בית הכנסת בן עזרא - פוסטאט קאירא - קאירא גניזה

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

מענדי
שר העשר
תגובות: 22
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 15, 2017 12:56 pm

תגובהדורך מענדי » מאנטאג יולי 17, 2017 12:16 pm

פון די "גזירת שמד על יהודי תימן" קען מען זען אז מ'פלעגט ניצן "זצ"ל" אויף צדיקים ווען זיי האבן נאך געלעבט. ער שרייבט אויפן רמב"ם: זצ"ל. ער האט נאך געלעבט עטליכע יאר.

פון די מעשה "הנערה והרופא" קוקט אויס אז מען האט נישט דערקענט קיין חילוק פון א איד צו א גוי. אז ער האט נישט גלייך דערקענט אז זי באלאנגט נישט אין א "דאקטאר'ס אפיס".

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

מכתב ר' שלמה גאון מירושלים, אודות "בית כנסת המערה" שבחומה

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יולי 31, 2017 3:06 pm

טייל פון א בריוו געשריבן דורך "שלמה בן יהודה גאון" - ראש ישיבה בירושלים - בשנת ד'תשצ"ה, צו "אפרים בן שמריה" ראש הקהל בקהילת פוסטאט. איבער ספעציעלע הילף צו שאפן געלט צו העלפן צוריק אויפבויען די בית הכנסת אין ירושלים, וואס ווערט אנגערופן ביזן היינטיגן טאג "בית כנסת המערה". די בית הכנסת איז שטארק געשעדיגט געווארן ווען טייל פון די חומה המערבית פון הרב הבית, איז איינגעפאלן אין א מאסיווע ערדציטערניש א יאר פריער אין יו"ט פסח שנת ד'תשצ"ד. אויך ווערט דערמאנט איבער אידן אין תפיסה. צווישן זיי יוסף בן יעקוב פון די חשובע חברי קהילה אין פוסטאט.

ווען די קרייצצוגלער האבן זיך באזעצט ארום דעם הר-בית האבן זיי פארשטאפט אלע היילן מיט א הויכע וואנט. און געמאכט דארט א ברונעם. דורכאויס ארכעאלאגישע אקסקעוואציעס אין 1981 האט מען אויפגעבראכן די אויבערשטע טייל פון די וואנט צו קענען אריין גיין אין די היילן. אין די היילן איז דא א פלאץ וואס ווערט היינט אנגערופן 'שער וואָרן', דארט איז באשטימט אז עס איז געווען די היסטארישע "בית כנסת המערה". די בית הכנסת געפונט זיך נאך ביזן היינטיגן טאג אין די היילן פונעם כותל-המערבי אין די שער וואָרן, אויף וואס מען זאגט אז עס איז די נאנט'סטע פלאץ וואס מען קען צוקומען אונטער די 'קדשי קדשים'.

נאך א חודש וואס עס איז געווען אפן, איז געווארן א פאליטישע איבערקערעניש, ווען דער מוסלומענישער 'וואקף' האט גערידערט אז מען וויל זיך אונטערערדיש אריינכאפן צום הר-הבית, האט מען עס צוריק פארבויעט.

KotelTunnels55.jpg
KotelTunnels55.jpg (55.67 KiB) געזעהן 2513 מאל


רב מאיר יהודה גץ ז"ל דער דעמאלט'דיגער רב הכותל, האט דאן געבויט אין מערות הכותל קעגן איבער די 'שער וואָרן' א שמאלע לאנגע שוהל אלץ א זכר צו די "בית כנסת המערה"

T-S 13J34. 2 r.v.jpg
T-S 13J34. 2 r.v.jpg (149.04 KiB) געזעהן 2513 מאל


[ . . . . . . . . . . . . . . ] חויות וטובות נחזיות והצלחות חכויות וישועות
[ . . . . . . . . . . . . . . ]ות המנויות תאגדנה תבואינה תהיינה ליקר פאר
[מר ור אפרים החב]ר בסנ' גדו' הזריז הזהיר בשירות עמו הממלא מקומו
[ . . . . . . להרב]ות שנים ינעימו בר שמריה יניחהו אל בבית עולמו
[גע כתבו היקר והמיו]קר וכרוכין בו דיוקנאות שנים מאת מר רב שמריה ישמ'
[אל בן מר ורב . . . ] החבר נ"נ הגיעו אלי ואני בעיר הקודש ביום אחד בשבת
[ . . . . . . . . ]אל הכתובים אליהם ובטוח אני בחסדי צור כי יקבלום
[ . . . . . . . . ]או שלשה מכתבים בעד התשעה עשר זהובים וחצי
[ . . . . . . וצו]ינו לשלחם בדיוקני אל מ"ר רב אהרן חתן נשיאנו יחי
[לעד . . . . ]אתך בגללם מה נעשה אתם ואתה אמרת כתוב דיוקני
[ . . . . . . . . ]חו וכתבתי על ידי מ"ר רב אהרן הפקיד זה ולא באה
[ . . . . . . . . ] הנשארים מן החוב אשר ערב נשיאנו בעד האסורים
[ . . . . . . . . ] תמיד ישאלני בעד/ם/ ואתמול נכללתי עמו ושאלני בעדם
[ . . . . . . . . ] פעם ושתים ועתה הנחיצם עד להגיעם אליו והייתי סבור
[ . . . . . . ] בכלל הנכתב לרב מוהוב הכהן ולרב עובדיה וזולתם אל נא
[ . . . . . . ] אגרת אל מ"ר רב מבשר הבבלי שצ' בן הלל נ"נ בעשרים
[הזהובים אשר ה]בדלתי לשמו ושם אחיו שני תאים למעלה לקחם הבונה
[ . . . . .] זהובים להיות האבנים והשיד והפועלים השכרו צריכים עד
[ . . . . .]לה עד להטות גגו ואתמול ביום אחד ישב אברהם בני
[ . . . . .] שמו ושם אחיו מפותח בכתב בולט והזהובים האלה אשר
[ . . . . ] ישמ' אל הייתי מקוה כי יהיו נשלחו (?) כי המלאכה גדולה ורבנא
[שלמה (?) בן רב] אזהר נ"נ הוא יודע כל זאת ואם יגזור רחום ויבוא מי שיבוא
[ . . . ] ההוצאה אשר נצרכה כי נתחדשה המערה ולטובתה היה
[מעשה המפולת ?] אשר הצריך לסתור הנשאר אשר אורך כללו קרוב לששים
[אמה וק]רוב לעשרים אמה על רוחב עובי הכותל שתי אמות ואמה וח[צי]
[ . . . ] ונצרכו לשנים וששים קורות ו//שש// מאות נסרים ופסיפסות
[ובכל פעם] כאשר אראה אתמה איך עזר האל ולולי אחינו בני צור אשר עזרו
[ . . . ] זהובים לא עלתה ארוכה למלאכה דבר נא אל רב עובדיה יהי אל עזרו
[ . . .] כתבתי אל מר רב יוסף שצ' בר יעקוב אלוף להחזיק לו טובה ועל אודות
[זא]ת אל יירע לך אם ירצה להגריע את שמו מחבורת צבי הרשות בידו וגם אתה
[ . . ]ה הניחהו במקומו הוא ובנו ואתה במקומך אין יכולת בעת הזאת להכריח איש
[את ח]ברו על אודות האמונה אשר הוא חוב עלינו כי כאשר יגדל נעשה רשותו


[ . . . . . . . . ] ראו כי הזכיר החברים ולא הזכיר ראש כלה אני כתבי באשר
[לא נהוג] להזכיר את הבן במקום האב על כן לא הזכרתי את חמודו הנה גם הוא
[ . . . . . . ב]שוק הטבחים דבר קינות הכי נכתב אליך מדוע ולמה אני אין עיני ולבי
[ . . . . . . . ] כי ישראל היום כחולה אנוש ואינם באמונת יש כי אם בשם בלבד
[ . . . . . . .] סעפים המקום ימול את הלבבות לעשות הטוב והישר עשה אתה
[ . . . . . . .]ת אינו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל ועל אודות בן צבגה
[ . . חלילה] לך מלתת לו דבר משטרי ההרשאות אשר בידו ועשית כחכמתך כי
[ . . . . . . ] ושלומך ושלום רבי יוסף בן חמיך ירב שלמה הצ' ראש הישיבה ברבי <

[לכ מר ו]רב אפרים החבר בסנהד>ר<י גדולה
[ישמרו צורנו] ויהי בעזרו משגבנו ישע רב

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

קינה על חנה ושבעה בניה מיחוס לרי"ה

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך אוגוסט 02, 2017 4:13 am

קינה על חנה ושבעה בניה, שלא ראה הדפוס ולא היה מפורסם מעולם - בין סוף קינה 'יום חובי ענה בי', ותחלת קינה 'אמר אויב בבוא גזירותיו' שניהם מהפייטן הגדול המפורסם 'רבי יהודה הלוי'. והקינה זו 'על חנה את לבי אקרעה' גם מיוחס לו ושמו חתום בראשי החרוזים, מהחרוז השני.

"גירה לה איצא ז'ל" כלומר: זולתו (הקינה קודם לזה) לו גם כן ז"ל
"ל' איך נָוִי" אפשר כלומר סמ' היה לחזן לנגן, 'לחן' הפיוט שהתחיל ב'איך נוי'. אפשר עלה על פיוט "איך נוי חטאתי השמימה" קינה על בנו ובתו של רבי ישמעאל. שגם כן מיוחס לרבי יהודה הלוי.

T-S NS 129 1a r.v.jpg
T-S NS 129 1a r.v.jpg (129.18 KiB) געזעהן 2477 מאל

גירה לה איצא ז'ל ל'איך נוי

עַל חַנָּה אֶת לִבִּי אֶקְרָעָה, לִפְנֵי צַר בְּעָמְדָהּ יוֹם הָרָעָה
כַּמְּנוֹרָה נֵירוֹתֶיהָ שִׁבְעָה

יוֹם הוּבְאוּ לִפְנֵי הַצַּר קֵיסָר, בְּרוֹב חֵמָה נִרְאָה זָעֵף וָסָר
בֵּן נָעִים שְׁמַע כִּי אַתְּ בֶּן מוּסָר, עֲבוֹד פִּסְלִי אֲשִׂימְךָ מִנְזָר וְטִפְסָר
וְאִם לֹא – תְּעֻונֶּה בְּאַכְזְרִיּוּת מוּסָר, אַתְּ מֶלֶךְ מִדֵּעָה וְלֵב חָסַר
עֲשֵׂה חֶפְצָךְ כִּי מִפִּי לֹא תָסַר, שְׁמוֹ לֺא אֲדַבֵּר עָלָיו תּוֹעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

הַשֵּׁנִי הוּבָא בְּפַחַד וְאֵימָה, הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי זֶה יוֹם מְהוּמָה
וַאֲחִיכֶם נֶהֱרַג בְּחָרוֹן וְחֵימָה, אַל תַּעֲזוֹב אֶת נַפְשְׁךָ לִנְקָמָה
אֵיךְ פֶּתִי אֶעֱזוֹב אִישׁ מִלְחָמָה, מַכָּתִי לְשׁוֹדְךָ הָיְתָה שׂוּמָה
וַאֲנִי אֶהֱלוֹךְ לִמְקוֹם יְיָ שָׁמָּה, וּכְ[סִיל] כְּמוֹתְךָ נֶפֶשׁ לוֹ יָרְעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

וְהַשְּׁלִישִׁי בָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, גֶּשׁ הֵנָּה אַל תִּהְיֶה כְאִישׁ הֵלֶךְ
שְׁמַע קוֹלִי אֲשִׂימְךָ שַׂר חֲצִי פֶלֶךְ, וְאִם לֹא – אֲשִׁמְּךָ סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ
וְהָרְבִיעִי עוֹמֵד כְּמַחְזִיק בְּפֶלֶךְ, וַיַּעֲנוּ אֵיךְ נַעֲזוֹב צוּר פֶּלֶךְ
נַפְשֵׁנוּ – הוּא נְתָנָהּ וְלוֹ תֵלֵךְ, וְהַחֲמִישִׁי מֵת כְּמוֹת הָאַרְבָּעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

דְּמוּת שִׁשִּׁי הִשְׁחִית בְּמִינֵי עַנּוֹת, וּשְׁבִיעִי אֲזַי הוּבָא בְמַעֲדַנּוֹת
בְּנִי חוּסָה עַל יָפְיָךְ אֲשֶׁר בּוֹ בָנוֹת מְקַנְּאוֹת וּבְמִטּוֹת רַעֲנַנּוֹת
לֵך וְנַפְשָׁךְ בְּחוֹתָמוֹ לֵהָנוֹת, צַר הֶחֱרִיב אַרְמוֹן שׁוֹכֵן מְעוֹנוֹת
עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵיעָנוֹת, הֵן נַפְשָׁךְ תְּבַלַּע רוּחַ סוֹעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

הָהּ לָךְ אֵם כִּרְאוֹת אֶת שׁוֹאָתוֹ, קְחִי נָא בְנֵךְ וְגַם פַּתִּי אוֹתוֹ
אַל תַּעֲרוֹץ בְּנִי מִצַּר וּמִיתָתו, כִּי כְפֶשַׂע – וְסָר מָוֶת וְהֶמְיָתוֹ
וְתִהְיֶה בְּסוֹד אַבְרָהָם וַעֲדָתוֹ, וְגַם חָשׁוּב כְּיִצְחָק וַעֲקֵדָתוֹ
נְשָׁקַתְהוּ כִּרְאוֹתָהּ הֲרִיגָתוֹ, קָרְאָה צוּר הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע מֵאֵין הֲפוּגָה, אַשְׁרַיִךְ חַנָּה הַמְעֻונָּגָה
[כִּי] בִטְנֵךְ בַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה, אֵיךְ [בָּלַ]ע הַצַּר צֹֹאן אֵל כְּעוּגָה
וְהִקְדִּישׁ בָּנַי כְּצֹֹאן הַהֲרֵגָה, [אֵיךְ] כִּתְרֵךְ מֵעַל רֹאשֵׁךְ הוֹגָה
אוֹיַבְתֵּךְ בָּזָה גַּם לָךְ לָעֲגָה, וְהִנֵּה אַחֲרַיִךְ רֹֹאשׁ הֵנִיעָה
כַּמְּנוֹרָה [נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה]

ולה איצא

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1434
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » דאנארשטאג אוגוסט 10, 2017 2:15 pm

יישר כח בענקל, איך האב עס הערשט יעצט געזעהן, געוואלדיג אינטערסאנט.

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 269
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » דאנארשטאג אוגוסט 24, 2017 5:27 pm

קאפי - פעיסט פון דא

אין די קאירא גניזה האט מען אויך געפינען צוויי בריוון וואס זענען געשריבען געווארן דורך כוזר'ישע אידן, בלה"ק, איינס פון זיי וערט גערופען "שעכטער בריוו", און דער צווייטער איז די בייגעלייגטער בריוו, וואס רופט זיך מיטן נאמען "קיעוו בריוו", צוליב וואס עס איז געשריבען געווארן אין קיעוו, ערגעץ ווי אין די אנהייב צענטע יאר הונדערט למספרם.

בילד
1 ראשון שבראשון המעוטר בכתר אחרון וראשון
2 שומע קול לחשון ומקשיב ניב ולשון ינצרם
3 כאישון ויושיבם עם נחשון במרום מראשון
4 אנשי אמת שנאי בצע גומלי חסד ורודפי צדקה
5 נוצרי תושיה אשר פיתם מצויה לכל עובר ושב
6 קהילות קדושות הפזורים בכל פינות יהי רצון מפני
7 אדון השלום להושיבם כנזר שלום ועתה אלופינו ורבותינו
8 מודיעים אנו לכם קהל של קייוב עסק מר יעקב בר
9 חנוכה זה שהוא מבני . . . . . והוא מן הנותנים ולא מן
10 הלוקחים אלא שנגזרה גזרה עליו שהלך אחיו ולח . מ
11 מן גוים וזה יעקב היה עמו והלך אחיו של זה בדרך ובאו
12 ל]סטים והרגו אתו ולקחו את ממונו ובאו שם חובים
13 ול]קחו את זה יעקב ונתנו שלשלאות של ברזל בצוארו
14 וברזיליים ברגליו ועשה שם שנה שלימה . . . . . אחר
15 כך לקחנו אתו בערבות ופרענו ששים [זקוקים] ועמהם
16 נשארו ארבעים זקוקים ושגרנו אתו בקהילות הקדושות
17 כדי שירחמו עליו ועתה רבותינו שאו עיניכם לשמים
18 ועשו כמנהג כ//ס//הטום שאתם יודעים כמה גדולה מדת
19 הצדקה שהצדקה תציל ממות ואין אנו כמזהירים
20 אלא כמזכירים ולכם תהיה צדקה לפני ייי אלהיכם
21 ותאכלו פירות בעולם והזה והקרן קיימת לכם לעולם הבא
22 רק חזקו ואמצו מאד ואל תשימו את דברינו אחרי
23 גיוויכם והמקום ירחמכם ויבנה ירושלים בימיכם
24 ויגאול אתכם וגם א[ . . ] עמכם א א א ב ק ז
25 אברהם הפרנס [ . . . . . ] יואל בר מנס ראובן בר
26 גוסטטא בר כיבר כהן שמשון בן
27 יהודה המכונה סורטה . חנוכה בר משה
28 קופין(!) בר יוסף . מנר בר שמואל כהן
29 יהודה בר יצחק לוי . סיני בר שמואל
30 יצחק הפרנס HWQWRWM

און אויף דעהם איז גע'חתמ'עט אויף כוזרי'ש HWQWRWM וואס מיינט אז אי האב עס געליינט.

טייל פארשער קלערן אז די בריוו איז געשריבען געווארן הערשט אין די עלעפטע יאר הונדערט למספרם, ווען די כוזרים האבן שוין נישט געוועלטיגט אין קיעוו, ווי עס ווייזט זיך אויס פון די בריוו אז די כוזרים קענען נישט העלפן די אידן.

און א יישר כח פאר הרב בענקעל@ פארן צישטעלן די אפדעיטד טעקסט.


איהר האט אפשר הנאה געהאט פון מיר? א קליין טובה, שרייבט'ס אייך איין דא: https://express.google.com/invite/LHP5932JU

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 269
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מאנטאג אוגוסט 28, 2017 5:11 pm

הערה: ווי פול איך האב געזעהן איבער די שעכטער דאקומענט האב איך נאך אלץ נישט געקענט טרעפן א קאפי פון די דאקומענט, און די פונקטליכע טעקסט דערפון, דעריבער וויל איך דא אפגעבן א דאנק פאר דער בארימטער ידען הרב @בענקעל שליט"א פאר אפיר זוכען די קאפי און די טעקסט פון די דאקומענט און עס טרעפן.

פאר מער פרטים קוק דא
בילד
בילד
בילד
בילד

01 ארמיניא ויברחו מפניהם אבותי [ . . . . ] [כ]י [לא יכל]ו
02 לשאת עול עובדי אלילים וקבלום [שרי קזרי]א כי [אנ]שי
03 קזריא היו תחילה בלא תורה וישאר[ו גם הם] בלא
04 תורה ומכתב ויתחתנו ליושבי הארץ וי[תערבו עמ]הם
05 וילמדו מעשיהם ויצאו עמם תמיד ב[מלחמה]
06 ויהיו לעם אחד רק בברית מילה נסמכו ומק[צתם]
07 שומרים את השבת ולא היה מלך בארץ קזריא כי א[ם]
08 אשר היה עושה במלחמה נצחונות שמוהו עליהם לשר
09 צבא עד פעם שיצאו עמהם היהודים במלחמה כפעם
10 בפעם ואותו היום גבר יהודי אחד בחרבו והבריח את
11 הצרים הבאים על קזר ושמוהו עליהם אנשי קזר לשר
12 צבא כמשפטם הראשון ויהיו בדברים האלה ימים רבים
13 עד אשר חנן ה' ויעורר את לב השר לשוב בתשובה
14 כי המתו אשתו סרח שמה ותלמודהו להועיל וגם הוא
15 ניאת כי מהול היה וגם אבי הנערה איש צדיק בדור
16 ההוא הורהו דרך החיים . והוא כשמוע מלכי מקדון
17 ומלכי ערב את הדברים האלה חרה להם מאוד וישלחו
18 מלאכים אל שרי קזריא דברי גידופים על ישראל לאמר
19 מה לכם לשוב באמונת היהודים שהם משועבדים תחת
20 ידי כל אומות וידברו דברים שאין לנו לספר ויטו את
21 לב השרים לרע ויאמר השר הגדול היהודי מה לנו
22 להרבות דברים יבואו מחכמי ישראל ומחכמי יון
23 ומחכמי ערב ויגידו לפנינו כל אחד מהם

24 [מע]שה א[להיהם ונראה] אחריתו ויעשו כן וישלח
25 [למלך י]ון מ[לאכים וגם ל]מלכי ערב והתנדבו חכמי ישראל
26 [ל]בוא [לעזרת אנ]ש[י] קזריא ויפתחו היוונים להעיד
27 [ . . ה . . . . . . . ] התחילו היהודים והערבים להכזיבו ואחר
28 [העידו הער]בי[ם]והכזיבום היהודים והיוונים ואחר פתחו
29 [חכמי ישר]אל מששת ימי בראשית עד יום עלות ישראל
30 ממצרים ועד בואם אל ארץ נושבת העידו היוונים
31 והערבים אמת והצדיקום וגם נפלה ביניהם מחלוקת
32 ואמרו שרי קזריא הנה מערה בבקעת תיזול הוציאו לנו
33 את הספרים אשר שם ופרשום לפנינו ויעשו כן ויבואו
34 בתוך מערה והנה שם ספרים מתורת משה ויפרשום
35 חכמי ישראל כדברים הראשונים אשר דברו וישֻבו ו
36 ישראל עם אנשי קזריא בתשובה שלימה ויחלו היהודים
37 לבוא מן בגדד ומן כורסן ומארץ יון והחזיקו בידי אנשי
38 הארץ ויתחזקו בברית אב המון וישימו עליהם אנשי
39 הארץ אחד מן החכמים לשופט וקוראין שמו בלשון
40 קזר כגן על כן נקראו שמות השופטים שקמו אחריו
41 כגן עד היום והשר הגדול שלקזריא הסיבו שמו
42 סבריאל וימליכוהו עליהם למלך ואומרים בארצינו
43 כי אבותינו משבט שמעון היו אבל אינינו עומדים
44 על אמתת הדבר והשלים המלך עם מלך אלן שבנינו
45 כי מלכות אלן עזה וקשה מכל האומות אשר סביבותינו
46 כי אמרו החכמים פן יתעוררו עלינו האומות למלחמה

47 ונוסף גם הוא על שנאינו על כן ה[שלים עמו לעזור]
48 איש את אחיו בצרה ויהי חתת א[להים על האומות אשר]
49 סביבותינו ולא באו על מלכות קזר [אבל בימי בנימין]
50 המלך נתעוררו כל האומות על [קזריא] ויציקו [להם בעצת]
51 מלך קדמון ויבואו למלחמה מלך אסיא וט[ורקיא]
52 [ . . . . ] ופייגיל ומקדון רק אלן היה בעזרת [אנשי קזר]
53 כי מקצתם היו שומרים תורת היהודים אלו המלאכים [כולם]
54 נלחמו על קזריא ומלך אלן הלך על ארצם וי[כם מכ]ה עד
55 אין מרפא ויפנם יי לפני בנימין המלך וגם בימי אהרן
56 המלך נלחם מלך אלן על קזר כי הסיתו מלך יון וישכור
57 עליו אהרן את מלך טורקיא כי היה א[והבו אז] ויפול מלך
58 אלן לפני אהרן וילכדהו חי ויכבדהו [המלך עד מ]אד ויקח
59 את בתו לבנו ליוסף לאשה אז [נשב]ע לו מלך אלן אמונה
60 וישלחהו אהרן המלך [ . . . . הבית]ה ומהיום ההוא נפלה אימת
61 קזר על האומות אשר סביבותם . וגם בימי יוסף המלך
62 אדוני [ . . . בעז]רו בהיות השמדה בימי מלך רומנות הרשע
63 [כאשר נודע] הדב[ר] לאדוני סילה רבים ערלים וגם רומנות
64 [הרשע] שלח מתנות גדולות להלנו מלך רוסיא ויסיתו
65 לרעתו ויבוא על מדינות סמבריי לילה וילכדה בגניבה
66 כי לא היה שם הפקיד רב השמוניי ויודע הדבר לבולשצי
67 הוא פסח המיקר ויבא על עירי רומנות בחרון אף ויך
68 מאיש ועד אישה וילכד שלוש עיירות לבד הפרוודים
69 הרבה מאד ומשם בא על שורשו[נו] וילחם עליה

70 [ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ]ויצאו מן הארץ כתולעים
71 [ . . . . . . . . . . . . . . . ]ישראל וימותו מהם תשעים איש
72 [ . . . . . . . . . . . . ]ל]ה אבל שמם למס עובד ויצל
73 [ . . . . . . . . . . מ]יד רוסו [ויקח] את כל הנמצאים מהם
74 [ . . ויכם לפי ח]רב ומשם הלך על הלגו למלחמה וילחם
75 [ . . . . . . חדשים ויכניעהו אלהים לפני פסח וימצא
76 [ . . . עוד ה]שלל אשר לקח מסמבריו ואומר כי רומנוס
77 השיאני [לזאת] את ויאמר לו פסח אם כן לך על רומנוס
78 והלחם בו כאשר נלחמתה בי ואלך מעליך ואם לא פה
79 אמות או אחיה עד אנקום נקמתי וילך בעל כורחו
80 וילחם על קוסטנטינא ארבעה חדשים בים ויפלו שם
81 גבוריו כי גברו מקדונים באש וינס ויכלם לשוב אל
82 ארצו וילך אל פרס בים ויפל שם הוא וכל מחנהו
83 אז היו רוסיים כנועים תחת ידי קזר חנני
84 מודיע לאדוני שם ארצנו כאשר מצאנו בספרים
85 ארקנוס ושם עיר הממלכה קזר ושם הנהר העובר
86 בתוכה אטיל והו מימין לים הבא מהוצ[ . . ] אשר
87 עברו בו שלוחיך לקוסטנטינא וכמדומה אני מן
88 הים הגדול מושך ומדינתנו רחוקה מן הים ההוא
89 אלפים ומאה וששים ריס ובין ארצנו לקוסטנטינא
90 בים תשעה ימים וביבשה שמנה ועשרים יום
91 וארץ ממשלת אדוני חמשים יום הנה הנלחמים עמנו
92 אסיא ובאב אלאבואב וזיבוס וטורקו ולוזניו


איהר האט אפשר הנאה געהאט פון מיר? א קליין טובה, שרייבט'ס אייך איין דא: https://express.google.com/invite/LHP5932JU

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 269
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:19 pm

יעצט אנהאלטן פון ידידנו הרב @בענקעל די ארגיניעלע קאלירטע סקען פון די שעכטער דאקומענט, א סך קלארער, תשוח"ח.

בילד
בילד


איהר האט אפשר הנאה געהאט פון מיר? א קליין טובה, שרייבט'ס אייך איין דא: https://express.google.com/invite/LHP5932JU

אוועטאר
חזון-איש'ניק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 269
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 08, 2017 9:48 am

תגובהדורך חזון-איש'ניק » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:24 pm

בענקעל האט געשריבן:משנה תורה ספר אהבה הלכות מזוזה פרק ה הל' ד
ד: מנהג פשוט, שכותבין על המזוזה מבחוץ, כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה, שדי; ואין בזה הפסד, לפי שהוא מבחוץ. אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטפשים, לא די להם שביטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו היא קמיע להניית עצמן, כמו שעלה על ליבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.

T-S NS 120.3_r.v.jpg


T-S NS 390.58_r.v.jpg


רמבם_אהבה_פ'ה_הל'ד.jpg

די עשטע מזוזה פון ווען איז עס?
זייער אינטערסאנט איז אז עס איז אין כתב ועלי"ש, אבער מיט א קוצו של י"ד, און חטוטרת דר"ת אויך די חי"ת, א זעלענהייט אין די אלטע כתבי קודש.


איהר האט אפשר הנאה געהאט פון מיר? א קליין טובה, שרייבט'ס אייך איין דא: https://express.google.com/invite/LHP5932JU

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

די שבועה פונעם בלינדן מלמד קטנות

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 1:24 am

איין טאג קומט א מעלם פון קליינע מיידלעך צו א מסיבה, (פאר די וואס האלטן מיט די בריוו'ן פון אנפאנג, ווייסן שוין אז מעלם מיינט א מלמד און אזוי איז עס אויך גערופן געווארן אין אידיש.) זייענדיג אונטער די איינפלוס פון אביסל אלקאהאל, רעדט ער זיך אויס פאר אלע אנוועזענדע זיין מצב און אויך אויפ'ן פאטער פון זיינע תלמידות. דער פאטער איז אויך דארט געווען און עס האט אויסגעבראכן א געפעכט צווישן זיי. זעהט אויס די טענער זענען געגאנגען גאר הויך, ביז דער מלמד האט געשוואוירן אז ער וועט מער נישט לערנען מיט יענעם'ס טעכטער. ווען ער האט זיך אויסגעניכטערט האט ער חרטה געהאט אויף זיין שבועה, ווייל דאס איז דאך געווען זיין פרנסה און גע'טענה'ט אז ער האט עס נאר געמיינט אלץ א וויץ.

האט מען זיך געזעצט שרייבן א בריוו מיט א שאלה צו דער מלמד מעג ווייטער לערנען מיט זיינע תלמידות. נישט איינמאל און נישט צוויימאל, נאר דריי מאל האט מען איבער געשריבן דעם בריוו.

אינעם ערשטן בריוו שטייט די אויבן דערמאנטע ערציילונג אדרעסירט צו "רבותינו הדיינים הגדולים החכמים המעולים". אבער זעהט אויס כדי צו באקומען א תשובה וואס ער האט געוואלט, האט מען איבער געשריבן די שאלה אויף די אנדערע זייט צום צווייטן מאל.

די צווייטע בריוו איז שוין אדרעסירט צום הייליגען רמב"ם ז"ל אליין, מיט די טיטלן פון "מרינו ורבינו הרב הגדול בישראל ירום הודו". עס שטייט שוין נישט דערמאנט די 'מסיבה' אדער אז ער איז געווען אונטערן איינפלוס. אבער צוויי אנדערע וויכטיגע נקודות צו פארבעסערן זיינע שאנסן. איינס אז ער איז א מלמד פאר קליינע מיידלעך און זיי האבן נישט קיין בעסערע מלמד נאר איהם, און אז זיי וועלן נישט אויפדעקן זייער 'בורקעס' (געזיכט צודעק) פארענט פון אן אנדערן נאר פאר איהם, ממילא האבן זיי יעצט נישט מיט וועם צו לערנען.

אבער דאס איז זעהט אויס אויך נישט גוט געווען. האט מען גענומען א נייע פאפיר און געשריבן פון דאס ניי. אנהייבנדיג מיט באזונדער שיינע לאנגע מליצות אויפן רמב"ם ז"ל. דערנאך איבערגעשריבן דעם צווייטן נוסח און צוגעלייגט נאך צוויי וויכטיגע נקודות פארוואס ער מוז קענען לערנען מיט די קליינע מיידלעך. איינס: (ומא פי תעלים אלנסא פאידה אד אלנסואן יקרו טעות) "אין תועלת שתלמדנה אותן נשים, כי הנשים מלמדות טעות". שנית: (ואלמעלם נפסה סגיא נהור) "המלמד עצמו הוא עיוור".

ממילא מוז ער ווייטער זיין זייער מלמד. סיי ווייל א לערערין טויג נישט און 'צניעות' איז אויך נישט קיין פראבלעם ווייל ער איז בלינד און פון דעם איז פארשטענדליך פארוואס נאר פאר איהם האבן זיי זיך אויפגעדעקט די פנים'ער.

נאך א זאך שטייט צום סוף (והו ישרח להם אלצלאה ערבי) "והוא מבאר להן התפילה בערבי" זעהט אויס אז מיידלעך האבן נאר פארשטאנען די אראבישע שפראך אזוי ווי היינטיגע צייטן זענען פרויען מער באהאווענט אין די לאנדסשפראך.

אויף דעם בריוו ענטפערט דער הייליגער רמב"ם ז"ל בכי"ק אין קורצן:

תשובה

אם חזר בחרטה, הוא יצהיר על שינוי דעתו לפני שלושה בני ישראל ויתירו לו מלהשביע את השבועה לתוקף. ואחר מכן הוא יכול להמשיך את ההוראה. וכתב משה.


T-S G1 21r.jpg
T-S G1 21r.jpg (165.62 KiB) געזעהן 2109 מאל
מא יקולוא רבותינו הדינים הגדולים החכמים המעולים
מרי דת ודין ישמ' צורי פי רגל מעלם חציר פי דעוה ענד
אנסאן וכן תם תם גמאעה פשכא חאלה בינהם פי שי יתחצל
לה פכאן תם אנסאן ולה ענדה צביאן פקאלו לה יא שיך פלאן
איש תעטי לפלאן גאובהם בגואב אן לא ירצ'י פחלף אל
מעלם אנה לא יעלם לה צבי וכאן אל מעלם קד אכד מנה
אל שראב ולאכנה כאן פאיק עלי מא ג'רי פלמא פאק
מן אל שראב נדם גאיה אל נדאמה ועלם אן מא כאן אלא
עלי סביל אלמגיון פבקא פי חירה לאן מא לה חיאה אלא אלתעלים
ל[.................]ל[..]ל[...]ל[............ ] ישר' ל[........]

מה יאמרו רבותינו הדיינים הגדולים החכמים המעולים מרי דת ודין ישמרם' צורם בדבר אדם, מלמד, שנכח במסיבה אצל אדם, והייתה שם אז קבוצה של אנשים, והוא התלונן ביניהם על מצבו, בדבר שמגיע לו. והיה שם אדם, שיש לו ילדים אצלו. אמרו לו "הוי, אדון פלוני, מה תיתן לפלוני?" השיב להם תשובה שאינה משביעה רצון. אז נשבע המלמד, שלא ילמד ילד עבורו. והמלמד כבר היה בהשפעת משקה, אך היה ער למה שקרה. כשהתפכח ממשקהו התחרט חרטה גדולה עד מאד, והודיע שלא היה זה אלא בדרך צחוק. הוא נשאר במבוכה, מפני שאין לו מחיה אלא ההוראה [...]


T-S G1 21v.jpg
T-S G1 21v.jpg (152.59 KiB) געזעהן 2109 מאל
מא יקול מרינו ורבינו הרב הגדול בשראל ירום
הודו ויגדל כבודו פי מעלם צגאר בנאת גרא
מנה כלאם מע בעץ אלנאס חלף בשבועה אנהו
לא עלם בנאת פולאן ענד מא אוחרג' באלכלאם
פנדם עלי דאלך ואלבאת איצא לם יפעלו ינכשו
עלי גירה ולא יקום אחד מקאמו פי תעלימי
ואנצ'ר הו פי מא כאן יחצל ליה מן אלמנפוע
מנהם ומן אביהם יורינו רבינו מא ילום אן
יופעל פי דלך ושכארך כאפול מן השמים

מה יאמר מרינו ורבינו הרב הגדול בישראל ירום הודו ויגדל כבודו בדבר מלמד בנות קטנות, שהיו לו דברים עם איש אחד, ונשבע בשבועה שהוא לא ילמד את בנותיו של פלוני, כאשר הרגיזו אותו בדברים. אז התחרט על כך. והבנות גם כן לא הסירו צעיפיהן בפני זולתו. ואין איש ממלא מקומו בלימוד. והפסיד הטובה שהיתה באה לו מהן ומאביהן. יורינו רבינו מה שחייב לעשות בזה, ושכרך כפול מן השמים.


or 5519b.1.jpg
or 5519b.1.jpg (245.32 KiB) געזעהן 2113 מאל
מא תקול הדרת יקרת צפירת תפארת כג"ק מרינו ורבינו אדוננו
גאוננו משה הרב הגדול הפטיש החזק יהי שמו לעולם אשר
שררתו שררת האמת והצדק מבערת החדק מחזקת הד[ת]
נוטה קו הפליל מחלפת ממלכת האליל המרימה דגל ד[ת]
משה המבארת תלמוד רב אשי המחביר והמסדיר יגדיל
תורה ויאדיר פי מעלם צנאר בנאת גרי מנה כלאם מע
בעץ אלנאס חלף בשבועה אנה לא יעלם בנאת פלאן ענד מא
אחרג באלכלאם ובעד דלך נדם ואלבנאת איצא לם יפעלוא ינכשפנא
עלי גירה ולא יקום אחד מקאמה פי תעלימה ואנצר הו פימא
כאן יחצל לה מן אלמנפוע מנהם ומן אבאיהם ומא פי [תעלים] אלנסא
פאידה אד אלנסואן יקרו טעות ואלמעלם נפסה סגיא נהור ומא
יקום אחד מקאמה וחצל לה צרר לאנה כאן לה מנה רפד והנאה
יורנו אדוננו גאוננו הל יגוז לה קראיתהם ושכרו כפול מן השמים
והו ישרח להם אלצלאה ערבי גם ברכות יעטה מורה

אלגואב
אדא נדם יערץ נדמה בין ידי תלתה אנאס מן ישראל
ויתירו לו ובעד דלך יעלמתן עלי עאדתה ולא
אתם עליה וכתב משה

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1434
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 2:56 am

זייער אינטערסאנט, יישר כח.

די כת"י פון די רמב"ם איז נישטא?

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

ברכת השנה

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 9:52 am

חזון-איש'ניק האט געשריבן:די עשטע מזוזה פון ווען איז עס?
עס איז מיר נישט באקאנט.

געווענליך ווען מ'ווייסט די תקופה פון א שריפט, איז עס ווייל עס שטייט די דאטום אויפ'ן בריוו, אדער עס ווערט דערמאנט אינעם בריוו א נאמען וואס מ'ווייסט אין וועלכע תקופה דער דערמאנטער האט געלעבט, אדער עס רעדט זיך פון א געשעעניש וואס מ'ווייסט פון אנדערע מקורות ווען עס האט פאסירט, אדער דערקענט מען אויף א שריפט וואס מ'ווייסט אז מ'האט אזוי געשריבן אין א געוויסע צייט - וואס דאס נעמט אריין א גרעסערע צייט שניט פון יארן.

לחם לשובע האט געשריבן:די כת"י פון די רמב"ם איז נישטא?
עס איז די לעצטע דריי שורות פון די דריטע בריוו.

אלגואב(תשובה)

עס איז א אפטע ערשיינונג צו טרעפן בריוו'ן מיט א ענטפער פונעם אדרעסירט'ן אויפ'ן זעלבן פאפיר און צומאל אהין און צוריק דריי אדער פיהר מאל, אזוי ווי מען קען זעהן אויף עטליכע בריוו'ן וואס ווערן דערמאנט דא. פאפיר איז ווייזט אויס נישט געווען אזוי בנמצא צו יעדע צייט. פיל מאל זעהט מען ווי א פאפיר איז אנגעפילט ביי יעדן ליידיגן פלאץ אפילו ביי די זוימען פונעם פאפיר און אפט מאהל קאמפליצירט פאר אונז היינטיגע לייענער צו עס לייענען אין איהר ריכטיגער פארמאט.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

ברכת השנה
T-S 13J15.3r.jpg
T-S 13J15.3r.jpg (221.64 KiB) געזעהן 2085 מאל

ברכת השנה פון בערך ד'תת"ע צווישן די ווערטער פון א בריוו פון 'יוסף בן מעלא' צו 'נתנאל אבו סעיד היבתולה בן צדקה'.
ברכת_השנה_מגניזה_בקהיר .png
ברכת_השנה_מגניזה_בקהיר .png (353.17 KiB) געזעהן 2085 מאל

*
בהדא אלצום אלעטים אלמועדים אלשריפה אלדי ישראל יכתוב אותו בספר זכרון בספר
ישועה ורחמים בספר פרנסה וכלכלה ויזכהו שנים
רבות שש שמיח לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו
הוא וחמודו וכל הנלוים אליו אמן סלה


*כלומר: בזה הצום הגדול, והמועדים מכובדים, אלקי ישראל וכו'.

* * * * * * * * * *
וכה תהיה ברכתי לכל החברים כאן

פרא-חסיד
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 30, 2016 12:42 am

תגובהדורך פרא-חסיד » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 10:10 am

מוראדיג אינטרעסאנט, אפשר וואלט כדאי געווען אז עפעס אן אויסגאבע זאל עס נעמען און באשרייבן אויף די לענג אין די ברייט, ווייל געוויסע זאכן זענען דא נישט אזוי קלאר באשריבן און א אויסגאבע פאר געלט קען אריינלייגן מער ארבעט. (נישט ח״ו אוועקצומאכן אייער ארבעט, סאיז געוואלדיג ייש״כ )

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 10:15 am

פרא-חסיד האט געשריבן: געוויסע זאכן זענען דא נישט אזוי קלאר באשריבן

אדרבה פרעגט. אויף געוויסע שריפטן איז דא מער אינפארמאציע פון וואס עס ווערט דא געשריבן, אריינגערעכנט די היסטאריע איבער די געפינס פון די גניזה און וויאזוי עס ווערט מפוענח.

עטליכע אויסגאבעס האבן שוין אנגעפרעגט דערוועגן. וואס עס איז געווארן דערפון איז מיר נישט באקאנט.

פרא-חסיד
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 30, 2016 12:42 am

תגובהדורך פרא-חסיד » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 1:21 pm

בעיקר מיין איך צו זאגן איבערטייטשן אויף אידיש די בריוו און ארויסנעמען די מעשה, דהיינו פון וועם, צו וועם, פארוואס, די שייכות צום תקופה וכדו׳ , למשל ביי די בריוו פון די אלמנה פון ירושלים וואלט אזא ארבעט געקענט געטוהן ווערן, וואס איז געווען די מצב אין ירושלים דאן, די הערשער דעמאלטס וכו׳.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 2:10 pm

פרא-חסיד האט געשריבן:בעיקר מיין איך צו זאגן איבערטייטשן אויף אידיש די בריוו און ארויסנעמען די מעשה
ריכטיג. דאס איז די סיבה פארן שרייבן אין אידיש אין קורצן די אינהאלט פונעם בריוו. אבער איך מיין אז די לייענער דא האבן אביסל - ביז א גוטע פארשטאנד אין לשון קודש. אבער עס קען ווערן בעסער אראפגעלייגט אפילו קינדער זאלן פארשטיין. איינע פון קינדער'ישע אויסגאבעס האבן טאקע דאס ערווענט. אבער עס מאכט די באשרייבונג פאר דעם פלאץ לאנג און אויסמוטשענדיג.
פרא-חסיד האט געשריבן: דהיינו פון וועם, צו וועם, פארוואס, די שייכות צום תקופה וכדו׳
דאס שטייט ווען עס איז באקאנט. און יא. צומאל קען מען עס ברייטער אויסשמועסן און באשרייבן די דערמאנטע פונעם בריוו, ווער זיי זענען געווען און וואס מיר ווייסן פון אנדערע מקורות, ווי למשל: דער רמב"ם, אר"י הקדוש, ר' יהודה הלוי אד"ג.

אבער אסאך מאל ווייסט מען ניט אמאל ווער זיי זענען געווען און די בריוו ווערט נאר געברענגט צוליב איהר ספעציעלע אינטערעסאנטע אינהאלט.
פרא-חסיד האט געשריבן:למשל ביי די בריוו פון די אלמנה פון ירושלים וואלט אזא ארבעט געקענט געטוהן ווערן, וואס איז געווען די מצב אין ירושלים דאן, די הערשער דעמאלטס וכו׳.
ריכטיג. די בריוו'ן האבן מיך די מערסטע געצויגן און עס פארשטיין פאר יעדע פרייז. די בריוו איז ווי מ'זאגט די "סיגנעטשאר" בריוו'ן דא. עס האט גענומען שעות אויף שעות און אנדערע אויסגאבן דאס צוזאמשטעלן און אויסלייגן אין די ריכטיגע פארמאט. דאס איז בעפאר אין ערגעץ נישט געווען אפגעשריבן אויסער דא. פאר די בריוו איז יא דא א קורצע הקדמה בעפאר, צו פארשטיין אביסל די אינהאלט און אויך האט מען זיך באמיהט עס איבער צושרייבן אין אונזער אידיש אין א באזונדערע באשרייבונג. די בריוו'ן האבן א באזונדערע היסטארישע ווערד וואו מען קען ארויס לערנען די לעבנס שטייגער אין יענע צייט וואס טרעפט כמעט נישט. מען קען אפשרייבן א לענגערע אפהאנדלונג פון אפאר בלעטער איבער אלעס ארום די בריוו פון רחל זוסמאן. אבער ווי געשריבן איז עס נישט אין די אינטערעסן עס צו באהאנדלען אויף דעם פלאץ נאר די טרוקענע פאקטן.

פרא-חסיד
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 30, 2016 12:42 am

תגובהדורך פרא-חסיד » פרייטאג סעפטעמבער 15, 2017 3:55 pm

100% גערעכט, און סאיז מיר געווען א וואונדער אז איינער מאכט די ארבעט פרא באנא, איך ווייס אז ס׳נעמט מומחה׳שאפט נערווען און געדולד, טאקע פאר דעם האב איך געהאלטן אז א באצאלטער ארטיקל קען זיין אביסל בעסער.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

קעסטל רעטעניש???

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 10:05 am

מ'דארף לייזן די רעטעניש . . . פון די קעסטל רעטעניש. וואס איז דאס? וואס שטייט דא? איז דא נאך קעסטל רעטענישן?

עס איז פון ארום דריי הונדערט פופציג יאהר צוריק. א פרעכע עפאכע אין אידישע היסטאריע.
ganizah_word_puzzle.jpg
ganizah_word_puzzle.jpg (32.93 KiB) געזעהן 1956 מאל

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4231
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 10:13 am

די ווארט "אמת" שטעכט אריין אין די אויגן צענליגער מאל
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

מונאוויטש
שר חמש מאות
תגובות: 865
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך מונאוויטש » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 12:14 pm

בענקעל האט געשריבן:מ'דארף לייזן די רעטעניש . . . פון די קעסטל רעטעניש. וואס איז דאס? וואס שטייט דא? איז דא נאך קעסטל רעטענישן?

עס איז פון ארום דריי הונדערט פופציג יאהר צוריק. א פרעכע עפאכע אין אידישע היסטאריע.

בילד

אינטערעסאנט אז די פאזל (קמיע) באשטייט פון 6 רינגען איינס אינעם צווייטן, און די אותיות זענען אויסגעשטעלט לויט די זעלבע מוסטער (pattern) אין אלע דירעקציעס.

1) ת מ א א י ב י א א מ ת
2) א א י ב נ ב י א א
3) י ב נ ה נ ב י
4) נ ה ן ה נ
5) ן ת ן
6) נ

די פאלגנדע תיבות זענען שטארק בולט:
- אמת
- נתן
- יבנה
- הנביא

ויבוא המפענחים ויפענח.
מפתח צו מיינע אשכולות.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 12:16 pm

עס איז נישט קיין קמיע.
נאך איינער וויל פרובירן?

פרא-חסיד
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 30, 2016 12:42 am

תגובהדורך פרא-חסיד » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 12:19 pm

סקען זיין א שבתאי׳דיגע זאך? ווען מען הייבט אן פונ׳ם נון אינעם סענטער קומט אויס אויף אלע זייטן אפאר הונדערט/טויזענט מאל ״נתן הנביא אמת״, אפשר נתן העזתי?

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 12:22 pm

פרא-חסיד האט געשריבן:סקען זיין א שבתאי׳דיגע זאך? ווען מען הייבט אן פונ׳ם נון אינעם סענטער קומט אויס אויף אלע זייטן אפאר הונדערט/טויזענט מאל ״נתן הנביא אמת״, אפשר נתן העזתי?

;l;p- געוואלדיג!!

עמער שפעטער לייגן דאס גאנצע.

פרא-חסיד
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 30, 2016 12:42 am

תגובהדורך פרא-חסיד » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 1:36 pm

בענקעל האט געשריבן:
פרא-חסיד האט געשריבן:סקען זיין א שבתאי׳דיגע זאך? ווען מען הייבט אן פונ׳ם נון אינעם סענטער קומט אויס אויף אלע זייטן אפאר הונדערט/טויזענט מאל ״נתן הנביא אמת״, אפשר נתן העזתי?

;l;p- געוואלדיג!!

עמער שפעטער לייגן דאס גאנצע.

ווארטן מיר מיט שפאנונג.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2201
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

גימטריאות על משיח ונביא שקר שבתי צבי ונתן העזתי

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 4:53 pm

דף בודד בגניזת קהיר, העוסק בגימטריות שבתאיות. הדף נכתב כנראה על ידי אחד משבתיים בחייו של שבתי צבי , מאחר שהלה אינו נזכר בברכת המתים. יש להניח שהדף נקרע מתוך ספר ונזרק לגניזה.

ENA NS I.98r.jpg
ENA NS I.98r.jpg (154.51 KiB) געזעהן 1893 מאל
ENA NS I.98 v.jpg
ENA NS I.98 v.jpg (172.54 KiB) געזעהן 1893 מאל
מזה הריבוע יוצא שם אדונינו מלכנו יר" ה תתי"ו פעמי' שבתי צבי משיח אמתי תתי"ו פעמי' כמנין שבתי צבי עם ב' כוללים ששמו
יר"ה כמנין שד"י במלואו וחוזר ככל הריבוע הרומז לד' רוחות העולם לרמוז כי מבלעדו לא יש משיח לעולם גם בלוח זה יש בו רכ"ה אותיות
כמנין י"ה פעמי' י"ה שעולה רכ"ה ובריבוע על בוצינא קדישא נר"ו יוצא ממנו נת"ן הנביא אמ"ת ש"ך פעמים כמנין שד"י פשוט וששה
אותיות המלוי להורות ששם נתן הנביא כשם מ"מ יר"ה וג"כ עולה ש"ך שהוא סוד הדיני' לומר שעל ידו נמתקו הדיני' ע"י התשובה שנעשה על
ידו וג"כ נשלם הכסא והשם כי הכסא במלואו גי' שמ"ו הרי כי ע"י אדונינו יר"ה וע"י נתן הנביא נשלם הכס"א והש"מ . יהי רצון מלפני אלה דש"צ שיחזק לבנו באמונתו ובאמונת תורתו ובאמונת אדונינו מלכנו יר"ה ויצלינו מן התועים ומלך ביפיו תחזנה עינינו
...

א אויספירליכע באשרייבונג פון די כת ש"ץ. בעיקר פון בלעטל 2.
viewtopic.php?p=371388#p371388

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15841
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 10:41 pm

שכח הרב בענקעל פאר די הערליכע אצרות דא, כ'ווייס נישט וואס אבער די 3 שורות פונעם הייליגן רמב"ם האט מיר געגעבן א קיצל...


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט