייט און ס'איז ליידיג!


איר האט נאך די פראבלעם?


אני הקטן האב אויך די פראבלעם, ס'קומט נישט ארויף קיין גליונות.

איך אויך
אוועטאר
יסוד ארי
שר חמש מאות
תגובות: 517
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 26, 2017 9:48 pm
לאקאציע: אין וואלד

אותיות מחכימות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יסוד ארי »

נייע אינטערסאנטע וועכענטליכע גליון "אותיות מחכימות"

גליון פרשת לך לך
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20181020&gil=2606

גליון פרשת נח
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20181013&gil=2606
אוועטאר
גולם פון פראג
שר חמש מאות
תגובות: 601
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גולם פון פראג »

אסאך מאל שוין איך די אלע מחברים פון די גיליוינעס, זיי ווייסען מסתמא נישט אז רוב פון זייער סחורה קומט אן אין שמות אדער גאר אין מיסטקאסטן ר"ל
דאכט זיך כהאב לעצענס געליינט אין מאמענט איבער א שטיקעל קאמפעין צו פארמיידען פון פארשפרייטען אזוינע גיליונעסער מיט בלעטלעך וואס פארמאגען שיימעס.
אוועטאר
משה כהן
שר חמש מאות
תגובות: 919
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 04, 2016 10:02 am
לאקאציע: געפינט זיך ב"ה אין א גוטן מצב, דערוילעם ווערט געבעטן ווייטער מתפלל צו זיין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה כהן »

גולם פון פראג האט געשריבן:אסאך מאל שוין איך די אלע מחברים פון די גיליוינעס, זיי ווייסען מסתמא נישט אז רוב פון זייער סחורה קומט אן אין שמות אדער גאר אין מיסטקאסטן ר"ל
דאכט זיך כהאב לעצענס געליינט אין מאמענט איבער א שטיקעל קאמפעין צו פארמיידען פון פארשפרייטען אזוינע גיליונעסער מיט בלעטלעך וואס פארמאגען שיימעס.

דיסלייק.
וואס האט דאס מיט די מחברים פון די גליונות?
ברויכסט זיי נישט שוינען, אויב זענען זיי ממשיך מיט'ן ארויסגעבן זייערע גליונות מיינט דאס אז זיי האבן א סיבה, מאטיוו און שטופ דערפאר.
וואס איז א חילוק וואו דער ענדגילטיגער סטאנציע פון די גליונות זענען? וואו דען זאלן די גליונות אנקומען נאכדעם וואס מען ענדיגט זיי ליינען?... יעדער איינער איז דען מחוייב אוועקצולייגן אין שאץ קאמער זיין בלעטל וואס ער האט ארויסגעפרינט אין אפיס ערב שבת מיט'ן פלאן צו ליינען ביים ליינען שבת אין ביהמ"ד?...
איך מיין אז דו זעלבסט האסט נישט קיין מושג וואס דיין כוונה איז געווען מיט דיינע ווערטער. ביטע טראכט דאס נאכאמאל איבער...
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

ויבהלוה גליונות.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
יענקל פאטאש
שר האלף
תגובות: 1213
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 08, 2012 6:59 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענקל פאטאש »

פון דא


כיצד ניתן לפרסם דברי קדושה מבלי שהחומר יהיה טעון גניזה
גרפיקאי/ת, בעל משרד פרסום. כל מה שחשוב לדעת על פרסום ללא חשש גניזה.
קיצור וסיכום מתוך ספר "גנזי הקודש". (כולל דוגמאות ועצות לעבודות גרפיקה ומחשב).


חלק א' – שמות הקודש
א. האופנים שיש להזהר בהם:

אסור לכתוב אחד מ- 7 שמות שאינם נמחקים על גבי תכשיטים, כלים או מפות. עבר וכתב אסורים בשימוש ובסחורה ולהיכנס עמם לשירותים.
התואר "איש ה-א-ל-ה-י-ם" כמו שכתוב על גבי מצבת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנעסק, הורה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שהוא שם קודש.
המפריד בין אותיות שם ה' על ידי קו (כגון א-ל) אינו נפטר מגניזה בשל כך, ויש אומרים שמועיל.
נוסחי ברכות המחולקים לציבור אין להדפיס בהם שם השם כתיקונו אף אם יש חשש שהמברך לא ידע כיצד לקרוא נכון את שם השם. וי"א שיעשה קו בין האותיות ואז יוכל להדפיס את שם השם כתיקונו.

* אלוקים
* ה' ובכלל זה ב"ה (ברוך ה') בעז"ה (בעזרת ה') אי"ה (אם ירצה ה') מכיון שהכוונה לאות ה' משם הוי"ה.
* אותיות א' י' צ' ש' כקיצור למילה שלימה של אחד מהשבעה שמות שאינם נמחקים (אלוקים, י-ה, צבקות, שקי).

קלטות ודיסקים שמוקלט/ד בהם שם ה' אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם לאשפה (ובתנאי שבפירסום על גבם לא מופיע חלקי פסוקים או תפילות) אך אין למוחקם. ובעת הצורך בקלטת ימחוק ע"י גרמא, גוי, או קטן.

ב. האופנים המותרים:
האופנים הבאים מותרים בכתיבה לכתחילה, אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם:

בס"ד (בסייעתא דשמיא)
הקב"ה (הקדוש ברוך הוא)
ד' (במקום ה')
השם ונכלל בזה בעזה"ש (בעזרת השם), איה"ש (אם ירצה השם), בה"ש (ברוך השם), השי"ת (השם יתברך).
תיבת "אויברשטער" (שפירושה באידיש "העליון") אינו שם השם ומותר להשליכו.

שמות אנשים שיש בהם אותיות שם השם (אליהו ישראל גדליה), וכן שמות משפחה (אל חי) וכן שם מקום (בית אל) או שם ספר או רחוב (שדי חמד) וכן שאר מילים שיש בהם אותיות שם השם (יהיה), אין בהם קדושה ואין צריך להפריד בין האותיות ע"י קו, ומותר להשליכם לאשפה. ויש שהקפידו בשמות אנשים שיש בהם ג' אותיות משם הוי"ה (כגון: אליהו, ישעיהו) שלא לסיימם (כגון: ישעי').

ג. עבודות גרפיקה ומחשב:
מצוי מאוד שתמונות עם שמות הקודש המפורשים מתפרסמים בעיתונים ובכל אמצעי המדיה השונים. כאשר סופם להתגולל בראש כל חוצות ושם שמים מתחלל באופן מחפיר והתורה חוגרת שק. חובה קדושה מוטלת על עובדי העריכה והגרפיקה (יחסי ציבור, קופרייטר, קריאייטיב, ארטדרקטור, תלתיסטים) לשים לב לכך.

להלן דוגמאות מצויות:

* תמונות שצולמו בתוך בתי כנסת באירועים שונים כאשר נקלט בעדשה העמוד של החזן עם השויתי ד' / שלט מודים דרבנן / הארון קודש או קירות בית הכנסת עם כיתובי פסוקים וכדו'.
* קטלוגים פליירים ומודעות שטח הקשורים לתשמישי קדושה השונים {כמו: ספרי תורה, תפילין ומזוזות, ספירת העומר, הדלקת נרות שבת}, רהוט לבתי כנסת (ארונות קודש ועמוד לחזן).
* צילום חופה וקידושין עם סידור או ברכון פתוח שמחזיקים מברכי הברכות.
* צילום סיום כתיבת ספר תורה.
* תמונת מצבת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנעסק שם כתוב "איש ה-א-ל-ה-י-ם".

פיתרון: לכסות את שמות הקודש ע"י הסתרה בשכבה ולא ע"י פעולת מחיקה. {לדעת חלק מגדולי הפוסקים שליט"א יש להזהר גם במחשב מלעשות פעולת מחיקה ואיבוד של שם שמים. אולם שאר השימושים הרגילים במחשב כגון: כיבוי מחשב, מיזעור חלון, לדפדף לעמוד הבא, גזור הדבק, וכדו', כיון שאין בהם פעולת איבוד ומחיקה, הרי הם מותרים}.

אם מעוניינים שההסתרה בשכבה לא תבלוט, ניתן להדביק על המקום כתב אחר זהה לפונט הקיים, או לכסות את המקום בקישוט שמשתלב בתמונה (כגון: שרשרת במודעה למכירת קישוטי סוכה).

כאשר לא ניתן לקרוא את השמות הקודש בראיה טבעית אף שניתן לזהותם ע"י הגדלה, אין בכך כל בעיה וחשש.

חלק ב' – פסוקים וחלקי פסוקים
כיצד אפשר לצטט לשונות פסוקים או חלקי פסוקים בהזמנות לשמחות, מודעות רחוב ובעיתונים, קטלוגים ופליירים, פנקסי הגרלה וקבלות של צדקה, סמלים וניירת משרדית, באופן שלא יהיו טעונים גניזה ?

א. תחילה יבואר העיקרון ולאחר מכן דוגמאות והסברים.

מתי ציטוט של פסוק או חלק מפסוק טעון גניזה ? מתי אינו טעון גניזה ?

אם נעשה בציטוט שינוי מהותי מלשון הפסוק {כגון: הפיכת סדר המילים בפסוק, שינוי מלשון יחיד לרבים או להיפך, הוספת תיבות חולין בין תיבות הפסוק, עירוב לשונות של ב' פסוקים}, ובתנאי שלא נשארו 3 מילים רצופות ללא שינוי. אופנים אלו אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם.

האם יש עוד אופנים שאינם טעונים גניזה ?

כן. אם הכונה בציטוט לשם מליצה וצחות לשון, או לשם סיפור דברים בעלמא, או שהמילים של הפסוק הם לשון שבני אדם משתמשים בהם גם אם לא היו נכתבים בפסוק. דוגמאות אלו אינם בגדר כונה לפסוק ואף שלא נעשה בציטוט שינוי מלשון הפסוק, אינם טעונים גניזה. פרט לפסוק שלם שבכל מצב טעון גניזה

ב. הסברים ודוגמאות מעשיות

מה הכוונה שניכר בציטוט לשון פסוק ?

אם ניכר בציטוט משמעות של מילים מהתנ"ך. כגון: אם כותבים "מים קרים על" עדיין אין בציטוט קדושה, שהרי למילים אלו יש גם משמעות חולין, כמו "מים קרים על השולחן". אולם אם מוסיפים עוד מילה מהפסוק "מים קרים על נפש" (משלי כ"ה כ"ה), כעת הציטוט כבר קיבל משמעות של פסוק.

לפעמים גם בציווי של שתי מילים יש כבר משמעות של פסוק, כגון: "ושננתם לבנך" או "לא תגנב".

מה נקרא כוונה לפסוק ?

גם אם בציטוט יש משמעות של פסוק עדיין אין בו קדושה עד שיהיה הכוונה בציטוט לשם פסוק ודברי תורה, ולא למטרה אחרת. כגון: שם של ספר שנקרא בלשון הפסוק כגון "דגל מחנה אפרים" ואין שמו מראה על תוכן הספר, או מוסד / אירגון שנקרא בלשון הפסוק כגון "דרשו השם ועוזו" אין אלו בגדר כונה לפסוק ואינם טעונים גניזה.

מהו המודד לדעת מתי בציטוט יש כונה לפסוק ?

יש לשים לב כי כאשר אדם כותב בכתב ידו ציטוט מסויים, שם כוונת האדם היא זאת שקובעת האם יש כאן כונה לפסוק או לא. אולם בדברים הנדפסים באופן אוטומטי, המודד בהם נקבע לפי התוכן הכללי של הענין ולא לפי כוונת היוזם והמזמין. שהרי הוא בעצמו אינו כותב את הדברים, ועובדי הדפוס והמכונות אינם מכוונים כלום. לפיכך אם כותבים ציטוט ובצידו את המקור של הפסוק כגון: "ברכה לראש משביר" (משלי י"א כ"ו) זה נחשב לכוונה לפסוק אף אם נראה מהתוכן שהיתה כאן כונה לצחות לשון (הגר"נ קרליץ שליט"א). אולם אם ניכר מהתוכן הכללי שהציטוט משמש כצחות לשון, מליצה, סיפור דברים (כפי שיבואר להלן) אינו טעון גניזה.

מה עוד לא נקרא כונה לפסוק ?

מליצה, צחות לשון, סיפור דברים, לשון בני אדם, אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם (יש לשים לב כי היתר זה מתייחס רק לחלקי פסוקים ולא לפסוקים שלמים):
מליצה – הציטוט מובא בכוונה שונה מהמשמעות של הפסוק, כגון: כותבים על אדם שנפטר "נפלה עטרת ראשינו" הנאמר במגילת איכה (ה, טז) על חורבן בית המקדש.
צחות לשון – משתמשים במילים היפות של הפסוק לברך אדם, כגון: "ברכה לראש משביר". או לשבח אדם על מעשיו הטובים, כגון: "כפה פרשה לעני". (הגר"ש ואזנר שליט"א והגר"נ קרליץ שליט"א. אולם לדעת הגרי"ש אלישיב שליט"א צחות לשון אינה פוטרת מגניזה אם ניכר בציטוט לשון של פסוק).
לשון בני אדם – מילים שבני אדם משתמשים בהם גם לולי לשון הפסוק. כגון: "טובים השניים מן האחד", "מספד כבד וגדול מאוד", "אבד חסיד מן הארץ". כמו"כ היתר זה אמור אף אם הלשון הורגלה בפי העם כתוצאה מהפסוק כגון: "איש חי רב פעלים".
סיפור דברים – אין המטרה לכתוב דברי תורה אלא לספר על דבר שארע. כגון: ספר התורה הוכנס לארון הקודש בשירת "שאו שערים ראשיכם". או הציבור קיבל את פני מרן בשירת "ימים על ימי מלך תוסיף".

מה נקרא שינוי מהותי בלשון הפסוק?

הפיכת סדר המילים, כגון: במקום "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד" הופכים וכותבים "והיה מצער ראשיתך, ואחריתך מאוד תשגה" (ע"פ תוספות במסכת גיטין דף ו' עמוד ב' דיבור המתחיל אמר ר' יצחק).
שינוי מילים מלשון רבים ללשון יחיד או מיחיד לרבים. כגון: "ברוכים הבאים בשם ד' " במקום "ברוך הבא בשם ד' ".
עירוב לשונות של ב' פסוקים יחד. כגון: "אשת חיל היא תתהלל"
שינוי לשון מועיל אף בפסוק שלם. לכן פסוק המורכב משני חלקים כמו: "זה היום עשה ה' – נגילה ונשמחה בו" (תהילים קי"ח כ"ד) יש לשנות את ב' חלקי הפסוק באופן שלא תשארנה שלש מילים כסדרם ללא שינוי. כגון: יום זה עשה ד' – נשמחה ונגילה בו.

מה לא נקרא שינוי מהותי מלשון הפסוק ?

שינוי תיבות הפסוק מכתיב מלא לחסר ולהיפך והעניין אינו משתנה על ידי זה.
קו מפריד בין אות לאות.
שבירת האותיות באמצעם ע"י קוים לבנים אך צורת האותיות עדיין ניכרת
כתיבת לשון הפסוק בצורת קשת או עיגול
כתיבת לשון הפסוק מילה תחת מילה (מאונך).

ג. עבודות גרפיקה ומחשב

בהכנת מודעות פרסום ללקוחות מצוי מאוד ציטוטי פסוקים ובפרט בתמונות הנלוות למודעות אלו. הדבר נפוץ בעיקר בסיווגים של:

ארגון תהלוכת הכנסת ספר תורה
יודאיקה וכלי כסף
מזכרות לאירועים, מוצרי שי לחגים, זמירונים, תפילות וסגולות
סמלים של מוסדות ואירגונים
קישוטי סוכה
ריהוט לבתי כנסת (לוחות הברית על ארון קודש, עמוד של החזן)
תשמישי קדושה (פרוכת ומעיל לספר תורה ומכירת סת"מ).

פיתרונות:

לכסות חלק מהכיתוב ע"י קישוט וכדו' שמשתלב עם התמונה
כאשר הכתב קטן כמו בלוח ספירת העומר או ברכונים, ניתן להדביק על המקומות הבעייתיים פונט חולין זהה לפונט הקיים, או חלק מהטקסט שאינו טעון גניזה. באופן זהה השינוי אינו בולט.
טשטוש מילה או חלקה
אפשרויות אלו מועילות בתנאי שלא ישאר רצף של 3 מילים ללא שינוי.

כמו"כ ניתן לבצע שינוי מהותי בלשון הפסוק וכפי שהוסבר לעיל, כגון:

הפיכת סדר המילים. כגון: מודעה על מטהרי מים שנכתב בה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד' ט"ו) יש לכתוב "ונשמרתם לנפשותיכם מאד".
שינוי מלשון יחיד לרבים או להפך.
עירוב לשונות של ב' פסוקים יחד.
הוספת תיבות חולין בין תיבות הפסוק.
באופן כללי עדיף להעביר את המסר באמצעות תמונות יהודיות (ללא שמות קודש או פסוקים) לפי הכלל הידוע שתמונה אחת שוה יותר מאלף מילים.

ד. לוח לפטור מגניזה (קטלוג פסוקים)

לאחר שחלק מההגדרות שהובאו לעיל הם הבחנות דקות, וכדי לסייע ביד עובדי הפירסום להציע ללקוחות מההתחלה דוגמאות שאין בהם בעיה, מצו"ב מספר גנזי הקודש לוח לפטור מגניזה, בהם ציטוטי פסוקים ללא חשש גניזה על מירב הדוגמאות השכיחות בנושאים של (לפי סדר א' ב'): אבל, ברכות וקבלת פנים, הספדים וניחומים, הכנסת ספר תורה, התרמת דם, חנוכת בית הכנסת, חסד צדקה ורפואה, חגים ושבתות, כשרות, מכירת ספרים, עצרות תפילה וכנסים, פתיחת שנת לימודים, שעורי תורה וסיום מסכתות.

חלק ג' – שימוש בקדושה לצורך חול
כתב אשורית

כתב אשורית הינו צורת הכתב בו נתנה התורה למשה רבינו ע"ה בהר סיני ובו סופרי סת"מ כותבים ספרי תורה תפילין ומזוזות.
כתב הרמב"ם וכן נפסק בשולחן ערוך – הואיל ובצורת האותיות עצמם יש קדושה וסתרי תורה, לפיכך אין לכתוב בכתב אשורית דברי חולין.

פיתרון: כאשר לקוח מתעקש להשתמש דוקא בפונט של כתב אשורית צריך לעשות שינוי ע"י מחיקת התגים, או להשתמש מלכתחילה בפונט ללא תגים (שינוי זה מועיל מכיון שלא מדובר בכתב ידו של הסופר אלא בהדפסה)..

שימוש בפסוק למטרות חולין
הפיתרון: כל האפשרויות המובאות לעיל לגבי ציטוטי פסוקים מועילים גם כאן, מכיוון שלאחר שנעשה שינוי בלשון הפסוק, לא משתמשים בקדושה עצמה למטרת חול.
סילוף משמעות הפסוק

יש להדגיש כי אין שום היתר לזלזל בדברי קדושה ע"י סילוף משמעות של פסוק למטרת חולין של קידום מכירות ונתינת צביון של קדושה. כגון: כותרת למודעה של מכירת כובעים "מגבעות אשורנו" (במדבר כ"ג ט'). או "ודוורת בם" (סילוף של לשון הפסוק "ודברת בם" דברים ו' ז') עבור מודעה של חברת הדואר.

_____________
דא לאז איך פלאץ פאר די וואס ווילן שרייבן אז דעם גאנצן שמועס קומט נישט אריין אין דעם אשכול








______________ ע"כ
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »



גליון
"לקוטי אורה"
תורת מרן מהר"י ט"ב


וירא - ע"ט
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
קוואל וואסער
שר האלף
תגובות: 1161
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 04, 2018 5:44 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קוואל וואסער »

יענקל פאטאש האט געשריבן:פון דא

כיצד ניתן לפרסם דברי קדושה מבלי שהחומר יהיה טעון גניזה
גרפיקאי/ת, בעל משרד פרסום. כל מה שחשוב לדעת על פרסום ללא חשש גניזה.
קיצור וסיכום מתוך ספר "גנזי הקודש". (כולל דוגמאות ועצות לעבודות גרפיקה ומחשב).



פיינע נייעס ענדליך
אם אסק שמים שם אתה - ואציעה שאול הנך
ציפור
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 15, 2017 5:46 pm

דרך אמונה וירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ציפור »

דרך אמונה וירא-לשה"ק
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par ... 7&gil=2362

אין וועג פון אמונה-וירא
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par ... 7&gil=2516
אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

גליון זרע שמשון - וירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

https://www.zerashimshon.co.il/en/weekl ... t-vayeira/

(לשון הקודש - אידיש - לילדים - אנגלית)
אטעטשמענטס
Cheshvan (1).jpg
Cheshvan (1).jpg (315.99 KiB) געזען 3028 מאל
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
אוועטאר
moishy56
שר עשרת אלפים
תגובות: 19752
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 10, 2013 6:36 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך moishy56 »

אן אוצר
פרשת וירא תשע"ט
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20181027&gil=76

--

א שיינע תוכן׳דיגע 'פרשה ביכל' פאר קינדער,
ארויסגעגעבן דורך ת״ת סאטמאר בני ברק.
פרשת וירא
http://www.bechatsrossatmar.com/PDF/355 ... yeiru-5777
.

טעקסט בלויז די ווארט INFO צו 718-480-0545 און מען ארלעדיגט דיר א פאלעסי #קהלייף
איבערבליק
שר חמישים
תגובות: 70
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 18, 2018 8:26 pm

איבערבליק - וירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבערבליק »

אוועטאר
קענדי'ס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3375
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 4:44 pm
לאקאציע: שמחות תורה אויפ'ן פארענעשטעס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קענדי'ס »

מיין קלעקשאן
gilyones.com
אוועטאר
יסוד ארי
שר חמש מאות
תגובות: 517
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 26, 2017 9:48 pm
לאקאציע: אין וואלד

אותיות מחכימות וירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יסוד ארי »

ציפור
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 15, 2017 5:46 pm

דרך אמונה-חיי שרה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ציפור »

אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »



גליון
"לקוטי אורה"
תורת מרן מהר"י ט"ב


חיי שרה - ע"ט
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
איבערבליק
שר חמישים
תגובות: 70
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 18, 2018 8:26 pm

איבערבליק - חיי שרה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבערבליק »

אוועטאר
יסוד ארי
שר חמש מאות
תגובות: 517
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 26, 2017 9:48 pm
לאקאציע: אין וואלד

אותיות מחכימות חיי שרה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יסוד ארי »

אוועטאר
א גראם מיט טעם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3947
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 23, 2013 8:40 pm
לאקאציע: אויף א שפאציר, פונעם מח צום פאפיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גראם מיט טעם »

ממשקה ישראל נישט ארויסגעקומען ?
אוועטאר
קענדי'ס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3375
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 4:44 pm
לאקאציע: שמחות תורה אויפ'ן פארענעשטעס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קענדי'ס »

מיין קלעקשאן
gilyones.com
גליונות לשבת
שר חמישים
תגובות: 84
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 4:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גליונות לשבת »

א גראם מיט טעם האט געשריבן:ממשקה ישראל נישט ארויסגעקומען ?



https://yiddishevinkel.com/archives/wee ... 90%D7%9F-5
שרייב תגובה

צוריק צו “אויסגאבעס און נייעס קוועלער”