בית הכנסת בן עזרא - פוסטאט קאירא - קאירא גניזה

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » מיטוואך סעפטעמבער 20, 2017 12:51 am

תסמר שערות אנוש וואס דעי בענקל שטעלט אונז דא צי
יעצט האסטו אונז געשאקט מיט די פרעכע כת"י, נאך קיימאל נישט געזעהן אזוי די ארגינעלע היסטאריע פארנט פון מיין פנים
יישר כח פאר א גאנץ יאר!
גוט געבענטשט יאר!
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

"יום כיפור" מיט פאליציי אין בית הכנסת

תגובהדורך בענקעל » זונטאג אוקטובער 01, 2017 11:49 am

א בריוו פון ד'תתי"ג פון 'פרח בן מוומל' פון 'רמלה', צו זיין ברודער 'אבו נצר הפוזל', פון פוסטאט. 'פרח' פארציילט פאר זיין ברודער ווי אזוי עס איז אריבער יום כיפור אין רמלה און אז דאס יאהר איז געווען א הערליכע יו"ט ווי קיינמאל פריער.

אבער זעהט אויס אז דער שטן האט זיך פארלייגט...

צווישן אנדערע פארציילט ער ווי יום כיפור אין בית הכנסת האט א איד פון' טבריה' און א איד פון 'צור' אנגעמאכט א שטארקע קריגעריי... די טבריינים מיט די צורים האט געטיילט מכות איינער פארן צווייטן, אז מ'האט געמוזט רופן דעם פאליציי שעף זאל היטן דעם בית הכנסת. דער פאליציי-הויפט איז פארבליבן ביז מ'האט געענדיגט דאווענען. יוסף אב"ד האט זיך אנגערופן פאר דניאל ראש ישיבה, אז דאס קומט ליידער פאר יעדן טאג.

T-S 8J22.25.jpg
T-S 8J22.25.jpg (73.51 KiB) געזעהן 4740 מאל
מכתבי אליך, אחי ואדוני. ייתן לך אלהים אריכות ימים ויתמיד את גדולתו ואת חסותו לך ואת שלומך ואח חסדו לך. מרמלה באחרון של תשרי. יודיעך אלהים את ברכתו ואת ברכת המועדים המבורכים; ייתן לך אלהים שנים רבות. אודיעך שהיו לקהל חגים נאים אשר כמותם לא היו להם מעולם. וכבר אמרתי (לכל) תעלה לרגל והייתי משבת אותך (על זאת) אף לפני אחרון האנשים. ושאל הדאוידי על-אודות אדוני ואמרתי לו: לא יכול לבוא מפני פרשת המחלוקת. ואבן שועא עשה מעשים . . . דבר ראשון שעשה: ביום צום כיפור תינו אהבים גבר [צורי] וגבר טברני והתרפק עליו הטברני בנוכחות הקהל; והכו הצוריים והטברניים אלה את אלה ויצאו אל . . . והביאו את ראש השוטרים אל בית-הכנסת ונשאר בה . . . עד אשר יצאו האנשים. אז אמר יוסף לדניאל. זה . . . אכן כאלה מעשי האנשים יום יום. והגיעו להסכם כענין 'הראש' וכי יעלו עם הקהל אל ההר; ועלו במשך כל החגים והתפלל יוסף על דניאל ראש ישיבה והתפלל דניאל על יוסף אב בית-דין והישיבה תפילה נאה. הריני מוסר לך . . . דרישת שלום ולאבו אלפַרַג' דרישת שלום . . .

. . . אל אבו נַצר הפוזל (בן) סִבּאע(?) מאחיו חַסַן בן מֻוַמַל (אל) סימטת האוֹדם אלחֻסַין בן נַג'א(?)


בשם ייי כתאבי אליך יאכי ומולאי אטאל אללה בקאך ואדאם [עזך]
ותאאידך ושלמתך ונעמתך מין אלרמלה סלך תשרי ערפך אל[לה ברכתה]
וברכת אילאעיאד אלמוברכה אללה יבלגך שנים רבות ואעלימך [אן כאן]
לילנאס אעיאד אין חסנה מא מר קט להום מתלהא וכנות (!) קד קולת [אין]
תחיג פאתניתך חתא מא בקי חד וסאל אלדאוודי ען סידי [וקולת]
לוה מא קדר יגי לחאל אלכצם ואיבן שועא עמיל אעמל אין [ ]
ואול מא עמיל יום צום כיפור כאנוה תעשקוה אין ס[אן צורי]
ואנסאן טבראני פאתולע אלטבראני פיה קודאם [אלנאס]
פאינצרבו אלצוריין ואלטבראניין וכרגו אל[י ]
וגאבו צאחב אלשורטה אלי אלכניס וב[קי פיה ]
חתא ראחו אלנאס פקאל יוסף לדאנייאל האד[א ]
לאין יכונו אלנאס כול יום כדא פאתפק חאל אלריס [ואין יטלע]
באלנאס אלי אלגבל פטלעו תמאם אלאעיאד וצל[י יוסף עלי]
דאניאל ראש ישיבה וצלי דאניאל עלי יוסף אב בית דין ומת[יב]ה [צלאת]
אין חסנה קרית עליך אלסלאם ועלי אבו אלפרג אלסלאם ועלי פר[ ]

]כמיס אלי אבן אלאחול מן אכיה חסן בן מאמל זקאק אלפקע
סבא]ע אטאל אללה בקאה
אלחסין בן נגא

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

האם מותר לכתוב בחולו של מועד

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג אוקטובער 03, 2017 10:11 am

תשובה משנת ד'תש"צ על שאלה להגאון ראש ישיבה שלמה [הצעיר] ברבי יהודה מירושלים עיה"ק בכתב ידו של הגאון. חלקה הראשון קריעה ומטושטשת מאד ואי אפשר להציל רק מלים בודדות.

אחד נשא אשה, ואת הכתובה כתבו בחולו של מועד וכנראה גם נכנסו אז לחופה וערבו שמחה בשמחה. השואלים חשבו שיש לענוש את האיש שכתב את הכתובה בחולו של מועד, אבל הגאון נוטה להקל. וכתב, שהרבה מכבסין ומגלחין במועד נגד הדין המפורש במשנה.

האיש והאשה נתגרשו כעבור זמן מה במקום אחר - לא במקום הנשואין, ונשאלה באיזה מטבעות יפרע לה הכתובה. נזכר גם הבטוי 'מטבע יוצא' (כתובות ק"י:). אחר התשובה יש קצת מאגרת בשפת ערבית לעיר פוסטאט.

MS Mosseri IA. 20.1.jpg
MS Mosseri IA. 20.1.jpg (420 KiB) געזעהן 4686 מאל

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בארץ ישראל . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . מאתים כסף מטבע יוצא אבל
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . כסף לזהוב על שמונה זהובים
. . . . . . . . . . . . . . . חמשה כסף וא . . . אנשי מקומנו
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כי לא לחם . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . וקבלו . . על מה שיתנו א . . . .

. . . . . . . . . . . . . . אליהם . . . . . . . . . מאותם

. . . . . . . . . . .על נכסיו של זה . . . . אף . . . . . . . .
. . . . . . . הקדים לה מוקדם הרבה לפיכך . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . המוקדם זה הרבה לא יכשר . . . . . . . . . .
לא תי . . כי מנעה הדבר אלא אם כן . . . . . . [בית] דין
חייבו לתת לה דמי בתוליה והדיינין היוש[בים בדין ישפטו הדין]
כאשר יורם (אם) ובלבד שלא ישנו מפני המחלקת [ועל שחטא]
בכתיבה בחולו של מועד אין לענוש ה[עובר בעונש] מיתה [אף כי]
עובר הוא על דברי חכמים ולא זה מן ה[עוברים על דברי חכמים החייבים]
כי אותם מוסיפין גורעין ובדבר הזה לא [הוסיף ולא גרע ואילו ידע שאסור לערב]
שמחה בשמחה שמא לא היה עושה ה[מעשה הזה והרי שנינו] ואלו מגלחין
במועד ואלו מכבסין במועד והרבה עוברין והלואי נעמד על דבר
הכתוב הילכך אין על העושה זאת כי אם תרעומת בלבד ואשר עשיתם
עם בני שכרכם מן השמים הוא יגמול אתכם גמולות טובות בשני עולמות
ימ . . . . עדיחו יעמיד לו צור . . . . . עשה עמו ל . . . .
פדעהו ועל ערס [דו]יו לסעדהו [ויחיחו] וירפאהו ומש[חה יציל]הו
ושלום שלום יתבשר הבית כולו קטן [וגדול] ממעל ומתחת ומארבע רוחות
בי"א בטבת ישע רב

שלמה הצ' ראש הישיבה ברבי יהודה נ"נ

[ו]צל כ[ת]אבך יא ידיד נפש ומשוש לב יום אלגמעה י"א מן טבת . . .


------------------------------------------------------

שמחת יו"ט לכל. וכברכת הגאון: "ושלום שלום יתבשר הבית כולו קטן [וגדול] ממעל ומתחת ומארבע רוחות"

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

كيف مرت الأيام منראש השנה حتى آخر שמיני עצרת?

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג אוקטובער 16, 2017 12:29 pm

א בריוו פון בערך ד'תת"ו פון אברהם בן הגאון שלמה בן יהודה פון ירושלים, וואו ער שרייבט ווי אזוי עס אריבער די ימים טובים, די עליה לרגל, איבער די אויסרופן די זמני רגל און וועם מען האט מכבד געווען מיט תפילות.

T-S NS 320 42r.jpg
T-S NS 320 42r.jpg (230.29 KiB) געזעהן 4591 מאל


عليها وقوف اﻻجوبه عنها وكتابي هذا يقتضي شرح جميع [ما جر]ى [وهو ان]
قبل راس السنة بيومين وصل اب بيت دين والمغاربه ولما كان في راس السنة لم يكن اذن موﻻي
الريس نزول الكنيسة فلم اوثر لنا كون العبور في داري فاجتمعنا في دار اب بيت دين ولم يحضر
اخوه الشليشي ﻻنه غضبان لبني شويع وحضر معنا الشيخ ابو الخير بن التاهرتي وصلينا عليه
حابير وصلينا على سعيد بن اسرائيل الحزان بعكا حابير وصلينا على يحيى الدمشقي שביעי
ونزلت انا واب بيت دين الكنيسة ووقت السبت اكرزنا حابير صدقة الحازان بسبب احكام
وتقدمت انا תקיעות ووقت שובה درس قق ودرس الشليشي י ימי תשובה
ويوم كفور نزل موﻻي الريس الى الكنيسة وتقدم אב אחרי מות وانا מוסף والحزان מנחה
וא[דו]ננו גאון נעילה واول يوم [אלס]וכה درس אב وسبت עשו דרשת انا ويوم ערבה
درس موﻻي الريس في الجبل وكان الحجاث قليل وكان الحزان قد وصل وانتهرناه وهو على حال ﻻ
يوصف الى ما [ . . . ] قد تكررنا واشهد الجمع على نفسه ان [ . . .
بهذه المثيبة ولما [ . . . ] كﻻ م كثير وبعد ذلك بسطنا له وجه واطلعناه [الى]
ספר תורה ويوم ח עצרת صلى אב بيت دين גשם وغد العيد احضرنا الريس [وامرنا]
نداخله الى عند سلمان بن التلميذ رحمه الله ﻻنه كان مثقل في الوجع فاش[هدنا] فاش[هدنا]
ان ليس له شىء وانه فقير وان ورثاه اخوه واخته وتوفي ليلة السبت ويوم السبت
درست انا واليوم قررنا [ . . . ] على ويوم הושענא اكرزنا بن الحازان ויעיש
بن אלרב אלרומי אלדיין בעכא واكرزنا ابو الخير صالح بن معمر يصعد دار الجما[عة]

[هذا] ما جرى في ايام العيد وقد علم الله اني ما ودعت ذكره في وسط
. . . ] وع من الحزن [ . . . ] ما ال [ . . . ] الى
. . . ] ويامر ما [


לקרוא אותו כדי לענות(?). מכתבי זה מכיל תיאור מפורט של כל מה שהתרחש והוא: יומיים לפני ראש השנה הגיעו אב בית דין והמגרבים. וביום ראש השנה לא הרשה אדוני הראש שנרד לבית הכנסת ולא נראה לנו לקיים את העיבור בביתי. על כן התאספנו בבית אב בית דין. אבל לא השתתף אחיו השלישי, מפני שהוא מסוכסך עם בני שויע. השתתף עמנו האדון אבו אלח'יד בן התאהרתי והתפללנו עליו חבר והתפללנו על סעיד בן אסראאיל החזן בעכו חבר, והתפללנו על יחיא הדמשקאי שביעי. וירדתי אני עם אב בית דין לבית הכנסת. בבוא השבת הכרזנו חבר את צדקה החזן, כדי שיישב בדין ונתכבדתי אני בתקיעות. ובשבת עשר דרש אב (בית דין) ודרש השלישי בי' ימי תשובה. וביום הכיפורים ירד אדוני הראש אל בית הכנסת. ונתכבד אב (בית דין) ב'אחרי מות' ואני במוסף והחזן במנחה ואדוננו גאון בנעילה. ובא' דסוכות דרש אב (בית דין) ובשבת עשר דרשתי אני. וביום הערבה דרש אדוני הראש בהר אבל העולים לרגל היו מעטים. ולפני כן הגיע החזן אבל גירשנו אותו והוא במצב שאין לתארו הוא אישר לפנינו ואמר שעדים הקהל עליו כי... בישיבה זו. וכאשר... דברים רבים, אחרי כן היארנו לו פנים וכבדנוהו בעלייה לספר תורה, וביום שמיני עצרת התפלל אב בית דין (תפילת ה)גשם. למחרת החג קרא לנו הראש וציוונו שנכניסנו אצל סלמאן בן התלמיד עליו השלום. מפני שהיה על ערש דווי והעיד אותנו עליו שאין לו שום רכוש וכי הוא עני וכי יורשיו הם אחיו ואחותו ונפטר בליל שבת. ביום השבת דרשתי אני והיום קבענו... וביום הושענא מינינו את בן החזן ואת יעיש בן הרב הביזנטי דיין בעכו ומינינו את אבו אלח'יר צאלח בן מעמר שיעלה אל בית הקהל.

זה מה שהתרחש בימי החג ואלהים הוא היודע שלא פסקתי מלהזכירך במשך (התפילות)... עצב... ... ויצווה מה...

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

מגילת ביזנטיון - התעוררת משיחיות בשנות מסעי הצלב הראשון

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך אוקטובער 18, 2017 11:02 am

עס איז ערב תשעה-באב, מנחם בן אליהו שרייבט מיט התרגשות איבער אומקלארע שמועות, פון צייכנס אז דער ענדגילטיגע גאולה - אויף וואס מען ווארט שוין "איבער טויזנט יאהר" - וואס זענען אנגעקומען צו די אידישע געמיינדע פון אנדערע געגנטער. טייל פון די משיח'יסטישע שמועות זענען גלייך פאררעכענט געווארן אלס כפירה. אבער ווען עס זענען אנקומען מער און מער ידיעות און אז דער קעניג ווייסט פון די אלע וואונדער, איז ער געווארן זייער אויפגערודערט. מנחם האט געוואלט גיין קיין דמשק, אבער ער האט געזעהן א ריזיגע מיליטער פון דייטשע סאלדאטן און ער ווייסט נישט וואו אהין זיי גייען. מנחם בעהט ביי די אדרעסירטע - מעגליך אידן אין מוסלומענע לענדער - אז זיי זאלן איהם שיקן עפעס ידיעות פון די ראש ישיבה.

מנחם שרייבט איבער ניסים; שמועות און בריוו'ן איבער פארשטייער פון זיבעצן קהילות פון כוזרי, וואס האבן זיך געדארפט טרעפן אין מדבר, מיט די עשרת השבטים. אויך שרייבט ער איבער בריוו'ן פון די לאנד "פראנגיאן" (פראנקרייך), וואס מען האט געשיקט דורך א שליח צו "אלקונסטנטיניה" (קונסטאנטינאפול). אויך אז אין די שטאט "אבידס" (דארדאנישע פאס, טערקיי Dardanelles) האבן מענטשן געזאגט אז אליהו הנביא האט זיך צו זיי אנטפלעקט.

א איד א כהן האט געהאט א חלום נאך איידער מען האט אפילו געוואוסט, אז אלע אידן פון ראמעניע וועלן זיך צוזאמנעמן אין "שלוניקייה" [סליניקיע] (Thessaloniki Greece) . מנחם מיט זיין קהילה האבן דאס ערשט נישט געגלייבט, ביז עס איז אנגעקומען רבי טוביה פון 'תבס' מיט א בריוו אז עס וועט זיין גרויסע מופסים אין 'שלוניקייה' און אנדערע אידן קומען דארט צוזאם. אויך שטייט אין די בריוו פון רבי טוביה, אז א מענטש אין שלוניקייה וואס איז געווען בלינד אויף ביידע אויגן האט פלוצלינג אנגעהויבן זעהן.

אויך שרייבט ער מיט באגייסטערונג אז דער מושל און דער גרויסער בישאף זאגן צו די אידן, "פארוואס בלייבן ענק אין שלוניקייה? פארקויפט ענקער פארמעגן, פארוואס גייען ענק נאכנישט? מיר ווייסן קלאר אז ענקער משיח איז דא".

אין די זעלבע צייט זענען די אידן זיכער אז זיי ווערן אט אט אויסגעלייזט, זיי גייען מער נישט ארויס צו די ארבייט און צאלן מער נישט קיין שטייערן, נאר זיצן איינגעהילט אין טליתים. טייל פאסטן יעדן טאג און טייל פאסן שני וחמישי, מען שלאגט מלקות און מען זאגט ווידוי, מען טוט תשובה און מען טיילט צדקה.

די בריוו קוקט אויס צו זיין פון ד'תתנ"ו ווען פויפסט אורבאן דער צווייטער האט געהאלטן זיין באקאנטע רעדע וואס האט געפירט צו די ערשטע קרייצצוג צו אייננעמען ירושלים. ווען די דייטשן און די פראנצויזן האבן געשפילט א גרויסע ראלע ציענדיג קיין ירושלים דורך סיליניקיע.

עס זענען פארשפרייט געווארן געשיכטעס איבער משיח'יסטישע האפענונגן, ווי מען זעהט אין דעם בריוו וואס איז געשיקט געווארן פון איין געמיינדע אין די "ביזאנטין אימפעריע" צו א צווייטע. עס איז געשריבן אויף צוויי זייטן און איז געווען איינגעדרייט ווי א מגילה - א טיפישער בריוו פונעם ווייט פארנעפלטן היסטאריע.

רבינו טוביה וואס ווערט דא דערמאנט איז מעגליך רבי טוביה בן ר' אליעזר, מחבר פון מדרש לקח טוב - פתיקתא זוטרתא.

ר' אליעזר הגדול איז מעגליך רבי אליעזר בן נתן פון מיינז פון די בעלי תוספות און מחבר "אבן העזר"

רבי אביתר הכהן ראש ישיבה פון טריפאלי, איז זייער מעגליך רבי אביתר גאון בן אליהו הכהן ראש ישיבה "ישיבת גאון יעקב" אין ירושלים. ער האט שפעטער אריבער געפירט די ישיבה קיין טריפאלי. פון אלע זיינע חיבורים איז גארנישט געבליבן, אויסער איין בריוו
. .jpg
. .jpg (5.88 KiB) געזעהן 4535 מאל
וואס ווערט גערופן "מגילת אביתר" וואס איז געפונען געווארן 120 יאהר צוריק אין די קאירא גניזה און געווארן מפוענח פינף יאהר שפעטער.

עס איז געשריבן פיל מיט מליצות און פסוקי תנ"ך און מדרשי חז"ל. עס רעדט זיך איבער די גאונים אין ירושלים פון זיין צייט און איבער די שטורעמישע מערכה צווישן זיין פאטער "אליהו בן שלמה הכהן גאון" קעגן "דניאל בן עזריה" (וואס האט געוואלט ארויפצווינגען אויף זיך דעם טיטל ראש ישיבה דורך די רעגירונג. אליהו האט שלום געמאכט מיט איהם, מיטן איהם לאזן האבן דעם טיטל ראש ישיבה און אליהו האט זיך געצויגן קיין פוסטאט).

צום סוף פון די בריוו שטייט:
ומצות השמים ליתנה לכל חכם ומבין ליתנה אצלו להיות לזכרון לפרסומי ניסא דקודשא ברוך עם בני אהרן אמן נצח סלה


(עס איז באקאנט אז אין שנת ד'תתנ"ו איז געווען פארשפרייט א התעוררות אמונה אז עס איז א שנת גאולה און אז די מלחמות הנוצרים מיט די מוסלומענער אין ארץ ישראל איז מלחמת גוג ומגוג. די חכמי הדור האבן זיך קעגן געשטעלט צו דעם און מען האט צוזאמגענומען מכתבים פון גדולי ישראל. צווישן די, איז נתפרסם געווארן א בריוו פון 'אביתר גאון' קעגן די סארט אמונה. די תוכן פונעם בריוו איז נישט באקאנט היינט.)

עס ווערט אויך דערמאנט: טובייה פון טובת; מיכאל יינימטס, ביר' אהרן, ר' ניסים - דער וואס שיקט דעם בריוו, די נעמען איז אונז נישט באקאנט ווער זיי זענען געווען.

MS heb. a. 3_27r.jpg
MS heb. a. 3_27r.jpg (174.89 KiB) געזעהן 4535 מאל
MS heb. a. 3_27v.jpg
MS heb. a. 3_27v.jpg (104.52 KiB) געזעהן 4535 מאל

אלהים לציון כדבר אל.........
... ם רבים האומרים תחנף ותחזֹ בציון עינינו:
והם לא ידעו מחשבות י'י: וגֹ ועדאיין לא נתמלא
הגורן אבל דעו אחינו ברוכי י'י שבזו השנה נתקיים
דבר אלהינו ובאוּ האשכנזים לאין מספר לרוב ֹ
אלפי אלפים הם עם נשיהם ובניהם ועם כל ממונם
ויקבצם אלהינו לגורן ֹ ושואלים מהם הגויים והיהו[דים]
ואומרים להם למה הינחתם בתיכם ומקומכם
ויצאתם ועונים ואומרים כך החשובים והגדולים
שבהם הרי חושך קרובים לנו ועתה נתגלו באור
גדול וראינו אומה ואוהלים עד אין מספר ואין
אנו מכירים לשונם ואיש אחד יצא מתוכם
ואמר לנו לכו לדרככם והנה אנחנו באים
. . . . . . . ועל זה אנחנו נרדפים ובאים ואנו
[או]מרים בוודיי קיים אלהינו דברו ולאשר
בחושך היגלוּ אילוּ השבטים האחֵרים ובשעה
שיֵלכוּ האשכנזים כולם בארץ ישראל ויתמלֵא
הגורן אז יאמר אלהינו קומי ודושי בת ציון: וגֹ
וכל הקהילות נזדעזעוּ ושבוּ אל י'י ֹ בתעניות
ובצדקות בין ממקום אלכזרייה והלכו כשאמרוּ
שבעה עשר קהילות אל מדבר העמים ואין אנוּ
יודעים אם נתוועדוּ עם השבטים אם לא וגם
מארץ פרנגִיאַן ששיגרוּ שלִיחַ עם כתבים
באלאסקוסטנייה ועדאין לא נתבררנוּ משכתוּב
נכתוב אליכם וגם באלקוסטנטיניה במקום אַוִידֻן
[ש]קרוב לאלקוסטנטיניה קהילות קטנות קמוּ
כדברי דניאל איש חמודות בני פריצי י'י
תכלמו באן אליהו נגלה עלינו כדכת ובני פָריצֵי
עמך יגש וגֹ ולא קיבלנום לא אָנוּ ולא קהל
קוסטנטינייה אלא החרמנום ֹ וגזרנום ֹ
אבל נגיד לפני כבודכם מה שנהיה בשלוניקייה
בקהל הקדוש שבאו אבסניים יהודים וערלים
ושלטונים וסיפרו שנגלה אליהו זֹצֹלֹ בגלוי ולא בחלום
על אנשים מיוחסים והרבה אותות ומופתים
חָזוּ שם שמגידים הערלים והיהודים ונגלה על רֹ אליעזר בנו של רֹ
יהודה בן רֹ אליעזר הגדול וכאשר יאמרו
האכסניים נתן לו מטה אבל בבירור
המופתים שנהיו בשלוניקייה העידו הערלים
לפי תומם ונתבטלו היהודים מכל מלאכה
וגם רבינו טובייה שיגֵר תלמיד אחד
ובידו איגרת פתוחה אל אלקוסטנטינייה לבשׂרָם
והיה שם יהודי ממקומינו והיה בו ריח תורה
וראה הכתב ששיגֵר רבינו טוביה וכתוב בו
אותות ומופתים היו במקומינו וגם אליהוּ נגלה
אֵלינוּ וכך העירפד זה היהודי [ . . . . ]‏
שמו מיכאל ‏ײֵנִמְטש שראה בכתב רבינו טוביה
בעינוֹ שלזה מיכאל בירֹ אהרן החבר שהיה בשלוניקייה
שהיה עיווֵר בשני עיניו ונספקח וראה בעיניו
וגם רֹ ניסים יודע אותו וזה מיכאל עשה בשגגה
ולא לקח פתשנן הכתב שאם היה מביא לנו היינו
משגרים אליכם שתאמינו בדבר ועוד נתברר
לנו בבֵירור כי ֹשיגֵר ראש ישיבה רבֹ אביתר הכהן
כתב מפורש מן טראבלס אלי קהל קוסטנטינייה
והיוֹ לשם דֹ אנשים וראוּ הכתב שהיה ביד לוגז
הערל וגם אילו לא חששו שיביאו לנו פתשגן כי
כי הם בורים והשעה אנוּ מקווים שנקבל כתבים
מן רֹ טוביה ומן הקהילות הקדושות שאנוּ תומהים
על הנס הגדול שהיה בשלוניקייה שהיו שׂונאים
הערלים את היהודים עד לאין חֵקר כאשר יודֵע
אותם רֹ נסים שאם לא היה נֵס ומופֵת גדול ונשמע
למלך לא היה נשתייר משׂונאֵי יי שריד ופליט
והשעה הם יושבים בבטח גדול בלא גולגולת
וענֹשָיִם ויושבים בטליתות ומלאכה אינם
עושׂים ואין אנחנו יודעים מה הם מקווים
ואנוּ מתפחדים שלא ייגלה הדבר בגויים וימיתונו
אבל בשעה השלטון עצמו והאגמון הגדול
אומרים כולם אי יהודים למה תשבוּ בשלוניקייה
מִכרוּ את בתיכם ונכְסֵיכם והמלך קיסר
עוזר להם ולא יוכל אדם ליגע להם ואתם עדיין
אין אתם הולכים כי בבירור למדנו כי יצא המשיח
שלכם ושבח לאל אין אנו מתפחדים ושבח
לאל גם אנחנו שַבנוּ אל י'י בתשובה בתעניות ובצדקות
והרבה צומים בכל יום ואחרים שיני וחמישי
ולוקים מלקות ומתוודים הודייה בעוונותיהם וקודֵם
ששמענו השמועה שלשלוניקייה היו רואים
חלומות יהודים ונס הערלים ולא היינו יודעים
על שלוניקייה כלום ולא היינו מאמינים לדבריהם
אלא היינו גוערים בהם עד שראה אחד יהודי כהן
בחלומו קודם שלא נשמע כי כל קהילות רומנייה
יתקבצוּ בשלוניקייה ומשם יֵצאו וגָעַרנו בו
ואמרנו כי הֵם שׂונאי י'י ואֵיך עד שבא טובייה
מן תִובֶס והביא כתב בידו שנהיו אותות ומופתים
בשלוניקייה ואחרות קהילות מתקבצים שם והנה
יבוא טובייה לשם ויגיד לכם הכל מה ששמע וראה
ויָצָא החלום שראה היהודי הכהן ועתה אחינו אם
ייטיבכם האל אם יש עמכם שמועה ובשׂורה חדשה
שאנחנו יודעים מה ששמע ויודע אדונינו ראש
הישיבה גם אתם שמעתם ויודעים ואם תעשׂוּ עמנו
גמילות חסדות כתבו לנו מה אתם יודעים ושמעתם

ואל תפחדו כלום כי אפילו המלך שמע אותו
ואין אנו מתפחדים ואם יבוא כתב מאצל כבודכם
יתחזקו כל קהלינו בתשובה והקל ישלם לכם
שׂכר טוב ותזכו לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו
ורציתי אני מנחם שאבוא לשאם בזו השנה
וראיתי החיילות האשכנזים כי יעברו
לרוב
ואיני ידיע אנה יפשטוֹ והקל יגֵן בעדכם
ובעדנו אמן
זו הכתבֹ מאצל הרבֹ המובק מרֹ ורבֹ ניסין סֹ טֹ

זו הכתב ששיגר רבינו הרב מנחם סֹטֹ בן
רבי אליהו נֹעֹ

נכתב בח' אב

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ד' (ד:כו)

תגובהדורך בענקעל » זונטאג אוקטובער 22, 2017 2:11 pm

or 2491 fol r.jpg
or 2491 fol r.jpg (181.65 KiB) געזעהן 4456 מאל

א טייטש חומש אויף עברי-ערבי, דורך ישועה בן יעקב.
אויף "אז הוחל לקרוא בשם ד" טייטש ער נישט בלשון התחלה נאר:
וחיניד אבתדה באלדעה באסם אללה

אז הוחל לקרוא בשם ד' (כדברי רש"י חז"ל)

אין די זייט שטייט אן הערה.
ליס כקול אלמכלפין אן אנוש אול מן עבד עבודה זרה פאנא מא וגדנא פי אלמקרא סמית עבודה זרה ביוד הא וו הא

לא כדברי החולקים, האומרים שאנוש הוא הראשון מעובדי עבודה זרה, מפני שלא מצאנו במקרא שנקראת עבודה זרה בשם הוי-ה.

דערנאך שטייט
כתבה הע' הצ' ע' אלדאים בן פי[...] נגד העזרה

כתבה העבד הצעיר עבד אלדאים בן פי[רוז?] נגד העזרה

זעהט אויס די הערה איז געשריבן געווארן אין ירושלים, זייענדיג קעגן דעם הר בית

אוועטאר
אי-רעלעווענט
שר חמש מאות
תגובות: 543
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 08, 2016 8:53 pm
לאקאציע: אין בונקער

תגובהדורך אי-רעלעווענט » דאנארשטאג אוקטובער 26, 2017 12:52 am

וואס דא גייט נאר פאר!! יישר כוח בענקל פאר די אינהאלטסרייכע ידועות אשכול!!! א ברכה אויף דיר אייוועלט מיט אזאנע בענקלעך (און טישן... שוין שענקן א תודה פאר אינטערן בדרך אגב)

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תוכי מ'הודו' קורא שמע ישראל ב'קהיר - ומאריך באחד

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג נובעמבער 02, 2017 2:43 pm

צוויי בעלי חיים זענען באקאנט וואס טוהן נאכמאכן מענטשן. די מאלפע און די פאפאגיי.

די צוויי בעלי חיים ווערן דערמאנט אין נביאים אלץ איינע פון טייערע סחורות וואס מען האט געברענגט פאר שלמה המלך. ווי עס שטייט אין מלאכים און אין דברי הימים. די מאלפע און פאפאגיי ווערן דערמאנט אלץ זעלטענע חיות מיט אויל פון תרשיש - אינדיע. "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם. אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא, אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים." (מל"א י כב; דבה"י ב ט כא).

לויט רוב מפרשים, די ווארט תוכי אין תנ"ך מיינט א 'טווס' (פאווע - peacock). מצודת ציון "ותוכיים - הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות והוא הטווס". רש"י הקדוש "שנהבים וקפים ותוכיים - (תרגום) שן דפיל וקופין וטוסין" און אזוי האט אויך פארשטאנען שמואל הנגיד (ד'תרצ"ד-ד'תתי"ז) "מה נאה 'זנב' לתוכים אך כבדו בזנב יום ירודפו".

rps20171102_141413.jpg
"בנוצותיהם בחלוף המראות"
rps20171102_141413.jpg (90.92 KiB) געזעהן 4239 מאל

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג נובעמבער 02, 2017 2:47 pm

אביסל שפעטער אין די ד'תת"ס יארן, געפונט מען א נייע טייטש אויף 'תוכי'. אין א פירוש אויף ספר מלאכים אויף עברי-ערבי פון "יצחק החבר בן שמואל הספרדי" פון די דייני קהיר. וואס איז מעגליך די ערשטע מקור צו די היינטיגע טייטש אויף די ווארט 'תוכי'.

green-parrot.jpg
green-parrot.jpg (43.25 KiB) געזעהן 4237 מאל


ווי שוין געשריבן, זענען אין יענע תקופה געווען גרויסע געשעפטן צווישן די איינוואוינער פון מצרים מיט די איינוואוינער פון אינדיע (הודו). אידן האבן כסדר גערייזט קיין אינדיע דורך די בארטענס פון תימן און איינגעקויפט סחורה און אריבערגעפירט ריזיגע שיפן פיל מיט סחורה קיין מצרים. ווי מען זעהט אין טויזנטער שריפטן פון די גניזה.

פון שריפטן פון די גניזה זעהט מען אז "יצחק בן שמואל הספרדי" איז אויך געווען א איינקויפער אין אינדיע. ער איז געווען פון די חשוב'סטע דיינים אין קאירא און זיין חתימה פיגורירט אויף אסאך פסקי בי"ד. וועלענדיג טייטשן אין זיין פירוש אויף ספר מלאכים די ווארט 'תוכיים', האט ער עס פארטייטשט נישט נאר מיט די שפראך וואס איז געווען באקאנט צו איהם, נאר אויך וואס איז געווען באקאנט צו איהם פון פריוואטע געשעפטליכע פארבינדונגען וואס ער געהאט מיט אידישע פארקויפער וואס האבן געבראכט פון אינדיע הויפנס מיט סחורה.

אזוי טוט "יצחק בן שמואל" פארטייטשן די ווארט תוכיים. תוכי - "תפסירה אלבבג' (פירושו אלבבג, ببغاء,) אלדי לונה אכ'צ'ר (אשר צבעו ירוק) והו גנס מן אלטאיר (והוא סוג של עוף) יגי מן דיאר אלהנד (המגיע מארצות הודו) אדא עלם אלכלאם תכלם (אשר יודע לדבר)".

rps20171102_143042.jpg
rps20171102_143042.jpg (99.51 KiB) געזעהן 4237 מאל


"יצחק בן שמואל" איז ווייטער מסביר אז די ווארט 'תוכי' קומט פון די שורש פון תו"ך בלשון 'בתווך' - באמצע. זי איז אינצווישן, זי קען נישט רעדן ווי מענטשן, אבער עס פעלט איהר נישט אינגאנצן די שפראך אזוי ווי אנדערע בעלי חיים.

"לסאנה ישבה לסאן אבן אדם (לשונו מדמה לשון בני אדם) ולהדי' סמי תוכיים, אי מתוסטין (ולכן נקראים תוכיים, כלומר 'אמצעיים')".

יצחק בן שמואל דערציילט דערנאך, וואס ער האט געזעהן ביי "מבורך בן סעדיה":

"פאנא שאהדת בבג'ה במצר (ואני ראיתי תוכי בקהיר) ענד סיידנא אלנגיד מבורך ז"ל (אצל אדוננו הנגיד מבורך ז"ל) אהדאהא לה רג'ל יהודי וצל מן דיאר אלהנד (שהוענק לו על-ידי איש יהודי שהגיע מארצות הודו) וכאן קד עלמהא פואסיק כתירה (ואכן לימד אותו פסוקים רבים) וסמעתהא תקרא שמע כאמל אלי 'אחד', ותטוול פי 'אחד' (ושמעתי אותו קורא קריאת שמע מלאה, עד המילה אחד, ומאריך ב'אחד'), ופסוק ה' הושיעה כאמל (ופסוק ה' הושיעה כולו) ופסוק תהלה לדוד כאמל (ופסוק תהילה לדוד כולו)".

rps20171102_143143.jpg
rps20171102_143143.jpg (148.25 KiB) געזעהן 4237 מאל


כדברי רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי מאמר שני כ"ד, על היהודים החוזרים על תפילתם 'כנטק אלזרזיר ואלבבגא (כדיבור הזרזיר והתוכי)'. כלומר בלי כוונה.

די ווארט 'תוכי' קומט מעגליך פון א שפראך 'Malabar', די שפראך רעדט מען אין דרום אינדיע, די פאפאגיי ווערט דארט גערופן tôgai אדער tôghai.

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

ילד של שש שנפטר בערש"ק - שאלה מבהילה טרם אסיפתו

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 12:29 am

ישועה החבר ברבי נתן איז געווען א פייטן, א בי"ד און א מנהיג אין 'עזה' פאר טויזענט יאהר צוריק. ער איז מערסטנס באקאנט אין די קטעי גניזה, פון די פילע קינות וואס ער האט פארפאסט, וואס איז געשריבן אין זיין אייגענע האנטשריפט, וואו ער קלאגט אויף די פטירה פון זיין זעקס יעריג קינד יאשיהו, וואס איז נעבעך נפטר געווארן אין זיינע הענט ערב שבת קודש פ' צו.

אין די עטליכע קינות וואס איז פארבליבן פון די גניזה, טוט ישועה החבר קלאגן אויף זיין טייערע באליבט קינד יאשיהו, וואס איז שוין אין אזא יונגע עלטער געווען אויסגעצייכנט מיט א געוואלדיגע צדקות, פרישות, חכמות התורה און חסד.

צום סוף פון די פארבליבענע בלעטער, פארציילט ישועה החבר איבער א שאלה וואס זיין זעקס יעריג קינד יאשיהו האט איהם געפרעגט פאר זיין פטירה. ישועה החבר איז זייער באגייסטערט פון די שאלה פון אזא יונג קינד. וואו ער איז מקונן: "טרם אסיפתו שאלני שאלה. אשר כמוה לא נשאלה. תתמיה כל מי שומעה ותבהילה. כי בן שש שנים שאל זאת השאלה".

וואס איז די שאלה וואס יאשיהו האט געפרעגט זיין טאטע'ן???

פונקט דארט איז עס זייער שטארק אפגעמעקט און צוריסן, און די פאפיר ענדיגט זיך. פאר לאנגע יארן האט מען נישט וואס איז געווען די שאלה...

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

אין 1896 האט 'דזשיל ניקול' א פארשער אויף אלטע גריכישע מגילות פון דזשעניווע, געקומען קיין מצרים איינהאנדלן גריכישע מגילות פאר זיינע פארשונגען. אין איינע פון זיינע געשעפטן, האט א סוחר איהם צודערלאנגט א בלעכענעם קעסטל. אויף זיין פראגע וואס דאס איז, האט ער איהם געענטפערט אז דאס איז עפעס אלטע העברעישע שריפטן פונעם אלטן ביהכ"נ אין קאירא. ער האט דאס אפגעקויפט און מיט גענומען מיט זיך קיין דזשעניווע. איהם האט מער אינטערעסירט די גריכישע שריפטן און נישט באקוקט די העברעישע שריפטן.

שפעטער איז זיין זוהן געפארן שטודירן קיין ענגלאנד און זיך נאכגעפרעגט ביי די ארטיגע חוקרים אין אקספארד וואס איז די ספעציעלקייט פון די אלטע שריפטן. אבער די חוקרים זענען דאן געווען מער אינטערעסירט אין שריפטן פון די צייטן פון בית שני, האבן זיי איהם געזאגט אז עס פארמאגט נישט עפעס ספעציעל. יארן זענען אריבער אין די שאכטל איז געליגן אומבארירט און אָהן אינטערעסע אין די בוכהאלטעריי פון די דזשעניווע אוניווערסיטעט.

אין 2009 האט די אוניווערסיטעט נאכאמאל איבערגעקוקט און פארגעשטעלט די געפינסן פון דעם גריכישן פארשער. אינצווישן האט מען אויך געטראפן און פארגעשטעלט דעם בלעכענע קעסטל. דוד ראזענטאל הערענדיג איבער די אנטדעקונג פון נייע שריפטן פון קאירא, איז געפארן קיין דזשעניווע שווייץ צו זעהן די שריפטן. ווי ערשטוינט איז ער געווארן זעהנדיג אין דעם א אוצר פון 350 אלטע בלעטער פון מקרא; משנה, גמרא, מדרשים, פסקי גאונים, ספרי הלכה, פיעוטים, נסחאות התפלה, היסטארישע בריוו'ן און שריפטן.

צווישן די פולע שריפטן איז אויך געפונען געווארן איין פאפיר, וואס אינהאלט די ווייטערדיגע שאלה וואס יאשיהו האט געפרעגט זיין טאטע פאר זיין פטירה, ביז כמעט סוף פון די קינה.

יאשיהו ברבי ישועה איז נפטר געווארן ערש"ק י"ט אדר ב' ד'תשפ"ו.
יהי זכרו ברוך.

___________________________________________________

כי אש בלבי תוקדש. ותשים גלמי אצל גלמו מו[פק]ד.
ותמור כי תורתך שקד. תחי[הו] בטל כהחיתה נעקד. ב' [מחיה].

יום אשר נאסף י[א]שיהו בני. שממו בפ[.. ... ..]מכוני.
וחשך העולם ל[עיני]. עת הובלתי לקבר מ[חמד] עיני ועוז גאוני.
הוכתי מכה נחלה. שאין לה חובש תעלה.
וצרחתי מעי מעי אוחילה. פרחי טס כחלום ויודד לילה.
בעת היה יונק. יומם ולילה בי היה דובק.
רוחו עפה והוא עימי בחיק. במה יתנחם לבי ואיך אתאפק.
נחמיני מישרי[ם] [ד]ובר. תכלילני במותי עמו ב[קב]ר.
נשמתי עם נשמתו תחת [כנף]ך תחבר.
עד תקיצינו עם ע[מות]ים על יד לבבות מחבר.
[... "...] מית[י . ו]ך. ונא' בלע המו[ת לנץ]ח. ונא' ואתה ק'.


ילד [לא] [ה]יה לאדם כמוהו. רך בשנים זקן במדעהו.
איך פתאום הלך ואינו. והניחני מגולמד מתאונן מ[תג]ודד בוכה ונוהא על חטיפתהו.
שבתי אזכר דרכו ומעלהו. עת אפנה כה וכה ולא אראהו.
ישכים בבקר אצל מלמדות. לקרו[ת] כל היום לא תקצר רוחהו.
היה תמיד בתורה הגיוניות. אפילו שעה אחת לא תמוש מפיהו.
ויאמר אבא מרי זה הפסוק מה פתרון הוא. וגם זֶה וָזֶה וָזֶה עד גמריהו.
שמירת שבת היה שומר כתקניהו. לא יטלטל בה כלי ולא כמאמר נחמיהו.
מטפותו ועד אסיפתו. לא צחק עם נער ברחוב ולא בבית לבדהו.
ויתחיל בלילה ואני על המטה [ערסי] מחבקות. יאמר פרשתו על ציצית לשונהו.
נוחו עדן ולחיי עד נשמתו. וכפרה על כל עונותיי תהי חטיפתיהו.
איך אנחם על מי שזה מקצת שבחו. ואיך אשקט ואדום ואיך אשכחהו.
עד ינחמני מרום נורא וקדוש.

- עשירה - .
אומץ דיברות בזנחי. טס מיני פרחי. אשר היה משמחי. בהגיון תורה נכחי.
בעזבי משיבת. משוש לבי שבת. ונאסף ראוי לישיבת. ביום ששי בשבת.

- פז' - איך אנחם. ואין לי מנחם.
עד ינחמני מרחם. בביאת מנחם.

גלה מחמד עיני. ועצם יגוני. וכעזבתי דת קוני. חוייבתי בתשעה עשר באדר שני.
דוה לבי מדייע. ושחק עלי כל מריע. ולא ידעתי כי זה עלי קבוע. בשנה החמשית בשבוע.

- פז' - איך אנחם ואין יאשיהו.
עד אלי יחייהו. כעל ידי אליהו.

הן במאסי אמרי יקרה. שיחרתני גזירה. ושמעתי קול כקול הרה. צרה כמבכירה.
וצרחתי צריחה מרה. כצריחת יום איום ונורא. כנלקחה מיני ספירה. בשנת דתשפ'ו ליצירה.

איך

זאת אשיב אל לבי ואתבוננה. כי הוא אל אמונה. לא יעשה עול ואונה. כי אם אמת נכונה.
חי וקיים לבדהו. השקה כוס מות לכל עבדיהו.
ולא נשא פנים לחסידהו. צדיק וישר הוא.

א'

טעם אשמיע לניני העיר ממזרח צדק. עשו משפט וצדק.
כי צורי בחנני להבדק. ברוך דיין האמת שופט בצדק.
ישועה. הצדיק דין צורך. אשר תורתו הורך.
ואמור בכל יצרך. י'י נתן וי'י לקח יהי שם י'י מב'.
אל נא לעולם תוערץ.


סידרה.
אל אחד ושני אין לו. אספר מקצת הילולו.
ברא עולם והתקינו ושיכללו. ועשה אדם וציוהו ועל כל המשילו.

-פז' {פז'}-. מי יתן ראשי [מים ואגירהו].
ועיני מקור דמעה ואשפכיהו.
ואבכה יומם ולילה על ... יאשיהו].

[{גם כעבר}] גם כעבר על ציוי ולא קיבל. גזר עליו שוב אל תבל.
דיווה לבו תחלה והכאיב והאבל. והשקהו כוס מר על בנו הבל.
הן איתן לאל הקשיב. ושיבר אלילים אשר הורו הציב.
והושלך לאור והוצל משיב. וימת הרן ע' פ' ת' אביו.
זה המתברך בשיכול ידיים המוטבים. נותן לו בנים יפים ונאוים.
חרב אכלתם כיצאו לקְרָבִים. ויתאבל אפר' אב' ימים רבים.
טעם בני גור כהטען. ושיחתו ארצה מלקיים זרען.
יקשם מות ואביהם הוליען. וימת ער ואונן בארץ כנען.
כגשו בלא זיהור ולא כשרון. נדב ואביהוא הוכנעו בחרון.
לעת הקישו אש באש הושברו במשנה שיברון. גזירה קיבל. וידום אהרן.
מצפה יד דרך כהוכיח במחסן. ללא ידעו את י'י אשר אותם ייחס.
נם לו מבשר כי נס עם מיוחס. וארון הא' נלקח ומתו חפני ופינחס.
שר ומלך עצם כיבו. על [רך] אשר היה אהובו. עינה נפשו לפני צור לרפאו מכאובות.
עָת פָס סָך וען בדובבו. ועתה מת ל' זה א' צם הא' להשיבו.
פואר ביופי מכל המוני. ולא היה כמוהו בישראל שני.
צרח עליו בקול מר קציני. מי יתן מותי א' תחתיך אבש' בני בני.
קראוי תם וישר אנחות בעתות. וחצי שדי בו ניחתו.
רוח סופה וסערה ממדבר אתו. ויגע בא' פ' הב' ויפל על הנ' וימותו.
שמע לבי [אל] דורשיך והט למרתון. וקבל עליך דין גזירתו.
תמיד על הטובה ועל הרעה תודיהו לעלותו. מוסר י'י אל תמאס ואל תקוץ בתוכח.
הטוב טוב אתה מאלה כלם. אשר הם יסודי עולם.
זה הכוס שתו והמרירם והרעילם. על כן אומר ברוך י' לעולם.

איך אומלל חף ונקי. בשנים רך ובחכמה בקי. מנופת שפתיו היה מיניקי. ולוית חן מעניקי.

פז' אוי על מקדשי ואוי על המשוררים ואוי על יאשיהו.

בכה אבכה ורוחי תתעטף. על אשכל מגפן נקטף. על תירושו דמעות עיני תטף. עד לא אשתהו מני נחטף.
- אוי -
גלה מני טרם בו אשמח. ואין לי זולתו צמח. היה בתורה כגבור בידו רומח. לא ישקוט וידום עד לוחמו יימח.
דורך היה בדרך ישרה. מיום שנברא לא נמצא בו עבירה. תמהתי ואחזתני צירה. עת גזירת מות עליו נגזרה.
היה הוגה בני סכת. תמיד מפיהו לא נחס[פת]. איך ימיו לא היתה מארכת. תמו[ר] חופתו מטתו הולכת.
- אוי -
ווי לי ווי לי תמיד אקרא. על [ספירה] שהיתה מזהירה. לילה כיום לפני [האירה]. מרוב עווני מ[ותני ניסתר]ה.
- אוי -
זכור אזכר דרכיו ואתהלל. [מ]ילולו אשר היה ימלל. א[ין . . . . . . ]אמר עולל. לא סובא היה ול[א זו]לל.
- אוי -
חפץ עשות חסד מנוער. חונן יַרוּדִים ושואלי על שער. לא אכל פיתו לבדו ברוחב ובצער. עד יאכל ממנה אם לזקן אם לנער.
- אוי -
טרם אסיפתו שִאָלַנִי שאלה. אשר כמוה לא נשאלה. תתמיה כל מי שומעה ותבהילה. כי בן שש שנים שאל זאת השאלה.
- אוי -
ידידיי וריעיי שמעו שאלתו. ואל תאיצו לנחמיני. על חטיפהו. כי בעת [שמעתיה] הרבתי נשי[קתו]. כן בזכרי או[תה] אעצים ב[ביי]תו.
- אוי -
כי ש[אל דבר] קשה. אין לה מענה [ . . . . א אדוני פיו] במתק ר[ . . ]. [האם] בי[ום פקודה]. ימותו כל בני אנשא.
- אוי -
לעת שמעתי השאלה אשר זימן. אמרתי הין הכל יַכְמֵן (כולם יטמנו). אמר אשר ימות בסופם מי אותו יַטְמֵן. אמרתי יהי מושלך על פני השדה כדומן.
- אוי -
מילול השיב בנועם נאימה. הישובו ויחיו כקדמה. נמוֹתִי לו הין יֵש להם תקומה. ען מי יְחַיֵים פצתי (עניתי) שוכן רומה.
- אוי -
נם מי יגלה עפר מעיניהם. נמתי בורא השמים ונוטיהם. יאמר לרוח תרחף ותגלה אתהם. עָנָה אחר כן מה יהיה מהם.
- אוי -
סַחְתִי יפח בם נֵֹשֶם. נם באיזה מקום. אמרתי בַחוֹטֶם. ולא יהיה בם עיור ולא אוטם. ולעבדו שכם אחד יטם.
- אוי -
עמד כמעט אחר קָֹשבוֹ. עד שהתבונן המענה בלבבו. חיבקתיו ונשקתי שפתיו נכחים בדובבו. ולא ידעתי כי בטִיבּוֹ היה הגיון ניבו.
- אוי -
פיו פתח בתשבחתה. לגלי עמיקתה ומסתרתה. כל זה היה יום שובתה. גמר שבעה נאסף ביום ערובתה.
- אוי -
צריחה אחת היתה צריחתו. מעת חבלי מות אחזו אותו. אבי פדיתיך לא שינה מִילָתוֹ. ואני אומר כמוֹתוֹ. איך לא עניתני בו, כמו בי עניתו.
- אוי -
קדוש אומר ועושה.
מי יאמר לך מה [יעשה].


2017-11-16_00.18.20.jpg
2017-11-16_00.18.20.jpg (194.43 KiB) געזעהן 4065 מאל
2017-11-15_17.05.17.jpg
2017-11-15_17.05.17.jpg (363.87 KiB) געזעהן 4065 מאל
2017-11-15_16.45.52.jpg
2017-11-15_16.45.52.jpg (402.54 KiB) געזעהן 4065 מאל
לעצט פאראכטן דורך בענקעל אום דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 11:07 pm, פאראכטן געווארן 4 מאל סך הכל.

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 12:35 am

2017-11-15_16.52.32.jpg
2017-11-15_16.52.32.jpg (334.91 KiB) געזעהן 4063 מאל
2017-11-16_00.19.31.jpg
דאס לעצט געפונענע פאפיר פון דזשעניווע
2017-11-16_00.19.31.jpg (294.45 KiB) געזעהן 4063 מאל


דאס קינד יאשיהו איז שטענדיג געווען פאר זיינע אויגן. עס איז איהם שווער געווען זיך צו טרייסטן. צום סוף פון זיינע פיוטים וואס ער האט מחבר געווען, פלעגט ער צולייגן צו זיין חתימה די ווערטער:
"הקב"ה ינחם לבו על בנו יאשיהו נב"ע (נלקח לבית עולמו) בן תורה הנחטף תנצב"ה"

גניזה קאלעקציע וואס ווערט דא באשריבן אין היי-רעזעלושן.
https://drive.google.com/folderview?id= ... Fo5YWlhcmc

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלפיים
תגובות: 2358
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 1:16 am

מורא'דיג אינטערסאנט די אלע בריווען, א שיינעם דאנק.

איז דא א חרדר"ג צי קוקען אויף בריווען וואס איז שוין געווארן געשריבען דורות צוריק?

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 7:45 am

סאונד טראגעדיש
וואס איז געווען די שאלה?
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 10:05 am

דאס קינד האט געפרעגט אויב "ביום פקודה גייען אלע מענטשן שטארבן? האט דער טאטע געענטפערט, יא. האט ער געפרעגט, ווער גייט באגראבן דער וואס שטארבט דער לעצטער? ענטפער: ער וועט זיין ווי א דומם אויפן פעלד. פראגע: וועלן די מענטשן נאכאמאל לעבן? ענטפער: יא. ווער וועט זיי לעבעדיג מאכן? שוכן רומה. ווער וועט זיי ארויסנעמען פון קבר? בורא שמים וועט הייסן די ווינט זיי אויפדעקן. דעמאלט וואס וועט זיין מיט זייערע גופים? ער וועט אריינבלאזן אין זיי א נשמה. דורך וואו? דורך די נאז לעכער. "

אזוי איבערקוקנדיג האב איך באמערקט א וויכטיגע נקודה.
נאך'ן זיך מוטשן צו טרעפן די ראשי חרוזים ביים אפשרייבן און אויסשטעלן די קינות אין די ריכטיגע סדר, האב איך נישט באמערקט די וויכטיגסטע טייל פון די קינה.

די סיבה פארוואס די קינה איז מיוחס צו 'ישועה החבר' איז וויבאלד מען טרעפט ביי זיין חתימה אין אנדערע פלעצער, ווי ער קלאגט אויף זיין זוהן 'יאשיהו'. און אויך די השוואות צו זיין שריפט.

באטראכטענדיג די ערשטע קינה "יום אשר נאסף" באמערקט מען די ראשי חרוזים "ישועה שופט בריבי נתן".

יום שממו וחושך עת הוכחתי שאין וצרחתי פרחי טס בעת יומם רוחו במה יתנחם נחמיני תכלילני נשמתי

געוואלדיג!

שוין פארראכטן און צוגעלייגט.
לעצט פאראכטן דורך בענקעל אום דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 11:11 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » דאנארשטאג נובעמבער 16, 2017 10:22 am

זייער שיין
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

עמוד מלוח צרפת ושמות חגאותיהם

תגובהדורך בענקעל » זונטאג דעצמבער 24, 2017 12:42 pm

די צוזאמשטעל, פון דריי באזונדערע פראגמאנטן, איז איין בלאט פון א קריסטליכער קאלענדער געשריבן אין כתב עברי, מעגליך פונעם 14'טן יאהר הונדערט אין דרום פראנקרייך. פון וואו עס האט אויף עפעס אן אויפן, געמאכט דעם וועג צו די קאירא גניזה. דאס איז בלויז איינע פון א קליינע צאל קריסטליכע קאלענדערס וואס איז געפונען געווארן אין די גניזה.

Ts as 144 322.jpg
Ts as 144 322.jpg (199.33 KiB) געזעהן 3605 מאל

אויף דעם בלאט איז דא צוויי מאנאטן אין צוויי באזונדערע 'קאלומס', וואו עס שטייט געשריבן די קריסטליכע מאנאט פון 'מארטש' אין די פראנצויזישע שפראך אויפן קעפל: "מרס ל"א יום והוא בניסן". דערונטער זיבן קאלומס מיט אלע מעגליכע טעג פון די וואך. אויף דער לינקער קאלום, שטייט פאר די מאנאט 'אפריל': "אבריל ל' יום והוא באייר" מיט זיבן קאלומס פאר די טעג פון די מאנאט.

דורכאויס די קאלומס שטייט געשריבן חגאות און אנדערע קריסטליכע צערעמאנען, מיט די אות 'ש' פאר סעינט (Saint). געוויסע סעינט'ס זענען טראדיציאנעלע אלוועלטליכע חגאות, צום ביישפיל "ש מארק" (סט מארקס) אינעם 25'יגסטן אפריל, אבער א צאל אנדערע זענען אומגעוויינטליכע און ספעציפיש פאר דרום מעריב שטעט אין פראנקרייך - פון וואו די קאלענדער קומט מעגליך. צום ביישפיל "ש פואל" (סט פאול) אין די שטאט 'נארבאונע' אינעם 22 מארטש. "ש פרודילימנויש" (סט אפֿראודייס) אין די שטאט בעזשעי [Béziers] אינעם 28 אפריל, און "ש איטרופא דשיינטא" (סט יוראפ אוו סעינטס) אינעם 30 אפריל. אויך טייל מאל מיט די אייגנארטיגע אויסלייג לויט די כללים פון כתב עברי: "ש יורדי" (סט דזשארדזש) אינעם 23 אפריל. "גונגיאון מריא[ה]" (אנאנסיעשן אוו מערי) אינעם 25 מארטש אויך פארצייכנט אלס יום תקופה.

טייל מאהל איז די נאמען פון די חגא געשריבן מיט זילזול, ווי "חריאה יוציאנה" וואס באדייט 'צואה', פאר די חגא פון "סט מערי אוו אידזשעפט" אין אפריל 2. (ידיעה שהיתה הפקרה, ובנעירה עשה מעשה נבילת בירושלים עיה"ק).

פארוואס האבן זיך די אידן פון פראנקרייך געברויכט פארשרייבן די קריסטליכע קאלענדערס?
כדי צו קענען דאטירן ליגאלע דאקומענטן, ווי אויך האבן אידישע סוחרים אין פראנקרייך געברויכט וויסן ווען צו באשטימן מיטינגען מיט זייערע קריסטליכע האנדל-קאלעגעס. און כדי צו וויסן ווען די מארק-פלעצער - וואס איז פארמאכט אין די קריסטליכע חגאות זענען אפן פאר האנדל.

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

ואודיעך שאשתך בצער גדול... למה תעשה כה לאשתך ובניך...

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך ינואר 03, 2018 10:27 am

שוין אריבער "דריי און צוואנציג יאהר" - ר' שבתי א טאטע פון קינדער איז נאכנישט אהיימגעקומען, ער איז פארשוואונדן אהן לאזן א צייכן נאך זיך. עס איז ארומגעגאנגען א שמועה אז ער איז געהרגעט געווארן. זיין פרוי מוטשעט זיך נעבעך זייער מיט די קינדער אין מצרים, זי לעבט מיט אנגסט און ציטער, נישט האבנדיג קיין אהנונג וואס עס האט באמת פאסירט מיט איהר מאן און צו ער לעבט בכלל.

נאך דריי און צוואנציג יאהר, האט א פרוי געברענגט די בשורה קיין מצרים צו די שווער פון ר' שבתי אז ער לעבט, און אז ער געפינט זיך ארום זיבצן הונדערט קילאמעטער פון זיין היים, אין די שטאט סלאוקיע וואס געפינט זיך ביים מערב ברעג פונעם חידקל און איראק, ער איז ליידער קראנק און וואוינט אין א הויז נעבן די בית הכנסת. עס האט פארן שווער וויי געטוהן צו הערן וואס ער מאכט מיט. גלייך נאכן הערן די בשורה האט ער אפגעשיקט א בריוו קיין סלאוקיע צו הר"ר אהרן, די רב פון שטאט ער זאל עס איבערגעבן פאר זיין איידעם, וואו ער פארציילט אין קורצן די מצב אין וואס זיין טאכטער געפינט און ווי זי מוטשעט זיך מיט די קינדער. ער בעהט איהם ער זאל צוריק ענטפערן, וואס פעלט איהם אויס צו זיין דארט אין דערווייטענס. ער וואונטשט איהם אז דער באשעפער זאל איהם געבן א רפואה שלימה...

בשמ' רחמ'
שלום רב לאהבי תורתיך ואין למו מכשול
שלום טב מריבונא טבא דמיטוביה מטיב לעלמיה ושלומות
כנהרים כלם יחולו על ראש כב' ג' קדש' מר' ור' אהרן החבר
וכל הנלוים אצלו ישאו שלום ממני ומאנשי מ[קו]מי מיודעי [ . . ]
קרובי גם אלהינו יקבץ נפוצות יהודה וישראל לעלות אל היכל
קדשו לחזות בנועם יי ולבקר בהיכלו.

שא שלום ממני אני סעד ואודיעך כי נפשי כספה
לראות את פניך ולחזות את כבודך (?) הקב"ה [ . . . . ]
והעול יחסכני מהלוך אליך והמקום בר' הוא בוחן לב [ . . . ]
קודשא בריך הוא יראיני פניך בקרוב [ . . . . . . . . . . . . ]

ולא התעכבתי שאכתוב לך בכל שעה אלא שמענו כי [פגע]
האויב ונצטערתי על אותו דבר ואחר כן שמעתי [שא]תה
בחיים כתבתי זה הכתב ואני בבקשה ממך שתשיבני
ותודיעני מה אתה עליו וכל צורך שיש לך ושלומך ואני
ואנשי ביתי בשלום ואין בלבי דבר יכאיביני אלא ב[רחקך]
ממני ואודיעך שאשתך בצער גדול עם הילדים
שלך והנחתה זה שלוש ועשרים שנה ולא נכספתה לרא[ותם]

[ו]למה תעשה כה לאשתך ובניך ודע מה תעשה
בילדים שלך ואמרת הודיעוני בשביל המים כבר על[ה]
נילוס והשליכו והלחם שנים עשר רטל בכסף [ . . . ]
ארץ מצרים ואמרתה כי אתה חולה המב"ה י[תן ל]ך
רפואה שלימה ו[ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

בת שתי[ם] | אחרת שא שלום | ממני סעד | ומבתך | ומאשתך | וב{ניך}(?)

יגיע זה הכתב אל סלוכיה אל כב'
מר' ור' אהרן החבר אל בית
שבתי אצל הכניסת

ממני סעד
חותנך


T-S 12. 179r.jpg
T-S 12. 179r.jpg (208.35 KiB) געזעהן 3454 מאל
T-S 12. 179v.jpg
T-S 12. 179v.jpg (147.22 KiB) געזעהן 3454 מאל

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2009
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך מונאוויטש » מיטוואך ינואר 03, 2018 11:41 am

אינטערעסאנט אז די בריוו איז צוריק אנגעקומען קיין עגיפטן.
"ווען דו דאווענסט דארפסטו קודם וויסן צו וועמען דו רעדסט. פירוש המילות איז שוין לומדות." — הגה"צ רבי מרדכי דוד קאהן זצ"ל

מפתח

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג ינואר 05, 2018 11:14 am

מונאוויטש האט געשריבן:אינטערעסאנט אז די בריוו איז צוריק אנגעקומען קיין עגיפטן.
דאס איז א אפטע ערשיינונג.

ווי קען דאס זיין?

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

טעארעטישע געשיכטע - קאירא גניזה: ווי אזוי האט דאס פאסירט?!

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג ינואר 05, 2018 11:15 am

עס איז ר"ח סיון ד'תתי"א. סעדיה בר סעיד האט זיך דורך געשטופט צווישן די מאסן פארקויפער ביי די ווינקל פון די שמאלע בלאטעדיגע געסלעך אין אל-פוסטאט, מורמלענדיג א גאנצע צייט אין אראביש "א'עדהירני א'עדהירני" (אנטשולדיגט מיר) - פיהרענדיג פאראויס זיין גרויסע הויפן פאפירן מיט אכט, עס זאל זיך נישט ארויס גליטשן פון זיינע הענט און זיך צופליען מיט די ווארעמע זוממער'דיגע ווינט.

די הויפן פאפירן האט באלאנגט צו זיין פעטער אפרים וואס איז נפטר געווארן א וואך צוריק. זיין פעטער איז געווען א גרויסע תלמוד חכם פון גאר אן אנגעזעענע הייליגע פאמיליע פון פאלעסטינע, וואס האבן פאר דורות צוריק זיך באזעצט אינעם דעמאלטיגן הויפטשטאט פון עגיפטן אין פוסטאט.

גייענדיג אין זיינע אור-עלטערענ'ס פיס טריט האט אפרים אימפארטירט מעדיצינישע געוויקסן און געווען א שיינע פארדינער. זייענדיג אויף דער עלטער און מיט שווערע קרענק דורכאויס זיין לעבן אין שווערע קלימאטן, זענען זיינע טייערע שטארק אפגעניצטע אויסגעריבענע ספרים; איבערגעשריבענע לעדער-געבונדענע חומשים, משניות, תלמוד ירושלמי און אויך פון אראבישע ווערק פון דאקטעריי און פילוזאפיע, געווארן אפגעשאצט און אויסגעשטעלט צום פארקויפן דורך דעם בי"ד פון די פאלעסטינע געמיינדע אין פוסטאט צו לייסטן זיינע יורשים.

אויסער זיין פעטער'ס ספרים צימער, האט סעדיה געטראפן שופלאדן פול מיט אלטע בלעטער פון פאפיר און פארמעט. געוויסע פון איבערבלייבענישן פון צופאלענע ספרים וואס זענען געווארן אוועקגעלייגט צו קענען שרייבן דערויף - שרייב פאפיר איז נישט געווען ביליג דאן און זענען אפט געווארן איבערגעניצט. אבער מערסטנס זענען געווען פארשטויבטע צוקנייטשטע צוקאליעשטע בריוו'ן, דאקומענטן און נאך פארשידענע שריפטן. ווי אויך צוריסענע סידורים, בלעטער פון פיוטים, שטרות פון פארשידענע האנדל אנגעלעגנהייטן, ווי קאנטראקטן, א הדחה פון א חוב פון פופצן דינר, זיין געשטארבענע ווייב'ס כתובה, א פסק פון בי"ד איבער א סיכסוך מיט זיינע שותפים, עטליכע בריוו'ן וואס די זיידע האט געשיקט קיין פאלעסטינע, שרייבענדיג גרוסן צו זיין פאמיליע, וואס זיי האבן איהם צוריק געברענגט אלס א טייערע מתנה ביים לעצטן באזוך.

סעדיה שפרייט דאס אויס אין הויף פון זיין פעטער'ס הויז צו די ליכטיגקייט פון די זוהן פרובירנדיג צו סארטירן די אלע כתבי קודש וואס האבן אין זיך דערמאנט דעם הייליגען באשעפער'ס נאמען, ווי אויך מיט כינויים, ווי 'הצור', 'המקום', אפילו אין אראביש ווי 'אללה', וואס ער וויל גונז זיין אין די גרויסע גניזה וואס געפינט אויבן אין בית הכנסת ביי די עזרת נשים.

אזוי באטראכטנדיג די אלע בלעטער ווערט סעדיה אין א פארגעלעגנהייט. אויף יעדע פאפיר איז דא עפעס א שם. זיין פעטער אפרים זייענדיג א הייליגער מאן און אזוי דבוק אינעם הייליגן באשעפער האט אייביג דערמאנט דעם באשעפער'ס נאמען מיט לויב ווען ער האט עפעס געשריבן. צו אין לשה"ק, אראמיש, אראביש אדער אין עברי ערבי (אראביש אין אותיות כתב עברי). צו א בריוו אדער פריוואטע נאטיצן אפילו נאר אן איינקויף ליסטע אדער מעדיצינישע רעצעפטן.

נאך א שטיק צייט סארטירן, איז סעדיה געווען ערשעפט און מיד פון זוכן און דורך לייענען די אלע געשריבענע אדער געפירקעלטע שריפטן וואס דארפן נישט קיין גניזה. ער האט צוזאמגענומען אלע בלעטער און זיך געלאזט אין וועג צום גרויסן ביהכ"נ פון די ירושלמיים, וואו עס איז אויך געווען דער אידישער צענטער מיט אלע קהל'ישע איינריכטונגען פון די אידישע געמיינדע אין פוסטאט.

דורכגייענדיג מיט די גאנצע הויפן בלעטער אין די געדרייטע שמאלע געסלעך אין די פארמוערטע פעסטונג מיט איהר אלטע פארצייטישע געביידע'ס, טרעפט ער זיך פארנט פונעם ביהכ"נ אין די פארצייטישע שטאט. אנדערש ווי אלע געביידעס, שטייט די ביהכ"נ פרעכטיג און שיין פריש און ניי. עס איז נאר וואס געווארן איבערגעבויט אין די לעצטע יאהרן, נאכדעם וואס עס איז צושטערט געווארן דורך דעם מערדערישן קאליף 'אל-חאקים', וואס האט חרוב געמאכט אלע אידישע און להבדיל קריסטליכע געביידעס. נאך דעם וואס ער איז געווארן ערמארדערט, האט איהם זיין זוהן 'אל-זהיר' ערזעצט. ער האט ערלויבט די אידן איבערבויען די בתי כנסת. און די ביהכ"נ איז איבערגעבויט געווארן מיט איהר פולן גלאנץ.

סעדיה שטויבט אפ זיינע סאנדלן און טרעט אריין אין ביהכ"נ מיט פולע עהרע און פארכט למי ששוכן שם. ער טרעפט דארט דעם משמש ר' שכנא. "איך בין געקומען צו גונז זיין די כתבי קודש פון מיין פעטער נ"ע", זאגט סעדיה אויף א נידעריגע טאן. דער משמש פיהרט איהם ארויף אויבן, ביז זיי קומען אהן צו די עפענונג פון די גניזה, וואס איז נאך דעמאלט געווען קוים אנגעפילט. דער משמש געבט א בליק אויף עטליכע בלעטער און רופט זיך אהן, "איך זעה, אז נישט אלעס וואס דו האסט געברענגט באלאנגט אין די גניזה, נישט אלעס האט דעם באשעפער'ס נאמען, ברוך הוא ומבורך". סעדיה געבט א זופץ: "גערעכט. אבער מיין פעטער איז געווען א הייליגער מאן. קוק, אויף יעדע בלאט שרייבט ער א ברכה. אין פאקט ער שרייבט ווי איהר רעדט, ווי מיר אלע רעדן, דערמאנענדיג א לויב פאר גאט יעדע וויילע".

דער משמש געבט א ציה מיט די אקסלן, נישט וועלענדיג זיך אריינציען אין א לענגערן געפעכט אין אזא אנגענעמע נאכמיטאג. ער שטעלט אהין דעם הויעכן לייטער און קריכט ארויף ווען יעדע וויילע הערטצעך א קריצעדיגן קרעכץ פון אלטקייט. ער בייגט זיך עטוואס איבערן לאך און לאזט אראפ פלאטערן די אלע פאפירן, וואס וועט פארציילן די לעבנס געשיכטע פון אפרים, פאלענדיג כמעט צוויי שטאק אין דעם פינסטערן קאמער, צושאקלנדיג די שטויב וואס ליגן דארט רואיג, ווי עס פארגייט פון איהר א וואלקן, זיך זעצענדיג נאכער אנידער.

ביז...

בילד

די אויספירליכע געשיכטע פון די ביהכ"נ האבן מיר געשריבן דא:
viewtopic.php?p=1417355#p1417355

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » פרייטאג ינואר 05, 2018 1:01 pm

נישט נארמאל מיר צוריק געברענגט מיט א K יארן
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל

אוועטאר
בענקעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

שימוש ומשביע בשה"ק - איפה זהובים הטמינים

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך ינואר 10, 2018 10:52 am

מיר געפינען פון די גניזה א צאל פאפירן וואו מען זעהט ווי מען האט זיך באנוצט אינעם מיטל-אלטער מיט קמיעות פאר פארשידענע סגולות אויף הצלחה, שמורה אדער רפואות. אדער צו באשווערן מיט שמות הייליגע מלאכים, צו וויסן עתידות אדער אנדערע פארהוילענע זאכן. וואס איז די מקור פאר די אלע שמות, ווער עס האט דאס געשריבן, און צו עס האט ווארהאפטיג געארבעט, איז נישט אלץ באקאנט.

צווישן א לענגערע בריוו אויף פיהר זייטן שרייבט איינער פארן אדרעסירטן אז אויב ער וויל וויסן וואס עס גייט פאסירן דעם קומענדיגע יאהר, זאל ער קודם פאסטן און תשובה טוהן, דערנאך זאל ער זיך טובל'ן דריי מאהל אין א ים אדער טייך אדער אין א קוואל, דערנאך זאל ער זיך אנטוהן ריינע קליידער און גיין אין א באהאלטענע פעלד. דארט זאל ער דערמאנען א רייע שמות און תפילות, דערנאך וועט ער איינשלאפן און א מלאך וועט איהם אלעס זאגן.

L-G misc. 16.jpg
L-G misc. 16.jpg (140.01 KiB) געזעהן 3227 מאל

... לתדע מה יהיה בעולם מן דבר גדול
ומן דבר קטן אם תהיה שנה טובה אם
רעה כבר שמעתה שהטהרה יסוד זה
הדרך תתחיל בעשיית ימי תשובה
ואתה מתענה בתענית ותלך אל הים או
אל הנהר או למעיין ותטהר שלשה פעמים
ותלבש בגדיך הטהורים ותתחיל ותצא
לשָדֶה למקום צנוע ותתפלל ותאמר
יהוה אלהי הצבאות נכבד ונורא ויקר שמו
ומפואר ועוז אדיר ואתה הוא
יהיה יהו יהו יהוי יהוי יהרי יהיה יהיהו
יהוי יהו יהוי יהוי יהוי אהה אהה אהה
יאיו יאיו יאיו אהיה אשר אהיה
ובדרך סוד שגליתה
אלהים אלהים יהוה יהוה יהוה חי למשה עבדך
חי חי הו הו לעולם ואתה הוא יהוה לא כסיתה ממנו
גבורותיך הראה ליסודך וגלה לי כל מה
שיהיה בשנה הבאה אם טובות אם רעות
אם שובע אם רעב אם זול אם יוקר אם

מות אם חיים אם שלום אם מלחמה לאדע
העתידות ואבין בבינות לאלו השמות
היקרות והמפוארות ושגר לי מלאך טוב
שיודיעני הכל בפירוש בעתו בעונה הזאת
בשם איל השמות שהודעתה למסמריה
העומד לפני הפרגוד וגליתה אותם למשה
עבדך שהם אילו יהוא להו ויופיפהו אפאוהו
מדו. והו טט.וריהו טבטביהו איזהו יההו
סקפסריהו יגזגי יההו פצפציה יההו
אשר מוחמו יהיה הבהביבה יההו
פרושיהו זעזע יההו גיותי יהיה אההו
וב יטה יויה הו ויה אש אוכלת אש הו ברוך
שסבב ודמלכותו לעולם ועד יהי רצון מלפני
ייי אלהינו שְתהֵי תפילתי תפִלה שלמה לפניך
ושתהא תפלתי תפלתי תפלת תחנונים לפניך
והראיני מה ששאלתי והודיעני מה שבקשתי
ששמו קראתי ועליך הבטחתי ברוך ייי לעולם
אמן ואמן: ברוך הקורא ואשרי הלומד [ . . . ]
ולא תזוז מן השדה שאתה בו תשליך נפשך
על הארץ כמעט שתרדימה תבוא עליך
ויבוא מלאך ויודיעך הכל וכל שיהיה וכל
מה שעמד להיות ותעמוד בשדה שעש(ן).


* * * * * * * * * * * * * * * * *
* * *

T-S k 24. 19r.jpg
T-S k 24. 19r.jpg (96.53 KiB) געזעהן 3227 מאל

אויף דעם פאפיר זעהט מען אויבן-אויף רייעס מיט בוכשטאבן אן קיין צייכן וואס דא שטייט. איז דאס איינפאך פירקלערייען, זענען דאס וועטער, וויפיל, אויף וועלכע שפראך, ווי אזוי הייבט אן, רעכטס אדער לינקס?!
פארשער 'גדעון בוהק' מיט די חכמה פון 'קריפטאוגראפיע' (קאוד ברעכן) האט פרובירט צאל-לאזע וועגן צופארשטיין וואס דא שטייט. אבער נישט געקענט שטעלן אלע שטריכן אין פלאץ. די איינציגסטע ווערטער וואס מען קען לייענען איז "ברוך שמו וברוך הוא" און די ווארט "משביע". די ערשטע טריט מיט די ריכטיגע מהלך, וואס איז געווען די שליסל צו דעשיפרירן די גאנצע כתב, איז געווען צולייגן די ווארט "אני" נאך משביע, צוזאמען מיינט עס "משביע אני". דאס האט ארויסגעגעבן די צורת האות פון די א' נ' און י'. אזוי האט ער פרובירט צוביסלעך. אויך איז קענטיג די ווארט "בזו" פאר הלילה. אויך די אות ו' פאר "ואתיא". נאך פיל טעותים און דורכפעלער איז אנטדעקט געווארן "די געהיימעניס איבער א געהיימעניס". נאכן פעסטשטעלן אלע אותיות, האט זיך ארויסגעשטעלט אן אינטערעסאנטע אינהאלט.

א פרוי 'כאתון בת קצור' ווייסט א סוד, אז אין די הויז וואו זי וואוינט איז באהאלטן א אוצר פון גאלד און דער גלח וואס וואוינט אין די הויז ווייסט וואו דער אוצר געפינט זיך און ער וויל איהר נישט אויסזאגן. זי שרייבט אויף א שטיקל פארמעט אז די הייליגע שמות וואס זי שרייבט דא זאלן איהר אויסזאגן וואו דער אוצר איז. דערנאך באשווערט זי דעם גלח מיט אנדערע שמות אז ער זאל איהר אויסזאגן וואו דער אוצר איז באהאלטן.

קען זיין אז זי האט עס דערנאך געלייגט "אונטערן קישן" און גע'חלומ'ט פונעם אוצר. צו זי האט עס געטראפן ווייסט מען נישט. מעגליך אז מען וועט נאך געוואויר ווערן.

בשם ת ח ו א מ ז ה ט ו ת ת ב ק ד ו מ ק ת י ה ע ו ק ר נ מ א ק צ יה
ט ט יאו און און חיי אות צור חיי יהו יה יח ו נ
א ו ו א ו י כ א אות באות ושם בשם ו ח ב א ת י כ נ א יה
חיי ח י און א ח א ו נ י ו א ו ו ת חיי אל ברוך שמו וברוך הוא
אתון שמהתא קדישיא ואתיא משבחיא הראוני
בזו הלילה מקום הזהובים הטמונים בבית
שלי אני כאתון בנת קצור בזו הלילה בדבר
אמת וברור אמן סלה הללויה
משביע אנ י עליך הכומר השוכן בזו הדירה
בשם מסס רבא ומהימנא רבהון דכל שידיא
ובשם אטלטולא סר כל הרוחות שתודיעני
מקום הזהובים הטמונים בזו הדירה באמת


אתם שמות קדושים ואותיות משובחים, הראוני בזו הלילה, מקום הזהובים הטמונים בית שלי. אני, 'כאתון בת קצור', בזו הלילה, בדבר אמת וברור.
אני משביע עליך, "הכומר" השוכן בזו הדירה, בשם ' . . . ' גדול ונאמן, אדון כל השדים, ובשם '. . . ', שר הרוחות, שתודיענו מקום הזהובים הטמונים בזו הדירה באמת
2017-11-22_10.30.38.jpg
2017-11-22_10.30.38.jpg (41.9 KiB) געזעהן 3227 מאל

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 314
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מיטוואך ינואר 10, 2018 4:32 pm

א דאנק

עפעס שמועסט מען איבער פריש אנטדעקטע בריוון פון א מכובדת אויך אידיש, א שטארקע חידוש, איינער קען אריין קומען קלארער?

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9541
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מיטוואך ינואר 10, 2018 10:36 pm

דארף מען נאר דא אנמערקן די ווערטער פונעם רמ"א אין יו"ד (סי' קע"ט סט"ז) [וואס גייט ארויף אויף וואס די מחבר זאגן מעשה שדים אסור] וע"י השבעה שמשביע אותם ע"י שמות, יש מתירין בכל ענין, (ב"י בשם ר"י ושם בהגה הנ"ל), מ"מ רוב העוסקים בזה אינן נפטרים מהם בשלום, על כן שומר נפשו ירחק מהם. וראה עוד ברמ"א (סי' רמ"ו סכ"א) שי"א דהא דאמרו חז"ל ודאשתמש בתגא חלף דזהו המשתמש בשמות [וראה עוד בש"ך (סי' קע"ט סקי"ח)].

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 12:03 am

בענקעל האט געשריבן:
2017-11-22_10.30.38.jpg

גאר אינטערעסאנט
אבער איין זאך פארשטיי איך נישט די שריפט איז דאך כתב העברי, ניין?
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 6 געסט