אנטווערפען - היסטארישע בילדער און אינפארמאציע

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » מאנטאג יוני 04, 2018 5:12 pm

דער בעלזער שטיבל, איז געווען די ערשטע עכט חסידי'שע ביהמ"ד אין שטאט, וואס איז פארבליבן אין שטאט. (איך רעד נישט פונעם ביהמ"ד פון פאפער רב זצ"ל למשל, וואס האט זיך אויפגעלעזט נאכדעם).
ווער האט א בילד פונעם ביהמ"ד אין די אמאליגע יארן?

שפאניע
שר חמישים
תגובות: 61
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 24, 2018 10:22 pm

שאלה

תגובהדורך שפאניע » מאנטאג יוני 04, 2018 6:49 pm

יעניגער האט געשריבן:דאס בילד איז פון פארן קריג.
אין די הויז אויף די רעכטע זייט (ווי ס'איז היינט די מקוה) האט געוואוינט די רב הרב ראטטענבערג זצ"ל


זענט איר זעכער אז הרב ראטטענבערג האט דארט געוואינט ?
וויל כ'האב פארשטאנען אז ער האט געוואינט ערגעץ אנדערש

אפשר האט ער געוואינט אויך ערגעץ אנדערש אין שפעטער אריבער צי דארט אדער פארקערט

שפאניע
שר חמישים
תגובות: 61
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 24, 2018 10:22 pm

תגובהדורך שפאניע » מאנטאג יוני 04, 2018 6:53 pm

שואלכענין האט געשריבן:דער בעלזער שטיבל, איז געווען די ערשטע עכט חסידי'שע ביהמ"ד אין שטאט, וואס איז פארבליבן אין שטאט. (איך רעד נישט פונעם ביהמ"ד פון פאפער רב זצ"ל למשל, וואס האט זיך אויפגעלעזט נאכדעם).
ווער האט א בילד פונעם ביהמ"ד אין די אמאליגע יארן?


ווי כ'האב פארשטאנען זענען די ערשטע יודען אין שטאט געוועין בעלזע חסידים, אין וועגן דעם הייסט דע קהילה "מחזיקי הדת"

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » דינסטאג יוני 05, 2018 7:48 am

מעגליך איז עס אזוי, אבער דעמאלט איז עס נאך אזוי געווען בעפאר די קריג, ווייל קהל מחזיקי הדת איז שוין געווען בעפאר די קריג אויך.

די רעדע דא איז אבער, אז נאך די קריג, ביי די שארית הפליטה, איז דאס געווען די חסידי'שע ביהמ"ד.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג יוני 05, 2018 10:26 am

שפאניע האט געשריבן:ווי כ'האב פארשטאנען זענען די ערשטע יודען אין שטאט געוועין בעלזע חסידים, אין וועגן דעם הייסט דע קהילה "מחזיקי הדת"



בית התפוצות האט געשריבן:בשנת 1830 נהייתה אנטוורפן לחלק ממלכת בלגיה העצמאית. במאה ה-19 גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר באופן ניכר. ב-1810 חיו בעיר כמאה יהודים. ב-1847 – 500; ובסוף שנות ה-60 – כמעט 1,000. הצמיחה הגדולה ביותר הייתה מ-1880 ואילך, כשיהודים רבים שנמלטו מפוגרומים ברוסיה ומחקיקה מפלה במזרח אירופה הגיעו והשתקעו באנטוורפן. עשרות אלפים מהגרים יהודים עברו באנטוורפן בדרכם לאמריקה (ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה), ואלפים מהם בחרו להישאר. בשנת 1880 חיו בעיר כ-8,000 יהודים ומספרם הוכפל עד 1920. ההגירה הביאה לשינוי משמעותי במבנה הקהילה היהודית. לא עוד קהילה קטנה שנשלטה על ידי יהודים הולנדים (שרבים מהם ספרדים) וגרמנים, אלא, מתחילת המאה העשרים, קהילה גדולה של דוברי יידיש מפולין, מרוסיה, מהונגריה, מרומניה ומסלובקיה. קבוצה נוספת של יהודים היגרה לאנטוורפן ממקומות שונים באימפריה העות'מאנית (סלוניקי, למשל), והם הצטרפו ליהודים הפורטוגזים בעיר.
הקהילה ההטרוגנית באנטוורפן נחלקה מאז תחילת המאה העשרים לשלוש קהילות נפרדות. הקהילה הותיקה ביותר, "שומרי הדת", התגבשה בתחילת המאה ה-19 אז 1832 – בעקבות ייסוד המדינה הבלגית העצמאית, השתייכה לקונסיסטוריה (ארגון הגג של יהודי בלגיה). בית הכנסת הראשון נפתח ברחוב פארדנמארקט מס' 83, ב-21 בספטמבר 1832 . ב-1846 נסגר בית הכנסת, ובית כנסת חדש נפתח ב"גרוט פיטר פוסטראט", בבניין של כנסיה עתיקה שנבנה ב-1433 ושימש כמחסן בשנים 1802-1846. באותה תקופה נפתח גם המקווה הראשון. בית הכנסת הגדול הראשון, שנבנה בסגנון אוריינטלי, בעיצוב האדריכל היהודי ג'וזף הרטוגס (1861-1930), נחנך ב-1893 ברחוב בואומיסטרס, וגם כיום נקרא בית הכנסת ההולנדי, משום שנבנה בידי צאצאי היהודים שהגיעו לאנטוורפן מהולנד בתחילת המאה ה-19.
הקהילה היהודית השנייה נוסדה ב-1898 על ידי יהודים פורטוגזים. אף שהייתה באנטוורפן נוכחות חזקה של יהודים ספרדים מאז תחילת ההתיישבות היהודית בה, הקהילה הספרדית הנפרדת הוכרה רשמית רק בשנת 1910. עד אז, בנוסף לצאצאי "האומה הפורטוגלית", כללה הקהילה גם יהודים ספרדים מהאימפריה העות'מנית. בית הכנסת שלהם, ברחוב הופניר, בעיצוב האדריכל דה לאנג, נפתח בשנת 1913.
הקהילה השלישית, ששמה "מחזיקי הדת" נוסדה ב-1892 על ידי מהגרים ממזרח אירופה. בית הכנסת נפתח ב-1918 ברחוב אוסטן, בעיצוב האדריכל ז'יל הופמן, בסגנון אר נובו. קהילת "שומרי הדת" פתחה בית ספר דתי לבנים בשנת 1895, ורכשה בית עלמין בסמוך לכפר ההולנדי פוטה בשנת 1908. זו קהילה אורתודוכסית, אשר הוכרה רשמית על ידי שלטונות העיר בשנת 1910.
בתחילת המאה העשרים הוקמו באנטוורפן שני בתי כנסת נוספים, אייזמן, ברחוב אוסטן ב-1907, ו"המניין ההולנדי" ברחוב פבריק, ב-1919.
ארגוני צדקה יהודיים החלו לפעול באנטוורפן בשלהי המאה ה-19, בייחוד אחרי בוא המהגרים הרבים ממזרח אירופה. "איגוד הסיוע האוסטרו-הונגרי" נוסד ב-1887, ו"סיוע חירום" הוקם בשנת 1888, על ידי נשות הקהילה ההולנדית.
המחצית הראשונה של המאה העשרים
בתקופה זו המשיכה האוכלוסייה היהודית באנטוורפן לגדול, והעיר נהייתה למרכז היהודי הגדול בבלגיה. מעריכים כי ערב מלחמת העולם השנייה חיו באנטוורפן כ-50,000 יהודים, מתוכם פחות מעשרה אחוזים בעלי אזרחות בלגית.
בסוף שנות ה-30 היו באנטוורפן שלוש קהילות נפרדות, חמישה בתי כנסת, ו-28 בתי מדרש, הותיקים שבהם בית המדרש "פיינר" (נוסד 1884) ברחוב לייווריק, ו"אהבת שלום" (נוסד 1888) ברחוב ון-דיאפנבק. רוב בתי המדרש נוסדו בשנות ה-20 וה-30, רבים מהם השתייכו לקבוצות חסידים שונות: בית המדרש של חסידי בעלז (נוסד 1929), חסידי גור (1929), חסידי ויז'ניץ (1928), חסידי סיגט (1928), חסידי קדישא (1919), חסידי צ'ורטקוב (1928), ועוד. רשת מסועפת של מוסדות דאגה לחינוך היהודי. חלק מבתי הספר הוקדשו רק ללימודים יהודיים, אחרים כללו בתכנית הלימודים גם נושאים כלליים. "יסוד התורה" נפתח בשנת 1903 כבית ספר לבנים, ממשיכו של תלמוד תורה שנפתח בשנת 1892. שפת הלימוד הייתה יידיש, והוא כלל גם גן ילדים. "בית יעקב", בית ספר דתי לבנות, נפתח ב-1937, במקום בית ספר אחר לבנות שנוסד 1923. "יסוד התורה" היה קשור עם בית יעקב, וביחד נהיו למוסד חינוכי יוקרתי בעל מוניטין מחוץ לגבולות בלגיה. בית הספר "תחכמוני" לבנים נפתח ב-1920 וכלל לימודי עברית. בנוסף היו באנטוורפן ששה בתי ספר פרטיים, ביניהם בית ספר של מפלגת פועלי ציון צעירי ציון (נוסדה 1926), ושתי ישיבות: "עץ חיים" (1929) ו"שערי תורה" (1930).
לאנטוורפן מסורת ארוכה של תעשיית יהלומים ומסחר בם, אולם רק לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחילה תעשייה זו להיות עיסוקם עיקרי של יהודי אנטוורפן. בעשור הראשון של המאה העשרים כבר היו בעיר כ-700 חרשי יהלומים יהודים. התפתחות זו התרחשה בד בבד עם בוא המהגרים ממזרח אירופה וממערבה. יהלומים גולמיים שזרמו ממושבות בלגיה באפריקה, קשרי המסחר של היהודים, ונכונות המהגרים לעבוד בשכר נמוך – כל אלה תרמו להפיכתה של אנטוורפן למרכז עולמי בתעשיית היהלומים. מאז נמצאת רוב התעשייה בידיים יהודיות, והמקצוע היה לסימן ההיכר של יהודי אנטוורפן. ועם זאת, עסקו יהודים רבים גם במלאכות ובמסחר, בעיקר בתחום הטקסטיל. אחרים עבדו במסגרות יהודיות שונות, כמורים, רבנים, משגיחי כשרות, פקידים וכו'. כעשרה אחוזים מכוח העבודה היהודי באנטוורפן עסקו במגוון מקצועות חופשיים מחוץ לקהילה היהודית.
תקופת השואה
ב-10 במאי 1940 תקפה גרמניה את בלגיה הניטרלית. ב-28 במאי נכנעה בלגיה ונכבשה על ידי גרמניה הנאצית. מפחד הגרמנים, נמלטה רוב האוכלוסייה היהודית לאזורים אחרים בבלגיה, או לצרפת. רוב היהודים באנטוורפן ובבלגיה בכלל לא היו בעלי אזרחות בלגית, ולכן לא ניתן להם אישור כניסה לצרפת. בכל זאת הצליחו רבים להיכנס, בנצלם את גלי הפליטים הגדולים ואת הכאוס ששרר בצפון צרפת לפני התבוסה ביוני 1940. שלא כמו במזרח אירופה, כוחות הכיבוש הגרמנים לא התחילו ברדיפות נגד היהודים מיד. כ-25,000 יהודים השתכנעו לשוב לאנטוורפן, משום שלא הייתה להם אפשרות למצוא מקלט בשום מקום, ובייחוד לא לחצות את הים לאנגליה, כפי שניסו קומץ יהודים לעשות לפני פלישת גרמניה, וגם משום הגישה הקורקטית למראית עין של הגרמנים. אולם באוקטובר 1940 שינו הגרמנים את המדיניות ובהדרגה פרסמו שורה ארוכה של צעדים נגד יהודים. כ-13,000 יהודים נרשמו ברשימה מיוחדת. נאסר עליהם לעזוב את בתיהם מערב עד בוקר, ולהיכנס לפרקים ציבוריים. עסקים בבעלות יהודית סומנו בפלמית, בצרפתית ובגרמנית. מדצמבר 1940 ועד פברואר 1941 יותר מ-3,000 מהגרים יהודים, שנכנסו אחרי 1938, גורשו בפקודת הצבא הגרמני מאנטוורפן לאזור הכפרי לימבורג. באנטוורפן זכו הגרמנים לתמיכה ולשיתוף פעולה מצד פרו-נאצים ומפלגות אנטישמיות, יותר מבערי בלגיה אחרות. ב-14 באפריל 1941 פרעו תומכי הנאצים המקומיים וחברי אס.אס. מפלנדריה ביהודים, בסיוע הגרמנים. בית הכנסת ברחוב אוסטן וזה שברחוב ון-דן נסטליי נבזזו. חנויות יהודיות רבות נשרפו. המועצה העירונית לקחה אחריות על המתקפה והחליטה לפצות את היהודים על הנזק, אולם הגרמנים מנעו את יישום ההחלטה. במאי 1942 נאלצו כל היהודים לענוד טלאי צהוב. מחנה מעבר נפתח במכלן (מאלינס) ומשם גורשו היהודים העצורים אל מחנות השמדה במרכז אירופה ובמזרחה. בליל שבת, 28 באוגוסט 1942, נעצרו וגורשו רוב יהודי אנטוורפן. הנותרים היו בעלי אזרחות בלגית, או חברי היודנראט שהוקם בנובמבר 1941 ונקרא AJB. שנה אחר כך, ב-4 בספטמבר 1943, נעצרו גם הם.
עד לשחרור העיר על ידי בנות הברית, ב-4 בספטמבר 1944, הצליחו רק כ-800 יהודים לשרוד בה, בעזרתם של יחידים, לרוב קתולים אדוקים או פעילי המחתרת הקומוניסטית. חברי התנועה הציונית מלפני המלחמה המשיכו בפעילות במחתרת וסייעו להבריח יהודים לשוויץ ולספרד בשנים 1942-1943. השמדתה של הקהילה היהודית באנטוורפן הייתה כמעט מוחלטת. וזאת בשל כמה גורמים: רובם לא היו בעלי אזרחות בלגית, הם חיו מרוכזים בשכונות משלהם, ובעיקר, כאמור, הגרמנים קיבלו את תמיכת המקומיים, יותר מבמקומות אחרים במערב אירופה. גם השלטונות הבלגים כמעט ולא הפגינו התנגדות לגרמנים וכך התאפשרו גירושים המוניים, וגם הסיוע מצד האוכלוסייה המקומית היה מועט לעומת ערים אחרות בבלגיה. גורלם של יהודי אנטוורפן שנמלטו לצרפת או לאזורים אחרים באירופה הכבושה היה כשל אחיהם, ורובם נספו בשואה.
המחצית השנייה של המאה העשרים
הארגון היהודי הראשון שהתחיל לפעול באנטוורפן מייד אחרי המלחמה היה HISO – ארגון עזרה לקורבנות מלחמה יהודים, שמטרתו הייתה לסייע לניצולים ולמעטים ששבו לעיר מן הגירוש. קימומה של הקהילה היהודית החל כבר ב-1946. בית הכנסת ברחוב נסטליי, שנבנה ב-1928, חודש בשנת 1954 ידוע מאז כ"בית הכנסת רומי גולדמונץ", ושייך לקהילה האורתודוכסית. זהו בית הכנסת הראשי בעיר.
הקהילה היהודית צמחה שוב במהירות בשנות ה-50 והגיעה לכ-10,000 נפש בתחילת שנות ה-60. רבים מהם היו ניצולי שואה וצאצאיהם, וכן מהגרים ממזרח אירופה, בעיקר מהונגריה, מרומניה, מסלובקיה ומפולין. הם השתייכו למגוון קבוצות חסידיות, והשפיעו רבות על החיים היהודיים בעיר. הם המשיכו לנהל אורח חיים יהודי מסורתי כמו בעיירות מזרח אירופה שלפני השואה. כעת, אחרי המלחמה, קיבלו הכל אזרחות בלגית, פרט לכמה יהודים שהעדיפו להישאר במעמד של פליטים. מאז תחילת שנות ה-60 התיישבו באנטוורפן גם יהודים מארצות אחרות, וגם מישראל.
אחרי מלחמת העולם השנייה נהייתה תעשיית היהלומים למקצועם העיקרי של יהודי אנטוורפן. רובם חרשי יהלומים מיומנים שהתמחו בשלבים המתקדמים ביותר של הפיכת יהלומים גולמיים לאבני חן באיכות גבוהה, או סוחרים, שמעורבים במסחר היהלומים העולמי. בורסות היהלומים של אנטוורפן נמצאות באזורים היהודיים של העיר. הן נסגרות בימי שישי לפני כניסת השבת, ומושבתות במועדי ישראל. משנות ה-80 ואילך חלו שינויים בתעשיית היהלומים העולמית, חשיבותה של אנטוורפן בתחום ירדה, וגם השפעת החברות בבעלות יהודית פחתה.
אנטוורפן מכונה לעתים השטעטל האחרונה במערב אירופה, בשל הריכוז הגדול של יהודים אורתודוכסים וחרדים שמשמרים בה אורח חיים מסורתי. היידיש נשמעת הרבה, ברחוב ובבית, גם מפי יהודים ילידי בלגיה. במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו היהודים בהדרגה את הלשון הפלמית, ורבים מדברים גם צרפתית ועברית. יהודים רבים חיים באזור יוסטוויק, על יד רחוב פליקן, לא רחוב מתחנת הרכבת המרכזית.
בתחילת שנות האלפיים חיים באנטוורפן כ-18,000 יהודים, רובם משתייכים לאחת משלוש הקהילות. הקהילה החרדית "מחזיקי הדת", אליה שייכים רוב החסידים, כולל חסידי בעלז, גור, סאטמאר, צ'ורטקוב, לובאביץ' וויז'ניץ. באנטוורפן חיים גם חברי קבוצה חסידית חדשה שהוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי תלמידי רבי יצחק גבירצמן (1881-1976), הוא רבי איציקל מגליציה, צאצאה של שושלת הרבנים פשוורסקר, שהיגר לאנטוורפן בשנות ה-50. החסידים מהווים כ-40 אחוזים מיהודי אנטוורפן, והשפעתם חזקה וניכרת. חברי קהילת "שומרי הדת" מנהלים אורח חיים אורתודוכסי מודרני. הקהילה הספרדית ידועה בשם "נוסח פורטוגזי". שלוש הקהילות חברות בקונסיסטוריה היהודית, ארגון הגג של יהדות בלגיה. מעריכים כי כ-20 אחוזים מיהודי אנטוורפן הם חילוניים ואינם קשורים לאף אחת מהקהילות.
לכל קהילה בית כנסת, בית מדרש ומשחטה משלה. יש שני מקוואות, לגברים ולנשים. יש באנטוורפן כשלושים בתי כנסת ובתי תפילה, רובם בשכונת יוסטוויק. ארבעה בתי הספר היהודים העיקריים הם "יסוד התורה" לבנים, "בית יעקב" לבנות – שניהם של קהילת "מחזיקי הדת", "יבנה" ו"תחכמוני" של קהילת "שומרי הדת", ועוד מוסדות חינוכיים פרטיים קטנים יותר, ביניהם ישיבת "עץ חיים" וישיבה תיכונית. למעלה מ-85 אחוזים מהילדים היהודים באנטוורפן הולכים לבית ספר יהודי, וזהו אחד האחוזים הגבוהים ביותר של חינוך יהודי בתפוצות




די זייטעל פון מחזיקי הדת
האפענטליך איז דאס נישט מגודר אדער משומר

יעניגער
שר חמישים
תגובות: 93
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 18, 2016 6:14 pm

תגובהדורך יעניגער » דינסטאג יוני 05, 2018 4:42 pm

שפאניע האט געשריבן:
יעניגער האט געשריבן:דאס בילד איז פון פארן קריג.
אין די הויז אויף די רעכטע זייט (ווי ס'איז היינט די מקוה) האט געוואוינט די רב הרב ראטטענבערג זצ"ל


זענט איר זעכער אז הרב ראטטענבערג האט דארט געוואינט ?
וויל כ'האב פארשטאנען אז ער האט געוואינט ערגעץ אנדערש

אפשר האט ער געוואינט אויך ערגעץ אנדערש אין שפעטער אריבער צי דארט אדער פארקערט

הגר"מ ראטטענבערג האט דארט זיכער געוואוינט, הגרח"י ראטטענבערג האט געוואוינט אויף דער אנדערע זייט פון די בריק אויף די מערקאטאר סטראאט

הענדימען
שר האלף
תגובות: 1144
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 27, 2017 11:14 am

תגובהדורך הענדימען » דינסטאג יוני 05, 2018 7:43 pm

קיקיון האט געשריבן:די זייטעל פון מחזיקי הדת
האפענטליך איז דאס נישט מגודר אדער משומר
20180605_194232.jpg
20180605_194232.jpg (238.82 KiB) געזעהן 1751 מאל
כ'ווייס נישט אלעס

The truth is the truth, even if no one believes it.
A lie is a lie, even if everyone believes it.

קרעדיט: ממש אזוי אינספערעישאנאל quotes

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » מיטוואך יוני 06, 2018 8:20 am

צווישן די מלמדים אין די סאטמארע תלמוד תורה אין מיינע צייטן (אין די תש"ל-מ יארן) זענען געווען: ר' אברהם הערשקאוויטש, ר' יחזקאל בינער (זיין ברודער ר' זלמן איז שוין כמדומה געווען אוועקגעפארן), ר' אברהם לארענץ (איך האב ביי אים געלערנט צוויי מאל, איינמאל אלס קליין קינד, און איינמאל אלס גרעסער קינד, מען האט אים דעמאלט געמאכט אלס מלמד פאר א גרעסערע כיתה).
ר' ? גרינצווייג איז געקומען פון אסטראליע? ווערן מלמד פאר א גרויסע כיתה.
ר' חיים זרח פריעד איז הערשט נאכדעם געווארן מלמד פאר די קלענערע קינדער, האב איך אים פארפאסט.
ר' חיים יודל רוטנער איז געווען מלמד פאר די 12-13 יעריגע קינדער.
וועמען האב איך אויסגעלאזט?

אגב, עס איז דא א בילד פון ר' אברהם לארענץ מיט א כיתה קליינע קינדער, עס איז פרשת מקץ און אזוי איז אויפגעצייכנט מיט גרויסע אותיות אויפן "טאוול" (בלעק-בארד), אויב עמיצער האט דאס בילד, וואלט איך אים מכיר טובה געווען דערפאר.

זיסקינד
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2017 6:57 am

מער מדוייק'דיגע פרטים איבער קפפעלל'ן ישיבה

תגובהדורך זיסקינד » מיטוואך יוני 06, 2018 8:41 am

ווי האלט איך דא האט געשריבן:א פאר פרטים געהערט פון אן אנטווערפענער


הרב קאפפעלמאן האט געהאט זיין ערשטע ישיבה (אדער געווען ר"י) אין שטאט קאפפעל בערך א שעה צו גיין צופיס פון אנטווערפען ביז בערך תשי"ז דעמאלטס איז ער געפארען קיין ניו יארק אין האט געפענט ישבית שערי יושר אין אנטווערפען האט איבער גענומען די ישיבה הרב טרעגער

פאפא רב ז"ל האט אויך געוואינט אין אנטווערפען אין געהאט א ישיבה ביז בערך שנת טו יז

תשי"ז איז רבי איציקעל זי"ע געקומען קיין אנטווערפען זיינע ערשט מתפללים זענען געווען די תלמידים פון הרב קאפפעלמאן וואס איז דעמאלט אוועקגעפארען


1 די ישיבה האט נישט באלאנגט צו הרב קאפפעלמאן ער איז געווען איינגעשטעלט דארט אלס ראש ישיבה (אויב איך האב נישט קיין טעות האט דאס באלאנגט צו די קהילה), די ישיבה איז נאך געווען פאר'ן קריג, און נאך די מלחמה האט מען עס אויפגעמאכט פון דאסניי,

2 נאך וואס הרב קאפפעלמאן האט אפגעלאזט די ישיבה איז נישט גלייך איבער גענומען הרב טרעגער ס'איז געווען אפאר אינמיט'ן, אויב איך האב נישט קיין טעות האט הרב קאפפעלמאן געברענג'ט ר' אליקים שלעזינגער (היינט צו טאג ר"י הרמה פון לאנדאן), דערנאך וואס ר' אליקים איז אוועק איז געווען נאך איינער איך געדענק נישט זיין נאמען, שפעטער איז געווען הג"ר טובי'ה ווייס (היינט צו טאג גאב"ד ירושלים און ר"י חכמת התורה), שפעטער איז געווען הרב טרעגער

3 אויב איך האב נישט קיין טעות האב איך אמאל געזעה'ן באשריבן ערגעץ אז די הנהלת הקהילה פלעגט זיך מתייעץ זיין מיט'ן חזון איש אסאך, און דעם אויפנעמען הרב קאפפעלמאן און שפעטער ר' אליקים שלעזינגער אלס ראשי ישיבות איז געווען בהוראת ובהתייעצות מיט'ן חזון איש, וואס דאס מיינט אז דער חזון איש האט סומך ידיו געווען אויף זיי

יעניגער
שר חמישים
תגובות: 93
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 18, 2016 6:14 pm

תגובהדורך יעניגער » מיטוואך יוני 06, 2018 12:54 pm

הגרי"ט ווייס איז געקומען פון לאנדאן ווערן א מגי"ש און נישט ראש ישיבה, געדאווענט האט ער און סאטמאר, און די ארטיגע יידן האבען איהם מציע געוועהן אלץ דיין.

וועגן זיך מתייעץ זיין מיט'ו חזון איש איז דא עפעס א מעשה אז דער ראה"ק ר' יוסל ראטטענבערג צוזאמען מיט'ן שפעטערדיגע ראה"ק ר' שלמה קלאגסבאלד זענען געוועהן ביים חזו"א וועגן עפענען א "ישיבה" מיט לימודי חול, מורא האבענדיג אז ווען נישט וועלן די יונגע בחורים גיין צו די גויישע שולעס, אבער ער האט עס נישט צוגעלאזט.

אוועטאר
moishy56
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4811
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » מיטוואך יוני 06, 2018 1:01 pm

יעניגער האט געשריבן:הגרי"ט ווייס איז געקומען פון לאנדאן ווערן א מגי"ש און נישט ראש ישיבה, געדאווענט האט ער און סאטמאר, און די ארטיגע יידן האבען איהם מציע געוועהן אלץ דיין.

וועגן זיך מתייעץ זיין מיט'ו חזון איש איז דא עפעס א מעשה אז דער ראה"ק ר' יוסל ראטטענבערג צוזאמען מיט'ן שפעטערדיגע ראה"ק ר' שלמה קלאגסבאלד זענען געוועהן ביים חזו"א וועגן עפענען א "ישיבה" מיט לימודי חול, מורא האבענדיג אז ווען נישט וועלן די יונגע בחורים גיין צו די גויישע שולעס, אבער ער האט עס נישט צוגעלאזט.

געדאווענט האט ער אין ביהמ״ד גור

יעניגער
שר חמישים
תגובות: 93
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 18, 2016 6:14 pm

תגובהדורך יעניגער » מיטוואך יוני 06, 2018 4:55 pm

דאס איז געוועהן אין די שפעטערדיגע יארן, און די ערשטע יארן זיינע אין אנטווערפען האט ער געדאווענט אין סאטמאר.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5455
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יוני 06, 2018 5:21 pm

די אנטווערפענער קריסטאל-נאכט ביי די אוסטען שוהל

WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-17-34.png
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-17-34.png (310.38 KiB) געזעהן 1637 מאל
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-18-24.png
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-18-24.png (620.72 KiB) געזעהן 1637 מאל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5455
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יוני 06, 2018 5:23 pm

WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-21-15.png
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-21-15.png (689.41 KiB) געזעהן 1636 מאל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5455
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יוני 06, 2018 5:33 pm

די אנטיסימיטישער המון ביים אדורכפירן א פאגראם אויפן "שומרי הדת" שוהל, חוה"מ פסח תש"א

153834.JPG
153834.JPG (308.55 KiB) געזעהן 1632 מאל
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-24-16.png
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-24-16.png (507.96 KiB) געזעהן 1632 מאל
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-31-08.png
WLXPhotoGallery_2018-06-06_17-31-08.png (731.89 KiB) געזעהן 1632 מאל

צימישעניש
שר העשר
תגובות: 40
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 03, 2018 11:05 pm

תגובהדורך צימישעניש » מיטוואך יוני 06, 2018 8:04 pm

די אינטרעסאנטקייט איז אז אנטווערפען קוקט נאך היינט אויס די זעלבע דאס געפיל אז די שטייסט דא היינט ווען 70 יאר צוריק האט דיגרויע אסטען שוהל גיברענט דורך אנטעסמיטען נאציס
דאס איז עפעס...

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » מיטוואך יוני 06, 2018 10:41 pm

הערליכע (שוידערליכע) בילדער, א גרויסן דאנק

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » דינסטאג יוני 12, 2018 10:32 am

די מחזיקי הדת קהילה, האט יארן לאנג ארויסגעהאנגען א ציוניסטישע פאן אום יום העצמאות, פון זייער הויפט קווארטיר אויף די יעקב-יעקב גאס. טוט זי דאס נאך היינט אויך?

אוועטאר
קאץ און מויז
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 23, 2016 1:18 pm

תגובהדורך קאץ און מויז » דינסטאג יוני 12, 2018 10:51 am

שואלכענין האט געשריבן:די מחזיקי הדת קהילה, האט יארן לאנג ארויסגעהאנגען א ציוניסטישע פאן אום יום העצמאות, פון זייער הויפט קווארטיר אויף די יעקב-יעקב גאס. טוט זי דאס נאך היינט אויך?

ניין שוין א גוטע 20 יאר נישט זיכער!

שואלכענין
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 13, 2012 2:04 pm

תגובהדורך שואלכענין » דאנארשטאג יוני 14, 2018 7:57 am

ביטע האלטן דעם פארום ריין. רעדט איבער שיינע גוטע זכרונות, אנדעם וואס עמיצער זאל קענען פיהלן באטראפן. מה דעלך סני לחברך לא תעביד.

א דאנק.

זלאטשוב
שר העשר
תגובות: 46
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 23, 2010 10:06 am

תגובהדורך זלאטשוב » דאנארשטאג יוני 14, 2018 4:26 pm

יעניגער האט געשריבן:אויך פלעגט ער זינגען פאר'ן רבי זאל זיין געזונט, און דער רבי פלעגט מאכן מיט די הענט.
געדענקסטו נאך ווי ער פלעגט לייגן תפילין מיט זיין איינע האנט ביי די טיר פון חדר שלישי ?

איך געדענק עם לייגען תפילין אויפ'ן מזרח וואנט, ביי די פענסטער אויף די רעכטע זייט.

צימישעניש האט געשריבן:גראדע דארף ארויס גיברענגט ווערן אז אנטווערפען איז גיווען די שטאט ווי טויזענטער אידן זענען אנגעקומען און אדורך גיגאנגען תיכף נאכן קריג ווי אויכעט צווישען זיי אסאך רבנים און צדיקים ווי למשל האדמורי'ם מסקולען זי"ע כמיין אז הה"ק מסקווירא אויכעט .אפגירעט פאפא רב זי"ע וואס האט אפילו געוואוינט דארט איבער א יאר און גיהאט א ישיבה און די wip straat
מיט נאך אן אינטערסאנטע זאך לגבי אנטווערפען אז זי האט די ערשטע קהל ייט"ל דסאטמאר פון די גאנצע וועלט געגרינדעד און תש"ח ר' איציקל איז הערשט געקומען פון פאריז און די שפעטע כ' יארן ...

רבי מאיר בראנדסדארפער ז"ל איז געבוירן געווארן אין אנטווערפען.

שואלכענין האט געשריבן:מעגליך איז עס אזוי, אבער דעמאלט איז עס נאך אזוי געווען בעפאר די קריג, ווייל קהל מחזיקי הדת איז שוין געווען בעפאר די קריג אויך.
די רעדע דא איז אבער, אז נאך די קריג, ביי די שארית הפליטה, איז דאס געווען די חסידי'שע ביהמ"ד.

נ.ב. אייזענמאן שוהל איז די איינציגסטע שוהל וואס איז נישט געטשעפעט געווארן ביי די קריג. (כך שמעתי)

שואלכענין האט געשריבן:ר' חיים זרח פריעד איז הערשט נאכדעם געווארן מלמד פאר די קלענערע קינדער, האב איך אים פארפאסט.

ער איז געווען מיין חומש סעודה רבי אין באניע שטיבל.
נ.ב. אויך איז געווען ר' .... פישמאן.

יעניגער האט געשריבן:וועגן זיך מתייעץ זיין מיט'ו חזון איש איז דא עפעס א מעשה אז דער ראה"ק ר' יוסל ראטטענבערג צוזאמען מיט'ן שפעטערדיגע ראה"ק ר' שלמה קלאגסבאלד זענען געוועהן ביים חזו"א וועגן עפענען א "ישיבה" מיט לימודי חול, מורא האבענדיג אז ווען נישט וועלן די יונגע בחורים גיין צו די גויישע שולעס, אבער ער האט עס נישט צוגעלאזט.

למעשה איז יא דא אזיין ישיבה "טל תורה" שוין לאנגע יארן.

צימישעניש
שר העשר
תגובות: 40
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 03, 2018 11:05 pm

תגובהדורך צימישעניש » דאנארשטאג יוני 14, 2018 4:53 pm

זלאטשוב האט געשריבן:[quot
יעניגער האט געשריבן:וועגן זיך מתייעץ זיין מיט'ו חזון איש איז דא עפעס א מעשה אז דער ראה"ק ר' יוסל ראטטענבערג צוזאמען מיט'ן שפעטערדיגע ראה"ק ר' שלמה קלאגסבאלד זענען געוועהן ביים חזו"א וועגן עפענען א "ישיבה" מיט לימודי חול, מורא האבענדיג אז ווען נישט וועלן די יונגע בחורים גיין צו די גויישע שולעס, אבער ער האט עס נישט צוגעלאזט.

למעשה איז יא דא אזיין ישיבה "טל תורה" שוין לאנגע יארן.

יא... און טל תורה לערנט מען למודי חול. אבער שפעטער ביי ישיבת עץ חיים ווילרייק האט זיך יעמולט אויך געטוהן און איך מיין אז דאס האט געברענגט אז ראש הישיבה הגאון הרב טרעגער זצ"ל זאל אפטרעטן. עס איז געווען נאך זאכן דארט בנוגע הרב טרעגער אבער דאס האט אויכעט געהאט דערמוט

אוועטאר
קאץ און מויז
שר חמש מאות
תגובות: 820
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 23, 2016 1:18 pm

תגובהדורך קאץ און מויז » דאנארשטאג יוני 14, 2018 5:07 pm

זלאטשוב האט געשריבן:
שואלכענין האט געשריבן:ר' חיים זרח פריעד איז הערשט נאכדעם געווארן מלמד פאר די קלענערע קינדער, האב איך אים פארפאסט.

ער איז געווען מיין חומש סעודה רבי אין באניע שטיבל.
נ.ב. אויך איז געווען ר' .... פישמאן.

ר' ישראל מענדל פישמאן (היום במאנסי)

צימישעניש
שר העשר
תגובות: 40
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 03, 2018 11:05 pm

תגובהדורך צימישעניש » דאנארשטאג יוני 14, 2018 5:17 pm

קאץ און מויז האט געשריבן:
זלאטשוב האט געשריבן:
שואלכענין האט געשריבן:ר' חיים זרח פריעד איז הערשט נאכדעם געווארן מלמד פאר די קלענערע קינדער, האב איך אים פארפאסט.

ער איז געווען מיין חומש סעודה רבי אין באניע שטיבל.
נ.ב. אויך איז געווען ר' .... פישמאן.

ר' ישראל מענדל פישמאן (היום במאנסי)

wow דאס איז זכרונות רבי פישמאן איך וועל עס קיינמאל נישטפארגעסן א טייערע איד א עכטע איבער גיגעבענע מלמד איך מיין אלע וואס האבן ביי אום גילערנט רעדן פון אים אזוי..
שפעטער האט ער פון דארט אוועק געמאפט בערך 14 יאר צוריק

קאכעדיגע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 431
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 27, 2014 4:17 pm

תגובהדורך קאכעדיגע » דאנארשטאג יוני 14, 2018 5:26 pm

שואלכענין האט געשריבן:צווישן די מלמדים אין די סאטמארע תלמוד תורה אין מיינע צייטן (אין די תש"ל-מ יארן) זענען געווען: ר' אברהם הערשקאוויטש, ר' יחזקאל בינער (זיין ברודער ר' זלמן איז שוין כמדומה געווען אוועקגעפארן), ר' אברהם לארענץ (איך האב ביי אים געלערנט צוויי מאל, איינמאל אלס קליין קינד, און איינמאל אלס גרעסער קינד, מען האט אים דעמאלט געמאכט אלס מלמד פאר א גרעסערע כיתה).
ר' ? גרינצווייג איז געקומען פון אסטראליע? ווערן מלמד פאר א גרויסע כיתה.
ר' חיים זרח פריעד איז הערשט נאכדעם געווארן מלמד פאר די קלענערע קינדער, האב איך אים פארפאסט.
ר' חיים יודל רוטנער איז געווען מלמד פאר די 12-13 יעריגע קינדער.
וועמען האב איך אויסגעלאזט?

אגב, עס איז דא א בילד פון ר' אברהם לארענץ מיט א כיתה קליינע קינדער, עס איז פרשת מקץ און אזוי איז אויפגעצייכנט מיט גרויסע אותיות אויפן "טאוול" (בלעק-בארד), אויב עמיצער האט דאס בילד, וואלט איך אים מכיר טובה געווען דערפאר.

מיינסט מן הסתם אייזענצווייג

ברוך יונגער און זיין ברודער אברהם, הרב יודל לייפער


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 22 געסט