היסטאריע פון די קאפ צודעק ביי אידישע פרויען

מנהגים וסגולות שונות

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12387
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

צו געזונט, זעט אויס אז עס פעלט אייך באקאנטשאפט. דאס האט נישט צו טון מיט חסיד ליטוואק, ווייל "אלע" יוצאי אשכנז האבן דאס אנגענומען. און איך גלייב שווער אז צוויי תימנ'ער וואס זענען זיך משדך צווישן זיך און האלטן אן אלע זייערע מנהגים [דאס הייסט נישט אז זיי האבן געטוישט און אנגענומען מנהגי אשכנז], זאל מען צווינגן דערצו, איך גלייב עס נישט.

און דאס האט זיך קיינמאל נישט געטוישט ביי די קהילות פון גאליציע, אונגארן, אדער ארץ ישראל, נאר וואס דען, די קהילות וואס זענען געווען אונטער די צארישער הערשאפט האבן צוליב די גזירות דאס נישט געקענט אנהאלטן, איז ביי א טייל רוסיש-פולישע אפשטאמיגע קהילות שוין אזוי געבליבן, דאס הייסט מען האט נישט צוריק באנייעט דעם אלטן מנהג אפי' שפעטער ווען מען האט שוין געקענט, אבער די אנדערע קהילות האבן עס צוריק מחדש געווען נאך וואס די גזירות האבן נאכגעלאזט.

ממילא אויב געהערט איר צו די קהילות וואס האבן דאס נישט צוריק מחדש געווען, איה"נ קען זיין ס'איז נישט קיין פראבלעם אלץ לא תסור, אבער אויב געהערט איר צו די קהילות וואס האבן דאס אלץ אנגעהאלטן אדער צוריק מחדש געווען, איז דאס א געהעריגע איסור פון לא תסור. און ס'וועט אייך גארנישט העלפן דאס פראבירן מזלזל זיין דערין.
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7038
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צו געזונט »

וועל איך דיר ענטפערן דערויף. ווען מען האט אימפארטירט די תימנ'ע קיין ניו יארק מיט די היינט צייטיגע מרבד הקסמים, האט מען זיי נישט געלאזט שיקען די קינדער אין די היגע מוסדות, ווייל מען שערט זיך נישט. קענסט עס נאכקוקען
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12387
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

נאכקוקן ווי?

פריער האסטו געזאגט גאר עפעס אנדערש... כ'קען פארשטיין פארוואס אויף "די" תקנה זאלן זיך די רבני המוסדות שטעלן, וויבאלד ס'איז ליידער פארהאן היינט אזעלכע וואס כאפן נישט אדער ווייסן נישט [אדער גאר ווילן נישט וויסן...] ווי שארף די 'פריערדיגע' גדולים זענען געווען דערמיט, און אויב לאזטו נאך פאר איינעם מיט גוטע תירוצים, האסטו געבראכן א גדר וואס איז געווען נישט רירבאר, און דו ווייסט נאך אזוי גוט ווי מיר וואס גייט פאר אויפן וועלט ליידער...
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7038
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צו געזונט »

דו ברויכסט גיין ווייסע זאקען, ווייל דו קומסט פון א חשובע שטוב, דו דארפסט גיין מיט א ביעבער הוט ווייל ביי דיר איז דאס א ירידה אויב נישט, און זאג מיר נישט וואס יענער טוט.
נאך א קליינישקייט, דאן איז עס נאכנישט געווען איינגעריסען אוואו ליידער היינט צוטאג. איך רעד דא פון איבער 25 יאהר צוריק ווען די וועלט איז געווען ריינער
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12387
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

כ'ווייס נישט פונקטליך וואס די פראבירסט מישן, די טוסט דאס בעצם יעדע מאל ווען עס קומט צו א נושא וואס איז נוגע צו א מנהג ישראל, כ'מיין ס'איז צייט איר זאל איינמאל קלאר דורכלערנען אלעס וואס איז נוגע צו מנהגי ישראל, און דערנאך דורכטון השתלשלות המנהגים פון כלל ישראל, און פראבירן צו פארשטיין וואס דער הייליגער מהרי"ל האט סך הכל געטון... מיר דוכט זיך אז אייער בליק בכללות אויף מנהגים וועט זיך טוישן.

אויף זאכן וואס איז געווען 25 יאר צוריק קען איך דיר נישט ענטפערן, בפרט אז כ'ווייס נישט וואס איז פארגעקומען. אבער אויף די זאך פון זיך שערן, איז ליידער אלע יארן געווען אזעלכע וואס האבן נישט געכאפט די הארבקייט דערפון, יתכן איר האט דערפון נישט געוויסט, בין איך עס אייך יעצט מגלה סוד. און ס'איז זייער נארמאל אז א מוסד זאל זיך שטעלן דערויף.
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7038
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צו געזונט »

נע נע נע. איך טוה עס ביי א מנהג הקהילה! מנהג הזמן, מנהג הפלך, מנהג המקום.. און מען מיינט אז עס איז מנהג ישראל. לאמיר נעמען א ביישפיל דעם דברי חיים מיט דעם איסור פון אים אויף שייטלען, וועלן געוויסע מענטשן זאגען פאר אנדערע אז דער דברי חיים איז געווען פוסק איבער גאנץ פוילן און גאליציע און עס איז יעדן מחייב. בשעת דער גור'ער זאגט אז זייערע רבי'ס האבען יעדן מחייב געווען און אז זיי זיינען געווען די הויפט ווארטזאגער ביי אלעמען. אין סאטמאר וועט מען זאגען אז דער חתם סופר איז געווען דער פוסק איבער גאנץ אונגארן און מיט א שמיץ אריבער, בשעת אין געוויסע ערטער אין אונגארן האט מען ניטאמאל געוויסט פון אים.
און יא, פון דעם רעד איך. ווען מען נעמט א זאך וואס איז דא דיעות, איסורים, און היתרים לכאן ולכאן, אנע ציילען ווער האט מער, ווייל אייביג קאן מען טרעפן ביי געוויסע וואס איין צד האט אמאל מער, און אמאל די אנדערע האט מער, און אויך דאן וועט מען גייט לויט די אייגענע, אפילו עס זיינען פערהאן מער אויף די קעגנערישע צד
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

'צו געזונט' איך פארשטיי באמת נישט וואס איהר ווילט, און צו ווי איהר ציהלט.
מנהגי מהרי"ל איז מנהגי "כל" ישראל (באשכנז).
מנהגי וועד ארבע ארצות איז מנהגי "כל" ישראל (באשכנז).
מ'רעדט נישט פון איין איינציגע פוסק, מ'רעדט פון מנהגים וואס זענען נתפשט געווארן און אנגענומען געווארן ביי הונדערטער און טויזנטער גאונים וצדיקים במשך הדורות.

מישען צווישן "פוסק" און "מנהג" איז נישט ריכטיג.
אין אנדערע ווערטער: א פוסק הדור טרעפט זיך אסאך מאהל וואס אין געוויסע ענינים האט מען נישט אנגענומען זיין פסק, און א פסק פון א גרויסן פוסק איז נישט מחייב אנדערע וואס זענען נישט במקומו וכדו', אבער א מנהג וואס איז נתפשט געווארן איז פיהל שטערקער, און דער פונקטליכע מקור ושורש פונעם מנהג מאכט אפילו נישט קיין גרויסע נפק"מ, ווי לאנג מ'ווייסט אז אזוי האט מען זיך געפירט בארצות אבותינו איז דער חומר הדבר גאהר הארב, און ס'וועגט אלעס איבער.
אוועטאר
גולם פון פראג
שר חמש מאות
תגובות: 601
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גולם פון פראג »

ווי א גולם וועל איך פרעגן: וואס מיינט פוסק הדור?
הרב וואזנער איז געווען פוסק הדור. דאס האט דער איד באשלאסן אדער דאס האט עפעס א הלכה'דיגע יסוד?
אין גמרא געפינען מיר א מושג פון "באתרא דמר". אין שטאט פון רב מוז זיך יעדער אונטערווארפן אונטער אים. אפילו אויף דעם איז א שאלה צו דאס גייט אן לאחר פטירתו.
אזוי אויך געפינען מיר א מושג ווי "מנהג המקום". (א גרויסע ספק צו ס'איז שייך היינט ווען ס'איז בא היטלער ובילבל כל החוגים).
אבער פון וואנעט נעמט זיך אזא זאך אז א פוסק פון איין שטאט איז מחייב אידן פון א צווייטע שטאט? הוא בזכרון מאיר ומצודתו פרוסה ניו ירקה?
פרידן
שר האלפיים
תגובות: 2806
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 02, 2015 7:37 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרידן »

צו געזונט האט געשריבן:נע נע נע. איך טוה עס ביי א מנהג הקהילה! מנהג הזמן, מנהג הפלך, מנהג המקום.. און מען מיינט אז עס איז מנהג ישראל. לאמיר נעמען א ביישפיל דעם דברי חיים מיט דעם איסור פון אים אויף שייטלען, וועלן געוויסע מענטשן זאגען פאר אנדערע אז דער דברי חיים איז געווען פוסק איבער גאנץ פוילן און גאליציע און עס איז יעדן מחייב. בשעת דער גור'ער זאגט אז זייערע רבי'ס האבען יעדן מחייב געווען און אז זיי זיינען געווען די הויפט ווארטזאגער ביי אלעמען. אין סאטמאר וועט מען זאגען אז דער חתם סופר איז געווען דער פוסק איבער גאנץ אונגארן און מיט א שמיץ אריבער, בשעת אין געוויסע ערטער אין אונגארן האט מען ניטאמאל געוויסט פון אים.
און יא, פון דעם רעד איך. ווען מען נעמט א זאך וואס איז דא דיעות, איסורים, און היתרים לכאן ולכאן, אנע ציילען ווער האט מער, ווייל אייביג קאן מען טרעפן ביי געוויסע וואס איין צד האט אמאל מער, און אמאל די אנדערע האט מער, און אויך דאן וועט מען גייט לויט די אייגענע, אפילו עס זיינען פערהאן מער אויף די קעגנערישע צד

אלעס פיין אין וואויל
אינטערסאנט נאר אז פונקט שטאמסטו אין באלאנגסט צו אזא בין השמשות מקום ווי קיין שום פוסק אין קיין שום מנהג איז נישט מאסגעבענד
א אונגערישע ווייל מען האט נישט געטון אין פוילן אין א פוילישע ווייל מען האט עס נישט געטון אין אונגערן, א אשכנעזישע ווייל מען פירט זיך נישט אזוי ביי די ספרדים וכו' וכו' יעדע זאך וואס איז שוין אנגענומען דורי דורות לאיסור האסטי א קים לי צו איינעם וואס איז מתיר
איך האב נישט קיין השגה פארוואס עס איז בכלל דא ניקים וואס טרייען דיר צו ענפערן נארמאל ווען ביזט בכלל נישט אינטערסירט צו הערן, יעדע ערליכע זאך יעדע זאך וואס האט אפשר מיט מסורה טאנצטו ווי א צאפ, יעדע אויפגעקלערטע זאך פארטיידיגסטו, איך קען דיר נישט העלפן מיין טאטע קוק נישט אויס פאני אין האט מיך נישט געשלאגן אין זיך נישט געשלאגן מיט מיין מאמע אין איך שטאם פין שיינע משפחות סא איך וויל מיך דענטעפעצירן מיט מיין עבר, די נישט איך גלייב די האסט א גוטע סיבה דערפאר קען זיין ווען איך האב דיין בעגראנד וואלט איך אנדערש געווען אבער ב"ה שלא שם חלקינו בהם וגורלינו ככל הארטעפישעל חכמים
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

גולם פון פראג האט געשריבן:ווי א גולם וועל איך פרעגן: וואס מיינט פוסק הדור?
הרב וואזנער איז געווען פוסק הדור. דאס האט דער איד באשלאסן אדער דאס האט עפעס א הלכה'דיגע יסוד?
אין גמרא געפינען מיר א מושג פון "באתרא דמר". אין שטאט פון רב מוז זיך יעדער אונטערווארפן אונטער אים. אפילו אויף דעם איז א שאלה צו דאס גייט אן לאחר פטירתו.
אזוי אויך געפינען מיר א מושג ווי "מנהג המקום". (א גרויסע ספק צו ס'איז שייך היינט ווען ס'איז בא היטלער ובילבל כל החוגים).
אבער פון וואנעט נעמט זיך אזא זאך אז א פוסק פון איין שטאט איז מחייב אידן פון א צווייטע שטאט? הוא בזכרון מאיר ומצודתו פרוסה ניו ירקה?

מיר קוקט אויס אז 'מחכמה שאלת זאת', ס'איז א שאלה צום פינטל.

יעצט קודם צום עיקר שאלה: וואס מיינט פוסק הדור? האט עס בכלל א באדייט?
דער אמת איז, דער טיטל פוסק הדור איז נישט קיין 'שם העצם', ס'איז נישט פארהאן א פאזיציע אין כלל ישראל 'פוסק הדור', און ס'איז אפילו נישטא קיין הכרח אז יעדע דור זאל פארמאגן א 'פוסק הדור'.
דער טיטל איז בדרך כלל געווארן ארויפגעלייגט צוליב די שעצונג וואס כלל ישראל האט ארויסגעוויזן צו יענעם פוסק, צום טיטל האבן זוכה געווען גאונים אדירים וואס זענען געווען געשעצט און רעספעקטירט ביי רוב אידן, און יעדער איינער האט אויפגענומען זייער מיינונג מיט כבוד. צוליב דעם זענען זיי געווארן פאררעכנט אלס דער 'פוסק הדור' וואס יעדער רעכענט זיך מיט זייער דעת תורה.
אבער פון הלכה'דיגן שטאנפונקט מיינט דער 'עצם טיטל' גארנישט.

*
דאס אלס איז נאר געזאגט געווארן בנוגע דעם 'טיטל', אז דער טיטל כשלעצמו מאכט נישט אויס, ולדוגמא וועל איך אנכאפן א משל, לאמיר רעדן פון הרב וואזנער זצוק"ל, דאס אז אין צייטונג איז געשטאנען אז ער איז פוסק הדור, דאס אליינס מאכט טאקע נישט אויס אויף הלכה למעשה, און און 'נישט דאס' איז מחייב א רב פון ניו יארק צו פסק'נען ווי איהם.
נאר וואס דען, ס'דא פארשידענע אנדערע זאכן וועלכע קענען יא משעבד זיין און מחייב זיין צו פאלגן הוראות פון הרב וואזנער זצוק"ל, אדער פון אנדערע גדולים און פוסקים כדוגמתו.

ממש אויפן שפיץ גאפל וועל איך אויסרעכענען עטליכע זאכן וואס קען מחייב זיין נאכצוגיין די הוראות ופסקים פון עלטערע אנגענומענע פוסקים:
גדול ממנו בחכמה ובמנין.
מסורה מדור הקדום.
אם נתשפטה הוראתו בין רוב ישראל.
און אזוי איז דא נאך פארשידענע זאכן, און יעדע נידון איז א זאך פאר זיך.

*
סוף דבר ותכליתו:
יעדע שאלה איז אנדערש, און אונטערשטע שורה איז אז יעדער איז 'מחויב' צו פאלגן "זיין רב/רבי", א רוישיגן קעפל אין צייטונג מיינט גארנישט, און א שארפע קול קורא איז נישט מחייב, יעדער איד א שומר תורה ומצוות "מוז" האבן א רב/רבי ומורה צדק - וואס גייט נאך די דרכי התורה וההוראה המסורה לנו דור אחר דור מימות משה רבינו ע"ה ועד ימינו - און יעדער איז "מחויב" צו פאלגן וואס "זיין" רב/רבי הייסט איהם.

דער גאנצער ענין פאדערט נאך אן אריכות, ובלי"נ וועל איך ממשיך זיין א צווייטער מאהל.
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7038
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צו געזונט »

ידיעות, פיין. מיר ווארטן מיט שפאנונג
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פרוביר האט געשריבן:די מקור האיסור אין שלחן ערך קומט פון דעם וואס מען זעהט אז א פרוי וואס איז א מצורע שערט זיך נישט די האר (כאטש עס שטייט אין די תורה אז מען זאל זיך שערן) ווייל די לאו פון לא תלבש אין גובר אויף די פסוק פון זיך שערן די האר.

אן אריינגיין אין די נושא האשכול, אבער די הלכה וואס איר זאגט אז א פרוי א מצורע שערט זיך נישט אפ די האר, פון וואנעט נעמסטו אזא הלכה?

דער רמב"ם פסקנ'ט מפורש (הל' טומאת צרעת פי"א ה"ה) שחיטת הצפור והתגלחת וההזייה ביום ושאר כל מעשיו בין ביום בין בלילה אלו באנשים ושאר כל מעשיו בין באנשים בין בנשים.
blue moon
שר חמש מאות
תגובות: 807
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 02, 2016 4:45 pm

קאפ צודעק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך blue moon »

עניני דיומא.
אינטערסאנט פונקט אז היינט איז אזוי הייס געווארן דער אשכול.
כאפט אַ בליק אינעם זוה"ק פונעם היינטיגען חק לישראל. עס וועט אייך פארגיין דעם אפעטיט פון נישט שערן.
הגם דער זוה"ק רעדט נישט ממש פון שערן, ער רעדט נאר פון די ביטערע קללות וואס איין ארויס-געשטעקטע האר ברענגט אויף די אייגענע שטוב. און דאס איז אפי' באהאלטענערהייט ביי זיך אין שטוב, ווען קיינער אויף די וועלט זעהט נישט. כ"ש וכ"ש אויף די גאס.
יעדער פון אונזער מחנה וואס שערט נישט הונדערט פראצענט ווייסט גאנץ גוט ווי ער האלט מיט צו געדעקטע האר.
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35146
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

צו געזונט האט געשריבן:ווען מען האט אימפארטירט די תימנ'ע קיין ניו יארק מיט די היינט צייטיגע מרבד הקסמים

זייטזשע מוחל, איך ווייס נישט ווי מי שעמדו רגליו על הר סיני קען אזוי רעדן אויף רעכט מסירת נפש עסקנים [מכל הצדדין], אידן וואס האבן זיך איינגעשטעלט די זיבעציג יאר און זייער פרנסה צו אוועקשטעלן אונזערע אחינו בני ישראל יושבי ויצאי תימן אויף די ריכטיגע רעלסן ברוחניות ובגשמיות [וקצרתי] און מ'קומט און מ'קלאפט צוזאם אויף קיעבארד אלעס וואס מ'האט זיך אנגעלעזן און אנגעזען אין די פארדארבענע ציוניסטישע פרעסע.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
פריילעך אידל
שר האלף
תגובות: 1839
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 01, 2015 4:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פריילעך אידל »

אין יעדע תגובה איז פארהאן איינע פון די צוויי: תוכן אדער טוחן = מאלן וואסער. פערזענליך גלייך איך די ערשטע.
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

קונטרס עוטר ישראל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

עס איז ארויס געקומען א קונטרס עוטר ישראל איבער כיסוי הראש. ביטע ווער עס האט די נאמבער אדער אימעיל פון די מוציאים לאור ביטע ארויפשטעלן אדער שיקן אין אישי.
ייש''כ
איש ירושלים
שר העשר
תגובות: 46
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 10, 2018 2:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איש ירושלים »

ידיעות שונות האט געשריבן: מנהגי מהרי"ל איז מנהגי "כל" ישראל (באשכנז).

און טאקע דאס איז די סיבה וואס מ'וואשט זיך נישט ארום שבת און יום טוב( אויב נישט במקום חולי או צער)אפילו מיט קאלטע וואסער ווייל ס'א מנהג פון מהריל.
סופר סת"ם מאתרא קדישא ירושלים!
אויף צו זיך ווענדן שיקט אריין א אימייל ‏‪[email protected]‬‏

מאושר דורך לשכת הקודש תלמיד הרב אלישיב
https://drive.google.com/file/d/10dWEBm ... p=drivesdk
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

היסטאריע פון די קאפ צודעק במשנתו של הגר''ש גראס זצ''ל דומ''ץ בעלזא ב'''פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

שיעור בבהמ"ד קארלין סטאלין
ה' וירא תשנ"ז לפ"ק

בס"ד
בסוגיא דפאה נכרית
הנה הוחלט לדבר היום בענין הליכת הנשים בפאה נכרית, אמנם אני רואה שענין זה של פאה נכרית הוא ענין רגיש [עמפינדלעך סענסיטיו] מאוד לכל הציבור, אלה המדקדקים בה ומוסרים נפשם שלא לשנות מדרכי האמהות נשים צדקניות שבכל הדורות כואב להם לשמוע קולות והיתירים.

וגם אלה אשר רק ידוע להם איך החמירו בו כל גדולי הדור, הגם שאין יכולים לפעול בביתם לחלצן, מ"מ לא ניחא להו לשמוע קולות והיתירים.

וכש"כ אלה אשר רגילים ללכת בפאה נכרית, וכל משפחתם והאמהות וזקינות הלכו בה אינם אוהבים לשמוע ולדבר מהנושא הזה אם זה אסור או מותר, כאילו משפחתם החשובה אצלם עושים שלא כדין.

וממילא תיכף כשנתפרסם הדבר שנדבר מנושא זה רבים המה השואלים והדואגים מה תדבר וג' כתות שואלים היו לי א' מה תבא לאסור דבר שכל העולם נוהגים בה כבר כמה דורות, ב' מה תחדש היתרים מה שאסרו הגדולים ג' מה תועלת בדבר וכי תפעול משהו ותשנה את העולם, דיבורים כיוצ"ב

ועניתי להם שכולם צודקים, כי מי אני להיות מתיר אסורים ומה אני לאסור איסורים בכלל, ובפרט בנושא כזה שכבר יותר מארבע מאות שנה נחלקו הפוסקים בזה, ובכל דור ודור רבו כמו רבו האוסרים, וכל מנהיגי וגדולי הדור יצאו נגד פירצה זו בכל תוקף ועוז, ומה שייך עוד להוסיף ע"ז איסורים כיהודה ועוד לקרא, ומי מדבר מלומר דעה להיתר בדבר שכמעט כולם אסרוה.

וע"כ הדבר פשוט ומובן שלא שייך לחוות דעת בזה כלל, אלא אך ורק להציע להציבור השתלשלות הדברים דעת המתירים והאוסרים, כי רבים וכן שלימים אינם יודעים השקליא וטריא שבדבר.
ובפרט שיש כאלו שחושבים שהדבר מותר לכתחילה, ורק כמה פרימיקעס המתחסדים ומחמירים בה, לכן כדאי לבאר הענין שידעו עד היכן הדברים מגיעים, שהמקילים בה צריכים ישוב ותירוץ ולא המחמירים בה.

אבל בעצם הענין אין שום טעם וסיבה להיות רגיש [עמפינדלעך סענסיטיוו] בזה כי לא דורינו הנהיג ופרץ הגדר אלא כבר כמה דורות, ואין שום טענה על דורתינו היתכן, רק יש תביעה דמן הנכון הוא לדורתינו זה שזכינו תלי"ת לדור של חסידים יראים ושלימים אשר אין מתביישים בחסידותם ובהידורים, ויש לנו תלי"ת בדור הזה כל היכולות להתנהג בדרכי התורה והחסידות בלי מניעות לא מן הגוים ולא מן החופשיים, וא"כ דורינו זה הוא הדור אשר עליו מוטל לתקן זאת, ובודאי יהיה זה לנחת רוח לכל הצדיקים שנגע להם זאת לליבם שבנות ישראל ילכו בלבוש הנאה לבנות ישראל הכשרות כמו שהלכו הנשים צדקניות שבכל דור ודור.

וגם תהיה זאת לזכות בעולם העליון לכל אלו הנשמות שמחמת מצב הדור שינו בזה מדרכי אמותם, והם מחכים בעולם העליון שניניהם ונכדיהם יתקנו את הפירצה הזאת.

ואם תשאל מה תועלת בדבר לדבר מזה, דהלא בודאי לא נוכל לשנות בזה הנהגת העולם, כי הלא אי' עבר ושנה נעשה לו כהיתר, וזהו בעבר ושנה גרידא, כש"כ בדבר כזה שרוב העולם עבר ושנה הרבה עשרות בשנים כמה וכמה דורות, ורוב העולם נולדו בהנהגה זו, אין לך נעשה לו כהיתר יותר מזה, ואיך נחשוב אפילו בספיק ספיקא לשנות הדבר, דהלא ידוע שהגם שיש הרבה אברכים יראי השם חסידים ואנש"מ שרוצים במאוד שנשתיהם לא ילכו בפ"נ, ומ"מ א"א להם לפעול אצלן, ולא מחמת רעתן ח"ו אלא הן ממש אין מבינים מה רוצים מהם, וטוענין הלא הן הולכות כמו אמותיהן היקרות והחשובות וזקנותיהן הצדקניות, והלא זהו מה שתובעין מאתנו תמיד אל תטוש תורת אמיך, ואיך תבקשו מאתנו להיות יותר מהן, ולהחזיקן לעוברות על דת ח"ו.

ועי' בשו"ת ויען יוסף או"ח מהגה"צ מפאפא זצלל"ה שיצא מחדש בסי' מ"א מה שענה להרב הורוויץ מהעדה החרדית ששאל אותו על מה אינו מוחה בהולכי בפאה נכרית והוא השיב ע"ז ....

ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קצ"ט אות ד'

וא"כ לכאורה צודקים אלו שאמרו לי שלא לדבר כי לא יועיל, כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכדאי' ביבמות ס"ד כשם שמצוה על האדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על האדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.

זה אינו כך, כי מ"מ יש כמה תועלת בדבר ראשית אפילו יהיה רק אחד שישנה דרכיו כבר כדאי לדבר מזה, וגם עי"ז שיתבאר שאין לבישת השייטלען א גלאטע זאך, עכ"פ נפעול שלא שיעמדו עכ"פ על המשמר שלא ירדו יותר,

ובפרט שיש הרבה אברכים יראים ושלימים שאין אומרים שום דעה לנשותיהם איך ללכת ומניחין אותן ללבוש השייטלען הכי מאדערן, לא מחמת קלות דעת, אלא מחמת חסרון ידיעה שחושבין שהדבר מותר לכתחילה כל שאין הולכות בשערות של עצמן.

ולכן ע"י שנבאר הלכה זו קצת, ידעו כולם שאין זה דבר המותר לכתחילה וידעו איך לעבוד ולפעול ולשמור בזה את בני ביתם, וכל אחד יפעול כפי יכולתו בכמה דרגות וכמו שנבאר להלן בע"ה.

ועתה נציע הסוגיא
אי' בשבת ס"ד ע"ב יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה ובין משל חברתה וכו' בכבול ובפאה נכרית לחצר וכו'
וברש"י פיאה נכרית, קליעת שער תלושה וצוברתה על שערה עם קליעתה שתראה בעל שער.
ובגמ' אמר רב כל שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר [מחשש דשלפא, או משום דאחיכו עלה או מחשש דשלפא ומחווי] אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית וכו' [דהגם דאסרו לצאת בו לרה"ר מחשש דשלפא משום דאחיכו עלה לא אסרו בחצר] ורב מאי שנא הני [דהתירו בחצר] אמר עולא כדי של תתגנה על בעלה.

ובשלטי הגבורים שם כ' וז"ל יראה מזה להביא ראיה וסמך לנשים היוצאת בכסוי שערות שלהן כשהן נשואות, אבל במקום קליעת שערן נושאות שערות חברותיהן שקורין "קרינאל'ו" בלע"ז, מההיא דשנינו פרק במה אשה יוצאה דף ס"ד שהאשה יוצא בפאה נכרית בשבת ופירשו המפ' כי פאה נכרית הוא מגבעת ידבקו בו שער נאה והרבה, ותשים אותו האשה על ראשה כדי שתתקשט בשער, והתם באשה נשואה מיירי מתני' מדקאמר בגמ' דהטעם משום דלא תתגנה על בעלה הרי דבנשואה מיירי, והרי פאה נכרית הוי ממש כעין אלו הקרניא'ל, ומשמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשער באשה ערוה דקאמר לא הוי אלא בשער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שער באשה ערוה "וגם לא משום פרועות ראש", ונראה דלא שנא שערות דידה ל"ש שערות של חברתה כל עוד דעבידי לכיסוי השער והן תלושות אע"פ דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שער אין בכך כלום וש"ד.
ואע"ג דאמרינן סוף פ"ק דערכין דפאה נכרית המחוברות לשער ממש דהוי כגופה ממש מ"מ לא נאסור בשביל כך לצאת בה ולהתקשט בה דהא על כרחך אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם ובנשואות מיירי התם דקאמר תנו שערי לבתי.
ואין לומר שהיו משימות צעיף או מידי על הפאות נכרית דא"כ מאי אהני ההוא קשוט הרי כל עצמו של אותו קשוט לא הוי אלא בשביל שתראה בעלת שער אלא פשיטא דמיירי שהולכות בשערות מגולות.
ולכשתעיין סוף פ"ק דערכין ופ' מי שמתו דף כ"ה בדברי רש"י שם ובדברי הרא"ש תמצא דאין איסור בשער אשה משום ערוה אלא במחובר לבשרה וגם שהבשר נראה עם השיער כדאוקימנא, ועוד הארכתי בזה בחידושי בס"ד, עכ"ל השלטי גבורים.

וכן כתב הוא עצמו בעין משפט נזיר דף כ"ח ע"ב אהא דאי' התם דבעל יכול להפר לאשה נזירה טמאה דצריכה תגלחת דיכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, וז"ל נ"ל היתר מכאן לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהם [יהושע בועז] עי"ש.

ובשו"ת באר שבע הביא בשם הה"ג ר' יהודה קצנאילנבוגין ז"ל [המהר"י מינץ] שדחה את דבריו בשתי ידים.
א' דכל הש"ס מיירי בפאה נכרית תחת השבכה ועל ראשה רדיד כמו השערות הדבוקות לבשרה ממש, כי לא היו רגילות הנשים בפ"נ רק הנשים שהיה שערן מועט וכדי שלא ירגישו בעליהן במיעוט שערן שהוא ניוול לנשים, לכן היו רגילות לקשור בשערן פ"נ כדי שתראה בעלת שער הרבה, אבל הנשים שהיה שערן הרבה לא היו רגילות בה כלל כדמוכח בהדיא בנזיר פ' מי שאומר, וכן מבואר ברש"י ערוכין דף ז'.
וכן כ' הערוך והברטנורא דפ"נ היו הולכות נשים ששערן מועטות, אבל לא כדי שיוכלו ללכת בהן מגולות,
וא"כ בודאי שהיו הולכות בהן מכוסות דאילו הולכות מגולות אז ע"כ שידעו שזה פ"נ, דאילו היו חושבים שאלו שערות איך הולכת מגולה, והרי הן רוצות שיראו שהן בעלי שער, והיינו שלא ידעו שזה פ"נ, א"כ בודאי שהלכו כן רק מכוסות כמו בשערות שמחוברות לגופן.
ב' - ומה שכתב השלט"ג דאילו הולכות מכוסות א"כ מאי אהני האי קישוט, לק"מ דאין כונתה להתראת בעלת שער מגולות דאז הוי לה נראית כעוברת על דת, "ואסור משום מראית העין" אלא ודאי דאין הכונה להתקשט בתורת יפוי השערות אלא דכונתה שלא תהא נראית כאשה שאין לה שער רק נראית ככל הנשים בעלות שער, וממילא בודאי מכוסות.
[אמנם קו' זו יש ליישב דאין כונתה להטעות אלא כונה להתקשט בשערות המותרות ולא איכפת לה שידעו, וכנשים דזמנינו, וכמו שהעיר הוא עצמו להלן, אלא שדוחה פי' זה עי"ש]
ג' - ואף אם נפרש כדבריו דהכונה שהולכת בפ"נ להתקשט מ"מ אין ראיה דמותרת לצאת לשוק בזה דילמא רק בחצר דלא בקעי בה רבים, ושם אין בזה חי' דשם מותר אף בשערות של עצמן, ואין בזה אפי' מנהג צניעות, [וכ"כ במגן גבורים].
[ובאמת י"א שגם כונת השלט"ג רק לחצר ולא לרה"ר ויש שהוכיחו כן בראיות ברורות, עי' בספר דת משה וישראל להרב אברהם בריזיל ליפשיץ ני"ו שהאריך בזה מאוד.]

ד' - משו"ה אי' במשנה בכבול ובפאה נכרית בחצר ולא בכבול ברה"ר ולא הזכירו פ"נ ברה"ר, [לשיטת הש"ג דאיירי בגלוי] משום דברה"ר גם בחול אסור וכש"כ בשבת, וכ"כ במגן גבורים סי' ע"ה עי"ש, וכ"כ בשאילת יעב"ץ סי' ט'.

ה' - בהג"ה בבאר שבע הוכיח דפ"נ אין דרכן ללכת בגלוי, דאי' בנדרים הנודר משחורי הראש מותר בנשים שאין נקראין שחורי הראש, ואי' בגמ' מ"ט אנשים משום שהולכין פעמים בגילוי הראש [בשערות שהן שחורות] ופעמים בכיסוי הראש משא"כ נשים לעולם מכסויי, ופירש"י אבל נשים לעולם מיכסוי שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים, ואם אי' שכל הנשים היו רגילות בפ"נ מגולה כדי שתתקשט בשער לחוש עין הרואה א"כ קשה האיך קאמר שאין נקראין שחורי ראש הלא הן ג"כ עטופות לפעמים בפ"נ שחורות.

ע"כ תוכן דברי הבאר שבע שהוא ראש האוסרין

והחזיקו אחריו הרבה אחרונים :
עי' להרב פחד יצחק - שיירי כנה"ג או"ח סי' ש"ג - מגן גבורים - שאילת יעבץ ומור וקציעה - הרי בשמים - סבא קדישא אלפאנדרי - פני יצחק אבואלעפיא - הגאון רי"י אלגאזי - מים רבים מר' רפאל מילדולה - שו"ת בית יעקב - החת"ס בהגהת ש"ע [ובצוואתו אוסר] - ברכי יוסף - עצי ארזים - בעל ברכת רצה בישיע"ק - דברי חיים - צמח צדק משניות פ"ג דברכות - מהרש"ם דע"ת או"ח ע"ה - דרשת מרן מרן מהרי"ד מבעלזא - מהרי"ל דיסקין - תורת שבת לר"י ווייל - וישב יוסף - שדי חמד - לב העברי - ועוד הרבה גדולים כולם אסרו, ופסקו כדעת הבאר שבע בשם המהר"י מינ"ץ דלא כדברי השלטי גיבורים.

אמנם הדרכי משה בה' שבת סי' ש"ג מעתיק דברי השלטה"ג להתיר לצאת בפאה נכרית דאין שער ערוה רק בשערותיה המדובקות, וכן ציין עליו בדרכ"מ או"ח סי' ע"ה, והעלה להלכה בהג' רמ"א סי' ע"ה ס"ב דז"ל המחבר שער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות כנגדו: הגה אפילו אשתו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר, הג"ה והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכל שכן פאה נכרית אפילו דרכה לכסות עכ"ל עי"ש.

וכן פסק הלבוש וז"ל וכ"ש פאה נכרית שאינה שלה אפילו דרכה לכסותו מותר עכ"ל.

ובמג"א סי' ע"ה סק"ד כ' ע"ד הרמ"א שהתיר חוץ לצמתן וז"ל אבל בזוהר נשא החמיר מאוד שלא יראה שום שער מאשה וכן ראוי לנהוג.
ובסק"ה לענין פאה נכרית כ' וז"ל וכ"כ בשלטה"ג דמותר לכתחילה כדאי' במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שער, דלא כבאר שבע שחולק עליו והאריך בסוף ספרו בדברים דחויים עי' סי' ש"ג סי"ד עכ"ל.

[והגם דהרמ"א והמג"א איירי כאן לענין לקרות ק"ש כנגד פאה נכרית, והיה מקום לומר דבאמת אסורה לצאת בה לרה"ר, אלא דמ"מ מאחר די"א שאין האיסור רק משום מראית עין, וא"כ אינו ערוה ממש לכן מותר לקרות ק"ש כנגדה.
זה אינו מכמה טעמים ראשית הלא הדרכ"מ בה' שבת כ' מפורש דמותר לגלותה שאינו ערוה רק בשערות המחוברות, וגם המג"א הלא כ' מפורש דברי השלט"ג דמותר לכתחילה דהיינו לגלותן, וגם דחה דברי הבאר שבע הרי מפורש בדבריהם דס"ל דמותרות לגלותן ולא רק לקרות כנגדן.]

ועי' במחצית השקל דעיקר כונת המג"א לדחות ראיית הבאר שבע הוא ממה דאי' בגמ' ונפסק בשו"ע סי' ש"ג סי"ד [שציין עליו המג"א], דאי' שם דילדה לא תצא בשער של זקנה וזקנה בשל ילדה דמחכו עלה ותסירן מפני הבושה ומייתי לה ד' אמות, וא"כ ע"כ דאיירי במגולה דאז שייך שמחכי עלה עי"ש.

ועי' נמי בפמ"ג שכ' וז"ל עי' מ"א דפאה נכרית אפילו משערותיה התלושים אין הרהור, ויוצאה לרשות הרבים כך אפילו בשבת וכו', [צ"ע הא שבת אסור] ובאר שבע חולק ואמר דפאה נכרית מותר כשראשה מכוסה ולא חיישינן שמא משתלפי יע"ש, "ומ"מ במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה יש להן לסמוך על השו"ע כאמור, וקצת דמדומי ראיה מכתובות ע"ב וראשה פרוע דין תורה, ולא מוקי בפאה נכרית ודת יהודית שמע מינה דלית בה דת יהודית, ושרי. עכ"ל.

[ועי"ש שהביא מעטרת זקנים שעושה מחלוקת בין הלבוש והרמ"א דדעת הרמ"א דפאה נכרית גם שערותיה של עצמה התלושין מותרין, ושדעת הלבוש דשערות של עצמה גם תלושין אסורים שהרי כ' "שאין שלה" אמנם הפמ"ג כ' ע"ז דגם הלבוש מתיר וכונתו "שאין שלה" היינו תלושים.]

וכן פסק בשו"ע הרב סי' ע"ה ס"ד להדיא וז"ל ופאה נכרית אפילו דרכה לכסותה מותר לקרות כנגדה "וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע שהוא אסור מה"ת באשת איש" עכ"ל.

והדבר פלא למה הביא הרב דין שאינו נוגע לה' ק"ש כלל, הלא מספיק הלכה הראשונה דמותר לקרות ק"ש כנגדה.

וז"ל המשנה ברורה סי' ע"ה סקט"ו שער נכרית קרי נכרית להשער שנחתך ואינו דבוק לבשרה וס"ל דע"ז לא אחז"ל שער באשה ערוה וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת ראש, ויש חולקין [באר שבע ועי' בישיעית יעקב,שעה"צ] ואומרים דאף בפאה נכרית שייך שער באשה ערוה ואיסור פריעת ראש, וכ' הפמ"ג דבמדינות שיוצאות הנשים בפ"נ מגולה יש להם לסמוך על השו"ע, ומשמע מיניה שם דאפילו שער של עצמה שנחתך ואח"כ חברה לראשה ג"כ יש להקל, ובספר מגן גבורים החמיר בזה עי"ש, וכתב עוד שם דאם אין מנהג המקום שילכו הנשים בפאה נכרית בודאי הדין עם המחמירין בזה משום מראית העין עכ"ל.

וכן פסק הכף החיים סי' ע"ה ס"ק י"ט שלאחר שהביא מחלוקת השלט"ג והבאר שבע ודברי המג"א הסיק "וכן הוא הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א" עכ"ל עי"ש.

אמנם כל גדולי האחרונים שבני ישראל נשען עליהם דחו דברי המג"א, עי' בהג' חת"ס בשו"ע שכ' וז"ל בדברים דחויים וכו' המעיין בס' באר שבע יראה כי סוף דבריו נכונים - [נ"ל כונתו דכל סברת המג"א לדחות דברי הבאר שבע הוא במה שפי' דאיירי במכוסה ומש"ס מוכח דאיירי במגולה, וכ' ע"ז החת"ס דעכ"פ סוף דברי הבאר שבע נכונים דשם כ' גם אם נפרש דאיירי במגולה מ"מ אין להתיר רק בחצר דלא בקיעע בה רבים, ואפילו איירי בבקיעי בה רבים מאן יימר דמותר וכונת הש"ס דאיסור שבת ליכא, זהו כונת החת"ס דסוף דברי הבאר שבע עכ"פ נכונים, ודוק] - והמה בשם הגאון מהר"י קאצינעלינבויגין, והוא [הבאר שבע] הוסיף ראיה מנדרים, וכן העלה מהר"י יעב"ץ וכ' דהאי דנזיר איירי בחצרה ולא ברה"ר, והאי דיוצאה אשה בחוטי שער היינו שלא במקום שער כגון פדחתה ואחוריה דהוי כשאר תכשיטין, אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור וכו' עכ"ל.

וכן בדע"ת למהרש"ם הביא כמה חולקים ע"ד המג"א. - וכן במור וקציעה חלק ע"ד המג"א, - וכן מרן מהרי"ד אמר בדרשה בשנת תרס"א וז"ל והנה כל ישראל בודאי כשרים, רק שאינם יודעים חומר האיסור שנהוג עתה בעת כזאת , כי ידוע לכל חומר האיסור מהנשים ההולכות בשערות שלהן כי מופסק בשו"ע שהיא נקראת עי"ז עוברת על דת משה ויהודית ויוצאת בלא כתובה, והנה כל מי שלומד בשו"ע ביר"ש רואה היטב שאין חילוק בין שערות עצמן לפאה נכרית שנקרא "שייטל" ונדפס כעת בשו"ע הגההת חת"ס ופוסק ג"כ שאין חילוק וכו' גם בס' עצי ארזים שהיה גדול הדור ומפורסם פוסק ג"כ הכי שאין חילוק וכו' עכ"ל.

ועי' בקונטרב דת יהודית שהולך ומונה ס' גדולי הפוסקים שאסרו לבישת הפאה נכרית, עי"ש

ובזמן האחרון מצאו כת"י של הפרי מגדים הנקרא אם לבינה ושם חזר מהיתירו שהתיר בשו"ע סי' ע"ה [עי' בספר דת משה וישראל מהרב ליפשיץ] וז"ל והנה באו"ח סי' ע"ה וכו' רמזתי בפריי למ"ש המג"א דפאה נכרית שרי דלא כבאר שבע, ואמנם עתה ראיתי להתבונן בו כי פרוק [פאה נכרית] משער תלוש ותחתיו תפור בגד הביא בעול"ת דמראית עין יש, והיינו לילך ד"א בגילוי ראש ושם רק מדת חסידות [באנשים] משא"כ באשה הוה ד"ת פרוע ראש, כללא דמילתא פרוק יש לגזור מראית עין אטו פרוע ראש דהוי ד"ת, וגם דת משה, וכו' ע"כ נ"ל איסור גמור וכ"ש מאמרם ז"ל רבי בקעה מצא וגדר גדר כ"ש במקום שמקילין דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור א"א רשאי להתירם, כ"ש שיש איסור גמור מכמה טעמים דכתיבנא, ומה הנאה להם ומה טעם בזה ולהשומעים תבוא אליהם ועליהם ברכת טוב וכל אשה יראת ד' ובעלה ת"ח מצוה להוכיחה ולפייסה לציית לבעלה ודי בהערה זו וכו' עכ"ל .

ועי"ש שכתב דבר חידוש דיש להתיר רק באופן "כשכל בני מדינה מקדמת דנא מקודם מתן תורה ועד עתה הנהיגו כך אפשר אין זו עוברת על דת יהודית ומיירי ג"כ שיש סימן מובהק שאין זה משערה דאל"כ יש מראית עין" עכ"ל, - ודברי פלא הן ואלי כונתו על אמעריקה!!!.

וכן פסקו כל גדולי הדור ובפרט של גליצי' ואונגארין, וגדולי החסידות שבשם, בעלזא צאנז שינעוו, ייט"ל סיגעט, דינעוו, החת"ס ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, ועוד ועוד וכן נהגו מאז ומתמיד כל יראי השם, עד לפני המלחמה הראשונה, שאז התחילה הפירצה בזה, אבל עדיין כל היראים נהגו בה, ומזמן לזמן נתמעטו המדקדקים בזה, עד שלע"ע מעטים מאוד אלה המדקדקים בזה, בעיקר בירושלים עיה"ק שעדיין נשארו שם המשך מלפני המלחמה, ובהשפעת הצדיק ר' אהרן ראטה זצ"ל לבני חבירתו, וכאן מה שהנהיג הגה"צ מסאטמאר זצ"ל.

טעם האיסור
דעת כמה פוסקים דהוי איסור דאורייתא ממש כמו שערות דאי' בגמ' דפרוע ראש דאורייתא דילפינן מופרע ראש האשה עי' בגמ' ובראשונים, ומטעם דהוי פריצות לצאת כן בשוק, וכלשון התרומת הדשן סי' וז"ל דודאי איסור גילוי הראש דהתם אינו אלא משום פריצות דגברי והיכא דלא שכיחא רבים כגון בחצר אין קפידא עכ"ל וכן מבואר בריטב"א ובנמוק"י, וממילא זיל בתר טעמא דהוי פריצות ה"ה כל שדומה ממש לשערות ונראה כשערות הו"ל פריצות ואסור מה"ת, [גם י"א דעוברת על לפני עור להכשיל הרבים].
כן דעת החסד לאברהם שכ' וז"ל "יש בזה איסור תורה כיון דעיקר האיסור משום פריצות שהיא מתנאה לבני אדם , מה לי שער נכרית שעשיות באופן שנראין כשער עצמן תורה אחת להן ואסור מה"ת".
וכ"כ הישיעות יעקב סי' ע"ה "כיון דהך יוצאה וראשה פרוע מטעם פריצות קאתינן עלה וכיון שאינו ניכר השער של פא"נ אם הוא משער גופה או משער נכרית דיש בזה איסור תורה".
וכ"כ בחקל יצחק -"י"ל דאסור מדאורייתא דכל רואה ידמה בעיניו כאלו הן שערותיה"
וכן נראה דעת המהרש"א אלאפנדרי זצ"ל.

דת יהודית
וגם שאר הפוסקים שלא אסרוה מן התורה כיון דאינן שערות שלהן, מ"מ י"א דנקראת עוברת על דת יהודית מאחר שבנות ישראל קבלו עליהן להיות צניעות ולא להיות פריצות וממילא כל דבר הנראה פרוצות ומושך את העין, הו"ל עוברת על דת יהודית.

מראית עין
אמנם הרבה אוסרים נראה שלא אסרוה רק משום איסור "מראית עין" שאסרו חכמים בכל איסורי תורה לעשות דבר הנראה לאיסור.

פרק ב'
והנה לאחר הודיע לנו את כל זאת, הרי נתבאר לן בבירור דהדרך האמת הוא שאין ללכת בפאה נכרית.

והגם דיש אומרים דאי אפשר לנו למחות באלו ההולכים, וכמו שביארו כמה אחרונים עי' בספר "דת והלכה להגר"מ שטרנבוך שליט"א" רב בעדה החרדית בירושלים וז"ל ועכשיו נבוא לעיקר דין פאה נכרית שנהגו בזה רובא דרובא דנשים חרדיות בזמנינו וע"ז מערערים האיך אפשר להקל בזה הלא גדולי הפוסקים אסרו ה"ה היעב"ץ - הפלאה - ישיעות יעקב - תשובה מאהבה - דברי חיים - שואל ומשיב - מהרש"ם - בית יצחק וכו' - ובקו' דת משה ויהידית סופר ומונה נ"ח פוסקים שאסרו, ולכאורה באמת ראוי לנו לחוש לגאונים וצדיקים כאלו.

הן אמת שבכ"ז אין להשיג על המקילין דמאחר שבפשטות - הרמ"א - והלבוש - ופמ"ג - והגר"א בביאורו - וכן המשנה ברורה - והכף החיים - מסיקים להלכה דמותר לצאת בפ"נ דלא כהבאר שבע, והלא הם פוסקים שסומכין עליהן להלכה אפילו באיסור סקילה וא"כ בזה גופא יש להמיקל על מי לסמוך וכו' וע"כ המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על אחרים וכו' עי"ש.

ועי' נמי באגרות משה אהע"ז ח"ב סי' י"ג שכ' וז"ל אף שאיכא מאן דחושש לאסור פאה נכרית משום מ"ע עי' עטרת זקנים, מ"מ רוב רבותינו וגם מאלו שסומכין עיקר ההוראה עליהם מתירים והם הרמ"א והמג"א והפמ"ג וכ"מ מהגר"א וכמעט שמוכח מהגמרא [הנ"ל ילדה וזקנה]
ועוד דעפ"י רוב ניכר שהשערות המה מפאה נכרית ואף אם אינו ניכר לאנשים שאין מסתכלין אבל ניכר לנשים ולכו מפני שנזדמן לפעמים שלא ניכר לא אסרו, ועי"ש שהאריך עוד בסברות שאין לאסור, והסיק שמדינא אין הבעל יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה ללבוש פאה נכרית דמותר לרוב הפוסקים, ואין יכול להטיל חמרותיו עליה שזהו רק דין שלה, עכתו"ד עי"ש, - והדבר פלא שלא הביא כלל שהרבה גדולי הדור אסרוה.

[וכן כתבו עוד אחרונים הטעם המלך הו"ד בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז, ובתשובת סתרי ומגיני הו"ד באוצה"פ, ובשבט הלוי חלק ה' סי' קצ"ט סק"ד]

הנה דברי המקילין לכל היותר טוב לסתם אנשים שאין להם מסורת אבות לאיסור, לא כן יוצאי גליצי' ואונגארין וחסידים אלה שכל גדוליה וקדושיה הקפידו מאוד על זה, ואנו הולכין בכל דרכי התורה והחיים בעקבותם, וא"כ בודאי לנו אין מועילות כל ההיתירים הללו, והיינו צריכים לתקן זאת, ובפרט בדורינו זה דור של ת"ח וחסידים המדקדקים מאוד בכל דיקדוקי הלכות והולכים בלבוש חסידי למה לא ילכו גם נשותינו בלבוש המקורי לפי רצונם ורוחם של רבתינו זצ"ל, והנאה לבית חסידי.
והנה אתמול טילפן לי מא"י הרב אברהם מאיר בריזל ליפשיץ נ"י ששמע שאדבר מסוגיא זו ועקב אותי שעה בטלפון, ואמר לי שעוסק בהלכה זו כ"ב שנים ושלח לי נמי ספר שבו מבאר באריכות שגם המתירין לא נתכונו להתיר רק בחצר, וכן הפמ"ג חזר בו וכן הדרכ"מ המג"א והשו"ע הרב לא נתכונו להתיר רק בחצר כמו שביאר באורך, וכבר הוכיח זאת לת"ח מופלגים וכולם הודו לו שהצדק אתו, ואחד מעיקר דיוקיו הוא מה שהדרכ"מ והלבוש והשו"ע הרב כתבו הלשון "אף במקום שדרכו לכסות" הלא עיקר הוויכוח בין השלטה"ג והבאר שבע הוא אם הלכו בפאה נכרית מגולה או מכוסה, דדעת השלט"ג דבודאי הלכו בה מגולה ורק עי"ז הוכיח דמותרין לצאת בהן, וא"כ כל הני פוסקים האיך כ' שדרכן להיות מכוסות, ועי"ז בנה בנינים להוכיח מה שהוכיח, - וכבר פעל רבות אצל הרבה אנשים שנשיהם חלצו את השייטלען מכל וכל.

אמנם זה שייך לפלפל למי שרוצה לברר בעצמו ולהחליט אם לסמוך על המתירין, כמו שפסק האגרות משה, או לא, אבל אנן לא צריכין לכל זה כדביארנו דאנן צריכים בלא"ה לפסוק כמו שהורו לנו רבותינו גדולי ישראל.
גם ראיתי מביאים שהגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר בלב העברי כ' שעל דין זה יש לו תשובה ארוכה אך גדול אחד יעץ לי ומנע אותי שלא אכתוב שום דבר פלפול כי פן ואולי יבא אחד לדחות ראיה אחת ועי"ז יעשה לו פירצה להיות כופר הכל, וע"כ אין כדאי רק לכתוב בקיצור מה שנראה לו עי"ש, - וכ"כ בזה אם יאריך בפלפול וקושיות וראיות לסתור דעת המתירים ועי"ז לאסור, יבוא אחר ויאמר אני כמו אתה יש לי רשות לפלפל בדבר ולבטל הראיות וממילא הכל מותר, לכן הדרך הנכונה הוא להראות לחסידים ואנש"מ שדעת כל גדולינו לאסור ואין לחפש היתירים גם אם נמצא.

ועתה אבקש מכם שמעו נא רבותי! התבוננו נא בדבר שהנני רוצה להגיד לכם, דבר פלא נעשה בדורינו, הנה חז"ל אסרו ללכת פרוע ראש ברה"ר, אבל בבית מותרות ללכת פרוע ראש, וגם בחצר שאין בוקעים בה רבים אין בהן איסור של פרוע ראש כדאי' בכתבות ע"ב "דא"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה" [שתתגנה על בעלה] ודעת כמה ראשונים דאין בו איסור גם בפרוע ראש ממש בלי קלתה [טיכל], [והגם דאנן לא קיימ"ל כמש"כ המג"א שם בשם הזוה"ק חומר הענין שלא תראה אפילו שערה אחת].
ובזמנינו הדבר להיפוך ממש, ברחובות הולכות עם כל מיני פאה נכרית, ובבית חולצות ולובשות כולם את הטיכל, עולם הפוך ראיתי כאן, ממש להיפוך מרצון התורה והחכמים, האין דבר יותר מגוחך מזה.

ומה שלא מיחו בזה גדולי הדור יש לומר כי עדיין זוכרים הנסיונות הגדולות שהיה לפני המלחמה בעת שהתחילו נשים מבתים חסידים לגלות שערותיהן מהן במקצת ומהן הרבה, ולא הועילו הרבה כל האזהרות והדרשות שדרשו אז ברבים כל גדולי הדור, ולכן בחרו את הרע במיעוטו שהולכן ומתכסין עכ"פ בפאה נכרית, שיש עכ"פ דעות להקל, ולא ילכו ח"ו בשערות של עצמן, ומשום כן אין רוצים למחות בכח שלא יחזור הדבר לקילקולו, וכמו שכ' הר"מ שטרנבוך בדת והלכה שם שהאוסר פ"נ לכל העולם מדינא, אינו מחמיר בזה רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד וכו' וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו הפאה נכרית ויזהרו במטפחות שתכסה תמיד כל השערות כדין וכו' עכ"ל.
[וכונתו נמי שהלא הרב עובדי' יוסף אוסר הפאה נכרית בכל תוקף, וממילא הספרדיות לא הולכות בפאה נכרית, רק מכסות ראשן, ומעט מהן שמכסות כדין רק מקצת שער גלוי אצלם והדבר חמור הרבה מהפאה נכרית]

אמנם כ"ז ניחא ליישב ולתרץ הגדולים שלא מיחו בהן, אבל היראי השם צריכים לדעת ולהבין הדבר שהדבר לא נשתנה ודעת הגדולים שאסרו הפאה נכרית במקומה עומדת ויש חיוב על כל אחד לעשות מה שיכול לעשות לפעול בזה.

ויתר ע"כ יש לדון דמדינא חייבים חסידים ויראים ללכת כן דראה מה שמצאתי בשו"ת חבצלת השרון להגה"צ מטארניפאל זצל"ה שהיה מגדולי גאליציע חלק אהע"ז סי' ד' שכתב דהיכא שהבעל חושש לדעת האוסרים בענין לבישת הפאה נכרית אז שוויא אנפשי' חתיכה דאיסורא והויא היא אצלו כעוברת על דת, וא"כ חסידים שמחזיקים בדעת תלמידי בעש"ט ויראים המחזיקים בדעת החת"ס הלא דעתם בודאי עם רבותיהם הרי יש אצלם חשש שוויא אנפשי חתיכא דאיסורא.

והגם דכתב שם דאם יש חשש עיגון בזה יש מצוה לחפש היתר, וא"כ גם בניד"ד יש גם בזה מקום לסמוך להקל.

הנה זה תירץ טוב על לאחר המלחמה תיכף, שאז באין ברירה הקילו בזה הרבה ולא חשבו אפילו לעבוד ע"ז, כי אז היה המצב ירוד מאוד ששמחו מי שילבש שייטע"ל, וגם מרן זי"ע מבעלזא אמר אז הגם שהקפידו מאוד בבעלזא מ"מ לאחר המלחמה השיב לבחורים חסידים שחפשו שידוכים שא"א לעמוד ע"ז ובאין ברירה יוותרו ע"ז ואמר "היינטיגע צייטען אז א מיידעל איז גרייט צו נעמען א חסידישע בחור איז שוין א גיטע שידוך.

אבל כעת תלי"ת שחינכו וגידלו דור חדש של חסידישע מיידלעך שנתגדלו בבתים ובבתי חינוך חסדיים הדבר נשתנה ויש מקום ויכולת להחזיר העטרה ליושנה, ולא לסמוך על קולות, אבל צריך לעבוד ע"ז.

ובאמת מובטחני שהרבה אברכים יראי השם, ועכ"פ אלה היודעים חומר הדין בזה, בודאי רוצים בזה רק א"א לאף אחד להיות הראשון והיחידי, כי הנשים אין בדעתן להתבזות דמחכי עלייהו ועכ"פ חושבות כך.

ולכן העצה היעוצה שיתאספו עשרות או יותר אברכים יחד להתאחד ולתקן ולהחזיר העטרה ליושנה.

אמנם הדבר ברור דא"א בפעם אחת לקפוץ משייט"ל גרידא ללא כלום, כי תפסת מרובה לא תפסת, אבל מ"מ יש להתחיל עכ"פ בכיסוי השייטע"ל כי הוא תיקון גדול ומדרגה יותר טובה מבלא כלום.

והגם שיש אלה שטוענים הלא לדעת האוסרים אין נפק"מ בין כל השייטע"ל לבין מקצתן, - האמת שכן הוא, מ"מ יש מעלה גדולה בכיסוי הפאה נכרית, מכמה טעמים,
א' - בשערות עצמן דעת הרבה פוסקים דשערות דחוץ לצמתן מותרות, וא"כ כש"כ בפאה נכרית שחוץ לצמתן מותר לשיטה זו.

ב' - דעת כמה פוסקים ה"ה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ח האריך מאוד ליישב דברי השלט"ג מקושיות הבאר שבע אלא שהוא מפרש שהשלט"ג לא התיר פאה נכרית על כל הראש רק על הצדדים היוצאות חוץ לצמאתן, אבל על כל הראש אסור לכו"ע.
וכן כ' כמה אחרונים בדעת כל המתירים הרמ"א והמג"א והפמ"ג שלא התירו רק בפאה נכרית אשר חוץ לצמאתן, [הגאון ר' משה בעל פרדס הבינה (יוהנסבורג תרט"ו) הו"ד בדת משה וישראל]
[וכן משמע קצת לשון הרמ"א שלאחר שכ' דשערות חוץ לצמתאן מותרות כ' וכש"כ שער נכרית, ולכאורה אין זה כש"כ דזה רק מהצדדים וזה על כל הראש, ונחלקו הרבה הפוסקים בזה, אבל לפי"ז ניחא דכש"כ קאי על שער נכרית שחוץ לצמאתן שזה ודאי כש"כ], לפי"ז בודאי נכון יותר בכיסוי על הראש, וכמובן כיסוי גדול שיכסה כל אמצע הראש, ולא רק כיסוי קטן.

ג' - עוד יש סברא להקל יותר בכיסוי מבלי כיסוי, כי הלא דעת רוב האוסרים הוא משום מראית העין שהפאה נכרית נראית כשערות ממש, וכל שהולכין בכיסוי ניכר יותר שאין זה שערות של עצמה, מאחר שאין דרך הבתולות ללכת בהן, וממילא ידוע וניכר לכל רואה שאין כאן שערות של עצמן.

ד' - כדי שיהא היכר בין בתולות לנשיאות.

ה' - עוד נראה לבאר דפאה נכרית עם כיסוי או פריזעט קיל יותר, - דהנה כבר הבאיתי לעיל דברי המחצית השקל שביאר דברי המג"א במה שדחה דברי הבאר שבע שסתר דברי השלטה"ג, דאין לפרש דברי הש"ס דאיירי בפאה נכרית מכוסה דהלא אי' בגמ' דלא תצא ילדה בזקנה משום דמחכי עליה ותשלפנה ותוציאו ד' אמות ברה"ר, וא"כ ע"כ דאיירי במגולה, ולכאורה עדיין יש לחלק ולומר דהן הכי נמי פאה נכרית שעשוי להתראות כבעלת שער ולא להתנאות כתכשיט לכן שפיר יש לפרש דברי הש"ס דאיירי במכוסה כדברי הבאר שבע, ורק חוטי שער שהן בודאי לא נעשו להתראות כבעלת שער שהן מעט שערות והן עשויין להתנאות וללכת בהן מגולה.
ומעתה שוב הן אמת שאין ראיה להתיר ללכת בפאה נכרית כדברי הבאר שבע, אבל עכ"פ יהא ראי' שמותר לצאת בפראנט פריזעט או עכ"פ שפיצל, כמו שמוכח שהיו יוצאים בחוטי שער מגולים, [ואולי דעת המג"א דאם מותר לצאת בחוטי שער מגולים ה"ה דמותר לצאת בפאה נכרית דמה לי כולה ומה לי חציה כמו שהוא לכאורה] אמנם לפי מה שביארנו וכן דעת כמה פוסקים דכל הראש חמור ממקצת הראש, א"כ שוב באמת אין לנו ראיה רק על חוטי שער ולא על כל הראש לפי דברי המג"א והנמשכים אחריו, ומזה מקור לדברי התשובה מאהבה ועוד שכתבו שגם המתירים לא התירו על כל הראש רק על הצדעים.
ואם כנים אנו בזה שוב גם מה שהעיר החת"ס בהג"ה שו"ע ע"ד המ"א שעכ"פ סוף דברי הבאר שבע נכונים נגד דברי השלטה"ג, לפי דברינו דאין ראיית המג"א רק על חוטי שער ולא על פאה נכרית על כל הראש, שוב גם סוף דברי הבאר שבע יש ליישב שלא יקשה ע"ד השלטה"ג דהש"ס לא התיר פאה נכרית רק בחצר דלא בקעי בה רבים, הנה זה פשוט דהש"ס לא איירי רק בפאה נכרית הא חוטי שער שמותר מותר גם ברה"ר, וא"כ גם להמג"א שמתיר אין להוכיח רק לחוטי שער דמותר לצאת בהן ברה"ר, והיינו פראנט פריזעט או שפיצל, או עכ"פ בכיסוי כובע אבל לא על כל הראש, וזהו כונת המג"א שדברי הבאר שבע דחויים.
ולפי"ז נפל בבירא גם היתרו של האגרות משה שבנה כל יסודו ע"ד המ"א והנמשכים אחריו ודברי הש"ס בחוטי שער, ולפי מה שביארנו אין מזה הוכחה להיתר על פאה נכרית מגולה, רק על פריזעט פראנט וכיוצ"ב.
וע"כ בודאי יש הידור גדול ללכת עכ"פ בכיסוי הראש, ומי שיכול להדר ללכת רק בפראנט "פריזעט" או שפיצל בודאי עוד חשוב יותר, וע"כ העצה כמו שדיברנו שיתקבצו יחד עשרות אברכים לתקן ענין זה כי כח דרבים עדיף, וכמובן הכל רק בדרכי נועם כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום,
ואצל כמה חסידים וגם אצלינו לאחר המלחמה הלכו כמעט כולם בפ"נ מגולות, ומרן שליט"א תיכף בתחילת ההנהגתו עבד קשות עד שתלי"ת השפיע שיכסו בכובע עכ"פ, ועתה כבר עובדים שילכו בפריזעט, וכן במתי מעט יעזור השי"ת שנוכל להחזיר העטרה ליושנה.

וגם אלה אשר לא יוכלו לפעול לחלוץ הפאה נכרית ואפילו לא לכסותו כלל, מ"מ ידעו שעכ"פ לא יתנו בשום פנים ואופן ללכת באלה הפאה הנכריות היוצאות חדשים לבקרים אשר המה יותר ויותר דומים לשערות אשר יש כבר היום מין פאה נכרית אשר גם נשים עצמם אי אפשר להן להכיר אף מקרוב שזה פאה נכרית, ולפי מה שביארנו זהו החמור מכל ובזה ממש אין שום מתיר בעולם, כי גם האגרות משה התיר רק משום שניכר עכ"פ לנשים שזה פאה נכרית.
וגם לשיטת הפוסקים הסוברים דאיסור פאה נכרית הוא משום פריצות ולפני עור להכשיל האנשים משמע נמי דהעיקר הוא משום דנראה כשערות ממש, וא"כ בודאי כל שנראה יותר כשערות חמור יותר ואין עליהן שום טעם להיתר.
ומי מדבר עוד באלה שהולכין בשייטלען ארוכות הנראות כבתולות והוא ממש שחץ ככל הגוים רח"ל, ובודאי צריך להודיע להם גודל החטא והמכשלה הגדולה אשר המה מכשילים את הרבים רח"ל, ובפרט בדור פרוץ זה שהנסיונות המה נורא והדרך לחטוא הוא קל מאוד, בודאי יש לגדור יותר גדרי הצניעות שלא להכשיל ח"ו את הרבים, ואלה הפורצות גדרי הצניעות עליהם תלוי הקולר רח"ל.
גם יש כאלה המקפידים שלא ללבוש עכ"פ פאה נכרית משערות ממש רק מסינטעטי, הגם שאין זה היתר כ"כ כמבואר בדברי הפוסקים, מ"מ בודאי קיל משערות ממש, שעפ"י רוב ניכר שאין זה משערות והמראית עין הוא פחות מאלו שנעשו משערות ממש.

אמנם כל מה שדיברנו הוא רק ממלבוש אחד "הפאה נכרית" אבל כמובן לכל שלא סגי בזה אלא צריכה לדקדק בכל מלבןשיה, לא כמו אלה שחושבות שמקריבות קרבן במה שחלצה או לא לבשה השפאה נכרית ועי"ז מקילה עצמה לייפות עצמה בשאר מלבושים אשר אינם לפי מה שיאה לאשה כשרה וצנועה, והולכות במלבושים צרות וקצרות ורעשיות.

ובענין צורת הפאה נכרית ואורכה הקל הקל קבלתי אתמול מא"י מכתב הוראות הרבנים הגאונים הרב ש"ז אוירבאך זצ"ל והרב אלישיב שליט"א והרב וואזנער שליט"א והרב ניסים קרליץ שליט"א, ותוכן דבריהם : עיין במכתב.

ואסיים בברכה שכמו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים כן נזכה להגאל בזכות נשים צניעות וצדקניות להגאל בגאולה קרובה אמן.
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

דעת הרב אלישיב בענין שייטלעך - נתפרסם בענגלאנד לכבוד היארצייט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

דעת הרב אלישיב בענין שייטלעך - נתפרסם בענגלאנד לכבוד היארצייט
rav Elyashiv.jpg
rav Elyashiv.jpg (180.47 KiB) געזען 2664 מאל
אוועטאר
מי יודע
שר שמונת אלפים
תגובות: 8706
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 31, 2009 4:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מי יודע »

אכטונג אכטונג האט געשריבן:דעת הרב אלישיב בענין שייטלעך - נתפרסם בענגלאנד לכבוד היארצייט
rav Elyashiv.jpg

WOW
ער איז שארף
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

איבערזעצונג פון די ענגלישע מודעה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

בס"ד

What Moron Harav Elyashiv (yohrtzeit 28TH Tammuz.)
said about the sheitels OF TEN YEARS AGO!

Was said on Monday 28th Tishrei 5769 in Beis Hamedrash Tiferes Bachurim Yerushalayim.

דברי רבינו פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ''ל (יארצייט כ''ח תמוז)
על הפיאה נוכרית של זמנינו
דבריו נאמרו ביום ב' כ"ח תשרי תשס"ט בביהמ"ד תפארת בחורים ירושלם עיה''ק ת''ו בעת שיעור במס' שבת.
דברי הרב מילה במילה באידיש:
... און למעשה דארף מען צולייגן נאך א פרט, אפילו ס'איז דא א חילוקי דעות צו ממעג יא צו ממעג נישט, אבער א וודאי, אויב מ'גייט אזוי ווי א פרוע ראש, אזוי ווי אנדערע גייען דארטן, זיינען זיי עובר אויף א איסור גמור דארטן. ס'איז ממש ס'איז אמת אזוי ווי א ערוה.
די גאנצע מעשה איז, אז מ'גייט אזוי ווי - - אזוי ווי א שייטל ווי די זמנים פון פאר הונדערט יאר צוריק, א וודאי מעג מען, אפילו אביסאלע שענער, אבער ס'זאל נישט זיין קיין ענין אזוי ווי מ'גייט היינט.
די אלע וואס זיי גייען היינט אזוי ווי ס'דארף צו זיין, זעט אויס - ערשטנס זעט דאס אויס - ווי אייגענע האר לגמרי, א וודאי איז א איסור, דאס האט קיינער נישט מתיר געמאכט.
... א אשה מיט די היינטיגע האר ווי זי גייט דארטן, ממש א ערוה, ס'קוקט אויס ווי די אייגענע האר, און ס' זעט אויס - - און ס'איז נישטא קיין נפקא מינה דארטן, און אויף דעם איז נישטא קיין שום היתר וואס מ'האט מתיר געמאכט פאר א פיאה נכרית.
השואל: זי איז עובר אויף דת יהודית, זי תצא בלא כתובה?
הרב: יא- !
השואל: יא - ?
הרב: דער תירוץ איז, אז דער מאן פירט זיך ווי ס'דארף צו זיין, אויב דער מאן איז אויך אזוי ווי זי...
- השואל: איז א ערליכער איד דארף מגרש זיין זיין ווייב, טאמער זי גייט מיט אזא פיאה נכרית?
הרב: ער דארף איר נישט מגרש זיין, עד דארף איר זאגן אז מ'טאר נישט - !

תרגום:
...ולמעשה יש להוסיף עוד פרט. אף שיש חילוקי דעות אם מותר או אסור, אבל בוודאי, אם הולכים כמו פרוע ראש, כמו שאחרות הולכות, הרי הן עוברות על איסור גמור, זה ממש זה אמת כמו ערוה.
הענין הוא, אם הולכים עם פיאה כמו הזמנים של לפני מאה שנה, בוודאי שמותר, אפילו קצת יותר יפה, אבל שלא יהיה בענין כמו שהולכים היום...
כל אלה שהולכות היום זה נראה כמו שיער לגמרי בוודאי שזה איסור, את זה אף אחד לא התיר.
אשה עם השיער של היום כמו שהיא הולכת, זה ממש ערוה, זה נראה כמו שיער, ואין שום נפקא מינה, ועל זה אין שום היתר מה שהתירו אז את הפיאה נכרית.
השואל: היא עוברת על דת יהודית, היא תצא בלא כתובה?
הרב: כן - !
השואל: כן - ?-
הרב: התירוץ הוא, שהבעל מתנהג כמו שצריך, אבל אם הוא גם כן כמוה...
השואל: האם "ערליכער איד" [ = יהודי כשר] צריך לגרש את אשתו אם היא הולכת בפיאה כזו - ?
הרב: הוא לא צריך לגרשה, הוא צריך לומר לה שאסור - !

…And to be honest, there is another point which must be mentioned:
Even though there are different views amongst the poskim whether a sheitel is muttar or ossur, it is certain that if the sheitel looks like her own hair, like some [women] go, this is an ISSUR GOMUR, this is mamash ERVAH.
The point is: if a woman wears a sheitel like they did one hundred years ago, there of course it’s muttar, even if’s a little bit nicer – BUT NOT LIKE THE ONES WHICH WOMEN WEAR TODAY…
All the sheitels which women wear today look just like [their own] hair, this is definitely an ISSUR, and to them no hetter regarding the original sheitels applies.
Q: Is she thereby oiveres al das yehudis, and so he must divorce her?
A: YES -!
Q: YES?!
A: If the husband acts as [a Yid] is supposed to. If he is exactly like her…
Q: So if the husband is an erlicher Yid and his wife wears [a natural Sheitel,] he should divorce her?
A: he doesn’t have to divorce her, he has to tell her that it’s ossur to wear it!!

----
You can hear this on Kol Haloshon. Call 02081917000, and press 3 for Yiddish, 2 for Gemoro shiurim, 2 for Gemoro with Meforshim, 27 for the Shiurim of Rav Elyashiv zatzal, 1 for Shabbos, 6 for Perek Bameh Isho, 58 for the daf, and 1 for the first shiur. This recording is 22 minutes after the start of the Shiur. You can fast forward 5 minutes by pressing the number 6.
------
WHAT CAN WE SAY ABOUT THOSE OF TODAY? WHAT WILL WE END UP WEARING IN TEN YEARS TIME?
אוועטאר
ישלהוסיף
שר שלשת אלפים
תגובות: 3139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 14, 2011 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישלהוסיף »

blue moon האט געשריבן:עניני דיומא.
אינטערסאנט פונקט אז היינט איז אזוי הייס געווארן דער אשכול.
כאפט אַ בליק אינעם זוה"ק פונעם היינטיגען חק לישראל. עס וועט אייך פארגיין דעם אפעטיט פון נישט שערן.
הגם דער זוה"ק רעדט נישט ממש פון שערן, ער רעדט נאר פון די ביטערע קללות וואס איין ארויס-געשטעקטע האר ברענגט אויף די אייגענע שטוב. און דאס איז אפי' באהאלטענערהייט ביי זיך אין שטוב, ווען קיינער אויף די וועלט זעהט נישט. כ"ש וכ"ש אויף די גאס.
יעדער פון אונזער מחנה וואס שערט נישט הונדערט פראצענט ווייסט גאנץ גוט ווי ער האלט מיט צו געדעקטע האר.


אינטרעסאנט, איך וויל פרעגן (יתכן בבחינת קלאץ קשיא) רבי עקיבא דער רבי פון רבי שמעון בן יוחאי, זיין ווייב איז געגאנגען אין אייגענע האר, ביז איינמאל האט זי דאס געשוירן צו קענען פארקויפן צו קענען ברענגן אביסל געלט. שטייט נישט צו פון דאנעט אן האט זי זיך שוין כסדר געשוירן אדער געלאזט די האר צוריק וואקסן. אבער אזוי פיל דארף איך אננעמען אז די האר איז זיכער געווען צוגעדעקט אינגאנצן, [לכאורה].
אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר שמונת אלפים
תגובות: 8261
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אונגארישע הייזער »

ישלהוסיף האט געשריבן:
blue moon האט געשריבן:עניני דיומא.
אינטערסאנט פונקט אז היינט איז אזוי הייס געווארן דער אשכול.
כאפט אַ בליק אינעם זוה"ק פונעם היינטיגען חק לישראל. עס וועט אייך פארגיין דעם אפעטיט פון נישט שערן.
הגם דער זוה"ק רעדט נישט ממש פון שערן, ער רעדט נאר פון די ביטערע קללות וואס איין ארויס-געשטעקטע האר ברענגט אויף די אייגענע שטוב. און דאס איז אפי' באהאלטענערהייט ביי זיך אין שטוב, ווען קיינער אויף די וועלט זעהט נישט. כ"ש וכ"ש אויף די גאס.
יעדער פון אונזער מחנה וואס שערט נישט הונדערט פראצענט ווייסט גאנץ גוט ווי ער האלט מיט צו געדעקטע האר.


אינטרעסאנט, איך וויל פרעגן (יתכן בבחינת קלאץ קשיא) רבי עקיבא דער רבי פון רבי שמעון בן יוחאי, זיין ווייב איז געגאנגען אין אייגענע האר, ביז איינמאל האט זי דאס געשוירן צו קענען פארקויפן צו קענען ברענגן אביסל געלט. שטייט נישט צו פון דאנעט אן האט זי זיך שוין כסדר געשוירן אדער געלאזט די האר צוריק וואקסן. אבער אזוי פיל דארף איך אננעמען אז די האר איז זיכער געווען צוגעדעקט אינגאנצן, [לכאורה].


דאס איז דאך פשוט אז אויפן גאס האט זי געמוזט גיין די האר אינגאנצן צוגעדעקט, כמבואר בגמ', אויב אזוי וואס איז אזוי שווער צו פארשטיין אז אינדערהיים איז זי אויך געגאנגען צוגעדעקט?
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
אוועטאר
טעם וריח
שר האלפיים
תגובות: 2554
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 19, 2017 7:33 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טעם וריח »

האב איך געליינט אין אבותינו ורבותינו אן אינטרעסאנטע מעשה וואס האט א געוואלד לימוד דעראין.

אמאל האט דער הייליגער שינאווער רב זי"ע צאמגעהאקט אויף שייטלען, מיט דברים חרופים עד למאד, נאך די דרשה זענען א גרופע חסידישע אינגעלייט חסידים אריינגעגאנגען צום רב און געפרעגט אויב זיי זאלן גט'ן די ווייבער ווייל זיי גייען מיט שייטלען און סאיז נישט מעגליך צו טוישן, האט זיי שינאווע רב געענטפערט "נישט דאס האב איך געמיינט"
על "טעם וריח" אין להתווכח
Don't worry
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 07, 2014 6:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Don't worry »

אכטונג אכטונג האט געשריבן:דעת הרב אלישיב בענין שייטלעך - נתפרסם בענגלאנד לכבוד היארצייט
rav Elyashiv.jpg


איך האב דאס געטראפן אויך פון הרב אלישיב בענין שייטלעך

"לדעת הגרי"ש אלישיב, מותר ללבוש פאה לכתחילה
הנה התמליל מהוידאו (כל אחד יכול לשמוע ולראות שהכל מדוייק)

לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

ובסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות האסורות לשיטתו, שיש בזה פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות. מצורפת תמונה - להמחשה של אורך הפאה שלדעת הגרי"ש אלישיב היא פריצות (שזה באמת אורך מוגזם)."



געטראפן אויף די סייט
https://www.kikar.co.il/abroad/kikartal ... hp?id=1276
שרייב תגובה

צוריק צו “מנהג ישראל”