בלאט 1 פון 1

דער באזוך פון בן גוריון שר״י ביי להבדיל החזון איש זצ"ל

געשריבן: מוצ"ש נובעמבער 07, 2015 11:58 pm
דורך מחותן
דאס איז ווי אזוי ער דערציילט עס לויט זיין בליק, דאכט זיך אז ביי אונז האט מען דערציילט די מעשה אביסל אנדערש די פרטים,

איך האב אלץ געוויסט אז דער חזון איש זצ״ל האט נישט געקיקט אויף אים אלץ אסור להסתכל בפני אדם רשע

איז געווען מער ווי איין פגישה צווישן די צוויי?

הנשיא לשעבר יצחק נבון שנפטר בשבת האחרונה בגיל 94, שימש בתחילת דרכו הציבורית כמזכירו האישי של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון. במסגרת תפקידו, היה נבון העד היחיד לפגישתם של מנהיג היהדות החרדית דאז מרן בעל החזון איש זצ"ל ובן גוריון שעסקה בנושא הגיוס.

בראיון שהעניק נבון לפני שנתיים לקו המידע "קול הציבור", חשף הנשיא לשעבר פרטים מהפגישה ההיסטורית אותה תיאר בהתרגשות רבה.

לדבריו, באותו הזמן עמדה על הפרק הסערה סביב סוגיית גיוס בנות וראש הממשלה בן גוריון שוחח עם העסקנים זלמן כהנא ובנימין מינץ מתנועת פא"י כשהללו הציעו לראש הממשלה דאז לשמוע את דעתו של מרן החזון איש בסוגיה.

"הם תיאמו את הפגישה" מספר נבון, "ואכן ביום המיועד הגענו כאשר השמועה עשתה לה כנפיים ואלפים מתושבי העיר התאספו מסביב לבית והגיעו לראות. זו הייתה דירה קטנה וחדר מלא ספרים. החזון איש היה נמוך קומה עם עינים חכמות והוא קיבל את בן גוריון בסבר פנים יפות".

"בן גוריון פתח ואמר: 'באתי אליך לשאול אותך איך נוכל לחיות בארץ יהודים דתיים ויהודים שאינם דתיים, מבלי שנתפוצץ מבפנים. יש כאן אנשים עם השקפות שונות, איך נחיה יחד?' 'יש הלכה', השיב מרן החזון איש 'שאם שני גמלים צועדים במשעול אחד זה מול זה, ויש מקום רק לאחד מהם אז הגמל שיש עליו משא יש לו זכות קדימה'".

"'אנחנו כמו אותו גמל מלא במשא של מצוות שמוטלות עלינו, ואתם צריכים לפנות לנו את הדרך' אמר החזון איש.

בן גוריון היכה לעצמו על הכתף והשיב: 'אתה חושב שעל הגמל הזה אין לו משא? הביטחון ההתיישבות, קליטת העלייה, זה לא משא? זה לא נקרא מצוות?'"

נבון המשיך לספר: "החזון איש הגיב: 'בזכות זה שאנו לומדים תורה, אתם יכולים לעשות את מה שאתם עושים'. בן גוריון השיב כי לולא אלו ששומרים ומגנים האוויבים היו שוחטים אתכם'. והחזון איש אמר לו: 'בזכות זה שאנו לומדים תורה הם מתקיימים. בזכות זה שאנו לומדים תורה הם יכולים לעבוד ולשמור'".

"בן גוריון אמר: 'איני מזלזל בתורה, אבל אם לא יהיו אנשים חיים מי ילמד תורה'. השיב מרן החזון איש: 'עץ חיים, היא סם החיים'. בן גוריון ענה: 'גם הגנה על הנפש היא מצווה. ככתוב כי לא המתים יהללו יה. אך בכל זאת אני שואל איך נחיה כאן יחד?', החזון איש אמר: 'אני רואה חילול שבת. אנשים נוסעים לים במקום להתפלל, ללמוד תורה ולקיים חיים יהודיים. זה מקומם וזה מזעזע את הנפש לראות בארץ אבותינו חילול שבת כזה".

בן גוריון אמר שהוא לא נוסע בשבת לים, אבל "אם אלו פועלים שעובדים כל השבוע לא מגיע להם לטבול בשבת? אי אפשר להכריח אותם אם אינם רוצים ללמוד תורה אבל גם הם יהודים. ואם הם לא יילכו לים אתה חושב שהם יבואו לבית הכנסת?". החזון איש אמר: 'אני מאמין שיבוא יום וכולם ישמרו שבת ויתפללו' בן גוריון: 'אם ירצו לא אתנגד, אבל לא צריכה להיות כפייה דתית ולא כפייה אנטי דתית. איש איש יחיה כראות עיניו'".

"כך המשיך הדו שיח" מתאר נבון, "כשהשניים חוזרים על אותן העמדות בלי שיתקרבו זה לזה בעניין התוכן. זה היה בית מלא ספרים והם ניגשו אל ארון הספרים שהיה בחדר והתבוננו בספרים, ולבסוף נפרדו בלחיצת ידיים ובידידות".

"לאחר שיצאנו, אמר לי ברכב בן גוריון 'איזה יהודי יפה וחכם'. אך עדיין הקשה 'איך נחיה יחד במדינה הזאת?'" סיפר נבון. הוא חשף במהלך השיחה כי בן גוריון ביקש להיפגש גם עם מנהיגים חרדים המתנגדים לציונות וביניהם מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל.

נ"הלכתי לבית של ר׳ וולוועלה (הרב מבריסק זצ"ל) ואמרתי לו שבן גוריון רוצה להיפגש איתו" מספר נבון. "הרב מבריסק השיב לי: אין צורך. שאלתי: למה? הוא השיב כי אינו מרגיש בטוב. אמרתי לו: הוא יבוא אליך, הוא ענה: אין צורך. לא צריך. כתוב אל תתודע לרשות. חזרתי לבן גוריון וסיפרתי לו שהרב מבריסק מסרב לראות אותו".

געשריבן: זונטאג נובעמבער 08, 2015 12:28 am
דורך צווייפעל
עי' בליכט שטראלן

געשריבן: זונטאג נובעמבער 08, 2015 5:28 am
דורך גלאזער
די ערשטע מימרא איז באקאנט די איבעריגע איז שוין צוגעלייגט, ס'געווען איין פגישה.

שמעתי מא' מזקני ירושלים ז"ל, שכשנכנס הסיר החזו"א את בתי עיניו משום איסור הסתכלות על אדם רשע, ואמר שהחזו"א רצה לעוררו בחלק לעוה"ב אם יבטל גזירת גיוס, ואמר הרשע שאינו מאמין בזה רח"ל, והחזו"א נזדעזע למשמע הדברים, כשיצא אמר החזו"א, כ'האב ניט געוואוסט ער איז אזא רשע, ווען איך וועיס לאז איך אים ניט אריין.

געשריבן: זונטאג נובעמבער 08, 2015 1:48 pm
דורך Good
דער יצחק נבון איז פון א ספרד'ישע משפחה, ווי אזוי האט ער געקענט מיטהאלטן די שמועס וואס איז געווען אין אידיש?

געשריבן: דינסטאג נובעמבער 10, 2015 12:13 am
דורך מחותן
צווייפעל האט געשריבן:עי' בליכט שטראלן


למעשה, עס וויל זיך מיר נישט זאגן אז שקר נחלו אבותינו. איך גלייב ענדערש די ווערסיע וואס איך האב געוויסט ביז היינט.

אבער איז טאקע קיינער נישט דארט געווען בשעת מעשה? און אויב נישט, פון ווי שטאמט אונזער נוסח איבער די מעשה?

געשריבן: דינסטאג נובעמבער 10, 2015 11:59 am
דורך הבוחר בטוב
געב א קוק דא

געשריבן: דינסטאג נובעמבער 10, 2015 1:06 pm
דורך ישמחו
מחותן האט געשריבן:
צווייפעל האט געשריבן:עי' בליכט שטראלן

למעשה, עס וויל זיך מיר נישט זאגן אז שקר נחלו אבותינו. איך גלייב ענדערש די ווערסיע וואס איך האב געוויסט ביז היינט.
אבער איז טאקע קיינער נישט דארט געווען בשעת מעשה? און אויב נישט, פון ווי שטאמט אונזער נוסח איבער די מעשה?

דארפסט נישט צוקומען צו גלייבן די אנגענומענע וועריסע בלויז אלס נישט דארפן זאגן שקר נחלו לנו אבותינו.
ס'איז ענדערש "על פי שנים עדים יקום דבר", אין פערזענליכע זכרונות-ספרים פון צוויי מקורבים בביתו פון חזו"א ווערט געברענגט כמעט די זעלבע ווערסיע, וואס דער חזו"א זעלבסט האט דערציילט נאך די פגישה.
אין ס' 'במחיצתם', פון חה"כ שלמה לורנץ, עמ' 71-74
און ס' ולדוד אמר, פון ר' דוד'ל פרענקל, בן ביתו פון חזו"א.

דארט שטייט אויך די מימרות פון חזו"א פאר אים און פאר זיין פלומעניק הגר"ח קנייבסקי, בעפאר און נאך די פגישה, וואס ווארפט גאנץ אן אנדערן בליק ווי דער פוקר יצחק נבון האט געזאגט זעכציג יאר שפעטער.

ר' דוד'ל פרענקל דערציילט, אז ער האט נישט געקענט פועל'ן ביי זיך אז דער הייליגער חזו"א זאל זיין אליינס אין א שטוב מיט דעם כופר ב.ג. האט ער זיך באהאלטן אונטער א סאפע, עימיצער האט זיך איינגעקויפט עוה"ב און געזאגט פארן חזו"א, האט דער חזו"א זיך אויסגעדריקט "זאגט אים אז מ'וועט האבן פאראיבל" (אז דער חזו"א שמעקט דאס נישט), באלד איז ר' דוד'ל ארויסגעשפרינגען, אז דער חזו"א זאל חלילה נישט האבן קיין פאראיבל אויף אים...

געשריבן: דינסטאג דעצמבער 01, 2015 6:35 pm
דורך ליטוואק פון בודאפעסט
איך גלויב נישט אז דער באזוך איז געווען אין אידיש. ב.ג. האט געהאט א שטארקע רעליגיע אין רעדען עברית, און דער חזו"א איז נישט אנגעגאנגען די גאנצע מעשה. מסתמא האט מען גערעדט עברית דארט.

געשריבן: דינסטאג דעצמבער 01, 2015 11:38 pm
דורך כעלעם'ר מגיד
השיחה שהתנהלה רובה בעברית ארכה כשעה


"דבר" 21/10/1952

די פגישה ווי עס באשרייבט עס בן גוריון אין זיין טאג-בוך

געשריבן: דינסטאג דעצמבער 01, 2015 11:45 pm
דורך כעלעם'ר מגיד
חזון איש 1.jpg

חזון איש 2.jpg

חזון איש 3.jpg

געשריבן: דינסטאג דעצמבער 01, 2015 11:47 pm
דורך צו געזונט
מיר האבען דאס שוין געליינט א צייט צוריק אין די משפחה אויף העברעאיש. אלזא, פיל זאצען וואס מען האט דארט אויסגעשמועסט זיינען אומריכטיג איבערגעטייטשט געווארען דורך נבון צוליב זיין אומוויסענדיגקייט אין די אידישע שפראך.

געשריבן: מאנטאג יוני 24, 2019 3:12 pm
דורך יידישע קהילות
פרישע בריוו פון חזון איש זצ"ל צו - להבדיל - ב"ג, און צוריק.
דא