בלאט 5 פון 12

פארוואס?

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 11:16 am
דורך מאירים
נא_שכל האט געשריבן:לכבוד דער נייער ניק "מאירים" (וואס זיין תגובה איז שוין אין מיסט), אדרבה זייט מקיים "פתח פיך ויאירו דבריך", קלארט אויס די הלכה פארן עולם.

פארוואס אין מיסט... ווייל איך בין ברוגז אויף די וואס האבן נאך קיינמאל נישט ריכטיג געטוהן אין די הלכה... און שרייבן זאכן וואס זענען נישט אויסגעהאלטן ...?? די אחריות איז גרויס! איינער וועט נאך נאך זאגן הלכה מכאן.. ווייל ער געדענקט "עפעס זעהן שטיין ערגעץ"".. קומט דאס צו ווארפן אין מיסט???

און לגבי דיין ביטול ''אדרבה''... דאס איז נישט צו ווערן אויסגעקלארט על רגל אחת!... לערן לכה''פ 2 מאל מאמר מבוא השמש פון מנחת כהן בכובד ראש... וואס כל בית ישראל נשען עליו ... און נאך דעם וועל איך דיר געבן נאך מראי מקומות!

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 11:55 am
דורך Gevald Geshrigen
דאס איז געווען דעמאלט, נאכן קריג אבער איז נמנו וגמרו איבעראל אזוי, און ס'איז נישטא בימינו א מקום ווי נישט, חוץ" געציילטע אויבער חכמים אין געוויסע קהלות וואס מיינען אז מיט דעם זענען זיי חסידים ראשונים [שווענץ בלע"ז], אבער מי לנו גדול מרבינו מסאטמאר וואס האט כל ימיו געשטורעמט אויף רבינו תם מוצאי שבת, און געפלאנט צו שרייבן א חיבור דערוועגן, און ער שרייבט אליין בהגה לדרך החיים אז וויבאלד שבת איז א איסור חמור מדאורייתא, דארף מען חייש זיין לחומרא צו צינדן פאר די שקיעה, ווער איז קלוגער פון אים? אדער ווער איז מער חסיד פון רבינו תם פון אים ?"

דער גאנצר סטעיטמענט פארענטפערט נישט די וואס האבן געהאלטן אופק לפי שיטת רבינו תם און מאכט בלויז קלענער די גדלות הפוסקים פונעם פריערדיגן דור.

כלפי מה?

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 12:15 pm
דורך מאירים
כלפי מה\מי דברים אמורים?

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 12:22 pm
דורך בלעטל
ער פרעגט עפעס וועגן מיין תגובה, אבער איך כאפ נישט וואס ער וויל, עפעס האט ער נישט געכאפט מיין נקודה.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 12:52 pm
דורך מאירים
בלעטל האט געשריבן:ער פרעגט עפעס וועגן מיין תגובה, אבער איך כאפ נישט וואס ער וויל, עפעס האט ער נישט געכאפט מיין נקודה.

איך האב נאר געשריבן בכלליות... אז אין די נושא איז מעטים "מאוד" וואס ווייסן דאס... וואס איז שיטת ר''ת... וואס איז געווען דע הבהנה פון בפשטות אלע אחרונים (כמעט) בשיטת ר''ת ביז'ן הייליגן שר שלום... ואחריו הרה''ק מ'שינאווע .... וואס האט זיך געטוישט און פארוואס.... וכו' . איך האב נישט בפרטיות. ממילא האב איך נישט פארשטאנען דיין תגובה (אויב עס איז בכלל געווען צו מיר)

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 12:57 pm
דורך גלאזער
איסר האטלקי האט געשריבן:חייש זיין צו צינדן און טון א מלאכה לעת הצורך איז צוויי אנדערע זאכן.

ס'מאכט נישט קיין סענס וואס דו זאגסט, וואס איז די גאנצע מדובר פון ווען מ'זאל צינדן ליכט אויב איז געהעריג טאג נאכן צינדן, סתם די רבנים געבן א עצה צו צינדן א שעה פארן צאת אין די וועלט אריין ?
און וואס א חילוק פון צינדן און אנדערע מלאכות, צינדן איז מער מלאכה ווי אנדערע מלאכות ?
די גאנצע סיבה פארוואס מ'הייסט צינדן פאר די שקיעה איז ווייל מ'זאל נישט טאן א מלאכה נאך די שקיעה.
דא האסטו קלארע דיבורים מהגהת רבינו מסאטמאר בשו"ת סי' יח.
אמנם ראוי לחוש לחומרא לשיטת הגאונים וסייעתם שסוברים שמתחילת השקיעה ראשונה הוא בין השמשות
דאס טייטשט אז מ'זאל מחמיר זיין ווי די גאונים אז פון די שקיעה איז בין השמשות, און ס'איז שוין אסור במלאכה.
ויש להקדים הדלקת הנרות בעש"ק קודם שקיעה הראשונה.
ווייל מ'דארף מחמיר זיין ווי די גאונים אז פון שקיעה איז בין השמשות דארף מען צינדן פאר די שקיעה.
פארוואס
כדי לצאת דעת הגאונים הנ"ל, ובפרט, דא וואס ס'איז א איסור חמור דאורייתא דארף מען מחמיר זיין.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 1:22 pm
דורך בלעטל
מאירים האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:ער פרעגט עפעס וועגן מיין תגובה, אבער איך כאפ נישט וואס ער וויל, עפעס האט ער נישט געכאפט מיין נקודה.

איך האב נאר געשריבן בכלליות... אז אין די נושא איז מעטים "מאוד" וואס ווייסן דאס... וואס איז שיטת ר''ת... וואס איז געווען דע הבהנה פון בפשטות אלע אחרונים (כמעט) בשיטת ר''ת ביז'ן הייליגן שר שלום... ואחריו הרה''ק מ'שינאווע .... וואס האט זיך געטוישט און פארוואס.... וכו' . איך האב נישט בפרטיות. ממילא האב איך נישט פארשטאנען דיין תגובה (אויב עס איז בכלל געווען צו מיר)

ניין איך האב אייך נאר געזאגט צו וועם די פריערדיגע מגיב דיבורים זענעם געוואנדן
וואס איר האלט האב איך נישט געהאט די זכי' צו הערן דערווייל, דער עולם ווארט.

בדולה ומשקה להגרמ"דוו כותב שדיברו שם אודות הטו מינוט שבאייראפע אף שהדליקו גם כן קודם השקיעה אבל רק כמה מינוטין כדי שיהי' אחר הפלג, ובאמעריקא הקדימו הזמן, והסיבה מפני יהודי אמעריקא שהחזיקו בזה הזמן כבר, רצו להניח את הזמן הזה כדי שיקבלו גם את ר"ת במוצ"ש.

בדולה ומשקה להגרמ"דק כותב שהמישקאלצער רב רצה להקדים לי"ח מינוטין [כן הי' נהוג אז בכמה מקומות באמעריקא, כי הי' שרצו להחמיר גם כשי' היראים שבין השמשות הוא קודם שקיעה ראשונה] אבל רבינו לא רצה לציית לו ולהחמיר יותר ונמנו וגמרו שם לקבוע הזמן ט"ו מינוט קודם השקיעה, וכן נהג בעצמו שכשהגיע הזמן נתן מקלו להמשב"ק. דבר זה שמעתי מכמה עדי ראי' והוא דבר מפורסם, וכן שהרבנית הדליקה בזמן הדלקה"נ.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 2:12 pm
דורך איסר האטלקי
מאירים האט געשריבן:פארוואס אין מיסט... ווייל איך בין ברוגז אויף די וואס האבן נאך קיינמאל נישט ריכטיג געטוהן אין די הלכה... און שרייבן זאכן וואס זענען נישט אויסגעהאלטן ...?? די אחריות איז גרויס! איינער וועט נאך נאך זאגן הלכה מכאן.. ווייל ער געדענקט "עפעס זעהן שטיין ערגעץ"".. קומט דאס צו ווארפן אין מיסט???

און לגבי דיין ביטול ''אדרבה''... דאס איז נישט צו ווערן אויסגעקלארט על רגל אחת!... לערן לכה''פ 2 מאל מאמר מבוא השמש פון מנחת כהן בכובד ראש... וואס כל בית ישראל נשען עליו ... און נאך דעם וועל איך דיר געבן נאך מראי מקומות!

אויב דו פרעגסט פארוואס וועל איך דיר ערקלערן, (נישט אז איך האב עס געטון) אויב ווילסטו אונז ערקלערן דאן ביזטו מכובד. ווילסט סתם האקן אין קאפ? נישט ערלויבט דא.
מעגליך אז דו ביזט גערעכט, אבער שריי נישט אזוי. דא איז נישט דער מקום פאר דעם.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 2:59 pm
דורך זבחי צדק
איסר האטלקי האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:פארוואס אין מיסט... ווייל איך בין ברוגז אויף די וואס האבן נאך קיינמאל נישט ריכטיג געטוהן אין די הלכה... און שרייבן זאכן וואס זענען נישט אויסגעהאלטן ...?? די אחריות איז גרויס! איינער וועט נאך נאך זאגן הלכה מכאן.. ווייל ער געדענקט "עפעס זעהן שטיין ערגעץ"".. קומט דאס צו ווארפן אין מיסט???

און לגבי דיין ביטול ''אדרבה''... דאס איז נישט צו ווערן אויסגעקלארט על רגל אחת!... לערן לכה''פ 2 מאל מאמר מבוא השמש פון מנחת כהן בכובד ראש... וואס כל בית ישראל נשען עליו ... און נאך דעם וועל איך דיר געבן נאך מראי מקומות!

אויב דו פרעגסט פארוואס וועל איך דיר ערקלערן, (נישט אז איך האב עס געטון) אויב ווילסטו אונז ערקלערן דאן ביזטו מכובד. ווילסט סתם האקן אין קאפ? נישט ערלויבט דא.
מעגליך אז דו ביזט גערעכט, אבער שריי נישט אזוי. דא איז נישט דער מקום פאר דעם.


שכוח מאירים פארן ציצייכענען דעם גענויען מראה מקום, לכשאפנה אעבור פרשתא דא בלי"נ

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 3:18 pm
דורך מה ידידות
כתר ישועה האט געשריבן:
כתר ישועה האט געשריבן:
צעיר באלפי ישראל האט געשריבן:ובקובץ גינת ורדים החדש של פסח, השיב א' על מכתב זה שנתפרסם בקובץ עץ חיים.

גם ע"פ פשטות לא נראית עובדא זו כאמיתית, שכל הרבנים המובהקים התחשבו עם דעת אדמו"ר צעיר [אף שאין לגרוע מחשיבותו בהיותו השריד לחסידות גאליצי' המפוארת].

אולי אפשר לזכות את העולם מיט די קובץ גינת וורדים ?

נו ?! קען קיינער עס נישט ארויפלייגן ?


עץ חיים 2.JPG
עץ חיים 1.JPG
עץ חיים 1.JPG (26.72 KiB) געזען 2656 מאל

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 3:44 pm
דורך היטשינער
יאסל האט געשריבן:
אלף בית האט געשריבן:
נחמן נתן האט געשריבן:חס ליה להגה"ק מווישזניץ שליט"א צו זאגן אזוי!
ביסט דאך אליין מודה אז דיין שמועה איז א כלי שני אדער שלישי, ואידך פירושא זיל גמור.
דער מציאות איז דאך סיי ווי נישט געווען אזוי, רובם ככולם האבן אזוי געהאלטן. און דער ווישזניצער רבי האט דאס גוט געוואוסט, אע"פ כן לא שינה דעתו. איך מיין אז דיין תגובה איבער דעם ענין אינהאלט אין זיך אביסל אומ-וואוסענקייט אין ערך גדולי ישראל. ואתך הסליחה.

די דרשה איז באוואוסט, טאקע נישט מיט די אויסדרוקן וואס משרייבט נאר פיל שארפער.
דער וויזשניצער רבי האט למעשה א טאג נאכדעם געהאלטן נאך א דרשה און ער האט איבער געבעטן דעם קלויזענבורגער רב, און ער האט געגעבן 200 דאלער פאר מפעל הש"ס.
(פארוואס ער האט איבערגעבעטן נאר דעם קלויזענבורגער און נישט דעם דברי יואל? איני יודע)


די מעשה איז בכלל נישט געווען אויף די מימרא [וואס איך האב קיינמאל נישט געהערט] נאר אויף א צווייטע דרשה

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 3:59 pm
דורך מאירים
שכוח מאירים פארן ציצייכענען דעם גענויען מראה מקום, לכשאפנה אעבור פרשתא דא בלי"נ[/quote]
דאס איז נאר די התחלת הענין.... אן דעם ווייסט מען בכלל נישט וואס דאס איז.... ס'איז נאך דא א שיינע פאר מראי מקומות הנחוצים מאוד... עלה והצלח!... איך בין שטענדיג גרייט אויב די דארפסט הילף

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 4:01 pm
דורך זבחי צדק
מאירים האט געשריבן:שכוח מאירים פארן ציצייכענען דעם גענויען מראה מקום, לכשאפנה אעבור פרשתא דא בלי"נ

דאס איז נאר די התחלת הענין.... אן דעם ווייסט מען בכלל נישט וואס דאס איז.... ס'איז נאך דא א שיינע פאר מראי מקומות הנחוצים מאוד... עלה והצלח!... איך בין שטענדיג גרייט אויב די דארפסט הילף[/quote]
נו, וואס דשזאלעוועסטו?
כ'האב אוצה"ח, סאו וואספארא מ"מ וועסט ברענגען איז עס מיר ב"ה בהישג יד
יאלא, אהער דערמיט

שטייטעליך

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 4:06 pm
דורך מאירים
קודם מנחת כהן בעיון... דערנאך שו''ת בני ציון חלק ב' סי' ט''ז.. ואח''כ אתן עוד... שטייט אבער גרונטטליך...!! עלה והצלח

... הוספה

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 4:13 pm
דורך מאירים
האסט איצטער לכה''פ צוויי וואכן היים ארבייט... אבער מיין נישט נאךדעם אז ביסט שוין פערטיג... סאיז נאך נישט האלב!!!

בקיצור נמרץ...

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 8:48 pm
דורך מאירים
הבנת כמעט כל הראשונים שהיו אחרי הר''ת.. וכן כל האחרונים (כמעט) היתה, שהר''ת הולך בשיטתו לפי דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בסוף היו לחלונה לתוך עובי הרקיע שקיעה ראשונה) והלכת כל עובי הרקיע שהיא ד' מלין ויוצאת דרך החלון לאחורי הרקיע (שקיעה שניה) והלכת בלילה אחורי הרקיע וכו'.. וכל השקיעה ההיא אינה שייכת בכלל לשקיעה האוסטרונימי שאנו רואים באופק, רק שהיא איזה תהליך שמתחלת שיעור ד' מילין לפני צאת ג' כוכבים בינונים ונגמר אז! וגם אין שום משמעות להלכה בזמן הזה לענין שקיעת החמה (אפי' שקיעת האוסטרונימי) לדעת ר''ת.... לכן רואים אנחנו שהאחרונים (עי' בחת''ס או''ח סימן פ' ועוד) חושבים לאחור... מזמן ראיית ג' כוכבים (שהוא ודאי לילה) ג' רבעי מיל קודם לזה הוא בין השמשות..... ולפני הז הוא ודאי יום ואין להשקיעה שום משמעות הלכתי (עכ''פ בזמה''ז) דו''ק ותשכח... נמצא לפי''ז שבעצם אין מחלוקת בין הר''ת והגאונים לענין התחלת הלילה... וכשיש ג' כוכבים בינונים אז הוא ודאי לילה לכו''ע... וכן ראיתי להרה''צ מוהרי''ץ דושינסקי זצ''ל שכתב שר''ת הוא לא ''מחמיר'' להיפך... הוא מיקל לעשות מלאכה בעש''ק לאחר השקיעה וכן להתפלל מנחה אחר השקיעה... כל זה היה דעת כל האחרונים כמעט... בשיטת ר''ת... וכן נהגו בכל קהלות מגורינו .. פולין אונגארן ...עד שהרה''ק השר שלום זצ''ל הנהיג לחומרא לא לצאת מן השבת רק אחר כלות 72 מינוט מן השקיעה הנראה כפשטות לשון הר''ת ומי יבא בסוד ד'... ואחריו תלמידו הרה''ק משינאווא זצ''ל... ואח''כ נכדיו הק' לבית צאנז-סיגוט הנהיגו וחיזקו החומרא הזו מאד במקומם ... ... והראי' שהיה מתחלה רק חומרא.. שהרה''ק מבעלזא זצ''ל שינה בארץ ישראל ל50 דקות...!!
נמצא לפי''ז שלאחר שיש מומחים באוסטרונומי' שאומרים שיש זמנים כאן בנוא יארק שיש כבר גכ''ב 23 מינוט אחר השקיעה... ולפעמים מוקדם אפי' יותר מעט... צריכים להזהר מאוד בתפלת המנחה .... אכן מותר להתפלל אחר השקיעה לשיטת ר''ת... אבל אסור להתפלל מנחה אחר צאת גכ''ב... וכש''כ לענין מלאכה בעש''ק ... כל יום משתנה מחבירו... וא''א לפסוק בזה רק מי שמכיר הסוגיא והמציאות כאחד... כ''ז הוא רק להמחזקים שיטת ר''ת.. לא כתבתי בכלל בשיטת הגאונים...
אבקש ג' דברים:
לא לסמוך עלי הלכה למעשה..
לא לקנטר במנהגי אדמור''ם....
ולא לסתור את דברי ברבים ... רק מי שלמד היטב הסוגיא.. לא רק המחבר ריש סי' רס''א... ודי... .. ואם טעיתי נא להעמיד אותי על נכון ואודה ולא אבוש...

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 9:27 pm
דורך קעלנער
אלס אינטערעסאנטקייט וועלכע צאנז אדער סיגוטע רביס זענען געווען אייניקלעך פון שינאווע רב?

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 9:32 pm
דורך להודות
אויך דא עטליכע היינטיגע ספרים, גרינגער אנצופאנגען מיט זיי.
אוצר הזמנים אויף בין השמשות איז ספעציעל פאר דער סוגיא.

אפשר שוין דערמאנט געווארען.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 9:51 pm
דורך היסטאריע
מאירים האט געשריבן:הבנת כמעט כל הראשונים שהיו אחרי הר''ת.. וכן כל האחרונים (כמעט) היתה, שהר''ת הולך בשיטתו לפי דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בסוף היו לחלונה לתוך עובי הרקיע שקיעה ראשונה) והלכת כל עובי הרקיע שהיא ד' מלין ויוצאת דרך החלון לאחורי הרקיע (שקיעה שניה) והלכת בלילה אחורי הרקיע וכו'.. וכל השקיעה ההיא אינה שייכת בכלל לשקיעה האוסטרונימי שאנו רואים באופק, רק שהיא איזה תהליך שמתחלת שיעור ד' מילין לפני צאת ג' כוכבים בינונים ונגמר אז! וגם אין שום משמעות להלכה בזמן הזה לענין שקיעת החמה (אפי' שקיעת האוסטרונימי) לדעת ר''ת.... לכן רואים אנחנו שהאחרונים (עי' בחת''ס או''ח סימן פ' ועוד) חושבים לאחור... מזמן ראיית ג' כוכבים (שהוא ודאי לילה) ג' רבעי מיל קודם לזה הוא בין השמשות..... ולפני הז הוא ודאי יום ואין להשקיעה שום משמעות הלכתי (עכ''פ בזמה''ז) דו''ק ותשכח... נמצא לפי''ז שבעצם אין מחלוקת בין הר''ת והגאונים לענין התחלת הלילה... וכשיש ג' כוכבים בינונים אז הוא ודאי לילה לכו''ע... וכן ראיתי להרה''צ מוהרי''ץ דושינסקי זצ''ל שכתב שר''ת הוא לא ''מחמיר'' להיפך... הוא מיקל לעשות מלאכה בעש''ק לאחר השקיעה וכן להתפלל מנחה אחר השקיעה... כל זה היה דעת כל האחרונים כמעט... בשיטת ר''ת... וכן נהגו בכל קהלות מגורינו .. פולין אונגארן ...עד שהרה''ק השר שלום זצ''ל הנהיג לחומרא לא לצאת מן השבת רק אחר כלות 72 מינוט מן השקיעה הנראה כפשטות לשון הר''ת ומי יבא בסוד ד'... ואחריו תלמידו הרה''ק משינאווא זצ''ל... ואח''כ נכדיו הק' לבית צאנז-סיגוט הנהיגו וחיזקו החומרא הזו מאד במקומם ... ... והראי' שהיה מתחלה רק חומרא.. שהרה''ק מבעלזא זצ''ל שינה בארץ ישראל ל50 דקות...!!
נמצא לפי''ז שלאחר שיש מומחים באוסטרונומי' שאומרים שיש זמנים כאן בנוא יארק שיש כבר גכ''ב 23 מינוט אחר השקיעה... ולפעמים מוקדם אפי' יותר מעט... צריכים להזהר מאוד בתפלת המנחה .... אכן מותר להתפלל אחר השקיעה לשיטת ר''ת... אבל אסור להתפלל מנחה אחר צאת גכ''ב... וכש''כ לענין מלאכה בעש''ק ... כל יום משתנה מחבירו... וא''א לפסוק בזה רק מי שמכיר הסוגיא והמציאות כאחד... כ''ז הוא רק להמחזקים שיטת ר''ת.. לא כתבתי בכלל בשיטת הגאונים...
אבקש ג' דברים:
לא לסמוך עלי הלכה למעשה..
לא לקנטר במנהגי אדמור''ם....
ולא לסתור את דברי ברבים ... רק מי שלמד היטב הסוגיא.. לא רק המחבר ריש סי' רס''א... ודי... .. ואם טעיתי נא להעמיד אותי על נכון ואודה ולא אבוש...

ראה בתוס' רי"ד ששיטת ר"ת אינו תלוי כלל אם השמש הולך בלילה למעלה מהרקיע או למטה.
ואם על רוב ראשונים ואחרונים אתה סומך, הרי רוב ראשונים ואחרונים, והמחבר והרמ"א ורוב נו"כ פסקו כהר"ת.
מי אומר שהשקיעה של תורת משה יש לה שייכות לשקיעה איסטרונמי????? ומי אומר שלילה ויום בכלל תלוי בהשמש, אולי באור וחושך.
מה שאתה כותב שלפ"ז אין מחלוקה בין ר"ת וגאונים - הוא גאונות נפלאות, חבל על הזמן של כל הגאונים שפלפלו בזה, ולא הבינו דבר פשוט כ"כ...
מה שאתה כותב שכן נהגו עד..... השר שלום והוא שהתחיל לנהוג חומרא זו, הוא צחוק גדול, ועמי הארצות... או ליצנות. הלוא יש לנו עשרות ספרים מראשונים ואחרונים עד ימי מהר"ש מבעלזא שנקטו בחוזק כשיטת ר"ת.
עוד יש הרבה בקולמסי, אבל די ל'חכם' ברמיזא...

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 9:54 pm
דורך היסטאריע
בלעטל האט געשריבן:
איסר האטלקי האט געשריבן:
יוסף שרייבער האט געשריבן: מען זאגט אז קלויזנבארגער רב איז געווען די איינציגסטע (עכ"פ דא אין אמעריקא) וואס האט געהאלטען זמן ר"ת אפילו לקולא, ווייסט איינער מער איבער דעם?

בבית מרן הקדוש מבאבוב זצ"ל האט מען אויך גאר מקיל געווען ווען עס איז געקומען צום שקיעה ערש"ק.

אבער היינט אפילו אין באבוב טוט מען נישט מלאכות נאך די שקיעה.

זעט אויס אז ביסט נאך נישט געווען אין באבובער מקוה נאכ'ן שקיעה...
עס איז דא א סאך קהילות דא און דארט וועלכע פירן זיך לפי מסורתם, וואס זענען מקיל טוהן מלאכות נאכ'ן שקיעה, נאר געווענליך דאורייתא'ס איז מען יא מחמיר.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 9:57 pm
דורך היסטאריע
יגעתי ומצאתי האט געשריבן: ווייל די מקור צו די פערציג מינוט איז די שיטת היראים. אויב אזוי איז דאס ווי ביי אונז נאך די שקיעה, און עס איז נישט מקושר דווקא צו די נשים.

שיטת היראים איז דרייצן און א האלב מינוט פאר'ן שקיעה. דער מקום פון מנהג ירושלים ווייס איך נישט. אדרבה ווער עס ווייסט זאל מודיע זיין.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 10:05 pm
דורך היסטאריע
יונה כהן האט געשריבן:פאר די וואס שטאמען פון אונגארן אשכנזים איז א פלא ממש וואס זיי זענען זיך מקיל צו דאווענען שפעט מנחה [עד 72] אין אנדערע קולות, למשל ווי דערמאנט דא 45 מינוט! מילא חסידי ותלמידי רביה"ק פון סאטמאר רבי זצ"ל יש להם אילן גדול על מה לסמוך אבער די חותמים האבען נאר געשריבען לגבי שבת דאס הייסט נישט, אז זיי האבען געהאלט אז אזוי פסק'נט מען לקולא, אויך פאר די וואס האבען קיינמאל נישט געהאלטן דעם זמן פון 72 שוה לכל מקומות ואופקים. און טאקע און פאפא לאט מען נישט דאווענען מנחה שפעט נאכען זמן פון צאה"כ לפי האופק.

ר' יונה, דער מנחת כהן אליינס שרייבט זיין שיטה נאר לחומרא, מחמת איסור שבת (ומילה), אבער ער איז נישט מקיל צו טוהן א מלאכה פאר 72.
ממילא ביי תפילת מנחה, דרבנן, קען מען אננעמען די שיטת ר"ת ע"ב מינוט.

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 10:07 pm
דורך להודות
היסטאריע האט געשריבן:דער מקור פון מנהג ירושלים ווייס איך נישט. אדרבה ווער עס ווייסט זאל מודיע זיין.


קוק דא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 5&pgnum=94

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 10:20 pm
דורך מאירים
היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:הבנת כמעט כל הראשונים שהיו אחרי הר''ת.. וכן כל האחרונים (כמעט) היתה, שהר''ת הולך בשיטתו לפי דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בסוף היו לחלונה לתוך עובי הרקיע שקיעה ראשונה) והלכת כל עובי הרקיע שהיא ד' מלין ויוצאת דרך החלון לאחורי הרקיע (שקיעה שניה) והלכת בלילה אחורי הרקיע וכו'.. וכל השקיעה ההיא אינה שייכת בכלל לשקיעה האוסטרונימי שאנו רואים באופק, רק שהיא איזה תהליך שמתחלת שיעור ד' מילין לפני צאת ג' כוכבים בינונים ונגמר אז! וגם אין שום משמעות להלכה בזמן הזה לענין שקיעת החמה (אפי' שקיעת האוסטרונימי) לדעת ר''ת.... לכן רואים אנחנו שהאחרונים (עי' בחת''ס או''ח סימן פ' ועוד) חושבים לאחור... מזמן ראיית ג' כוכבים (שהוא ודאי לילה) ג' רבעי מיל קודם לזה הוא בין השמשות..... ולפני הז הוא ודאי יום ואין להשקיעה שום משמעות הלכתי (עכ''פ בזמה''ז) דו''ק ותשכח... נמצא לפי''ז שבעצם אין מחלוקת בין הר''ת והגאונים לענין התחלת הלילה... וכשיש ג' כוכבים בינונים אז הוא ודאי לילה לכו''ע... וכן ראיתי להרה''צ מוהרי''ץ דושינסקי זצ''ל שכתב שר''ת הוא לא ''מחמיר'' להיפך... הוא מיקל לעשות מלאכה בעש''ק לאחר השקיעה וכן להתפלל מנחה אחר השקיעה... כל זה היה דעת כל האחרונים כמעט... בשיטת ר''ת... וכן נהגו בכל קהלות מגורינו .. פולין אונגארן ...עד שהרה''ק השר שלום זצ''ל הנהיג לחומרא לא לצאת מן השבת רק אחר כלות 72 מינוט מן השקיעה הנראה כפשטות לשון הר''ת ומי יבא בסוד ד'... ואחריו תלמידו הרה''ק משינאווא זצ''ל... ואח''כ נכדיו הק' לבית צאנז-סיגוט הנהיגו וחיזקו החומרא הזו מאד במקומם ... ... והראי' שהיה מתחלה רק חומרא.. שהרה''ק מבעלזא זצ''ל שינה בארץ ישראל ל50 דקות...!!
נמצא לפי''ז שלאחר שיש מומחים באוסטרונומי' שאומרים שיש זמנים כאן בנוא יארק שיש כבר גכ''ב 23 מינוט אחר השקיעה... ולפעמים מוקדם אפי' יותר מעט... צריכים להזהר מאוד בתפלת המנחה .... אכן מותר להתפלל אחר השקיעה לשיטת ר''ת... אבל אסור להתפלל מנחה אחר צאת גכ''ב... וכש''כ לענין מלאכה בעש''ק ... כל יום משתנה מחבירו... וא''א לפסוק בזה רק מי שמכיר הסוגיא והמציאות כאחד... כ''ז הוא רק להמחזקים שיטת ר''ת.. לא כתבתי בכלל בשיטת הגאונים...
אבקש ג' דברים:
לא לסמוך עלי הלכה למעשה..
לא לקנטר במנהגי אדמור''ם....
ולא לסתור את דברי ברבים ... רק מי שלמד היטב הסוגיא.. לא רק המחבר ריש סי' רס''א... ודי... .. ואם טעיתי נא להעמיד אותי על נכון ואודה ולא אבוש...

ראה בתוס' רי"ד ששיטת ר"ת אינו תלוי כלל אם השמש הולך בלילה למעלה מהרקיע או למטה.
ואם על רוב ראשונים ואחרונים אתה סומך, הרי רוב ראשונים ואחרונים, והמחבר והרמ"א ורוב נו"כ פסקו כהר"ת.
מי אומר שהשקיעה של תורת משה יש לה שייכות לשקיעה איסטרונמי????? ומי אומר שלילה ויום בכלל תלוי בהשמש, אולי באור וחושך.
מה שאתה כותב שלפ"ז אין מחלוקה בין ר"ת וגאונים - הוא גאונות נפלאות, חבל על הזמן של כל הגאונים שפלפלו בזה, ולא הבינו דבר פשוט כ"כ...
מה שאתה כותב שכן נהגו עד..... השר שלום והוא שהתחיל לנהוג חומרא זו, הוא צחוק גדול, ועמי הארצות... או ליצנות. הלוא יש לנו עשרות ספרים מראשונים ואחרונים עד ימי מהר"ש מבעלזא שנקטו בחוזק כשיטת ר"ת.
עוד יש הרבה בקולמסי, אבל די ל'חכם' ברמיזא...


א) יודע אני התוס' רי''ד.. ולכן כתבתי ''רוב'' ראשונים ויש לי ראיות למה שכתבתי ואכמ''ל
ב) אכן אפשר שרוב ראשונים (ואחרונים) פוסקים כר''ת... אבל אין אף אחד מן הראשונים הידועים לי שכותב דאע''פ שכבר יצאו ג' כוכבים בינונים הוא עוד יום דו''ק בדבריהם... כולם מודים למאמר שמואל בגמרא כוכב אחד יום... וכו' (ואם המחבר למדת ... למה למדת רק ריש סי' רס''א ולא רצ''ג ששם כתב ג' כוכבים?)
ג) הוא אשר אמרתי שלשיטת ר''ת אין שום נפקותא להלכה בזמה''ז בשקיעת החמה.. לא תחלה וסוף שקיעה וגם לא שקיעה אוסטרונומי
ד) בודאי יש מחלוקת ר''ת וגאונים... רק בהתחלת זמן בין השמשות.... ולא אני הוא העם הארץ ... רק ראיתי למהרי''ץ דושינסקי שכתב כן.... (ופלא שאין אתה יודע שגם דעת המנחת כהן הוא שאין חולקים בזמן התחלת הלילה... ואתה קורא אותי הדל.... עם הארץ)
תביא לי אחד הפוסקים ''לפני'' זמן השר שלום שכותב דלילה לא הוה עד 72 מינוט מהשקיעה האוסטרונומי.... אדרבה! ... אכן נקטו ר''ת אבל לא לגבי התחלת הלילה... ובטח לא 72 מינוט.
ד) בקשתי שמי שלא למד הסוגיא על בוריה לא יקניט דברים עלי... לכן אולי תלמוד הסוגיא על בורי' מקודם ואח''כ נראה מה ישאר בקולמסך......

געשריבן: מיטוואך יאנואר 11, 2017 10:28 pm
דורך מאירים
היסטאריע האט געשריבן:
יונה כהן האט געשריבן:פאר די וואס שטאמען פון אונגארן אשכנזים איז א פלא ממש וואס זיי זענען זיך מקיל צו דאווענען שפעט מנחה [עד 72] אין אנדערע קולות, למשל ווי דערמאנט דא 45 מינוט! מילא חסידי ותלמידי רביה"ק פון סאטמאר רבי זצ"ל יש להם אילן גדול על מה לסמוך אבער די חותמים האבען נאר געשריבען לגבי שבת דאס הייסט נישט, אז זיי האבען געהאלט אז אזוי פסק'נט מען לקולא, אויך פאר די וואס האבען קיינמאל נישט געהאלטן דעם זמן פון 72 שוה לכל מקומות ואופקים. און טאקע און פאפא לאט מען נישט דאווענען מנחה שפעט נאכען זמן פון צאה"כ לפי האופק.

ר' יונה, דער מנחת כהן אליינס שרייבט זיין שיטה נאר לחומרא, מחמת איסור שבת (ומילה), אבער ער איז נישט מקיל צו טוהן א מלאכה פאר 72.
ממילא ביי תפילת מנחה, דרבנן, קען מען אננעמען די שיטת ר"ת ע"ב מינוט.

נא ללמוד המנחת כהן לפני כתיבת הלכה משמו...
דער מנחת כהן אסר'ט בכל תוקף א מלאכה ער''ש נאך שקיעה להחמיר כשיטת הגאונים... ער זאגט קלאר אז ביי גכ''ק קען מען טוהן א מלאכה מוש''ק אפי' פאר 72 מינוט..... און ער נעמט בכלל נישט אהן להלכה 72 מינוט.... ממילא לויט אים קען מען זיכער נישט דאווענען מנחה נאך גכ''ב ווייל סאיז לשיטתו שוין ודאי לילה..און ביינאכט ''טאר מען נישט'' דאווענען מנחה!! חכמים הזהרו מאוד בדבריכם!!!!!!