סדר ומנהגי מקוה. סימן תאפכפוו..... ובו יב' סעיפים. עם הוספה חלק ב'

געשמאקע ארטיקלען און באשרייבונגען

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

באקסער בוים
שר האלף
תגובות: 1857
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2017 12:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך באקסער בוים »

פיין, האמיר שוין יוצא געווען אויך לימוד התורה פארן גיין שלאפן. ..
איך האב בכלל נישט קיין מיינונג איבער די נושא, ס'איז זשאסט געשריבן אין די וועלט אריין.
אוועטאר
כא כא כא
שר האלף
תגובות: 1642
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2017 5:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כא כא כא »

דאס איז שוין גארנישט קיין גלעזעלע
דאס איז א גאר גרויסע גלאז פון פיינע נייעס
ווען דער אידיש וואלט ווען געוויסט ווי גוט ער וועט לשון קודעשדיג ווערן וואלט ער שטארק הנאה געהאט
און ווי אלעס שטימט נאך קלאר מיט די הלכה

פיינע נייעס מיר האבן זיך נישט וואס צי שעמען פון די אמאליגע אייוועלט שרייבערס!!!
יעצט בעטן מיר פונעם גלעזעלע ווי טיף איז נאך דאס גלאז, דאס גלעזל זאל קיינמאל נישט ליידיג ווערן און ס'זאל זיך אנהייבן צי גיסן 18 בענדער שולחן ערוך פון אזעלעכע פיכטיגע הלכות........
האסטו שוין אמאל געהערט ווי די רויבערס צילאכן זיך...
לאך פון די וועלט
קח''א קארדינעיטאר
אוועטאר
משה כספי
שר האלפיים
תגובות: 2070
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 19, 2016 12:44 pm
לאקאציע: אינעם יודישען וועלטעל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה כספי »

שטארק הנאה געהאט!
כדי א נושא זאל בלייבן אינטערעסאנט איז די שליסל א פוינט פאר א פוינט - עגרימענט אדער דיסעגריעמענט, פארשידענע מיינונגען געבן צו לעבן צו א נושא און ברענגט די שרייבער און ליינער הנאה צו האבן. און דאס פארקערטע איז מיט רעטאריק
אוועטאר
בשבילי נברא
שר תשעת אלפים
תגובות: 9223
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 18, 2010 10:53 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בשבילי נברא »

וואאו! וואסערע געלונגענע ארבעט דער האט דא צוזאמגעשטעלט!

יעדן סעיף עקסטער איז זיך צו באלעקן די פינגער.
---
אוועטאר
ראפאט קראמפלי
שר האלפיים
תגובות: 2341
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 07, 2013 12:16 pm
לאקאציע: אין טעלער.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראפאט קראמפלי »

רראלתי על הרצפה מתוך הצחוק.
די ריכטיגע ווארט איז ראקאט קראמפלי, איך וויל פשוט מ'זאל נישט כאפן ווער איך בין ממילא רוף איך זיך ראפאט.
אוועטאר
אויבער-חכם
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 17, 2011 1:02 pm
לאקאציע: בין תנור לכירים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אויבער-חכם »

אויפן קעפל שטייט ובו י״ב סעיפים אבער למעשה איז דא י״ג...
דארף מען אריין קוקן אין די נושא כלים זעהן וואס זיי ענפערן.

דארפסט נאר פארעכסטן אביסלע די ספעליג אין עס איז ראי לעלות על שולחן מלכים..
כ׳האב נישט געטראפן קיין חיזוק/מוסר ווארט דא צו שרייבן
אוועטאר
tech yid
שר חמש מאות
תגובות: 701
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 03, 2016 7:09 pm
לאקאציע: נישט ביים קאמפיוטער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך tech yid »

געוואלדיג!!
מ'ברויך געבן א ווארענונג, נישט ליינען ברבים... דערוילעם האט געמיינט כ'בין פון די לבנה געפאלן...
הק׳ טעקעלע
אלע מעלות
שר מאה
תגובות: 131
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 25, 2017 9:46 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלע מעלות »

:lol: איי איי איי איז דאס גוט בלאגט אין אשכול פון מילתא דבדיחתא!1!
אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם!
אוועטאר
גלעזעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 292
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 13, 2016 1:54 pm
לאקאציע: אינעם קרעטשמע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלעזעלע »

אוהב שלום האט געשריבן:
גארגארפיק האט געשריבן:וואוו שכח
גלעזעלע האט געשריבן:הלכות מקווה מש"ע חלק ה' ...



סדר ומנהגי המקווה וטבילה, של אנשים שבאים למקווה עם כלי זיין, כמו כמה מיני זייפען, וקיאט טיפס, ודיאדיענט, וספרעית, ודזשעל, וקרקאקס, וכו' וכו'... והם מדברים על 150 מיל בשעה.וכן אנשים שבמקווה עושים כל הטעלפאן קאללס, ועשים המקווה אפיס שלהם, יתבאר לקמן..

מיר ווארטן

איך מעג עס אויסכאפן?


כל הכבוד!
דאס איז א שטיקל מיט ווערטער וואס ווערט צוגעלייגט צו אלע "מיינע" תגובות
אוועטאר
גלעזעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 292
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 13, 2016 1:54 pm
לאקאציע: אינעם קרעטשמע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלעזעלע »

אויבער-חכם האט געשריבן:אויפן קעפל שטייט ובו י״ב סעיפים אבער למעשה איז דא י״ג...
דארף מען אריין קוקן אין די נושא כלים זעהן וואס זיי ענפערן.

דארפסט נאר פארעכסטן אביסלע די ספעליג אין עס איז ראי לעלות על שולחן מלכים..


אמת. :oops: :-( 0 (איך בלע"ם מיין מלמד)
דאס איז א שטיקל מיט ווערטער וואס ווערט צוגעלייגט צו אלע "מיינע" תגובות
אוהב שלום
שר חמישים ומאתים
תגובות: 414
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 28, 2016 5:00 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב שלום »

:lol: :lol: :lol:
לעצט פארראכטן דורך אוהב שלום אום זונטאג אקטאבער 22, 2017 3:16 am, פארראכטן געווארן 4 מאל.
"איך שרייב אויף אייועלט וואס איך האב ליב צו שרייבן; נישט וואס דו האסט ליב צו לייענען". עכל"ק. הקטן כ"ק אדמו"ר מאוהב שלום שליט"א. פה אייוועלט יצ"ו.
אוועטאר
טראבל מעיקער
שר האלף
תגובות: 1662
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 11, 2016 2:00 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טראבל מעיקער »

זאל זיין פי די עף!
סדר ומנהגי מקוה.pdf
איזי
אוועטאר
דונש
שר האלף
תגובות: 1880
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 25, 2017 3:23 pm
לאקאציע: שבתדיגע זמירות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דונש »

זייער פיין אוהב,

גייטס ווייטער גלעזלע, אוהב,
זוכט איר דוי?
אוהב שלום
שר חמישים ומאתים
תגובות: 414
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 28, 2016 5:00 pm

תיקונים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב שלום »

הלכות מקווה משלחן ערוך חלק ה.

א.
אחר הקאווע הולכים למקוה. כשמגיע אצל המקוה, יניח הכובע, דווקא על ההאנטיכער. ילך אנה ואנה וישאל לכל אדם אם הוא הולך למקוה עכשיו - עד שכל הביהמ"ד ידע שהוא רהוט, ורוצה דחוף מקווה. וכל שתי מינוט ידפוק בכל כוחו על דלת של השמש שטיבל: "נא נא תפתח!"; אם רואה שאחד הולך למקווה יריץ וידחף עמו עד שיהיה בטוח שהאדם שעמו נדחף ביותר. הגה. ואם אפשר ילך דווקא אם אדם שמן. וכן נהגו.
ב.
כשהוא בתוך המקוה יצעוק לכל עובר: "נו האללא! תן לי האנטעך!".
אם האיש ההוא לא נותן לו דע"ם ומתעלם עצמו - אזי יצעק שמו: "נו נו משה משה תן לי תן לי" בקצף ובחימה. יזהר ליקח (יבקש) שלש האנטיכער דווקא; מפני שלשתי האנטיכער השמש מבקש עוד חמש $. ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט. או יש לומר, שרק מי שמשלם בכלל, צריך ליתן עוד חמש.
ג.
אחר שיש לו שלוש האנטיכער יעשה שבע הקפות בכל המקווה למצוא מקום לחניה. אחר שגמר ההקפות ילך לבאנק שיש לה קארנער בלע"ז, שיש אפשריות לראות משם כל המקווה. (וויא"ה טוב). אם כבר אחד הפשיט והניח שם את הבגדים שלו ידחף הכל ואל יבש מפני המלעיגים. ויזהר שלכל הפחות יפלו הזאקען ואם אפשר דווקא בתוך השערות שעל הרצפה וגם בקצת מים - אזי כשבעה"ב יגבהנו, תתראה הזאקען כמו עכבר חי, או כהקלאטש"ן שמניחין בה האתרוג.
ד.
יש שנהגו לילך אצל הבאנק שסמוך לבור. ונהרא נהרא כפשטה.
אחר שפשט את הנעליים והאנפילאות יקח הזאקען ויכה בו על הבאנק עד שתתמלא הבית עשן. ועכ"פ רוב מקווה ירגיש ויהנה מהריח מהאנפלאות המעופשות. ילך לבית הכיסא ויעשנה בדרך ארוכה בראשו למטה, ועיניו למעלה אחר שחזר מההקפות השניות ילך אל מקומו ויפשוט השאר, וישאר רק עם ההעמד שלו ויקח הדבר יום ביומו ויעשה נקב קטן למעלה וידחוף אותו על ההענגע"ר.
ה.
יש שנהגו לילך תיקף לבור; אם בבית אביו הולכים לשאווער - אזי ימתין מול השאווער סמוך ונראה ויביט רק על הרגל עד שאדם שבתוך השאווער, ירגיש כשושנה. וישאל הזייף מאחד שעכשיו בשאווער. אם אפשר יהיה דוקא "באר" זייף ולא באטאל. ואם האדם ההוא פותוח עיניו בגדול כמו "איך מיין..?!" - אזי יאמר לו: "איך עקעל מיך נישט! וישאל: "די עקעלסט זיך פון מיר?!". אם הוא לא רוצה ליתן לו (ובצדק) - אזי יקח מאחד שאינו רואה: "עני-ווע"י שלי הוא מפני ששנה שעבר זכיתי בו משום הפקר". והכל על מקומו יבוא בשלום.
ו.
אחר שגמר השאווער יקח ההאנטיך והקאפעל וילך סמוך לבור ויניח ההאנטיך והקאפעל על הגעי"ט. אחר שנפל כמה פעמים יניחנו על הפלא"ר. וילך למקום המדרגות שכתוב: "ארויס" וילך לאט לאט לתוכה. כשמגיע למדרגה שרגליו היא מכוסה במים - אזי יתחיל לשפשף רגליו על הקצות ויאמר: "אההאהה...". קודם יעשה בנחת ואח"כ יעשה במהירות ויעשה רעש: "ההאאאאההה אאאאההההאא...". אחר שהוא סבור שכבר התחיל לזוב דם ילך בתוך המקווה וילך אל מקום הדשן ויקח השטאפער ויזרקנו לחוץ ויאמר כמה פעמים: "נא.... שאאאא...", לכל אנשים שבבור.
ז.
יקח הבענדעיטש שלו וטוב שיהא בגדר בל תשקצו לפי שיטת המחמירים. ויניחנו על הרצפה במקום שכל אנשים שבבור רואים. (ועפ"י רוב הוא בין שני המדרגות) וגם יניח שם הראבע"ר של הבארד וכל הסירחות והשערות וכל דבר מאיס.
ח.
ילך למקום שיש כמה בני אדם ויעשה טבילות גדולותומשנות מאד. אם המים חם מאוד ילך כמו שדזיהא"ד במהירות כמי שאינו מרגיש כלל וטוב לו ושכרו הרבה מאוד. וכל העם ישמעו וירגשו שהוא טובל עכשיו. יעשה הטבילות בפישוט ידים ורגלים בכל הכוחות. וכשהוא בתוך המים ראושו ורבו יתעכב בתוך המים כמה שאפשר וכשמרגיש כלות יתחיל לעשות באבלע"ך עד שאין לו עוד אוויר. ויעשה כמו רקודים בכל פעם שעולה מן המים וכל המקווה יהיה תחת "האריקען אלערט" וישמע בכל עזרה המים פלאשטקים אנא ואנא.
ט.
אחר שגמר הטיבלות יצא דרך שכל העם באים. וכשמגיע המדרגה ראשונה יקח את שני ידיו ויעבירנו על כל גופו כדי שהמים שעליו יזובו לבור שאם לא, הבור יתרוקן, גם לרבות הזיע שלו. ויזהר שכל מי שבבור יקבל שירים מהשפרציות.
הגה. אל תעשה זאת, אני יתן לך מכות גדולות, חז..;
י.
ילך אל מקום שהפשיט בגדיו דרך ארוכה ביותר כדאי שיקבל שכר פסיעות. אם אפשר יעשה טעות וילך אל בגדי חברו . כשמכיר שאין זה מקומו ילך אל מקומו וכשמגיע אל מקומו ישלוף את הראבע"ר שמניחים הרגלים עליה - "אצלו" - בכל עוז כדאי שחברו יעמוד על הרצפה. יתחיל לעשות רייבינע"ש ויסבב עם כף רגלו דהיינו אצבעות וקצת יותר כמו חצי עגול כמו לבנה על הראבע"ר למשך חצי שעה.
יא.
יקח את האנטליאות ויפרוסנו מקצה אל הקצה ויעשה אויר חזק על גופו. אם אפשר יעשה נוי"ז בשעת עשיה, וגם חברו ירגיש ויהנה מריחו ויזרוק ההאנטיך אל הפעי"ל. אבל יזהר שיגיע רק אצל ולא בתוכו. יתלבש רק הבגדים התחתונים ויתישב על הבאנק וירים רגלו האחת ויניחנו על השניה כמו שקוראים צייטינג. ועכשיו מתחיל החפיפה.
יב.
יש שנוהגים להתחיל בראש. ויש נוהגין להתחיל ברגל. ויתנהג כפי רבותיו. יקח ההאנטיך השניה ויתננו על ראשו או על כתפו. וההאנטיך השלישת יתן על רגלו. וינקה את האצבעות וכל הרגל הדק היטב בין כל בליטות ושקיעות. אחר כך יתן ההאנטיך או את הזאקען בין כל אצבע ואצבע ומוליך ומביא אנה ואנה במהירה.
יג.
אח"כ ילך עוד הקפה אחת וישאל קעמ"ל לעשות הזקן והפיאות.
הגה. יותר טוב, שלא לעשותן כלל. השערות שנופלים יקח עמו ויניחן בספר או בגמרא ששייך לביהמ"ד. יבלו"ז הנא"ז בההאניטעך מכל צד. ויקח ההאנטיך של שכינו ויזרוק אל הפעי"ל, ושלו ישאר שם.

סדר ומנהגי המקווה וטבילה של אנשים שבאים למקווה עם כלי זיין. כמו כמה מיני זייפען וקיאט טיפס, ודיאדיענט, וספרעיס, ודזשעל, וקראקס, וכו' וכו', והם מדברים על 150 מייל בשעה. וכן אנשים שבמקווה עושים כל הטעלפאן קאללס, ועשים המקווה אפיס שלהם, יתבאר לקמן.
"איך שרייב אויף אייועלט וואס איך האב ליב צו שרייבן; נישט וואס דו האסט ליב צו לייענען". עכל"ק. הקטן כ"ק אדמו"ר מאוהב שלום שליט"א. פה אייוועלט יצ"ו.
אוהב שלום
שר חמישים ומאתים
תגובות: 414
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 28, 2016 5:00 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב שלום »

יעדער זאל טרייען
"איך שרייב אויף אייועלט וואס איך האב ליב צו שרייבן; נישט וואס דו האסט ליב צו לייענען". עכל"ק. הקטן כ"ק אדמו"ר מאוהב שלום שליט"א. פה אייוועלט יצ"ו.
אוועטאר
וואוילע שעפעלע
שר ששת אלפים
תגובות: 6345
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 24, 2015 2:17 pm
לאקאציע: אין שטאל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואוילע שעפעלע »

הערליך מאסיוו און צום קייכן ;l;p-

דו דארפסט ווען זיצן אין כולל, וואקסט מיר דא א דיין..
א נעכטיגן טאג
שר חמישים ומאתים
תגובות: 432
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 25, 2014 2:55 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א נעכטיגן טאג »

פיין געזאגט, ווארט מיר אויפן המשך.
אוועטאר
ממש אזוי
שר האלפיים
תגובות: 2804
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 19, 2017 6:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ממש אזוי »

הערה קטנה יש לי על הגוש הזהב עשיר תוכן של הלכות מקוה. אצל הסעיף שנזכר ענין המקלחת, רצוי וראוי להזכיר את אשר ראיתי פעם בשם קדמונים שישהה שם במקלחת עד כמה שלבו חפץ. ואל יבוש ואל ירא ואף לא להראות סימן קט שאיכפת לו שהשורה להיכנס למקלחת הלוך וגדול כל הזמן, וכולם עומדים צפופים שם כתרניגולים בקופסא, אבל הוא יעמוד כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ואל ישגיח כלל וכלל על ענין האנשים שמחכים שהוא יצא.
אוהב שלום
שר חמישים ומאתים
תגובות: 414
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 28, 2016 5:00 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב שלום »

ממש אזוי האט געשריבן:הערה קטנה יש לי על הגוש הזהב עשיר תוכן של הלכות מקוה. אצל הסעיף שנזכר ענין המקלחת, רצוי וראוי להזכיר את אשר ראיתי פעם בשם קדמונים שישהה שם במקלחת עד כמה שלבו חפץ. ואל יבוש ואל ירא ואף לא להראות סימן קט שאיכפת לו שהשורה להיכנס למקלחת הלוך וגדול כל הזמן, וכולם עומדים צפופים שם כתרניגולים בקופסא, אבל הוא יעמוד כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ואל ישגיח כלל וכלל על ענין האנשים שמחכים שהוא יצא.
"איך שרייב אויף אייועלט וואס איך האב ליב צו שרייבן; נישט וואס דו האסט ליב צו לייענען". עכל"ק. הקטן כ"ק אדמו"ר מאוהב שלום שליט"א. פה אייוועלט יצ"ו.
אוועטאר
געלעגער
שר עשרת אלפים
תגובות: 12250
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 17, 2009 5:52 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געלעגער »

סופער דופער. אריין אין דזשורנאל
אוועטאר
משה יענקל
שר האלפיים
תגובות: 2452
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 24, 2012 11:47 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה יענקל »

צוקאטשקעט אינגאנצען..........

וואס איז נייעס.......
אוועטאר
אויבער-חכם
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 17, 2011 1:02 pm
לאקאציע: בין תנור לכירים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אויבער-חכם »

ממש אזוי האט געשריבן:הערה קטנה יש לי על הגוש הזהב עשיר תוכן של הלכות מקוה. אצל הסעיף שנזכר ענין המקלחת, רצוי וראוי להזכיר את אשר ראיתי פעם בשם קדמונים שישהה שם במקלחת עד כמה שלבו חפץ. ואל יבוש ואל ירא ואף לא להראות סימן קט שאיכפת לו שהשורה להיכנס למקלחת הלוך וגדול כל הזמן, וכולם עומדים צפופים שם כתרניגולים בקופסא, אבל הוא יעמוד כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ואל ישגיח כלל וכלל על ענין האנשים שמחכים שהוא יצא.

געזען אמאל געברענגט פין א פריעדיגע פאר די וואס זענען מדקדק אין עניני בל תשקצו כשיטת החזון איש....
ויש מחמירים לקנוח את האף דוקא כשעומד תחת זרם המטר בשויער, וישם את ידיו הקדושים על אפו עד שיצא צרחה גדולה ומרה, ויחרד כל העם אשר במחנה, והוא לקיים מה שנאמר, ורוח אפיך נערמו מים. עכ״ל
מי יעמוד בסוד ....
כ׳האב נישט געטראפן קיין חיזוק/מוסר ווארט דא צו שרייבן
אוועטאר
ממש אזוי
שר האלפיים
תגובות: 2804
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 19, 2017 6:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ממש אזוי »

אויבער-חכם האט געשריבן:
ממש אזוי האט געשריבן:הערה קטנה יש לי על הגוש הזהב עשיר תוכן של הלכות מקוה. אצל הסעיף שנזכר ענין המקלחת, רצוי וראוי להזכיר את אשר ראיתי פעם בשם קדמונים שישהה שם במקלחת עד כמה שלבו חפץ. ואל יבוש ואל ירא ואף לא להראות סימן קט שאיכפת לו שהשורה להיכנס למקלחת הלוך וגדול כל הזמן, וכולם עומדים צפופים שם כתרניגולים בקופסא, אבל הוא יעמוד כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ואל ישגיח כלל וכלל על ענין האנשים שמחכים שהוא יצא.

געזען אמאל געברענגט פין א פריעדיגע פאר די וואס זענען מדקדק אין עניני בל תשקצו כשיטת החזון איש....
ויש מחמירים לקנוח את האף דוקא כשעומד תחת זרם המטר בשויער, וישם את ידיו הקדושים על אפו עד שיצא צרחה גדולה ומרה, ויחרד כל העם אשר במחנה, והוא לקיים מה שנאמר, ורוח אפיך נערמו מים. עכ״ל
מי יעמוד בסוד ....



כנראה לי עיקר היסוד של הכל מתקבץ תחת כותרת אחת והוא: אני ואפסי עוד.
דרייסטקייט
שר מאה
תגובות: 236
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 01, 2014 12:31 pm
לאקאציע: אינמיטן א דרייסטע אקט...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דרייסטקייט »

דאס קלינגט זייער שטארק ענדליך צו די 'הלכות קאווע' פון הרב הבדחן ר' אברהם מרדכי מלאך שליט"א. דאכצעך געווען אמאל א קליפ דערפון דא אויפן וועלטעל אמאל.
שפרינג אריין מיט א דרייסטקייט! דערשרעק דיך נישט!
אוועטאר
גלעזעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 292
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 13, 2016 1:54 pm
לאקאציע: אינעם קרעטשמע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלעזעלע »

אויבער-חכם האט געשריבן:
ממש אזוי האט געשריבן:הערה קטנה יש לי על הגוש הזהב עשיר תוכן של הלכות מקוה. אצל הסעיף שנזכר ענין המקלחת, רצוי וראוי להזכיר את אשר ראיתי פעם בשם קדמונים שישהה שם במקלחת עד כמה שלבו חפץ. ואל יבוש ואל ירא ואף לא להראות סימן קט שאיכפת לו שהשורה להיכנס למקלחת הלוך וגדול כל הזמן, וכולם עומדים צפופים שם כתרניגולים בקופסא, אבל הוא יעמוד כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ואל ישגיח כלל וכלל על ענין האנשים שמחכים שהוא יצא.

געזען אמאל געברענגט פין א פריעדיגע פאר די וואס זענען מדקדק אין עניני בל תשקצו כשיטת החזון איש....
ויש מחמירים לקנוח את האף דוקא כשעומד תחת זרם המטר בשויער, וישם את ידיו הקדושים על אפו עד שיצא צרחה גדולה ומרה, ויחרד כל העם אשר במחנה, והוא לקיים מה שנאמר, ורוח אפיך נערמו מים. עכ״ל
מי יעמוד בסוד ....


הלכה זו של "נפיחת האף" בשאווער, בשני ידים
או רק אם שני אצבעות ואח"כ לעשות,להרים למעלה ולזרוק וואף... לא נהגו במדינות אשכנז, ובאמת ראיתי איזה מחמירים שנהגו כן, אבל טוב שאתה כתב הגה זאת.
(רבים מהלכות מקוה, לא רציתי לכתוב, משום בל תשקצו. וכל העם מכובד לציין ולהגות כפי רוחם.)
דאס איז א שטיקל מיט ווערטער וואס ווערט צוגעלייגט צו אלע "מיינע" תגובות
שרייב תגובה

צוריק צו “היימישע קרעטשמע”