צאו והפגינו: פראטעסטען אין די בראשית יארען
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
צאו והפגינו: פראטעסטען אין די בראשית יארען
אונטרעסאנט אז עס איז נאך נישטא אזא אשכול, וועלן מיר זיין דער מתחיל במצוה
עס וואלט כדי געווען צו מאכן א כראנאלאגישען סדר פון די פראטעסטען אין די בראשית יארען אין אמעריקא, ווען עס איז פארגעקומען און אויף וועלכע גזירות, דער מקום וכדומ'. לאו דוקא די הפגנות וואס זענען פארופען געווארען דורך די התאחדות הרבנים.
לעת עתה די הפגנות שהתקיימו עד שנת תש"מ.
וזה החלי
[align=justify]תש"י - חדש טבת - אודות העברה על הדת של ילדי העולים ובמיוחד ילדי תימן - על ידי אגודת הרבנים והחזית הדתית המאוחדת בראש הרה"ג ר' דוד ליפשיץ - התקיימה במנהטן - פתח הנאומים ר' יצחק מאיר בונים בשם אגודת הרבנים - ואף המזרחי השתתף אז בהפגנה. כן נאמו הרב ברגמן, הרב טאבאק נשיא הסתדרות הרבנים, האדמו"ר מנאוואמינסק, האדמו"ר מהרי"י ווייס מספינקא, הרב הנדלס, הרב צבי אייזנשטאט, הרב חיים פינקוס יו"ר איגוד הרבנים הקריא החלטות העצרת, ובשירת אני מאמין נסגר הכינוס. השתתפו כששת אלפים איש ומאות רבנים.
תשי"א - חדש ניסן - ע"י אגודת ישראל - נגד הגזירות במדינת ישראל - יו"ר הכינוס ר' אלימלך (Mike) טרעס. נאמו: האדמו"ר מנובומינסק, הרב יצחק לעווין, הג"ר ראובן גרוזובסקי, הגרא"מ בלאך מטעלז.
תשי"ג - הפגנה וועגען גיוס בנות, התקיימה בהאטעל מק-אלפין, ההפגנה התקיימה ביוזמת אגודת הרבנים, והשתתפו אז כל חלקי היהדות החרדית.
תשי"ד - כסלו טבת, הפגנה ע"י אגודת ישראל, נאמו מייק טרעס, מנחם פרוש, זלמן ינקלוביץ, בעיקר אודות גיוס בנות ושרות לאומי.
תשי"ד - ח' שבט, ג' בשלח - באולם שאטו גארדענס - רבני אגודת הרבנים, אודות גיוס בנות.
תשי"ד - ה' אדר א, ב' תצוה (8 לחודש פברואר) - ברחובות נ"י לפני בנין הקאנסולט [פיפט עוועניו קארנער 67] - בענין גיוס בנות. ההפגנה הראשונה נגד המדינה ברחובה של עיר. בין השאר השתתפו אז האדמו"ר מסאטמאר, האדמורי"ם האמרי חיים, סקווירא, קאפיטשניץ, הגר"א קאטלער, הגר"י שטייף, הגר"א קאלמאנאוויטש, ועוד רבות. נאמרו הרבנים מקראסנא, פאלטישאן, נייפעסט, ר' יוסף העסס. לא השתתפו אז האדמורים מחב"ד [וטען שצריך להפגין גם נגד גיוס בנים, שאסור בדיוק כמו גיוס בנות], אמשינוב וסטאלין. אבל האדמו"ר מחב"ד שלח את כל בני ישיבתו להשתתף.
תשט"ו - י"ד שבט, א' יתרו (6 לחודש פעברואר) - מאנהעטען סענטער - מועדון המריבה אין מאה שערים - ההפגנה הראשונה שאירגנה התאחדות הרבנים - המחאה נפתח על ידי הרב מוואידסלאב, ונאמו גם הרב משאפראן, קראסנא שאמר קודם ד' מזמורי תהלים, והוא קרע בדרשתו לאות מחאה את עיתון מארגען דזשורנאל, באותו עצרת מחאה הושיבו מושב בית דין שהיה בראשות, הרבנים שטייף, אויוואר, שאפראן, אונסדארף והיו"ר היה הרב מריסקאווא. הופיעו כעדים לפני הבי"ד, ר' ישראל זופניק שחזר אז מארה"ק, ר' ישכר הירש, ר' ליפא פר"מ ועוד.
תשי"ז - ו' תשרי - ברחובה של עיר יוניאן סקווער - אודות רצח ר' פנחס סעגעלאוו - השתתפו: האדמו"ר מסאטמאר, הרבנים שטייף, צעהלים, פאפא, סיגעט, ריסקאווא, שפאראן, קראסנא, אויוואר, שארמאש, בארדיוב, טשאקאווא, טארטיקוב, ועוד, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א קאלמענאוויטש, הגר"א יפה'ן, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ זאקס, ועוד. הרב מקראסנא פתח בפרקי תהלים, נאמו וואידיסלאב, פאלטישאן, קראסנא. הדרשות תרגמו ללשון המדינה ע"י הרב דוב ליווי. התפללו מנחה והש"ץ היה ר' משה יוסף שווארץ.
תשי"ז - ד' נשא - באולם ריווערסייד פלאזא במנהטן - נגד הרביניקל אסמבלי, ארגון הרע-בנים הרפורמים, שהתירו אז נשואין על תנאי גרושה לכהן ועוד. הכינוס נפתח ע"י היו"ר הרב זלמן רייכמאן, ונאמו גם הרב שמעון מורדוכוביץ, הרב יהודה אלטוסקי סגן נשיא אגוה"ר, הרב חיים ביק, הרב פנחס טייץ, הרב אהרן דכוביץ, הרב אפרים אשרי, הרב יחיאל מיכל חרל"פ, הרב חיים צימערמאן, הרב יוסף צבי אהרונסון, הרב יצחק בונים, הרב צבי פר"מ, הרב יוסף דוב סולובייציק (JB), הרב מענדל חודרוב. האסיפה התנהלה ע"י הרב דוד ליפשיץ מאגוה"ר. ואח"כ התקיימה הפגנה בהשתתפות קרוב לשש מאות רבנים ועוד אלף איש, ופתח שורת הנאומים הרב שמחה עלבערג יו"ר ועד ההנהלה, הרב פנחס טייץ שכיהן כיו"ר האסיפה, וכן נאמו הגרי"א הענקין, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הרב מאיר כהן מנהל אגוה"ר, הגר"י קמינצקי ר"י תורה ודעת, הרב חיים צבי קרוגער. החלטות האסיפה הוקראו על ידי הרב יצחק פופקא.
תשי"ח - ז' אדר, א' צו (23 לחודש מארטש) - מאנהעטען סענטער - בריכת שחיה - ע"י התאחדות הרבנים עם וועד להגנת הדת בארץ ישראל. פתח האסיפה הרה"ג ר' יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, ונאמו אז גם, הרבנים הגאונים, ר' יונתן שטייף, וואידיסלאב, ווייטצען, נייפעסט, הגר"א יפה, פאלטישאן, הרב יעקב שענקר מבאלטימאר [נכד הגריח"ז מירושלים], הנאומים תורגמו ללשון המדינה ע"י ר' דוב ליווי. מזמורי תהלים על ידי ר' ישראל מאוושאוויץ ר"י נאווארדאק, ובהשתתפות האדמו"ר בעל דברי יואל מסאטמאר.
תשי"ח - ב' נשא - אולם גאלד מענאר - אסיפת הרבנים ע"י התאחדות, נאמו הרב מוואידסלאב, הדברי יואל, ר' אלקנה זאבערמאן אב"ד יארדינוב, ריסקווא, פאלטישאן, קשאנוב, קיוויאשד, אילאק.
תשי"ח - ב' תמוז, ה' קרח - וואשינגטאן די סי, ווייט האוז -
תשי"ט - כ"ג תמוז - רוזוולט האטעל - נגד הפעלת הרכבת התחתית בשב"ק בעיר חיפה - אורגנה ע"י הועדה הלאומית להגינה על תורה בארה"ק - יו"ר הרה"ג ר' שכנא זאהן, נאמו ר' אברהם יפה'ן מנאווארדאק, הרב וויינבערגער, הרב פרייפעלד, הרב ביק, האדמו"ר מוואשקוביץ. השתתפו באי כח של אגודת הרבנים, אגודת האדמורים וחברי התאחדות הרבנים.
תשכ"ב - ט' סיון - ב' נשא (11 לחודש יוני) - מאנהעטען סענטער - ע"י התאחדות הרבנים. פרשת יוסלה ומאסרו של הרב מקוממיות. נאמו אז, הרבנים הגאונים, הגר"א קאלמנאוויטש מיר, וואידיסלאב, פאלטישאן, פאפא.
תשכ"ז - ו' תשרי - יום ג' (20 לחודש סעפטעמבער) - ניתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשכ"ז - כ' שבט - ניתוחי מתים - התקיימה אסיפה במשרדי אגודת הרבנים בהשתתפות כל הארגונים החרדיים - פתח האסיפה הגר"ש עלבערג, ונאמו הרב זלמן רייכמאן שמסר בדרשתו בשם הגר"י אברמסקי, הרב יצחק לוין מראשי אגו"י, הגר"א אשרי, הרב הנדלס, הרב שמשון רפאל ווייס, הגר"י פופקא, הרב מפאלטישאן בשם התאחות הרבנים, הגרי"מ חרל"פ, הג"ר דוד האללענדער. אח"כ היה משלחת רבנים אצל אמבאסאדאר הערמאן בראשית הגר"מ פיינשטיין, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ כהן, הגר"ש עלבערג, הגר"ז רייכמאן. בשם התאחדות הרבנים השתתף אז הרב מפאלטישאן. בשם אגודת האדמורים הרב משה הלוי הורוויץ. מוועד הרבנים דנ"י השתתף הגר"נ טעלושקין. איגוד הרבנים, הרב בנימין בוימרינד. בשם בארד אף ארטאדאקס ראבייס, הרב אשר רייכלין. בשם האו יו הרב שמשון רפאל ווייס. בשם אגודת ישראל, הרב הנדלס והרב יצחק לוין. בשם המזרחי, הרב יצחק שמידמאן.
תשכ"ז - ער"ח ניסן - ב' מצורע - נתוחי מתים - ועד להגנת כבוד האדם בא"י - מארש להיוען
תשכ"ז - י"ז ניסן א' חוה"מ פסח - ניתוחי מתים - רחובות מאנהעטען.
תשכ"ט - ב' סיון - ב' נשא א - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשכ"ט - חדש תמוז בענין ניוול מתים, לפני בנין השגרירות הציונית, על ידי הארגון להגנה על כבוד האדם בארה"ק.
תש"ל - ד' דעשי"ת - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - סענטראל פארק רח' 72 איסט.
תש"ל - כ"ו סיון - ה' שלח - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשל"א - חדשי החורץ מוצאי שבת מול וואלדארף עסטאריא - ההפגנה התפזרה באמצע על פי הוראת הדברי יואל כי גם הערבים הגיעו אז להפגין נגד המדינה (ראה בוצינא קדישא).
תשל"ב - כ"ד כסלו - יום א' ערב חנוכה (12 לחודש דעצעמבער) - ע"י התאחדות הרבנים, ברחובה של עיר לפני המלון אמעריקאנא האטעל שבה התאכסנה ראש ממשלת המדינה גאלדע מאיר. נאמו הרבנים מוואידיסלאוו, פאפא, הגרנ"י מייזעלס. הדברי יואל לא השתתף היה אז באריזאנא. ר"י הליטאים לא השתתפו על ידי פעולותיו של שלמה לארנץ נגד ההפגנה והם נפגשו עם גאלדא מאיר אז ולא הועילו בפגישתם.
תשל"ב - א וארא - על ידי אגודת הרבנים בביהמ"ד הגדול באיסט סייד, בהשתתפות הגר"מ פיינשטיין, הגר"א אשרי, הגר"י פופקא ועוד. ע"ד ענין הרוסים שעלו לארה"ק בלי גרות.
תשל"ב - אסרו חג שבועות - יום א - עולי רוסיא וגרוזיא - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ד - כ"ו סיון - א קרח - אודות עולי רוסיא - ע"י התאחדות הרבנים - באולם בית רחל - נאמו: הרב מפאפא, הגרנ"י מייזעלס, הגר"א שלעזינגער, הרב שלום בער ליפשיץ יו"ר יד לאחים.
תשל"ה - י"ט חשון - יום ב' (4 לחודש נובמבר) - ע"י התאחדות הרבנים - אודות המכות במאה שערים - קאר פיקעטונג - לפני הקאנסולאט ברחוב איסט 70.
תשל"ו - ד' דחוהמ"ס - אודות מאסרם של 2 בחורים שלא שחררו אף לימים נוראים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט ברחוב 42.
תשל"ז - ג' עשי"ת - ד' האזינו - אודות חילולי שבת [כביש רמות לכאורה] - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ח - ה' מקץ - נר ה' דחנוכה - ע"י התאחדות הרבנים - העברה על הדת של עולי רוסיא - בביהמ"ד סאטמאר ברחוב ראדני.
תשל"ט - ה' תשא - ע"י התאחדות הרבנים - נגד בניית האצטדיון וחיטוטי שכבי חילול שבת וילדי איראן - התקיימה במעדיסאן סקווער גארדן. בהשתתפות האדמו"ר מסאטמאר בעל דברי יואל. נאמו הרבנים הגאונים מפאפא, פאלטיטשאן, וואידיסלאב, האדמו"ר בעל ברך משה, ועוד. האדמו"ר בעל ברך משה הכריז אז שכל העולם יתיישבו על הרצפה לאות אבלות, ומחזה נורא הוד היה לראות האדמו"ר מריבניץ מתיישב על הקרקע לאות אבלות והמשיך לשבת גם אחרי שכולם עמדו, מחזה מרטיט זה לא ימוש מפי הרואים לעולם.[/align]
עס וואלט כדי געווען צו מאכן א כראנאלאגישען סדר פון די פראטעסטען אין די בראשית יארען אין אמעריקא, ווען עס איז פארגעקומען און אויף וועלכע גזירות, דער מקום וכדומ'. לאו דוקא די הפגנות וואס זענען פארופען געווארען דורך די התאחדות הרבנים.
לעת עתה די הפגנות שהתקיימו עד שנת תש"מ.
וזה החלי
[align=justify]תש"י - חדש טבת - אודות העברה על הדת של ילדי העולים ובמיוחד ילדי תימן - על ידי אגודת הרבנים והחזית הדתית המאוחדת בראש הרה"ג ר' דוד ליפשיץ - התקיימה במנהטן - פתח הנאומים ר' יצחק מאיר בונים בשם אגודת הרבנים - ואף המזרחי השתתף אז בהפגנה. כן נאמו הרב ברגמן, הרב טאבאק נשיא הסתדרות הרבנים, האדמו"ר מנאוואמינסק, האדמו"ר מהרי"י ווייס מספינקא, הרב הנדלס, הרב צבי אייזנשטאט, הרב חיים פינקוס יו"ר איגוד הרבנים הקריא החלטות העצרת, ובשירת אני מאמין נסגר הכינוס. השתתפו כששת אלפים איש ומאות רבנים.
תשי"א - חדש ניסן - ע"י אגודת ישראל - נגד הגזירות במדינת ישראל - יו"ר הכינוס ר' אלימלך (Mike) טרעס. נאמו: האדמו"ר מנובומינסק, הרב יצחק לעווין, הג"ר ראובן גרוזובסקי, הגרא"מ בלאך מטעלז.
תשי"ג - הפגנה וועגען גיוס בנות, התקיימה בהאטעל מק-אלפין, ההפגנה התקיימה ביוזמת אגודת הרבנים, והשתתפו אז כל חלקי היהדות החרדית.
תשי"ד - כסלו טבת, הפגנה ע"י אגודת ישראל, נאמו מייק טרעס, מנחם פרוש, זלמן ינקלוביץ, בעיקר אודות גיוס בנות ושרות לאומי.
תשי"ד - ח' שבט, ג' בשלח - באולם שאטו גארדענס - רבני אגודת הרבנים, אודות גיוס בנות.
תשי"ד - ה' אדר א, ב' תצוה (8 לחודש פברואר) - ברחובות נ"י לפני בנין הקאנסולט [פיפט עוועניו קארנער 67] - בענין גיוס בנות. ההפגנה הראשונה נגד המדינה ברחובה של עיר. בין השאר השתתפו אז האדמו"ר מסאטמאר, האדמורי"ם האמרי חיים, סקווירא, קאפיטשניץ, הגר"א קאטלער, הגר"י שטייף, הגר"א קאלמאנאוויטש, ועוד רבות. נאמרו הרבנים מקראסנא, פאלטישאן, נייפעסט, ר' יוסף העסס. לא השתתפו אז האדמורים מחב"ד [וטען שצריך להפגין גם נגד גיוס בנים, שאסור בדיוק כמו גיוס בנות], אמשינוב וסטאלין. אבל האדמו"ר מחב"ד שלח את כל בני ישיבתו להשתתף.
תשט"ו - י"ד שבט, א' יתרו (6 לחודש פעברואר) - מאנהעטען סענטער - מועדון המריבה אין מאה שערים - ההפגנה הראשונה שאירגנה התאחדות הרבנים - המחאה נפתח על ידי הרב מוואידסלאב, ונאמו גם הרב משאפראן, קראסנא שאמר קודם ד' מזמורי תהלים, והוא קרע בדרשתו לאות מחאה את עיתון מארגען דזשורנאל, באותו עצרת מחאה הושיבו מושב בית דין שהיה בראשות, הרבנים שטייף, אויוואר, שאפראן, אונסדארף והיו"ר היה הרב מריסקאווא. הופיעו כעדים לפני הבי"ד, ר' ישראל זופניק שחזר אז מארה"ק, ר' ישכר הירש, ר' ליפא פר"מ ועוד.
תשי"ז - ו' תשרי - ברחובה של עיר יוניאן סקווער - אודות רצח ר' פנחס סעגעלאוו - השתתפו: האדמו"ר מסאטמאר, הרבנים שטייף, צעהלים, פאפא, סיגעט, ריסקאווא, שפאראן, קראסנא, אויוואר, שארמאש, בארדיוב, טשאקאווא, טארטיקוב, ועוד, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א קאלמענאוויטש, הגר"א יפה'ן, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ זאקס, ועוד. הרב מקראסנא פתח בפרקי תהלים, נאמו וואידיסלאב, פאלטישאן, קראסנא. הדרשות תרגמו ללשון המדינה ע"י הרב דוב ליווי. התפללו מנחה והש"ץ היה ר' משה יוסף שווארץ.
תשי"ז - ד' נשא - באולם ריווערסייד פלאזא במנהטן - נגד הרביניקל אסמבלי, ארגון הרע-בנים הרפורמים, שהתירו אז נשואין על תנאי גרושה לכהן ועוד. הכינוס נפתח ע"י היו"ר הרב זלמן רייכמאן, ונאמו גם הרב שמעון מורדוכוביץ, הרב יהודה אלטוסקי סגן נשיא אגוה"ר, הרב חיים ביק, הרב פנחס טייץ, הרב אהרן דכוביץ, הרב אפרים אשרי, הרב יחיאל מיכל חרל"פ, הרב חיים צימערמאן, הרב יוסף צבי אהרונסון, הרב יצחק בונים, הרב צבי פר"מ, הרב יוסף דוב סולובייציק (JB), הרב מענדל חודרוב. האסיפה התנהלה ע"י הרב דוד ליפשיץ מאגוה"ר. ואח"כ התקיימה הפגנה בהשתתפות קרוב לשש מאות רבנים ועוד אלף איש, ופתח שורת הנאומים הרב שמחה עלבערג יו"ר ועד ההנהלה, הרב פנחס טייץ שכיהן כיו"ר האסיפה, וכן נאמו הגרי"א הענקין, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הרב מאיר כהן מנהל אגוה"ר, הגר"י קמינצקי ר"י תורה ודעת, הרב חיים צבי קרוגער. החלטות האסיפה הוקראו על ידי הרב יצחק פופקא.
תשי"ח - ז' אדר, א' צו (23 לחודש מארטש) - מאנהעטען סענטער - בריכת שחיה - ע"י התאחדות הרבנים עם וועד להגנת הדת בארץ ישראל. פתח האסיפה הרה"ג ר' יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, ונאמו אז גם, הרבנים הגאונים, ר' יונתן שטייף, וואידיסלאב, ווייטצען, נייפעסט, הגר"א יפה, פאלטישאן, הרב יעקב שענקר מבאלטימאר [נכד הגריח"ז מירושלים], הנאומים תורגמו ללשון המדינה ע"י ר' דוב ליווי. מזמורי תהלים על ידי ר' ישראל מאוושאוויץ ר"י נאווארדאק, ובהשתתפות האדמו"ר בעל דברי יואל מסאטמאר.
תשי"ח - ב' נשא - אולם גאלד מענאר - אסיפת הרבנים ע"י התאחדות, נאמו הרב מוואידסלאב, הדברי יואל, ר' אלקנה זאבערמאן אב"ד יארדינוב, ריסקווא, פאלטישאן, קשאנוב, קיוויאשד, אילאק.
תשי"ח - ב' תמוז, ה' קרח - וואשינגטאן די סי, ווייט האוז -
תשי"ט - כ"ג תמוז - רוזוולט האטעל - נגד הפעלת הרכבת התחתית בשב"ק בעיר חיפה - אורגנה ע"י הועדה הלאומית להגינה על תורה בארה"ק - יו"ר הרה"ג ר' שכנא זאהן, נאמו ר' אברהם יפה'ן מנאווארדאק, הרב וויינבערגער, הרב פרייפעלד, הרב ביק, האדמו"ר מוואשקוביץ. השתתפו באי כח של אגודת הרבנים, אגודת האדמורים וחברי התאחדות הרבנים.
תשכ"ב - ט' סיון - ב' נשא (11 לחודש יוני) - מאנהעטען סענטער - ע"י התאחדות הרבנים. פרשת יוסלה ומאסרו של הרב מקוממיות. נאמו אז, הרבנים הגאונים, הגר"א קאלמנאוויטש מיר, וואידיסלאב, פאלטישאן, פאפא.
תשכ"ז - ו' תשרי - יום ג' (20 לחודש סעפטעמבער) - ניתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשכ"ז - כ' שבט - ניתוחי מתים - התקיימה אסיפה במשרדי אגודת הרבנים בהשתתפות כל הארגונים החרדיים - פתח האסיפה הגר"ש עלבערג, ונאמו הרב זלמן רייכמאן שמסר בדרשתו בשם הגר"י אברמסקי, הרב יצחק לוין מראשי אגו"י, הגר"א אשרי, הרב הנדלס, הרב שמשון רפאל ווייס, הגר"י פופקא, הרב מפאלטישאן בשם התאחות הרבנים, הגרי"מ חרל"פ, הג"ר דוד האללענדער. אח"כ היה משלחת רבנים אצל אמבאסאדאר הערמאן בראשית הגר"מ פיינשטיין, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ כהן, הגר"ש עלבערג, הגר"ז רייכמאן. בשם התאחדות הרבנים השתתף אז הרב מפאלטישאן. בשם אגודת האדמורים הרב משה הלוי הורוויץ. מוועד הרבנים דנ"י השתתף הגר"נ טעלושקין. איגוד הרבנים, הרב בנימין בוימרינד. בשם בארד אף ארטאדאקס ראבייס, הרב אשר רייכלין. בשם האו יו הרב שמשון רפאל ווייס. בשם אגודת ישראל, הרב הנדלס והרב יצחק לוין. בשם המזרחי, הרב יצחק שמידמאן.
תשכ"ז - ער"ח ניסן - ב' מצורע - נתוחי מתים - ועד להגנת כבוד האדם בא"י - מארש להיוען
תשכ"ז - י"ז ניסן א' חוה"מ פסח - ניתוחי מתים - רחובות מאנהעטען.
תשכ"ט - ב' סיון - ב' נשא א - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשכ"ט - חדש תמוז בענין ניוול מתים, לפני בנין השגרירות הציונית, על ידי הארגון להגנה על כבוד האדם בארה"ק.
תש"ל - ד' דעשי"ת - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - סענטראל פארק רח' 72 איסט.
תש"ל - כ"ו סיון - ה' שלח - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשל"א - חדשי החורץ מוצאי שבת מול וואלדארף עסטאריא - ההפגנה התפזרה באמצע על פי הוראת הדברי יואל כי גם הערבים הגיעו אז להפגין נגד המדינה (ראה בוצינא קדישא).
תשל"ב - כ"ד כסלו - יום א' ערב חנוכה (12 לחודש דעצעמבער) - ע"י התאחדות הרבנים, ברחובה של עיר לפני המלון אמעריקאנא האטעל שבה התאכסנה ראש ממשלת המדינה גאלדע מאיר. נאמו הרבנים מוואידיסלאוו, פאפא, הגרנ"י מייזעלס. הדברי יואל לא השתתף היה אז באריזאנא. ר"י הליטאים לא השתתפו על ידי פעולותיו של שלמה לארנץ נגד ההפגנה והם נפגשו עם גאלדא מאיר אז ולא הועילו בפגישתם.
תשל"ב - א וארא - על ידי אגודת הרבנים בביהמ"ד הגדול באיסט סייד, בהשתתפות הגר"מ פיינשטיין, הגר"א אשרי, הגר"י פופקא ועוד. ע"ד ענין הרוסים שעלו לארה"ק בלי גרות.
תשל"ב - אסרו חג שבועות - יום א - עולי רוסיא וגרוזיא - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ד - כ"ו סיון - א קרח - אודות עולי רוסיא - ע"י התאחדות הרבנים - באולם בית רחל - נאמו: הרב מפאפא, הגרנ"י מייזעלס, הגר"א שלעזינגער, הרב שלום בער ליפשיץ יו"ר יד לאחים.
תשל"ה - י"ט חשון - יום ב' (4 לחודש נובמבר) - ע"י התאחדות הרבנים - אודות המכות במאה שערים - קאר פיקעטונג - לפני הקאנסולאט ברחוב איסט 70.
תשל"ו - ד' דחוהמ"ס - אודות מאסרם של 2 בחורים שלא שחררו אף לימים נוראים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט ברחוב 42.
תשל"ז - ג' עשי"ת - ד' האזינו - אודות חילולי שבת [כביש רמות לכאורה] - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ח - ה' מקץ - נר ה' דחנוכה - ע"י התאחדות הרבנים - העברה על הדת של עולי רוסיא - בביהמ"ד סאטמאר ברחוב ראדני.
תשל"ט - ה' תשא - ע"י התאחדות הרבנים - נגד בניית האצטדיון וחיטוטי שכבי חילול שבת וילדי איראן - התקיימה במעדיסאן סקווער גארדן. בהשתתפות האדמו"ר מסאטמאר בעל דברי יואל. נאמו הרבנים הגאונים מפאפא, פאלטיטשאן, וואידיסלאב, האדמו"ר בעל ברך משה, ועוד. האדמו"ר בעל ברך משה הכריז אז שכל העולם יתיישבו על הרצפה לאות אבלות, ומחזה נורא הוד היה לראות האדמו"ר מריבניץ מתיישב על הקרקע לאות אבלות והמשיך לשבת גם אחרי שכולם עמדו, מחזה מרטיט זה לא ימוש מפי הרואים לעולם.[/align]
לעצט פארראכטן דורך אוהב ספרים אום מאנטאג יולי 16, 2018 3:32 pm, פארראכטן געווארן 13 מאל.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4287
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 04, 2018 2:40 pm
זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
איך האב מיט דעם קיין שיכות, נישט ווייל איך האב עפעס אקעגן דעם, און נישט ווייל עס איז אקעגן מיין שיטה, נאר פשוט וויל עס איז נישט "היימיש".
וואס מיינט היימיש? היימיש!
וואס מיינט היימיש? היימיש!
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
יישר כח הרב אוהב פאר די רשימה מפורטת
ביי די הפגנה ל"ט האט האדמו"ר בעל ברך משה זי"ע גערעדט, און געהייסן דעם עולם מקבל זיין אבלות, ס'געווען א מעמד נרגש וואס ווערט געדענקט דורך אלע משתתפים.
איז פארהאן רעקארדירונגען פון די אלע הפגנות?
אינעם אשכול אין עה"צ פון אלטע היסטארישע בילדער פון רבנים נאען קריג, האמיר געהאט עטליכע בילדער פון א פראטעסט "אין וויליאמסבורג" פארנט פון תורה ודעת, דאכציך בשנת תשי"ד
איר האט די פרטים פון יענע הפגנה?
איך זעה נישט פארוואס מזאל אפטיילן, אדרבא, עס גיט שטארק צום יסוד פון הפגנות ומטרתם במשנתם של גדולי ישראל מדור העבר.
ביי די הפגנה ל"ט האט האדמו"ר בעל ברך משה זי"ע גערעדט, און געהייסן דעם עולם מקבל זיין אבלות, ס'געווען א מעמד נרגש וואס ווערט געדענקט דורך אלע משתתפים.
איז פארהאן רעקארדירונגען פון די אלע הפגנות?
אינעם אשכול אין עה"צ פון אלטע היסטארישע בילדער פון רבנים נאען קריג, האמיר געהאט עטליכע בילדער פון א פראטעסט "אין וויליאמסבורג" פארנט פון תורה ודעת, דאכציך בשנת תשי"ד
איר האט די פרטים פון יענע הפגנה?
עכט היימיש האט געשריבן:זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
איך זעה נישט פארוואס מזאל אפטיילן, אדרבא, עס גיט שטארק צום יסוד פון הפגנות ומטרתם במשנתם של גדולי ישראל מדור העבר.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב אוהב פאר די רשימה מפורטת
ביי די הפגנה ל"ט האט האדמו"ר בעל ברך משה זי"ע גערעדט, און געהייסן דעם עולם מקבל זיין אבלות, ס'געווען א מעמד נרגש וואס ווערט געדענקט דורך אלע משתתפים.
איז פארהאן רעקארדירונגען פון די אלע הפגנות?
אינעם אשכול אין עה"צ פון אלטע היסטארישע בילדער פון רבנים נאען קריג, האמיר געהאט עטליכע בילדער פון א פראטעסט "אין וויליאמסבורג" פארנט פון תורה ודעת, דאכציך בשנת תשי"ד
איר האט די פרטים פון יענע הפגנה?עכט היימיש האט געשריבן:זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
איך זעה נישט פארוואס מזאל אפטיילן, אדרבא, עס גיט שטארק צום יסוד פון הפגנות ומטרתם במשנתם של גדולי ישראל מדור העבר.
שכויח.
בהפגנת תשל"ט היה מחזה נורא הוד איך שהאדמו"ר מרימניץ התיישב על הקרקע בישיבת אבלות, מחזה שנחרט לעולמים בלב הרואים.
יש לי אוסף תמונות מהפגנות במשך השנים ובהמשך בעז"ה נעלה את הדברים לפי הסדר וכפי מסת הפנאי.
אודות ההפגנה בשנת תשי"ד לפני תורה ודעת לא מצאתי דיווח, שכויח על האינפו נחפש על זה מידע ונוסיף כשנמצא.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
- איינפאכער איד
- שר האלף
- תגובות: 1473
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 28, 2017 12:52 pm
- לאקאציע: ווערמאנט
אוהב ספרים האט געשריבן:אונטרעסאנט אז עס איז נאך נישטא אזא אשכול, וועלן מיר זיין דער מתחיל במצוה
עס וואלט כדי געווען צו מאכן א כראנאלאגישען סדר פון די פראטעסטען אין די בראשית יארען אין אמעריקא, ווען עס איז פארגעקומען און אויף וועלכע גזירות, דער מקום וכדומ'. לאו דוקא די הפגנות וואס זענען פארופען געווארען דורך די התאחדות הרבנים.
לעת עתה די הפגנות שהתקיימו עד שנת תש"מ.
וזה החלי
[align=justify]תש"י - חדש טבת - אודות העברה על הדת של ילדי העולים ובמיוחד ילדי תימן - על ידי אגודת הרבנים והחזית הדתית המאוחדת בראש הרה"ג ר' דוד ליפשיץ - התקיימה במנהטן - פתח הנאומים ר' יצחק מאיר בונים בשם אגודת הרבנים - ואף המזרחי השתתף אז בהפגנה. כן נאמו הרב ברגמן, הרב טאבאק נשיא הסתדרות הרבנים, האדמו"ר מנאוואמינסק, האדמו"ר מהרי"י ווייס מספינקא, הרב הנדלס, הרב צבי אייזנשטאט, הרב חיים פינקוס יו"ר איגוד הרבנים הקריא החלטות העצרת, ובשירת אני מאמין נסגר הכינוס. השתתפו כששת אלפים איש ומאות רבנים.
תשי"א - חדש ניסן - ע"י אגודת ישראל - נגד הגזירות במדינת ישראל - יו"ר הכינוס ר' אלימלך (Mike) טרעס. נאמו: האדמו"ר מנובומינסק, הרב יצחק לעווין, הג"ר ראובן גרוזובסקי, הגרא"מ בלאך מטעלז.
תשי"ג - הפגנה וועגען גיוס בנות, התקיימה בהאטעל מק-אלפין, ההפגנה התקיימה ביוזמת אגודת הרבנים, והשתתפו אז כל חלקי היהדות החרדית.
תשי"ד - כסלו טבת, הפגנה ע"י אגודת ישראל, נאמו מייק טרעס, מנחם פרוש, זלמן ינקלוביץ, בעיקר אודות גיוס בנות ושרות לאומי.
תשי"ד - ח' שבט, ג' בשלח - באולם שאטו גארדענס - רבני אגודת הרבנים, אודות גיוס בנות.
תשי"ד - ה' אדר, ב' תצוה - ברחובות נ"י לפני בנין הקאנסולט [פיפט עוועניו קארנער 67] - בענין גיוס בנות. ההפגנה הראשונה נגד המדינה ברחובה של עיר. בין השאר השתתפו אז האדמו"ר מסאטמאר, האדמורי"ם האמרי חיים, סקווירא, קאפיטשניץ, הגר"א קאטלער, הגר"י שטייף, הגר"א קאלמאנאוויטש, ועוד רבות. נאמרו הרבנים מקראסנא, פאלטישאן, נייפעסט, ר' יוסף העסס. לא השתתפו אז האדמורים מחב"ד [וטען שצריך להפגין גם נגד גיוס בנים, שאסור בדיוק כמו גיוס בנות], אמשינוב וסטאלין. אבל האדמו"ר מחב"ד שלח את כל בני ישיבתו להשתתף.
תשט"ו - י"ד שבט, א' יתרו (6 לחודש פעברואר) - מאנהעטען סענטער - מועדון המריבה אין מאה שערים - ההפגנה הראשונה שאירגנה התאחדות הרבנים - המחאה נפתח על ידי הרב מוואידסלאב, ונאמו גם הרב משאפראן, קראסנא שאמר קודם ד' מזמורי תהלים, והוא קרע בדרשתו לאות מחאה את עיתון מארגען דזשורנאל, באותו עצרת מחאה הושיבו מושב בית דין שהיה בראשות, הרבנים שטייף, אויוואר, שאפראן, אונסדארף והיו"ר היה הרב מריסקאווא. הופיעו כעדים לפני הבי"ד, ר' ישראל זופניק שחזר אז מארה"ק, ר' ישכר הירש, ר' ליפא פר"מ ועוד.
תשי"ז - ו' תשרי - ברחובה של עיר יוניאן סקווער - אודות רצח ר' פנחס סעגעלאוו - השתתפו: האדמו"ר מסאטמאר, הרבנים שטייף, צעהלים, פאפא, סיגעט, ריסקאווא, שפאראן, קראסנא, אויוואר, שארמאש, בארדיוב, טשאקאווא, טארטיקוב, ועוד, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א קאלמענאוויטש, הגר"א יפה'ן, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ זאקס, ועוד. הרב מקראסנא פתח בפרקי תהלים, נאמו וואידיסלאב, פאלטישאן, קראסנא. הדרשות תרגמו ללשון המדינה ע"י הרב דוב ליווי. התפללו מנחה והש"ץ היה ר' משה יוסף שווארץ.
תשי"ז - ד' נשא - באולם ריווערסייד פלאזא במנהטן - נגד הרביניקל אסמבלי, ארגון הרע-בנים הרפורמים, שהתירו אז נשואין על תנאי גרושה לכהן ועוד. הכינוס נפתח ע"י היו"ר הרב זלמן רייכמאן, ונאמו גם הרב שמעון מורדוכוביץ, הרב יהודה אלטוסקי סגן נשיא אגוה"ר, הרב חיים ביק, הרב פנחס טייץ, הרב אהרן דכוביץ, הרב אפרים אשרי, הרב יחיאל מיכל חרל"פ, הרב חיים צימערמאן, הרב יוסף צבי אהרונסון, הרב יצחק בונים, הרב צבי פר"מ, הרב יוסף דוב סולובייציק (JB), הרב מענדל חודרוב. האסיפה התנהלה ע"י הרב דוד ליפשיץ מאגוה"ר. ואח"כ התקיימה הפגנה בהשתתפות קרוב לשש מאות רבנים ועוד אלף איש, ופתח שורת הנאומים הרב שמחה עלבערג יו"ר ועד ההנהלה, הרב פנחס טייץ שכיהן כיו"ר האסיפה, וכן נאמו הגרי"א הענקין, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הרב מאיר כהן מנהל אגוה"ר, הגר"י קמינצקי ר"י תורה ודעת, הרב חיים צבי קרוגער. החלטות האסיפה הוקראו על ידי הרב יצחק פופקא.
תשי"ח - ז' אדר, א' צו (23 לחודש מארטש) - מאנהעטען סענטער - בריכת שחיה - ע"י התאחדות הרבנים עם וועד להגנת הדת בארץ ישראל. פתח האסיפה הרה"ג ר' יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, ונאמו אז גם, הרבנים הגאונים, ר' יונתן שטייף, וואידיסלאב, ווייטצען, נייפעסט, הגר"א יפה, פאלטישאן, הרב יעקב שענקר מבאלטימאר [נכד הגריח"ז מירושלים], הנאומים תורגמו ללשון המדינה ע"י ר' דוב ליווי. מזמורי תהלים על ידי ר' ישראל מאוושאוויץ ר"י נאווארדאק, ובהשתתפות האדמו"ר בעל דברי יואל מסאטמאר.
תשי"ח - ב' נשא - אולם גאלד מענאר - אסיפת הרבנים ע"י התאחדות, נאמו הרב מוואידסלאב, הדברי יואל, ר' אלקנה זאבערמאן אב"ד יארדינוב, ריסקווא, פאלטישאן, קשאנוב, קיוויאשד, אילאק.
תשי"ח - ב' תמוז, ה' קרח - וואשינגטאן די סי, ווייט האוז -
תשי"ט - כ"ג תמוז - רוזוולט האטעל - נגד הפעלת הרכבת התחתית בשב"ק בעיר חיפה - אורגנה ע"י הועדה הלאומית להגינה על תורה בארה"ק - יו"ר הרה"ג ר' שכנא זאהן, נאמו ר' אברהם יפה'ן מנאווארדאק, הרב וויינבערגער, הרב פרייפעלד, הרב ביק, האדמו"ר מוואשקוביץ. השתתפו באי כח של אגודת הרבנים, אגודת האדמורים וחברי התאחדות הרבנים.
תשכ"ב - ט' סיון - ב' נשא (11 לחודש יוני) - מאנהעטען סענטער - ע"י התאחדות הרבנים. פרשת יוסלה ומאסרו של הרב מקוממיות. נאמו אז, הרבנים הגאונים, הגר"א קאלמנאוויטש מיר, וואידיסלאב, פאלטישאן, פאפא.
תשכ"ז - ו' תשרי - יום ג' (20 לחודש סעפטעמבער) - ניתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער. דאס איז געווען איינס פון די מערסט-היסטארישע פראטעסטען שע"י התאחדות הרבנים אין זאל פון מאנהעטן סענטער, איך האב עטליכע מאל געהערט די רעקארדירונגען דערפון, פון יענעם פראטעסט איז דא דער באוואוסטער בילד ווי ביים אויבנאן טיש זיצן רביה"ק מסאטמאר זי"ע, לימינו הגה"צ אבד"ק וואודיסלאב זצ"ל, לשמאלו מרן הברך משה זצ"ל, און ביים זיין פון טיש דער צעהלימער רב זצ"ל. דארט האבן גערעדט צווישן אנדערע: היו"ר וואוידיסלאווער רב, פאלטישאנער רב, הרב ליווי ז"ל אויף ענגליש, ועוד ועוד וכו'
תשכ"ז - כ' שבט - ניתוחי מתים - התקיימה אסיפה במשרדי אגודת הרבנים בהשתתפות כל הארגונים החרדיים - פתח האסיפה הגר"ש עלבערג, ונאמו הרב זלמן רייכמאן שמסר בדרשתו בשם הגר"י אברמסקי, הרב יצחק לוין מראשי אגו"י, הגר"א אשרי, הרב הנדלס, הרב שמשון רפאל ווייס, הגר"י פופקא, הרב מפאלטישאן בשם התאחות הרבנים, הגרי"מ חרל"פ, הג"ר דוד האללענדער. אח"כ היה משלחת רבנים אצל אמבאסאדאר הערמאן בראשית הגר"מ פיינשטיין, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ כהן, הגר"ש עלבערג, הגר"ז רייכמאן. בשם התאחדות הרבנים השתתף אז הרב מפאלטישאן. בשם אגודת האדמורים הרב משה הלוי הורוויץ. מוועד הרבנים דנ"י השתתף הגר"נ טעלושקין. איגוד הרבנים, הרב בנימין בוימרינד. בשם בארד אף ארטאדאקס ראבייס, הרב אשר רייכלין. בשם האו יו הרב שמשון רפאל ווייס. בשם אגודת ישראל, הרב הנדלס והרב יצחק לוין. בשם המזרחי, הרב יצחק שמידמאן.
תשכ"ז - ער"ח ניסן - ב' מצורע - נתוחי מתים - ועד להגנת כבוד האדם בא"י - מארש להיוען
תשכ"ז - י"ז ניסן א' חוה"מ פסח - ניתוחי מתים - רחובות מאנהעטען.
תשכ"ט - ב' סיון - ב' נשא א - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשכ"ט - חדש תמוז בענין ניוול מתים, לפני בנין השגרירות הציונית, על ידי הארגון להגנה על כבוד האדם בארה"ק.
תש"ל - ד' דעשי"ת - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - סענטראל פארק רח' 72 איסט.
תש"ל - כ"ו סיון - ה' שלח - בענין נתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט איסט 70 סט.
תשל"א - חדשי החורץ מוצאי שבת מול וואלדארף עסטאריא - ההפגנה התפזרה באמצע על פי הוראת הדברי יואל כי גם הערבים הגיעו אז להפגין נגד המדינה (ראה בוצינא קדישא).
תשל"ב - כ"ד כסלו - יום א' ערב חנוכה (12 לחודש דעצעמבער) - ע"י התאחדות הרבנים, ברחובה של עיר לפני המלון אמעריקאנא האטעל שבה התאכסנה ראש ממשלת המדינה גאלדע מאיר. נאמו הרבנים מוואידיסלאוו, פאפא, הגרנ"י מייזעלס. הדברי יואל לא השתתף היה אז באריזאנא. ר"י הליטאים לא השתתפו על ידי פעולותיו של שלמה לארנץ נגד ההפגנה והם נפגשו עם גאלדא מאיר אז ולא הועילו בפגישתם.
תשל"ב - א וארא - על ידי אגודת הרבנים בביהמ"ד הגדול באיסט סייד, בהשתתפות הגר"מ פיינשטיין, הגר"א אשרי, הגר"י פופקא ועוד. ע"ד ענין הרוסים שעלו לארה"ק בלי גרות.
תשל"ב - אסרו חג שבועות - יום א - עולי רוסיא וגרוזיא - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ד - כ"ו סיון - א קרח - אודות עולי רוסיא - ע"י התאחדות הרבנים - באולם בית רחל - נאמו: הרב מפאפא, הגרנ"י מייזעלס, הגר"א שלעזינגער, הרב שלום בער ליפשיץ יו"ר יד לאחים.
תשל"ה - י"ט חשון - יום ב' (4 לחודש נובמבר) - ע"י התאחדות הרבנים - אודות המכות במאה שערים - קאר פיקעטונג - לפני הקאנסולאט ברחוב איסט 70.
תשל"ו - ד' דחוהמ"ס - אודות מאסרם של 2 בחורים שלא שחררו אף לימים נוראים - ע"י התאחדות הרבנים - לפני הקאנסולאט ברחוב 42.
תשל"ז - ג' עשי"ת - ד' האזינו - אודות חילולי שבת [כביש רמות לכאורה] - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער.
תשל"ח - ה' מקץ - נר ה' דחנוכה - ע"י התאחדות הרבנים - העברה על הדת של עולי רוסיא - בביהמ"ד סאטמאר ברחוב ראדני.
תשל"ט - ה' תשא - ע"י התאחדות הרבנים - נגד בניית האצטדיון וחיטוטי שכבי חילול שבת וילדי איראן - התקיימה במעדיסאן סקווער גארדן. בהשתתפות האדמו"ר מסאטמאר בעל דברי יואל. נאמו הרבנים הגאונים מפאפא, פאלטיטשאן, וואידיסלאב, האדמו"ר בעל ברך משה, ועוד. האדמו"ר בעל ברך משה הכריז אז שכל העולם יתיישבו על הרצפה לאות אבלות, ומחזה נורא הוד היה לראות האדמו"ר מריבניץ מתיישב על הקרקע לאות אבלות והמשיך לשבת גם אחרי שכולם עמדו, מחזה מרטיט זה לא ימוש מפי הרואים לעולם[/align]
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
תשי"ח
תשי"ח נגד בריכה השחיה
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
תשי"ז לאחר רצח סעגעלאוו
לעצט פארראכטן דורך אוהב ספרים אום מאנטאג יולי 16, 2018 3:55 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
-
- שר מאה
- תגובות: 170
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 16, 2018 8:56 pm
- לאקאציע: בין נפש אלוקית והבהמית
עכט היימיש האט געשריבן:זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
פארוואס האב איך שוין געטראפן 22 פון סאטמאר אליין?
מיין נאמען סימבאליזירט נישט מיין אלגעמיינע וועזן, נאר א שוואכקייט אין די מינוט פון זיך ברעכן קאפ פאר א 'ניק'...
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
אוי וויי טאטע האט געשריבן:עכט היימיש האט געשריבן:זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
פארוואס האב איך שוין געטראפן 22 פון סאטמאר אליין?
ווייל פון ווען די תגובה פון 15 איז געשריבען געווארען האב איך שוין מוסיף געווען כהנה וכהנה.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4666
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm
תשיד גיוס בנות
א בילד פון ציבור - פארווערטס
- גולם פון פראג
- שר חמש מאות
- תגובות: 601
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm
פראטעסטן
Who can identify the ruv at the podium?????
- אטעטשמענטס
-
- 10300965_779623495423053_1305020594657262882_n.jpg (19.49 KiB) געזען 6104 מאל
- גולם פון פראג
- שר חמש מאות
- תגובות: 601
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 747
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm
איך קאפי וואס איך האב געשריבן אין אן אנדערע אשכול, היות דארטן איז עס נאר געווען אלס א ענטפער און בעצם קומט עס נישט דארט אריין, הגם דא קומט עס אויך נישט ממש אריין היות מען רעדט דא פון אמעריקאנע פראטעסטן און נישט פון ארץ ישראל'דיגע, אבער עס איז א קאזין...
ווען אידישקייט וואלט דיך אביסל געבאדערט כאטש אזויפיל ווי דיין פרישטאג וואלסטו אנדערש גערעדט.
און דאס איז די לשון פון אונזער מנהיג רבינו הקדוש מסאטמאר ברכת השנה תשי"ח "ועלינו להודות ולהלל לכל החרדים בעיה"ק ירושלים אשר קידשו ה' ברבים ועמדו על המשמר במסירת נפש להגן על קדושת ירושלים, והערו נפשם למען שמירת טהרתה, ונתנו גיוויהם למכים ולחיים למורטים, וירדו לבית הכלא למען כבוד שמו ית"ש, וכך נתפרסם בעולם כולו כי אלקיהם של אלו שונאי זימה, ובזה סר מר הקטרוג הנורא שלא יאמר הותרה הרצועה ומדשתקי רבנן וכו', ועל זרע ברך ברך אלה אשר קידשו שם ה' תפארתינו ונחמתינו, ועל כגון דא נאמר "השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי"
דאס איז די דרך פון די ארגינעלע סאטמאר, און אז די ווילסט טראנספארמירן צו א נייע דרך געזונטערהייט אבער שריי נישט פאר די וואס ווילן גיין אויפ'ן אלטן דרך וואס ערליכע אידן פירן זיך שוין אין ירושלים יארן לאנג לויט די אש קודש וואס הרה"ק מסאטמאר האט אין זיי אריינגעברענגט.
ווען אידישקייט וואלט דיך אביסל געבאדערט כאטש אזויפיל ווי דיין פרישטאג וואלסטו אנדערש גערעדט.
און דאס איז די לשון פון אונזער מנהיג רבינו הקדוש מסאטמאר ברכת השנה תשי"ח "ועלינו להודות ולהלל לכל החרדים בעיה"ק ירושלים אשר קידשו ה' ברבים ועמדו על המשמר במסירת נפש להגן על קדושת ירושלים, והערו נפשם למען שמירת טהרתה, ונתנו גיוויהם למכים ולחיים למורטים, וירדו לבית הכלא למען כבוד שמו ית"ש, וכך נתפרסם בעולם כולו כי אלקיהם של אלו שונאי זימה, ובזה סר מר הקטרוג הנורא שלא יאמר הותרה הרצועה ומדשתקי רבנן וכו', ועל זרע ברך ברך אלה אשר קידשו שם ה' תפארתינו ונחמתינו, ועל כגון דא נאמר "השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי"
דאס איז די דרך פון די ארגינעלע סאטמאר, און אז די ווילסט טראנספארמירן צו א נייע דרך געזונטערהייט אבער שריי נישט פאר די וואס ווילן גיין אויפ'ן אלטן דרך וואס ערליכע אידן פירן זיך שוין אין ירושלים יארן לאנג לויט די אש קודש וואס הרה"ק מסאטמאר האט אין זיי אריינגעברענגט.
בס"ד
געוואלדיגע יישר כוח "אוהב ספרים," און ס'איז ניכר היטב אז אין די ליסטע איז אריין אסאך שעה'ן מיט שווערע ארבייט.
געוואלדיגע יישר כוח "אוהב ספרים," און ס'איז ניכר היטב אז אין די ליסטע איז אריין אסאך שעה'ן מיט שווערע ארבייט.
ווי זאגט מען WOW אין אידיש? שיקט אייער מיינונג צו [email protected].
עכט היימיש האט געשריבן:זעה איך אז ער ענדיגט תשל"ט בפטירת הרה"ק מסאטמאר זי"ע מיט 15 פראטעסטן.
אויך זעה איך אז א טייל פון די מחאות איז בכלל נישט געווען סאטמארע חסידים אנוועזד
אפשר קען איינער אפטיילן בלויז די סאטמארע מחאות
איך קען פארשטיין איינער האט נישט ליב סאטמאר, אבער פארוואס זיי אויסשליסן פון כלל ישראל?....
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 684
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 30, 2016 7:33 am
ירוושלמי22 האט געשריבן:ווייסט איינער צו זאגן וויפיל פראטעסטן ס"ה איז געווען בהשתתפות רביה"ק מסאטמאר זי"ע?
כפי הנראה נאר דאס, דער מאכט א שטיקל מישמאש פון פראטעסטן מיט אסיפות הרבנים
[/quote]איינפאכער איד האט געשריבן:תשי"ד - ה' אדר, ב' תצוה - ברחובות נ"י לפני בנין הקאנסולט [פיפט עוועניו קארנער 67] - בענין גיוס בנות. ההפגנה הראשונה נגד המדינה ברחובה של עיר. בין השאר השתתפו אז האדמו"ר מסאטמאר, האדמורי"ם האמרי חיים, סקווירא, קאפיטשניץ, הגר"א קאטלער, הגר"י שטייף, הגר"א קאלמאנאוויטש, ועוד רבות. נאמרו הרבנים מקראסנא, פאלטישאן, נייפעסט, ר' יוסף העסס. לא השתתפו אז האדמורים מחב"ד [וטען שצריך להפגין גם נגד גיוס בנים, שאסור בדיוק כמו גיוס בנות], אמשינוב וסטאלין. אבל האדמו"ר מחב"ד שלח את כל בני ישיבתו להשתתף.
תשט"ו - י"ד שבט, א' יתרו (6 לחודש פעברואר) - מאנהעטען סענטער - מועדון המריבה אין מאה שערים - ההפגנה הראשונה שאירגנה התאחדות הרבנים - המחאה נפתח על ידי הרב מוואידסלאב, ונאמו גם הרב משאפראן, קראסנא שאמר קודם ד' מזמורי תהלים, והוא קרע בדרשתו לאות מחאה את עיתון מארגען דזשורנאל, באותו עצרת מחאה הושיבו מושב בית דין שהיה בראשות, הרבנים שטייף, אויוואר, שאפראן, אונסדארף והיו"ר היה הרב מריסקאווא. הופיעו כעדים לפני הבי"ד, ר' ישראל זופניק שחזר אז מארה"ק, ר' ישכר הירש, ר' ליפא פר"מ ועוד.
תשי"ז - ו' תשרי - ברחובה של עיר יוניאן סקווער - אודות רצח ר' פנחס סעגעלאוו - השתתפו: האדמו"ר מסאטמאר, הרבנים שטייף, צעהלים, פאפא, סיגעט, ריסקאווא, שפאראן, קראסנא, אויוואר, שארמאש, בארדיוב, טשאקאווא, טארטיקוב, ועוד, הגר"א קאטלער, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א קאלמענאוויטש, הגר"א יפה'ן, הגר"ד ליפשיץ, הגר"מ זאקס, ועוד. הרב מקראסנא פתח בפרקי תהלים, נאמו וואידיסלאב, פאלטישאן, קראסנא. הדרשות תרגמו ללשון המדינה ע"י הרב דוב ליווי. התפללו מנחה והש"ץ היה ר' משה יוסף שווארץ.
תשי"ח - ז' אדר, א' צו (23 לחודש מארטש) - מאנהעטען סענטער - בריכת שחיה - ע"י התאחדות הרבנים עם וועד להגנת הדת בארץ ישראל. פתח האסיפה הרה"ג ר' יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, ונאמו אז גם, הרבנים הגאונים, ר' יונתן שטייף, וואידיסלאב, ווייטצען, נייפעסט, הגר"א יפה, פאלטישאן, הרב יעקב שענקר מבאלטימאר [נכד הגריח"ז מירושלים], הנאומים תורגמו ללשון המדינה ע"י ר' דוב ליווי. מזמורי תהלים על ידי ר' ישראל מאוושאוויץ ר"י נאווארדאק, ובהשתתפות האדמו"ר בעל דברי יואל מסאטמאר.
תשכ"ז - ו' תשרי - יום ג' (20 לחודש סעפטעמבער) - ניתוחי מתים - ע"י התאחדות הרבנים - מאנהעטען סענטער. דאס איז געווען איינס פון די מערסט-היסטארישע פראטעסטען שע"י התאחדות הרבנים אין זאל פון מאנהעטן סענטער, איך האב עטליכע מאל געהערט די רעקארדירונגען דערפון, פון יענעם פראטעסט איז דא דער באוואוסטער בילד ווי ביים אויבנאן טיש זיצן רביה"ק מסאטמאר זי"ע, לימינו הגה"צ אבד"ק וואודיסלאב זצ"ל, לשמאלו מרן הברך משה זצ"ל, און ביים זיין פון טיש דער צעהלימער רב זצ"ל. דארט האבן גערעדט צווישן אנדערע: היו"ר וואוידיסלאווער רב, פאלטישאנער רב, הרב ליווי ז"ל אויף ענגליש, ועוד ועוד וכו'
תשל"ט - ה' תשא - ע"י התאחדות הרבנים - נגד בניית האצטדיון וחיטוטי שכבי חילול שבת וילדי איראן - התקיימה במעדיסאן סקווער גארדן. בהשתתפות האדמו"ר מסאטמאר בעל דברי יואל. נאמו הרבנים הגאונים מפאפא, פאלטיטשאן, וואידיסלאב, האדמו"ר בעל ברך משה, ועוד. האדמו"ר בעל ברך משה הכריז אז שכל העולם יתיישבו על הרצפה לאות אבלות, ומחזה נורא הוד היה לראות האדמו"ר מריבניץ מתיישב על הקרקע לאות אבלות והמשיך לשבת גם אחרי שכולם עמדו, מחזה מרטיט זה לא ימוש מפי הרואים לעולם[/align]
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.