בית הכנסת בן עזרא - פוסטאט קאירא - קאירא גניזה

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 9:56 am

שעמעדיגער האט געשריבן:
בענקעל האט געשריבן:
2017-11-22_10.30.38.jpg

גאר אינטערעסאנט
אבער איין זאך פארשטיי איך נישט די שריפט איז דאך כתב העברי, ניין?

מיינסט כתב עברי עתיק. פאר די אויגן קוקט עס מעגליך אויס, ווייל עס איז אביסל ארומגעטוישט, אבער עס איז נישט די זעלבע. עס האט גאר קליינע ענלעכקייטן. די ו' איז "פיניקי". די ח' אביסל, די ע' איז "פניקי". עס קוקט אויס ווי א אומבאקאנטע אדער אייגן געמאכטע כתב צו פארהוילן איהר אינהאלט.

בילד
דא האט זיך פארמירט דורכאויס די בלעטער אן אינטערעסאנטע באלערענדע שמועס איבער די היסטאריע פון כתב עברי. viewtopic.php?p=146334#p146334

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 295
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מאנטאג ינואר 15, 2018 1:17 am

Screenshot 2018-01-14 02.14.12.png
Screenshot 2018-01-14 02.14.12.png (232.22 KiB) געזעהן 1536 מאל

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4570
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג ינואר 15, 2018 5:35 am

כבר האריך בזה הרב בענקעל

בילד

viewtopic.php?p=1385525#p1385525
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג ינואר 15, 2018 9:35 am

וגם בזה viewtopic.php?p=1352850#p1352850
ובזה viewtopic.php?p=1358475#p1358475

לקוראים תמידים בפארום זה אין כאן חידוש, ידענו יותר משנה.

אבל תודה רבה חזון-איש'ניק!!

למעלה משבעים האט געשריבן:דארף מען נאר דא אנמערקן די ווערטער פונעם רמ"א אין יו"ד (סי' קע"ט סט"ז) [וואס גייט ארויף אויף וואס די מחבר זאגן מעשה שדים אסור] וע"י השבעה שמשביע אותם ע"י שמות, יש מתירין בכל ענין, (ב"י בשם ר"י ושם בהגה הנ"ל), מ"מ רוב העוסקים בזה אינן נפטרים מהם בשלום, על כן שומר נפשו ירחק מהם. וראה עוד ברמ"א (סי' רמ"ו סכ"א) שי"א דהא דאמרו חז"ל ודאשתמש בתגא חלף דזהו המשתמש בשמות [וראה עוד בש"ך (סי' קע"ט סקי"ח)].

א דאנק "למעלה".

מ'ברויך נאר אין אכט נעמען, כאטש נישט אלע כתבים זענען דאטירט, זענען די אידן וואס האבן געלעבט אין די תקופה פון די גניזה על פי רוב געלעבט אסאך יאהר פאר די צייטן פון די בעלי תוספות, זיי האבן נישט פארמאגט די טויזנטער ספרים וואס מיר לערנען היינט. נישט קיין טור ושלחן ערוך און אוודאי נישט קיין רמ"א מיט די אחרונים. זיי האבן געלערנט תנ"ך תלמוד בבלי ירושלמי און כתבי גאונים וואס האבן דאן אנגעהויבן ווערן פארשפרייט.

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » מאנטאג ינואר 15, 2018 11:02 am

קינדליין די וואך באשרייבט עס די וואך
ולראי' בעה"ח ביום הנ"ל ובמקום הנ"ל

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 295
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מאנטאג ינואר 15, 2018 4:41 pm

שוין, נתגלה קלוני אז איך האב נאכנישט עספיעט דורך לערנען דער גאנצער אשכול

אוועטאר
יאסעלע
שר האלף
תגובות: 1041
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 24, 2017 2:50 pm

תגובהדורך יאסעלע » מאנטאג ינואר 15, 2018 4:44 pm

הידען נפלא הכהן קוואדראט איז דער שרייבער?
כלל גדול: נעם נישט אן מיינע ווערטער אזוי ערנסט. קרעדיט: ק"ק
יאסעלע'ס פריוואטער אשכול

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

יזדעזעו כל מי שומע - נגר יהודי וחנותו פתוח בעצם יום השבת ויו"ט

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך ינואר 17, 2018 10:10 pm

עס איז שבת בייטאג אינמיטן יו"ט, א ציבור אידן גייען אריבער דעם מארק-פלאץ, און זעהן ווי א פירמע וואו טישלער פראדוצירן דעפינירטע שרענק, איז אפען אין שבת קודש. עס האט זיי זייער ווייגעטוהן. בי"ד איז געוואויר געווארן דערפון און אויסגעפארשט די זאך. עס האט זיך ארויסגעשטעלט, אז א איד וואוינט אין די פאדערשטע טייל פון די געשעפט, אבער זיינע געצייג זענען אינווייניג אין די געשעפט און די סחורה איז פארבויט אונטער זיין טיש (רעדזשיסטער?) און פארדעקט מיט א טעפעך. עס איז געווארן קלאר פאר בי"ד אז אזוי איז דער געשעפט אויסגעשטעלט שוין פון אנפאנג יו"ט און אויך שב"ק.

ווען בי"ד האט געפרעגט דעם איד וואס דא גייט פאר, האט ער מודה געווען אז די זאכן אין געשעפט באלאנגען טאקע צו איהם, אבער האט נישט געוואוסט אז ער טוט עפעס אן עברה.

צומארגנס ווען מען האט איהם גערופן צום בי"ד שטיבל, האט ער געגעבן פאר בי"ד גאר אן אנדערע תירוץ. עס איז טאקע זיין געשעפט, אבער ער האט אן אפמאך מיט די אייגנעטומער פונעם געשעפט, אז די טעג וואס מען בויט און פאררעכט די שרענק, נעמען זיי נישט פון איהם קיין שכירות (כהיתר מכירה לעכו"ם). האט איהם בי"ד געפרעגט צו ער האט עדות אויף דעם, האט ער געזאגט: ניין!!

עס האט אנטשטאנען א העפטיגע וויכוח צווישן די חברי בי"ד, וואס פסק'ענט מען אין אזא פאל.

טייל האבן געזאגט אז מען זאל איהם מחייב זיין מיט מלקות ווידוי (משנה תורה שערי מדע הלכות תשובה פרק א הלכה ד'), עס זאל למען ישמעו ויראו. אנדערע האבן געטענהט אז אנשטאט מלקות זאל מען איהם מחייב זיין מיט א קנס. עטליכע פון די בני תורה האבן געהאלטן אז ער איז גארנישט חייב. ווידער אנדערע האבן געטענהט אז מען מוז איהם - סיי לייגן אין חרם סיי געבן מלקות און אויך קנס'ענען.

אזוי ווי בי"ד האט זיך נישט געקענט פאראייניגן איבער א פסק, האט מען אפגעשריבן דעם בריוו צום ראש הישיבה ער זאל מכריע זיין דעם פסק דין אויף דעם איד.

T-S 8J7.18r.jpg
T-S 8J7.18r.jpg (163.49 KiB) געזעהן 1429 מאל
T-S 8J7.18v.jpg
T-S 8J7.18v.jpg (129.58 KiB) געזעהן 1429 מאל


מא יקול סיידנא אלריס ש"צ פי רגל סאכן פי דכאן פי סוק אן
שארע פלמא כאן יום אלסבת אלדי הוה וצט אלעיד ראו גמאעה מן
ישראל אלדכאן מפתוחה ופיהא נגארין יעמלו דפוף פקלקו לדלך
ואתצל דלך בבית דין וכשף ען אלחאל פוגד אן בראני אליהודי ואתאתה
דאכל [אל]דכאן וקד סתר עליהם בחצור וצנדוקה מבני פי מוצעה
{פלמא} וצח אנה עלי מתל הדא כאנת אלדכאן מן יום פי אלעיד ופי אלסבת
פלמא חצר אליהודי וסואל ען הדה אלקצה פאעתרף אן אלרחל אלדי
דאכל אלדכאן לה ואנה לם יעלם אן עליה פי דלך שי פלמא כאן גד דלך
חצר פי בית דין ודכר אן מולאך אלדכאן ואקפוה עלי אן לא יאכדו
מנה אגרה איאם אן יעמלו פיהא אלדפוף ואלתגיר פאגאבה בית דין
לך בהדא עדים יוקבלו פי בית דין קאל לא פאוגב עליה בית דין
מלקות ווידוי {פק} כדי לעשות סיג פראו {אלגי} בעץ אלחאצרין אן
ילזמה ען קנס עוץ [ ] אלמלקות// ו[ב] ורכר בעץ בני תורה אן לא
ילזמה שי ובעצהם קאל ילזמה נדוי ומלקות וקנס

[ . . ] עמרם
יפת הלוי בר טוביה נ"ע
דויד הלוי בר אהרן
שלמה בר עלי
מברך בר דויד
חיים בר משה
צביאן הכהן בר סעדיה נ"נ
פרח בן דנש
שלמה בר סעדיה ישהד פי אלנסכה
אלדי תעמל להדה
אלורקה



מה תאמר אדוננו ראש (הישיבה), שמרך צור, על אודות אדם המתגורר בחנות הפונה לשוק; ובהיות יום השבת באמצע המועד ראו ציבור מישראל שהחנות פתוחה ובה נגרים עושים מדפים: ופגע בהם הדבר. הדבר נודע לבי"ד ובררו את הענין ומצאו שהיהודי בחוץ, ואילו חפציו הם בחנות פנימה, אלא שהסתירם תחת מחצלות ואילו דלפקו בנוי במקומו. והיה ברור שכך היתה החנות ביום החג וגם בשבת. וכאשר בא היהודי ושאלוהו על מעשה זה הודה כי הסחורה אשר בחנות פנימה היא שלו. אבל, לא ידע שהוא עובר עברה כלשהי. למחרת היום בא לבי"ד ואמר שהיה מוסכם עם בעלי החברה שלא יקחו ממנו שכר (חנותו) בעד הימים שבהם מורכבים את המדפים ונערכים השינויים. אז אמר לו בי"ד האם יש לך על כך עדים שיופיעו בבי"ד אמר לא. אז חייבוהו בי"ד מלקות ווידוי כדי לעשות סייג. ואולם אחדים מן היושבים בדין היו בדעה שיחייבוהו במקום המלקות בקנס. ואילו כמה מבני תורה אמר שאינו חייב דבר, ואחרים אומרים שהוא חייב בנידוי ומלקות וקנס.

[ . . ] עמרם
יפת הלוי בר טוביה נ"ע
דויד הלוי בר אהרן
שלמה בר עלי
מברך בר דויד
חיים בר משה
צביאן הכהן בר סעדיה נ"נ
פרח הן דנש

שלמה בר סעדיה הוא עד בהעתקה שנעשית מן הגליון הזה.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

פורים ברמלה - המגילה קריאה יפה - האנשים שמחים - לא נראה פורים כדוגמתו

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך פאברואר 28, 2018 2:23 pm

א בריוו פון נתן בן אברהם גאון צו ברכה בן רוח פון אדר ד'תשצ"ט. ער שילדערט ווי שיין און פרייליך עס איז געווען פורים אין רמלה. ביי מגילה לייענען איז געווען די זאל הערליך באלאכטן און געפאקט מיט הונדערטער מענטשן, כמעט אלע מענטשן פון די שטאט זענען געקומען צו מגילה. עס איז אזא פרייליכע פורים נאך קיינמאל געווען.

ENA 4020.6r.jpg
ENA 4020.6r.jpg (195.53 KiB) געזעהן 1225 מאל

ENA 4020.6v.jpg
ENA 4020.6v.jpg (146.3 KiB) געזעהן 1225 מאל


נתן ראש ישיבת גאון יעקב
בירבי אברהם זכרו לברכה
ליקירנו חשובנו נכבדנו מרנא ורבנא ברכה תלמידנו החכם
והנבון החרד במצות אלהי ישראל ישמרו קדושנו וינצרו
יוצרנו ביר רוח נ"ע וצל כתאבה אדאם אללה עזה אבראנ[י]
ידכר פיה אן סבק אלינא מנה כתאב דרגה כתאב דפעה אליה
רצוי הישיבה יחי לעד גא מן אלגרב וקד וצל יוגב אן יכתב
אלי אלגרב רצוי הישיבה יערפהם כסה כאתב אלכתאב במצר
אעני //אלצבי// בן מאיר ואן אחרם במצר ואחרם בעכא //ואלרמלה// ואן אבוה
אחרמה למה [ו]קף עלי אלכתאב תם ידכר אגתמאע אהל
דמשק וצלאתהם עלינא ראש ישיבה [וכתבהם] מחצר שהד
פיה אול יום ת רגל והם עלי אלאשהאד פיה [ואמא] לילתנא הדה
אעאדהא אללה עליך אעואם כתרה וזכאך לבנין ביתו
וכשם שעשו נסים לאבותנו בימים האלו כן יעשה לנו
כאנת לילה לם ישאהד אחסן מנהא אגתמע פי אלמגלס
נחו ת רגל ופי אלקאעה אכתר מנהם ולם יבקא
רבאן ולא קרא אלא וחצרו פכאן שי חסן לם ירא
מתלה ולעל אחצר ל שמעה צבחי ופוק קק שמעה
ונחו ל מנארה ועשרין בקנדלה ואצת אלדניא וחצרו
אלגוים וקרית אלמגלה פי נחו ל מצחף קראת חסנה
ולם יחצר אחד פי כניסה אלעראקין וכאן פי אלשאמין נחו עשרין וענד אלפאסי דון עשרה
וימכן כאן חאצר קק קרא כל גליל פיהם ופסקו מעלמין (!)
אלקראין באלנאס ופרחו אלנאס באתלאף אלכלמה וחצור
אלטאיפתין מעא וצלית עלי אלטאיפתין גמיעא וכרגו אלנאס
שמחים ואגמעו אלנאס //עלי// אן לם ירא מתל הדא אלפורים

מן איאם / בן אלקזאז וכאן / תקול בפה אחד / ברוך ייי אלדי / גמע כלמה אלט איפתי / עלי ידיך ופי מגלסך / ופרח אלנאס עטים / וקד וצלת כתב / מן אלדמשקין אלסאעה / עדה באלהנא לנא / באלמתיבה / ונכתץ אטיב / אלסלאם ודכרת / אן כתאבי לם / יצל אלי יקירנו רבנא / נט רח ולולא שגלי / במאכתבה / אלטאיפתין לקדמת אלכתאב / אליה וכתאבי יצל / אליה בעד הדא / כמא יגב לכבודו / ועלקת עלי עגלה / ושלומך / ירב / ישע יקרב

لولدي العزيز علي ابي البركات بن روح من والدته يصل الفسطاط
اطال الله بقاه وادام عزه وتاييده ونعماه ان شاء الله


נתן ראש ישיבת גאון יעקב בירבי אברהם זכרו לברכה ליקירנו חשובנו נכבדנו מרנא ורבנא ברכה תלמידנו החכם והנבון החרד במצות אלהי ישראל ישמרו קדושנו וינצרו יוצרנו ביר רוח נ"ע. הגיע מכתבך העברי, יתמיד אלקים את כבודך, שבו אתה כותב שכבר שלחת לנו לפני-כן מכתב ומצורף לו מכתב שמסר לך רצוי הישיבה יחי לעד, ואשר הגיע מן המערב.

אכן הגיע ויש צורך כי יכתוב‏ רצוי הישיבה אל המערב ויודיעם את שפלותו של כותב המכתב בפסטאט. דהיינו, הנער בן מאיר, וכי החרימוהו בפסטאט והחרימוהו בעכו וברמלה וכי אביו החרימו כאשר קרא את המכתב. מלבד זאת עליו להזכיר את התכנסותם של בני-דמשק וכי התפללו עלינו בתורת ראש ישיבה וכי כתבו שטר שחתמו בו את עדותם ביום הראשון ת' איש והם ממשיכים לתחום את עדותם בו [ . . . ] והנה הלילה הזה, יחדשהו אלקים לך שנים רבות ויזכך לבנין ביתו, וכו'.

היה זה לילה שטרם נראה יפה ממנו. התכנסו באולם המושב בערך ארבע מאות איש ובקומה התחתונה יותר מהם, ולא נותרו לא רבני ולא קראי שלא היו נוכחים. אם כן היה דבר נאה שלא נראה כדוגמתו. הביאו אולי שלושים נרות 'אור יום' ויותר מק”ק נרות ובערך שלושים מנורות ועשרים נברשות. והיה האולם כולו אור, והיו נוכחים (גם) גוים. וקראו את המגילה כשלושים ספרים בערך, קריאה יפה. ולא היה נוכח איש בבית הכנסת של הבבליים ואילו אצל הירושלמיים היו בערך עשרים ואצל הפאסי פחות מעשרה. אולי ק”ק קראים היו נוכחים. כל איש נכבד שבהם. והתערבו מלמדי הקראים בין הבריות ושמחו האנשים בידידות שבדבר בנוכחות שתי העדות יחדיו. התפללתי על שתי העדות יחדיו ויצאו האנשים שמחים. והסכימו הבריות פה אחד שלא נראה פורים כדוגמתו של זה -
מימי בן אלקַזאז והיה דבר יפה. ושתי העדות אומרות בפה אחד: ברוך ה' אשר איחד את דבר שתי העדות על ידיך ובאולמך. והיתה שמחה אדירה בין הבריות.

עתה הגיעו מספר מכתבים מהדמשקאים שבהם הם מברכים אותנו (שנעשינו ראש) ישיבה ושולחים לנו את מיטב דרישות השלום. כתבת שלא הגיע מכתבי אל יקירנו רבנא פרח ראש הפרק נטר"ח. לולא עסוק הייתי בהתכתבות עם הדמשקאים. הייתי מקדים את המכתב אליו. אבל מכתבי יגיע אליו אחרי (המכתב) הזה. כפי שראוי לכבודו, הוספתי (זאת)‏ בחיפזון. ושלומך. וכו'

לבני הנכבד עלי. אבו אלבַּרכַּאת בן רַוח. יתן לו אלקים אריכות ימים ויתמיד את כבודו ואת חסותו ואת חסדיו לו. מאמו, יגיע לפסטאט, ברצון האל.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

אסור שיקדש עד שיראנה

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג מארטש 26, 2018 10:14 am

"דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" (קידושין מא ע"א)

א שאלה אין הלכות נישואין, מעגליך מיט פיקטיווע נעמען ווי ראובן, שמעון...
פון די טיטלן איז מעגליך אז דאס איז געשיקט געווארן צו רבי אברהם בן הרמב"ם ז"ל (ראב"ם), צוליב וואס מען געפינט די זעלבע טיטלן אין אנדערע בריוו'ן וואס איז געשיקט געווארן צום ראב"ם, וואס אזוי האט מען אויך פארראכטן די פעלעדיגע אותיות ביים אנהייב פונעם בריוו.

[...]ו
[... הרב המו]בהק
[... נ]ר המערבי
[... יחיד] הדור אור
[העולם ופל]או ממזרח שמש
[ועד מבוא]ו ירום הודו ויגדל
[כבו]דו אמן [נ]צח סלה
[ראובן א]מלך עלי אבנה שמעון
[וטלב ר]אובן אן יבצר אבנה שמע
[וקאל ל]ה ראובן מא אזווג׳ אבנתך אלא
[... בע]ד אבצרהא בעיני ואדכל עלי
[...]יאן מחץ פקאל שמעון אדא אראד
[... א]חד? יבצר בנאת אלנאס ירוח
[וידכלהן] לחג׳רה יקלב בעינה [י]ורנו [ר]בנו
[...] אן קול ראובן חק פי מא קאלה
[...]וית[בת?]...ל[.]ל שמעון קול ...
[...]וישרט? ראובן?


[ראובן] מאורס בתו של שמעון. [וביקש] ראובן לראות בתו של שמעון, [ואמר ל]ו ראובן אני אתחתן עם בתך אלא אחר שראיתי אותה בעיני, כך שאני נכנס (את הנישואין?) מלא [ביטחון(?)].

שמעון אמר לו אם [...]אחד הרוצה לראות בנות של אנשים אחרים, צריך [להביאם] לתחום השיפוט שלו [= להתחתן איתם] ולבדוק (אותם אז) בעיניו. יורנו רבנו [...] אם דברי ראובן נכונים ותקף (?) [...] או אם דברי שמעון ... ויקבע(?) ראובן(?)

T-S AS 149. 178r.jpg
T-S AS 149. 178r.jpg (129.33 KiB) געזעהן 1051 מאל

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

מנשה מלמד מבקש הוספה לקראת חג הפסח

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג מארטש 26, 2018 7:58 pm

בערך אין יאהר ד'תתק"ל, "מנשה מלמד" פון אלכסנדריה שיקט א לאנגע בריוו מיט גאר שיינע שבחים צו "יהודה בן אלעזר אלוף השושלת" א מקורב למלכות, ער איז די זיידע פון זיין פריוואטע תלמיד "זַיְן אלכֻּיתַאבּ", דער זוהן פון אלעזר. ער בעהט זיך ביי איהם צום סוף פונעם לאנגן בריוו, אז אזוי ווי עס דערנענטערט זיך דער יו"ט פסח און ער האט גארנישט מיט וואס צו צוגיין צום יו"ט, זאל ער איהם געבן א צוגאבע, א העכערונג אין געהאלט (bones), ער זאל קענען קויפן קליידער מעהל א שעפסל, און אלע אנדערע געברויכן וואס מען ברויך לכבוד יו"ט.

לכתחילה האט ער שוין געוואלט בעטן אום פורים, אבער ער האט מחליט געווען צו בעטן אום פסח פאר ביידע. ער ברויך ספעציעל יעצט מער געלט וויבאלד ער האט שוין חתונה געהאט, ער האט א משפחה און ער טראגט דעם עול אין שטוב.
מנשה מלמד איז זיכער ביי זיך אז ער וועט האבן א הערליכע טיש אנגעגרייט פון אלעם גוטן דעם קומענדיגן פסח (העעל"ט) מיטן הילף פונעם הייליגן באשעפער און זיין תלמיד'ס זיידע וועט זיין דער גוטער שליח

אללה תעאלי יבלג אלחצ'רה אלסאמיה אלעאליה אלאגליה אלשיכיה אלדיואניה
אלתקתיה אלהארוניה תבת אללה סעאדתהא ואחסן תופיקהא
אמתאל הדה אלמועד אלמבארך אלקאדם מועד חג המצות
שנים רבות שש ושמח לחזות בנועם עם יי' ולבקר בהיכלו ולעלות
עם עולי רגלים בשלוש פעמים ולאכול מן הפסחים ומן הזבחים
שיגיע דמם על קיר מזבח אלהינו לרצון וכן יהי רצון. גיר כאף אנהא
ירום הודה ויגדל כבודה צעובה אלזמאן ולא סימא עלי מן לא לה
מעישה מתל עבדהא וידי קצירה אלי חד ולא לי סביל אלימא
אנפקה פי הדא אלמועד וקד תאהלת והצל עלי עול בית ואחתאג'
אלי תג'מל פי אלמועד כמא אעתדתה מתל כסוה ושרא קמח
ושרא כרוף וגיר דלך ממא ילי אלמועד ומא לי אלא אללה ואנעאם
אלחצ'רה אלדי עהדתה כמא קאל אלכתוב רק כל מחסורך עלי ואנא
אעלם אן הדא אלקול הו פי צ'מיר אלחצ'רה אלסאמיה לעבדהא
לאני מן אחדא צנאיעהא אלדי אסטנעתהם { ! } בפצ'להא ורחמתהא
וכאן עבדהא מעול אן יסאלהא פי פורים פג'עלת אלג'מיע סואל
ואחד ללמועד ומא אערף אן תכון מאידתי וביתי וביתי מג'מל פי הדא
אלעיד אלא מן אללה ומן צדקתהא ומן ברהא ומן אנעמהא פלא
זאלת אבדא מקצודה ואסתגאב מן צ'עפי פיהא ופי מולאי אלשיך
אבו אלמעאלי ולדהא צאלח אלדעא ושלום הדרת אדנינו
ושלום השר חמורו ושלום כל אשר לו יגדל סלה.


יביא האל יתעלה את הדרתך הנעלה, המרוממת, הנכבדת, המכובדת, משענת המלכות", לבית אהרון הכהן, יתמיד האל אושרך וייטיב הצלחתך למועדים נוספים כמו המועד הזה המבורך, הבא עלינו, ”מועד חג המצות, שנים רבות שש ושמח לחוות בנועם עם ד' ולבקר בהיכלו ולעלות עם עולי רגלים בשלוש פעמים ולאכול מן הפסחים ומן הזבחים שיגיע דמם על קיר מזבח אלוקינו לרצון וכן יהי רצון”.

לא נסתר ממך, ירום הודך ויגדל כבודך, קושי הזמן ובמיוחד למי שאין לו פרנסה כמו לעבדך. ידי קצרה עד כדי כך שאין לי במה להוציא את הוצאות המועד הזה. כבר התחתנתי ויש עלי "עול בית” ואני זקוק לחסד לרגל המועד, כמו שאתה רגיל. כגון בגד וקניית קמח וקניית כבש ושאר הדברים המתנקשים לרגל המועד. ואין לי דבר זולת אלוקים וחסד הדרתך שהתנסיתי בו. כנאמר: ”רק כל מהסורך עלי". ומיטיב אני לדעת שפסוק זה שוכן בלב הדרתך הנעלה לעבדך, כי אני אחד מחניכיך, שפרשה חסותך עליהם בחסדך וברחמיך. התכוון עבדך לבקש ממך בפורים, אבל עשיתי מהכל בקשה אחת למועד. אני יודע כי שולחני וביתי יהיו ערוכים בחג הזה רק בזכות האל ובזכות צדקתך וחסדיך וטובותיך. ותהיה תמיד מען {לבקשות עזרה} ו”ענו תפילותי" הכשרו ת שנאמרו מתוך חולשתי למענך ולמען אדוני השיך אבו אלמעאלי, בנך. ושלום הדרת אדונינו ושלום השר חמודו ושלום כל אשר לו יגדל סלה.

T-S 24.27 r v.jpg
T-S 24.27 r v.jpg (265.05 KiB) געזעהן 1026 מאל

משהלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 394
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 02, 2017 2:01 pm

תגובהדורך משהלע » מאנטאג מארטש 26, 2018 8:08 pm

א דאנק!

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2441
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג מארטש 26, 2018 8:28 pm

בענקעל האט געשריבן:בערך אין יאהר ד'תתק"ל, "מנשה מלמד" פון אלכסנדריה שיקט א לאנגע בריוו מיט גאר שיינע שבחים צו "יהודה בן אלעזר אלוף השושלת" א מקורב למלכות, ער איז די זיידע פון זיין פריוואטע תלמיד "זַיְן אלכֻּיתַאבּ", דער זוהן פון אלעזר. ער בעהט זיך ביי איהם צום סוף פונעם לאנגן בריוו, אז אזוי ווי עס דערנענטערט זיך דער יו"ט פסח און ער האט גארנישט מיט וואס צו צוגיין צום יו"ט, זאל ער איהם געבן א צוגאבע, א העכערונג אין געהאלט (bones), ער זאל קענען קויפן קליידער מעהל א שעפסל, און אלע אנדערע געברויכן וואס מען ברויך לכבוד יו"ט.

לכתחילה האט ער שוין געוואלט בעטן אום פורים, אבער ער האט מחליט געווען צו בעטן אום פסח פאר ביידע. ער ברויך ספעציעל יעצט מער געלט וויבאלד ער האט שוין חתונה געהאט, ער האט א משפחה און ער טראגט דעם עול אין שטוב.
מנשה מלמד איז זיכער ביי זיך אז ער וועט האבן א הערליכע טיש אנגעגרייט פון אלעם גוטן דעם קומענדיגן פסח (העעל"ט) מיטן הילף פונעם הייליגן באשעפער און זיין תלמיד'ס זיידע וועט זיין דער גוטער שליח

אללה תעאלי יבלג אלחצ'רה אלסאמיה אלעאליה אלאגליה אלשיכיה אלדיואניה
אלתקתיה אלהארוניה תבת אללה סעאדתהא ואחסן תופיקהא
אמתאל הדה אלמועד אלמבארך אלקאדם מועד חג המצות
שנים רבות שש ושמח לחזות בנועם עם יי' ולבקר בהיכלו ולעלות
עם עולי רגלים בשלוש פעמים ולאכול מן הפסחים ומן הזבחים
שיגיע דמם על קיר מזבח אלהינו לרצון וכן יהי רצון. גיר כאף אנהא
ירום הודה ויגדל כבודה צעובה אלזמאן ולא סימא עלי מן לא לה
מעישה מתל עבדהא וידי קצירה אלי חד ולא לי סביל אלימא
אנפקה פי הדא אלמועד וקד תאהלת והצל עלי עול בית ואחתאג'
אלי תג'מל פי אלמועד כמא אעתדתה מתל כסוה ושרא קמח
ושרא כרוף וגיר דלך ממא ילי אלמועד ומא לי אלא אללה ואנעאם
אלחצ'רה אלדי עהדתה כמא קאל אלכתוב רק כל מחסורך עלי ואנא
אעלם אן הדא אלקול הו פי צ'מיר אלחצ'רה אלסאמיה לעבדהא
לאני מן אחדא צנאיעהא אלדי אסטנעתהם { ! } בפצ'להא ורחמתהא
וכאן עבדהא מעול אן יסאלהא פי פורים פג'עלת אלג'מיע סואל
ואחד ללמועד ומא אערף אן תכון מאידתי וביתי וביתי מג'מל פי הדא
אלעיד אלא מן אללה ומן צדקתהא ומן ברהא ומן אנעמהא פלא
זאלת אבדא מקצודה ואסתגאב מן צ'עפי פיהא ופי מולאי אלשיך
אבו אלמעאלי ולדהא צאלח אלדעא ושלום הדרת אדנינו
ושלום השר חמורו ושלום כל אשר לו יגדל סלה.


יביא האל יתעלה את הדרתך הנעלה, המרוממת, הנכבדת, המכובדת, משענת המלכות", לבית אהרון הכהן, יתמיד האל אושרך וייטיב הצלחתך למועדים נוספים כמו המועד הזה המבורך, הבא עלינו, ”מועד חג המצות, שנים רבות שש ושמח לחוות בנועם עם ד' ולבקר בהיכלו ולעלות עם עולי רגלים בשלוש פעמים ולאכול מן הפסחים ומן הזבחים שיגיע דמם על קיר מזבח אלוקינו לרצון וכן יהי רצון”.

לא נסתר ממך, ירום הודך ויגדל כבודך, קושי הזמן ובמיוחד למי שאין לו פרנסה כמו לעבדך. ידי קצרה עד כדי כך שאין לי במה להוציא את הוצאות המועד הזה. כבר התחתנתי ויש עלי "עול בית” ואני זקוק לחסד לרגל המועד, כמו שאתה רגיל. כגון בגד וקניית קמח וקניית כבש ושאר הדברים המתנקשים לרגל המועד. ואין לי דבר זולת אלוקים וחסד הדרתך שהתנסיתי בו. כנאמר: ”רק כל מהסורך עלי". ומיטיב אני לדעת שפסוק זה שוכן בלב הדרתך הנעלה לעבדך, כי אני אחד מחניכיך, שפרשה חסותך עליהם בחסדך וברחמיך. התכוון עבדך לבקש ממך בפורים, אבל עשיתי מהכל בקשה אחת למועד. אני יודע כי שולחני וביתי יהיו ערוכים בחג הזה רק בזכות האל ובזכות צדקתך וחסדיך וטובותיך. ותהיה תמיד מען {לבקשות עזרה} ו”ענו תפילותי" הכשרו ת שנאמרו מתוך חולשתי למענך ולמען אדוני השיך אבו אלמעאלי, בנך. ושלום הדרת אדונינו ושלום השר חמודו ושלום כל אשר לו יגדל סלה.

T-S 24.27 r v.jpg


הפלא'דיג!
זעה אויך דא
http://forum.otzar.org/download/file.php?id=47932
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

חמשה ועשרים אשרפי, לקבר אדוננו שמואל

תגובהדורך בענקעל » זונטאג מאי 06, 2018 2:43 pm

פון אן אינטערעסאנטע שמועס וואס האט זיך פארמירט דא איבער די היסטאריע וויאזוי עס האט זיך אנגעהויבן די הדלקות און חלאקע'ס ביים קבר פון התנא אלקי רבי שמעון בר יוחאי, און איבער וואס
באמבאסטיש האט געשריבן:דער ברטנורא האט עס געשריבן אין שנת רמ"ט, אז ביים קבר פון שמואל הנביא מאכט מען א הדלקה, וז"ל: "קברו של אדונינו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר, ביום מיתתו, מכל הסביבות. ומדליקין עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקין עליו נר תמיד, ורמז מצאו (שמואל א' ג' – ג') ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'".

די קבר פון שמואל הנביא איז אריבער בידי הגוים בערך 100 יאר שפעטער אין שנת ש"ל, דעריבער האב איך א קלער אז אולי איז עס משם נשתרבב געווארן צו קבר הרשב"י, או אפשר שבזמנים הללו איז אזוי געווען די מנהג ביי אלע קברי צדיקים.
ברענגען מיר נאך ראיות צו די הייליגע מנהגים ביים קבר פון שמואל הנביא.
אין שו"ת רדב"ז (רל"ט - של"ד) חלק א סי' ס"ז, שרייבט דער רדב"ז, איבער א שאלה אויף א רייכע פרוי וואס מנדב געווען א חלק פון איהר פארמעגן "לאדוננו שמואל הרמתי ע"ה".
נאך א שאלה צום רדב"ז, איבער צוזאגן געלט פאר א חולה לרפואה, דארט אין סי' תקי"ג "באשה שנדרה: אם תעמוד בתי מחוליה, אתן חצי דמיה לסידי |לאדון] שמואל בפני בעלה. ואמר הבעל אתן כך וכך, שהוא פחות הרבה מחצי דמי הבת. אם חייבת ליתן כפי מה שאמרה היא, או כפי מה שאמר הבעל".

אויך אין חלק ב' סי' תרח איז דא א שאלה איבער מאכן א חלאקה ביים קבר פון שמואל הנביא. די שאלה איז פון יארן שפעטער, ווי "באמבאסטיש" האט ערווענט, אז אין ש"ל איז די קבר געווען אין גוי'שע הענט. "במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא, ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות, ואין ישראל יכול להכנס שם. מה תקנה יש לו, וגם הקהל והחכמים החמירו, שלא יעלה לשם שום יהודי".

אין די צייטן פונעם רדב"ז האט געלעבט רבי לוי ב"ר יעקב חביב, ער האט געלעבט פון שנת ר"מ ביז ש"א אין זיין ספר שו"ת מהרלב"ח סימן ג', ברענגט ער א שאלה צו איהם, ווי איינער האט מנדב געווען א חלק פון זיין גוף לאדוננו שמואל.
"לשון השואל. זאת להודיע למעלת תורתך, איך בא לפנינו בחור אחד עני, שמו אלעזר ברבי יפת נ"ע... והעני היה חולה, ומרוב כובד חליו אמר, שנדר רביע גופו לאדוננו שמואל ע"ה... ואין בו יכולת ללכת לירושלים עיר הקודש תוב"ב, שהוא עני מדודלדל... וכמה יפרע זה העני, שבכל יום ויום אחזוהו חלאים... ואומר, שהוא לסבת עכובו מלפרוע..."

אויך אין די קאירא גניזה איז דא א הסכם יבום וואס איז געשאצט צו זיין פון די ת' יארן, ווי מען האט זיך אויסגענומען אז ווער עס וועט נישט איינהאלטן דעם הסכם, וועט באצאלן בתורת נדר, פינעף און צוואנציג 'אשרפי', א מצרי'שע מטבע, צו די קבר פון שמואל הנביא.

AIU VII D 81.jpg
AIU VII D 81.jpg (324.72 KiB) געזעהן 804 מאל

שהדנא נחן אלואצעין כטוטנא
עלי אלשיך מהדב אבן אלמרחום
רצי ע"ס ידיע אלכאהנה ועלי
שקרה זוגת אלשיך פרגאללה אבן
אלמרחום אלמעלם יעקוב אלמערוף
באבן שמס אן אי מן פסך מנהם
ען מא אתפקוא עלי יכון ענדו
עלי סביל אלנדר כמסה ועשרין
אשר[פי] למק[אם א]דונינו שמואל
יכון תחת מלעו...אלי אן ירפעה
וכאן דלך מנהם בקנין גמור
וכאן דאלך בחצר[ת] אלשיך פרגאללה
זוג שקרה אלמדכור וארתצ[י]
בגמיע דאלך וכאן דלך [מוה]
בקנין גמור...
..... כל

ואלסכנה בידה... הדאיא.../ קדר אלחאל ואלייבום פי אלסנה אלאתיה

תמנע ען י.ע דלך



היינו עדים אנו השמים חתימותינו, על הזקן מהד'ב בן המנוח רצ'י עליו השלום, הידוע בשם ”הכוהנת”, ועל שקרה (אפשר לקראו סקרה), אשת הזקן פרג'אללה, בן המנוח המורה יעקוב, שנקרא אבן שמס. שמי מהם יפר מה שהסכימו עליו, יהיה מוטל עליו בתורת נדר, חמשה ועשרים אשרפי לקבר אדוננו שמואל, והוא יהיה תחת [חרם עד ש]ישלם אותו. והיה זה מצדם בקנין גמור. והיה זה בפני הזקן פרג'אללה, בעל שקרה (סקרה), הנזכר, והוא הסכים לכל זה, והיה זה בקנין גמור... כל, והמגורים לפי רצונו... מתנות... / לפי המצב והייבום בשנה הבאה תמנע מל[עשות] זאת

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

גבינין מהר זיתים הם כשרים וטובים לקנות

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג מאי 17, 2018 10:41 am

דאס איז מעגליך די עלטסטע כתב הכשר. עס איז געשריבן אין ירושלים אין די ד'תת יארן.

יפת בר משולם פון די כת-הקראים אין ירושלים, וואס וואוינען אין א געגענט 'סמרתקה', (מעגליך נעבן הר הזיתים קעגן נחל הקדרון), האט געקויפט 30 רטל 'קעז' (ערך 28 פונט), וואס מען האט פרודאצירט ביים הר הזיתים. כדי צו פארקויפן קעז פון די קראים אויך פאר די רבנים אין מצרים, האט יפת - פאר ער האט זיך ארויסגעלאזט אין וועג קיין מצרים, גענומען א כתב הכשר פון די רבני ירושלים.

דריי רבנים פון ירושלים האבן איהם אונטערגעשריבן דעם כתב הכשר מיטן קונה זיין פון איהם די קעז דורך זיך געבן די הענט, כמנהג הקראים. "קנינו מידו בקנינם, שהוא יד ליד" און באשווערט יפת הקראי "בשבועת התורה הקדושה".

די קעז איז געווארן צוטיילט און איינגעפאקט אין 339 זעקלעך. מעגליך אלץ א סימן כשרות.

T-S 10J6.14r.jpg
T-S 10J6.14r.jpg (162.67 KiB) געזעהן 692 מאל

בשמך רחמנ
אודיע לרבותינו אשר בארץ מצ[רים]
כי בא יפת בר משולם שהוא מכת הקראים
אשר בסמרתקה וקנה שלושים רטלין גבינין
ממעשה הר זיתים והם כשרים וטובים לקנות
מהם הרבנים ולא התרנו לקנות ממנו אילא לאחר
שקנינו מידו בקניינם שהוא יד ליד והשבענו
אותו בשבועת התורה הקדושה ומספרם
שלוש מאות טפוסים ות[ש]עה ושלושים

צמח ברבי יוסף ברבי צמח נוחם עדן
יוסף ברבי צדקה ברבי יוסף נוחם בע'
אהרן הכהן בר עמרם נ"נ

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלף
תגובות: 1202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך מונאוויטש » דאנארשטאג מאי 17, 2018 1:42 pm

שכויעך, בענקל!

אינטערעסאנטע הכשר דאס. די טערמין "רבנים" האט מען אין יענע תקופה באטיטלט די אידן וואס זענען געבליבן מיט די מסורה און זיך נישט צוגעשטעלט צו די כת קראים. הייסט דאס אז דער קראי יפת בר משולם פון ירושלים האט געוואלט פארקויפן גבינה פאר די "רבנים" אין מצרים, איז ער געגאנגען נעמען א הכשר פון דריי לאקאלע "רבנים". אבער די רבנים האבן הפנים געהאלטן אז אויב דער קראי ווערט נישט ווערן באשוואוירן אויף דעם קראי'שן אופן איז זיין נאמנות ווערד נול. (מעגליך אז זיי האבן אים משביע געווען אויף ביידע אופנים, סיי אן עניית אמן אחר שבועה, אזוי ווי די הלכה לויטעט, און סיי א האנט-שעיק.)

מה הפשט פון די נקודות העכער דעם ערשטן חתימה?

"אהרן הכהן בר עמרם". נישט א שלעכטע נאמען!

*

אגב, שמעתי אז ביז רבי עמרם חסידא איז דער נאמען עמרם איז נישט געווען מצוי אין אשכנז'ישע מקומות.
לעצט פאראכטן דורך מונאוויטש אום דאנארשטאג מאי 17, 2018 2:07 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג מאי 17, 2018 2:07 pm

אזוי האט מען געשריבן 'נוטריקון'. קוק צוריק אויף אנדערע כתבים. מען זעהט דאס כסדר.

אזוי ווי דאס: יוסף ב֗ר֗ב֗י֗ צדקה ב֗ר֗ב֗י֗ יוסף נ֗וח֗ם֗ בע(דן)

אוועטאר
הודו להשם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 310
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 17, 2017 3:44 pm
לאקאציע: בבית מדרשו של רבינו

תגובהדורך הודו להשם » דאנארשטאג מאי 24, 2018 2:45 pm

אינהאלטסרייך. באלערנד. נאסטאלגיש.
אהההההה...... דאס כת"י פונעם רמב"ם און אר"י הקדוש. כאפט א ציטער.
יישר כח
אויב האט איר הנאה פון די תגובה אדער איר האט קריטיק, ביטע לאזט אייך הערן דא אדער אין אישי. ישר כח

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

איבער טויזענט יאהר; א מאמע בלייבט א מאמע!

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך יוני 27, 2018 8:17 pm

מיר זענען נישט קיין סאך געוואוינט צו באטראכטן די אלט פארשטויבט און פארווערעמטע בריוו'ן פון די קאירא גניזה אלס עפעס וואס זאל אונז לערנען אויף היינטיגע צייטן. עס ווערט מער באטראכט, ווי אנגעלעגנהייטן פון גאר א ווייטע פארגאנגענהייט אינעם מיטל-אלטער, פון פינף הונדערט צו טויזענט יאהר צוריק, ווען די פראבלעמען און זארגן זענען געווען איבער פלאנצונגען און שיפן; רויבערס און פיראטן; קעניגן און פאשא'ס א.ד.ג. - מיר אין אזא פארגעשריטענע וועלט קענען זיך שווער פארשטעלן, וואס די אלע זארגן האבן ריכטיג באדייט און ווי זיך צו ספראווען דערמיט.

איין זאך האט זיך זיכער גארנישט געענדערט קיין טראפן ביסן... אפילו נאך א טויזענט יאהר איז עס געבליבן די זעלבע.

די הארץ פון א מאמע!

'דוסא בן יהושע הלאדקי' מיט זיין יונגערע ברודער, זענען אוועק געפארן פון זייער היים אין אל-ראקקא אין צפון סוריה, קיין פוסטאט מצרים, איבערלאזענדיג זייער פארעלטערטע מאמע אין סוריה ביי זייער שוועסטער און שוואגער 'סהל בן חאתם'.

דריי יאהר איז פארביי און זי הערט גארנישט פון איהר זוהן 'דוסא בן יהושע'. ווי א געטרייע ליבליכע מאמע וואס גייט אויס צו באקומען א גרוס פון איר קינד, טוט זי שטענדיג בעטן ביים באשעפער אויף די וואויל זיין פון איהר קינד. פון גרויס זארג האט זי איהם אנגעהויבן שרייבן בריוו'ן, מיט די האפענונג אז ער וועט זיך דערמאנען אין איהר און צוריקשרייבן, אבער זי באקומט נישט קיין ענטפער.

זייענדיג איבערגענומען פון צער און עלענדקייט, האט זי איין דאנארשטאג אין כ"א אב, דאס מער נישט געקענט איבערטראגן און זיך געזעצט שרייבן א לענגערע הארציגע בריוו, וואו זי גיסט אויס איהר פארזארגטע פארקלעמטע הארץ, און איהר בענקעניש צו איהר זוהן. זי גיבט ארויס איהר טיפע ליבשאפט און זארג איבער איהם, וואס ער לאזט זיך גארנישט הערן.

די בריוו איז טאקע זייער אלט... אבער די ווערטער הערן זיך ווי פון היינט...

די בריוו רעדט פאר זיך אליין!

בשמך רח'
אני כותבת לך בני, והיקר לי ואצלי מכל האנשים. יתן לך אלקים אריכות ימים ויתמיד את גדולתך ואת עזרתו לך ואת אושרך ואת שלומך וישלים את חסדיו לך. מן הבית ברקה, ביום ה', כ”א באב. אני בריאה, יתן לך אלקים בריאות תמיד ברחמיו. כבר נמאס לי, בני, לכתוב לך מבלי לקבל ממך תשובה, ואיני יודעת למה אתה מזלזל בקשרי המשפחה שלך. מגיעים מאחיך, אלקים שומרו, כל הזמן מכתבים, ואין בכללם אף מכתב שיגיע ממך. והלוא אתם שניכם יחד במקום אחד. האם אינך יודע שבבוא אלי מכתב ממך, הוא כמו ראיית פניך. וכי אינך יודע שליבי יוצא לקבל מכם ידיעות. והלוא מה יכול להיות יותר קל מאשר לכתוב מכתב, ולהרגיע את לבי. אל תהרגוני טרם זמני. כתב אחיך, ייתן לו אלקים שלום, שהוא יוצא להתפלל בחודש החג בירושלים ויש בדעתו לבוא אלינו. אני רוצה אפוא ממך, שתזרז אותו בזאת, ואל תעזוב אותו. ויקח גם את בניו, כי אכן אני מתחילה לשאול באמת, הלא נתתם לשונא מה שביקש והתפזרתם בערים. אבקש מאלקים, בני, שלא יחשב לי את שלוש השנים האלה מחיי. והלוא אין נוהגים בגסות שכזאת עם אדם, נוכח כל משפחתו ואנשיו. והלוא אני רוצה ממך רק שתכתוב מדי פעם מכתב, שאדע שאתה בקו הבריאות. ישבתי וחיכיתי לקיץ שיבואו מכתביך, חלף הקיץ ולא קראתי מכתב ממך. רציתי שתודיע לי כמה תשהה בפוסטאט, להרגיע את לבי לפני מותי, והייתי מאושרת אילו היית קרוב אלינו, בירושלים או בארץ זו, אבקש מאלקים שייטיב לך. ואני צמה ומתפללת למענך יומם ולילה. אני רוצה ממך, בני, עשרים דרהמים 'פוך אצפהאני' נקי, וחמשה דרהמים 'אבץ הודי ומראזבי'. בשם אלקים, אילו שלחת לי את כותונותיך המלוכלכות עם לכלוכן, הייתי משיבה בהן את רוחי. אל תפסיק לכתוב לי. ובשם אלקים הישמר לנפשך ממעשה רמאות שזוממים נגדך והישמר משכרות, וכשאתה עולה או יורד, אפילו כשתיית אצלי, לא הייתי שקטה לגביך. אני נשבעת באלקים, אין לי קיום ולא חיים מאז שעזבת, מאלקים אבקש שיאחדנו בקרוב, ותראה בני, ניפגש אני ואתה בטרם מותי, ואהיה מאושרת שאראה אותך בטרם אראה אותו (=בית עולמי) ולפני מותי. השבח לריבון (העולמים), פיזר אתכם. אביך | בעיר אחת, ואחיך בעיר אחרת, ואתה בעיר אחרת, ואותי השארתם אצל אחותך, כי כך רצית. וכמה יכול אדם לשבת בבתי הבריות (=של אחרים). בשם אלקים עליך, שכנע את אחיך ככל שתוכל, אולי ייענה לדברי, | בכל מכתב שבא ממנו הוא מתלונן ואומר: אין לי כסף, וכי אביו לא השאיר לו עסק. וזה שנתיים הוא אומר: קניתי לכם מתנות, כמה שהוא מעניק לנו, אבל איננו רואים כלום. מאלקים אבקש שייטיב עמו. אשת 'ברהון' שואלת אותך על 'צאלח', אם נשא | את אשת 'אלמזרור'. אמרו עליו שתעה. הודיענו מה אתו. ואם יש לך חשק, קנה לי צניף לראש של תכלת עם רקמה כחולה .... אני שולחת לך את מיטב דרישות השלום. באמונה, אל תפסיק לכתוב לנו. חאתם; ובני הבית; ואחותך; וסהל; ואבו אלרצא; אני מאושרת כשאני רואה מישהו מהם שולחים לך את מיטב דרישות השלום. וסלימאן תלמידך דורש בשלומך. וכבר כתבנו לפני כן מכתבים לך ולאבו אלעלא, יתן לו אלקים שלום. בתאריך ט' באב, כתבתי לך בעניין הצניף לראש, רק משום שנמאס לי לכתוב אל אביך, זה שנתיים, ולא שלח.

לאדוני ורבי אבו מנצור דוסא בן יהושע החבר הלאד'קי, יתן לו אלקים אריכות ימים ויתמיד את גדולתו ואת עזרתו לו. מן (בית) סהל בן חאתם; לפוסטאט, 'קצר אלשמע', סמטת מכין; יגיע, ברצון הקל יתגדל וישתבח. לשותפו של החבר(?) עלי אלחלבי.

אלתסן בן אברהים ובנו; לאסד אבן מחמד בן אבי עבאד. קח ממנו את תשובתו במהרה, ברצון הקל.



T-S 13J23.5r.jpg
T-S 13J23.5r.jpg (142.36 KiB) געזעהן 356 מאל

T-S 13J23.5v.jpg
T-S 13J23.5v.jpg (106.66 KiB) געזעהן 356 מאל

בשמך רח'
כתאבי יא ולדי ואעז אלכלק עלי וענדי אטאל אללה בקאך ואדאם עזך ותאידך
וסעאדתך וסלאמתך ואתם נעמה עליך מן אלמסתקר באלרקה יום אלה כ֗א֗ באב
ען עאפיה געלהא אללה דאימה לך ברחמתה וקד מלת ממא אכתב אליך יא ולדי
ומא יצלני מנך גואב פמא אדרי עלי איש אנזלה מנך צלח יצל מן אכוך
חפטה אללה כתב ומא יצל לך פי גמלתהא כתאב ואנתם גמיעא פי מוצע
ואחד פמא תעלם אן כתאבך אדא וצל אלי ענדי אנה מקאם וגהך ומא
תעלם אן קלבי מתעלק באכבארכם פלא יכון אקל מן כתאב תכתבה
תטיב בה נפסי לא תקתלוני מן גיר חיני ודכר אכוך סלמה אללה אנה
נאזל יצלי שהר אלעיד פי אלקדס ויתוגה אלי אלמגי אלינא פאריד מנך אן
תחתה פי דלך ולא תתואנא חתי יאכד צביאנה לאן קד אכדת אלמסלה
בחקהא ואעטיתם אלעדו מא טלב ותפרקתם פי אלמדן ואסל אללה יאבני
אן לא יחסב הדה אלג סנין מן עמרי ומא יגפו אנסאן עלי אהלה ונאסה
הדא אלגפא ומא נריד מנך אלא תכתב כל קליל כתאב לנעלם אנך פי
עאפיה וכנת מנתטרה לציף חתי תגיני כתבך קד מצא אלציף ומא
קראת לך כתאב וקד אשתהית עליך תערפני כם תקים במצר
לתטיב נפסי קבל מותי וטובי למן כנת קריב מנא פי אלקדס או פי
הדה אלדיאר ואסל אללה אן יכיר לך ואנא צאימה דאעיה לך באלליל
ובאלנהאר ואריד מנך יא ולדי כ֗ דרהם כחל אצפהאני כאלץ וה֗
אלדראהם תותיא הנדי ומראזיבי ובאללה עליך אמא אנפדת לי מן
כלעאן קמצאנך בוסכהא לארד בהא רוחי וכתבך לא תקטעהא
ובאללה עליך אחתרז לנפסך מן חילה תקע עליך ואתוקא אלסכך
ואלצעוד ואלנזול אנת כנת ענדי ומא כנת אמן עליך ובאללה אחלף
אן מא לי עיש ולא חיאה מן פרקתך פאסל אללה אן יגמע ביננא
קריבא ותרי יאולדי נגתמע אנא ואנת דון ופאתי וטבי למן
נטרתך [[וקבל]] נטרה וטפיתי סבחאן רב שתתכם אבוך פי

מדינה ואכוך | פי מדינה ואנת | פי מדינה | וכליתמוני | ענד אכתך | וכדי אשתהית | אנת וכם | יקעד אנסאן | פי ביות אלנאס | פבאללה עליך | אמא נגזת | אכוך בכל | מא תקדר | עליה לעל | ירד צותי

וכל כתאב יגי מנה | ישכו יקול מא | מעי שי ומא | תרך לה | אבוה שגל | ולה סנתין יקול | קד אשתרית | לכם מסניאת | כם ימן עלינא | ושי מא נרי | פאסל אללה אן | יכיר לה ובית | ברהון תסלך | ען צאלח אן | כאן תזוג

באמראה אלמזרזר ודכרו ענה אנה תאה פכברנא כברה
ואן כאן לך גדה פאשתרי לי מעיגר כחלי תכון טרזה זרקא וביץ
כצצתך באתם אלסלאם ובאמונה אן קטעת כתבך עני . . . . . . .
וחאתם ואהל אלדאר ואכתך וסהל ואבו אלרצא וטובי למן נטרתה
והם יכצונך באתם אלסלאם [ו]סלים [ת]למידך יכצך באלסלאם
וקד תקדמת לנא כתב אליך ואלי אבו אלעלא סלמה אללה בתאריך
ט֗ באב
ומא כתבת אליך פי סבב אלמעיגר
אלא אני קד מלת ממא אכתב אלי
אכוך מן סנתין פמא פעל


לסידי ומולאי אבו מנצור דוסא בן יהושוע אלחאבאר מן סהל בן חאתם .צר
א. .דקי אטאל אללה נפסאה ואדאם עזה וסאעדה קצר אלשיך דרב מכין יצל אסא אללה ערוחל
לצאחב אלחרב עלי אלחלבי לל[רס]ל אבי מחמד אבי עבאד
ללמח. .בן השאם ופתאה תאחד גואב סרעה אן שא אללה


האט איהר שוין געקלינגן די עלטערן היינט?

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2597
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

רעידת אדמה בירושלים ובשכם שנת ה'ש"ו

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך יולי 11, 2018 3:23 pm

א בריוו פון אליעזר זוסמאן צאריט די מאן פון רחל זוסמאן, צו זיין זוהן אביגדור איבער א שרעקליכע ערדציטערניש אין ירושלים און אין שכם, וואס האט פאסירט ווען ער ארויף קיין ארץ ישראל און די גרויסע אפענע ניסים פון השי"ת וואס ער האט דאן בייגעוואוינט.

..jpg
Oxford: MS Heb. C.64/1
..jpg (176.37 KiB) געזעהן 212 מאל

בני אביגדור עת לידתך היתה
ואני אליעזר המכונה זוסמן בן מהר"ר אברהם צאריט ז"ל ה"ה בבואי לק"ק ירושלי' תוב"ב היה
בשנת ש"ו לפ"ק לאלף השישי בשנת השמטה בחודש מרחשון ועתה בחודש שבט בשנה
דלעיל הראה ה' לנו אותות ומופתים שלא ראו אבותינו ואבות אבותינו מיום היותם על האדמה
ויהי באחד עשר יום בחודש הזה ביום החמישי אפשר שעה אחת אחר חצות היום הר[אה
ה"י אותנו שלו הארץ תבל ויושביה והראה שהכל בידו כחומר ביד היוצר ואם הוא נטה
ידו וגו' ומחמת הרעש נפלו הרבה מגדלים כמעט שליש מגבהם ומגדל של א"א גם היה
אחד מהם ונהרגו פה בירושלים אפשר עשרה גוים ולכל בני ישראל לא מת אחד
ובעיר שכם היה הרעש כל כך גדול עד שנהרגו לפחות שלוש מאות גוים וג' או ד'
יה[ודים אחר כל זאת היו ג"כ רעשי' אבל אינם כל כך גדול ועוד היום אנחנו בחרד[ה
גדולה כל היום וכל הלילה מפני הרעש אבל לה"י קוינו שעד הנה עזרנו שהוא
יושיענו ג"כ מכאן והלאה והוא רחום וגו' נאום אליעזר המכונה זוסמן צאריט

הנ"ל


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט