נישט כאפן קיינע בילדער!

דאקומענטאציע און זכרונות פונעם אמאליגן וועלט

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
בעל דמיון
שר האלף
תגובות: 1753
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 09, 2012 9:34 pm
לאקאציע: בביתי נאוה קודש, ליד ה״שלחן ערוך״

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל דמיון »

תמימות'דיגער האט געשריבן:שו״ת רבי עקיבה יוסף (שלעזינגער) יו״ד ח״ב סי׳ ס״ח


ס'דארמאנט א מעשה וואס איז געווען ביים אמרי חיים זי"ע (קען זיין ס'שוין געברענגט געווארן דא, אויב יא א'מ'סארי)

מ'האט אמאל גערעדט א שידוך פאר אן אייניקעל און די אנדערע צד האט געבעטן א בילד, האט ער גענטפערט "לא יעשה כן במקומינו לתת את הצורה לפני הבחורה"
The bitterness of poor quality remains long after the sweetness of low price is forgotten
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

יאך האב געהערט די מעשה פארציילן אז ס'געווען ווען מ'האט גערעדט שידוכים פאר רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל און א מיידל האט געבעטן א בילד האט זיין זיידע רבי טעביל דוקלא געהייסן אזוי צוריק שרייבן
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

sb10064563f-001.jpg
sb10064563f-001.jpg (32.85 KiB) געזען 6329 מאל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

א ליקוט וועגן נישט מאכן קיין בילדער 1
אטעטשמענטס
ללא שם-1.jpg
ללא שם-1.jpg (285 KiB) געזען 6279 מאל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!

מאמר שנדפס בטשערנאביל אודות עשית תמונות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יום זה מכובד »

אקדמות מילין
בזמן בו זוכים אנו לנסוע לפקוד את ציונו הק' של רבינו אדמו"ר הק' רבי אברהם יהושע העשיל זי"ע אשר בעיר קארטשאוו אשר שם חלקת מחוקק ספון, ומלכנו – נכדו הגדול כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א – בראשינו, אחר עשרות בשנים שלא עלו מנין יהודים לפקוד את ציונו הק' ביומא דהילולא קדישא דיליה.
אחת מן השאלות שנשאלו רבות בשנים האחרונות, עת קול הזמיר נשמע בארצנו, בשמועות שונות על פעולות העושים והמעשים לגילוי ציונו הק' ולהעמיד שם ושארית בארץ, נפשות לצדיקים, - איכה ישבה בדד?! – למה טמון האי צדיק אשר האיר בארץ רוסלאנד והשפיע טללי תחיה לאלפים ורבבות שניאותו לאורו, דייקא במדינת פולין אשר רחוקה טובא ממקום מושבו.
והתשובה לכך ידועה, אשר באותם השנים בו חלה רבינו הק' העלו המקורבים בפניו את הרעיון לנסוע לעיר וינא – שהיתה בימים ההם ידועה לשם ולתהילה בחכמת הרפואה – לדרוש ברופאים, אך רבינו הק' סירב לכך מפני שלצורך המעבר בין ממדינה למדינה נצרך לקבל אישורי פאספורט, ונדרש לזה תמונת קלסתר פניו של האדם, והיות שלא רצה שיצלמוהו סירב לנסוע לוינא, ובלית ברירה אחרת פנו ונסעו לעיר אוטווצק אשר היתה אחת מעירות המרפא בזכות מי המעינות הזכים דשם, ושם נסתלק, וכמאמר הצדיקים 'מפני הרעה נאסף הצדיק' באותם שנים שמטו מוסדי תבל, ותרע"ד הארץ,בפרוע פרעות בישראל במלחמת עולם, ונטמן בעיר הסמוכה קארטשאוו אשר לשם מועדות פעמינו.
במאמר זה, נברר מעט את החששות התלויים בענין זה של צילומי תמונות, וצדדי ההיתרים והקולות שנאמרו בזה, כאשר מחמת רוחב המושג, אריכות גדולה וריבוי הפרטים, וקוצר הזמן הלחץ זה הדחק שעמד לרשותינו, גרמו שאפס קצהו תראה וכולו לא תראה, ועוד חזון למועד להרחיב היריעה על כל נושא זה על כל פרטיו ודקדוקיו [במסגרת מאמר זה הוכרחנו מטעמים מובנים להשתמש במילים ששורשם צ.ל.מ. אשר באים בהשפעת השפה המדוברת ברחוב, בתקוה להבנה].
שמרה נפשי כי חסיד אני
כהקדמה למאמר זה, ידוע מה שכתב האגרא דכלה (פרשת קורח) לבאר את תפילת דוד 'שמרה נפשי כי חסיד אני', שבעלמא אם פגע בך מנוול זה – אותו יצה"ר שבלב כל אחד ואחד ומסית את האדם לדבר עבירה כשצוב"ע את העבירה ויחשבה לו כצדקה – משכהו לבית המדרש – ותבקש ממנו שיראה לך מקורו בשו"ע ובפוסקים, אבל שמירה זו אינו מועלת לחסיד שנוהג לפנים משורת הדין, שהרי היצר בא אליו וטוען לו, הן אמת שבשו"ע לא מוזכר "מצוה יקרה זו" אך הלא אתה נוהג בהרבה 'ענינים' וקפידות שאינם מדינא דשו"ע, ומצוה זו אפילו שאינה כתובה אך מה שבכוחה להביא אין בכח שום מצוה, ושאר טענות, ואין לאל ידו להושיע, ונצרך לסיעתא דשמיא מיוחדת מן השמים, ועל זה התחנן דוד 'שמרה נפשי' בשמירה מעולה 'כי חסיד אני'.
על דרך זה אפשר לפרש לאידך גיסא, לעיתים כשדנים בנושא הלכתי ששורשו באיסורים חמורים מן התורה, בא היצה"ר ואומר לאדם שענין זה אינו אלא חסידישע ענין... עפ"י קבלה... קליפות וסט"א... אשר על אף שאכן כנים הדברים וכפי שיבוארו בהמשך מאמר זה, אך בראש ובראשונה אל לנו לסטות מעיקר הנידון 'שמעתתא דבי מדרשא' במסכת עבודה זרה.
איסור עבודה זרה
ה' אלוקינו דבר אלינו בחורב לאמר 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני', זאת המצוה היא העיקר הגדול שבתורה שהכל תלוי עליו ועליה הורגנו כל היום כמצווים ועושים יהרג ואל יעבור, בנוסף למצוה זאת נצטוינו בעוד אזהרות מה"ת ומדברי סופרים להתרחק מכל שייכות לע"ז ועובדיה, אשר גדרם מכונה בשם אביזריהו דע"ז דלא נתברר דינם בברירות מתי יעבור ולא יהרג ומתי יהרג ולא יעבור (עי' מנ"ח מצוה רצ"ו, אות ט"ו ועוד), נושא זה שעליו אנו דנים שורשו טמון במסכתא קשה זו, חמורה שבחמורות, ומשנה זהירות צריכים שעוסקים בה, וע"כ דברינו יהיה כלימוד לשם לימוד גרידא ולא ח"ו להורות לא להלכה וכש"כ לא למעשה וכל אחד ישאל את מורו כדת מה לעשות.
איסור עשית פסל
ובתורתינו כתוב לאמר 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ' והנה אם נפרש תיבות אלו כפשוטו של מקרא לכאורה לא מצינו שום היתר לכל תמונה שהיא, וכלשון הגמ' (ע"ז מ"ג:) 'אי הכי אפי' שלשול קטן', אך הא ליתא וכתירוץ הגמרא שם דאיסור זה נאמר רק במי שעושה לשם ע"ז, כיוצא בזה מפורש איסור בפרשת קדושים 'אלהי מסכה לא תעשו לכם' אשר גם הוא נאמר על העושה צלם לעבדו, מה ששנה הכתוב הוא לאסור הן לעשות לעצמו הן לעשות לאחרים,[עי' ספר החינוך מצוה כ"ז, רי"ד, ותלוי במחלוקת רמב"ם וראב"ד בסה"מ (ל"ת ה'), אמנם האו"ז (ח"ד סי' ר"ג) הביא בשם רבינו אליוקים לאסור מלא תעשה לך וגו' עשיית כל צורה של חיות עופות ודגים אפילו לנוי וכן העתיקו התוס' ביומא (נ"ד.) בשם תשו' מהר"ם מרוטנבורג, אך לא נקטינן הכי].
איסור עשית צורת אדם אפילו לנוי
עיקר איסור תורה הנוגע לדידן, לאחר שאנשי כנסת הגדולה בטלו את יצרא דע"ז מן העולם, היא איסור תורה הכתוב בשילהי פרשת יתרו 'לא תעשון אתי' ודרשו רז"ל (ר"ה כ"ד:) לא תעשון אותי, ומזה לומדים איסור לעשות צורת פרצוף אדם וכן שנו בברייתא (שם ע"ז מ"ב:) כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם, ואיסור זה הוא אפילו לנוי ואפילו לגוי.
וכ"כ החינוך (מצוה ל"ט) 'שלא לעשות צורת אדם משום דבר הן ממתכות הן מעץ ואבן וזולתם, ואפילו לנוי, שנאמר לא תעשון אתי ודרשו זכרונם לברכה לא תעשון אותי כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה, דהיינו גוף האדם, שכתבתי עליה בתורתי נעשה אדם בצלמנו וגו', ולאו דלא תעשה לך פסל שקדם ענינו (מצוה כ"ז) שלא נעשה שום צורה שתעבד וזה הלאו מיוחד לצורת אדם שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי' [יש ראשונים הלומדים איסור זה מהפסוק באופן אחר, דמשה רבינו אמר לא תעשון אותי].
סוגית הגמרא
בספר החינוך הביא במצוה זו רק איסור צורת אדם, על אף שבש"ס (ר"ה כ"ד:, ע"ז מ"ג:) למדו איסור זה 'גם' על שאר צורות 'לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת וגו', עוד איתא שם 'לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות', עוד איתא שם 'לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה וגו', (ובמנ"ח שם ביאר טעם החינוך שהשמיט זה, יעו"ש).
עוד איתא שם בגמרא 'אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ד' פנים (אריה, נשר, שור/כרוב, אדם,) בהדי הדדי' (ובתוס' שם דלשונו לאו דוקא ומודה לשאר האיסורים הנ"ל), והקשו שם התוס' (ד"ה לא תעשון) 'וא"ת ומאי קאמר אלא דמות ד' פנים תיפוק ליה משום צורת אדם לחודיה', ותירצו שם עיי"ש, והוסיפו להקשות 'ומיהו קשיא דפרצוף אדם לחודיה תיפוק ליה מכרובים', ותירצו שם.
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
'והנה להאריך בענין זה צריך קונטרס מיוחד' (לשון המנ"ח מצוה ל"ט אות א') ורבו השאלות בענינים אלו, והאריכו בזה ראשונים ואחרונים זה בכה וזה בכה, ואנחנו נפנה כעת בעז"ה לברר את חלק ההלכה הנוגע לנו.
פסק השו"ע (הלכות ע"ז) יו"ד סי' קמ"א (סעיף ד') 'אסור לצייר צורות שבמדור שכינה כגון ד' פנים בהדי הדדי וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת וכן צורת אדם לבדו כל אלו אסור לעשותם אפילו לנוי (וי"ג 'לגוי' ותרוויהו אמת) ואם גוי עשאם לו אסור להשהותם'.
פשטות ההלכה מורה שעלינו לאסור לצור צורת אדם ואפילו לנוי, (ומש"כ השו"ע 'צורת אדם לבדו' לרמז על תירוץ התוס' (שם, ד"ה לא תעשון) שצורת אדם לחוד אסור ומה שאמר אביי לא אסרה תורה אלא ד' פנים מיירי כשמצייר צורת אדם יחד עם עוד צורות) וכמבואר לעיל הרי זה אחת ממצות ה' אשר צוה עלינו, (ובאמת העולם מקילין באיסור זה אף בדברים שאינם מבוררים היטב על מה סמכו להקל כגון בובות, דמות אדם משלג, ועוד,- ובמסגרת זה לא נדון בכל זה – אך עכ"פ ממנהג העולם אין להוכיח להיתר.).
כוחא דהיתרא
ומ"מ מצאנו שני היתרים שלכאורה עליהם ניתן לסמוך להקל בעשית תמונות וציורים.
האחד, מה שפסק השו"ע (שם) 'במה הדברים אמורים בבולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין מותר לעשותם' [וכ"ה בדרכי משה גבי ציורים במחזורים וסידורים].
השני, מה שפסק השו"ע (שם, סעיף ז') 'יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה', והגיה עליו הרמ"א 'וכן נוהגין'
ועל כן המיקל יש לו על מי לסמוך, אלא שמ"מ ישנם פקפוקים בהיתרים אלו ונבארם אחת לאחת.
שקיעות ובליטות
ההיתר הראשון בולטת ושוקעת - הן אמת שכך פסק השו"ע ומקורו מדברי הרא"ש (פ"ג ה"ה), אך כבר העיר הט"ז (סקי"ב) שבטור הובא שיטות ראשונים החולקים, ומשו"ה מסיק וכותב 'וא"כ תימא על השו"ע וגו' ולענין הלכה ודאי שאין להקל כלל'.
וז"ל הטור 'ורבינו תם (תוס' ע"ז מ"ג: ד"ה והא ר"ג) כתב דבצורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות אין חילוק בין בולטת לשוקעת וגו', והרמב"ן הוסיף עוד צורת אדם וכל שמשים שבמרום שאסורין בין בבולטת בין בשוקעת'.
וביאר הב"י דר"ת דייק זאת ממה שמקשה הגמ' מצורות לבנה דרבן גמליאל ולא תירצו דהיו צורות שוקעין, על כרחך דצורת חמה ולבנה אסורים גם שוקעים, והטעם מפני שנראין בעינינו כשקועים ברקיע, וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מהלכות עבודה זרה, הלכה י"א) וכדלקמן.
דעת הרמב"ן שכל צורות שאסורות מדין לא תעשון איתי אסורות בין בולטות ובין שוקעות, דרחמנא לא פליג בין בולטת לשוקעת, וכל החילוק המבואר בגמרא בין בולטת לשוקעת היא דוקא בחותמת שאינה אסורה מן התורה אלא מדרבנן משום חשדא, והר"ן הכריע ומסכים לשיטת הרמב"ן.
עוד איתא בב"י דעת הרמב"ם (פ"ג מהלכות ע"ז הלכה י'- י"א) וז"ל: "אסור לעשות צורות לנוי ואע"פ שאינן עבודה זרה וגו' ואין איסור לצור לנוי אלא צורת האדם בלבד וגו' והוא שתהא הצורה בולטת כגון הציור והכיור שבטרקלין וכיוצא בהן, ואם צר לוקה, אבל אם היתה הצורה משוקעת או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות, וגו' וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה וגו' כדמות שמשין המשמשין לפני במרום ואפילו על הלוח" [וראה במפרשי הרמב"ם נושאי כליו שהאריכו לבאר טעם שיטתו שמחלק בין צורת אדם שמותר בשוקעת לבין שמשין המשמשין שבמרום שאסורין בין בולטת ובין שוקעת יעו"ש].
וזאת תורת העולה
בראשונים מצינו ד' שיטות עיקריות (בכל שיטה ישנם עוד ראשונים הנמנים על סיעתם וסוברים כמותם,, ולחיבת הקיצור לא הארכנו בכל זה):
א. שיטת הרא"ש - שוקעת מותר בכל הצורות
ב. שיטת הר"ת - צורת חמה ולבנה וכו' אסור אפי' שוקעת, שאר הצורות ואפילו צורת אדם מותר בשוקעת .
ג. שיטת הרמב"ם - צורת החמה והלבנה וכו' ומלאכים ושרפים וכו' אסור אפי' שוקעת, ואילו צורת אדם אסורה בבולטת ומותרת בשוקעת.
ד. שיטת הרמב"ן - צורת חמה ולבנה וצורת אדם וכל שמשין שבמרום אסור בין בולטת ובין שוקעת, וחותמת מותר בשוקעת משום דהוא רק מדרבנן.
והמורם מהם והיוצא מהם, דלשלש שיטות הראשונים האמורים בראשונה – בצורת אדם מותר בשוקעת, ולשיטת הרמב"ן והר"ן יש לאסור.
וכתב הט"ז (יור"ד סי' קמ"א סקי"ב) 'וא"כ תימה על השו"ע שלא הביא דעת הרמב"ן, ולענין הלכה ודאי שאין להקל כלל נגד דברי הרמב"ן, והטור מסיק כן, וכן הר"ן'.
האם ציור קל משוקעת
ומ"מ אפילו לדעת הט"ז יש מקום להקל בציורים ותמונות, וכפי שכתב הוא בעצמו להקשות (שם ס"ק י"ג) "באם יש איסור בכל צורות המזלות יהיה איסור לעשות צורות דגים שהוא מזל אדר ומצינו בגמרא פרק המגרש (גיטין פ"ז:) דרב צייר כוורא, ואילו היה בו איסור היה אסור אפילו באינו בולט כמ"ש הטור בשם הרמב"ן וגו' ונראה דציור הוא עדיף אפילו ממשוקעים, דאין בציור שום ממשות' [וכעי"ז כתבו התוס' יומא נ"ד: בד"ה כרובים יעו"ש אריכות דבריהם]
אך הש"ך בנקודות הכסף חולק עליו וכותב 'וגם מ"ש לחלק בין ציור דעדיף ממשוקעת אינו נכון כלל כדמשמע מכל הפוסקים, אלא הנכון כמו שכתבתי בש"ך ע"ש'. וכונתו דבחיבורו שפתי כהן (סק"ל) נחלק על הב"ח שסובר שיש איסור לצייר מזל אחד מי"ב מזלות וכן דעת חתנו הט"ז, ואילו דעת הש"ך שרק צורת כל הי"ב מזלות יחד אסורה, כשמוכיח זאת ממה שמעולם לא שמענו מי שנזהר בזה (דלפי"ז יש לאסור צורת טלה, שור, דגים, ועוד, וכן הוכיח המנ"ח (מצוה ל"ט, אות ה') מהמפורש בתורה שמותר לעשות מאזנים ככתוב 'מאזני צדק' והרי מאזנים הם מזל חודש תשרי, וכן יש להוכיח מדלי שהוא מזל חודש שבט,) וא"כ לדעתו שוב לק"מ מהאי עובדא דרב, ואי"צ לדחוק דציור עדיף ממשוקעת כנגד כל הפוסקים, ושוב לדעתו יש טעם נכון לאסור צורת אדם בציור.
רישא בתר גופא גריר?
ההיתר השני צורת ראש לחוד – הן אמת שכן פסק השו"ע בשם יש מי שאומר, וכן הכריע הרמ"א, ומקורם מדברי הרא"ש (פ"ג ה"ה) וכעי"ז בתוס' (שם ע"ז מג: ד"ב שאני ר"ג) אולם רבותינו האחרונים הב"ח והט"ז (בשם הפרישה בשם המהרש"ל) הביאו את דעת הסמ"ג שנוטה לאסור אפילו פרצוף אדם לחוד וגם הש"ך מביא שיטה זו ומסיים והמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכה,
והגאון רבי שלמה איגר זצ"ל הוכיח מקושית התוס' (שם בד"ה לא אסרה) והר"ן, שהובא לעיל למה אמר אביי דלא אסרה תורה אלא דמות ד' פנים, והרי באדם לחוד אסור, מוכח דלא סבירא ליה דבאדם מותר צורת ראש לחוד דהא בד' פנים אין צורת אדם שלם, יעו"ש.
מעשה רוקח
זאת ועוד, בפתחי תשובה העתיק משאילת יעב"ץ (ח"א סי' ק"ע) על מעשה שהיה באמשטרדם בעת שנתקבל הרב מהר"ר אלעזר ז"ל [ה"ה בעל הרוקח] לאב"ד שם, עמד איש אחד והוציא מוניטין שלו העולם דהיינו שהדפיס מטבע כסף בדמות צורתו והיה תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים בולט, וכתב שם בתוה"ד 'איברא דהרא"ש כתב שראש בלי גוף אין איסור וגו' כי מלבד שחולקין עליו גדולי ישראל ה"ה הסמ"ג, והרמב"ן, והרשב"א, והר"ן ומהר"ם רבו, וא"כ פשיטא דאיבעי לן למיזל לחומרא בדאורייתא אף כי בשמץ עבודה זרה, על כורחי הוצרכתי לפרש כונתו על ראש שלם אטום בלי צורת פנים ניכרת כה"ג ודאי לא סגי בלא גוף וגו' אכן פרצוף פנים דאדם גרידא פשיטא דאסור'.
מטבע של אברהם אבינו
ומן הראוי לציין לדברי התוס' (ב"ק צ"ז: ד"ה מטבע) שמשמש כאחד מראיותיו לחילוק שחידש, דאיתא שם בגמרא מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה [פרש"י – אברהם ושרה] מצד אחד, בחור ובתולה [פרש"י – יצחק ורבקה] מצד אחר, כתבו התוס' 'ונראה לא שהיה בו צורת זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן דאסור לעשות צורת אדם אלא כך היה כתוב מצד אחד זקן וזקינה ומצד אחר בחור ובתולה וכך פירש הקונטרס גבי דוד ושלמה וגו'', ולא נחתי תוס' לתרץ דהיה רק פנים לחוד ולא כל הגוף כדרך המטבעות, והעדיפו לתרץ בדוחק גדול שהיה כתוב לחוד בלי שום צורה.
בנם של קדושים
מענין לענין, מדי דברי בו – במטבע – אזכיר עוד, בגמרא (פסחים קד.,ע"ז נ'.) איתא דבנם של קדושים הוא מאן דלא מיסתכל בצורתא דזוזא, והלומד בשטחיות נראה לו פשט הדברים, דגדלותו שאינו יודע בטיב משא ומתן וכו', אבל אם נעיין בדברי התוס' (שבת קמ"ט.) נראה פשט חדש, דשם איתא בגמ' 'כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת' (ונפסק בטושו"ע או"ח סי' ש"ז), 'ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה' (ונפסק בטשו"ע יו"ד סי' רמ"ב) והקשו התוס' (ד"ה ודיוקני) א"כ מאי רבותא דבנש"ק, וחילקו בין דיוקנא לשם ע"ז דאסורה לבין דיקנא שע"ג מטבע דהוי לנוי בעלמא, דרק בנש"ק נהגו סלסול בעצמם [מטו דבר צחות שבנש"ק אינו מכיר צורת מטבע רק צורת שטר... אך על פי דרכנו למדנו שיש בזה מן האמת דודאי טובא יש לחוש לצורת מטבע שבולט בה צורת אדם לבין שטר שרק מודפס עליו אשר נתבאר לעיל קיל דינו טפי, ועי' בגמ' מו"ק כ"ה: דאחר פטירת ר' מנחם ב"ר יוסי [ה"ה הבנש"ק שלא נסתכל בצורת מטבע] 'אישתעו צלמנייא והוו למחלציא' ופרש"י שם דצורות הבולטות במטבעות נהיו שוים כמי שהוחלקו, והן הם הדברים].
חצי צורה
ומ"מ ישנו עוד סניף להיתר, והוא מדברי הש"ך (ס"ק כ"ה)' ונראה דכל צורות דאסרינן אינם אסורים אלא בצורה שלימה ממש כגון צורת אדם בשתי עינים וחוטם שלם וכל הגוף וכיוצא בו, אבל לא חצי הציור כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה וזה אינו אסור, נ"ל.' כלומר דאפילו אם נחוש לציור צורת הראש לחוד מ"מ אם חסר חלק מהפרצוף יש מקום יותר להקל בזה.
דין תמונות פוט"ו
כאמור, במאמר זה לא נברר את ההלכה למעשה, וע"כ לא נאריך בדברי הפוסקים, וכל אחד ישאל את מורו כדת מה לעשות, רק להשלמת הענין נביא כמה מן הפוסקים האחרונים שדנו להדיא על תמונות פוט"ו (שדינם קל טפי מציורים, שבציור יש ממשות כל דהו הבולטת משא"כ בתמונות, ועוד סניפים להיתר).
הרב הבן איש חי (שנה ב' פר' מסעי אות ט') פסק 'נכון להחמיר גם בשוקעת לחוש לסברת הרמב"ן והר"ן ז"ל דאסרי בשוקעת, וצורה הנעשית בצבע עב נראה בה בליטה ואסור, ודע כי בזה"ז לוקחים צורת האדם ע"י המאכינה החדשה הנעשית באירופה שקורין פותוגרא"ף, וזו עדיפא מצבע קל שאין בה בליטה ואפילו משהו, ודשו בה רבים ואע"ג דגם בזה יש מדת חסידות מ"מ אם יש צורך גדול בדבר יקחו צורת הפנים בלבד בלא ידים ורגלים'
עמוד ההוראה בעל השבט הלוי זצ"ל נשאל על ענין זה (שו"ת, ח"ז סי' קל"ד) 'שאלה – לפי מש"כ הט"ז שלכתחילה יש לחשוש לשיטת לשיטת הרמב"ן –שצורת אדם אסור אפילו אינו בולט היות שזהו חשש איסורי תורה, וכן פסק החכמ"א דראוי לחשוש לדבריו ע"ש, האם נכלל בזה גם לא לצלם (פאטו) בן אדם לכתחיל' והשיב 'קשה לי להורות בזה, וגם מסופק אני אם מעשה צילום (פאטו) בגדר לא תעשון בדין זה, כיון שהצורה נרשמה מאליה ע"י פעולות הידועות בפוטו'.
ובאמת, דבריו נאמרו בימים ההם כשהתמונה נרשמה ע"ג סרטי צילום, משא"כ היום במצלמות דיגיטליות נראה דישנו יותר מקום להקל, וכ"כ הגר"נ קרליץ (קונטרס מיוחד הנדפס בסוף ספרו חוט שני, הלכות פסח) ומ"מ מסיים וכותב שודאי יש מקום לחוש, ולכן נמנעו צדיקים גדולים וטובים שיצלמו אותם.
על הצדיקים ועל החסידים
בסיומו של החלק ההלכתי במאמר יש לציין שכל הנכתב לעיל היא על עשית צורת אדם (ולחלק מהשיטות אף להשהותם בביתו, ואכמ"ל.) אבל אין איסור הלכתי על האדם שיצלמו אותו [אם כי יש שחששו מדין 'לפני עור', או בכה"ג שמבקש מאדם אחר ומדין שליחות וכ"ש כששוכר צלם דחמיר דינו דיד פועל כיד בעה"ב] ובודאי כשלא ניחא ליה, ובלא ידיעתו קיל טפי, (וכ"ש בזה"ז שאי אפשר להזהר בזה, כשבכל קרן זוית יש 'עין רואה' ... וכל מעשינו מצולמים, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת) ומה שנזהרו צדיקים וחסידים על זה הוא מטעמים אחרים.
ועוד זאת צריך למודעי, שעל אף שהיום מתפרסמים תמונות וציורים מצדיקים מפורסמים בדורות הקודמים, אין בזה שום ראיה שכאילו התירו פרושים את הדבר, שבהרבה מקרים היה ללא ידיעתם או בידיעתם ולמורת רוחם, ולפעמים שמרו על שתיקה מטעם שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, ועל חלק מהצדיקים/התמונות ידוע שכן היה וילמד סתום מן המפורש.
ובנותן טעם לשבח להעתיק את לשונו הזהב של היעב"ץ בשאילותיו (ח"א סי' ק"ע, ומובא בהגהות יד אפרים על השו"ע) על אביו הגדול החכם צבי וז"ל: 'זה חזיתי ואספרה מעשה שהיה כשנקרא מק"ק ספרדים שבלונדון לבוא אליהם ...והנה מרוב עוצם תשוקתם חשקו להשאיר בידם ציור צלם דמות תבניתו, חילו פניו בדבר זה על כל אהבה וכבוד יתן להם שאלתם, להניח אצלם דמות דיוקנו מצויר ומשוח בששר, ולא אבה שמוע וישם לאל מלתם, אף אם בציור של צבע רוב הפוסקים ככולם סבורים שאין בו חשש איסור מה גם בחצי צורה דהיינו פרצוף לבד לית דחש כהאי גונא, אעפ"כ לא יכלו לו אנשי שלומו לפתותו ולהעבירו על דעתו דעת עליון מרוב חסידותו וקדושתו ופרישותו' ומסיים שם שבסוף בתחבולה ציירו ציור שלא בפניו ועשו מזה טופסים והעתקות וכו' יעו"ש.
ואף גם זאת, לכל כלל ישנו יוצא מן הכלל, ולפעמים נתרצו הצדיקים מסיבות שונות וויתרו על קפידתם, וכן מסופר על הרה"ק ר' יוחנן מראחמיסטריוקא זי"ע שממנו נשתמרה תמונה (היחיד מבני הרה"ק המגיד זי"ע שיש תמונה ולא ציור) אשר מקובל בפי חסידים שתמונה זו באה ע"פ בקשת הצלם שטען שמכירת תמונה זו תהיה לו לעזר וסיוע בנישואי בנותיו, וכן ידוע על עוד צדיקים, ולא עת האסף.
תלית תמונות נוי בבית
יש שאסרו לתלות תמונות נוי בבית משום דהוי חוקות הגוי [ואולי היום שפשט המנהג להקל קיל דינו ראה ביור"ד סי' קע"ח ובט"ז שם סק"ז, והאריך בזה בספר מנהג ישראל תורה], וציינו לזה את לשונו הנורא של הרב ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו הק' יערות דבש (דרוש ב') 'כי ידוע תדע כי אין לך פרצוף וצלם תבנית עץ ואבן שאין עליו שורה רוח ומזיק, ומאד יש לאדם להזהר מבלי להיות בתוך ביתו פרצוף וצלם בצורה בולטת, ואפילו צורה מציורת בכותל יש להזהר, כי אין לך צלם ודמות דלא שריה בה רוח רעה ובעוה"ר רבו כעת, ביחוד בארץ אשכנז, אשר למדו ממעשה העמים ובתיהם מלאים צורות פסל ומסכה ורובן בצורה בולטת תבנית אדם ורמש צפור חית הארץ, ומלבד דהוא אסור על פי הדין ובפרט בצורת אדם הבולטת ... מילתא דלדידהו לית בה מומא ולדידן עם קדוש לה' מום עור ופסח מחבלים ומשחיתים יביאו הבית, ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות היו חרדים ולא היו יודעים מה לעשות לרוב פחד ... שדין ורוחין והם מתדבקים בראותם תבנית אדם להיותם עלולים מאדם ומתדבקים בראותם אנדרטיא של אדם' [כשאדם מביט על תמונה הרי הוא רואה דמות אדם בלי רוח חיים, בלי נשמה, כפגר מת, ובזה מבואר שפיר אמאי נאחזים בתמונה כל מרעין בישין, דדין טומאתו כדין טומאת מת המתבארת באוה"ח הק ריש פר' חוקת] ע"כ. וציין לזה הפתחי תשובה (שם ס"ק ז').
בספר דרכי הישר והטוב איתא 'אא"ז זצ"ל [ה"ה הרה"ק מליסקא] היה מדקדק מאוד על צורות בני אדם שלא יהיו בבית ישראל ואני בעצמי ראיתי שצוה להסיר מן הכותל בבית אחד צורת רבו הגאון הקדוש מהר"ם ט"ב [ה"ה הישמח משה] זצ"ל ואמר שאם היה ניתן רשות לאדם לראות מה ששורה על אותם הצורות לא היה אדם שירצה להניחם בביתו', ומבאר שם טעם למה נשתרבב והותר זה.
מעשה נורא מסופר (מובא בספר דרכי שלום – סטראפקוב, עמוד קמ"א) על הרה"ק ר' שלום מבעלזא זי"ע שאיזה שר בגלילות בעלז צייר ממנו בחיי חיותו ע"י אומן גדול, ואחר פטירתו בימי בנו הרה"ק מהר"י מבעלז מחמת הכרת הטוב נתן לו תמונה זו במתנה, אחר שעמד לימינו וצוה לחסידיו ומעריציו לתמוך באותו שר בבחירות שהתקיימו אז לבית הנבחרים (סיים), והרה"ק מבעלז לא ידע אם להחזיק את התמונה מחמת שחשש שהשר יבוא אליו באיזה פעם, וכשלא יראה את התמונה היקרה הזאת יכעס עליו, ויצא מזה ח"ו צרות ורעות לבנ"י, והרה"ק המהר"ש נתגלה בחלום לבנו הרה"ק ר' יהושע זי"ע וציוה עליו לשרוף ולאבד מן העולם ציור של דמותו, מפני שכל זמן שציור של דמותו בעולם אין לו מנוחה בעולם העליון, ולכן סיבבה ההשגחה העליונה שתבוא לידיו, ואין צריך לחשוש מהשר כשמבטיח לו שהשר ישכח לגמרי מכל זה.
בשולי המאמר
בעת כזאת בו עולים אנו לפקוד את ציון קודשו של רבינו אדמו"ר הק' רבי אברהם יהושע העשיל זי"ע, הזמן גרמא להעתיק את דברות קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במסע הקודש כסלו תשע"ג (מודפס בספר מסעיהם למוצאיהם ע' כ"ד) אחר שפתח בגודל הזמן שזוכין לפקוד ציוני רבוה"ק:
'מען קומט אויף א ציון ס'איז ר"ה, יום הקדוש, ס'איז גאר א הייליגע זמן' והוסיף אמר 'איך מיין צוזאגן אז עס איז נישט קיין צייט צו שפאצירן און צו מאכן בילדער' בכל מיני אופנים שאיני יודע ואיני זוכר את שמם המדויק וחלקם נאסרו כבר, 'דאס איז נישט די פלאץ, און דער אמת יעדער איינער פארשטייט עס, אבער כ'וויל עס נאר פשוט מעורר זיין', שאנו באים למקומות אלו להתפלל.
ולכשתימצי לומר, כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא, ידוע קפידת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לבל יצלמוהו ובפרט לא בזמנים מסוגלים, והנה בדברות קודש אלו רואים אנו שבנוסף לכל המתבאר לעיל במאמר טעמים לשלול עשית תמונות אם מפני שחסיד פורש עצמו מחמישים שערי היתר לבל יכשל בשער אחד של איסור (עי' אוה"ח הק' פר' פנחס) אם מפני התגברות כח הקליפות והסט"א בעולם, ישנו עוד טעם אחר (יסוד הדברים כתוב בספה"ק דרך פיקודיך, מצוה ל"ט, חלק המחשבה) שמן הראוי להרחיב מעט עליו.
האדם הוא דבר רוחני, נשמה, חלק אלוק ממעל, כולו רוחניות, אשר נמצא בגלות בתוך גוף גשמי בשר רימה ותולעה, לגוף מצד עצמו אין שום חשיבות ומעלה, כל מעלתו היא שהוא זוכה לשמש כלבוש ונרתיק לנשמה, ואדרבה עבודתינו להפוך את החומר לצורה, להזדכך עד שגופינו הגשמי יהפוך לנשמה, וצדיקים אכן זכו לכך, ואילו כשאדם מיחס חשיבות לדמות דיוקנו של אדם הוא הופך טפל לעיקר, הוא מאבד את הפנימיות ומייחס חשיבות לחיצוניות, הוא מאבד את הצלם אלוקים שבו.
אותם עובדי ע"ז גם כן לקחו כל פסל וכל תמונה, דבר גוש וגשמי, ויחסו לו חשיבות רוחניות, וכהרחקה לזה אסרה תורה לצייר אפילו לנוי כל צורת דבר רוחני הן שמשין המשמשין אותי במרום והן צורת אדם וכדלעיל.
ואכן הגה"ק מקאמרנא זי"ע (מובא בחומש היכל הברכה סוף פר' יתרו) מחדש חידוש גדול (בתשובה שכתב להג"ר שמואל העליר זי"ע מצפת) שכל האיסור לצייר דמות חמה ולבנה הוא דווקא כשכונתו למזל העליון מזל חמה או מזל לבנה, שאזי מגשם הוא מזל רוחני, אבל אם האדם מצייר דמות חמה כשכונתו על החמה הגשמית הנראית לעינינו לית לן בה, דמה שונה החמה הגשמית משאר כל מעשה בראשית, והוא הדין ג"כ בשאר מזלות טלה, שור, מאזנים, דלי, דגים, וכו', כלומר אין חסרון בעצם ציור צורת דבר גשמי, כל האיסור הוא לצייר דבר רוחני ועי"ז לגשם אותו, [אם כי דבריו נסתרים מסתימת הפוסקים, ולעיל הובא טעם אחר להיתר בצורת המזלות הנ"ל, עוד זאת יצוין שאף לדבריו אסור לצור צורת אדם בכל גוונא, ומ"מ אסמכתא בעלמא היא לנכתב כאן].
עוד מצאנו בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' נ"ח) כשדן בתשובה על תמונת פאטאגארפי"א, (אחר שדן בחלק ההלכה) מסיים שם 'והשוטים מתפארים בצורתיהם וצורת חבריהם וקרוביהם וישאירו זה לזכר לבניהם וישכחו כי זה יכולים לעשות גם בבעלי חיים להשאיר צורת גופם, וכאשר יציירו צורת בהמות וחיות שונות אפשר שיהיה יותר נאה מצורת אדם בהמי, וטוב להם להראות צורת כוחות נפשם והיינו לעשות איזה דבר מצוה קיימת [ובזה מצאנו טעם נוסף לשבח על מנהג הצדיקים שבמקום מצוה כגון לצורך הכנסת כלה, החזקת גר, החזקת מוסדות תורה וחסד, התירו לצלמם, דאדרבה בתמונה זו מראים את מעשיהם הטובים, ודו"ק], שבכל עת שיראו את המצוה הזאת יזכרו את מידותיו הטובים ורוח נדבתו כי עשה דבר גדול כזה, וילמדו צאצאיו ממנו להתרגל במידות טובות, אבל מה בצע לו במה שיניח לבניו צורת גופו אשר גוף עכור יש גם לבע"ח כנ"ל, וראוי לכל ישראל כשר להתרחק מזה, ואף צורות הצדיקים ודאי לא ניחא להו לתלות צורותיהם בבתים, ובפרט לפמ"ש המקובלים שנמשך על הצורות רוח הטומאה ולמה לנו לגרום שישרה רוה"ט על צורת הצדיק'.
[ולקרב דבריו אל השכל, הנה ידוע דראית פני צדיק מועילה מאוד, ומקובל שראיית פני הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע כוחה גדול לעורר את האדם בתשובה, ולא יפטר מן העולם בלי תשובה כראוי לו, וכמדומה שאפילו אם יתגלה ציור דמותו של הרבי ר' אלימלך אשר ודאי יגרום להתרגשות גדולה, וכל אחד יזרז עצמו להביט בו, אך לכאו' לימוד 'שטיקל נועם אלימלך' יעורר את האדם בתשובה ומעש"ט אלף מונים יותר מראיית תמונה גשמי, אולי עכבר גשמי מתפעל מצורה של צדיק נודע בשערים, אך נשמת האדם הרוחנית אינה מתפעלת מזה אלא מחיותו של הצדיק אם בראית פניו בחייו (ואכן ידוע על צדיקים שמנעו עצמם אחר פטירת רבם להביט בתמונות בהם נראה רבם, כשטעמם לכך שהחוש מראה שאזי נחקק במוחו צורת רבו שבתמונה ולא צורת רבו שראה בחיי חיותו, שכמבואר כאן חילוק גדול ביניהם, שזה ראיה רוחנית ופנימית וזה ראיה גשמית וחיצונית), אם בלימוד דברי תורתו – כי חיים הם (ואציין בזה כמשל מה שנתפרסם בשנים האחרונות, מהכנסיה הגדולה באירופה בהשתתפות גדולי אותו הדור, אשר עורר סערה רבתי ורבים הביטו וראו קטע ווידא"ו זה ובעין גשמי היה נראה שיש בזה תועלת, אך כמדומה שעיון בקטע בספר שמירת הלשון שער התורה מעורר טובא את לב האדם וכוחו יפה לשעה ולדורות יותר מאותה ראיה בעלמא, והנסיון יוכיח, כשיקח האדם בידו האחת תמונת צדיק ובידו האחרת את ספרו הק', ויראה בעצמו להיכן נמשכות עיניו הגשמיות ולהיכן נמשכות עיני השכל – מוחו ליבו ונשמתו.)]
ועתה נתנה ראש ונשובה לדברות הקודש, חסרון זה גובר שבעתיים, בזמנים נעלים ומקודשים, שהאדם מתעלה והרי הוא יותר רוחני, ובאם מסיח הוא את דעתו וחושב מחשבות איך לעשות 'כלי להתעוררות' – 'עד שתחפץ', כדי שישאר גם לאחר זמן 'רשימה דקדושה'... אזי מחשבתו אינה ב"הווה" ואינו כל כולו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו עסוק בעבודתו ית"ש, אלא מחשבתו משוטטת ב"עתיד".
כשאנו הולכים למקומות קדושים להתפלל צריכים אנו לדעת, שנמצאים במקום קדוש ומתפללים בתפילה, התעוררות הלב בוערת רשפי אש שלא נכבית, אש תמיד תוקד לא תכבה, ובנשמתו של אדם נחקקת רשימה דקדושה לעולם ועד, אפילו במקום בו הוא עומד נשאר רשימה – כידוע, "רשימה רוחנית" ולא "רשימה גשמית" אשר חולפת ועוברת, האדם רוצה "להנציח" רגעים אלו ע"י תמונה, אך ע"י מעשיו גורם שבמקום זה נשחט"ת העול"ה, ונשארת הגשמיות וזה דבר חולף ועובר שא"א להנציח...
כיוצא בזה, בזמן שהצדיק יושב ועורך את שולחנו הטהור לפני ה', אשר עד ביאת משיח לא ידעו את גודל מעלתו, וזכר למקדש - קדושה זו מקדשת את האדם לשעתו ולזמן שעתיד לבוא, והרי ממה נפשך – רוחניות אי אפשר לצלם עם מצלמה, ובעינים גשמיות אין מה לצלם ב'טיש' חוץ מאחד היושב בראש השולחן ואוכל, וכולם מסתכלים עליו...
רבים וטובים אשר ביקרו בהיכל ה', מעידים ע"כ ביותר ממאה עדים, שע"מ לשמר בדורינו דור עני ואביון מקום משומר בשמירה מעולה ללא שייכות לכל הרחוב המלא בזוהמת עוה"ז, מקום שעושה מעיקר עיקר ומטפל טפל, מקום ששואפים ומחשיבים פנימיות ובזים לכל מיני חיצוניות, אשר זוכה לשמש בדורינו כפך שמן טהור – שמן זית זך בטהרתו, כאשר היום זה מהעבודות הקשות שבמקדש כשמבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה בהתגברות כוחות הטומאה והרע בדור עקבתא דמשיחא, אחד מן הדרכים והאופנים הוא אכן אותו איסור וקפידה לא לצלם תמונות, אשר אכן הוכיח את עצמו וזכינו להמנות בין יושבי בית מקדש מעט זה מקום שמגדלים בו לתורה ויראת שמים טהורה.
זה עתה סיימנו את ימי השמחה הנעלים במעון קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אין מילים להסביר את החילוק בין רגשי קודש במעמד חופה שכולנו מאמינים בני מאמינים בביאת האבות הק' משמי רום להשתתף – ויהי המקום לחרדת אלקים, 'וגילו ברעדה', שמחה יהודית פנימית אשר רגשים אלו לא נכבים וכלים אף למחרתו – כשאחד מחשובי הקהל התבטא באומרו שהרגשתו למחרת החתונה היתה כמחרת יום הכיפורים... לבין אותו חיצוניות ששופ"ע בדורינו בשמחות בית צדיקים, אשר "השפעות אלו" – בין לילה חולפים ועוברים מן העולם.
וכבר אמר הרה"ק מבאיאן זי"ע על זקינו הרה"ק ר' יוחנן מראחמיסטריווקא זי"ע שנהג בהנהגת שפלות וענוה שלא היתה לפי כבודו – 'אבער אמת האט דאך א חן'...
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

יישר כח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

יום זה מכובד, ווערטער צו די זאך
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

מרן מרדכי בן מרגליא לרפו"ש
5.jpg
5.jpg (39.86 KiB) געזען 5970 מאל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

חמרא טבא האט געשריבן:מרן מרדכי בן מרגליא לרפו"ש
Image-105.jpg
Image-105.jpg (190.1 KiB) געזען 5830 מאל

עוד
Image-105.jpg
Image-105.jpg (190.1 KiB) געזען 5830 מאל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
זזה
שר האלף
תגובות: 1769
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 18, 2017 12:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זזה »

ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:
img %2829%29.jpg

???
קליקט דא צו זען Today's Deals

https://amzn.to/3RBAKiD

For the deals go to check out
אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המחפש »

זזה האט געשריבן:
ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:
img %2829%29.jpg

???


ס'דא א א גאנצע ספר איבער די ענין פון בילדער פון בערך 200 יאהר צוריק, ס'הייסט "לראות מהרה".

לעצטנס געהערט אז אולי דאס וואס צדיקים זענען אזוי שארף געווען געווען קעגן בילדער, ווייל זיי האבן געזען די עתיד דערפון וואס האט זיך ארויסגעשטעלט בימינו וכו'...
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

רבי יוחנן מקארלין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

Yohanankarlin.gif
Yohanankarlin.gif (7.7 KiB) געזען 5399 מאל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
מאטעס
שר מאה
תגובות: 242
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 15, 2008 12:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאטעס »

דאס איז א באקאנטע תנועה פון צדיקי בית קרלין ורוזין, האט נישט קיין שייכות צי בילדער
אוועטאר
ראפאט קראמפלי
שר האלפיים
תגובות: 2341
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 07, 2013 12:16 pm
לאקאציע: אין טעלער.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראפאט קראמפלי »

.
אטעטשמענטס
PicsArt_02-08-03.34.17-1486x1982.jpg
PicsArt_02-08-03.34.17-1486x1982.jpg (588.01 KiB) געזען 5259 מאל
די ריכטיגע ווארט איז ראקאט קראמפלי, איך וויל פשוט מ'זאל נישט כאפן ווער איך בין ממילא רוף איך זיך ראפאט.
אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

דאס איז א אומגלויבליכע רייכע און אינטרעסאנטע נושא, ס'איז אינטרעסאנט פארוואס ס'איז נאכנישט באשריבן געווארן אין א אלטוועלט'ליכע צייטונג/ אויסגאבע.
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
צד תמות
שר חמש מאות
תגובות: 821
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 05, 2015 2:37 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צד תמות »

כ"ק אדמו"ר מוויזניץ מאנסי זצ"ל
IMG_0451.jpg
IMG_0451.jpg (54.28 KiB) געזען 4850 מאל
קוטיג
שר מאה
תגובות: 121
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2016 2:52 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קוטיג »

ראפאט קראמפלי האט געשריבן:.

וואס איז דע פראבלעם מיט דעם שטיקל??
ר' מאיר בראנדסדארפער זצ"ל בעל הקנה בשם איז א אייניקל פון זיין זיידן וואס האט הויכט געהייסן ר' מאיר בראנדסדארפער ז"ל
שמחהלע קאפשטיק
שר חמש מאות
תגובות: 652
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 14, 2018 6:31 pm
לאקאציע: קינדליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמחהלע קאפשטיק »

קנאפער ידען האט געשריבן:נאך איינס פון וויזניצע רבי פון מאנסי
wiznitz5.jpg


ווערט גזעהן החסיד ר' שלמה ניימאן
שמחהלע קאפשטיק
שר חמש מאות
תגובות: 652
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 14, 2018 6:31 pm
לאקאציע: קינדליין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמחהלע קאפשטיק »

חמרא טבא האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:מרן מרדכי בן מרגליא לרפו"ש
5.jpg

עוד
Image-105.jpg


דער וואס איז דארט מוחה דארט איז לכאורה ר' בנימין בוקסבוים
איינער קען דאס פעסשטעלן ?
נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4124
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחמן נתן »

נעע.

דאס איז הרב פייג שליט"א, קוויטל-שרייבער פונעם וויזניץ-מאנסיער רבי'ן שליט"א. (אין די לעצטע יאהרן אויך געשריבן די קוויטלעך ביים רבי'ן זצ"ל)
לחיים ולברכה!
אוועטאר
קנאפער ידען
שר החסד
תגובות: 30695
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קנאפער ידען »

נחמן נתן האט געשריבן:נעע.

דאס איז הרב פייג שליט"א, קוויטל-שרייבער פונעם וויזניץ-מאנסיער רבי'ן שליט"א. (אין די לעצטע יאהרן אויך געשריבן די קוויטלעך ביים רבי'ן זצ"ל)

ער באציט זיך צו דעם viewtopic.php?p=1588139#p1588139. מסתם טאקע ר' בנימין'ען
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...

נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35239
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

אודאי ר' בנימין.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4124
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחמן נתן »

קנאפער ידען האט געשריבן:
נחמן נתן האט געשריבן:נעע.

דאס איז הרב פייג שליט"א, קוויטל-שרייבער פונעם וויזניץ-מאנסיער רבי'ן שליט"א. (אין די לעצטע יאהרן אויך געשריבן די קוויטלעך ביים רבי'ן זצ"ל)

ער באציט זיך צו דעם viewtopic.php?p=1588139#p1588139. מסתם טאקע ר' בנימין'ען

אודאי ר' בנימין זז"ג
לחיים ולברכה!
אוועטאר
קאץ און מויז
שר שלשת אלפים
תגובות: 3584
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 23, 2016 1:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאץ און מויז »

אדמור"י וויזשניץ
אטעטשמענטס
photo_2018-05-22_00-50-53.jpg
photo_2018-05-22_00-50-53.jpg (92.14 KiB) געזען 5868 מאל
צו באקומען די טעגליכע חתונות אויף אימעיל שיקט די ווארט SUBSCRIBE צו
[email protected]
מאך זיכער צו פאולען די סטעפס נאכדעם
אוועטאר
משה11
שר האלף
תגובות: 1373
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 06, 2017 3:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה11 »

קאץ און מויז האט געשריבן:אדמור"י וויזשניץ

קוקט אויס אז מען האט איינמאל גענומען זייער חתימה און מען גייט עס אלעמאל ניצן
שבעת האחים מויזניץ מונסי חותמים יחד (1).jpg
שבעת האחים מויזניץ מונסי חותמים יחד (1).jpg (186.53 KiB) געזען 5837 מאל
photo_2018-05-22_00-50-53.jpg
photo_2018-05-22_00-50-53.jpg (92.14 KiB) געזען 5837 מאל
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

20180521_221859.jpg
20180521_221859.jpg (427.36 KiB) געזען 5674 מאל
שרייב תגובה

צוריק צו “זכור ימות עולם”