תשע"ח- חוק הגיוס אפשטימונג.
אחראי: יאנאש
- אבגדהוזחטי
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 283
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 26, 2015 5:26 pm
מעמד קידוש השם בחוצות ירושלים - היום ה' פנחס
מעמד קידוש שם שמים
עצרת רבתי על פני ככר השבת
בירושלים עיה"ק - היום ה' פנחס תשע"ח
על קריאת ביד"ץ העדה החרדית
עצרת רבתי על פני ככר השבת
בירושלים עיה"ק - היום ה' פנחס תשע"ח
על קריאת ביד"ץ העדה החרדית
יושב ראש העצרת, הרה"ח רבי יצחק שלמה בלוי שליט"א, ספרא דדיינא:
דרשת הרה"ח ר' שמעון שישא שליט"א, מנהל מרכז עזרה וייעוץ
דרשת פוסק הדור מרן ראב"ד ירושלים שליט"א
מעמד קידוש השם בחוצות ירושלים - היום ה' פנחס
דרשת הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט"א, חבר הביד"ץ
דרשת הגאון רבי יוסף בנימין וואזנער שליט"א, ר"י חכמי לובלין
דרשת הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א, ראש כולל אש דת
דרשת הגאון רבי יוסף בנימין וואזנער שליט"א, ר"י חכמי לובלין
דרשת הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א, ראש כולל אש דת
מעמד קידוש השם בחוצות ירושלים - היום ה' פנחס
קבלת עומ"ש ע"י כבוד קדושת מרן גאב"ד ירושלים שליט"א
מעמד קידוש השם בחוצות ירושלים - היום ה' פנחס
הציבור האלפים, שלומי אמוני ישראל, אנשי ירושלים:
מעמד קידוש השם בחוצות ירושלים - היום ה' פנחס
הציבור האלפים, שלומי אמוני ישראל, אנשי ירושלים:
יאיר גאלד האט געשריבן:א מלחמת חרמה זאגט זיך לייכט, אבער אויב נישט קיין געלט פאר די מוסדות מיינט עס טויזנטער קינדער אן קיין מוסדות און אן קיין תורה ביז 5 יאר, בלי גוזמא כלל!!
די תורה און תינוקות של בית רבן האלטן זיך נישט אויף מינים ואפיקורסים, זיי ברענגן דאס נאר אינטער
כלל ישראל האט אלע יארן און וועט בעזר השם ווייטער האלטן די קינדער און די תורה הק' אהן זייערע פינסטערע אוצרות זהב.
- קניידל פארעם
- שר חמש מאות
- תגובות: 786
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 18, 2018 2:58 pm
- לאקאציע: העכער דער ערד(ישקייט)
- וואשינגטאן
- שר חמש מאות
- תגובות: 630
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 16, 2017 8:08 am
ככר השבת דערציילט:
ליצמן: אם תוך שבוע לא תושג דחייה בחוק הגיוס - אתפטר
לארח שבעבר איים להתפטר אם חוק הגיוס לא יעבור במהירות, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שב עם איום חדש, לפיו, אם תוך שבוע לא תושג דחייה בחוק הגיוס בבג"ץ - איתפטר מהממשלה (אקטואליה)
כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזיך!
- וואשינגטאן
- שר חמש מאות
- תגובות: 630
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 16, 2017 8:08 am
בחדרי חרדים דערציילט:
הדיונים בחוק הגיוס נמשכים - וכך גם הניסיונות הליטאיים לרכך את סיעת 'אגודת ישראל', בתקווה שזו תחזור בה מהתנגדותה ותסכים להישאר בקואליציה גם אם חוק הגיוס יאושר בקריאה שנייה ושלישית.
לידי 'בחדרי חרדים' הגיע נוסח, אותו מציעים חברי הכנסת של 'דגל התורה', ואמור להיכנס לחוק הגיוס בהצבעה הסופית - במטרה לרכך את הסיעה החסידית, שכבר הצהירה ברורות כי תפרוש מהקואליציה באם החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית.
ע"פ ההצעה שהעבירו חברי 'דגל התורה' לבכירי משרד הביטחון, באם לא יעמדו בשנת 2020 ב-85% מיעדי הגיוס, "רשאית הממשלה לקבוע הסדר חקיקתי חדש תוך שנה מתום שלוש שנות גיוס רצופות האמורות".
הרעיון שמאחורי ההצעה, כפי שנודע ל'בחדרי', הוא שתיוותר שנה למערכת הפוליטית לחוקק חוק גיוס חדש, מה שיתן "אופק חיובי" באם יבוטל חוק הגיוס - תרחיש שהעלה חששות חרדיים מגיוס מידי של כל בני הישיבות באותה עת עתידית.
כיום, ישנה בחוק התייחסות רק לביטולו, ולא נכתב על האפשרות לחוקקו מחדש. ע"פ הנוסח הקיים נכתב: "פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2020, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יבוטל פרק ג'1' לחוק זה לאחר שנה מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות".
מקורות ב'דגל' הסבירו ל'בחדרי' כי במבחן המשפטי אין הבדל בין שני הנוסחאות, אך המטרה היא לרכך את המתנגדים המושבעים ב'אגודה' לחוק הגיוס ולסעיף פקיעת החוק, הטוענים כי במקרה והחוק יבוטל ייגרם מצב של אי וודאות וגיוס חובה מידי. כעת יוכנס באופן רשמי בחוק שניתן לתקן את החוק ומשמעותו שניתן לחזור ולהגיע לסיכום לפי המצב הפוליטי דאז.
עוד נודע ל'בחדרי חרדים' כי ההצעה הועברה כאמור למשרד הביטחון, ובהם גם לנציג המשרד בוועדה, ומי שעמד בראש וועדת הגיוס מטעם שר הביטחון, במטרה שיגבשו את עמדתם וישנו את הסעיף.
כך או כך, ישיבת וועדת הגיוס שהייתה אמורה להתכנס מחר לדיון נוסף ומשמעותי לדון בהסתייגויות בחוק, התבטלה בשעות האחרונות, מאחר ואין סיכומים האם להמשיך בדיונים או שמא לדרוש דחייה בהכרעה הסופית.
כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזיך!
-
- שר מאה
- תגובות: 170
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 16, 2018 8:56 pm
- לאקאציע: בין נפש אלוקית והבהמית
וואשינגטאן האט געשריבן:הדיונים בחוק הגיוס נמשכים - וכך גם הניסיונות הליטאיים לרכך את סיעת 'אגודת ישראל', בתקווה שזו תחזור בה מהתנגדותה ותסכים להישאר בקואליציה גם אם חוק הגיוס יאושר בקריאה שנייה ושלישית.
לידי 'בחדרי חרדים' הגיע נוסח, אותו מציעים חברי הכנסת של 'דגל התורה', ואמור להיכנס לחוק הגיוס בהצבעה הסופית - במטרה לרכך את הסיעה החסידית, שכבר הצהירה ברורות כי תפרוש מהקואליציה באם החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית.
ע"פ ההצעה שהעבירו חברי 'דגל התורה' לבכירי משרד הביטחון, באם לא יעמדו בשנת 2020 ב-85% מיעדי הגיוס, "רשאית הממשלה לקבוע הסדר חקיקתי חדש תוך שנה מתום שלוש שנות גיוס רצופות האמורות".
הרעיון שמאחורי ההצעה, כפי שנודע ל'בחדרי', הוא שתיוותר שנה למערכת הפוליטית לחוקק חוק גיוס חדש, מה שיתן "אופק חיובי" באם יבוטל חוק הגיוס - תרחיש שהעלה חששות חרדיים מגיוס מידי של כל בני הישיבות באותה עת עתידית.
כיום, ישנה בחוק התייחסות רק לביטולו, ולא נכתב על האפשרות לחוקקו מחדש. ע"פ הנוסח הקיים נכתב: "פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2020, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יבוטל פרק ג'1' לחוק זה לאחר שנה מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות".
מקורות ב'דגל' הסבירו ל'בחדרי' כי במבחן המשפטי אין הבדל בין שני הנוסחאות, אך המטרה היא לרכך את המתנגדים המושבעים ב'אגודה' לחוק הגיוס ולסעיף פקיעת החוק, הטוענים כי במקרה והחוק יבוטל ייגרם מצב של אי וודאות וגיוס חובה מידי. כעת יוכנס באופן רשמי בחוק שניתן לתקן את החוק ומשמעותו שניתן לחזור ולהגיע לסיכום לפי המצב הפוליטי דאז.
עוד נודע ל'בחדרי חרדים' כי ההצעה הועברה כאמור למשרד הביטחון, ובהם גם לנציג המשרד בוועדה, ומי שעמד בראש וועדת הגיוס מטעם שר הביטחון, במטרה שיגבשו את עמדתם וישנו את הסעיף.
כך או כך, ישיבת וועדת הגיוס שהייתה אמורה להתכנס מחר לדיון נוסף ומשמעותי לדון בהסתייגויות בחוק, התבטלה בשעות האחרונות, מאחר ואין סיכומים האם להמשיך בדיונים או שמא לדרוש דחייה בהכרעה הסופית.
נאר אויף צו קלאר מאכן, פארשטייט זיך אז ווי לאנג דער "בג"ץ" נעמט קער דא, גייט בכל אופן קיין בעסערע חוק נישט זיין, ומאידך גיסא, טוישן א געזעץ קען מען אלס, אפי' עס גייט יא אריין א חוק גיוס חובה פאר יעדן איינעם.
מיין נאמען סימבאליזירט נישט מיין אלגעמיינע וועזן, נאר א שוואכקייט אין די מינוט פון זיך ברעכן קאפ פאר א 'ניק'...
- אבגדהוזחטי
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 283
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 26, 2015 5:26 pm
אוי וויי טאטע האט געשריבן:וואשינגטאן האט געשריבן:הדיונים בחוק הגיוס נמשכים - וכך גם הניסיונות הליטאיים לרכך את סיעת 'אגודת ישראל', בתקווה שזו תחזור בה מהתנגדותה ותסכים להישאר בקואליציה גם אם חוק הגיוס יאושר בקריאה שנייה ושלישית.
לידי 'בחדרי חרדים' הגיע נוסח, אותו מציעים חברי הכנסת של 'דגל התורה', ואמור להיכנס לחוק הגיוס בהצבעה הסופית - במטרה לרכך את הסיעה החסידית, שכבר הצהירה ברורות כי תפרוש מהקואליציה באם החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית.
ע"פ ההצעה שהעבירו חברי 'דגל התורה' לבכירי משרד הביטחון, באם לא יעמדו בשנת 2020 ב-85% מיעדי הגיוס, "רשאית הממשלה לקבוע הסדר חקיקתי חדש תוך שנה מתום שלוש שנות גיוס רצופות האמורות".
הרעיון שמאחורי ההצעה, כפי שנודע ל'בחדרי', הוא שתיוותר שנה למערכת הפוליטית לחוקק חוק גיוס חדש, מה שיתן "אופק חיובי" באם יבוטל חוק הגיוס - תרחיש שהעלה חששות חרדיים מגיוס מידי של כל בני הישיבות באותה עת עתידית.
כיום, ישנה בחוק התייחסות רק לביטולו, ולא נכתב על האפשרות לחוקקו מחדש. ע"פ הנוסח הקיים נכתב: "פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2020, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יבוטל פרק ג'1' לחוק זה לאחר שנה מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות".
מקורות ב'דגל' הסבירו ל'בחדרי' כי במבחן המשפטי אין הבדל בין שני הנוסחאות, אך המטרה היא לרכך את המתנגדים המושבעים ב'אגודה' לחוק הגיוס ולסעיף פקיעת החוק, הטוענים כי במקרה והחוק יבוטל ייגרם מצב של אי וודאות וגיוס חובה מידי. כעת יוכנס באופן רשמי בחוק שניתן לתקן את החוק ומשמעותו שניתן לחזור ולהגיע לסיכום לפי המצב הפוליטי דאז.
עוד נודע ל'בחדרי חרדים' כי ההצעה הועברה כאמור למשרד הביטחון, ובהם גם לנציג המשרד בוועדה, ומי שעמד בראש וועדת הגיוס מטעם שר הביטחון, במטרה שיגבשו את עמדתם וישנו את הסעיף.
כך או כך, ישיבת וועדת הגיוס שהייתה אמורה להתכנס מחר לדיון נוסף ומשמעותי לדון בהסתייגויות בחוק, התבטלה בשעות האחרונות, מאחר ואין סיכומים האם להמשיך בדיונים או שמא לדרוש דחייה בהכרעה הסופית.
נאר אויף צו קלאר מאכן, פארשטייט זיך אז ווי לאנג דער "בג"ץ" נעמט קער דא, גייט בכל אופן קיין בעסערע חוק נישט זיין, ומאידך גיסא, טוישן א געזעץ קען מען אלס, אפי' עס גייט יא אריין א חוק גיוס חובה פאר יעדן איינעם.
וואס הייסט מקען משנה זיין ווער קען? און נאכן משנה זיין איז שוין נישטא קיין בג"ץ?
יענקל לעדערמאן
- מעכטיג גרויס
- שר מאה
- תגובות: 213
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 20, 2018 10:52 am
- וואשינגטאן
- שר חמש מאות
- תגובות: 630
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 16, 2017 8:08 am
בחדרי חרדים דערציילט:
חוק הגיוס לא יעבור במושב הנוכחי: הערב (רביעי) פנה יו"ר הקואליציה חה"כ דוד אמסלם, למזכיר הממשלה עו"ד צחי ברוורמן, בדרישה לבקש דחייה מבג"ץ כדי להשלים את חקיקת חוק הגיוס.
במכתב מפרט יו"ר הקואליציה אמסלם את הליך חקיקת חוק הגיוס מאז שבוטל ע"י בג"ץ, עד שמשם - בהליך ארוך - הגיע בשבוע שעבר להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
"מאז קיימה ארבעה דיונים שנמשכו שעות ארוכות", כותב אמסלם לברוורמן. היו"ר הוסיף כי: "במהלך הדיונים הוצגו ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, החל שיח מעמיק בין חברי הוועדה, נשמעו התייחסויות של נציגי הממשלה והצוות המשפטי של הוועדה".
אמסלם כותב עוד: "כידוע, הצעה זו מעוררת שאלות חברתיות עקרוניות, רגישות ומורכבות, המצויות בליבו של שיח ציבורי נוקב מזה עשרות שנים. בנוסף, במהלך הטיפול בהצעת החוק נוכחתי כי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק אינם בשלים דיים ומחייבים בחינה וליבון מעמיקים של הסוגיות הרלוונטיות".
בנוסף, מתייחס אמסלם במכתבו לחילוקי הדעות בסיעה החרדית 'יהדות התורה' שלדבריו, "לאור התהליכים הפנימיים שעוברת החברה החרדית ולאור המחלוקת העמוקה ביחסה לסוגיה זו, ובכלל זה אף לטיבו של המתווה הראוי".
עם זאת, הוא כותב: "הוועדה המיוחדת בראשותי שואפת לגבש הסדר מקיף וראוי, על בסיס הסכמה רחבה, ובהתייחס לקביעות בית המשפט העליון בפסקי הדין שניתנו במהלך השנים".
אמסלם חותם את מכתבו בהצהרה לפיה כי הוא נוכח לראות ש"לעת עתה לא ניתן לגבש מתווה סדור וסופי, מה גם שניסיון העבר מלמד כי הטיפול בסוגיה זו חייב להיות זהיר ומכבד". לדבריו, "אני צופה כי התהליך עשוי לארוך זמן ונדרשים עוד מספר חודשים להשלמת הליכי החקיקה".
יום קודם לכן הביע יו"ר הקואליציה עמדה נחושה יותר בנושא, כאשר כינס את ועדת הגיוס שבראשותו והכריז: "לטעמי חוק הגיוס במדינת ישראל בסוף יחוקק, אני בדרך כלל לא עושה 'ברכה לבטלה' - לא עובד סתם". הוא הוסיף אז כי אין שינוי בעמדה ובינתיים ימשיכו את דיוני הוועדה כרגיל, כאשר גם אם לא יביאו את החוק להצבעה בשבוע הבא - "אפשר להביא את זה להצבעה גם בפגרה".
כזכור, ביום שלישי דווח כי ליצמן הודיע לראש הממשלה כי הוא צפוי להתפטר באופן מידי מהקואליציה באם לא יושג דיחוי מבית המשפט העליון, בתשובת המדינה על חוק הגיוס - בתוך שבוע.
בכך הוסיף סגן השר שמן למדורה והחריף את המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס, מאחר ולא ברור האם בג"ץ יאשר דחייה נוספת לחוק והדבר אינו בידי ראש הממשלה או הגורמים הפוליטיים האחרים.
סגן השר ליצמן הודיע על כך גם לחברי סיעת 'יהדות התורה', במהלך ישיבת הסיעה השבועית אתמול, מאחר ונראה כי אין אפשרות להעביר את חוק הגיוס במתכונת שתתקבל על דעת הסיעות החרדיות.
במכתב מפרט יו"ר הקואליציה אמסלם את הליך חקיקת חוק הגיוס מאז שבוטל ע"י בג"ץ, עד שמשם - בהליך ארוך - הגיע בשבוע שעבר להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
"מאז קיימה ארבעה דיונים שנמשכו שעות ארוכות", כותב אמסלם לברוורמן. היו"ר הוסיף כי: "במהלך הדיונים הוצגו ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, החל שיח מעמיק בין חברי הוועדה, נשמעו התייחסויות של נציגי הממשלה והצוות המשפטי של הוועדה".
אמסלם כותב עוד: "כידוע, הצעה זו מעוררת שאלות חברתיות עקרוניות, רגישות ומורכבות, המצויות בליבו של שיח ציבורי נוקב מזה עשרות שנים. בנוסף, במהלך הטיפול בהצעת החוק נוכחתי כי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק אינם בשלים דיים ומחייבים בחינה וליבון מעמיקים של הסוגיות הרלוונטיות".
בנוסף, מתייחס אמסלם במכתבו לחילוקי הדעות בסיעה החרדית 'יהדות התורה' שלדבריו, "לאור התהליכים הפנימיים שעוברת החברה החרדית ולאור המחלוקת העמוקה ביחסה לסוגיה זו, ובכלל זה אף לטיבו של המתווה הראוי".
עם זאת, הוא כותב: "הוועדה המיוחדת בראשותי שואפת לגבש הסדר מקיף וראוי, על בסיס הסכמה רחבה, ובהתייחס לקביעות בית המשפט העליון בפסקי הדין שניתנו במהלך השנים".
אמסלם חותם את מכתבו בהצהרה לפיה כי הוא נוכח לראות ש"לעת עתה לא ניתן לגבש מתווה סדור וסופי, מה גם שניסיון העבר מלמד כי הטיפול בסוגיה זו חייב להיות זהיר ומכבד". לדבריו, "אני צופה כי התהליך עשוי לארוך זמן ונדרשים עוד מספר חודשים להשלמת הליכי החקיקה".
יום קודם לכן הביע יו"ר הקואליציה עמדה נחושה יותר בנושא, כאשר כינס את ועדת הגיוס שבראשותו והכריז: "לטעמי חוק הגיוס במדינת ישראל בסוף יחוקק, אני בדרך כלל לא עושה 'ברכה לבטלה' - לא עובד סתם". הוא הוסיף אז כי אין שינוי בעמדה ובינתיים ימשיכו את דיוני הוועדה כרגיל, כאשר גם אם לא יביאו את החוק להצבעה בשבוע הבא - "אפשר להביא את זה להצבעה גם בפגרה".
כזכור, ביום שלישי דווח כי ליצמן הודיע לראש הממשלה כי הוא צפוי להתפטר באופן מידי מהקואליציה באם לא יושג דיחוי מבית המשפט העליון, בתשובת המדינה על חוק הגיוס - בתוך שבוע.
בכך הוסיף סגן השר שמן למדורה והחריף את המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס, מאחר ולא ברור האם בג"ץ יאשר דחייה נוספת לחוק והדבר אינו בידי ראש הממשלה או הגורמים הפוליטיים האחרים.
סגן השר ליצמן הודיע על כך גם לחברי סיעת 'יהדות התורה', במהלך ישיבת הסיעה השבועית אתמול, מאחר ונראה כי אין אפשרות להעביר את חוק הגיוס במתכונת שתתקבל על דעת הסיעות החרדיות.
כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזיך!
ליצמן באולטימטום לנתניהו: "ארכה מבג"ץ או שאני מתפטר תוך שבוע"
דרמה פוליטית בקרב על חוק הגיוס: סגן שר הבריאות הודיע לרה"מ
כי בהוראת רבותיו הוא יתפטר מתפקידו בתוך שבוע אם בג"ץ לא יאריך את תוקפו של חוק הגיוס.
הסיבה: הצורך בזמן נוסף לדיונים על נוסח החוק והצגתו בפני הרבנים
כי בהוראת רבותיו הוא יתפטר מתפקידו בתוך שבוע אם בג"ץ לא יאריך את תוקפו של חוק הגיוס.
הסיבה: הצורך בזמן נוסף לדיונים על נוסח החוק והצגתו בפני הרבנים
- Think and Thank
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5680
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 09, 2018 11:08 pm
אוי וויי טאטע האט געשריבן:און דאס וואס איר זאגט אז ביז היינט פלעגט מען נישט נעמען נאר דער וואס האט געוואלט אליין גיין, איך האב מיר נישט געוואלט אריין לאזן אין די נושא, מאי דהוה הוה,
אבער אז איר הערט נישט אויף עס איבערצוחזר'ן, לאמיר אייך זאגן איין זאך, איך ווייס נישט פון ווי איר נעמט אייער אינפארמאציע, מיר ווייסן "קלאר" אז עס איז נישט ריכטיג, איך קען דאס אויפווייזן אויף כמה וכמה אופנים, חוץ מזה וואס איר זענט זיך סותר א גאנצע צייט צווישן די טענה אז מ'נעמט נאר נושרים, און די טענה אז מ'נעמט בכלל נישט נאר ווער עס וויל גיין גייט,
סך הכל, ווי אזוי מיר ווייסן דאס מציאות, איז עס אז ליידער האט מען "יא" געצווינגן צו גין אין מיליטער, און, יא! מ'האט גענימען אפי' נישט נושרים, אויף די ביידע זאכן האב איך דעקונג,
נישט סתם שמועות פורחות באוויר,
אט האט איר איבער א 'מיידל' פון גאר גאר א פרומע שטוב וואס מען האט געסטראשעט מיט ארעסט:
- אטעטשמענטס
-
- 0617180956.jpg (148.91 KiB) געזען 4640 מאל
אלעס וואס איך שרייב צו פארענטפערן די מדינה איז נאר אלס פאליטיק, כאילו ס'וואלט געווען א גוי'אישע לאנד. למעשה טאר די מדינה נישט עקזיסטירן קיין רגע און דעריבער וועט קיין שום העברת פי ה' נישט מצליח זיין. די אייציגסטע וועג ארויס איז גענצליך אויפגעבן די מדינה.
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
קיינער רעדט נישט פון די קולות וואס דער נייער חוק האט, וואס די אלטע האבן נישט געהאט. צום ערשט ווער שירות אזרחי פאררעכנט אלס גיוס. דאס הייסט יעדע ארבעט פאר די שטאט, אפילו נישט פאליצייאיש אדער מיליטעריש ווערט גערעכט פאר די מספר יעדים.
אזוי אויך, די נאמען 'חרדים' ווערט שטארק אויסגעברייטערט, און נעמט אריין אין זיך טויזנטער פרייע וואס האבן א שיעור תורה ווי גיין צו א מתמידים פראגראם צוויי שעה א טאג וכדו', איז פונקט ווי ער וואלט געווען אין ישיבה.
דאס באדייט אז די יעדים קענען ווערן אנגעפילט מיט טויזנטער פרייע וועלכע ארבעטן אין מיליטער און אפילו פאר די שטאט, אדער דורך ספרדישע וואס גייען צום מיליטער מרצונם הטוב, ווי אלע יארן. אויב דאס גייט אדורך איז דאס מער ווי גענוג, און מען דארף קיינעם נישט צווינגען כדי אנצופילן די יעדים, איז עס לכאורה נאך בעסער אין יעדים ווי די פאריגע חוק המתוקן.
די חסידישע זענען נישט צופרידן דערמיט, ווייל כמובן איז קיינמאל נישט גוט זיי נאכצוגעבן אויף אזא צאל יעדים, וואס באדייט אין אנדערע ווערטער אז חרדים גיין אין מיליטער, אפילו אין פאקט איז עס נישט ממש אזוי. אויך וויבאלד עס מאכט קאלט דער ענין פון גיוס ביי היימישע אידן, דעריבער זענען אלע חברי אגודת ישראל שארף דערקעגן אויף אזוי ווייט זיי זענען גרייט אויף פייער, און מיט רעכט.
אזוי אויך, די נאמען 'חרדים' ווערט שטארק אויסגעברייטערט, און נעמט אריין אין זיך טויזנטער פרייע וואס האבן א שיעור תורה ווי גיין צו א מתמידים פראגראם צוויי שעה א טאג וכדו', איז פונקט ווי ער וואלט געווען אין ישיבה.
דאס באדייט אז די יעדים קענען ווערן אנגעפילט מיט טויזנטער פרייע וועלכע ארבעטן אין מיליטער און אפילו פאר די שטאט, אדער דורך ספרדישע וואס גייען צום מיליטער מרצונם הטוב, ווי אלע יארן. אויב דאס גייט אדורך איז דאס מער ווי גענוג, און מען דארף קיינעם נישט צווינגען כדי אנצופילן די יעדים, איז עס לכאורה נאך בעסער אין יעדים ווי די פאריגע חוק המתוקן.
די חסידישע זענען נישט צופרידן דערמיט, ווייל כמובן איז קיינמאל נישט גוט זיי נאכצוגעבן אויף אזא צאל יעדים, וואס באדייט אין אנדערע ווערטער אז חרדים גיין אין מיליטער, אפילו אין פאקט איז עס נישט ממש אזוי. אויך וויבאלד עס מאכט קאלט דער ענין פון גיוס ביי היימישע אידן, דעריבער זענען אלע חברי אגודת ישראל שארף דערקעגן אויף אזוי ווייט זיי זענען גרייט אויף פייער, און מיט רעכט.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4319
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 04, 2018 2:40 pm
Think and Thank האט געשריבן:אוי וויי טאטע האט געשריבן:און דאס וואס איר זאגט אז ביז היינט פלעגט מען נישט נעמען נאר דער וואס האט געוואלט אליין גיין, איך האב מיר נישט געוואלט אריין לאזן אין די נושא, מאי דהוה הוה,
אבער אז איר הערט נישט אויף עס איבערצוחזר'ן, לאמיר אייך זאגן איין זאך, איך ווייס נישט פון ווי איר נעמט אייער אינפארמאציע, מיר ווייסן "קלאר" אז עס איז נישט ריכטיג, איך קען דאס אויפווייזן אויף כמה וכמה אופנים, חוץ מזה וואס איר זענט זיך סותר א גאנצע צייט צווישן די טענה אז מ'נעמט נאר נושרים, און די טענה אז מ'נעמט בכלל נישט נאר ווער עס וויל גיין גייט,
סך הכל, ווי אזוי מיר ווייסן דאס מציאות, איז עס אז ליידער האט מען "יא" געצווינגן צו גין אין מיליטער, און, יא! מ'האט גענימען אפי' נישט נושרים, אויף די ביידע זאכן האב איך דעקונג,
נישט סתם שמועות פורחות באוויר,
אט האט איר איבער א 'מיידל' פון גאר גאר א פרומע שטוב וואס מען האט געסטראשעט מיט ארעסט:
יא, ווייל זי האט געוואינט אין לאנדאן, אין זי האט אינגראנירט אלע רופן פון מיליטער, אז כאטשיג איר לאנדענע שולע זאל שיקן א צעטל אז זי איז א כרדישע מייכל, ווייל זיי האבן נישט דאן געקלערט פון זיך צוריק צוען.
און אלגעמיין א מיידל וואס לערנט נישט אין א חרדישע שולע דארף אריינשיקן הוכחות און אז מען האט טאטאל אינגראנירט איז געווארן א פראבלעם...
איך האב מיט דעם קיין שיכות, נישט ווייל איך האב עפעס אקעגן דעם, און נישט ווייל עס איז אקעגן מיין שיטה, נאר פשוט וויל עס איז נישט "היימיש".
וואס מיינט היימיש? היימיש!
וואס מיינט היימיש? היימיש!
אסדר לסעודתא האט געשריבן:קיינער רעדט נישט פון די קולות וואס דער נייער חוק האט, וואס די אלטע האבן נישט געהאט. צום ערשט ווער שירות אזרחי פאררעכנט אלס גיוס. דאס הייסט יעדע ארבעט פאר די שטאט, אפילו נישט פאליצייאיש אדער מיליטעריש ווערט גערעכט פאר די מספר יעדים.
אזוי אויך, די נאמען 'חרדים' ווערט שטארק אויסגעברייטערט, און נעמט אריין אין זיך טויזנטער פרייע וואס האבן א שיעור תורה ווי גיין צו א מתמידים פראגראם צוויי שעה א טאג וכדו', איז פונקט ווי ער וואלט געווען אין ישיבה.
דאס באדייט אז די יעדים קענען ווערן אנגעפילט מיט טויזנטער פרייע וועלכע ארבעטן אין מיליטער און אפילו פאר די שטאט, אדער דורך ספרדישע וואס גייען צום מיליטער מרצונם הטוב, ווי אלע יארן.
אהא, יעצט הייב איך שוין אן צו פארשטיין פארוואס לפיד האט געשטיצט דעם געזעץ...
אזוימע געבראטענע שטותים..
- קניידל פארעם
- שר חמש מאות
- תגובות: 786
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 18, 2018 2:58 pm
- לאקאציע: העכער דער ערד(ישקייט)
Think and Thank האט געשריבן:אוי וויי טאטע האט געשריבן:און דאס וואס איר זאגט אז ביז היינט פלעגט מען נישט נעמען נאר דער וואס האט געוואלט אליין גיין, איך האב מיר נישט געוואלט אריין לאזן אין די נושא, מאי דהוה הוה,
אבער אז איר הערט נישט אויף עס איבערצוחזר'ן, לאמיר אייך זאגן איין זאך, איך ווייס נישט פון ווי איר נעמט אייער אינפארמאציע, מיר ווייסן "קלאר" אז עס איז נישט ריכטיג, איך קען דאס אויפווייזן אויף כמה וכמה אופנים, חוץ מזה וואס איר זענט זיך סותר א גאנצע צייט צווישן די טענה אז מ'נעמט נאר נושרים, און די טענה אז מ'נעמט בכלל נישט נאר ווער עס וויל גיין גייט,
סך הכל, ווי אזוי מיר ווייסן דאס מציאות, איז עס אז ליידער האט מען "יא" געצווינגן צו גין אין מיליטער, און, יא! מ'האט גענימען אפי' נישט נושרים, אויף די ביידע זאכן האב איך דעקונג,
נישט סתם שמועות פורחות באוויר,
אט האט איר איבער א 'מיידל' פון גאר גאר א פרומע שטוב וואס מען האט געסטראשעט מיט ארעסט:
די מעשה איז א ראי' אויף דעם וואס @אוי וויי טאטע האט געשריבן?
טראכט, ווי לאנג ס'איז נאך לעגאל!
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 786
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2015 10:06 am
קאמפיין פאר הוועדה להצלת עולם התורה
קאמפיין פאר הוועדה להצלת עולם התורה וואס געבן זיך אפ מיט בחורים וואס פארפלאנטערן זיך מיט די מיליטער אנערהאלב די ליטווישע קרייזן,
- Think and Thank
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5680
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 09, 2018 11:08 pm
עכט היימיש האט געשריבן:Think and Thank האט געשריבן:אוי וויי טאטע האט געשריבן:און דאס וואס איר זאגט אז ביז היינט פלעגט מען נישט נעמען נאר דער וואס האט געוואלט אליין גיין, איך האב מיר נישט געוואלט אריין לאזן אין די נושא, מאי דהוה הוה,
אבער אז איר הערט נישט אויף עס איבערצוחזר'ן, לאמיר אייך זאגן איין זאך, איך ווייס נישט פון ווי איר נעמט אייער אינפארמאציע, מיר ווייסן "קלאר" אז עס איז נישט ריכטיג, איך קען דאס אויפווייזן אויף כמה וכמה אופנים, חוץ מזה וואס איר זענט זיך סותר א גאנצע צייט צווישן די טענה אז מ'נעמט נאר נושרים, און די טענה אז מ'נעמט בכלל נישט נאר ווער עס וויל גיין גייט,
סך הכל, ווי אזוי מיר ווייסן דאס מציאות, איז עס אז ליידער האט מען "יא" געצווינגן צו גין אין מיליטער, און, יא! מ'האט גענימען אפי' נישט נושרים, אויף די ביידע זאכן האב איך דעקונג,
נישט סתם שמועות פורחות באוויר,
אט האט איר איבער א 'מיידל' פון גאר גאר א פרומע שטוב וואס מען האט געסטראשעט מיט ארעסט:
יא, ווייל זי האט געוואינט אין לאנדאן, אין זי האט אינגראנירט אלע רופן פון מיליטער, אז כאטשיג איר לאנדענע שולע זאל שיקן א צעטל אז זי איז א כרדישע מייכל, ווייל זיי האבן נישט דאן געקלערט פון זיך צוריק צוען.
און אלגעמיין א מיידל וואס לערנט נישט אין א חרדישע שולע דארף אריינשיקן הוכחות און אז מען האט טאטאל אינגראנירט איז געווארן א פראבלעם...
דו זאגסט שיינע סברות, אבער ער זאגט אנדערש. ער זאגט אז זי האט אלעס געטון ווי זיי פארלאנגען!
אלעס וואס איך שרייב צו פארענטפערן די מדינה איז נאר אלס פאליטיק, כאילו ס'וואלט געווען א גוי'אישע לאנד. למעשה טאר די מדינה נישט עקזיסטירן קיין רגע און דעריבער וועט קיין שום העברת פי ה' נישט מצליח זיין. די אייציגסטע וועג ארויס איז גענצליך אויפגעבן די מדינה.