בית הכנסת בן עזרא - פוסטאט קאירא - קאירא גניזה

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1114
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » מיטוואך אפריל 05, 2017 12:40 am

זבחי צדק האט געשריבן:מנין השטרות האט זיך אנגעהויבן ג' אלפים תמ"ח [און לויט טייל שיטות ת"נ]
קומט אויס אלף וארבע מאות ושמונים ושלש איז ד' אלפים תתקל"א
דער רמב"ם איז נסתלק געווארן ד' אלפים תתקס"ה


וואס הייסט טייל שיטות, די גמרא אין ע"ז דף י' שטייט קלאר אמר רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יונים בלבד, ועיי"ש אז ס'איז פערציג יאר נאכן בנין בית שני תמ"ח, און כאטש די מלכות פרס האט זיך געענדיגט ל"ד שנים אחר בנין הבית, איז אבער שש שנים דמלכו בעילם רעכנט מען נישט.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

הראות לסדר סדר התקופות

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך אפריל 05, 2017 9:20 am

T-S NS 98 73r.jpg
T-S NS 98 73v.jpg
T-S NS 98 73


הוראות לחשב סדר תקופות. כולל תרשים בצורת יד עם הוראות לחשב לוחות השנה באצבעות.

מזומנים כל החברים ידידים יקרים תלמידי חכמים ידעונים. למי שיש איזה ידיעות יתירות אודות לוח כזה, נא לכתוב לי באישי או בכתב דוא"ל yiddishivelt@gmail.com

יישר כח ,

Gevald Geshrigen
שר האלף
תגובות: 1772
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » מיטוואך אפריל 05, 2017 1:00 pm

אין א זייטיגער נאטיץ. ווען האט זך דער מנין לפי זמן השטרות איפגעהערט? אין אלע געגנטער וואו יודן האבן געוואוינט די זעלבע צייט אדער יעדער געגנט אן אנדער צייט?

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

די אלמנה בעט זיך: "איך וויל קענען הערן קדיש וברכו"...

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג אפריל 20, 2017 11:21 pm

די וויי געשריי פון אן אלמנה צו די בי"ד פון ר' אליה (לויט טייל חוקרי גניזה, צו אברהם בן הרמב"ם). זי וואוינט אויף א שטאק אין א קליינע חורבה'דיגע דירה אין הקדש. נישטא קיין פארצימער, קיין מעבל, די ווענט זענען צופאלן, נישטא קיין געהעריגע דאך. די דירה-געלט איז לעצטנס ארויף פון צוויי דירהם, צו דריי און א האלב דירהם (גאר א קליינע העכערונג). איר זוהן גייט אוועק צופרי און קומט נישט אהיים ביז אויף דער נאכט. נישט די דירה איז וואס באדערט איר. זי האט נאר איין סיבה פארוואס זי בעט זיך, אז מען זאל איר נישט ארויס שיקן פון די דירה [חורבה]

"תסמע מא יקול אלחזאן פי אלכניס מן קדוש וברוך וקדיש"

איר איינציג'סטע הנאה אין לעבן איז, אז זי זיצט אינדערהיים און פונעם דערבייאיגן בית הכנסת הערט זיך די קול פונעם חזן דורך די "ווענטלאזע" דירה, ווען דער חזן זאגט "קדישה" "ברכו" און "קדיש".
מכע"י

MOSS VI.88.jpg
MOSS IV.88

אלממלוכה
תנהי אלי סיידנא אבקאה אללה תעאלי אנהא קד
אסתכרת אלי אלכאלק ואלי בית י"י ודלך אנהא סאכנה
פי טביקה כראב שעתה דהרה לא כזאנה ולא כ/ו/ם
ולא חוט צחיח ולא סקף מסתקים ומא חבתהא
אלא לאגל אנהא קאעדה פי ביתהא תסמע מא יקול
אלחזאן פי אלכניס מן קדוש וברוך וקדיש והי מלאזקה
לדאר אלדיאן ר אליה שצ והו יערפהא ואלמסאלק
עליהא מן כל גהה וכאנת אולא בדרהמין אלשהר
צארת //מעי// בתלתה ונצף פי כל שהר ואנא ארמלה
ומא ענדי סוי ולדי יכרג מן בכרה מא יגי אלי
אלעשא ומא לאחד ענדי שי מנכסר ואנא
מא רגבת פיהא אלא לאגל בית הכנסת
ולתברך בהא ואלממלוכה תסאל סיידנא
אן לא יעכסהא ולא יכלי מן ינזעהא מן אלמכאן
אלדי הי פיה לאגל בית י"י ושלומו יגדל

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

"אני ידעתי השמרונים, כי אין בהם תבונה"

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג אפריל 25, 2017 12:59 pm

"יוסף [בן שמאול] הכהן השמרוני האביון והעני"
אזוי רופט זיך אונזער היינטיגער שרייבער. ווי ער שרייבט, איז ער א בלוטיגער ארעמאן און ווענד זיך צו די אידישע געמיינדע פאר הילף. ער בעט נישט קיין געלט, נאר ער זוכט ארבייט. ער פאררופט זיך אלץ פראפעסיאנעלע 'ווענגער' (קארפענטער), וואס קען בויען מעבל. און וויל אז דער 'וועגנער' פון שטאט זאל אים דינגן צו העלפן מיט זיין ארבייט. דערביי מאכט ער אוועק זיינע שמרונ'ישע פריינד אז זיי העלפן אים נישט ארויס.

עס איז געשריבן אין אותיות מרובעת. נישט ווי די שמרונים שרייבן געוויינטלעך מיט די פארצייטישע פעניק'עשע אותיות. ער ניצט עטליכע פרעמדע לשונות און אביסל גרייזיג. קען זיין ער האט זיך מגייר געווען, און נישט געווען געוואוינט מיט "כתב עברי מרובע". צום סוף האט ער אן אנטשולדיגונג פאר זיין גרייזיגע בריוו.

HEB b. 11 13.jpg
HEB b. 11/13

אחיכם ואהבכם יוסף הכהן השמרוני האביון והעני
בשם יי נעשה ונצליח: אלה השמות בלשון כשדים
שלום עליכם אחי משם יי יחידאה יצובה ממנה קמאה [קד]מאה קניה
קדישה יכולה יהובה סעודה סקופה סוברה סלוחה מוחיה ממיתה מחיה
מחסיה מאורכה מכתרה קריבה רחיקה נ[צו]חה מרבהה אשדכה אזמנה
שמועה ידועה ענוה דבוקה מימנה יקירה משבחה מרממה ברכה ספקה
חיולה רבה תקיפה מסחנה עלאה עמיה רישה מבה עתיקה: חדתה
[ז]כאה שלמה צעורה קשימה דבארה דיאנה גלאה גמולה גיבורה גליגה
פשורה [ . . . ] [מת]גלגה פתוחה פשרה פעלה פדוה נטורה נאירה נגודה
עתירה עבודה מלכה [ . . . . ] דכורה שראה מחסלה מיטבה [מ]מנה (?)
סכיונ[ה ר]חצונ[ה] גדולה כסיה קבל [ . . . ] יה קדשה מר אתרה נפלאה
נוראה סהדה קשה מגיחה חקר[ה] פרנסה [מ]חדשה מסרטה מזזעה
רתאה רחמנה: אל אלהי הרוחות לכל הבשר אלה[י ה]נסתרות והנגלות
אלהי האותות והמופתים אלהי כל המעש[ים הג]דולים אלהי [ה]מלאכים
הקד[וש]ים הישר התמים הצדיק המשל הרחום [החנון] אלהי אלה
השמות הנוראות והנפלאות יאזין וישמע ממני בכם כל ברכה וב[ . . . . ]ה
אמן כי הוא רחום וחנון יש[מע] צע[קות] הענוים ברוך הוא: יגמיל יי
אתכ[ם טו]ב וחסד ואמת על הדברים אשר דברתם ביו[ם] השבת להזקן
הגדול יי ישמר אותו: צ[וע]תה אחי לו היה הדבר אשר דברתם פניו
ל[אב]ן אם לצור חלמיש אשר לא יש[נה] ולא יישיב דבר היה יכלם
ויבוש מכם ועד אנה לא עשה אתי טוב נולא יע[שה]: כי אני ידעתי
השמרונים [כי אי]ן בהם תבונה: ואלה [ . . . ]רים אשר נראה א[ . . ] אין
עשו טוב לאלהים ואין יעשו אתו כי ידרשו השמעה [ . . . ]ר בזה העולם
העובר: ולו היו יחפצו העומד היו יעשו החסד את הדלים והענוים
והאביונים והגרים והכהנים אשר כמוני: ועתה אחי לא דרשתי ממנו
לא זהב ולא כסף: אני איש חרש אעשה הארון והמטה והפתח והקורות:
דרשתי ממנו יצוה שר החרשים בעבורי יקח אתי עמו אעשה כל יום
בכסף אחיה נפשי בו ואשר אחרי: לא עשה ליי ולא לדבריכם ולא לי:
ועתה טוב לנו נשיב פנינו ליי אלהינו מקור הטוב אשר לא יסכר ומעין
החסד אשר לא יסתם כל טוב נמצא מנזלי רחמיו וכל חסד ינחל נדבת
תהומו אליו כל עינים תלאות ועליו כל נפשות נשאות ופניו כל כפים
פרושות ובלעדיו אין להחיות: כל עשותו מישור וכל מלאכתו חכמה
וכל דרכיו משפט תעודת לא בדרכיו עול אין במשפטו שחת אין בפעלו:
אתו לעבדה וממנו ליראה ובו למבטח כי הוא אדון האמת וכל בלעדיו
הבל: מזה האל הנאמן נדרש ועליו נבטח ואתו נאהב כי הוא רחום
חנון חמול לא יעזוב אתנו מרחמיו: על זאת ובזאת יקים לכם ברכת
משה עבדו: יי אלהי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם
כאשר דבר לכם אמן ואמן: הן הייתי חטאתי בהספר שאו נא חטאתי
בליל כתבתי אתו:

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

הסכם יבום

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג אפריל 27, 2017 12:26 pm

הסכם יבום קהיר י"ח סיון שנת רמ"ב. ישועה בן יוסף הנגיד והאשה פרג' אלמנת שלמה הנגיד.

T-S 13J4 16 r-v.jpg
T-S 13J4 16 r/v
בינו עמי עשו
למא כאן בתאריך יום אלארבעא
תאמן עשר שהר סיון שנת
אתשצג לשטרות למנינא
דרגילנא לממנא ביה בעיר
אלקאהרה הסמוכה לפסטאט
מצרים דעל נהר נילוס מותבה
חצרנא נחן אלואצעין כטוטנא
פיה אכירא ואשהדנא עלי
כר ישועה בר כגק מרור אור
יוסף הנגיד זל ומרת פרג
אלמנת כגק מור אור עינינו שלמה
הנגיד זל ווקע אלאתפאק בינהם
אנה ארתצא אן ייבם אותה והיא
איצא ראציה בדלך ווקע אלשרט
בינהם אנה יסוי בין אלזוגתין לילה
לדי ולילה לדי וכדלך אלמדה אלדי
יקים פיהא פי דמוה ענד מא
יחצר יקים ענדהא ונצירהם ומא
ירוח ענד זוגתה אלאולה אלא יומין
פי אלגמעה פי הדה אלמדה ואנהא
ארתצת פי אלכסוה אלמאציה
[בכמס]ה עשר אשרפי ונצף ולם
יתאכר להא עלי דמה [אלמנתק]
אלמנתקל נע' שי קל ולא גל
גיר אלמאוחר בשרט אן חצל
אליבום ואנהם יכונו בלב שלם
ונפש חפיצה ומתי כרג
חד ען אלשרוט אלמדכורה
[יכון מלתזם בעשר אשרפי]
וכאן דלך מנהם בקניין גמור
בכלי הכשר לקנות בו בלשון
מעכשיו ברצונם בלי אונס
כלל. כעבר עלה הקלמוס
יכון מלתזם בעשר אשרפיה
והכל אמת

בינו עמי עשו
כאשר היה בתאריך יום הרביעי
השמונה עשר מחודש סיון שנת
אתשצ"ג לשטרות למנינא
דרגילנא לממנא ביה בעיר
אלקאהרה הסמוכה לפסטאט
מצרים דעל נהר נילוס מותבה
באנו אנו השמים חתימותינו
פה בסוף והיינו עדים על
כ"ר ישועה בר כג"ק מרו"ר אור [עינינו]
יוסף הנגיד ז"ל ומרת פרג'
אלמנת כג"ק מו"ר אור עינינו שלמה
הנגיד ז"ל ונעשה ההסכם ביניהם
שהוא רוצה לייבם אותה והיא
גם כן רוצה בזה ונקבע התנאי
ביניהם שהוא ישוה בין שתי הנשים לילה
לזו ולילה לזו וכך הזמן שהוא
ישהה בו בדמוה כאשר
יבוא [לשם] ישהה אצלה השוה ולא
ילך אצל אשתו הראשונה אלא שני ימים
בשבוע בזמן הזה ושהיא
התרצתה בתלבושת הקודמת

[בחמשה] עשר אשרפי וחצי ולא
יהיה איחור במה שמגיע
להשתלם לה כלשהו לא מעט ולא הרבה
זולת המאוחר בתנאי שיערך
הייבום ושהם יהיו בלב שלם
ונפש חפצה ואם יפר
אחד את התנאים הנזכרים
יהיה חייב בעשרה אשרפי
והיה זה מצדם בקנין גמור
בכלי הכשר לקנות בו בלשון
מעכשיו ברצונם בלי אונס
כלל דעבר על הקלמוס
יהיה חייב בעשרה אשרפי
והכל אמת

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4015
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג אפריל 27, 2017 2:35 pm

בענקעל האט געשריבן:הסכם יבום קהיר י"ח סיון שנת רמ"ב. ישועה בן יוסף הנגיד והאשה פרג' אלמנת שלמה הנגיד.


בינו עמי עשו
כאשר היה בתאריך יום הרביעי
השמונה עשר מחודש סיון שנת
אתשצ"ג לשטרות למנינא
דרגילנא לממנא ביה בעיר
אלקאהרה הסמוכה לפסטאט
מצרים דעל נהר נילוס מותבה
באנו אנו השמים חתימותינו
פה בסוף והיינו עדים על
כ"ר ישועה בר כג"ק מרו"ר אור [עינינו]
יוסף הנגיד ז"ל ומרת פרג'
אלמנת כג"ק מו"ר אור עינינו שלמה
הנגיד ז"ל ונעשה ההסכם ביניהם
שהוא רוצה לייבם אותה והיא
גם כן רוצה בזה ונקבע התנאי
ביניהם שהוא ישוה בין שתי הנשים לילה
לזו ולילה לזו וכך הזמן שהוא
ישהה בו בדמוה כאשר
יבוא [לשם] ישהה אצלה השוה ולא
ילך אצל אשתו הראשונה אלא שני ימים
בשבוע בזמן הזה ושהיא
התרצתה בתלבושת הקודמת

[בחמשה] עשר אשרפי וחצי ולא
יהיה איחור במה שמגיע
להשתלם לה כלשהו לא מעט ולא הרבה
זולת המאוחר בתנאי שיערך
הייבום ושהם יהיו בלב שלם
ונפש חפצה ואם יפר
אחד את התנאים הנזכרים
יהיה חייב בעשרה אשרפי
והיה זה מצדם בקנין גמור
בכלי הכשר לקנות בו בלשון
מעכשיו ברצונם בלי אונס
כלל דעבר על הקלמוס
יהיה חייב בעשרה אשרפי
והכל אמת


זייער אינטערסאנט, מ'זעט אז מ'האט זיך דארט נישט מתחשב געווען מיטן חרם דרבינו גרשום (ס'איז דאך נישט אשכנז).

כ'פארשטיי נישט פונקטליך די הסכם, אנהייב שטייט אז ער גייט זיין איין נאכט פאר איין פרוי און איין נאכט פאר די יבמה, און נאכדעם שטייט אז ער גייט נישט גייט צו זיין ערשטע פרוי מער ווי צוויי טעג א וואך
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

Gevald Geshrigen
שר האלף
תגובות: 1772
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » דאנארשטאג אפריל 27, 2017 4:52 pm

אולי הפשט אז דער הסכם איז אז די צוויי פרויען האבן נישט געוואוינט אויף די זעלבע פלאץ אי פשט אזוי. א נאכט ביים ערשטן און א אנדערע נאכט ביים צווייטען און עס מיינט נישט דוקא זונטאג דינטאג דאנערשטאג שבת ביי איינעם און די איבריגע ביים צווייטען נאר בעיקר אז די נאכט פון רחל איז נישט די נאכט פון לאה און נאכדעם א פונקטליכען הסכם

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

כאפט אן אלטן טענצל: "הוֹ הִי הוֹ הִי הָה הִי"

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג מאי 05, 2017 11:18 am

אברהם בן סהלאן', - קען זיין אן אייניקל פון 'נחמיה בן אברהם' ראש קהילות בבליים אין פוסטאט ביז יאר ד'תש"צ. - א חזן און א לידער פארפאסער. שרייבט די בריוו אין אראבישן שריפט אין די לעצטע יארן פונעם עלעווט'ן יאר הונדערט, צו א פריינד פון אלעקסאנדריע. און באווארנט אים ער זאל אים צוריק שרייבן א ליד [קצידה], וואס ער האט פארפאסט. אברהם שרייבט דערביי א ליד וואס ער האט פארפאסט אין לה"ק, וואו ער לויבט אויס 'הבה בן נחום'.
T-S 16 6r.jpg
T-S 16 6r.jpg (125.51 KiB) געזעהן 2463 מאל
T-S 16 6r
باسم الله الرحمان الرحيم كتابي يا اخي اطال الله بقاك وادام عزك وجعلني فداك عن سلامه والحمد لالله ولم تزل قلبي معلق بك الى אן ורד פציל וערפני
ان لقيك في القمرا سالما وشكرت الله على سلامتك وذكر انك قلت له في انفاذ كتاب معاجة ولم اشك انها هي القصيدة
والرهط لان الحوايج الاخر موقفة الى حين الاجتماع وانا اثبت في كتابي هذا ذالك وانا متواقع وصول كتابك بما اتعول
عليه ولا تاخره احص والدتك وخالتك واختك وجماعتهم بالسلام وساير اصدقانا ومن يسل عنا وزرعه بن حكم بالسلام
وهذه القصيدة وكنت مدحت بها ابا الفرج هبه بن ناحوم اولها
אברהם אלוף החבר בחיר הישיבה נ'ב'ע'

בָא בָֿא בָֿא בֿוֹא בָא בָא בֿוֹא שְבִי בִֿי ֹשת רִיבֿוֹ
מְי מִי מִי מְמִי מְמִי עֶרֶך לוַֹ אֶחְֹשָבֿוֹ
לֹא לֹא לֹא ײֵטִיב לוֹ זְמָמוֹ גם מַחְֹשָבוֹ
אוֹ אוֹ אוֹ יַקְרִי בֿוֹ הכְפֿתֶע יַצְרִיבֿוֹ
פֿה פֿה פֿה מִפְֿעָלוֹ עִם דודו חְבִיבוֹ
בִי בִי בִי בִי בְבִבִי נַחְֹשָקִי ותאֻובוֹ
חֵי חֵי חֵי חְײֵהוּ אֶכְוֶה מִמֵלְהָבֿוֹ
לוּ לוּ לוּ קוֹלִילוּ יִֹשְמַע לִי וְיָשִיבֿוֹ
וָי ײֵ ײֵ ײֵ וָיוָי מִילוּלִי אַסְחִי בֿוֹ

פֹה פֹה פֹה מַצָבֿוֹ כַאַן כַאַן כַאַן מוֹֹשָבֿוֹ
הוֻא הוֻא הוא הִלְהִיבֿוֹ ולְבָבִי הַלְהֵיבֿוֹ
כִי כִי כִי בְעִירוֹ ֹ גם גם גם יַרְאִי בֿוֹ
אוֹ אוֹ אוֹ יַעְקִרבֿוֹ ולְחֶצִי יְצִיבֿוֹ
הֵא הֵא הֵא קוֹל מִבֿוֹ אָזְנִי הֵא תַקְֹשִיבֿוֹ
דֵי דֵי דֵי לֹא אַעַן מִצַעַר מַעְלָבֿוֹ
זֶה זֶה זֶה דוֹדִי זֶה זֶה רוֹ זֶה זה זִיווֹ
הוֹ הִי הוֹ הִי הָה הִי אצעק מֵעִרְבֿוּבֿוֹ
עֵת עֵת עֵת הָלַך לוֹ מקונוֹ ורְחוֹבוֹ

וּלְבָבִי קָס קָסקָס קָסקָחוֹ וּגַנָבוֹ
בר סהלאן נִין
סנבאט נֹחַ נָפֶש
هذه نصف القصيدة الذي مدحت بها ابا الفرج
هبه بن ناحوم



בשם האל הרחמן והרחום. {אני כותב את} מכתבי, הו אחי, יאריך האל ימיך ויתמיד כבודך ויתנני כפרתך כשאני בריא, השבח לאל. לא פסק לבבי מלדאוג לך עד אשר הגיע פצ'יל והודיעני
שפגשך ב"קמרא" בריא ושלם והודיתי לאל על שלומך. הוא אמר שאמרת לו על שליחת מכתב דחוף ואין ספק בלבי שאלו הן הקצידה
והרהוטה כי שאר הצרכים סובלים עיכוב עד הפגישה ואני מאשר זאת במכתבי זה. ואני מצפה להגעת מכתבך ובו מה שאני
סומך עליו. ואל נא תעכבו. אני מוסר לאמך ולדודתך ולאחותך ולכל החבורה שלום. ולשאר חברינו ולכל מי ששואל עליו לזרעה בן חכם שלום.
אברהם אלוף החבר בחיר זוהי הקצידה. שבחתי בה את אבו אל פרג' בּן נחום.
הישיבה נוחו בעדן ראשיתה:

(כאן רשומה הקצידה)

בר סהלאן נין זו מחצית הקצידה ששיבחתי בה את אבו אלפרג' הבה בן נחום
סנבאט נֹחַ נָפֶש

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

די בריוו איז אויף די זעלבע פאפיר אויף די אנדערע זייט; קען מען דאס נישט ארויס לאזן. נאכדערצו אז די לעצטע שורה פון דעם בריוו איז אויף די זייט פון דעם בריוו מיט די ליד.

די בריוו שרייבט 'נחמיה הכהן גאון' ראש ישיבה פומפדיתא. ער האט א זוהן 'טוב', א ברודער פון חפני; וואס זיינע קינדער זענען: שמואל, יצחק, חיים. די בריוו איז אדרעסירט צו 'ניסין בן בנימין' פון "ספֿאקס טוניזיע" זיין זוהן הייסט 'מנצור'.
T-S 16 6v.jpg
T-S 16 6v.jpg (126.72 KiB) געזעהן 2463 מאל
T-S 16 6v
T-S 16 6 transcription.jpg
T-S 16 6 transcription.jpg (201.75 KiB) געזעהן 2463 מאל

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

מכתבי אר"י הקדוש וחי"ק

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג מאי 12, 2017 2:46 pm

אויסער וואס דער אר"י הקדוש "רבינו יצחק לוריא אשכנזי" ווערט מעגליך דערמאנט צווישן די בריוון פון "רחל זוסמאן" אלס א 'מלמד תינוקות', געפינט מען אויך אין די גניזה עטליכע שריפטן וואס טראגן זיין נאמען און רעדן איבער פריוואטע געשעפטן, מיט וואס דער אריז"ל האט זיך מעגליך פינאנסירט. און וואספארא זכיה איז אויך צו געפינען א זעלטענע בריוו אין דעם אר"י הקדוש'ס הייליגע האנט שריפט מיט זיין פערזענליכע אונטערשריפט.

דער הייליגער אר"י פלעגט נישט שרייבן זיינע חידושים. אלעס האט ער איבערגעגעבן פאר זיין באליבטן תלמוד מהרח"ו "רבי חיים ויטאל" וואס האט עס אפגעשריבן און פארשפרייט, און דערמיט פארשיינט די וועלט ביזן היינטיגן טאג.

רוב פון זיין לעבן האט דער אר"י הקדוש געוואוינט אין מצרים אין די געגנט פון פוסטאט, וואו די "ביהכ"נ בן עזרא" מיט די היסטארישע גניזה קאמער געפינט זיך. ווען ער איז אלט געווען "זעקס און דרייסיג יאהר" איז דער אר"י הקדוש ארויף קיין ארץ ישראל און זיך באזעצט אין דער שטאט צפת. צפת איז דאן געווען אין א בליענדיגע תקופה, ברוחניות ובגשמיות. סיי א גרויסע עקאנאמישע און אינדוסטריעלע צענטער, אלס דער הויפטשטאט פון אטאנעמ'ישע געוועלטיגער; און סיי א תורה צענטער, וואו עס האבן דאן געוואוינט א גרויסע צאל אידן, וואס זענען אונז באקאנט אלס חכמים, מקובלים, און פייטנים. צווישן זיי "רבי יוסף קארו" און "רבי משה קורדובירו".

דער אריז"ל האט זיך ווייזט אויס באשעפטיגט מיט 'פעפער', ווי מען זעהט פון א שטר מכירה אין יאהר שי"ד. אדער מיט 'כיאר' - איגערקעס. ווי מען זעהט אין א בריוו וואס איז אדרעסירט צום אריז"ל. אדער מיט תבואה, פון א בריוו אין זיין הייליגע שריפט און אונטערשריפט, וואס ער האט מעגליך געשיקט, שוין וואוינענדיג אין עיה"ק צפת.

----------------------------------------

T-S 12 589
א "שטר עדות" געשריבן געווארן אין מצרים, דינסטאג ב' אלול שנת שי"ד, (די ה' פון חוש"ה איז פאר ה' אלפים) אז "כה"ר יצחק לוריא" פארקויפט פאר "כה"ר נתן חפץ" פעפער וואס ער האט אין אלעקסאנדריע.
T-S 12 589.jpg
T-S 12 589.jpg (207.63 KiB) געזעהן 2268 מאל

בפנינו אנו עדים חתומי מטה מכר הנבון ומעולה כה"ר יצחק לוריא אשכנזי
יצ"ו שמנה ככרים ושליש ככר פלפל אש"י ממה שיש לו באסכנדריה כפי הוראתו
מכירה גמורה ליקר כ"ר נתן חפץ יצ"ו בסך מאה וחמשים פרחים זהב ויניצייא'
בפנינו קבל כה"ר יצחק הנז' המ[עו]ת הנז' מכ"ר נתן הנז' משלם באופן שהמכירה
הנז' מכירה גמורה מעכשו שרירא וקיימת דלית בה חזרה כלל בלי שום שיור
כלל ובלי שום תנאי בעולם ונתחייב מעכשו כה"ר יצחק הנז' לתת הפלפל הנז'
לכה"ר ראובן בבלי שהוא מורשה של כ"ר נתן הנז' בתוך שלשה ימים לתביעתו
אותו ממנו לשם באסכנדריה ואם לא ילך כה"ר יצחק הנז' מזו המדינה
נתחייב מעכשו לתת הפלפל הנז' ליד כ"ר נתן הנז' ביום חמישי הבא ראשון
בלי שום עיכוב וערעור כלל ומעתה שעבד כה"ר יצחק הנז' לכ"ר נתן הנז' כל
נכסיו שקנה ושיקנה מקרקעי ואגבן מטלטלי שיהיו אחראין וערבאין לפרעון
הפלפל הנז' וכל זמן ששטר זה קיים בידו או ביד באי כחו פורעין אותו עליו וכל
ועל יורשיו אפי' קטנים לענין שיגבה הפלפל הנז' בלא שבועה ובלא חרם
וחומר שטר זה קבל עליו כה"ר יצחק הנז' כחומר וכחוזק כל שטרי שרירי וקימי
דנהיגין בישראל כתקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינו מידו
קנין שלם מעכשו במנא דכשר למקניא ביה על כל הכתוב לעיל מדעתו ומרצונו
בלי אונס כלל ולקיים כל זה קבל עליו כה"ר יצחק הנז' בשבועה חמורה בשי"ת והיה
זה ביום שלישי שני ימים לחדש אלול שנת חוש"ה ליצירה פה מצרים והכל שריר
וקים יוסף ברכ"ה מאיר סומך הכהן ס"ט ברוך ברכ"ה יאשיה
ידיע מסיכין יצ"ו


T-S 6j4 32
א בריוו פון "ר' משה בנימן" פון 'רשיד' א פינאנציעלער שותף. ער מעלדט איין איבער געשעפטן אין זיין היים שטאט. ער פארשפרעכט צו שיקן א סכום פון "פערציג קרונות" (קראונען?) מיט'ן שליח "כ"ר משה קרישפין". ער שלאגט פאר צו געבן פארן שליח 'לעדער' אנשטאט א חלק פונעם סכום. ער וויל אינגיכן באקומען א כתב איבער כיאר. און שרייבט איבער וויין וואס איז פארקויפט געווארן פאר כה"ר אליקים.
T-S 6J4. 31-32.jpg
T-s 6J4 31/42
T-S 6J4. 31-32.jpg (126.43 KiB) געזעהן 2268 מאל

אלופי כהרר"י לוריא אשכ[נזי..........................
קבלתי פרוט' מכל ההו[צאות............................
כי כלם יש להם מד[ודים ואל] תחושו לגזומים כלל א[...
כ"ש שלא דברו כדברים האלה רק איך יתנו מכל עד סוף פרוט'
א'] מצדי יקבל כ"ת מהיקר אוהבי כ"ר משה קרישפין יצ"ו
ארבעים קורונש לפי שכ"ת דחוק ואחר בואו לכאן
אעשה חשבון עמו ואם ישאר עלי איזה דבר אתן לו
סך עורות מאשר בידי כי עדיין לא עשינו חשבון כי היה
טרוד מאוד ותתנהג עמו באהבה כי כבר ידעת איך הוא
אוהבי ותקרבהו כפי האפשר לאהבתי ומהשיך לא קבלתי דבר
ונדר לי בזאת השבוע למכור ולתת ואם אקבל תכף לנטיל'
המוציא ובאפס פנאי לא אאריך כי אם לחלות לגמור המצוה
לצד כ"ת הכיאר ואל תחמיצנה כדי לשלוח הכתב בספינה
מ]וכנת ללכת שלא יתעפש או יתבלבלו דברים אחרים
ומצד יינותי לא נמצא קונה במדודים אז כשבאו ומכרתי
לכה"ר אליקים יצ"ו עד סוף }מ{ חדש תשרי ואודיע לכ"ת הכל
באריכות להבא וש' נאם מקוה רחמי אל זעירי דחברי'
משה בנימן
יום ב מ'
ד' לאב ש
י"ל ה
ב
נ
י
מ
ן

אמת [שאני] רוצה לתת לו ועדי מעט עורות
אחר [שהוא] בעצמו הולך לאנקונה בא ההלוך לש'


אל יד החכם המפואר הענו אלופנו כהר"ר יצחק לוריא אשכנזי יצ"ו
הלב"י ופג"י נח"ש דר"ג מ"ה וש' למצרים מרשיד



T-S 6j4 31
"ר' משה בנימין" שרייבט נאכאמאל, איבער די חוב פון "פערציג קרונות" וואס ער איז שולדיג פאר "הרר"י לוריא אשכנזי נר"ו" און איבער די הבטחה עס צו שיקן מיט "כ"ר משה קרישפין". אויך דערמאנט ער, אז ער איז נאך שולדיג בערך "שמונים זהב". און ער וויל וויסן ווי אזוי די חוב איז אנגעקומען צו די סכום.
ב"ה
אלופי כהרר"י לוריא אשכנזי נר"ו אחלה להשתדל
לקבל מכ"ר משה קרישפין <יצ"ו> מצדי מ' קורונש
במדודים ולא פחות כלל ועשית כחכמתך ותמשוך
אותו בדברים עד שיתן מ' ולא פחות כלל
והאמת שאתן לו כל כך עורות בקר אם
אשאר חייב לו וכן בהלוך האחר שהלך
לאנקונה עשינו חשבון ופרעתי לו עד
סוף פרוט' שלי אמנם אני חושב לפי
חשבוני שאיני חייב לו כלו' גם אם יתן
מ' קורונש ואשרי שיאחז בדברים כאלה
בפרט לכן כ"ת יעשה מכל מאמצי כחו לקבל
עד מ' קורונש ויאמ' כ"ת איך אני חייב לך
כמו שמונים זהב ועתה כ"ת דחוק מאוד
כמו שאני אמרתי לו וש'

שאותם שאני רוצה לתת לו בעדי
ובחשבוני כי הוא בעצמו רוצה ללכת וש'




MOSS III 242
ר' יצחק לוריא לאזט וויסן פאר א סוחר אז ער האט נישט באקומען די געלט וואס יענער האט געשיקט מיט זיין ברודער. אויך די געלט וואס ה"ר יעקב אליקים איז שולדיג און האט עס געשיקט מיט דעם סוחר'ס ברודער, איז אויך נישט אנגעקומען. וועגן דעם בעט רבי יצחק לוריא אז ער זאל נישט שיקן די געלט, וויבאלד ער איז נישט אין שטוב. נאר עס געבן פאר דעם ספעציעלן רייטער וואס ברענגט דעם בריוו. אויך זאל ער איבערגעגעבן פאר "ר' חיים חכים" ער זאל געבן געלט פאר "כה"ר שמעון (קאשטילאץ?)" ער זאל עס שיקן קיין ירושלים תוב"ב. א הערצליכן מז"ט טוט ער אויסדריקן פאר כה"ר שמעון פארן טרעפן זיין זיווג. צום סוף זעהט מען אז דער אדרעסירטער האט געשיקט תבואה.
MOSS III 232r.jpg
MOSS III 232r.jpg (412.28 KiB) געזעהן 2268 מאל

אוצר התבונה ומבצר האמונה ממנו יתד ממנו פנה ימלא ה' פיהו רינה הנבון וחכם[..
נר"ו אחרי פקודת השלום ורב התשוקה לרא[ות בעי]ני במאור פניך אודיע לכ"ת [איך
הגיעתני אגרתך הנוראה ובה גלית את אזני שנתת המעות לגביר אחיך יצ"ו [לתנם] אלי
וכן כתב אלי ה"ר יעקב אליקים שנתן לו גם הוא מעות ועד עתה לא הגיעני דבר וזמן הסתו
עבר והגיע גבורת גשמים לכן מאד אחלה פני כ"ת שאם [ל]א טען אל ישלח לי דבר כי הזמן
עבר כאשר כתבתי וגם אני לא אוכל להתעכב [...] ליד [..] חוץ לביתי ועל כן גמרתי
לשלוח הרץ הזה וכן שמתי מאז בפי כה"ר חיים חכים י"ה בלכתו שיתן כ"ת קצת מהמעו[ת
לכה"ר שמעון לשלחם לירושלם תוב"ב ו[אפ]שר יה[יו מופ]קדים [המע]ות עד לכתי הנה [שמחתי
בשמעי שקרובי כה"ר שמעון מצא אשה <מצא טוב> יהי בסימן טוב לנו ולכל ישראל לא אאריך כי אם
להעתיר לה' ירכיבך על במותי ההצלחה וישביעך ששון ושמחה כנפשך החכמה ונפש ע"ה הצעיר
ונא תטה שלומותי אל נות ביתך מב"ת ואל יום ג פ' גוי וקהל גוים יהי
דוניא בואינה ובנך יצ"ו וכל הנלוים עליך ממך וכו' יצחק לוריא

והנה לפי אשר הבנתי מכתב כ"ת ששלח התבואה בכלל היא למעלתך ואנכי
לא ידעתי אם כן הוא ישלח אלי פתקא באיזה ספינה בא ומאיזה
כלל ואם לא שלח אל ישלח


~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

דערמאנונג:
בענקעל האט געשריבן:דא וועט שטענדיג ווערן ארויף געלייגט אלע שריפטן וואס ווערן דא דערמאנט אין high resolution.
קאירא גניזה - אייוועלט קאלעקציע https://drive.google.com/folderview?id= ... Fo5YWlhcmc


נא ונא אם יש באפשרי, לבקש שלא להעתיק מכל מה 'שכתבתי ושאכתוב' אי"ה באשכול זה בלי רשותי. הם פנימי לאייוועל"ט. ותוצאי מגודל עמלי 'ודמי'. ישר כח

Gevald Geshrigen
שר האלף
תגובות: 1772
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » פרייטאג מאי 12, 2017 3:18 pm

ווי פאנגט מען אן ? וואו וואו וואו. גאר אינטערסאט און באלערנד.
ווועלכע תקופה פונעם אריה״ק איז געווען ווען ער האט געהאנדלט מיט די פעפער ? אויסערדעם. ער אליין ? זיין משפחה ? ווען פלעגט ער זיין ביים טייך ווי ער האט געלערנט אפגזונדערט פן מענטשן?
דאס אז ר״ח וויטאל האט געשריבן זיינע חידושים דאס איז שוין געווען אין ארץ ישראל
שנת שי״ד איז דער הייליגער אריה״ק געווען בערך צוואנציג יאר

דאס געטראפן (נישט געליינט דערווייל) בהנושא

http://www.ybz.org.il/?CategoryID=287&A ... RYJz2jyuUk
צוגעלייגטע
Article_16.4(1)-ilovepdf-compressed.pdf
(249.64 KiB) דאונלאודעד 36 מאל

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4015
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מאי 12, 2017 3:44 pm

בענקעל טייערע, אין מילים!

איז דא השוואות צו די כתב פונעם אריז"ל אין לעצטע בריוו?
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

קעמברידזש גניזה אויסשטעלונג

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג מאי 15, 2017 11:22 am

מ'פרעגט אהן וועגן די "גניזה אויסשטעלונג" וואס טוט אפצייכענען 120 יאהר פון די גרויסע אנטדעקונג, וואס מיר האבן שוין געשריבן דערוועגן אין יאנואר, און וואס מען קען דארט זעהן.

מען קען זעהן כמעט אלעס וואס ווערט דא דערמאנט מיט די 'שעלפמארק' T-S, וואס איז פאר "טעיללאר - שעכטער" וואס באלאנגט פאר די יוניווערסיטי. אדער די מיט די 'שעלפמארק' וואס הייבט זיך אהן מיט Moss, וואס איז פאר "מאוססערי". די מאוססערי קאלעקציע איז געבארגט פאר די קעמברידזש לייברערי פאר צוואנציג יאהר עס צו סארטירן און דאקומעטירן, דערנאך וועט דאס גיין קיין א"י.

וואס מען קען דארט זעהן איז גרונדזאצליך די גאנצע קאלעקציע וואס איז אויף זייער וועבזייטל. מיר זענען נישט באקאנט אין די איינצלהייטן וויאזוי די אויסשטעלונג גייט צו. קען זיין אז מען קען דארט אנפרעגן אין וואס פאר א נושא מען איז אינטערעסירט צוזעהן.

די גאנצע גניזה אלעס צוזאמען, איז נאך נישט באקאנט וויפיל שריפטן מען האט דארט געטראפן. עס ווערט יעצט געשאצט אויף באלד פינף הונדערט טויזנט פראגמאנטן. אריינגערעכנט פיצינקע שטיקלעך, וואס יעדעס פיצל ווערט פאטאגראפירט און דאקומענטירט מיט א נומער. אסאך דערפון ווערט צוזאם געשטעלט - נאך ביזן היינטיגן טאג - מיט פארגעשריטענע קאמפיוטער פראגראמען פאר א גאנצע שריפט, ווי אויבן געשריבן.

Public exhibition: 27 April – 28 October 2017
Free admission – all welcome
Monday – Friday 09:00–18:00
Saturday 09:00–16:30
Sunday closed
Milstein Exhibition Centre
Cambridge University Library
West Rd, Cambridge CB3 9DR


2017-05-15_10.48.40.jpg
די אויסשטעלונג
2017-05-15_10.48.40.jpg (108.7 KiB) געזעהן 2170 מאל

2017-05-15_10.45.08.jpg
אריגינעלע אומסארטירטע שריפטן
2017-05-15_10.45.08.jpg (138.5 KiB) געזעהן 2170 מאל


מפוסטאט לחיפה

די חיפה אוניווערסיטי האט אויך די טעג א פארשטעלונג פון זייער קאלעקציע.
18156138_1046921102076579_2072237292716435585_o.png.jpg
18156138_1046921102076579_2072237292716435585_o.png.jpg (296.38 KiB) געזעהן 2170 מאל

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

רבי יהודה הלוי - מסעו לא"י בחג השבועות

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג מאי 23, 2017 10:58 pm

רבי יהודה הלוי איז געבוירן געווארן צו א רייכע משפחה אין די ד'תתנ יארן, אין א שטאט 'טודלה' אין צפון שפאניע

רבי יהודה בן שמואל הלוי (ריה"ל - בערבי: אבו אל-חסן אל-לאוי) ד'תתל"ה–ד'תתק"א. איז געווען א גרויסע פארפאסער פון פיוטים און זמירות. א גרויסער פילאזאף צווישן די אנשי ספרד. א דאקטאר; און פון די גרעסטע מחברים אין זיין צייט. פון די מערסט באקאנטע, איז די "ספר הכוזרי". ער איז מעגליך געווען א תלמיד פונעם הייליגן רי"ף.

צוליב זיין גרויס השתוקקות צו ארץ הקודש - ווי מען זעהט אין זיין זמר "לבי במזרח" - איז ער סוף ימיו אין יאר ד'תת"ק ארויף אויף א שיף צו פארן אויף מזרח. ער האט זיך אפגעשטעלט אין מצרים אין חודש אלול. און אין כסלו תתק"א איז "רבי יהודה הלוי" געפארן קיין פוסטאט. דורכאויס זיין באזוך אין מצרים איז ער אויפגענומען געווארן מיט גרויס כבוד פון די ארטיגע צדיקים גאונים, מען האט אים פרובירט צו איבער-רעדן ער זאל פארבלייבן. אבער זעקס חדשים שפעטער, אנהייב חודש סיון, איז "רבי יהודה הלוי" ארויף אויפ'ן שיף צו פארן ווייטער קיין ארץ ישראל. די 'מגרב' שיף האט זיך אויפגעהאלטן ביים בארטן פאר אייניגע טעג און נאכ'ן האבן די ריכטיגע ווינטן האט דער שיף אפגעשווימן אינעם ערשטן טאג יו"ט שבועות, וואו מען זעהט אין איינע פון די צאליגע שריפטן איבער איהם אין די גניזה.

מען פארציילט אז ווען רבי יהודה הלוי איז אנגעקומען קיין ירושלים האט ער זיך צוריסן די קליידער און געקראכן אויף די פוס. און ער האט געזאגט די קינה וואס ער האט מחבר געווען "ציון הלא תשאלי". אן אראבער האט צוגעזען זיין שטארקע דביקות האט פאר גרויס שנאה ארויפגעשפרונגען אויף אים און אים ל"ע דערהארגעט.

זמירות פיוטים וקינה
הידעו הדמעות
ידידי השכחת
יה שמע אביוניך
יום ליבשה
יום שבתון (שיר)
יונה מצאה בו מנוח
ישן אל תרדם
ישנה בחיק ילדות
לבי במזרח
עבדי זמן
על אהבתך
עפרה תכבס
ציון הלא תשאלי


T-S 146.6

אונזער היינטיגע בריוו איז פון "אבו נצר בן אברהם חלפון הלוי בן נתנאל" וואו ער אינפארמירט דעם אדרעסירט'ן, אז רבי יהודה הלוי איז אפגעשווימן מיטוואך דעם ערשטן טאג שבועות, נאכ'ן איבערלאזן מיט איהם א בריוו פאר'ן נגיד שמואל בן חנניה, וואס איז אויף דעם זעלבן בריוו.

T-S As 146.6 r.v..jpg
T-S As 146.6 r.v..jpg (82.51 KiB) געזעהן 2007 מאל

וסמוהא וארתאהא [ו]כבת [חסותה...]
במא אנא גני ען אעדתה ועלקת הדין [אלחרפין]
לאנהי אליהא אן רבינו יהודה הלוי יזכר באלפי שלומות
אקלע יום אלארבעא אלאול מן חג שבועות ודפע
לי כתאב לסידנא אלנגיד עלי עגל תפצל
אוצלה לה אללה יכתב סלאמתה ויגמע אלשמל בה
פקד עלם אללה וכפי בה עלים מא דכל עלי קלבי מן
[...] מר[א]כב אלגרב סארת ודאר
[...] טייב גאיה

יכדמו[הא באפצל אלסלאם]
וכדם חצרתה [לא יכליני]
מנהא וחסבי אללה
ונעם אחוכיל
יא סיון
כתב לילא עלי עגל
עדרא אלי סאמיהא

عه فلم يقبل منه
فطلع به الى القاهرة ففلس على ما لحنا فهو لم يشي
يمشي معهم وقد لقى الريس فقال له فخلصه منهم


כבר נשלח מכתבי אל הדרת אדוני המפואר ביותר... ויגדיל ה' את רוממותו ועליונותו וגדולתו ויכניע את מקנאיו המכיל את מה שפוטר אותי מלחזור עליו. ורשמתי את השורות המועטות הללו, כדי להודיע לו שרבנו יהודה הלוי, יזכר באלפי שלומות, הפליג בספינה ביום רביעי, היום הראשון של חג השבועות. והוא מסר לי איגרת, שכתב בחפזה אל אדוננו הנגיד. הואל להביא אותה אליו. יגזור ה' את הגעתו בשלום. ויביא לידי האיחוד עמו. ה' יודע, ואין כמוהו יודע הכול, כמה [...] נכנס ללבי [... כאשר] אניות המגרב נסעו ונסבה הרוח והייתה רוח [טובה ביותר ]... וכל החברים [

מברכים אותו אותך ביראת כבוד במיטב הברכות לשלום[. ו]אל ימנע[ ממני משימות שיש למלא לכבוד הדרתו. דיינו באלוהים ומה טוב להיסמך עליו. י"א בסיון. נכתב בלילה בחפזה. מבקש אני סליחה מכבוד מעלתו.

]ע"ב[

[...] אותו ולא הסכים לקבל ממנו והוא העלה אותו אל קהיר, ואז הוכח כחסר אמצעים (פושט רגל) כפי שנראה לנו, והוא לא רצה ללכת עמהם, ופגש פתאום את ה'רייס' וסיפר לו, והוא שחרר אותו מהם.

--------------------

חלק ממכתב קרוע מאת הרב נתן בן שמואל החבר, בפוסטאט, אל אברהם גאון "ראש הישיבה של גאוות יעקב". מזיר, בדמשק. הרב נתן מבטא את שמחתו על מינויו מחדש כמנהיג הקהילה היהודית בפוסאט. מרחשון ד'תתק"א. כולל הערה בשוליים, על מסע רבי יהודה הלוי זצ"ל לארץ ישראל. המכתב מיועד כמה חדשים אחר פטירת רבי יהודה הלוי.

t-s 13j9 .6.jpg
t-s 13j9 .6.jpg (158.93 KiB) געזעהן 2007 מאל

ויעמידיני במצבי כאשר | בימי אדוני רכב ישראל | ופרשיו] ובחסדי אלהים | קהלות הקדש אותי | אוהבים ושירותי רצונם וחסדם | גדול עלי שבח למקום | אשר עלי הטה חסד לפניהם | וישימוני אתם למשמרת | ונגידי בי חפץ ואני | מוכלל בחסדיו ולא נעלם | ממנה אודות רבנו יהודה | הלוי הצדיק החסיד זקל' | אשר עליו באמת ניבאו | נביאי האמת [ | ההיה גבור ביראת אלהים | ובתורתו ומאמר.... | מעידים יצדקו באו... | .... .... ....תו | למנוחת עדן .... ... | גן (?) אלהים וב.עה | נשא נס גדולותיו | והליכות גבורותיו[... | ....ה ביקרו וב[י]קר ותמונת [ | בשדה צוען להאירה

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יוני 05, 2017 3:28 pm

שמות לקשור ולגרש שדים. ובצד השני של הדף, קטע מחיבור הנקרא "עסק השוטה" (ש' שמאלית)
בהקדמה מתאר הכותב כיצד השמות הקדושים הנסתרים, נמסרו מדור לדור בידי הנביאים והחכמים. ובאמצעות שמות אלו - הוא מאמין - ניתן לבצע את מי סוטה גם היום.
T-S K1.56 r_v.jpg
T-S K1.56 r_v.jpg (145.35 KiB) געזעהן 1866 מאל

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

"איך וועל מער נישט רעדן אין קלאס"

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג יוני 06, 2017 9:50 pm

פון א פאפיר פון די גניזה, זעהט מען אז די שטראף וואס אונזערע מלמדים פלעגן געבן, מיט'ן הייסן שרייבן הונדערטע מאל פארשידענע זאצן, איז מעגליך נישט פון היינטיגע צייטן.

קליינע יאודה'לע האט ווייזט אויס נעבעך מיטגעמאכט די זעלבע זאך פאר הונדערטער יאהר צוריק.
V.C. 13r_fgp 82207.jpg
V.C. 13r_fgp 82207.jpg (300.7 KiB) געזעהן 1829 מאל
V.C. 13v_fgp 82208.jpg
V.C. 13v_fgp 82208.jpg (306.81 KiB) געזעהן 1829 מאל

אמר החכם אם הדיבור שוה כסף השתיקה שוה זהב הצעיר יאודה

ישובב
שר העשר
תגובות: 28
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 04, 2017 3:08 am

תגובהדורך ישובב » דינסטאג יוני 06, 2017 10:49 pm

:grin: גוט!

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4015
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך יוני 07, 2017 12:56 am

בענקעל האט געשריבן:פון א פאפיר פון די גניזה, זעהט מען אז די שטראף וואס אונזערע מלמדים פלעגן געבן, מיט'ן הייסן שרייבן הונדערטע מאל פארשידענע זאצן, איז מעגליך נישט פון היינטיגע צייטן.

קליינע יאודה'לע האט ווייזט אויס נעבעך מיטגעמאכט די זעלבע זאך פאר הונדערטער יאהר צוריק.

אמר החכם אם הדיבור שוה כסף השתיקה שוה זהב הצעיר יאודה

גאר אינטערסאנט יישר כח, האמיר עס געוויזען פאר די בני משפחה אלע האבן הנאה געהאט.
מ'האט ארויסגעברענגט די חילוק פון היינט ביז אמאל, אמאל ווען מ'האט געהייסן שרייבן, האט מען אים דערמיט מקנה געווען א וויכטיגע ידיעה אין חכמת החיים, היינט שרייבט מען סתם די פעולה וואס ער גייט נישט טון - כ'גיי שוין נישט רעדן וכדומה.

כ'האב געפונען אז דער פתגם שטייט שוין אין כד הקמח לרבינו בחיי (אות רשות) בשם חכמי מוסר: "ואמרו חכמי המוסר אם הדבור כסף השתיקה זהב".
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

סידיראם
שר חמש מאות
תגובות: 986
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » מיטוואך יוני 07, 2017 1:32 am

דאס איבערשרייבן איז א שוידערליכע עביוז פאר די קינדער.

מיינע רבי'ס האבן מיר געהייסן שרייבן און שרייבן מיליאנען מאל. נאך היינט בין איך אויף פילן...

#נעווער עגעין
buy some good stuff here. http://amzn.to/2noFRHC

שעמעדיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 428
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 15, 2013 12:40 pm

תגובהדורך שעמעדיגער » מיטוואך יוני 07, 2017 3:32 am

שרייבן איז גאר א גוטע געצייג נאך דערצו אין די היינטיגע נישט שלאגן עפאכע
הכל לפי גודל עניות דעתי

סידיראם
שר חמש מאות
תגובות: 986
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » מיטוואך יוני 07, 2017 12:10 pm

ענדערש א פעטשל צוויי ווי איידער צו צוקראכן די נערוון פון די קליינע מוחות (מיינע רבי'ס האבן יוצא געווען ביידע שיטות... )
buy some good stuff here. http://amzn.to/2noFRHC

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

ולמלשינים ולמינים או "למשומדים"

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג יוני 16, 2017 10:02 am

ברכת המינים מבהיכ"נ בן עזרא בלי צנזור.
T-S K27 33b r.jpg
T-S K27 33b r.jpg (251.94 KiB) געזעהן 1661 מאל

למשומדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנוצרים והמינים ברגע יאבדו, ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים

* * * *

10257210_684442291591671_1919941314523115203_o.jpg
10257210_684442291591671_1919941314523115203_o.jpg (369.46 KiB) געזעהן 1646 מאל
א בילד פון די בית הכנסת אסאך יארן פאר די גרויסע רענאוואציע.

~ ~ ~ ~ ~ ~

זייטיגע נאטיץ
גלייכצייטיג האבן מיר ערהאלטן א נאטיץ פון קעמברידזש, אז עס גיי פארקומען א 'גניזה אויסשטעלוג' אין וואשינגטאן דיסי. אין די ריזיגע נייע "מוזיאום אוף דע בייבל" קומענדיגן סוכות צייט. וואס ווערט דעמאלט געעפנט צום ערשטן מאל.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

הקידושין של "סת אלאהל"

תגובהדורך בענקעל » מאנטאג יוני 19, 2017 6:02 pm

אלס א גוטע ביישפיל ווי אזוי צוזאמשטעלן שטיקלעך פראגמענטן אלס א גאנצע בריוו, קען זיך ארויסשטעלן צו זיין אינטערעסאנטע מאטריאל. וואס צושטיקלטערהייט ווייסט מען נישט איהר ווערד. איז אונזער היינטיגע בריוו, איבער א שידוך פאר די טאכטער פון "יוסף אללבדי" א גרויסע גביר. באקאנט ביי די חוקרי גניזה אלץ 'סוחר הודו'. צוליב וואס עס איז דא פון אים אסאך כתבים, דיני תורות און שטרי שותפות פון זיינע פארצווייגטע געשעפטן אין אינדיע און אין נאך לענדער.

די כתב איז צוזאמענגעשטעלט פון אכט פראגמענטן:
T-S NS 184/ .50.58.62.70.72.74.78.98

׳מעשה בית דין׳
"יוסף אללבדי" האט אריינגענומען זיין שוועסטער מיט איר זוהן "אברהם בן יצחק" צו איהם אין זיין פאלאץ, און אזוי איז אויסגעקומען אז אברהם האט פון צייט צו צייט געקענט זעהן זיין קוזינע, די טאכטער פון יוסף אללבדי "סת אלאהל" ווען ער האט באזוכט זיין מאמע. ווען "יוסף אללבדי" איז נפטר געווארן און אזוי אויך אברהם'ס מאמע, האט אברהם מער נישט געהאט קיין צוטריט צום פאלאץ און צו די רייכטום. עס איז פאר אברהם איינגעפאלן א געדאנק ווי ער וועט קענען ווייטער קענען האבן צוטריט צו די פאלאץ און איהר פארמעגן.

ער איז געקומען אין באגלייטונג פון צוויי חברים און א חשוב'ער מאן צו רעדן מיט די אלמנה פון יוסף אללבדי, צו משדך זיין אברהם מיט איהר טאכטער. פאר די אלמנה איז עס נישט געפאלן און געהייסן מען זאל צו-ווארטן ביז איהר זוהן "אבו אלברכאת" וועט צוריקקומען פון א אויסלענדישע רייזע.

אבער דער חשוב'ער מאן האט זיך פאר'עקשנ'ט און נישט געוואלט פארלאזן דאס הויז מיט גארנישט. ער האט געוואלט מסדר א סידור אירוסין מיט די כוונה, אז די נישואין וועט זיין ווען "אבו אלברכאת" קומט צוריק. די אלמנה האט מציעה געווען מען זאל רופן אלאהל אליין און איהר פרעגן וואס זי האלט.

די נערה האט צוגעשטימט.

אברהם, אין פארנט פון זיינע פריינד און די מאמע פון סת אלאהל - האט ארויסגענומען צוויי מטבעות איינס פון גאלד און איינס פון זילבער און נאך פינף דינרים. אלאהל האט דאס איבערגענומען און האט אויסגערופן ׳הרי
קידשתי את עצמי בכך מעכשיו׳

עס איז אריבער פערצן חודשים פון די מעשה, און די פריינד פון אברהם טוהן מיט די תעודה מעיד זיין ביים בי"ד, אז "סת אלאהל" האט איבערגענומען דאס געלט און איז מיט דעם געווארן מקודש כדת וכדין און זי וועט מוזן האבן א גט פון אברהם.
די קידושין איז פארגעקומען כסליו שנת את׳׳ל לשטרות. און די עדות איז געשריבן געווארן זינטאג י״ט בשבט אתל״א,

T-S NS 184.58.jpg
T-S NS 184.58.jpg (536.32 KiB) געזעהן 1570 מאל

מעשה שהיה לפנינו אנו שני הדיינים הקבועים בפסטאט מצרים ומאן דחתים עימנא
לתחתא כן הוה חצר אלינא אלשיך אבו אסחק מר ור אברהם היקר יש צו בר כגק מר ור יצחק
הזקן הנכבד נע וקאל לנא לי זכות וראיה ואנא אותר מן בית דין אסתמאעהא ואתבאתהא
ליכון לי לזכו ולראיה ואחצר אלינא מר ור משה הזקן בר מר ור נסים הזקן נע ומר ור יוסף בר
מר ור נסים הזקן דידיע בן אלקלאל סט ושהדא בין ידינא שהאדה ואחדה מתפקה וקאלא לנא
למא דנת ואלדה אלשיך אבו אסחק דנן אלופאה חצר אלינא וקאל לנא מא יכפא ענכם אנני
כנת פי חאל חיאה ואלדתי מקימא פי מנזל כאלי אלשיך אבו יעקוב דידיע אללבדי נע וכאן
יחמלני אלי אלדכול ואלכרוג אליהם כון ואלדתי באלחיאה ואליום קד בקית וחיד ומא לי וגה אלי אל
עודה אלי מא כנת עליה מן אלדאלה מן אלד|[...... פ]קד אשתהית אלאתצאל באבנה
כאלי ואן יכון דלך עלי ידיכם ואכון באקי עלי מא כנת עליה מן צחבתהם פמצינא גמיעא
ומענא חצרה אלרייס אלגליל אבו סעד אלא[...]עי יזכר בטוב וכאטבנא גמיע זוגה אלשיך
אבו יעקוב נע עלי דלך פאנעמת בזיגה אבנתהא ללשיך אבו אסחק אברהם דנן וקאלת מא
ענדי אעז מנה בל מא אזוגהא אלי חין וצול אכיהא פאגאבהא אלרייס אלמדכור וקאל מא ימכן
מגינא ונכרג ומא קצינא חאגה אמלכיהא בקידושים ואבקי דכולהא אלי חין וצול ולדך
פאנעמת לה בדלך ואסתשרנא אלצביה סת אלאהל אלמדכורה אבנה אלשיך אבו יעקוב
עלי דלך פאנעמת איצא לאננא נדל עליהא בוקופהא בין ידינא ולמערפתנא להא אלמערפה
אלצחיחה פלמא אגאב כל מנהמא אלי דלך אקנינא מן אלשיך אבו אסחק דנן בקנין גמור
חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו בביטול כל מודעין ותנאין אנה קד והב מולאי אלרייס
דנן ארבע אמות מחלקו בארץ ישראל במתנה ואצאף אלי דלך באן וכלה עלי אן יקדס לה אבנה
כאלה סת אלאהל דא אבנה אלשיך אבו יעקוב כאלה נע על שם קידושים גמורים ודפע לה
כמסה דנאנניר וכאתמין כאתם דהב וכאתם פצה ובעד דלך רגענא אלי אלצביה ואקנינא
מנהא בעד צחה מערפתנא בהא בחצרה ואלדתהא ורצאהא ובחצרה אכיהה ורצאה
איצא בקנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו בביטול כל מודעין ותנאין אנהא קד
מלכת נפסהא ללשיך אבו אסחק דנן וקלנא להא קדסי נפסך ללשיך אבו אסחק דנן בן עמ[תך]
בהדה אלכמסה דנאניר ואלכאתמ]ין אלמרסלה על יד מולאי אלרייס יש צו בקידושים גמורים
כתורה וכהלכה ... ובעד דלך] קבצת גמיע דלך מן ידינא וקאלת קד קדסתה נפסי
בדלך מעכשו[ו ...]אנהא באלגה מאלכה נפסהא ואותק אלרייס אלמדכור
אלמלאך בקידושים [גמורים ימ]ה תלמיד חכמים ותיק ולמא צארת בדלך זוגתה
ובעצמתה שכרנא אללה [תעאלי…אן] אנחכם אלאמר עלי ידינא ואנצרפנא והדא אלדי
נשהד בה אלשהאדה אלקאטעה אלדי לא פסך פיהא ולא ארתיאב בהא ונחקה ונקטע אלשהאדה
בה וכאן דלך פי אל חדש כסלו מן אלסנה אלכארגה אלתי הי סנה אתל ומה דאשהידו קדמנא
כתבנא וחתמנא דליהוי לזכו ולראיה ואנהא קד צארת בחזקת אשת איש וכאן דלך
יום אחד אלאחד אלתאסע מן חדש שבט שנת אתלא [לשטרות בפסטאט מצרים]
דעל נילוס נהרא מותב[ה]


מעשה שהיה לפנינו אנו שני הדיינים הקבועים בפסטאט מצרים ומי שחותם עמנו למטה כך היה: בא לפנינו אבו אסחק מר' ור' אברהם היקר יש' צו' בר כג"ק מרו"ר יצחק הזקן הנכבד נ"ע, ואמר: 'יש לי לזכות ולראיה, ואני מבקש מן בית הדין לשמעה ולאשרה, כדי שיהיה לי לזכות ולראיה'. הוא הביא לפנינו את מר' ור' משה הזקן בר מר' ור' נסים הזקן נ"ע ומר' יוסף בר מר' ור' נסים הזקן הידוע בּן אלקלאל ס"ט. שניהם העידו בפנינו עדות אחת מתואמת, ואמר לנו:

כאשר נפטרה אמו של השיך אבו אסחק, הוא בא אלינו ואמר לנו: "לא נסתר מכם, שאני הייתי, בחיי אמי, מתגורר בבית דודי (אחי אמי) השיך אבו יעקובּ הידוע אללבּדי נ"ע. כיון שאמי הייתי בחיים יכולתי להיכנס ולצאת אצלם, עכשיו נותרתי יחיד, ואין לי דרך לשוב ליחסי הקרבה שהיו לי [...] והרי רוצה אני לשאת את בת דודי (אחי אמי), וכי יהיה הדבר על-ידכם, ואתמיד בצוותא שלהם, שהייתה לי".
שנינו הלכנו ועמנו הדרס ה"רייס" הנשגב סעד ה[...]עי יזכר בטוב, ודיברנו אל לב גמיע אשת (אלמנה) השיך אבו יעקובּ נ"ע על כך. היא הסכימה להשיא את בתה לשיך אבו אסחק אברהם זה, ואמרה: "אין בעיניי יקר ממנו, אולם לא אשיאנה עד שיגיע אחיה", אז ענה לה ה"רייס" הנזכר ואמר: "לא יתכן שאחרי שבאתי, אצא ללא מימוש העניין. ארסי אותה בקידושים, והשאירי את נישואיה עד אשר יגיע בנך". אז היא הסכימה לו בכך.

[הסכמת הבת; מתן קידושין; סיום העדות]

ונמכלנו בנערה "סת אַלאַהל" הנזכרת בת השיך אבו יעקובּ על כך. היא הסכימה גם כן שננתה אותה לעמוד (?) לפנינו ולכך שנאשר את זיהויה, זיהוי ודאי. כאשר כל אחד משניהם השיב לעשות כן, קנינו מן השיך אבו אסחק זה בקניין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין, שהוא כבר נתן לאדון ה'רייס הזה, ארבע אמות מחלקו בארץ ישראל, במתנה, ועל גבן הרשה אותו לקדש בשבילו את בת דודו (אחי אמו) "סת אַלאַהל"; זו בת השיך אבו יעקובּ דודו נ"ע, על שם קידושים גמורים. הוא מסר לו חמישה דינרים ושתי טבעות, טבעת זהב, וטבעת כסף.
לאחר מכן חזרנו אל הנערה וקנינו ממנה, לאחר שאישרנו את זיהויה בנוכחות אמה וברצונה ובנוכחות אחיה וברצונו גם כן, בקניין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין, שהיא אירסה את עצמה לשיך אבו אסחק זה, ואמרנו לה: "קדשי את עצמך לשיך אבו אסחק זה בן דוד[תך] (אחות אביך), בחמשת הדינרים ובשתי הטבעות שנשלחו על-יד האדון ה"רייס" יש' צו', בקידושים גמורים כתורה וכהלכה".

[לאחר מכן] היא קיבלה כל זה מידינו, ואמרה: "הרי קידשתי את עצמי בכך מעכשיו". [...] כי היא בוגרת ברשות עצמה. ואישר ה"רייס" הנזכר את אירוסיה בקידושים [גמורים בקביע]ת תלמידי חכמים ותיק. כאשר היא נעשתה בכך ארוסתו וברשות, הודינו לה' [יתעלה ... ש]נגזר הדבר על ידינו, ואז הלכנו.

וזה אשר אנו מעידים בו עדות מוחלטת, אשר אין דבר מבטלה ואין ספק בה, ואנו מאמתים אותו, ומעידים עדות מוחלטת בו.

זה היה בחדש כסלו בשנה הקודמת, היא שנת את"ל
ומה שהעידו בפנינו כתבנו וחתמנו, שיהי לזכות ולראיה. והרי היא נעשתה בזה בחזקת אשת איש.
זה היה יום ראשון, תשעה בחדש שבט, שנת אתל"א [לשטרות, בפסטאט מצרים] שעל נילוס הנהר מושב[ה ...]

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דינסטאג יוני 20, 2017 5:02 pm

שנעל-פאראויס, פיהר און א האלב יאהר שפעטער. "סת אלאהל" איז צושייד פון איהר קוזינע, איהר געוועזענע יוגנט מאן אברהם בן יצחק. (קען זיין אז דער עלטערע ברודער האט נישט מסכים געווען צום שידוך פונעם קליינעם 'אלאהל', און עס האט זיך נעבעך נישט אויסגעארבעט. "רעזולטאטן פון א געאיילטע שידוך")

עס איז דינסטאג כ"ו סיון אין יאהר אתל"ה. (ד'תתפ"ה. פונקטליך 893 יאהר פון היינט) אלאהל איז ב"ה א כלה און האט חתונה צו 'אבו אלסרור פרחיה הלוי'. זי באקומט א חלק פונעם טאטענס פאלאץ אלס אייגנטום. און איהר ברודער 'זין' פארשפרעכט איהר די גרויסע הויז אין פוסטאט אויף די 'אלפצי' גאס.
מזל־טוב

T-S AS 152 .19.jpg
T-S AS 152 .19.jpg (509.32 KiB) געזעהן 1536 מאל

שהדותא דהות באנפנא אנן שהדי דחתמות ידנא לתחתא כן הוה למא סהל אלכאלק תעאלי
דכרה ותקדסת אסמאה אסבאב אלוצלה בין אלשיך אבו אלסרור מר ור פרחיה הלוי יש צו
בר מר ור בנ[[צ]]ימין הלוי הזקן הנכבד סט ובין סת אלאהל מתרכתא מן האירוסין בת מר ור
יוסף הזקן המכונה אלשיך אבו יעקוב אללבדי נע חצרנא יום תקוים אלקמאש אלדי
דכלת בה עליה וכאן דלך פי אלעשר אלאוסט מן חדש סיון שנת אתלה לשטרות וכאן אכיהא
אלצגיר זין חאצרא פלמא תכאמלת קימה גמיע אלקמאש וגמל דרהם ואחד
עלי מא גרת בה אלעאדה ועולנא עלי אלאנצראף אלתחקנא אלשיך אבו אלסרור דנן וסאלנא
אלתמהל לחטה פוקפנא פי דהליז אלדאר אלדי כאן אלקמאש פיהא והי אלדאר אלכבירה
אלתי בקצר אלשמע במצר אלתי ללשיך אבו יעקוב יוסף אללבדי רצי אללה ענה אלמערופה
קדימא באבן אלזפאן פכרג אלינא אלשיך אבו אלסרור דנן פי אלחאל ומעה צהרה זין בן אללבדי
אכא סת אלאהל דא וקבל לה בחצרתנא אנא כאיף מן עואקב אלזמאן ואריד מנך אן תשהד
לי האולא אלחאצרין עלי נפסך אן קד געלת גמיע אלקמאש //מע אלדאר אלתי פי דרב אלפצי בקצר אלשמע// לאכתך הדה במתנה ותצמן
פי דלך דרך אכוך ליטמאן קלבי // ואדכל עלי ביאן// ואן כאן גרץ פי אלרגוע פי שי מנה פשילוה עני מן אלאן
פקאל לה לו כאן לנא גרץ פי שי מנה מא אחצרנאה ואשהדנא עלי נפסה אנה קד געל גמיע
אלקמאש אלדי קד חצר ברסם אכתה דא אלתי קד וקעת עליה אלקימה אלאן אלמדכור גמיעה
//ואלדאל אלמדכורה מעה במתנה מעכשיו //פי כתובתהא להא דון סואהא [[ואנה קד]] ווהבא גמיע דלך מעכשו במתנה גמורה גלויה
ומפורסמת מתנת בריא לא כמתנת שכיב מרע מתנת פרהיסיא מתנא גמירא חתיכא
חליטא שרירא וקיימא מתנה דלית בה חזרה ואِנה קד אלתזם עלי נפסה בצמאן דרך אכאה
אלשיך אבו אלברכאת יש צו פי דלך עליה ועלי וראתה בעדה באותק צמאנאת אלדרך
ואתקנהא וכתיקון חכמים ואקנינא מנה עלי גמיע דלך אכתיאר מנה לא אצטראר לאכתה
סת אלאהל דא זוגה אלשיך אבו אלסרור דנן בקנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו בביטול
כל מודעין ותנאין מן גיר קהר ולא גבר ולא אכראה ולא סהו ולא גלט ולא עלה בה מן מרץ ולא גיר דלך
מן גמיע מפסדאת אלשהאדה ואנצרפנא אלי חאל סבילנא וכתבת בעד דלך אלכתובה ושרח
פיהא גמיע אלגהאז אלמדכור אלדי וקעת עליה אלמתנה //ואלדאר אלמדכורה// וקדס עליהא אלשיך אבו אלסרור דנן יום אל
תלתא אל כו מן סיון וחאזת סת אלאהל דא //גמיע אלדאר// וגמיע אלקמאש אלמדכור ומלכת[[ה]] //דלך גמיעה// וזכת בה
וסאלנא אלשיך אבו אלסרור דנן אתבאת דלך פאגבנא סואלה וכתבנא לה הדא אלשטר במא
נחקה מן הדה אלשהאדה פי אלשהר אלמדכור אלתאריך וסלמנאה אליה ליכון בידה לזכו ולראיה
ותאכרת כתאמתנא אלי חדש שבט מן סנה אתלו לשטרות בפסטאט מצריר (!) שריר בריר וקיים


עדות שהייתה בפנינו אנו עדים שחתימת ידנו למטה. כן היה: כאשר סייע הבורא יתעלה זכרו ויתקדשו שמותיו לנסיבות ההתקשרות בין השיך אבו אלסרור מר' ור' פרחיה הלוי יש' צו' בר מר' ור' בנימין הלוי הזקן הנכבד נ"ע ובין סת אלאהל מתרכתא מן האירוסין בת מר' ור' יוסף הזקן המכונה השיך אבו יעקוב אללבדי נ"ע, נכחנו ביום הערכת שומת הנדוניה, אשר הכניסה אליו. זאת הייתה בעשרת הימים האמצעים של חודש סיון, שנת אתל"ה לשטרות. והיה אחיה הקטן 'זין' נוכח. וכאשר הסתיימה שומת כל הנדוניה וסוכמה לסכום אחד, על¯פי המקובל במנהג, והיינו מוכנים ללכת, פגע בנו השיך אבו אלסרור דנן, וביקש ממנו להתמהמה לרגע. ועמדנו בפרוזדור הבית שהייתה הנדוניה בו והוא הבית הגדול שב'קצר אלשמע' בפסטאט אשר לשיך אבו יעקוב יוסף אללבדי, עליו רצון ה', הידוע מקודם אבן אלזפאַן. ויצא אלינו השיך אבו אלסרור זה מיד. עמו היה גיסו 'זין בן אללבדי', אחי סת אלאהל זו. הוא אמר לו בנוכחותו: "חושש אני מפני תוצאות הזמן, ואני מבקש ממך שתעיד על עצמך בשבילי את הנוכחים הללו, שכבר שיווית את כל הנדוניה עם הבית שברחוב אלפי, שב'קצר אלשמע' לאחותך זו במתנה, ותקבל על כך אחריות של אחיך כדי להרגיע את לבי ואכנס בבירור. ואם יש לכם כוונה לחזור בדבר כלשהו, סלקו אותו ממני מעכשיו". אמר הוא: "אילו הייתה לנו כוונה (כזאת) בדבר כלשהו ממנו, לא היינו מביאים אותו הנה". והוא העיד אותנו על עצמו, כי הוא גבר שיווה את כל הנדוניה שהייתה מונחת כאן בשביל אחותו זו, שכבר נעשתה לה השומה הנזכרת עכשיו כולה והבית הנזכר עמו מתנה מעכשיו, במתנה גמורה גלויה ומפרסמת מתנת בריא לא כמתנת שכיב מרע מתנת פרהיסיא מתנה גמירא חתיכא חליטא שרירא וקיימא מתנה דלית בה חזרה וכי הוא התחייב באחריות של אחיו השיך אבו אלברכאת יש' צו' בכל זה, עליו ועל יורשיו אחריו באחריות החזקה ביותר והשרירא ביותר. וקנינו ממנו על כל זאת, מרצונו שלא בעל כורחו, לאחותו סת אלאהל זו, אשת אבו אלסרור דנן בקנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין... ללא כורח וללא אילוץ ולא בכפייה ולא ספק ולא טעות ולא עילה של חולי ולא כל דבר אחר מכל הדברים הפוסלים את העדות. והלכנו לדרכינו. ולאחר מכן נכתב הכתובה, ופרטה בה כל הנדוניה הנזכרת, שנכללה במתנה ואת הבית הנזכר. וקידשה השיך אבו אלסרור דנן ביום שלישי, כ"ו בסיון הנזכר, ורכשה סת אלאהל דא את כל הבית וכל הנדוניה הנזכרת, וקנתה אותה כל זה וזכתה בו. וביקש ממנו השיך אבו אלסרור לכתוב זאת ונענינו לבקשתו. וכתבנו לו שטר זה במה שאנו מאשרים בעדות זו, בחודש שתאריכו נזכר, ומסרנו אותו אליו, כדי שיהיה בידו לזכו ולראיה. והתאחרה חתימותינו עד חודש שבט משנת אתל"ו לשטרות בפסטאט מצרים. שריר וברור וקיים

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2055
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

אני מאמין באמונה שלמה

תגובהדורך בענקעל » מיטוואך יוני 21, 2017 3:53 pm

לאור הדיון כאן אנו מביאים קטעים מפחידים מגניזה להלן.

הערה כללית: קטע גניזה ההקדמה מתחילה "פירש בעל יורה חטאים בעל שני לוחות הברית אמר הרב הגדול ... רבי אלעזר מגרמיזה..". חיבור מוסר המיוחס לאלעזר מגרמיזה ( היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. בעל ספר הרוקח (רקח בגימטריה - אלעזר), מבעלי התוספות ובעל כתבים קבליים רבים) פורסם בשם "יורה חטאים" ע"י יצחק בן משה אליס (נאווי דהאר, תקמ"ד) מודעה על אי קבלת הרהורי כפירה ליום הדין. כולל י"ג עיקרים בנוסח "אני מאמין באמונה שלמה"

OR 5559D.9_10.jpg
OR 5559D.9_10.jpg (194.46 KiB) געזעהן 1507 מאל
OR 5559D.11_12.jpg
OR 5559D.11_12.jpg (200.78 KiB) געזעהן 1507 מאל
OR 5559D.13.jpg
OR 5559D.13.jpg (173.48 KiB) געזעהן 1507 מאל


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 10 געסט