צייטונג ארטיקלען איבער נושא הגיוס - נישט דעבאטעס

אוועטאר
כא כא כא
שר האלף
תגובות: 1113
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 31, 2017 5:28 pm

תגובהדורך כא כא כא » דאנארשטאג יולי 13, 2017 1:45 pm

די בני תורה אנטשולדיגן זיך אפיציעל און טוישן זייער ווערסיע איבער די אסיפת הרבנים!

אחדות דעים במאבק החריף נגד חוק הגיוס וצבא השמד
מאבק חריף כנגד צבא השמד. בניגוד לכל מקררי האמבטי ואתרי הפסולת השונים שמנסים לקרר את המאבק בחוק הגיוס ולצייר מחלוקות בקרב החרדים לדבר ד, האמת לא ניתנת לויכוח. אחדות דעים ודעה ברורה כנגד סכנות חוק הגיוס.
בהקלטה שמובאת כאן היום מאסיפת הרבנים שהתקיימה במאנסי לפני שבועיים, שהושמטה בכוונה תחילה על ידי אתרי הפסולת השונים, נשמעים דבריו של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר כך:
"יש לנו החלטה כאן, אסור לילך לצבא! מי שהולך לצבא, אם אינו סורר לפני שנכנס לשם, הוא יהיה סורר כשנכנס! ויאבד הוא וזרעיו ר"ל, דמו ודם זרעותיו. ומי שיש לו חלק בזה שבחור יגיע לצבא, נידון כיוצא בהם, והרי הוא מסית ומדיח! בין אם הוא עושה זה במישרין, ובין אם עושה בעקיפין!
זה אנו מכריזים קבל עולם ומלואה! יש איסור חמור להגיע לצבא הציוני, ובזה "ביאה במקצת הוה ביאה! אף על דקה אחת אסור ליכנס לשם! ללא נפק"מ אם הוא בחור או אברך! ואני מקווה שבזה אין כאן פלוגתא"
כמו"כ לפניכם ההקלטה של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר, מתוך משאו לפני כשנה וחצי, ביום כ"א כסליו, יום ההצלה לר' יואל מסאטמר זיע"א {מס' ימים לאחר חוק הגיוס של גפני ולפיד} בה הוא מביע את דעתו בצורה ברורה ונחרצת, ותוקף בחריפות את תמיכת המפלגות החרדיות בחוק הגיוס "המתוקן" כביכול, ומגדיר את זה כבגידה בתורת משה ומבהיר שלדברי הכל ע"י חוק זה מעודדים ומחזקים כפרעה בפה רך להתגייס לצבא
הנה תמליל ההקלטה מאידיש לעברית
עבר חוק גיוס שהמפלגות החרדיות תמכו בזה בהסכמה ובשיתוף
א"א להיכנס לכל הפרטים והפרטי פרטים שבחק זה, אבל ברור לדברי הכל!!! שבסה"כ ע"י חק זה מעודדים ומחזקים דרך כמה אופנים כפרעה בפה רך להתנדב לצבא טמא שידוע לשמצה בהעברה על הדת
וכשחק זה נעשה בהסכמה ובשיתוף של המפלגות החרדיות זה נותן הכשר והיתר להתגייס לצבא , וכדי ביזיון וקצף והפיתויים! והפעולות הללו גורמות שילכו לצבא שכל באיה לא ישובון ולא מדובר כאן רק בביטול תורה אלא בביטול שמירת תורה ומצוות בפשטות וצריך לצעוק בכל העולם שהצבא טמא ומטמא אחרים במגע ובמשא וצריך לעשות את כל ההשתדלויות למנוע זאת בין מבחורים ובין מאברכים ואסור היה לעשות כל פשרה בעניין הזה שזוהי בגידה בתורת משה ומי שעושה פשרות בזה עתיד ליתן את הדין
הנה כי כן, דעת כל גדולי ישראל והאדמורים בצורה נחרצת ותקיפה נגד סכנות הגיוס וחקיקות הנציגות החרדית הקלוקלת, ומעשה עמלק הוא של אתרי הפסולת השונים לנסות ולקרר את המאבק תוך חיתוכי הקלטות וסילוף דברים ועובדות, העיקר לנסות לשנות את דעת התורה ואת המאבק הנחוש בסכנות הגיוס. נעבור לשמוע את ההקלטות.
והננו מתנצלים אם בסערת הדברים נשמעה פגיעה או זלזול בדברינו בגדולי האדמורי"ם.
האסטו שוין אמאל געהערט ווי די רויבערס צילאכן זיך...
לאך פון די וועלט
קח''א קארדינעיטאר

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מאנטאג יולי 17, 2017 9:28 pm

אין א בריוו צום כנסת שרייבט דער יועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
אז אנגעהויבן 2019 וועט דאס געבן דיחוים ווערן צוגעבינדען אויב מען איז אנגעקומען צו די יעדים וואס איז צווישן 3000 און 4000 יערליך.

איך בין נישט קלאר, ווייל איך האב אייביג פארשטאנען אז דאס גייט ערשט פאסירן תש"פ וואס 2020 למספרם, אבער דא זעט אויס אז עס גייט שוין פאסירן אין 2 יאר אדער ווינציגער.

עס כאפט שרעק, 2-3 יאר איז זייער א קורצע צייט. און דער בג"ץ שטייט על המשמר מען זאל טאקע אויספירן. ה' ירחם.
היועמ"ש של ועדת חוץ ובטחון במסמך רשמי: החל מ-2019, יעדי הגיוס שקבעה הממשלה מחייבים
אידישע פוסט כ״ב בתמוז תשע״ז 4:53
בתשובת המדינה לבג"ץ הודגש כי בהתאם לחוק גיוס בני הישיבות המשודרג שאושר בקדנציה הנוכחית, החל מ-30.6.2023, יתבטל כליל הסדר הדחייה ותחול משפטית, חובת הגיוס הכללית. חקיקה המבטאת החמרה בחוק הנוכחי לעומת החוק שעבר בתקופת לפיד לפיו ניתן להנציח הסדר פטור כלשהו גם בהמשך ביחס ל-1800 "מתמידים"



היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העבירה השבוע לחברי הוועדה סקירה על מתווה חוק הגיוס ולוח הזמנים של החוק, זאת על רקע הדיונים שאמורים לקיים חברי הועדה בענין התקנות החדשות שהוגשו לועדה ע"י שר הביטחון.
המסמך שהוגש מפרט את המתווה של החקיקה הראשונית שהתקבלה בקדנציה הקודמת, בתוספת התיקונים לחוק שהתקבלו בעת אישורו מחדש לפני כשנה וחצי.
היועצת המשפטית של הועדה, עו"ד פרנקל-שור, ליוותה את כל מהלכי חקיקת חוק הגיוס במתכונתו בוועדת שקד, וגם עסקה בניסוח חוק הגיוס שאישרה הממשלה הנוכחית, כשהיא מלווה את הליכי החקיקה שהתקיימו בשנה שעברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
במסמך שהוגש השבוע לחברי הועדה מציגה היועצת המשפטית את כל שלבי חוק הגיוס ב'תקופות ההסתגלות' שמעצבות את מתווה החוק וקובעת שוב, כי המשמעות המשפטית של החוק היא, שהחל משנת הגיוס 2019, שר הביטחון יהיה מוגבל בסמכותו להעניק דיחוי משירות צבאי לכלל בני ישיבות, וכי הדבר יהיה תלוי בעמידה ביעדי הגיוס. במסמך שנמסר על ידה השבוע נכתב בענין זה: "החל מ-2019, מותנה המשך דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות אחרי גיל 21 בעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה".
יצויין שבדיונים שקיימה ועדת חוץ הביטחון ערב אישור החוק בקדנציה הנוכחית, אמרה היועצת המשפטית עו"ד פרנקל־שור, כי מאותה תקופה ואילך "הפרמטר היחיד להפעלת שיקול דעתו של שר הביטחון הוא בשים לב ליעד השנתי הכולל שקבעה הממשלה".

"סמכות שר הביטחון תוגבל למכסות, על בסיס יעדי הגיוס"

כזכור, תשובות המדינה לבג"ץ שפורסמו בשנה שעברה, שמו קץ לפולמוס בין משפטנים, פרשנים ופוליטיקאים, באשר למשמעות הסעיף הידוע בחוק החדש (תיקון מספר 21 לחוק שירות ביטחון), הקובע כי בשנים הבאות, בעת "תקופת הסתגלות השניה" משתנה באופן דרמטי המשמעות של יעדי הגיוס, ומאז והלאה יוכל שר הביטחון להעניק
דיחויים לבני הישיבות אך ורק "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". התשובה לבג"ץ קבעה באופן ברור כי סמכות השר תוגבל והוא לא יוכל להעניק דיחויים לכלל בני הישיבות, משום שהיעדים השנתיים יהפכו למכסות מחייבות.
בתשובת הכנסת לבג"ץ נכתב כי "הממשלה הבהירה כי הסדר זה מתפרש על-ידה כהסדר הקובע מעין מכסות גיוס שנתיות, הנגזרות מיעדי הגיוס, ושר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולהעניק דחיות שירות רק למספר תחום של תלמידי ישיבות בהתאם למכסות אלה".
בתשובת הכנסת מצוטטים דברים שנאמרו בישיבת ועדת החוץ והבטחון שבה התבקשו חוות דעת משפטיות למשמעות הסעיף לפיו בתקופת ההסתגלות השניה יוכל שר הביטחון לפטור את בני הישיבות משירות צבאי "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". היועץ המשפטי למערכת הביטחון הסביר באותו דיון, כי על-פי סעיף זה שיקול דעתו של שר הביטחון יוגבל והוא לא יוכל להוביל לסטייה משמעותית מיעדי הגיוס (ולכל היותר יוכל השר להגביל את הדיחויים במספר הקרוב מאוד ליעדי הגיוס, אבל רק בצמידות למספרים שנקבעו וללא חריגה של ממש).
בתשובת הממשלה נאמר, כי "לפי תיקון 21, בתקופת ההסתגלות השניה, אי עמידה ביעדי הגיוס משליכה במישרין על האפשרות להוסיף וליתן דחיות שירות", כך שעם כניסתה לתוקף של תקופת ההסתגלות השניה, יעדי הגיוס הופכים למעשה למכסה מגבילה ־ "הרלוונטית לא רק לרשויות ־ אלא גם לציבור החרדי".
תשובת הכנסת מציינת, כי מדובר בפרשנות משפטית מוסכמת שאין עליה חולק. "הן במהלך הליכי החקיקה בכנסת והן בתשובת המדינה לבג"ץ הבהירו נציגי המדינה כי המשמעות של ההוראה האמורה היא ששיקול דעתו של שר הביטחון מוגבל… במלים אחרות, על-פי ההסדר שאושר, בתקופת ההסתגלות השנייה שר הביטחון יוכל להעניק דחיות שירות רק בהיקף שיבטיח עמידה במעין מכסות הנקבעות על בסיס יעדי הגיוס".

החקיקה הנוכחית בדוח החקיקה של ממשלת לפיד

הכנסת גם הסבירה אז בתשובתה לבג"ץ, כי המשמעות היא, שבמהלך השנים יילך ויצטמצם מספר הדיחויים שיוכל שר הביטחון לתת, עד שלמעשה המצב ישתווה לחקיקה הקודמת, שקבעה כי בעתיד יהיו מרבית בני הישיבות חייבים בגיוס לצבא, (מלבד 1800 "מתמידים").
וכך נכתב במסמך המשפטי שהוגש לבג"ץ: "נוכח הדרישה החקיקתית כי מכסות הגיוס ימשיכו ויעלו מדי שנה, אזי מספר דחיות השירות שרשאי שר הביטחון לתת בתקופת ההסתגלות השנייה אמור להצטמצם בהדרגה, ובהתאם גם הפער שבין מספר זה ובין מספרם של 'המתמידים' (1,800 תלמידי ישיבות, שנקבעו בתיקון מס' 19) ילך ויקטן. על כן, גם במובן זה, על אף המשמעות הסמלית והציבורית הכרוכה במעבר מן ההסדר הקבוע בתיקון מס' 19 להסדר שנקבע בתיקון מס' 21, הפער המעשי שבין שני ההסדרים אמור להצטמצם עם השנים".
בנוסף ציינה תשובת המדינה, כי כהמשך למגמה זו קובעת החקיקה החדשה גם מועד שבו יפקע הסדר הדיחוי לחלוטין ותחול חובת גיוס כללית על בני הישיבות. "המעבר לתקופת הסתגלות השניה משקף עליית מדרגה והקשחה של הדין ־ אל מול רשויות המדינה, אל מול רשויות הציבור, וממילא גם אל מול כל אחד מיחידיו של אותו ציבור. מגמת הקשחת הדין ממשיכה בכך שהמחוקק מגביל את ההסדר אל מול הציבור החרדי ותוחם אותו כהוראת שעה שתפוג ביום 30.6.2023, או אז יתבטל ההסדר ותחול, משפטית, חובת הגיוס הכללית".
תשובות הכנסת והמדינה הדגישו, כי בנקודה זו חוללה החקיקה החדשה שהתקבלה בקדנציה זו שינוי הצהרתי משמעו־ תי מהחוק הקודם ובכך החמירה במידה מסוימת את מעמדם העקרוני של בני הישיבות, בכך שהבהירה שלא ניתן להנציח הסדר שימנע לאורך שנים את מימוש העיקרון המוחלט של שידון בנטל. החוק החדש מבטל את מה שנקבע בחוק הקודם לפיו ניתן להנציח הסדר פטור כלשהו לאורך השנים (ביחס ל-1800 "מתמידים"), ומעתה, על-פי תיקון מס' 21, כל החקיקה תהיה כ"הוראת שעה" ותקופת ההסתגלות השנייה תימשך עד ליום 30.6.2023 ואז יפקע ההסדר בכללותו.
בתשובת המדינה נאמר: "תיקון 21 ריכך במידה מסוימת את הוראותיו של תיקון 19, אלא שזאת תוך שהוא הפך את ההסדר כולו להוראת שעה מהותית; ובעיקר האריך את התהליך ואת השלביות לקידום השיוויון בנטל תוך שהוא לא ביטל את הוראותיו העיקריות של תיקון 19 שרובן המכריע נותרו בעינן, גם אם לתקופה קצובה".
"עם פקיעתה של תקופת ההסתגלות השניה תחול, משפטית, חובת שירות מלאה על כלל יוצאי הצבא. בכך מהווה החוק שבפנינו הוראת שעה; מעין הסדרת מעבר תהליכית ביחס לשילובם של בני האוכלוסייה החרדית בשירות". (ההדגשות ־ במקור).
כאמור המדינה הבהירה בתשובתה מי קודם לכן, בתקופת ההסתגלות השניה, חוזרת ומבהירה את המיגבלה החוקית שהוטלה על סמכות שר הביטחון ביחס להענקת דיחויים לבני הישיבות: "ככל שלא תהא עמידה ביעדים לאחר מיצוי כל הפעולות הרבות לקידום השילוב, קובע החוק 'אבן דרך' עם כניסתה של תקופת ההסתגלות השניה לתוקפה ־ הפיכת יעדי הגיוס למעין מכסות".

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מיטוואך יולי 19, 2017 9:49 pm

אסיר המערכה הבחור החשוב ישראל מאיר טולידנו תוקף שוב: "מנסים להדביק לי סטיגמה של פרענק מהדרום שנסחף"…
הלוחמים נגד הציבור הלוחם נגד גזירת הגיוס, לא נלאים.

בכל יום הם קמים עם מרץ מחודש, נגשים למקלדת, ומעלים על הכתב את החלומות וההגיגים שהזו בלילה.

אחד הנפגעים העיקריים, הוא הבחור החשוב ישראל מאיר טולידנו הי"ו.

זה התחיל במכתבה של ה"מחנכת", שהעזה לתקוף את גדול הדור שליט"א. ללא פחד ובושה.

אחר כך התחילו להמציא המצאות, כביכול הבחור שעמד בעוז בכל הנסיונות, החליט להתגייס. רח"ל.

לא נחה דעתם, עד שהעזו להזות, שגדול הדור שליט"א הורה לו לעשות כן….

לפניכם ההקלטה מדברי הבחור החשוב הי"ו:



מדבר ישראל מאיר טולדאנו, נחשפתי קודם לשמועות שהתפרסמו עלי שכביכול הגר״ש אוירבך הורה לי להתגייס לצה״ל עקב ההסתבכות שלי מול הצבא.

צר לי שאני צריך להתייחס לכך, אבל לגופם של דברים – לא היו דברים מעולם, הדברים רחוקים מלהיות אמת, אני יושב ולומד בישיבה ואני לא חושב שאני צריך להיות בחור עם מעלות מיוחדות כדי שלא אתגייס לצבא.

אבי לא התייעץ לאחרונה עם אף רב כלשהו בענייני כפי שהשמועות מספרות, וזה דבר מיותר ופשוט לציין שמרן ראש הישיבה הגר״ש אוירבך רחוק מלהורות הוראה כזו שאלך לצבא, וכל בר דעת שיש במוחו קצת היגיון ובינה מבין שאם מרן ראש הישיבה לוחם בכל כוחו נגד גזירת הגיוס – לא יורה בשום מצב ללכת להתגייס לצבא.

כשיצאתי מהכלא הצבאי מרן ראש הישיבה רק עודד אותי להמשיך לללמוד ולעשות שטייגען ולא להתייחס לכל הענין הצבאי, הוא עודד אותי להמשיך להיות חזק ולעמוד בחוד חנית המאבק נגד גזירת הגיוס.

כשאני מביט מהצד בכלליות וגם לגביי באופן אישי, ואני רואה את גל השמועות בזמן האחרון נגד כל מיני בחורים שלא התייצבו ושהו בכלא כמו גם עלי ספציפית, זה נראה נבזי ביותר.

אבל נבזי עוד יותר כשמגיע אדם עם תעודת עתונאי ומשתמש בכוח הזה שיש לו כדי להכפיש אנשים על לא עוול בכפם, זה דבר הזוי לפרסם דברים שלא היו ולא נבראו, וכל אדם שהיה קצת טורח ועושה את המינימום ובודק את הדברים היה מגלה כמה הדברים רחוקים מלהיות אמת.

וזה דבר שהיחידים שהעזו לעשות אותו לפני כן הם טומי לפיד ויוסי שריד – לקחת גדול בישראל ולהפיץ בשמו שקרים ובדותות שלא היו ולא נבראו.

ובאופן אישי באמת צר לי שאדם שמתיימר להיות עתונאי מתלבש על בחור שכל חטאו בכך שהוא לא מאמין באותם אמונות שלו ולא הולך בדרך שהוא חושב לנכון, ורק בגלל זה מחליט לרדוף ולהכפיש אותי.

מחליטים לצייר עלי את הסטיגמה של הפרענק מהדרום ההוא מהפריפריה שבמקרה נסחף והצליחו לסחוב אותו לכל מיני השקפות, זה הכל שקרים.

כל אלו שדואגים לעשות את זה פועלים בשירותם של עסקנים שכל מטרתם בחיים זה רק ללחום במי שנאבק נגד גזירת הגיוס וללחום ביידישקייט, כשבשורה תחתונה הם מביישים רק את עצמם בכך שהם נטפלים לאנשים ורודפים אותם על לא עוול בכפם ומפיצים עליהם שקרים.

צר לי שאני צריך להכחיש את הדברים הללו אבל כנראה שאנחנו נמצאים במצב שכפי שהגדיר אותו הגאון רבי ישראל יצחק קלמנוביץ ׳שהיום עושים רגליים לשקר׳. אני מקווה שאנשים יפתחו את אוזניהם והגיונם ויבינו כמה המציאות הזאת היא אבסורדית.

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

מוטב שנבדוק את עצמנו שמא נתפסנו לפשרנות‎.‎

תגובהדורך גולם » דאנארשטאג יולי 20, 2017 11:08 am

al.PNG
מוטב שנבדוק את עצמנו שמא נתפסנו לפשרנות‎.‎
al.PNG (79.61 KiB) געזעהן 7592 מאל
בינעך א ליימענע גולם

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » דינסטאג יולי 25, 2017 7:59 pm

האט זיך דער ניגון אנגעהויבן טוישן??

איך מען זעט א שטיקל חילוק פון אמאל

אייכלר: "אני כופר בכפיית המשטר החילוני באמצעות הצבא"

אישור תקנות חוק הגיוס לא מספקות את ח"כ ישראל אייכלר שאומר בראיון ל"כיכר בכנסת" כי קודם כל צריך לבטל את חוק גיוס חובה לכולם ולמנוע מצה"ל להיות כור היתוך של המשטר החילוני • צפו (חדשות)

אישור תקנות חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא מספקות את ח"כ ישראל אייכלר שאומר בראיון מיוחד ל"כיכר בכנסת" כי קודם כל צריך לבטל את חוק גיוס חובה לכולם ולהפוך את צה"ל לצבא מקצועי ולא לכור היתוך של המשטר החילוני במדינה.

תקנות חוק הגיוס אושרו, תגובה ראשונה שלך...

"אני בעד ביטול חוק גיוס חובה לכולם, זה הפתרון היחיד לפלונטר הבלתי אפשרי שנמצאים בו אזרחי ישראל כאשר הצבא הופך למכשיר של התגוששויות פוליטיות, ראית מה הלך פה מול הציונות הדתית עם השירות המושתף לבנים ובנות, הורסים את הצבא, הורסים את האומה, הורסים את המדינה.

"למען ביטחון ישראל אני בעד ביטול גיוס החובה והפיכת השירות הצבאי לשירות התנדבותי בשכר מלא כמו השירות הרפואי וכמו כל שירותי החירום במדינת ישראל".

ובאשר לתקנות...

"לכן אני לא מתייחס לתקנות כאלו ואחרות שנכתבו ונחתמו באלף פשרות של אנשים מהליכוד שלא רצו להסכים או לא הייתה להם ברירה".


אבל החרדים היו שותפים לתקנות הללו...

"אני לא מדבר על התקנות אני רק משיב לך למה אני לא מדבר על התקנות. אין להם שום סמכות מוסרית לגייס אזרחים לשירות הצבא, שום סמכות. הצבא כמו רפואה, זה צורך חירום, צורך חיוני, שכל מי שמתאים לזה וכל מי שרוצה והצבא רוצה אותו...".


התקנות, זה הישג לציבור החרדי? עבדתם על זה חודשים


"כור ההיתוך שנקרא צה"ל, הפיכת הנושא היבטחוני לכור היתוך לעיצוב יהודי חדש שאינו נאמן ואינו חייב בתורה ומצוות הוא דבר שהורס את העם. צבא מעורב ומשותף הורס את המדינה, הורס את הביטחון, ולכן אני חוזר על עמדתי כל הזמן, אני אומר את זה לכולם, רק צבא מקצועי שאנשים מקבלים שכר ומתאימים לזה - זה יהיה פתרון".

ראש ישיבה שקורא לאלימות, להשתמטות או לסירוב פקודה צריך לשלול לו את מעמד הישיבה?


"קודם שישללו את מעמד האוניברסיטאות שראשיהם קוראים לחיילי צה"ל פושעי מלחמה והם פעילים בכל הארגונים הבינלאומיים להחרים את מדינת ישראל וכאשר יסגרו את האוניברסיטאות האלה ויפסיקו להעביר את השבעה מיליארד שקלים בשבילם, תשאל אותי על הישיבות, לפני זה אני לא מדבר על זה".

השתתפת בכל הדיונים בחודש האחרון ועכשיו אתה לא מדבר על זה?


"גם פה לא דיברתי, בוועדה אפילו לפרוטוקול לא דברתי מילה אחת, כי אני כופר בעיקר הזכות של המשטר החילוני לכפות את התרבות החילונית באמצעות הצבא ולהפוך את הצבא לכור היתוך להתנתקות של עם ישראל מתורת ישראל".

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מיטוואך יולי 26, 2017 9:21 am

ראשי הישיבות הספרדים עלו אמש (שלישי) למעונו של נישא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן בכדי לקבל את הכרעתו בנושא תיקון תקנות חוק הגיוס שאושרו בכנסת.

ראשי הישיבות הציגו בפני הגר"ש כהן את הבעיות שהיו בתקנות הגיוס הקודמות, וכן קבלו על הניסיונות מצד גורמים בצבא דווקא מול הבחורים הספרדים במטרה להשפיע עליהם ובפרט באזורי הפריפריה.

בכינוס השתתפו הנציגים שמונו לטפל בסוגיות אלו השר לשעבר אריאל אטיאס, וחברי הכנסת יואב בן צור ומיכאל מלכיאלי, אשר פרטו בפני ראשי הישיבות את ההישגים בתקנות חוק הגיוס הנוכחי וציינו כי "בהתחשב בעובדה כי הנושא עדיין מונח לפתחו של בג"ץ, הרי שתקנות אלו הינם הישג משמעותי לעולם התורה וכי הם ממשיכים לפעול על מנת לצמצם את היכולת של שלטונות הצבא לפגיעה אפשרית חלילה בעולם התורה".

נציגי ועד הישיבות פירטו בפני הנוכחים את הפעילות השוטפת אשר נתקלים בהם יום יום.

עוד הועלו מספר טענות מצד ראשי הישיבות בדבר בעיות הנוצרות בהתנהלות השוטפת של הצבא מול הישיבות. ראש הישיבה הטיל את המלאכה על השר לשעבר אריאל אטיאס לבדוק לעומקם של דברים, ויחד עם יו"ר התנועה השר אריה דרעי לגבש מסקנות ודרכי פעולה.

נשיא המועצת פנה לראשי הישיבות וביקשם "להשקיע הרבה בחיזוק התלמידים ביראת שמים מול הסכנות שבחוץ וזו העבודה האמיתית המוטלת על כתפיהם של ראשי הישיבות".

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

תגובהדורך גולם » מיטוואך יולי 26, 2017 2:43 pm

Image (113).jpg
Image (113).jpg (278.4 KiB) געזעהן 7284 מאל
בינעך א ליימענע גולם

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

תגובהדורך גולם » מיטוואך יולי 26, 2017 2:43 pm

Image (114).jpg
Image (114).jpg (275.86 KiB) געזעהן 7284 מאל
בינעך א ליימענע גולם

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

תגובהדורך גולם » מיטוואך יולי 26, 2017 2:45 pm

Image (115).jpg
Image (115).jpg (287.36 KiB) געזעהן 7284 מאל
בינעך א ליימענע גולם

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

תגובהדורך גולם » מיטוואך יולי 26, 2017 2:46 pm

Image (116).jpg
Image (116).jpg (308.44 KiB) געזעהן 7284 מאל
בינעך א ליימענע גולם

וויל זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 756
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 17, 2016 3:40 pm

תגובהדורך וויל זיין גוט » מיטוואך יולי 26, 2017 11:39 pm

חדשות האט געשריבן:עוד הועלו מספר טענות מצד ראשי הישיבות בדבר בעיות הנוצרות בהתנהלות השוטפת של הצבא מול הישיבות. ראש הישיבה הטיל את המלאכה על השר לשעבר אריאל אטיאס לבדוק לעומקם של דברים, ויחד עם יו"ר התנועה השר אריה דרעי לגבש מסקנות ודרכי פעולה.

האט איר שוין אמאל געהערט דעם אויסדריק: "שטעלן א קאץ היטן אויף די מילך"?

אויב מיין זכרון נארט מיר נישט, איז דער אריאל אטיאס א שטיצער פון גיין אין מיליטער, ער האט אמאל געזאגט קלאר און דייטליך, אז א בחור וואס איז נישט קיין 'גרויסער מתמיד' 'דארף' גיין אין מיליטער.
ער איז אזוי 'ביזי' אין זיין ביזנעס, אז ער האט נישט קיין צייט צו מאכן געלט

ירוושלמי22
שר חמישים ומאתים
תגובות: 262
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 30, 2016 7:33 am

דער ח"כ מאיר פורוש געט א אינטערווניו וועגן די נייע תקנות אין חוק הגיוס

תגובהדורך ירוושלמי22 » פרייטאג יולי 28, 2017 6:31 am

לא מרוצים מתקנות הגיוס – עומדים על המשמר
11:27 ה׳ באב תשע״ז 28.07.2017 איתי גדסי
סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש בראיון נרחב מדבר על אישור תקנות חוק הגיוס המאבק העיקש שהגיע אל סיומו בתיקונים משמעותיים החיוניים לעולם התורה • הניסיון להשפיע את תכני הלימוד בישיבות הקדושות וסעיפים רבים ששונו לפי דרישת הסיעות החרדיות • המערכה – בשלב הסיכומים
צילום: קובי הר צבי
עם אישור תקנות חוק הגיוס, העניק סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש ראיון נרחב לעיתון המבשר על תקנות חוק הגיוס.
הרחבה הריקה מאדם, שבמרכזה ניצב בניין הכנסת, מעבירה מסר שקרי למבקרים הפוקדים את המקום. אחרי שעוברים את שער הכניסה של המתחם, וצועדים את כברת הדרך ממנו לעבר הכניסה לבניין הכנסת עצמו, אפשר לחשוב לרגע שפגרת הקיץ כבר בעיצומה. אלא שלא כך הם פני הדברים. החום הכבד הוא שהניס את כולם אל החדרים הממוזגים.
ברגע בו חצו רגלי את מפתן הכניסה למבנה עצמו, גיליתי את הטעות: המסדרונות המפורסמים הומים מאדם. היום האחרון של מושב הקיץ בעיצומו, וההצבעות במליאה צפויות להימשך עד השעות הקטנות של הלילה. הח"כים מתרוצצים בין המליאה שם הם צריכים להשתתף בהצבעות החשובות, ובין הלשכות שבהן הם מקיימים פגישות וסוגרים קצוות לפני שיצאו לחופשה, ובתווך הרבה מאוד עוזרים, לוביסטים, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים שונים ומגוונים.
הסדרנים האדיבים מכוונים אותי לאגף החדש של בניין הכנסת, בו שוכנות הלשכות של הח"כים. רגלי מוליכות אותי לחדר מספר 1401, בו שוכנת לשכתו של סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש. ברוב ימות השבוע פועל הרב פרוש מלשכתו במשרד החינוך, אך גם הלשכה בכנסת אינה נותרת מיותמת, כמו גם הלשכה שבמרכז אגודת ישראל בירושלים, ברח' פרס 2, בה הוא פועל בעיקר בשעות אחה"צ והערב.
השבוע התבשרנו על כך שאחרי שלוש שנים מאז הועברו לדיון, התקנות לחוק שירות ביטחון בתקופת לפיד, סוף סוף אושרו התקנות ששונו מן היסוד. רובנו לא מבינים כל כך בתקנות החקיקה של הכנסת. העניין הציבורי מוקדש בדרך כלל לחוקים עצמם, אך יודעי דבר מתעניינים דווקא בתקנות המתלוות לכל חוק. אלו הם הסעיפים הקטנים שבעצם יוצקים תוכן ללשונו של החוק, ומעצבים את דמותו.
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים
יכולה הכנסת לאשר חוק המחייב את הממשלה לשלם לכל אזרח ישראלי משכורת של אלפי שקלים בשנה, דרך משל, ולאחר מכן בתקנות הנקבעות בוועדה הרלוונטית של הכנסת יכניסו הח"כים תקנות הקובעות כי החוק יחול רק על אזרחים שגילם מעל 120, אשר שיבה עדיין לא נזרקה בזקנם, ושהוריהם עדיין חיים עלי אדמות.
נושא הגיוס נחשב לנושא נפיץ ובעל עניין ציבורי רב עוד משנים קדמוניות. עוד מהימים בהם הפגינו אבותינו ברחובה של עיר נגד גיוס בנות. תהפוכות רבות עברו על החקיקה בנושא, אך המפנה ההיסטורי אירע דווקא בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו – לפיד. באותה העת יצא הקצף על עולם התורה, ואותו שר יהיר ששמו ייזכר לדיראון עוד שנים רבות, רכב על 19 המנדטים שהצליח לגייס בעזרת פופוליזם צרוף ומזוקק, כשהוא נישא על כנפיה של השנאה עתיקת היומין השמורה לעמי הארצות כנגד תלמידי החכמים.
ידוע ידע ראש המפלגה שחרטה על דגלה את הקביעה כי יש עתיד לעם ישראל רק בלי תורת ישראל, כי לא יצליח לנתק את בחורי החמד לומדי התורה מעולם הישיבות. לכן זמם לפגוע בהם פגיעה אנושה באמצעות שלילת זכויותיהם האזרחיות הבסיסיות, להגדירם כאחרוני העבריינים, לאסור עליהם את היציאה מהארץ, למנוע מהם תקציבים וקצבאות להם זכאים שאר אזרחי המדינה, ובעיקר להציג לבוחריו את פירות הבאושים שלו כהישג אותו הבטיח להשיג לאחר שייתנו לו את קולם.
אך לא לעולם חוסן, ולא יטוש ה' את עמו ונחלתו, היא התורה הקדושה. התהפוכות הפוליטיות והיהירות האינסופית שלו ושל חבריו לדרך הובילו לפירוקה של הממשלה ולהקמתה של ממשלה חדשה, בה שבו הסיעות החרדיות לשמש לשון מאזניים. הגזרה חלפה ובטלה מן העולם, אבל שאריות ממנו עוד נותרו מרחפות באוויר, שכן החוק כבר חוקק, והחלפתו בחוק אחר הצריכה הרבה מאוד מאמץ מצד חברי הכנסת נציגי היהדות הנאמנה.
אנחת רווחה עם אישור התקנות
על שולחנו של סגן השר הרב מאיר פרוש מנוחות בסדר מופתי ערימות של ניירות מודפסים, ה'מקושטים' בלא מעט הערות שנכתבו בכתב ידו. אלו הן גרסאות שונות של חוקים ותקנות שנחקקו ונקבעו בעניין גיוס בני הישיבות. לא צריך להיות בעל שמיעה על טבעית, כדי לשמוע את אנחת הרווחה שמילאה אתמול את חלל הלשכה הפעלתנית. זו אותה אנחה שנשמעה גם מחדריהם של הח"כים האחרים של 'יהדות התורה' אשר עמלו יחדיו, בשיתוף פעולה הדוק ובסיעור מוחות שאינו מבייש את טובי האסטרטגים ומנהלי המערכות. שלוש שנים של עבודה מפרכת ומייגעת הגיעו ביום שלישי השבוע אל סיומן. שלוש שנים של דיונים, מסמכים, ועדות, השוואת נוסחאות, עיון בלתי פוסק בסעיפים הקטנים והגדולים, בתת הסעיפים ובהערות שנכתבו לצדם.
זה לא שהח"כים סיימו את מלאכתם ומכאן הם פונים לנוח על זרי הדפנה. חוקים רבים עוד משחרים לפתחם. הניסיונות לפגוע בעולם התורה ובציבור לומדי התורה וחובשי הכיפה השחורה לא באו אל סיומם. חוק הגיור, מתווה הכותל, מעמדה של הרבנות, הדרך לבחירת רבני ערים ועוד הרבה מאוד נושאים אחרים עומדים על הפרק.
ובכל זאת, החוק להסדרת מעמד בני הישיבות מול שלטונות הגיוס היה תמיד בראש מעייניהם. הניסיון לפגוע בעולם הישיבות הדיר שינה מעיניהם. הרצון למוטט את עולם התורה לא נתן להם מנוח. אתמול הם הגיעו להישג משמעותי, ואישרו סוף סוף את התקנות שעברו שינויים רבים, לבשו צורה ופשטו צורה, עד שהתקבל חוק שמרנן ורבנן חברי מועצות גדולי התורה, יכולים היו לאשר אותו, גם אם שאיפתם ושאיפת הח"כים עצמם היתה להגיע לדיחוי ממושך לכל מי שחשקה נפשו בתורה הקדושה.
כותב השורות ביקש להתקבל בלשכתו של סגן השר, כדי לשמוע מעט על אותה פעילות ענפה שביצעו הוא והח"כים אשר אתו, כדי להגיע להישג המשמעותי הזה. הרב פרוש נעתר בשמחה, ופינה חלון זמן בסדר יומו העמוס, במיוחד עבורי ועבורכם, קוראי 'המבשר'.

לא מתפשרים על קווים אדומים
"קודם כל חשוב לי לומר שלא באתי לכאן כדי לשבח את חוק הגיוס ואת התקנות שאושרו אתמול", פותח הרב פרוש את השיחה בהבהרה חשובה. "שיהיה ברור. אנחנו ודאי לא מרוצים מהחוק, והתקנות לא נוסחו מיד לאחר מתן תורה…
"כיהודים מאמינים בני מאמינים אנחנו סבורים שהחוק הזה היה צריך לכלול שורה אחת בלבד, הכתובה שחור על גבי לבן: "כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". חד וחלק. מי שרוצה ללמוד תורה, צריך לקבל דיחוי גורף ובלתי תלוי שיישאר בתוקף כל עוד הוא רוצה לעסוק בתורה.
"אבל צריך להבין שאנחנו בגלות. אנחנו בגלות על אדמתנו, ובין אחינו היהודים שעדיין לא זכו לשמור תורה ומצוות. הם לא מסוגלים להבין את מה שעבורנו הוא היגיון בסיסי ואמונה מושרשת. אנחנו מאמינים באמת ובתמים שהתורה מגנא ומצלא. אנחנו יודעים שבלי לימוד התורה אין לנו חלילה זכות קיום על אדמת ישראל. אבל הם לא מאמינים בזה לצערי. הם לא מקבלים את זה כמובן מאליו. מבחינתם מדובר בדרישה לא הגיונית ולא שוויונית, שהם מסכימים לה רק למען השלום או בגלל אילוצים פוליטיים.
"אנחנו באים עם אידיאולוגיה מאוד ברורה, ועם עוצמה פוליטית וציבורית שהם לא יכולים להתכחש לה, אבל הכח שלנו לא מספיק חזק כדי להעביר חוקים כאוות נפשנו, שיהיו תואמים את דעת התורה. ולכן אנחנו צריכים לשחק אתם כביכול במשחק פוליטי, להגיע להבנות ולקבל את המתווה שעליו הם יהיו מוכנים להסכים בדיעבד.
"לכן, בהתייעצות והכוונה של גדולי ישראל, קבענו קווים אדומים שמהם לא נזוז בשום אופן. לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. לא יהיו מכסות חלילה וחס. לא תהיה שום הגבלה לכל יהודי לעסוק בתורה ככל שתאווה נפשו.
"הקווים האדומים הם שהנחו אותנו לכל אורך הדרך. והשקענו חודשים ושנים במאמצים של הסברה בין הח"כים, בוויכוחים, בדיונים וגם בהעברת מסר ברור מאוד, שאם הקווים האדומים הללו לא יכובדו, אין לנו מה לחפש בממשלה הזאת, ומבחוץ נסעיר עולמות. אם הם דורשים שבחור שעובר ישיבה יידרש להצהיר על כך בתוך שבעה ימים, אנחנו לא אוהבים את זה. אבל בלית ברירה אנחנו יכולים להתפשר על זה.
"אם הם דורשים שיהיו תנאי סף מסוימים לישיבה כדי שהיא תוכר כמוסד לימודים שהלומדים בו זכאים לקבל דיחוי של הגיוס לצבא, אנחנו לא מתלהבים, אבל כדי שלא לשבור את הכלים ולחזור חס ושלום לחוק שהיה בתקופתו של לפיד, אין לנו ברירה אלא להסכים לכך. כל עוד הקווים האדומים לא נפגעו, אנחנו יכולים לדון ולהתווכח על כך. גם אם מציבים לבחורי הישיבות לו"ז נוקשה שבו הם חייבים לעמוד כדי להיות זכאים לדיחוי, אנחנו נושכים שפתיים ומסכימים עם זה בלית ברירה, כי לו"ז נוקשה זה דבר שאפשר לעמוד בו, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו.
הרב פרוש מספר על הקושי הכפול שחוו הוא וחבריו במהלך השנים האחרונות: "קיבלנו הרבה מאוד ביקורת מתוך הציבור החרדי. ואני רוצה לומר לך שאנחנו מגדירים את הביקורת הזאת בגדר של "נאמנים פצעי אוהב". בין אם מדובר ברבנים ובין אם בעסקנים או סתם יהודים שהמצב כואב להם, אנחנו מרגישים שהביקורת שנמתחה עלינו באה מהכיוון של אהבת תורה והדאגה ללומדי התורה ולעתיד עולם התורה. קיבלנו את זה בהכנעה, ואפילו באהבה.
"לצערי ספגנו ביקורת גם ממי שאת הפצעים שלו קשה להגדיר 'פצעי אוהב'. גורמים שלא משנה מה נעשה, הם עדיין ימתחו עלינו ביקורת. גם אם היינו מחוקקים חוק שבמדינת ישראל חייבים לשמור שבת הם היו מוצאים כיצד לבקר אותנו. ובכל זאת, גם את הביקורת שלהם קיבלנו בהכנעה. לא באנו לכאן כדי לזכות בכבוד ובאהדה ציבורית. באנו לכאן כדי למלא את השליחות שהוטלה עלינו מהציבור הקדוש ומגדולי ישראל העומדים בראשו. כל הערה, כל מחאה, כל ביקורת קיבלנו והתייחסנו אליה בצורה עניינית.
"גם אנחנו מתחנו על עצמנו ביקורת, ופעלנו כל הזמן כדי לשפר את התוצאה הסופית. לא נחנו ולא שקטנו. התאמצנו יומם וליל כדי שבסופו של דבר יהיו תקנות לחוק שגם אם הן לא הכי סיפמטיות, , הן תקנות שאנחנו יכולים לומר בסיפוק שהן לא הביאו לפגיעה חלילה וחס בעולם הישיבות ובלומדי התורה, יותר ממה שהיה לפני שנכנסו לממשלה אותם שועלים קטני דעת המחבלים בכרם ישראל, ופועלים לפגוע בעולם התורה".
תהליך ה'ריכוך' של התקנות
סגן השר שולף מערימת הדפים את התקנות המעודכנות שאושרו השבוע, ומצביע על ניסוחים בסעיפים השונים שהם אינם בהכרח הבחירה הראשונית שלו. ניכר עליו שהוא בקי בתקנות על פרטי ופרטי פרטיהן, ולא בכדי העידה עליו שרת המשפטים כיום, ויושבת ראש ו'עדת שקד' באותם ימים, שהעבודה שלו כחבר הוועדה על כל שורה וכל מילה בחוק, היתה עבודה פרלמנטרית מרשימה, שהראתה עד כמה הנושא קריטי עבורו ועבור הציבור אותו הוא מייצג.
"הנה תראה", אומר הרב פרוש, "כאן כתוב שבחור הלומד בישיבה קדושה, כלומר ישיבה חרדית רגילה, שרוצה לעבור לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית, יכול לעשות זאת ללא כל קושי, ולהיכלל מאותו הרגע בין הזכאים להטבות ולתנאים השמורים לתלמידי הישיבות הללו. אבל במקרה הפוך, כשבחור הלומד בישיבת הסדר או בישיבה גבוהה ציונית שרוצה לעבור לישיבה חרדית, מאבד את מעמדו כתלמיד ישיבת הסדר, ואינו זכאי לקבל מעמד של בן ישיבה בכלל.
"ההסבר שלהם הגיוני בעיניהם. לתלמידי ישיבות הסדר יש תנאים טובים יותר, ובחור שנהנה מהתנאים הללו וברגע האחרון, לפני שהוא בא לשלם את חלקו ולהתגייס לצבא בורח החוצה ובוחר לעבור לישיבה חרדית, בעצם מנסה ליהנות מכל העולמות כביכול.
"אבל אם תשאל אותי? אני חושב שכל מי שרוצה לעבור ללמוד תורה בישיבה קדושה, בכל שלב בחיים, צריכים לתת לו את זה! הקביעה הזאת היא דבר שסימבולית אני לא יכול לעכל אותו. זה לא מכובד להתנהג ככה למי שחשקה נפשו בתורה. נאבקנו על זה! זה לא מתאים למדינה שנמצאת תחת שלטון של יהודים לקבוע שישיבה שבה רק לומדים תורה היא לא שוות ערך לישיבת הסדר. שישיבה קדושה שווה 'פחות' בגלל שתלמידיה לא רוצים לעזוב את דף הגמרא ובכך לשרת את עמם ואת ארצם בשירות הטוב ביותר – לספק לעם ישראל את ההגנה של לימוד התורה.
"עם זאת, כמו שאמרתי, אנחנו חיים בגלות. אנחנו נאבקים על זה וגם ננצח בסופו של דבר. אנחנו הרי שואפים שמשיח בן דוד יבוא ויגאלנו בדור שכולו זכאי ולא חלילה להיפך. לשם אנחנו חותרים ועל זה אנחנו נאבקים לכל אורך הדרך. בעזרת ה' גם נגיע לשם. אבל עד שנגיע לשם, אנחנו צריכים לדעת שיש רצוי ויש מצוי, וכל עוד הקווים האדומים שגדולי ישראל חקקו בסלע אינם נרמסים, אנחנו נאלצים לחיות עם זה.
"בוא תראה איך החוק עבר שינויים מהותיים מאז נפילתה של ממשלת נתניהו – לפיד. לפיד חוקק את החוק שלו בחודש אדר תשע"ד. החקיקה היא כמובן רק הצעד הראשון, ולאחריה היה צורך לנסח את התקנות. ישבו הממונים על כך וניסחו את התקנות בהתאם לרוח החוק שהעביר לפיד.
"בתאריך ח' תשרי תשע"ה – עדיין לפיד בשלטון – קיבלנו את התקנות בגרסה הראשונה שלהן. התקנות היו קשות מאוד וכמובן נלחמנו עליהן בשיניים ובציפורניים. בתחילה עוד היינו באופוזיציה, אבל משמים ריחמו עלינו, ובחסד ה' עלינו הצלחנו להעביר את ממשלת הזדון מן הארץ בחורף תשע"ה. חודשים ארוכים עברו עד שהתקיימו בחירות חדשות ועד שהוקמה הקואליציה החדשה לה אנחנו שותפים. בתקופה הראשונה של הממשלה הנוכחית – שלהי תשע"ה וחורף תשע"ו, המשכנו בדיונים ובעבודה על החוק החדש. לאחר מכן התחלנו לפעול ולשנות ככל שיכולנו את התקנות שתהיינה סבירות וקבילות. ההישגים על אף שהיו משמעותיים, עדיין היו רחוקים מלהיות מספיקים.
"אתמול – ב' אב תשע"ז – הצלחנו לאשר סוף כל סוף את התקנות המרוככות מאוד, שכאמור אנחנו יכולים לחיות איתן, מתוך הבנה שאנחנו עדיין בגלות".
המלחמה במספר המינימום
הרב פרוש עוצר לרגע, מחפש בין ערימות הניירת שעל שלחנו את הגרסאות השונות של התקנות, ומצביע על השינויים שעברו לאורך התקופה. "אני שומר את הכל", הוא מספר תוך כדי חיפוש נמרץ. "כל הנוסחאות שמורות אצלי, עם ההערות שכתבתי בכתב יד תוך כדי הוועדות, ועם ציונים ומראי מקומות של שעות מדויקות בהן נאמרו דברים בעלי חשיבות במהלך הדיונים, כדי שנוכל לאתר אותן בקלות בפרוטוקולים אם נידרש לכך.
"כך למשל בתקנות שקיבלנו בח' תשרי תשע"ה נעלם סעיף שהופיע בתקנות של תקופת השר מופז, ובו התייחסות לכך שבשונה מבחור ישיבה, אברך כולל יכול להיות רשום בו זמנית בשני כוללים, אחד לשעות הבוקר ואחד לשעות אחר הצהרים, ועדיין לשמור על מעמדו כבן ישיבה. הסעיף הזה נעלם, ואם לא היינו משווים את התקנות סעיף מול סעיף אל מול התקנות הקודמות, היינו יכולים שלא לשים לב לכך חלילה. המשמעות: כל אברך כולל שלומד בשני כוללים במקביל יאבד את מעמדו כבן ישיבה ויקבל צו גיוס מיידי, כי התקנות קובעות שהוא צריך 40 שעות לימוד שבועיות במוסד אחד המוכר לעניין מתן דיחוי מגיוס. כמובן שעמדנו על כך שהסעיף הזה ישוב על כנו וכך היה, וזה קרה עוד כשהיינו באופוזיציה.
"הנה לדוגמה סעיף בעייתי מאוד שהושתל מלכתחילה בתקנות לחוק הגיוס, והשינויים שעשינו בו עם הזמן: בחודש תשרי תשע"ה נכתב בתקנות כך: "תכני הלימוד בישיבה לא יהיו מנוגדים לערכי מדינת ישראל". המשמעות: בישיבות לא יוכלו ללמד את מסכת סנהדרין למשל שבה כתוב שמי שמחלל שבת דינו בסקילה. זה מנוגד לערכיה של מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך, כל ישיבה שלא תצנזר את דפי הגמרא הנלמדים, תאבד את מעמדה החוקי והלומדים בה לא יוכלו ליהנות מדיחוי של שירותם הצבאי. כך היה אמור להיראות החוק של יאיר לפיד.
"הנה טיוטה של התקנות אותה קיבלנו בחודש אב של אותה שנה – תשע"ה – ובה הסעיף הזה עובר ריכוך – לשיטת משרד הביטחון – "תכני הלימוד בישיבה ופעילויותיה לא יעודדו שלא לשרת בצבא או שלא להתייצב לפעולה צבאית". שוב, גם לזה לא הסכמנו בשום אופן. וכי נוכל להסכים לכך שהמדינה תקבע למשגיח מה לומר בשיחה השבועית שלו? האם ייתכן מצב שבו ישיבה שבה הוסבר לבחורים שלימוד התורה שלהם חשוב יותר מגיוס לצה"ל, תאבד את מעמדה וכל תלמידיה יצטרכו להתגייס? כמובן שלא.
"בתקנות המעודכנות שאושרו אתמול מופיע אותו הסעיף בגרסה אחרת לחלוטין: "ראש הישיבה הצהיר כי בישיבה מתקיימים לימודים תורניים, והיא מחנכת להתנהלות בדרכי נועם". תנאי הבסיס הוא שהישיבה צריכה לחנך את תלמידיה להתנהלות בדרכי נועם. זה כבר סעיף שהולם כל ישיבה שאני מכיר. כל ישיבה מחנכת את תלמידיה להתנהל בדרכי נועם".
סגן שר החינוך מצביע לנו על שינויים נוספים שעברו התקנות במהדורות השונות שלהן: "בתקנות המקוריות שהוצעו בתקופתו של לפיד נקבע שתהיה ועדה מייעצת בת חמישה חברים, אשר בידיה תהיה הסמכות להחליט איזו ישיבה תוכר לצורך מתן דיחוי לתלמידיה ואיזו ישיבה לא תוכר. ומי יהיו חברי הוועדה? ראש אגף ביטחוני חברתי במשרד הביטחון יהיה יו"ר הוועדה, עובד מדינה שמנכ"ל משרד הביטחון מינה אותו כממונה על הישיבות יהיה מרכז הוועדה, ושלושת החברים הנוספים יהיו נציג של משרד החינוך, יועץ משפטי של משרד הביטחון וראש אגף כח אדם של צה"ל.
"כמובן שהזדעקנו. זו היתה זעקה בתקופת היותנו באופוזיציה. שאלנו: חמישה חברים בוועדה ואפילו אחד מהם לא מגיע מרקע תורני כלשהו? מי מהם בדיוק יודע ומבין מה זו ישיבה? בחודש אב באותה השנה כבר נקבע שלוועדה יהיו שישה חברים, ונוסף אל אלו שהוזכרו, יהיה חבר בה גם הרב הצבאי הראשי או נציג מטעמו. זאת התקדמות, אבל עדיין לא מה שביקשנו להשיג. בתקנות שאושרו אתמול אין זכר לאותה הוועדה המייעצת, שבה גם ניסו להכתיב לנו ממונה על הישיבות.
"והנה דוגמה נוספת", מוסיף הרב פרוש לאחר עלעול קצר בדפים שבידיו. "בתקנות הקודמות, אותן אנחנו מכנים 'תקנות מופז' שהן בעצם תקנות לחוק שהתקבל בתקופת חוק טל, נקבע שכדי שישיבה או כולל יוכרו לצורך מתן דיחוי ללומדים בהם, צריך שיהיה מספר מינימום של תלמידים דחויי שירות. בישיבה צריך מינימום של 25 תלמידים כאלו, ובכולל היו צריכים להיות לפחות עשרה תלמידים דחויי שירות לצורך מעמדו ככולל המוכר לעניין של דחיית שירות.
"הבעיה היתה שבחוק שהעביר לפיד ניתן פטור גורף לכל דחויי השירות בני 22 ומעלה. ובלשונו: כדי "לרוקן את הבריכה", ולטפל כביכול רק בלומדים הצעירים שעליהם הוא חשב שיש לו סיכוי לגייס אותם, או לפחות כך הצהיר והציג כלפי חוץ. והנה נוצרה לנו בעיה רצינית. אם כל האברכים מגיל 22 ומעלה פטורים משירות, רבים מהכוללים כבר אינם יכולים לעמוד בדרישה הזאת של עשרה תלמידים דחויי שירות. בתקופת מופז גיל הפטור היה 32 ולאחר מכן ירד ל-28, אבל אצל לפיד הגיל ירד ל-22 והתקנה הזאת הפכה את העסק כולו למסובך מאוד.
"כמו בכל הסעיפים הבעייתיים האחרים גם על זה ניהלנו מאבק עיקש ואכן נקבע שעד שנת תשפ"ב מספר המינימום יעמוד על חמישה דחויי שירות, ועם השנים המספר יעלה ל-7 ול-10, ככל שה'בריכה' תשוב ותתמלא בדחויי שירות, מה שאומר שהמצב יחזור לקדמותו".

סמכויותיו של שר הביטחון – מאז ומתמיד
באופן שאין סמלי ממנו, התקנות החדשות אושרו בדיוק בימים בהם היו אמורים רבבות בחורי הישיבות הקדושות לקבל צווי גיוס. אם חלילה היה נמשך שלטון הרשע של יאיר לפיד וחבר מרעיו, בימים אלו היתה הארץ גועשת ורועשת ממחאת החרדים. צווי גיסו היו מגיעים לכל בניין בירושלים, בני ברק, בית שמש, ביתר עילית, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית ויתר הריכוזים החרדיים. החוק של לפיד קבע כי בחודש תמוז תשע"ז, יבוטל מעמדם של כל תלמידי הישיבות למעט 1,800 תלמידי ישיבה נבחרים, אלא אם כן יצליח עולם הישיבות לעמוד במכסה אותה קצב ממשלת הזדון באותם ימים – דבר שכמובן לא היה קורה.
והנה הימים אשר בהם שיברו אויבי החרדים להכות בהם ולסגור על מנעול ובריח את בתי המדרש שלהם, נהפכו לימים שבהם מאושרות תקנות שמחזירות את המצב לקדמותו, ואף כוללות שיפורים כאלה ואחרים שלפני כן קשה היה להעביר אותם, ובחסות כתיבת התקנות המחודשת ניתן היה לתת עליהם את הדעת ולטפל בהם.
"היתה זו כברת דרך לא קלה", מסכם הרב פרוש את התקופה, "קח בחשבון שהצטרפנו לקואליציה של ממשלת נתניהו הרביעית בסוף אייר תשע"ה, ורק לקראת פסח תשע"ו, הצלחנו להביא לביטול חוק הגיוס של לפיד והעברת החוק החדש. מדובר בתקופה של כמעט שנה! אבל בכך לא הסתיימה העבודה, היו לנו פגישות רבות מספור עם שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, ועם השר הנוכחי ליברמן, עברנו על התקנות שוב ושוב, עוד תיקון ועוד תיקון, כל מילה עברה שבע נפות, כל שורה כאן טומנת בחובה ויכוחים ודיונים אינסופיים. אבל ברוך ה' זה מאחורינו".
• ובכל זאת, נשמעות טענות על כך שהחוק החדש והתקנות שאושרו מעניקים בעצם את כל הסמכויות בידיו של שר הביטחון. המשמעות של זה היא לכאורה שאחרי כל המאמצים והחקיקה, אם שר הביטחון מחליט מחר בבוקר שמבחינה פוליטית משתלם לו לגייס עכשיו 200 בחורי ישיבה הוא יכול לעשות זאת בהתאם לחוק שאותו אתם עצמכם אישרתם! זה לא מעיב קצת על ההישג של הסיעות החרדיות בכנסת?
הרב פרוש אינו משיב לשאלתי באופן מיידי. במקום זאת הוא פותח את המגירות ומחפש אחר נוסח של הגלגול הקודם של חוק הגיוס, זה שנחקק בשנת תשמ"ו, ושהיה תקף עד לביטולו על ידי בג"ץ וחקיקת חוק טל שהחליף אותו.
"תקרא בעצמך", הוא מניח לפני את הדפים, "תראה לי סעיף ענייני אחד בחוק הזה, שבו לא מוזכרת סמכותו של שר הביטחון לשנות את התקנות בהתאם לשיקול דעתו. הוא זה שמחליט כמה לגייס ומתי לגייס, הוא זה שמחליט את מי לגייס ואת מי לפטור מגיוס".
אני מעיף מבט בסעיפי החוק, ואכן מגלה שכך הם פני הדברים. הסמכויות שהוא מעניק בידיו של שר הביטחון הן גורפות. ללא ספק.
אבל הרב פרוש לא מסתפק בכך, הוא מעלעל מעט בחוק ומפנה אותי לסעיף 36 בחוק שירות הביטחון תשמ"ו שהיה לפני חוק טל, אותו אצטט כאן ככתבו וכלשונו:
"שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים: לפטור יוצא – צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא – צבא מחובת שירות סדיר או להפחית את תקופת שירותו".
"אתה מבין מה כתוב כאן בסעיף הזה? מה שכתוב כאן זה ששר הביטחון "רשאי" לפטור מחובת הגיוס לצה"ל, את מי שהוא רוצה, בהתאם להיקף הכוחות הסדירים וכוחות המילואים. זה הסעיף בחוק הגיוס, שעליו נשען הסדר 'תורתו אומנותו' משנת תשמ"ו ועד חקיקת חוק טל בשלהי שנת תשס"ב! לא מופיע בחוק בשום מקום האזכור לבני הישיבות, או אפילו רמז לכך ששר הביטחון חייב לפטור אותם מגיוס.
"הרי זאת היתה הטענה שהביאה לכך שבג"ץ פסל את החוק הזה ואילץ לחקוק את חוק טל, כי נטען על ידי העותרים שהביטוי "או מטעמים אחרים", שעליו התבסס כל ההסדר של 'תורתו אומנותו' נכתב במטרה לאפשר חריגות קלות של אנשים בודדים, ושמתן דיחוי לרבבות בחורי ישיבות על סמך מילים מעורפלות כאלו בחוק, אינו ראוי. בג"ץ קיבל את הטענה ואילץ את הכנסת לחקוק חוק ברור שבו כתוב במפורש שבני ישיבות זכאים לדיחוי לפי החלטת שר הביטחון.
לא השתנה דבר לרעה
"מה השתנה מאז ועד היום? לא השתנה כלום. אז הסמכות היתה נתונה בידי שר הביטחון בהתאם להיקף הכוחות הסדירים וכוחות המילואים, וגם היום היא נתונה בידיו. לבוא ולהאשים אותנו שאנחנו הפקרנו את עולם הישיבות כי הסכמנו כביכול שהסמכות תהיה בידיו של השר? אני רוצה לקוות שההאשמות הללו מוטחות בנו מחוסר היכרות עם ההיסטוריה של החוק לאורך השנים".
• ומה לגבי הסעיפים הדרקוניים שקובעים שעל כל חריגה קלה מהתקנות או מלוח הזמנים שהן קובעות, שבחלק מהמקרים הוא די צפוף, מבוטל מעמדו של בן הישיבה והוא מועמד מיידי לגיוס? יתירה מזאת, במקרה בו נקבע שישיבה עברה על התקנות וההכרה בה מבוטלת, כל תלמידי הישיבה יקבלו צווי גיוס אם לא יצהירו עד 14 יום לאחר סיום החופשה שלאחר מכן על מקום לימודים חדש בישיבה אחרת שכן מוכרת?
"גם כאן אני מחזיר לך בשאלה: למה לא העלו את הטענות הללו כלפי חוק מופז או הגרסאות הקודמות של חוק הגיוס? הרי תמיד היו תקנות, תמיד היו דרישות שכל בן ישיבה היה צריך לעמוד בהן, וכל ישיבה היתה צריכה למלא אחריהן כגון שעות הלימוד וכדו'. במקרה של אי ציות לתקנות היה הבחור או תלמידי הישיבה שחרגה מהן, זוכים לצווי גיוס בדיוק כמו בחוק הנוכחי.
"אנחנו מקבלים ביקורת ויודעים לקבל ביקורת. האמן לי שרשמנו כל הערה שקיבלנו. התייחסנו לכל פניה בנושא הזה בכובד ראש מקסימלי. לא זלזלנו בשום הערה. אבל אנחנו לא יכולים לשנות סדרי בראשית. כמו שאמרתי: יש כאן שתי אסכולות שונות ומנוגדות. האסכולה שלנו והאסכולה שלהם. הם מבחינתם באים לקראתנו אבל מצפים מאתנו שנעמוד בתקנות הללו. לנו אין הרבה ברירות בנושא הזה. מה אנחנו יכולים לעשות? לומר להם שכל מי שלובש כובע וחליפה יהיה פטור משירות? הדיחוי מותנה במעמד בן ישיבה, וכדי לזכות למעמד הזה צריך להקפיד שלא לחרוג מהתקנות.
xxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxxxx xx xxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxxx xxxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxx xx xxx xxxxx xxx xxxx xxx xx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxx xx xx xxxxx xxx xxxxxxx xx xxxxxx xxxxx xx xxxxxx xx xxx xxx xxx xxxxxx xxxxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxxxx xxxxxx xxxxxx xxx xxxxxx xxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxx xxx xxxxxxx xxxxx xxxxx xxxx xxxxx xxxxxx xx xxx xxxxx xxxxxx xx xxx xx xxxxxxx xxxxxxxxxxxxx
• אבל ישנם מקרים שהם לא כל כך חריגים וגם לא תלויים ברצונו הטוב של הבחור. נשמעה טענה שהתקנות שאושרו אתמול קובעות שרק מי שלמד בישיבה קטנה מוכרת יוכל לקבל מעמד של בן ישיבה בהגיעו לגיל גיוס. ומה לגבי מי שלמדו בישיבות של חוג הקנאים שאינן מוכרות על ידי משרד החינוך? הם לא יוכלו לזכות לדיחוי מגיוס?
"התקנה הזאת אכן מופיעה, אבל המסקנה שאתה מסיק ממנה אינה נכונה. צריך להבין שמחוץ לתקנות הכתובות יש גם התחייבויות בעלות תוקף חוקי ברור.
"לגבי התקנה הספציפית הזאת, חברי ח"כ הרב אורי מקלב העיר על כך במהלך הדיון. הנה תראה פה כתוב אצלי על בשולי העמוד, שבדקה 11:28, הרב מקלב שאל את השאלה שעכשיו שאלת, ומטעם הממשלה השיבה סגנית היועץ המשפטי למשרד הביטחון, עורכת הדין הילה ארליך, שהבהירה מפורשות שבעניין זה תפעל המדינה בהתאם להמלצות ועד הישיבות.
"בדקתי את העניין בעבר ועכשיו בדקתי את זה שוב, כדי לברר אם להתחייבות הזאת יש תוקף חוקי, והמשפטנים שעמם ביררתי את הנושא אישרו לי שוב ושוב שיש לזה תוקף המוגדר כ'התחייבות הממשלה בפני הכנסת', כלומר הממשלה מתחייבת בפני הכנסת כשמקרה זה ההתרחשות היא בוועדת חוץ וביטחון, ושם נאמר לפרוטוקול שהמלצות ועד הישיבות יתקבלו במקרה כזה. הנה לך דוגמה לעבודה פרלמנטרית נמרצת שסיכלה את האבנים ופתרה את הבעיה עוד לפני שהיא צצה.
חוזרים בתשובה ותלמידי ישיבות מחוגי הקנאים
"בהקשר זה, עלינו על בעיה נוספת", מוסיף הרב פרוש, "בתקנות נכתב שמי שחזר בתשובה לפני גיל הגיוס ונכנס ללמוד בישיבה קדושה, יוכר כבן ישיבה אם הוא מנהל אורח חיים דתי אדוק, בהתאם לתקנות הצבא. קודם כל מחקנו את המילה 'אדוק', כדי שלא לאפשר פרשנויות שונות שיתחילו להגדיר לנו מיהו חרדי ומי לא, ומעבר לכך גם דרשנו לקבל הבהרות לגבי תקנות הצבא, מה הן, מה המשמעות שלהן, והאם זה יכול לגרום לכך שבחור שחזר בתשובה וחשקה נפשו בתורה יגויס בעל כורחו לצבא חלילה וחס".
• תקנה נוספת שהביאה גורמים שונים למתוח ביקורת על נוסח התקנות קובעת שרק תלמיד שלמד בישיבה המוכרת לעניין דחיית השירות מגיל 16 והלאה, יהיה זכאי לדחיית השירות הצבאי. ומה יעשו אותם בחורים שנהיו בני 16 לפני שעלו לישיבה גדולה? האם אין להם תקנה והם לא יוכלו לקבל דיחוי?
"גם על זה דיברנו ושאלנו, וגם בנושא הזה קיבלנו התחייבות של הממשלה בפני הכנסת, שכאמור יש לה תוקף חוקי מובהק, שבחורים אלו יקבלו אישור מיוחד מוועד הישיבות שיעניק להם דחייה זמנית, עד שיגיעו לישיבה גדולה ואז יצטרכו להסדיר את מעמדם כבן ישיבה.
• ומה לגבי מעבר מישיבה לישיבה? בחור שמתחתן ועובר ללמוד בכולל גם הוא בעצם מוגדר ככזה העובר מישיבה לישיבה וזה קורה לכל אחד. ומה לגבי היציאות לחו"ל שגם עליהן יש הגבלות?
"קודם כל לגבי היציאה לחו"ל, המצב עכשיו טוב יותר ממה שהיה בעבר, כי הכנסנו סדר בנושא. אם כי איני אמור לומר מוסר אבל ככלל, בני ישיבה שמבקשים דיחוי מהצבא צריכים להיות בארץ. אולם למקרים של שהייה בחצרות האדמו"רים, או מחמת סיבות של הכרח, משמחות או חס ושלום להיפך, הרי בתקנות המאושרות יש את הפתרונות לכך.
"לגבי מעבר מישיבה לישיבה, ריככנו מאוד את לשון התקנה שקבעה בעבר שבכזה מקרה יבוטל מעמדו כבן ישיבה ורק אם יציג אישור בתוך 14 יום על ישיבה חדשה או כולל בו הוא לומד, יוחזר לו מעמדו כבן ישיבה. קודם כל ביטלנו את הקביעה שמעמדו יבוטל באופן אוטומטי, וכן, גם כיום עדיין המצב הוא שבחור שמתחתן או עובר ישיבה צריך לעדכן בתוך 14 יום על הישיבה החדשה שלו. נכון שזה לא אידיאלי, אבל 14 יום הם זמן שבו אפשר להספיק ולהתארגן כדי להירשם בכולל או בישיבה אחרת. ומכאן באמת תצא הקריאה להורים ולבחורים: אנא הקפידו מאוד בנושא הזה של עמידה בלו"ז שנקבע, כדי למנוע צער ועוגמת נפש מרובה לאחר מכן".
• אולי בעצם צריך לשאול שאלה הפוכה לחלוטין: למה בעצם אתם משקיעים כל כך במניעת גיוס בחורי הישיבות, כשברור לכל שגיוס כזה לא יקרה לעולם. הרי גם יאיר לפיד בעצמו, שחרט על דגלו כערך עליון לגייס את כל בחורי הישיבות ולהשאיר מעולם התורה רק מעין 'שמורת טבע' של 1,800 תלמידי ישיבה, דחה את מועד כניסתו של החוק לתוקף עד לשלבי שנת תשע"ז, כי הוא ידע שזה לא יקרה, ורצה בינתיים לרכב על גלי ההצלחה המדומה שלו.
"ייתכן שלפיד באמת לא האמין שהוא יצליח לבצע את זממו. אני לא יודע מה הוא חשב. מה שכן ברור זה שאנחנו ידענו שהוא לא יצליח, אבל היה ברור גם שיהיו לכך השלכות קשות ותיגרם פגיעה קשה בכל אחד מהבחורים שמקבל צו גיוס ולא מתייצב. נכון שאי אפשר לכלוא את כולם בכלא הצבאי, אבל אפשר למנוע מהם יציאה לחו"ל, לשלול מהם תקציבים ושירותים אזרחיים בסיסיים, וזה מה שהוא תכנן לעשות לצערי.
"אנחנו נמצאים כאן כדי למנוע את המצב הזה. אנחנו לא יכולים להפקיר את עולם התורה לחסדיה של המערכת ולקוות שלא יקרה שום דבר. כל השליחות שלנו כאן מבוססת על הרעיון שאנחנו פועלים ללא ליאות כדי למנוע בעיות מהסוג הזה ואני שמח שאתמול הצלחנו למלא את שליחותינו בנושא הזה על הצד היותר טוב".
• אתם לא מרגישים לפעמים שכל עמלכם הוא לריק, או לפחות שההצלחה הזאת היא זמנית בלבד? הרי ייתכן שבקדנציה הבאה שוב תקום ממשלה זדונית, ושוב יחוקקו חוק חדש וכל העבודה שעבדתם שלוש שנים תרד לטמיון…
"ולכן מה? לכן אנחנו נפקיר את עולם התורה כבר מעכשיו? חלילה וחס. אנחנו עומדים על המשמר ועושים את כל שבידינו לעשות. הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו כמו שהוא מוצא לנכון, ואם הוא יביא עלינו שוב ממשלת שנאה שתבטל את כל עמלינו, לפחות נדע שאנחנו עשינו הכל, ושהפעולה שלנו עזרה לתקופה שחלפה מאז בוטל חוק לפיד.
"אבל במקום לבנות תלי תלים של פלפולי סרק על ביצה שעוד לא נולדה, אני מציע שנסתכל על מה שיש לנו כרגע. כיום המצב הוא טוב מבחינה הזאת ברוך ה', ההישג שהושג בשיתוף פעולה מלא בין כל הנציגים החרדיים בכנסת הוא הישג חשוב, ובעזרת ה' השינויים שיבוצעו בעתיד יהיו רק לטובתם של בני הישיבות. אני לא רואה שהתרחישים הפוליטיים להחלפת הסיעות החרדיות והשארתן מחוץ לממשלה מחזיקים מים. כבר הוכח שממשלה בלי המפלגות החרדיות סובלת מחוסר יציבות ואינה יכולה לבצע את תפקידה ולמשול.
"והעיקר הוא שאנחנו את שלנו צריכים לעשות, ולהמשיך להתפלל שלא ישובו ויפלו עלינו גזירות מהסוג הזה או מכל סוג שהוא לא בממשלה הבאה וגם לא בעתיד הרחוק".
הסעיפים הקטנים והבעיות הגדולות
במהלך השיחה המרתקת שקיימנו עם סגן שר החינוך, העלה הרב פרוש נקודה חשובה מאוד בעבודתם של הח"כים על תקנות החוק: תנאים וקריטריונים שהוכנסו אל התקנות בסעיפים שנראים לא משמעותיים לכאורה, אך אם לא היו מסוכלים ומסולקים החוצה מהטקסט, עלולים היו לגרום לבעיות קשות מאוד לעולם התורה.
"בין התקנות הרבות שהוצעו בגרסה הראשונה, עוד בתקופה בה לפיד שלט ברמה והיה זה שפיקד על מסע ההסתה נגד עולם התורה, מצאנו כמה וכמה סעיפים 'קטנים', שהמשמעות שלהם היא אחת: פגיעה קשה בעולם הישיבות בלי כל קשר לעמידה במכסות שאותן ניסה לפיד לקבוע בחוק ובתקנות שלו", אמר הרב פרוש.
"כך למשל הוכנס שם סעיף הקובע כי ישיבות השוכנות במבנים בהם התנאים הפיזיים אינם נאותים ואינם עומדים בתקן, לא יוכלו להיות מוכרות לצורך מתן דיחוי משירות צבאי לתלמידים הלומדים בהן.
"אני הזדעקתי, וכך עשו גם חברי. איזו מן הוראה זאת? איזה קשר יש בין התנאים הפיזיים של מבנה הישיבה לבין שאלת הזכאות של תלמידיה לדיחוי במסגרת הסדר 'תורתו אומנותו'? יתירה מזאת, מה הפתרון שהם מציעים לתלמידים הללו, להתגייס לצבא? וכי בצבא כל הבסיסים שוכנים במבנים שהתנאים הפיזיים שלהם משופרים? האם חיילים בצבא אינם ישנים באוהלים בתנאים לא תנאים? האם חסרים מבנים שאינם ראויים למגורי אדם המשמשים את צה"ל בבסיסיו הרבים?
"כך גם תקנה שניסתה לקבוע כי כל תלמיד שעובר ישיבה, מאבד באופן מיידי את מעמדו כבן ישיבה, או התקנה שניסתה לקבוע שאברך כולל חייב ללמוד כל היום באותו הכולל ואם הוא מחלק את היום לכולל אחד בבוקר וכולל שונה אחר הצהרים הוא כבר אינו זכאי למעמד של בן ישיבה. התקנות הללו נראו כאילו נכתבו מתוך מטרה להכביד על לומדי התורה ועל עולם התורה, להקשיח את התנאים באופן לא הגיוני ולא סביר, רק כדי להביא לכך שיותר ויותר תלמידים ייפלטו מהסדר תורתו אומנותו ויקבלו הביתה צו גיוס שאין ממנו דרך חזרה".
"אני לא יודע אם לפיד או מי מטעמו היה זה שאחראי לסעיפים הללו ודומיהם, או שמדובר בטעות תמימה של פקיד כזה או אחר, אבל ברור שהתקנות הללו לא נכתבו על רקע אוהד. הן נכתבו כתקנות לחוק שנחקק מתוך מטרה ברורה לפגוע בנו ובכל הקדוש והיקר לנו. ההסתה שניהלה מפלגת השנאה הזאת, לא נשארה רק בקמפיין הבחירות או בחוק השירות הצבאי, היא המשיכה ללוות אותה ואת פעולותיה גם בשלטון, ולאחר מכן עברה אתה יחד אל ספסליה האחוריים של האופוזיציה".
הפחדה שהשיגה תוצאה הפוכה
בין השורות, אנחנו שומעים מסגן שר החינוך התייחסות אודות גורמים שבחרו לפתוח במערכה עיקשת נגד שלטונות המדינה והצבא. למרות שבהתנהלותו הוא מצדד אחרת, ושונה מאוד מאותם גורמים, וגם אם הוא לא יכול להביע ביקורת עליהם, מכיוון שהם עושים זאת כתלמידים לרב, אומר לנו הרב פרוש שיש בין אלה, שעושים מעשים שגרמו להעכרת האווירה והקשו מאוד על פעילותם של הח"כים החרדיים שעבדו כדי לשנות את התקנות ולהתאים אותן למצב בו הציבור החרדי יוכל לחיות איתן.
"מאשימים אותנו שאפשרנו להוסיף לתקנות את הסעיף הקובע כי הישיבות חייבות לחנך את התלמידים שלהן בדרכי נועם, ובכך אנחנו בעצם פותחים כביכול פתח לרשויות לפסול ישיבות שונות ולהוציא אותן מההכללה ברשימת הישיבות שתלמידיהן זכאים לדחיית השירות הצבאי.
בדקות הבאות מגולל הרב פרוש את ההשתלשלות בסעיף ספציפי זה:
"בנוסח התקנות תחת כותרת 'הכללה ברשימה', שבה בעצם נקבעים התנאים הנדרשים מישיבות וכוללים כדי שהתלמידים שלהם יהיו זכאים לדיחוי, היה סעיף שבו היה כתוב כך: "תכני הלימוד בישיבה לא יהיו מנוגדים לערכי מדינת ישראל".
"65 שנה לא ביקשו מאתנו דבר כזה, ופתאום צצה לה דרישה חדשה. אנחנו כמובן התנגדנו. אבל מייצגי השלטון בכל אופן טענו, שהמצב השתנה וכיום יש אנשים שפוגעים בחיילים המשרתים בצבא וכדו', ולמרות שבחינוך המקובל על רוב רובו של המגזר החרדי, מעשים כאלו אינם מקובלים, עם כל זאת, ההתנגדות שלנו נותרה בתוקף ובהמשך הם באו עם סעיף חלופי שבו היה כתוב: "תכני הלימוד בישיבה ופעילויותיה לא יעודדו שלא לשרת בצבא או שלא להתייצב לפעולה צבאית".
"שוב אני אומר: 65 שנה אף אחד לא ביקש מאתנו דבר כזה. למרות שכולם יודעים שבני הישיבות ישבו ולמדו ולא הלכו לצבא בשום שלב. לא הסכמנו גם לנוסח המוצע. בהמשך הציגו לנו עוד ניסוח מתפתל שגם אותו דחינו, אך לבסוף הסכמנו לסעיף הנוכחי שקובע כי אחד התנאים להכרה בישיבה הוא: "ראש הישיבה הצהיר כי בישיבה מתקיימים לימודים תורניים, והיא מחנכת להתנהלות בדרכי נועם".
"בעצם אין לנו התנגדות חלילה לחינוך לדרכי נועם, אבל לא אהבנו גם את הסעיף הזה. מה פתאום מכניסים לנו דרישות חדשות? אלא שמתוקף הנסיבות והאווירה הציבורית והתקשורתית בעקבות מקרים חסרי תקדים של פגיעה כאמור, נאלצנו להסכים לזה. אחרת התקנות לא היו מאושרות, כי זה היה קו אדום מבחינתם.
"עכשיו באים כאלו שתומכים באותם מקרים של פגיעה במשרתים, שבגינם ושבגלל מעשיהם וסגנון הפעולה שלהם עלתה הדרישה הזאת, והם מאשימים אותנו בתוספת הזאת לנוסח התקנות? אבל ברור שהאחריות לכך היא לא עלינו, לא אנחנו היינו הגורם לדרישה הנחרצת הזאת שבאה מצד הצבא וגורמים נוספים במערכות החוק והביטחון".

יעקב
שר העשר
תגובות: 28
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 27, 2014 2:44 pm

פון קול חי אוף דעם תקנות פון חוק הגיוס

תגובהדורך יעקב » מוצ"ש יולי 29, 2017 3:53 pm

עם אישור תקנות חוק הגיוס, העניק סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש ראיון נרחב לעיתון המבשר על תקנות חוק הגיוס.

הרחבה הריקה מאדם, שבמרכזה ניצב בניין הכנסת, מעבירה מסר שקרי למבקרים הפוקדים את המקום. אחרי שעוברים את שער הכניסה של המתחם, וצועדים את כברת הדרך ממנו לעבר הכניסה לבניין הכנסת עצמו, אפשר לחשוב לרגע שפגרת הקיץ כבר בעיצומה. אלא שלא כך הם פני הדברים. החום הכבד הוא שהניס את כולם אל החדרים הממוזגים.

ברגע בו חצו רגלי את מפתן הכניסה למבנה עצמו, גיליתי את הטעות: המסדרונות המפורסמים הומים מאדם. היום האחרון של מושב הקיץ בעיצומו, וההצבעות במליאה צפויות להימשך עד השעות הקטנות של הלילה. הח"כים מתרוצצים בין המליאה שם הם צריכים להשתתף בהצבעות החשובות, ובין הלשכות שבהן הם מקיימים פגישות וסוגרים קצוות לפני שיצאו לחופשה, ובתווך הרבה מאוד עוזרים, לוביסטים, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים שונים ומגוונים.

הסדרנים האדיבים מכוונים אותי לאגף החדש של בניין הכנסת, בו שוכנות הלשכות של הח"כים. רגלי מוליכות אותי לחדר מספר 1401, בו שוכנת לשכתו של סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש. ברוב ימות השבוע פועל הרב פרוש מלשכתו במשרד החינוך, אך גם הלשכה בכנסת אינה נותרת מיותמת, כמו גם הלשכה שבמרכז אגודת ישראל בירושלים, ברח' פרס 2, בה הוא פועל בעיקר בשעות אחה"צ והערב.

השבוע התבשרנו על כך שאחרי שלוש שנים מאז הועברו לדיון, התקנות לחוק שירות ביטחון בתקופת לפיד, סוף סוף אושרו התקנות ששונו מן היסוד. רובנו לא מבינים כל כך בתקנות החקיקה של הכנסת. העניין הציבורי מוקדש בדרך כלל לחוקים עצמם, אך יודעי דבר מתעניינים דווקא בתקנות המתלוות לכל חוק. אלו הם הסעיפים הקטנים שבעצם יוצקים תוכן ללשונו של החוק, ומעצבים את דמותו.

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים
יכולה הכנסת לאשר חוק המחייב את הממשלה לשלם לכל אזרח ישראלי משכורת של אלפי שקלים בשנה, דרך משל, ולאחר מכן בתקנות הנקבעות בוועדה הרלוונטית של הכנסת יכניסו הח"כים תקנות הקובעות כי החוק יחול רק על אזרחים שגילם מעל 120, אשר שיבה עדיין לא נזרקה בזקנם, ושהוריהם עדיין חיים עלי אדמות.

נושא הגיוס נחשב לנושא נפיץ ובעל עניין ציבורי רב עוד משנים קדמוניות. עוד מהימים בהם הפגינו אבותינו ברחובה של עיר נגד גיוס בנות. תהפוכות רבות עברו על החקיקה בנושא, אך המפנה ההיסטורי אירע דווקא בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו – לפיד. באותה העת יצא הקצף על עולם התורה, ואותו שר יהיר ששמו ייזכר לדיראון עוד שנים רבות, רכב על 19 המנדטים שהצליח לגייס בעזרת פופוליזם צרוף ומזוקק, כשהוא נישא על כנפיה של השנאה עתיקת היומין השמורה לעמי הארצות כנגד תלמידי החכמים.

ידוע ידע ראש המפלגה שחרטה על דגלה את הקביעה כי יש עתיד לעם ישראל רק בלי תורת ישראל, כי לא יצליח לנתק את בחורי החמד לומדי התורה מעולם הישיבות. לכן זמם לפגוע בהם פגיעה אנושה באמצעות שלילת זכויותיהם האזרחיות הבסיסיות, להגדירם כאחרוני העבריינים, לאסור עליהם את היציאה מהארץ, למנוע מהם תקציבים וקצבאות להם זכאים שאר אזרחי המדינה, ובעיקר להציג לבוחריו את פירות הבאושים שלו כהישג אותו הבטיח להשיג לאחר שייתנו לו את קולם.

אך לא לעולם חוסן, ולא יטוש ה' את עמו ונחלתו, היא התורה הקדושה. התהפוכות הפוליטיות והיהירות האינסופית שלו ושל חבריו לדרך הובילו לפירוקה של הממשלה ולהקמתה של ממשלה חדשה, בה שבו הסיעות החרדיות לשמש לשון מאזניים. הגזרה חלפה ובטלה מן העולם, אבל שאריות ממנו עוד נותרו מרחפות באוויר, שכן החוק כבר חוקק, והחלפתו בחוק אחר הצריכה הרבה מאוד מאמץ מצד חברי הכנסת נציגי היהדות הנאמנה.

אנחת רווחה עם אישור התקנות

על שולחנו של סגן השר הרב מאיר פרוש מנוחות בסדר מופתי ערימות של ניירות מודפסים, ה'מקושטים' בלא מעט הערות שנכתבו בכתב ידו. אלו הן גרסאות שונות של חוקים ותקנות שנחקקו ונקבעו בעניין גיוס בני הישיבות. לא צריך להיות בעל שמיעה על טבעית, כדי לשמוע את אנחת הרווחה שמילאה אתמול את חלל הלשכה הפעלתנית. זו אותה אנחה שנשמעה גם מחדריהם של הח"כים האחרים של 'יהדות התורה' אשר עמלו יחדיו, בשיתוף פעולה הדוק ובסיעור מוחות שאינו מבייש את טובי האסטרטגים ומנהלי המערכות. שלוש שנים של עבודה מפרכת ומייגעת הגיעו ביום שלישי השבוע אל סיומן. שלוש שנים של דיונים, מסמכים, ועדות, השוואת נוסחאות, עיון בלתי פוסק בסעיפים הקטנים והגדולים, בתת הסעיפים ובהערות שנכתבו לצדם.

זה לא שהח"כים סיימו את מלאכתם ומכאן הם פונים לנוח על זרי הדפנה. חוקים רבים עוד משחרים לפתחם. הניסיונות לפגוע בעולם התורה ובציבור לומדי התורה וחובשי הכיפה השחורה לא באו אל סיומם. חוק הגיור, מתווה הכותל, מעמדה של הרבנות, הדרך לבחירת רבני ערים ועוד הרבה מאוד נושאים אחרים עומדים על הפרק.

ובכל זאת, החוק להסדרת מעמד בני הישיבות מול שלטונות הגיוס היה תמיד בראש מעייניהם. הניסיון לפגוע בעולם הישיבות הדיר שינה מעיניהם. הרצון למוטט את עולם התורה לא נתן להם מנוח. אתמול הם הגיעו להישג משמעותי, ואישרו סוף סוף את התקנות שעברו שינויים רבים, לבשו צורה ופשטו צורה, עד שהתקבל חוק שמרנן ורבנן חברי מועצות גדולי התורה, יכולים היו לאשר אותו, גם אם שאיפתם ושאיפת הח"כים עצמם היתה להגיע לדיחוי ממושך לכל מי שחשקה נפשו בתורה הקדושה.

כותב השורות ביקש להתקבל בלשכתו של סגן השר, כדי לשמוע מעט על אותה פעילות ענפה שביצעו הוא והח"כים אשר אתו, כדי להגיע להישג המשמעותי הזה. הרב פרוש נעתר בשמחה, ופינה חלון זמן בסדר יומו העמוס, במיוחד עבורי ועבורכם, קוראי 'המבשר'.

מאיר פרוש משה גפני

לא מתפשרים על קווים אדומים

"קודם כל חשוב לי לומר שלא באתי לכאן כדי לשבח את חוק הגיוס ואת התקנות שאושרו אתמול", פותח הרב פרוש את השיחה בהבהרה חשובה. "שיהיה ברור. אנחנו ודאי לא מרוצים מהחוק, והתקנות לא נוסחו מיד לאחר מתן תורה…

"כיהודים מאמינים בני מאמינים אנחנו סבורים שהחוק הזה היה צריך לכלול שורה אחת בלבד, הכתובה שחור על גבי לבן: "כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". חד וחלק. מי שרוצה ללמוד תורה, צריך לקבל דיחוי גורף ובלתי תלוי שיישאר בתוקף כל עוד הוא רוצה לעסוק בתורה.

"אבל צריך להבין שאנחנו בגלות. אנחנו בגלות על אדמתנו, ובין אחינו היהודים שעדיין לא זכו לשמור תורה ומצוות. הם לא מסוגלים להבין את מה שעבורנו הוא היגיון בסיסי ואמונה מושרשת. אנחנו מאמינים באמת ובתמים שהתורה מגנא ומצלא. אנחנו יודעים שבלי לימוד התורה אין לנו חלילה זכות קיום על אדמת ישראל. אבל הם לא מאמינים בזה לצערי. הם לא מקבלים את זה כמובן מאליו. מבחינתם מדובר בדרישה לא הגיונית ולא שוויונית, שהם מסכימים לה רק למען השלום או בגלל אילוצים פוליטיים.

"אנחנו באים עם אידיאולוגיה מאוד ברורה, ועם עוצמה פוליטית וציבורית שהם לא יכולים להתכחש לה, אבל הכח שלנו לא מספיק חזק כדי להעביר חוקים כאוות נפשנו, שיהיו תואמים את דעת התורה. ולכן אנחנו צריכים לשחק אתם כביכול במשחק פוליטי, להגיע להבנות ולקבל את המתווה שעליו הם יהיו מוכנים להסכים בדיעבד.

"לכן, בהתייעצות והכוונה של גדולי ישראל, קבענו קווים אדומים שמהם לא נזוז בשום אופן. לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. לא יהיו מכסות חלילה וחס. לא תהיה שום הגבלה לכל יהודי לעסוק בתורה ככל שתאווה נפשו.

"הקווים האדומים הם שהנחו אותנו לכל אורך הדרך. והשקענו חודשים ושנים במאמצים של הסברה בין הח"כים, בוויכוחים, בדיונים וגם בהעברת מסר ברור מאוד, שאם הקווים האדומים הללו לא יכובדו, אין לנו מה לחפש בממשלה הזאת, ומבחוץ נסעיר עולמות. אם הם דורשים שבחור שעובר ישיבה יידרש להצהיר על כך בתוך שבעה ימים, אנחנו לא אוהבים את זה. אבל בלית ברירה אנחנו יכולים להתפשר על זה.

"אם הם דורשים שיהיו תנאי סף מסוימים לישיבה כדי שהיא תוכר כמוסד לימודים שהלומדים בו זכאים לקבל דיחוי של הגיוס לצבא, אנחנו לא מתלהבים, אבל כדי שלא לשבור את הכלים ולחזור חס ושלום לחוק שהיה בתקופתו של לפיד, אין לנו ברירה אלא להסכים לכך. כל עוד הקווים האדומים לא נפגעו, אנחנו יכולים לדון ולהתווכח על כך. גם אם מציבים לבחורי הישיבות לו"ז נוקשה שבו הם חייבים לעמוד כדי להיות זכאים לדיחוי, אנחנו נושכים שפתיים ומסכימים עם זה בלית ברירה, כי לו"ז נוקשה זה דבר שאפשר לעמוד בו, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו.

הרב פרוש מספר על הקושי הכפול שחוו הוא וחבריו במהלך השנים האחרונות: "קיבלנו הרבה מאוד ביקורת מתוך הציבור החרדי. ואני רוצה לומר לך שאנחנו מגדירים את הביקורת הזאת בגדר של "נאמנים פצעי אוהב". בין אם מדובר ברבנים ובין אם בעסקנים או סתם יהודים שהמצב כואב להם, אנחנו מרגישים שהביקורת שנמתחה עלינו באה מהכיוון של אהבת תורה והדאגה ללומדי התורה ולעתיד עולם התורה. קיבלנו את זה בהכנעה, ואפילו באהבה.

"לצערי ספגנו ביקורת גם ממי שאת הפצעים שלו קשה להגדיר 'פצעי אוהב'. גורמים שלא משנה מה נעשה, הם עדיין ימתחו עלינו ביקורת. גם אם היינו מחוקקים חוק שבמדינת ישראל חייבים לשמור שבת הם היו מוצאים כיצד לבקר אותנו. ובכל זאת, גם את הביקורת שלהם קיבלנו בהכנעה. לא באנו לכאן כדי לזכות בכבוד ובאהדה ציבורית. באנו לכאן כדי למלא את השליחות שהוטלה עלינו מהציבור הקדוש ומגדולי ישראל העומדים בראשו. כל הערה, כל מחאה, כל ביקורת קיבלנו והתייחסנו אליה בצורה עניינית.

"גם אנחנו מתחנו על עצמנו ביקורת, ופעלנו כל הזמן כדי לשפר את התוצאה הסופית. לא נחנו ולא שקטנו. התאמצנו יומם וליל כדי שבסופו של דבר יהיו תקנות לחוק שגם אם הן לא הכי סיפמטיות, , הן תקנות שאנחנו יכולים לומר בסיפוק שהן לא הביאו לפגיעה חלילה וחס בעולם הישיבות ובלומדי התורה, יותר ממה שהיה לפני שנכנסו לממשלה אותם שועלים קטני דעת המחבלים בכרם ישראל, ופועלים לפגוע בעולם התורה".

תהליך ה'ריכוך' של התקנות

סגן השר שולף מערימת הדפים את התקנות המעודכנות שאושרו השבוע, ומצביע על ניסוחים בסעיפים השונים שהם אינם בהכרח הבחירה הראשונית שלו. ניכר עליו שהוא בקי בתקנות על פרטי ופרטי פרטיהן, ולא בכדי העידה עליו שרת המשפטים כיום, ויושבת ראש ו'עדת שקד' באותם ימים, שהעבודה שלו כחבר הוועדה על כל שורה וכל מילה בחוק, היתה עבודה פרלמנטרית מרשימה, שהראתה עד כמה הנושא קריטי עבורו ועבור הציבור אותו הוא מייצג.

"הנה תראה", אומר הרב פרוש, "כאן כתוב שבחור הלומד בישיבה קדושה, כלומר ישיבה חרדית רגילה, שרוצה לעבור לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית, יכול לעשות זאת ללא כל קושי, ולהיכלל מאותו הרגע בין הזכאים להטבות ולתנאים השמורים לתלמידי הישיבות הללו. אבל במקרה הפוך, כשבחור הלומד בישיבת הסדר או בישיבה גבוהה ציונית שרוצה לעבור לישיבה חרדית, מאבד את מעמדו כתלמיד ישיבת הסדר, ואינו זכאי לקבל מעמד של בן ישיבה בכלל.

"ההסבר שלהם הגיוני בעיניהם. לתלמידי ישיבות הסדר יש תנאים טובים יותר, ובחור שנהנה מהתנאים הללו וברגע האחרון, לפני שהוא בא לשלם את חלקו ולהתגייס לצבא בורח החוצה ובוחר לעבור לישיבה חרדית, בעצם מנסה ליהנות מכל העולמות כביכול.

"אבל אם תשאל אותי? אני חושב שכל מי שרוצה לעבור ללמוד תורה בישיבה קדושה, בכל שלב בחיים, צריכים לתת לו את זה! הקביעה הזאת היא דבר שסימבולית אני לא יכול לעכל אותו. זה לא מכובד להתנהג ככה למי שחשקה נפשו בתורה. נאבקנו על זה! זה לא מתאים למדינה שנמצאת תחת שלטון של יהודים לקבוע שישיבה שבה רק לומדים תורה היא לא שוות ערך לישיבת הסדר. שישיבה קדושה שווה 'פחות' בגלל שתלמידיה לא רוצים לעזוב את דף הגמרא ובכך לשרת את עמם ואת ארצם בשירות הטוב ביותר – לספק לעם ישראל את ההגנה של לימוד התורה.

"עם זאת, כמו שאמרתי, אנחנו חיים בגלות. אנחנו נאבקים על זה וגם ננצח בסופו של דבר. אנחנו הרי שואפים שמשיח בן דוד יבוא ויגאלנו בדור שכולו זכאי ולא חלילה להיפך. לשם אנחנו חותרים ועל זה אנחנו נאבקים לכל אורך הדרך. בעזרת ה' גם נגיע לשם. אבל עד שנגיע לשם, אנחנו צריכים לדעת שיש רצוי ויש מצוי, וכל עוד הקווים האדומים שגדולי ישראל חקקו בסלע אינם נרמסים, אנחנו נאלצים לחיות עם זה.

"בוא תראה איך החוק עבר שינויים מהותיים מאז נפילתה של ממשלת נתניהו – לפיד. לפיד חוקק את החוק שלו בחודש אדר תשע"ד. החקיקה היא כמובן רק הצעד הראשון, ולאחריה היה צורך לנסח את התקנות. ישבו הממונים על כך וניסחו את התקנות בהתאם לרוח החוק שהעביר לפיד.

"בתאריך ח' תשרי תשע"ה – עדיין לפיד בשלטון – קיבלנו את התקנות בגרסה הראשונה שלהן. התקנות היו קשות מאוד וכמובן נלחמנו עליהן בשיניים ובציפורניים. בתחילה עוד היינו באופוזיציה, אבל משמים ריחמו עלינו, ובחסד ה' עלינו הצלחנו להעביר את ממשלת הזדון מן הארץ בחורף תשע"ה. חודשים ארוכים עברו עד שהתקיימו בחירות חדשות ועד שהוקמה הקואליציה החדשה לה אנחנו שותפים. בתקופה הראשונה של הממשלה הנוכחית – שלהי תשע"ה וחורף תשע"ו, המשכנו בדיונים ובעבודה על החוק החדש. לאחר מכן התחלנו לפעול ולשנות ככל שיכולנו את התקנות שתהיינה סבירות וקבילות. ההישגים על אף שהיו משמעותיים, עדיין היו רחוקים מלהיות מספיקים.

"אתמול – ב' אב תשע"ז – הצלחנו לאשר סוף כל סוף את התקנות המרוככות מאוד, שכאמור אנחנו יכולים לחיות איתן, מתוך הבנה שאנחנו עדיין בגלות".

המלחמה במספר המינימום

הרב פרוש עוצר לרגע, מחפש בין ערימות הניירת שעל שלחנו את הגרסאות השונות של התקנות, ומצביע על השינויים שעברו לאורך התקופה. "אני שומר את הכל", הוא מספר תוך כדי חיפוש נמרץ. "כל הנוסחאות שמורות אצלי, עם ההערות שכתבתי בכתב יד תוך כדי הוועדות, ועם ציונים ומראי מקומות של שעות מדויקות בהן נאמרו דברים בעלי חשיבות במהלך הדיונים, כדי שנוכל לאתר אותן בקלות בפרוטוקולים אם נידרש לכך.

"כך למשל בתקנות שקיבלנו בח' תשרי תשע"ה נעלם סעיף שהופיע בתקנות של תקופת השר מופז, ובו התייחסות לכך שבשונה מבחור ישיבה, אברך כולל יכול להיות רשום בו זמנית בשני כוללים, אחד לשעות הבוקר ואחד לשעות אחר הצהרים, ועדיין לשמור על מעמדו כבן ישיבה. הסעיף הזה נעלם, ואם לא היינו משווים את התקנות סעיף מול סעיף אל מול התקנות הקודמות, היינו יכולים שלא לשים לב לכך חלילה. המשמעות: כל אברך כולל שלומד בשני כוללים במקביל יאבד את מעמדו כבן ישיבה ויקבל צו גיוס מיידי, כי התקנות קובעות שהוא צריך 40 שעות לימוד שבועיות במוסד אחד המוכר לעניין מתן דיחוי מגיוס. כמובן שעמדנו על כך שהסעיף הזה ישוב על כנו וכך היה, וזה קרה עוד כשהיינו באופוזיציה.

"הנה לדוגמה סעיף בעייתי מאוד שהושתל מלכתחילה בתקנות לחוק הגיוס, והשינויים שעשינו בו עם הזמן: בחודש תשרי תשע"ה נכתב בתקנות כך: "תכני הלימוד בישיבה לא יהיו מנוגדים לערכי מדינת ישראל". המשמעות: בישיבות לא יוכלו ללמד את מסכת סנהדרין למשל שבה כתוב שמי שמחלל שבת דינו בסקילה. זה מנוגד לערכיה של מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך, כל ישיבה שלא תצנזר את דפי הגמרא הנלמדים, תאבד את מעמדה החוקי והלומדים בה לא יוכלו ליהנות מדיחוי של שירותם הצבאי. כך היה אמור להיראות החוק של יאיר לפיד.

"הנה טיוטה של התקנות אותה קיבלנו בחודש אב של אותה שנה – תשע"ה – ובה הסעיף הזה עובר ריכוך – לשיטת משרד הביטחון – "תכני הלימוד בישיבה ופעילויותיה לא יעודדו שלא לשרת בצבא או שלא להתייצב לפעולה צבאית". שוב, גם לזה לא הסכמנו בשום אופן. וכי נוכל להסכים לכך שהמדינה תקבע למשגיח מה לומר בשיחה השבועית שלו? האם ייתכן מצב שבו ישיבה שבה הוסבר לבחורים שלימוד התורה שלהם חשוב יותר מגיוס לצה"ל, תאבד את מעמדה וכל תלמידיה יצטרכו להתגייס? כמובן שלא.

"בתקנות המעודכנות שאושרו אתמול מופיע אותו הסעיף בגרסה אחרת לחלוטין: "ראש הישיבה הצהיר כי בישיבה מתקיימים לימודים תורניים, והיא מחנכת להתנהלות בדרכי נועם". תנאי הבסיס הוא שהישיבה צריכה לחנך את תלמידיה להתנהלות בדרכי נועם. זה כבר סעיף שהולם כל ישיבה שאני מכיר. כל ישיבה מחנכת את תלמידיה להתנהל בדרכי נועם".

סגן שר החינוך מצביע לנו על שינויים נוספים שעברו התקנות במהדורות השונות שלהן: "בתקנות המקוריות שהוצעו בתקופתו של לפיד נקבע שתהיה ועדה מייעצת בת חמישה חברים, אשר בידיה תהיה הסמכות להחליט איזו ישיבה תוכר לצורך מתן דיחוי לתלמידיה ואיזו ישיבה לא תוכר. ומי יהיו חברי הוועדה? ראש אגף ביטחוני חברתי במשרד הביטחון יהיה יו"ר הוועדה, עובד מדינה שמנכ"ל משרד הביטחון מינה אותו כממונה על הישיבות יהיה מרכז הוועדה, ושלושת החברים הנוספים יהיו נציג של משרד החינוך, יועץ משפטי של משרד הביטחון וראש אגף כח אדם של צה"ל.

"כמובן שהזדעקנו. זו היתה זעקה בתקופת היותנו באופוזיציה. שאלנו: חמישה חברים בוועדה ואפילו אחד מהם לא מגיע מרקע תורני כלשהו? מי מהם בדיוק יודע ומבין מה זו ישיבה? בחודש אב באותה השנה כבר נקבע שלוועדה יהיו שישה חברים, ונוסף אל אלו שהוזכרו, יהיה חבר בה גם הרב הצבאי הראשי או נציג מטעמו. זאת התקדמות, אבל עדיין לא מה שביקשנו להשיג. בתקנות שאושרו אתמול אין זכר לאותה הוועדה המייעצת, שבה גם ניסו להכתיב לנו ממונה על הישיבות.

"והנה דוגמה נוספת", מוסיף הרב פרוש לאחר עלעול קצר בדפים שבידיו. "בתקנות הקודמות, אותן אנחנו מכנים 'תקנות מופז' שהן בעצם תקנות לחוק שהתקבל בתקופת חוק טל, נקבע שכדי שישיבה או כולל יוכרו לצורך מתן דיחוי ללומדים בהם, צריך שיהיה מספר מינימום של תלמידים דחויי שירות. בישיבה צריך מינימום של 25 תלמידים כאלו, ובכולל היו צריכים להיות לפחות עשרה תלמידים דחויי שירות לצורך מעמדו ככולל המוכר לעניין של דחיית שירות.

"הבעיה היתה שבחוק שהעביר לפיד ניתן פטור גורף לכל דחויי השירות בני 22 ומעלה. ובלשונו: כדי "לרוקן את הבריכה", ולטפל כביכול רק בלומדים הצעירים שעליהם הוא חשב שיש לו סיכוי לגייס אותם, או לפחות כך הצהיר והציג כלפי חוץ. והנה נוצרה לנו בעיה רצינית. אם כל האברכים מגיל 22 ומעלה פטורים משירות, רבים מהכוללים כבר אינם יכולים לעמוד בדרישה הזאת של עשרה תלמידים דחויי שירות. בתקופת מופז גיל הפטור היה 32 ולאחר מכן ירד ל-28, אבל אצל לפיד הגיל ירד ל-22 והתקנה הזאת הפכה את העסק כולו למסובך מאוד.

"כמו בכל הסעיפים הבעייתיים האחרים גם על זה ניהלנו מאבק עיקש ואכן נקבע שעד שנת תשפ"ב מספר המינימום יעמוד על חמישה דחויי שירות, ועם השנים המספר יעלה ל-7 ול-10, ככל שה'בריכה' תשוב ותתמלא בדחויי שירות, מה שאומר שהמצב יחזור לקדמותו".

פרוש

סמכויותיו של שר הביטחון – מאז ומתמיד

באופן שאין סמלי ממנו, התקנות החדשות אושרו בדיוק בימים בהם היו אמורים רבבות בחורי הישיבות הקדושות לקבל צווי גיוס. אם חלילה היה נמשך שלטון הרשע של יאיר לפיד וחבר מרעיו, בימים אלו היתה הארץ גועשת ורועשת ממחאת החרדים. צווי גיסו היו מגיעים לכל בניין בירושלים, בני ברק, בית שמש, ביתר עילית, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית ויתר הריכוזים החרדיים. החוק של לפיד קבע כי בחודש תמוז תשע"ז, יבוטל מעמדם של כל תלמידי הישיבות למעט 1,800 תלמידי ישיבה נבחרים, אלא אם כן יצליח עולם הישיבות לעמוד במכסה אותה קצב ממשלת הזדון באותם ימים – דבר שכמובן לא היה קורה.

והנה הימים אשר בהם שיברו אויבי החרדים להכות בהם ולסגור על מנעול ובריח את בתי המדרש שלהם, נהפכו לימים שבהם מאושרות תקנות שמחזירות את המצב לקדמותו, ואף כוללות שיפורים כאלה ואחרים שלפני כן קשה היה להעביר אותם, ובחסות כתיבת התקנות המחודשת ניתן היה לתת עליהם את הדעת ולטפל בהם.

"היתה זו כברת דרך לא קלה", מסכם הרב פרוש את התקופה, "קח בחשבון שהצטרפנו לקואליציה של ממשלת נתניהו הרביעית בסוף אייר תשע"ה, ורק לקראת פסח תשע"ו, הצלחנו להביא לביטול חוק הגיוס של לפיד והעברת החוק החדש. מדובר בתקופה של כמעט שנה! אבל בכך לא הסתיימה העבודה, היו לנו פגישות רבות מספור עם שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, ועם השר הנוכחי ליברמן, עברנו על התקנות שוב ושוב, עוד תיקון ועוד תיקון, כל מילה עברה שבע נפות, כל שורה כאן טומנת בחובה ויכוחים ודיונים אינסופיים. אבל ברוך ה' זה מאחורינו".

ובכל זאת, נשמעות טענות על כך שהחוק החדש והתקנות שאושרו מעניקים בעצם את כל הסמכויות בידיו של שר הביטחון. המשמעות של זה היא לכאורה שאחרי כל המאמצים והחקיקה, אם שר הביטחון מחליט מחר בבוקר שמבחינה פוליטית משתלם לו לגייס עכשיו 200 בחורי ישיבה הוא יכול לעשות זאת בהתאם לחוק שאותו אתם עצמכם אישרתם! זה לא מעיב קצת על ההישג של הסיעות החרדיות בכנסת?
הרב פרוש אינו משיב לשאלתי באופן מיידי. במקום זאת הוא פותח את המגירות ומחפש אחר נוסח של הגלגול הקודם של חוק הגיוס, זה שנחקק בשנת תשמ"ו, ושהיה תקף עד לביטולו על ידי בג"ץ וחקיקת חוק טל שהחליף אותו.

"תקרא בעצמך", הוא מניח לפני את הדפים, "תראה לי סעיף ענייני אחד בחוק הזה, שבו לא מוזכרת סמכותו של שר הביטחון לשנות את התקנות בהתאם לשיקול דעתו. הוא זה שמחליט כמה לגייס ומתי לגייס, הוא זה שמחליט את מי לגייס ואת מי לפטור מגיוס".

אני מעיף מבט בסעיפי החוק, ואכן מגלה שכך הם פני הדברים. הסמכויות שהוא מעניק בידיו של שר הביטחון הן גורפות. ללא ספק.

אבל הרב פרוש לא מסתפק בכך, הוא מעלעל מעט בחוק ומפנה אותי לסעיף 36 בחוק שירות הביטחון תשמ"ו שהיה לפני חוק טל, אותו אצטט כאן ככתבו וכלשונו:

"שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים: לפטור יוצא – צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא – צבא מחובת שירות סדיר או להפחית את תקופת שירותו".

"אתה מבין מה כתוב כאן בסעיף הזה? מה שכתוב כאן זה ששר הביטחון "רשאי" לפטור מחובת הגיוס לצה"ל, את מי שהוא רוצה, בהתאם להיקף הכוחות הסדירים וכוחות המילואים. זה הסעיף בחוק הגיוס, שעליו נשען הסדר 'תורתו אומנותו' משנת תשמ"ו ועד חקיקת חוק טל בשלהי שנת תשס"ב! לא מופיע בחוק בשום מקום האזכור לבני הישיבות, או אפילו רמז לכך ששר הביטחון חייב לפטור אותם מגיוס.

"הרי זאת היתה הטענה שהביאה לכך שבג"ץ פסל את החוק הזה ואילץ לחקוק את חוק טל, כי נטען על ידי העותרים שהביטוי "או מטעמים אחרים", שעליו התבסס כל ההסדר של 'תורתו אומנותו' נכתב במטרה לאפשר חריגות קלות של אנשים בודדים, ושמתן דיחוי לרבבות בחורי ישיבות על סמך מילים מעורפלות כאלו בחוק, אינו ראוי. בג"ץ קיבל את הטענה ואילץ את הכנסת לחקוק חוק ברור שבו כתוב במפורש שבני ישיבות זכאים לדיחוי לפי החלטת שר הביטחון.

לא השתנה דבר לרעה

"מה השתנה מאז ועד היום? לא השתנה כלום. אז הסמכות היתה נתונה בידי שר הביטחון בהתאם להיקף הכוחות הסדירים וכוחות המילואים, וגם היום היא נתונה בידיו. לבוא ולהאשים אותנו שאנחנו הפקרנו את עולם הישיבות כי הסכמנו כביכול שהסמכות תהיה בידיו של השר? אני רוצה לקוות שההאשמות הללו מוטחות בנו מחוסר היכרות עם ההיסטוריה של החוק לאורך השנים".

ומה לגבי הסעיפים הדרקוניים שקובעים שעל כל חריגה קלה מהתקנות או מלוח הזמנים שהן קובעות, שבחלק מהמקרים הוא די צפוף, מבוטל מעמדו של בן הישיבה והוא מועמד מיידי לגיוס? יתירה מזאת, במקרה בו נקבע שישיבה עברה על התקנות וההכרה בה מבוטלת, כל תלמידי הישיבה יקבלו צווי גיוס אם לא יצהירו עד 14 יום לאחר סיום החופשה שלאחר מכן על מקום לימודים חדש בישיבה אחרת שכן מוכרת?
"גם כאן אני מחזיר לך בשאלה: למה לא העלו את הטענות הללו כלפי חוק מופז או הגרסאות הקודמות של חוק הגיוס? הרי תמיד היו תקנות, תמיד היו דרישות שכל בן ישיבה היה צריך לעמוד בהן, וכל ישיבה היתה צריכה למלא אחריהן כגון שעות הלימוד וכדו'. במקרה של אי ציות לתקנות היה הבחור או תלמידי הישיבה שחרגה מהן, זוכים לצווי גיוס בדיוק כמו בחוק הנוכחי.

"אנחנו מקבלים ביקורת ויודעים לקבל ביקורת. האמן לי שרשמנו כל הערה שקיבלנו. התייחסנו לכל פניה בנושא הזה בכובד ראש מקסימלי. לא זלזלנו בשום הערה. אבל אנחנו לא יכולים לשנות סדרי בראשית. כמו שאמרתי: יש כאן שתי אסכולות שונות ומנוגדות. האסכולה שלנו והאסכולה שלהם. הם מבחינתם באים לקראתנו אבל מצפים מאתנו שנעמוד בתקנות הללו. לנו אין הרבה ברירות בנושא הזה. מה אנחנו יכולים לעשות? לומר להם שכל מי שלובש כובע וחליפה יהיה פטור משירות? הדיחוי מותנה במעמד בן ישיבה, וכדי לזכות למעמד הזה צריך להקפיד שלא לחרוג מהתקנות.

"אבל בוא נאמר שקרה מקרה וישיבה לא עמדה בתקנות וההכרה בה בוטלה חלילה. הבחורים יצטרכו כמובן למצוא לעצמם ישיבות אחרות. מה אתה חושב? שאם בחור אחד לא יצליח למצוא ישיבה באופן מיידי, יגייסו אותו? זה לא יקרה. לשר הביטחון יש אפשרות לדחות את השירות גם למי שלא עמד בתקנות במקרים חריגים שבהם מדובר באונס גמור. הציפיה שלהם היא שכולם יעמדו בתקנות, וכך אנחנו צריכים לנהוג. אבל כשיהיו מקרים חריגים שבהם היה אונס גמור, כמובן שנטפל בזה כמו שטיפלנו במאות מקרים כאלו בעבר, בתקופה של חוק מופז, בתקופה של חוק טל ובתקופה שלפניו".

אבל ישנם מקרים שהם לא כל כך חריגים וגם לא תלויים ברצונו הטוב של הבחור. נשמעה טענה שהתקנות שאושרו אתמול קובעות שרק מי שלמד בישיבה קטנה מוכרת יוכל לקבל מעמד של בן ישיבה בהגיעו לגיל גיוס. ומה לגבי מי שלמדו בישיבות של חוג הקנאים שאינן מוכרות על ידי משרד החינוך? הם לא יוכלו לזכות לדיחוי מגיוס?
"התקנה הזאת אכן מופיעה, אבל המסקנה שאתה מסיק ממנה אינה נכונה. צריך להבין שמחוץ לתקנות הכתובות יש גם התחייבויות בעלות תוקף חוקי ברור.

"לגבי התקנה הספציפית הזאת, חברי ח"כ הרב אורי מקלב העיר על כך במהלך הדיון. הנה תראה פה כתוב אצלי על בשולי העמוד, שבדקה 11:28, הרב מקלב שאל את השאלה שעכשיו שאלת, ומטעם הממשלה השיבה סגנית היועץ המשפטי למשרד הביטחון, עורכת הדין הילה ארליך, שהבהירה מפורשות שבעניין זה תפעל המדינה בהתאם להמלצות ועד הישיבות.

"בדקתי את העניין בעבר ועכשיו בדקתי את זה שוב, כדי לברר אם להתחייבות הזאת יש תוקף חוקי, והמשפטנים שעמם ביררתי את הנושא אישרו לי שוב ושוב שיש לזה תוקף המוגדר כ'התחייבות הממשלה בפני הכנסת', כלומר הממשלה מתחייבת בפני הכנסת כשמקרה זה ההתרחשות היא בוועדת חוץ וביטחון, ושם נאמר לפרוטוקול שהמלצות ועד הישיבות יתקבלו במקרה כזה. הנה לך דוגמה לעבודה פרלמנטרית נמרצת שסיכלה את האבנים ופתרה את הבעיה עוד לפני שהיא צצה.

חוזרים בתשובה ותלמידי ישיבות מחוגי הקנאים

"בהקשר זה, עלינו על בעיה נוספת", מוסיף הרב פרוש, "בתקנות נכתב שמי שחזר בתשובה לפני גיל הגיוס ונכנס ללמוד בישיבה קדושה, יוכר כבן ישיבה אם הוא מנהל אורח חיים דתי אדוק, בהתאם לתקנות הצבא. קודם כל מחקנו את המילה 'אדוק', כדי שלא לאפשר פרשנויות שונות שיתחילו להגדיר לנו מיהו חרדי ומי לא, ומעבר לכך גם דרשנו לקבל הבהרות לגבי תקנות הצבא, מה הן, מה המשמעות שלהן, והאם זה יכול לגרום לכך שבחור שחזר בתשובה וחשקה נפשו בתורה יגויס בעל כורחו לצבא חלילה וחס".

תקנה נוספת שהביאה גורמים שונים למתוח ביקורת על נוסח התקנות קובעת שרק תלמיד שלמד בישיבה המוכרת לעניין דחיית השירות מגיל 16 והלאה, יהיה זכאי לדחיית השירות הצבאי. ומה יעשו אותם בחורים שנהיו בני 16 לפני שעלו לישיבה גדולה? האם אין להם תקנה והם לא יוכלו לקבל דיחוי?
"גם על זה דיברנו ושאלנו, וגם בנושא הזה קיבלנו התחייבות של הממשלה בפני הכנסת, שכאמור יש לה תוקף חוקי מובהק, שבחורים אלו יקבלו אישור מיוחד מוועד הישיבות שיעניק להם דחייה זמנית, עד שיגיעו לישיבה גדולה ואז יצטרכו להסדיר את מעמדם כבן ישיבה.

ומה לגבי מעבר מישיבה לישיבה? בחור שמתחתן ועובר ללמוד בכולל גם הוא בעצם מוגדר ככזה העובר מישיבה לישיבה וזה קורה לכל אחד. ומה לגבי היציאות לחו"ל שגם עליהן יש הגבלות?
"קודם כל לגבי היציאה לחו"ל, המצב עכשיו טוב יותר ממה שהיה בעבר, כי הכנסנו סדר בנושא. אם כי איני אמור לומר מוסר אבל ככלל, בני ישיבה שמבקשים דיחוי מהצבא צריכים להיות בארץ. אולם למקרים של שהייה בחצרות האדמו"רים, או מחמת סיבות של הכרח, משמחות או חס ושלום להיפך, הרי בתקנות המאושרות יש את הפתרונות לכך.

"לגבי מעבר מישיבה לישיבה, ריככנו מאוד את לשון התקנה שקבעה בעבר שבכזה מקרה יבוטל מעמדו כבן ישיבה ורק אם יציג אישור בתוך 14 יום על ישיבה חדשה או כולל בו הוא לומד, יוחזר לו מעמדו כבן ישיבה. קודם כל ביטלנו את הקביעה שמעמדו יבוטל באופן אוטומטי, וכן, גם כיום עדיין המצב הוא שבחור שמתחתן או עובר ישיבה צריך לעדכן בתוך 14 יום על הישיבה החדשה שלו. נכון שזה לא אידיאלי, אבל 14 יום הם זמן שבו אפשר להספיק ולהתארגן כדי להירשם בכולל או בישיבה אחרת. ומכאן באמת תצא הקריאה להורים ולבחורים: אנא הקפידו מאוד בנושא הזה של עמידה בלו"ז שנקבע, כדי למנוע צער ועוגמת נפש מרובה לאחר מכן".

אולי בעצם צריך לשאול שאלה הפוכה לחלוטין: למה בעצם אתם משקיעים כל כך במניעת גיוס בחורי הישיבות, כשברור לכל שגיוס כזה לא יקרה לעולם. הרי גם יאיר לפיד בעצמו, שחרט על דגלו כערך עליון לגייס את כל בחורי הישיבות ולהשאיר מעולם התורה רק מעין 'שמורת טבע' של 1,800 תלמידי ישיבה, דחה את מועד כניסתו של החוק לתוקף עד לשלבי שנת תשע"ז, כי הוא ידע שזה לא יקרה, ורצה בינתיים לרכב על גלי ההצלחה המדומה שלו.
"ייתכן שלפיד באמת לא האמין שהוא יצליח לבצע את זממו. אני לא יודע מה הוא חשב. מה שכן ברור זה שאנחנו ידענו שהוא לא יצליח, אבל היה ברור גם שיהיו לכך השלכות קשות ותיגרם פגיעה קשה בכל אחד מהבחורים שמקבל צו גיוס ולא מתייצב. נכון שאי אפשר לכלוא את כולם בכלא הצבאי, אבל אפשר למנוע מהם יציאה לחו"ל, לשלול מהם תקציבים ושירותים אזרחיים בסיסיים, וזה מה שהוא תכנן לעשות לצערי.

"אנחנו נמצאים כאן כדי למנוע את המצב הזה. אנחנו לא יכולים להפקיר את עולם התורה לחסדיה של המערכת ולקוות שלא יקרה שום דבר. כל השליחות שלנו כאן מבוססת על הרעיון שאנחנו פועלים ללא ליאות כדי למנוע בעיות מהסוג הזה ואני שמח שאתמול הצלחנו למלא את שליחותינו בנושא הזה על הצד היותר טוב".

אתם לא מרגישים לפעמים שכל עמלכם הוא לריק, או לפחות שההצלחה הזאת היא זמנית בלבד? הרי ייתכן שבקדנציה הבאה שוב תקום ממשלה זדונית, ושוב יחוקקו חוק חדש וכל העבודה שעבדתם שלוש שנים תרד לטמיון…
"ולכן מה? לכן אנחנו נפקיר את עולם התורה כבר מעכשיו? חלילה וחס. אנחנו עומדים על המשמר ועושים את כל שבידינו לעשות. הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו כמו שהוא מוצא לנכון, ואם הוא יביא עלינו שוב ממשלת שנאה שתבטל את כל עמלינו, לפחות נדע שאנחנו עשינו הכל, ושהפעולה שלנו עזרה לתקופה שחלפה מאז בוטל חוק לפיד.

"אבל במקום לבנות תלי תלים של פלפולי סרק על ביצה שעוד לא נולדה, אני מציע שנסתכל על מה שיש לנו כרגע. כיום המצב הוא טוב מבחינה הזאת ברוך ה', ההישג שהושג בשיתוף פעולה מלא בין כל הנציגים החרדיים בכנסת הוא הישג חשוב, ובעזרת ה' השינויים שיבוצעו בעתיד יהיו רק לטובתם של בני הישיבות. אני לא רואה שהתרחישים הפוליטיים להחלפת הסיעות החרדיות והשארתן מחוץ לממשלה מחזיקים מים. כבר הוכח שממשלה בלי המפלגות החרדיות סובלת מחוסר יציבות ואינה יכולה לבצע את תפקידה ולמשול.

"והעיקר הוא שאנחנו את שלנו צריכים לעשות, ולהמשיך להתפלל שלא ישובו ויפלו עלינו גזירות מהסוג הזה או מכל סוג שהוא לא בממשלה הבאה וגם לא בעתיד הרחוק".

ליצמן פרוש זייברט

הסעיפים הקטנים והבעיות הגדולות

במהלך השיחה המרתקת שקיימנו עם סגן שר החינוך, העלה הרב פרוש נקודה חשובה מאוד בעבודתם של הח"כים על תקנות החוק: תנאים וקריטריונים שהוכנסו אל התקנות בסעיפים שנראים לא משמעותיים לכאורה, אך אם לא היו מסוכלים ומסולקים החוצה מהטקסט, עלולים היו לגרום לבעיות קשות מאוד לעולם התורה.

"בין התקנות הרבות שהוצעו בגרסה הראשונה, עוד בתקופה בה לפיד שלט ברמה והיה זה שפיקד על מסע ההסתה נגד עולם התורה, מצאנו כמה וכמה סעיפים 'קטנים', שהמשמעות שלהם היא אחת: פגיעה קשה בעולם הישיבות בלי כל קשר לעמידה במכסות שאותן ניסה לפיד לקבוע בחוק ובתקנות שלו", אמר הרב פרוש.

"כך למשל הוכנס שם סעיף הקובע כי ישיבות השוכנות במבנים בהם התנאים הפיזיים אינם נאותים ואינם עומדים בתקן, לא יוכלו להיות מוכרות לצורך מתן דיחוי משירות צבאי לתלמידים הלומדים בהן.

"אני הזדעקתי, וכך עשו גם חברי. איזו מן הוראה זאת? איזה קשר יש בין התנאים הפיזיים של מבנה הישיבה לבין שאלת הזכאות של תלמידיה לדיחוי במסגרת הסדר 'תורתו אומנותו'? יתירה מזאת, מה הפתרון שהם מציעים לתלמידים הללו, להתגייס לצבא? וכי בצבא כל הבסיסים שוכנים במבנים שהתנאים הפיזיים שלהם משופרים? האם חיילים בצבא אינם ישנים באוהלים בתנאים לא תנאים? האם חסרים מבנים שאינם ראויים למגורי אדם המשמשים את צה"ל בבסיסיו הרבים?

"כך גם תקנה שניסתה לקבוע כי כל תלמיד שעובר ישיבה, מאבד באופן מיידי את מעמדו כבן ישיבה, או התקנה שניסתה לקבוע שאברך כולל חייב ללמוד כל היום באותו הכולל ואם הוא מחלק את היום לכולל אחד בבוקר וכולל שונה אחר הצהרים הוא כבר אינו זכאי למעמד של בן ישיבה. התקנות הללו נראו כאילו נכתבו מתוך מטרה להכביד על לומדי התורה ועל עולם התורה, להקשיח את התנאים באופן לא הגיוני ולא סביר, רק כדי להביא לכך שיותר ויותר תלמידים ייפלטו מהסדר תורתו אומנותו ויקבלו הביתה צו גיוס שאין ממנו דרך חזרה".

"אני לא יודע אם לפיד או מי מטעמו היה זה שאחראי לסעיפים הללו ודומיהם, או שמדובר בטעות תמימה של פקיד כזה או אחר, אבל ברור שהתקנות הללו לא נכתבו על רקע אוהד. הן נכתבו כתקנות לחוק שנחקק מתוך מטרה ברורה לפגוע בנו ובכל הקדוש והיקר לנו. ההסתה שניהלה מפלגת השנאה הזאת, לא נשארה רק בקמפיין הבחירות או בחוק השירות הצבאי, היא המשיכה ללוות אותה ואת פעולותיה גם בשלטון, ולאחר מכן עברה אתה יחד אל ספסליה האחוריים של האופוזיציה".

הפחדה שהשיגה תוצאה הפוכה

בין השורות, אנחנו שומעים מסגן שר החינוך התייחסות אודות גורמים שבחרו לפתוח במערכה עיקשת נגד שלטונות המדינה והצבא. למרות שבהתנהלותו הוא מצדד אחרת, ושונה מאוד מאותם גורמים, וגם אם הוא לא יכול להביע ביקורת עליהם, מכיוון שהם עושים זאת כתלמידים לרב, אומר לנו הרב פרוש שיש בין אלה, שעושים מעשים שגרמו להעכרת האווירה והקשו מאוד על פעילותם של הח"כים החרדיים שעבדו כדי לשנות את התקנות ולהתאים אותן למצב בו הציבור החרדי יוכל לחיות איתן.

"מאשימים אותנו שאפשרנו להוסיף לתקנות את הסעיף הקובע כי הישיבות חייבות לחנך את התלמידים שלהן בדרכי נועם, ובכך אנחנו בעצם פותחים כביכול פתח לרשויות לפסול ישיבות שונות ולהוציא אותן מההכללה ברשימת הישיבות שתלמידיהן זכאים לדחיית השירות הצבאי.

בדקות הבאות מגולל הרב פרוש את ההשתלשלות בסעיף ספציפי זה:

"בנוסח התקנות תחת כותרת 'הכללה ברשימה', שבה בעצם נקבעים התנאים הנדרשים מישיבות וכוללים כדי שהתלמידים שלהם יהיו זכאים לדיחוי, היה סעיף שבו היה כתוב כך: "תכני הלימוד בישיבה לא יהיו מנוגדים לערכי מדינת ישראל".

"65 שנה לא ביקשו מאתנו דבר כזה, ופתאום צצה לה דרישה חדשה. אנחנו כמובן התנגדנו. אבל מייצגי השלטון בכל אופן טענו, שהמצב השתנה וכיום יש אנשים שפוגעים בחיילים המשרתים בצבא וכדו', ולמרות שבחינוך המקובל על רוב רובו של המגזר החרדי, מעשים כאלו אינם מקובלים, עם כל זאת, ההתנגדות שלנו נותרה בתוקף ובהמשך הם באו עם סעיף חלופי שבו היה כתוב: "תכני הלימוד בישיבה ופעילויותיה לא יעודדו שלא לשרת בצבא או שלא להתייצב לפעולה צבאית".

"שוב אני אומר: 65 שנה אף אחד לא ביקש מאתנו דבר כזה. למרות שכולם יודעים שבני הישיבות ישבו ולמדו ולא הלכו לצבא בשום שלב. לא הסכמנו גם לנוסח המוצע. בהמשך הציגו לנו עוד ניסוח מתפתל שגם אותו דחינו, אך לבסוף הסכמנו לסעיף הנוכחי שקובע כי אחד התנאים להכרה בישיבה הוא: "ראש הישיבה הצהיר כי בישיבה מתקיימים לימודים תורניים, והיא מחנכת להתנהלות בדרכי נועם".

"בעצם אין לנו התנגדות חלילה לחינוך לדרכי נועם, אבל לא אהבנו גם את הסעיף הזה. מה פתאום מכניסים לנו דרישות חדשות? אלא שמתוקף הנסיבות והאווירה הציבורית והתקשורתית בעקבות מקרים חסרי תקדים של פגיעה כאמור, נאלצנו להסכים לזה. אחרת התקנות לא היו מאושרות, כי זה היה קו אדום מבחינתם.

"עכשיו באים כאלו שתומכים באותם מקרים של פגיעה במשרתים, שבגינם ושבגלל מעשיהם וסגנון הפעולה שלהם עלתה הדרישה הזאת, והם מאשימים אותנו בתוספת הזאת לנוסח התקנות? אבל ברור שהאחריות לכך היא לא עלינו, לא אנחנו היינו הגורם לדרישה הנחרצת הזאת שבאה מצד הצבא וגורמים נוספים במערכות החוק והביטחון".

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מיטוואך אוגוסט 02, 2017 7:29 pm

א שפאלט צווישן די רבנים און די חה"כ?? הייבט אן אויסצוזען ווי עפעס הייבט זיך אן ריקן.

העסקנים מאשימים את פרוש ומוזס: החכי"ם סרבו להוראתם המפורשת של רבני דגל ואגודת ישראל!
ימים מספר לאחר העברת התקנות הדרקוניות, והפרטים המלאים על עצמאותם של החכי"ם ועל סירובם להוראת גדולי התורה, יוצאים החוצה.

עסקנים בכירים שהיו מעורבים בעניין וניסו למנוע את העברת התקנות, מספרים לאתר גזירת הגיוס כדלהלן:

הגאון רבי משה הילל הירש שליט"א, ראש ישיבת סלבודקה, התקשר אל ח"כ מוזס, והורה לו, שלא יעבירו את התקנות החדשות, עד שהם יובאו לעיונו ולאישורו. כמו כן שלח ראש הישיבה שליח אל ח"כ פרוש עם הבקשה הנ"ל. הדבר לא נעשה, והתקנות אושרו ללא שלראש הישיבה ניתנה ההזדמנות לעיין בהן ולהחליט האם יש להעבירם.

פרוש אף הגיב בזעם למשמע הבקשה, ואמר: "מה הוא רוצה ממני".

הגאון הגדול רבי דב לנדא, התקשר אף הוא לפרוש, וביקש שידחו את ההחלטה על התקנות. פרוש סרב.

הגאון רבי משה ברזובסקי שליט"א, ראש ישיבת סלונים ובנו של כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א, התקשר אף הוא לפרוש. הוא הורה לו שלא להעביר את התקנות, שכן בעצם העברת התקנות, גם לו יהי שבהן עצמן אין כל רע, הרי שבעצם העברת התקנות, יכנסו לתוקף ההוראות בחוק ה"מתוקן" לגבי הועדה הבין משרדית. זו גזירה איומה, ואין לעשות שום פעולה שתקדם אותה – טען הרב ברזסקי.

פרוש הגיב להרב ברזסקי, שהדברים אושרו על ידי וועד הישיבות (החתול ששומר על החלב?) וממילא אין לו סמכות לדחות את ההחלטה…

הרב ברזסקי אמר לפרוש, שאם יעביר את התקנות ויאמר שהיתה לו תמיכה של הרבנים למהלך, הרי שהוא עצמו יכחיש זאת ויודיע שהוא דווקא ביקש שלא להעביר אותם.

אז מי הרב של פרוש: פעם זה היה האדמו"ר מביאן, אחר כך זה היה הכותל, ועכשיו זה וועד הישיבות?

ומי הבא בתור???

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

יתד נאמן איז מודה

תגובהדורך חדשות » מיטוואך אוגוסט 02, 2017 8:40 pm

אין א שטוינענדע הודאה שרייבט דער יתד נאמן פארגאנגענעם פרייטאג אז עס איז דא די לעצטע יאר 4000 וואס זענען מסובך מיטן צבא, צוליב דעם וואס זייערע ישיבות זענען נישט גווען באשטעטיגט צו געבן דיחוים, אדער זענען גווען אין חוץ לארץ..

לייענט מיט שטוינונג אין באגלייטען ארטיקל.
צוגעלייגטע
יתד-נאמן-באישור-רשמי-אלפי-אברכים-מסובכים-עם-הצבא.jpg
יתד-נאמן-באישור-רשמי-אלפי-אברכים-מסובכים-עם-הצבא.jpg (58.79 KiB) געזעהן 7085 מאל

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

תגובהדורך גולם » דאנארשטאג אוגוסט 03, 2017 9:15 am

Image (123).jpg
Image (123).jpg (711.64 KiB) געזעהן 7004 מאל
בינעך א ליימענע גולם

אוועטאר
פריילעך אידל
שר האלף
תגובות: 1557
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 01, 2015 4:10 pm

תגובהדורך פריילעך אידל » מאנטאג אוגוסט 07, 2017 5:33 pm

א גולם דאס... ער ברענגט נאר דעם ערשטן עמוד פון א צוויי זייטיגן בלעטל... :lol:
אין יעדע תגובה איז פארהאן איינע פון די צוויי: תוכן אדער טוחן = מאלן וואסער. פערזענליך גלייך איך די ערשטע.

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6427
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מיטוואך אוגוסט 09, 2017 1:26 pm

איך בין נישט זיכער אויב די שטיקל איז שוין ערשינען דא אויף אייוועלט, אויב יא דאן והוא רחום יכפר...

איך ברענג דא א שטיקל וואס איז ערשינען אינעם פרייען צייטונג 'הארץ':
עליה בגיוס חרדים, אך לא עומדים ביעד

מספר החרדים שהתגייסו לצה"ל גבוה בשנים קודמות אך הגיוס החרדי - שנה רביעית בציפות - לא עומד ביעדים הממשלתיים - כך דווח הבוקר בעיתון 'הארץ'.

בשנת הגיוס החולפת שהסתיימה בחודש שעבר עמד גיוס החרדים על 2,800 חיילים, אך היעד הממשלתי לשנה זו עמד על 3,200 חיילים.

לפני שבע שנים החליטה וועדת גבאי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעבר, אייל גבאי על יעדי גיוס. בהמשך, במסגרת גיבוש חוק הגיוס, החליטה וועדת פרי, בראשות ח"כ יעקב פרי, על אימוץ היעדים. מדובר ביעדי גיוס העולים בהתמדה כל שנה.

למרות שבפועל הגיוס החרדי לא עומד ביעד, בצה"ל מעודדים מהעובדה שמספר המתגייסים החרדיים עולה בהתמדה וכי הפער בין הגיוס בפועל ליעד המבוקש אינו גדול יחסית.

"יש עלייה בהיקף המתגייסים בציבור החרדי. פתחנו פלוגה חרדית לוחמת בצנחנים – ואנשים באים", צוטט ב'הארץ' קצין מאגף כוח האדם. "אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים בשביל לגייס. זו משימה צבאית בסדר גדול משמעותי, ויש לה גם משמעות חברתית".

אין קורצן אויף אידיש:

זיי שרייבן אז טראץ דעם וואס די מיליטער האט נישט מצליח געווען אנצופילן די יעדים פון חרדים איז אבער די צאל רערוטירטע חרדים ארויף.

אינעם פארגאנגענעם רערוטירונג יאר האבן זיך רעקרוטירט אזויפיל ווי 2,800 חרדי'שע בעת וואס די יעד שטייט אויף 3,200 חרדי'שע זעלנער, ד.ה. אז למעשה פעלט (ב"ה) 400 צום אוועקגעשטעלטן יעד.

אבער ווי די ביורא פון אכ"א (די ביורא וואס איז געשטעלט צווישן אנדערע אויף די גיוס חרדים) געבט איבער ווערט קלענער די דיפרענץ פון די חרדי'שע רעקרוטירן, און די צאל רעקרוטירטע ווערט מער נאנט צום אוועקגעשטעלטן יעד. היל"ת.

גולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 05, 2011 8:53 am

דעת תורה האדמו''ר מגור

תגובהדורך גולם » דאנארשטאג אוגוסט 10, 2017 12:14 pm

gert.png
gert.png (60.49 KiB) געזעהן 6615 מאל
בינעך א ליימענע גולם

ווערעצקי
שר חמש מאות
תגובות: 733
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 14, 2017 3:17 pm

תגובהדורך ווערעצקי » דאנארשטאג אוגוסט 10, 2017 1:55 pm

לא יודע מהו כוונת ה"גולם" בהעתקת הקול קורא הנ"ל.
אם להביא הוכחה שצריך לעשות מחאות, כבר ידענו זאת מגיוס בנות ועוד.
אם להביא הוכחה שצריך לעשות השתדלות, יעיין עוד הפעם במכתב, ויראה אצל "מי" צריך לעשות השתדלות, אם אצל "הממשלה" או אצל "המוסדות הלוקחים חלק בהחזקת הילדים".

מה יקר
שר מאה
תגובות: 139
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 15, 2015 1:06 pm

תגובהדורך מה יקר » זונטאג אוגוסט 13, 2017 12:40 pm

טריסקער האט געשריבן:איך בין נישט זיכער אויב די שטיקל איז שוין ערשינען דא אויף אייוועלט, אויב יא דאן והוא רחום יכפר...

איך ברענג דא א שטיקל וואס איז ערשינען אינעם פרייען צייטונג 'הארץ':
עליה בגיוס חרדים, אך לא עומדים ביעד

מספר החרדים שהתגייסו לצה"ל גבוה בשנים קודמות אך הגיוס החרדי - שנה רביעית בציפות - לא עומד ביעדים הממשלתיים - כך דווח הבוקר בעיתון 'הארץ'.

בשנת הגיוס החולפת שהסתיימה בחודש שעבר עמד גיוס החרדים על 2,800 חיילים, אך היעד הממשלתי לשנה זו עמד על 3,200 חיילים.

לפני שבע שנים החליטה וועדת גבאי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעבר, אייל גבאי על יעדי גיוס. בהמשך, במסגרת גיבוש חוק הגיוס, החליטה וועדת פרי, בראשות ח"כ יעקב פרי, על אימוץ היעדים. מדובר ביעדי גיוס העולים בהתמדה כל שנה.

למרות שבפועל הגיוס החרדי לא עומד ביעד, בצה"ל מעודדים מהעובדה שמספר המתגייסים החרדיים עולה בהתמדה וכי הפער בין הגיוס בפועל ליעד המבוקש אינו גדול יחסית.

"יש עלייה בהיקף המתגייסים בציבור החרדי. פתחנו פלוגה חרדית לוחמת בצנחנים – ואנשים באים", צוטט ב'הארץ' קצין מאגף כוח האדם. "אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים בשביל לגייס. זו משימה צבאית בסדר גדול משמעותי, ויש לה גם משמעות חברתית".

אין קורצן אויף אידיש:

זיי שרייבן אז טראץ דעם וואס די מיליטער האט נישט מצליח געווען אנצופילן די יעדים פון חרדים איז אבער די צאל רערוטירטע חרדים ארויף.

אינעם פארגאנגענעם רערוטירונג יאר האבן זיך רעקרוטירט אזויפיל ווי 2,800 חרדי'שע בעת וואס די יעד שטייט אויף 3,200 חרדי'שע זעלנער, ד.ה. אז למעשה פעלט (ב"ה) 400 צום אוועקגעשטעלטן יעד.

אבער ווי די ביורא פון אכ"א (די ביורא וואס איז געשטעלט צווישן אנדערע אויף די גיוס חרדים) געבט איבער ווערט קלענער די דיפרענץ פון די חרדי'שע רעקרוטירן, און די צאל רעקרוטירטע ווערט מער נאנט צום אוועקגעשטעלטן יעד. היל"ת.


איך האב געהערט אז אין דעם מספר פון 2800 איז אויך נכלל אלע וואס זענען געווען אין תפיסה וועגן גיוס, דאס מיינט אז זיי האבן אביסל ווייניגער מצליח געווען (ב"ה)

אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 366
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 06, 2016 9:15 am

תגובהדורך עולם ומלואו » מאנטאג אוגוסט 14, 2017 9:34 am

א באריכט אין די "דורות" אויסגאבע שע"י "העדה" איבער די מסוכנדיגע נייע תקנות אינעם חוק הגיוס
https://www.dropbox.com/s/cutv6i3etgz3n ... 1.pdf?dl=0

אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 366
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 06, 2016 9:15 am

תגובהדורך עולם ומלואו » מאנטאג אוגוסט 14, 2017 9:37 am

מסמכים היסטוריים המתפרסמים בפרסום ראשון
ובלעדי ל'העדה', מוכיחים את הזיוף החמור
והמזעזע, זיוף בן 70 שנה פשוטו כמשמעו, שצף
ועלה שוב לאחרונה בנסיון בוטה ומחוצף להכשיר
את שרץ חוק הגיוס ע"י תליית בוקי וסריקי במרן
רביה"ק מהרי"ץ דושינסקיא ובית דינו זי"ע

https://www.dropbox.com/s/jluoa6rtch42j ... C.pdf?dl=0

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6427
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » דינסטאג אוגוסט 15, 2017 11:41 am

עולם ומלואו האט געשריבן:מסמכים היסטוריים המתפרסמים בפרסום ראשון
ובלעדי ל'העדה', מוכיחים את הזיוף החמור
והמזעזע, זיוף בן 70 שנה פשוטו כמשמעו, שצף
ועלה שוב לאחרונה בנסיון בוטה ומחוצף להכשיר
את שרץ חוק הגיוס ע"י תליית בוקי וסריקי במרן
רביה"ק מהרי"ץ דושינסקיא ובית דינו זי"ע

https://www.dropbox.com/s/jluoa6rtch42j ... C.pdf?dl=0

אינעם היינטיגן 'המבשר' (ג' פר' ראה, כ"ג אב) איז ערשינען א בריוו אונטערגע'חתמ'ט דורכן ח"כ מאיר פרוש וואו ער טענה'ט אז די ארטיקל וואס איז ערשינען אינעם 'העדה' איז שקר.

איך ברענג דאס אראפ בלשונו:
מאיר פרוש
יו"ר אגודת ישראל
ירושלים ת"ו


רק את האמת

בס"ד, אב תשע"ז


א. בשבועות האחרונים פורסם נוסח של "הסכם" מחודש אייר תש"ח, ועל כך פורסמה "כתבה" בימים האחרונים, תחת הכותרת זיוף בן 70 שנה.

באותה כתבה נכתב בין השאר "המכתב ההיסטורי שנדלה כעת מתוך ארכיון מרכז אגודת ישראל"... ובהמשך נכתב... "בטרם ניגש לחשיפת הבלוף הגדול מאחורי המסמך ההיסטורי שפורסם, שכאילו..."

עקב כך שהנושא טעון, הכתבה כוללת הטחת ביטויים פוגעים ומעליבים, וגם אשמה של זיוף.

להווי ידוע, הח"מ מכיר את קיומו של מסמך ההסכם כ-20 שנה, הוא לא נדלה כעת מהארכיון לפרסמו, ולח"מ יש גם כמה עדים, שבפניהם אמר לפני מספר שבועות, לאלה שסיפרו לו, על כך שהם מצאו מסמך משנת תש"ח, שעבורו, אין זה חידוש, ואף מכיר את המסמך שנים רבות. ועל כן, הנסיון לייחס את פרסום "מסמך ההסכם" לח"מ, הינו שקר.

ב. באותה כתבה אף נכתב, "הרי המפלגות החרדיות, הם אלו שניסחו את החוק המזעזע והחליטו להפקיר... וכל זאת ללא דעת תורה, ללא שהתקיימה אף ישיבה אחת בין רבני"... גם זה שקר.

הכתבה גם עוסקת בהחלטות שהתקבלו ע"י רבנים ממועצגה"ת בשנות כינון המדינה, וכאסמכתא מצוטט ספר מסוים.

מאחר ומדובר באישים שאינם חיים, אסתפק בהפניה למאמר של הח"מ בביטאון המודיע מיום י"א סיון תשנ"ה, ובתוספת לכך, קטע נוסף מהח"מ, שפורסם שם מספר ימים לאחר מכן.

ג. יש בכתבה הנ"ל עוד דברים שיתכן ונדרשת עליהם תגובה, אך מפני כבוד הציבור, אמנע את עצמי כעת מזה. אך על הנ"ל, יש חובה וגם הכרח, וד"ל.

ע"כ תוכן המכתב. וכל אחד יחליט לעצמו לפי ראות עיניו, איך ברענג נאר דעם צווייטן זייט מטבע פארן אינטערסאנטקייט פונעם עניין ולידיעה בעלמא.


צוריק צו “אקטועלע נייעס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 8 געסט