עשה למען הרוגים על שם קדשך - נעמען פון קדושים הי"ד במשך הדורות

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » פרייטאג פאברואר 01, 2019 1:53 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:איך זעה אז דער ר' אברהם בן ר' שלמה מיט ר' אברהם כ"ץ זענען גע'הרג'עט געווארן אין זעלבן פאגראם ווי ר' יצחק ב"ר שמואל וואס איך האב געברענגט דא.

א שיינע אבזערוואציע. און דעס האביך טאקע געמיינט אז ווען מיר וועלן דא האבען א באדייטענדע צאל נעמען (מיט מקורות פאר זיי) וועט איינס זיך פארען מיט די צווייטע און פאר היסטאריקער וועט דא זיין א אוצר פון נייע געפינסען בסייעתא דשמיא.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 290
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » פרייטאג פאברואר 01, 2019 2:25 pm

אין ספר שלשלת הקבלה, ויניציאה שמ"ז, דף קיז ע"ב, ברענגט רבי גדליה אבן-יחייא נעמען פון 24 קדושים, אנוסים פון פארטוגאל, וואס זענען פארברענט געווארן על קידוש השם אין אנקונא, איטאליע, אין יאר שט"ו. איך ברענג זיין לשון:
ואלה שמותם הקדושים:
רבי שמעון ן' מנחם.
הזקן רבי יוסף אוהב.
הזקן רבי יוסף פפו.
הזקן רבי אברהם כהן.
הזקן רבי שמואל גסקון.
הזקן רבי אברהם צרוליה.
הזקן רבי אברהם פלקון.
הזקן רבי אברהם דספנייה.
השלם רבי שלמה ן' יחייא.
השלם רבי יעקב מאצו.
השלם רבי משה פאצו.
השלם רבי יצחק נחמיאש.
השלם רבי יוסף ורדא.
השלם רבי שלמה אגווריץ.
השלם רבי דוד נמש.
השלם רבי יוסף מלכו.
השלם רבי שלמה פינטו.
השלם רבי יוסף ברזלאין.
השלם ר' יעקב מונטאלבאן.
השלם רבי אברהם לובו.
השלם רבי יעקב כהן.
השלם רבי דוד ראובן.
השלם רבי דוד צדקיירו.
הזקנה מרת מיורה.

נאך איבער די גזירה קען מען זען אין עמק הבכא פון ר' יוסף הכהן, מהדורת קראקא תרנ"ב, עמ' 135-134.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 290
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » פרייטאג פאברואר 01, 2019 2:40 pm

ר' שמואל פיהם, וועלכער האט מגיה געווען אינעם ויניציאה דרוקעריי דעם בית יוסף אין די יארן שכ"ד-שכ"ז, און נאכדעם האט ער איבערגעדרוקט דעם ספר יוחסין אין קראקא מיט הוספות אין יאר שמ"א, איז געווען א זון פון ר' יצחק פיהם, א חזן אין פאדובה, וועלכער איז גע'הרג'עט געווארן על קידוש השם.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 403
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » זונטאג פאברואר 03, 2019 4:45 pm

קצת מן ההרוגים בשנת ת"ח ת"ט, שנודע להיות פאגראם אכזרי הכי גדול בהיסטורי' עם ישראל, הקאזאקן האכזרים הצטיינו באכזרותם יותר מכל אומה ולשון שהרעו לישראל, ארץ ארץ אל תכסי דמם.

ר' יחיאל מיכל ב"ר אליעזר, ראש ישיבה דקהל נעמירוב. הי"ד.

ר' אליעזר, ר' שלמה, ר' חיים, גאונים בקהילת טולטשין, לא נודע בני מי הם. הי"ד.

ר' אשר, אבדק"ק פולנאה. הי"ד.

ר' יושע, אב"ד קראקא, רבו של הש"ך. הי"ד.

ר' נפתלי, אב"ד לובלין, הי"ד.

ר' שלמה ב"ר נתן שפירא. הי"ד.

ואתם עמם יותר ממאה אלף יהודים יראים ושלימים, שנהרגו בכל מיני מיתות משונות בעולם שאטום לבינו מלהבין.
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17109
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » זונטאג פאברואר 03, 2019 11:31 pm


אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17109
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » זונטאג פאברואר 03, 2019 11:52 pm

SPUSMN האט געשריבן:הקדוש ר' זלמן מפאססעלבערג הי"ד - בן שמונים שנה בשנת תק"ה בלייפין.

אין גל עד על מציבות בפראג (מספר 34) ווערט געברענגט א דיין אין פראג מיטען נאמען ר' אברהם בן הקדוש מוהר"ר זלמן מפאססעלבערג זצ"ל.

פון די נוסח המציבה פון ר' אברהם:
... גרש לא לעתו נעדר לפ"ק
פ"נ איש חסיד ועניו וטהור ורב רבנן, הרב המפורסם בכל תפוצות ישראל אשר הרביץ תורה והעמיד תלמידים...
כבוד מו"ה אברהם דמ"ש בן הקדוש זלמן מפאססעלבערג זצ"ל

אין דער דייטשער זייט שרייבט ער אז ר' אברהם איז נפטר געווארען אין 1746 וואס דאס מיינט אז ער האט גערעכענט דער גאנצער ווארט "לעתו" בשעת ער האט נאר פארגרעסערט עת"ו אין דער לשה"ק זייט. דער ריכטיגע איז תק"ו ווייל אין תק"ה איז ר' זלמן מפאססעלבערג מיט נאך אידען געשטארבען אויף קידוש השם אין לייפען. אויך איז צוגעצייכענט אין די דייטשער זייט נאך צו קוקען (א הספד?) אין ספר יערות דבש עמוד 75. (מיין עלעקטראנישע זיכעניש האט גארנישט געפינען אין ספר יערת דבש; קען עס איינער ביטע געפינען)

לויט דעם קומט אויס אז הקדוש ר' זלמן מפאססעלבערג הי"ד דער פאטער פון דער דיין אין פראג הגאון רבי אברהם איז געשטארבען עק"ה פאר שנת תק"ו (מיר האבען שוין געברענגט אז עס איז געווען אין תק"ה אין לייפין). ווי ר' זלמן מפאססעלבערג הי"ד ליגט, שטייט דארט נישט (אבער לכאורה אין לייפין).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 70&hilite=

מען רעדט דא לכאורה פון דער זיידע פון הגאון רבי אברהם פאסעלבורג אבד''ק מישקאלץ.

זעה דארט הרב מונאוויטש'ס לינק צום גליון "עלה זכרון" #22 (תמוז תשע"ו) א מאמר נפלא פון הרב קוואדראט ווי ער איז מאריך בדבר.

פונקט היינט באגעגענט - ח"א דרוש י"ב
צוגעלייגטע
Sketch.png
Sketch.png (197.57 KiB) געזעהן 790 מאל

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 403
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » מאנטאג פאברואר 04, 2019 3:42 pm

יוראפ האט געשריבן:בכ' בתמוז תמ"ג (בימי המלחמה על שחרור הונגריה מעול הכבוש התורכי ששלטו שם מאז שנת רפ"ז, 1527) בשעה חמש לפנות בוקר, כשיהודי העירה המורבית אונגאריש בראד, הסמוכה לגבול ההונגרי, עמדו בתפלה בבית הכנסת עטורים בטלית ותפילין, חדרה לפתע לעירה חטיבה גדולה של כחמשת אלפים רוכבים (עד היום לא הוברר אם היו אלה חילים של צבא המורדים ההונגרים בראשותו של טעקעלי או אלה של צבא הקיסר), החילים צעדו ישר לכוון השכונה היהודית בעירה והתחילו בפרעות. זעקות איומות נשמעו לפתע מקצה העירה לשניה שהחרידה את כולם והתחילה מנוסה המונית.
בביהכנ"ס נהרגו בו במקום ר' יוסף כהן ובנו מאיר, ר' משה בר' מרדכי גאלדעס, החזן ר' אייזיק ששימח בתפלתו אלקים ואנשים, יחד עם חתנו ר' יצחק חארי, המלמד ר' יקותיאל בר' יחזקאל, בעל התפלה ר' יצחק, השמש ר' וואלף, הגבאים ר' מרדכי נאש ור' אברהם רייניץ. ר' אברהם הושיט לשודדים מאה גולדען הם לקחו את הכסף ורצחו אותו במקום. את רופאי הקהלה ר' ישעי' ור' חיים שחטו ואת רבי נתן נטע הנובער בעל יון מצולה מהרבנים החשובים גזרו הרוצחים לשלשה גזרים וגם את ספרי התורה שבבית הכנסת קרעו לגזרים.
ברחוב נהרגו באופן אכזרי ר' יצחק איסרליס, בתו קפצה על החומה והשליכה את עצמה לתהום. כעבור זמן מצאו אותה כשעצמותיה מרוסקות והיא מתבוססת בדמה.
נשים ובתולות אבדו את עצמן לדעת כדי לא ליפול בידי הרוצחים. אשה אחת ירדה עם כספה לבאר מים להסתתר שם וכשבעלה נדרש תוך כדי ענויים למסור את הכסף והצביע על הבאר העלו הרוצחים את האשה הרגו את שניהם ואת הכסף לקחו.
ר' וואלף מווינה, יהודי פקח שבימי גרוש וינה בשנת ת"ל (לפני שלש עשרה שנה) התישב באונגאריש בראד לא עמדה לו כעת חכמתו, הרב ר' אליקום געץ כן הצליח להמלט מידם הוא זחל על כל הארבע התחמק מעיניהם ונתל. ר' ליב קופעלס יהודי מאוד חשוב הסתתר מאחורי ערמה גדולה של תבואה, לפנות ערב נתגלה ונהרג במקום. ר' אברהם קלעזמער שהגיע לפני ארבע ימים מוינה נשדד ונרצח. לר' מרדכי לוי קטעו הרוצחים את ידיו ולר' מרדכי בר' ברוך את רגליו.
לפנות ערב לפני שעזבו את השכונה הציתו הרוצחים את השכונה באש, ששים וחמשה בתים נשרפו ורבים מבין אלו שהתחבאו בבורות ובמוהרות סבלו סכויות ומחוק.
כשיצאו לקחו אתם הרוצחים שבעה ילדים יתומים שנפדו ע"י יהודים בהונגריה בעד שמונה מאה וחמשים גולדען.
מספר הנרצחים באונגאריש בראד באותו היום היה ארבעים חוץ מן הפצועים. הפלטים מאונגאריש בראד התישבו ברובם בוואנ אוי העי (עיר חדש) ובסערעד בהוגריה שמעבר לגבול, ובכל שנה בעת הזכרת נשמות מזכירים את נשמות הקדושים באונגאריש בראד ביום כ' בתמוז תמ"ג.

ה' ינקום דמם
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג פאברואר 04, 2019 4:10 pm

איך האב מורא אז די פלאץ פון אלע אשכולות צוזאמען וועט נישט זיין גענוג גרויס אויס צו רעכענען די נעמען פון יעדען איד וואס איז געשטארבען על קידוש השם; אבער מיר גייען ווייטער אן; העכסטענס ווען מען מאכט דער ליסטע און עס זענען דא מערערע אין איין הרוגה וועט מען נאר שרייבען די דאטום מיט ראשי פרקים און די מספר ההרוגים השם ינקום דמם.

א דאנק אלע פאר ברענגען.

רבש"ע איז דער מעסטעלע נאך נישט פיל
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

Gevald Geshrigen
שר האלפיים
תגובות: 2701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » דינסטאג פאברואר 05, 2019 11:35 am

נעכטן אויף קולמע איז געווען אן אינטערוויו מיט ר׳ ברוך אבערלאנדער שליח חב׳׳ד בבודאפעסט וועגן עפעס אן אלטן שול. פרטים הנוגעים בנושא זה:
דער שול איז אינעם בודא זייט פון בודאפעסט
עס איז חרוב געווארן ביי די מלחמה צווישן די טערקן און די מאדיארן
ווען דער דאזיגער שול איז חרוב געווארן זענען אויך אסאך אידן געהרג׳עט געווארן
מער פרטים דערוועגן האט ער נישט געזאגט
(בעיקר איז דער אינטערוויו אז דער שול איז צוריקגעגעבן געווארן צו די אידישע געמיינדע נאך אפאר הונדערט יאר זייט יענע מלחמה און נאכאמאל געעפנט היי יאר ראש השנה וכו׳)

Gevald Geshrigen
שר האלפיים
תגובות: 2701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » דינסטאג פאברואר 05, 2019 11:37 am

SPUSMN האט געשריבן:איך האב מורא אז די פלאץ פון אלע אשכולות צוזאמען וועט נישט זיין גענוג גרויס אויס צו רעכענען די נעמען פון יעדען איד וואס איז געשטארבען על קידוש השם; אבער מיר גייען ווייטער אן; העכסטענס ווען מען מאכט דער ליסטע און עס זענען דא מערערע אין איין הרוגה וועט מען נאר שרייבען די דאטום מיט ראשי פרקים און די מספר ההרוגים השם ינקום דמם.

א דאנק אלע פאר ברענגען.

רבש"ע איז דער מעסטעלע נאך נישט פיל


אויף יעדן יאר הונדערט אן אנדערע אשכול ?

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג פאברואר 05, 2019 12:26 pm

אפשר טאקע; אבער דערווייל איז נאך דער אשכול לעהר. ווען עס וועט גרייכען א סאך בלעטער וועט מען דארפען מאכען סדר.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 562
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » מיטוואך פאברואר 06, 2019 10:48 am

הקדוש בעל משנת חסידים ושאר ספרים נהרג עקד"ה א' אדר תק"ג

ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1030
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דינסטאג פאברואר 26, 2019 9:26 pm

הקדוש הגאון רבי חיים רייצעס ר"מ (ראב"ד) בעיר לבוב, נהרג עקד"ה ערב שבועות שנת תפ"ח לפ"ק

בספר משנת חכמים למהר"ם חגיז כתב עליו: "קדוש זה שמימות רבי עקיבא ועד עכשיו לא קם כמוהו"


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 8 געסט