קירכע פלאקערט אין פראנקרייך
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
- פאראינטערסירט
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4331
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 30, 2016 10:49 am
Goodmorning האט געשריבן:בען שפירא וויל מען זאל זיך נאכאמאל באקענען מיט די פילאזאפיע און רעליגיעזע פרינציפן מיט וואס מען האט אויפגעבויעט די קירכע. קען אים ביטע איינער אויפקלערן אז די דאזיגע מיטל אלטער יארן זענען געווען זייער ווייט פון געשמאק פאר זיין פאלק.
בגשמיות איז עס טאקע געווען ביטערע יארן.
ברוחניות איז עס אבער געווען פון די שענסטע יארן ביי כלל ישראל! די ריזן לייבן פונעם עולם התורה, די בעלי תוספות, און די גדולי הפוסקים סוף תקופת הראשונים.
אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות. ...{אלברט איינשטיין}
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18792
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
המקובל הגאון הצדיק רבי יעקב עדס, מסר שיחה בנושא השריפה שפרצה בכנסיה בצרפת והוכיח זאת מההפטרה שקראנו בשבת האחרונה שבת הגדול בספר מלאכי פרק ג' פסוק יט' כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה, קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָא-וֹת, אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף"
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
פאראינטערסירט האט געשריבן:Goodmorning האט געשריבן:בען שפירא וויל מען זאל זיך נאכאמאל באקענען מיט די פילאזאפיע און רעליגיעזע פרינציפן מיט וואס מען האט אויפגעבויעט די קירכע. קען אים ביטע איינער אויפקלערן אז די דאזיגע מיטל אלטער יארן זענען געווען זייער ווייט פון געשמאק פאר זיין פאלק.
בגשמיות איז עס טאקע געווען ביטערע יארן.
ברוחניות איז עס אבער געווען פון די שענסטע יארן ביי כלל ישראל! די ריזן לייבן פונעם עולם התורה, די בעלי תוספות, און די גדולי הפוסקים סוף תקופת הראשונים.
ער האט גערעדט פון צוריקגיין צו די פרינציפן פון די פאנאטישע קירכע, יארן פון קרייצוגן און גזירות.
נישט להבדיל פון צוריקגיין צו די פרינציפן פון די תורה רוזן וואס האבן געבויעט די צושטערטע שולן.
שויתי ה' לנגדי תמיד
מתוך דבריו של החוקר אלון ברנד בדף הפייסבוק:
האם התלמוד נשרף בכיכר כנסיית נוטר-דאם?
ראיתי שיש וויכוחים על המיקום של שריפת התלמוד המפורסמת בפריס בשנת 1242, אם הייתה בכיכר שלמול כנסיית הנוטר-דאם או בכיכר אחרת בעיר פריס.
את הבירור בשאלה המכרעת הזו, שתקבע כמובן האם צודקים המרננים כי השריפה אמש בנוטר-דאם אכן היתה פורענות על שריפת התלמוד, צריך לחלק לשני חלקים: עדויות על מיקומה של שריפת התלמוד. ומצבה של העיר פריס בתקופה הנדונה.
נתחיל מהסוף -
א. העיר פריס בזמן שריפת התלמוד.
ובכן האתר הנהדר oldmapsofparis.קום סיפק לי מפה מסוף המאה ה-12, לא המון זמן לפני האירועים שלנו (במושגים של ימי הביניים). במפה אפשר לראות היטב שאין הרבה כיכרות פתוחים בעיר שבהם ניתן לשרוף הרבה ספרים בלי לחשוש שהשריפה תכלה את כל העיר: יש לנו כיכר גדול מצפון לסיין, ועוד כיכר גדול מול כנסיית נוטר-דאם. אין הרבה אפשרויות חוץ משני אלה.
איך נדע היכן נשרף התלמוד? נפנה אל החלק השני והחשוב - העדויות:
ב.1. העדויות על שריפת התלמוד
רוב העדויות לא הרגישו צורך לרדת לרזולוציות שאנחנו רוצים, מסתמא לא הניחו כמה קריטית תהיה השאלה עבור בני דורנו המרשיעים בלא-משפט על פני פייסבוק וטוויטר את כנסיית נוטר-דאם המנוחה. לגבי התאריך, למשל, יש לנו פירוט יוצא דופן - גם ר' צדקיה מרומי (שכותב את ספרו בעשור שאחרי שריפת התלמוד) בספר 'שבלי הלקט' וגם קרוב משפחתו ר' יחיאל בן יקותיאל (כן, המעתיק של כת"י ליידן) בספרו "תניא רבתי" מדברים על יום שישי של פרשת חוקת, אשר בו "כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת" (שבלי הלקט רסג).
צרפת היא מקום קצת גדול, ואם אנחנו רוצים מיקום יותר מדויק נוכל לעיין בקינה "שאלי שרופה באש" של מהר"ם מרוטנבורג, אף הוא בן התקופה:
"אֶתְמַהּ לְנַפְשִׁי וְאֵיךְ יֶעֱרַב לְחִכִּי אֲכוֹל אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֲשֶׁר אָסְפוּ שְׁלָלָיִךְ / אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ כְּנִדַּחַת וְשָׂרְפוּ שְׁלַל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר תִּמְאַס לָבוֹא קְהָלָיִךְ."
כמובן המליצה המקראית לקוחה מעיר הנידחת, אך היא משקפת את מה שהנחנו מראש, שאם השריפה היא בתוך העיר היא חייבת להיות ב"תוך רחובה" - בכיכר רחבת ידיים. ואכן שם מדווח מהר"ם שנשרפו הספרים.
אך איך נדע איזו כיכר זו?
ב.2. אגרת ר' הלל מוירונה
למזלנו, בחיבור "אגרת קנאות" המאגד פולמוסים על הרמב"ם יש אגרת שכתב ר' הלל החסיד מוירונה, תלמידו של ר' יונה גירונדי, והוא מתאר את האירועים בפירוט רב.
לדברי ר' הלל, רבו רבינו יונה גירונדי היה הראש והמוביל של שריפת ספרי הרמב"ם בפריס, שריפה שהתרחשה 40 יום לפני שריפת התלמוד שבה אנו דנים. שריפת התלמוד שבאה 40 יום לאחר מכן זעזעה את רבינו יונה, לפי האגרת, והוא ראה קשר ישיר למעשיו נגד ספרי הרמב"ם.
הדבר הוביל אותו לעשות תשובה ולשנות מהקצה אל הקצה את יחסו אל ספרי הרמב"ם, והוא אף נדר ללכת להשתטח על קבר הרמב"ם ולעשות תשובה בפניו. בעל האגרת מביא את סיפור האירועים בתור מה ששמע מפי רבנו יונה ומקהל מונפלייה - עדות ישירה ואותנטית.
בטרם נפנה אל הפרטים שבסיפורו המפליא, נגיד שיצחק בער טען שכל הסיפור מפוברק, לא היה ולא נברא, ואילו ישראל תא-שמע טען להיפך ואמר שזה סיפור אמין ואמיתי לגמרי. [1] לדעתי, הטענה על עדות הראיה והשמיעה של ר' הלל, והעובדה שהוא כותב את דבריו כשיש המון אנשים שעוד זוכרים את המאורעות - ואף מציין זאת במפורש (גם בקטע שאביא להלן) תומכות בטענתו של תא שמע שהעדות אמינה.
מכל מקום, ר' הלל הוא שמספר לנו היכן בדיוק נשרפו ספרי הרמב"ם ואח"כ - באותו המקום - גם התלמוד:
"ולא דים בתבערה לבד, אמנם האש אשר בה שרפום הבעירוהו מן הנר הגדול שהיה דולק בבית הכומרייא הגדולה של פריש לפני המזבח, והכומרים הבעירו אש ונתנוה עליהם ונשרפו הספרים ברחוב עיר פריש לעיני כל העם... ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הסדרים והפירושים שנמצאו בפריש ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי המדע והמורה כי עדיין היה האפר במקום. וזה דבר אמת גלוי ומפורסם לכל העמים, יהודים וגוים..."
הנה כי כן, השריפה היתה ברחוב העיר - בכיכר המרכזית, מול "בית הכומרייא הגדולה של פריש" שמהנר הגדול שלה הדליקו את האש. בית הכומרייא הגדולה לא יכולה להיות אחרת מאשר הכנסיה המרכזית המפוארת, נוטר-דאם דה-פריס, שהייתה אז בשלבי בנייה והגדלה מתקדמים, היחידה שיש לה "רחובה של עיר" צמודה אליה, כפי שניתן לראות יפה במפה.
לאחר האירועים האחרונים מוכח ללא ספק כי אין לנו אלא לקבל את דעתו של תא-שמע - להאמין את עדותו של ר' הלל, ולהשלים עם כך שהשריפה אמש בכנסיית נוטר-דאם אינה אלא סגירת מעגל כפולה ומכופלת: משם הוצתו ספרי הרמב"ם ולאחר מכן נשרף התלמוד, ומשם יצאה אתמול הדלקה שכילתה את הכנסייה עצמה.
ותנוח דעתו של רבינו יונה גירונדי ז"ל.
--------
1.
י' בער, תולדות היהודים בספרד עמ' 485 הערה 60.
י"מ תא שמע, "חסידות אשכנז בספרד – רבנו יונה גירונדי האיש ופועלו", כנסת מחקרים ב - ספרד, עמ' 128-9, הערה 45.
האם התלמוד נשרף בכיכר כנסיית נוטר-דאם?
ראיתי שיש וויכוחים על המיקום של שריפת התלמוד המפורסמת בפריס בשנת 1242, אם הייתה בכיכר שלמול כנסיית הנוטר-דאם או בכיכר אחרת בעיר פריס.
את הבירור בשאלה המכרעת הזו, שתקבע כמובן האם צודקים המרננים כי השריפה אמש בנוטר-דאם אכן היתה פורענות על שריפת התלמוד, צריך לחלק לשני חלקים: עדויות על מיקומה של שריפת התלמוד. ומצבה של העיר פריס בתקופה הנדונה.
נתחיל מהסוף -
א. העיר פריס בזמן שריפת התלמוד.
ובכן האתר הנהדר oldmapsofparis.קום סיפק לי מפה מסוף המאה ה-12, לא המון זמן לפני האירועים שלנו (במושגים של ימי הביניים). במפה אפשר לראות היטב שאין הרבה כיכרות פתוחים בעיר שבהם ניתן לשרוף הרבה ספרים בלי לחשוש שהשריפה תכלה את כל העיר: יש לנו כיכר גדול מצפון לסיין, ועוד כיכר גדול מול כנסיית נוטר-דאם. אין הרבה אפשרויות חוץ משני אלה.
איך נדע היכן נשרף התלמוד? נפנה אל החלק השני והחשוב - העדויות:
ב.1. העדויות על שריפת התלמוד
רוב העדויות לא הרגישו צורך לרדת לרזולוציות שאנחנו רוצים, מסתמא לא הניחו כמה קריטית תהיה השאלה עבור בני דורנו המרשיעים בלא-משפט על פני פייסבוק וטוויטר את כנסיית נוטר-דאם המנוחה. לגבי התאריך, למשל, יש לנו פירוט יוצא דופן - גם ר' צדקיה מרומי (שכותב את ספרו בעשור שאחרי שריפת התלמוד) בספר 'שבלי הלקט' וגם קרוב משפחתו ר' יחיאל בן יקותיאל (כן, המעתיק של כת"י ליידן) בספרו "תניא רבתי" מדברים על יום שישי של פרשת חוקת, אשר בו "כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת" (שבלי הלקט רסג).
צרפת היא מקום קצת גדול, ואם אנחנו רוצים מיקום יותר מדויק נוכל לעיין בקינה "שאלי שרופה באש" של מהר"ם מרוטנבורג, אף הוא בן התקופה:
"אֶתְמַהּ לְנַפְשִׁי וְאֵיךְ יֶעֱרַב לְחִכִּי אֲכוֹל אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֲשֶׁר אָסְפוּ שְׁלָלָיִךְ / אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ כְּנִדַּחַת וְשָׂרְפוּ שְׁלַל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר תִּמְאַס לָבוֹא קְהָלָיִךְ."
כמובן המליצה המקראית לקוחה מעיר הנידחת, אך היא משקפת את מה שהנחנו מראש, שאם השריפה היא בתוך העיר היא חייבת להיות ב"תוך רחובה" - בכיכר רחבת ידיים. ואכן שם מדווח מהר"ם שנשרפו הספרים.
אך איך נדע איזו כיכר זו?
ב.2. אגרת ר' הלל מוירונה
למזלנו, בחיבור "אגרת קנאות" המאגד פולמוסים על הרמב"ם יש אגרת שכתב ר' הלל החסיד מוירונה, תלמידו של ר' יונה גירונדי, והוא מתאר את האירועים בפירוט רב.
לדברי ר' הלל, רבו רבינו יונה גירונדי היה הראש והמוביל של שריפת ספרי הרמב"ם בפריס, שריפה שהתרחשה 40 יום לפני שריפת התלמוד שבה אנו דנים. שריפת התלמוד שבאה 40 יום לאחר מכן זעזעה את רבינו יונה, לפי האגרת, והוא ראה קשר ישיר למעשיו נגד ספרי הרמב"ם.
הדבר הוביל אותו לעשות תשובה ולשנות מהקצה אל הקצה את יחסו אל ספרי הרמב"ם, והוא אף נדר ללכת להשתטח על קבר הרמב"ם ולעשות תשובה בפניו. בעל האגרת מביא את סיפור האירועים בתור מה ששמע מפי רבנו יונה ומקהל מונפלייה - עדות ישירה ואותנטית.
בטרם נפנה אל הפרטים שבסיפורו המפליא, נגיד שיצחק בער טען שכל הסיפור מפוברק, לא היה ולא נברא, ואילו ישראל תא-שמע טען להיפך ואמר שזה סיפור אמין ואמיתי לגמרי. [1] לדעתי, הטענה על עדות הראיה והשמיעה של ר' הלל, והעובדה שהוא כותב את דבריו כשיש המון אנשים שעוד זוכרים את המאורעות - ואף מציין זאת במפורש (גם בקטע שאביא להלן) תומכות בטענתו של תא שמע שהעדות אמינה.
מכל מקום, ר' הלל הוא שמספר לנו היכן בדיוק נשרפו ספרי הרמב"ם ואח"כ - באותו המקום - גם התלמוד:
"ולא דים בתבערה לבד, אמנם האש אשר בה שרפום הבעירוהו מן הנר הגדול שהיה דולק בבית הכומרייא הגדולה של פריש לפני המזבח, והכומרים הבעירו אש ונתנוה עליהם ונשרפו הספרים ברחוב עיר פריש לעיני כל העם... ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הסדרים והפירושים שנמצאו בפריש ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי המדע והמורה כי עדיין היה האפר במקום. וזה דבר אמת גלוי ומפורסם לכל העמים, יהודים וגוים..."
הנה כי כן, השריפה היתה ברחוב העיר - בכיכר המרכזית, מול "בית הכומרייא הגדולה של פריש" שמהנר הגדול שלה הדליקו את האש. בית הכומרייא הגדולה לא יכולה להיות אחרת מאשר הכנסיה המרכזית המפוארת, נוטר-דאם דה-פריס, שהייתה אז בשלבי בנייה והגדלה מתקדמים, היחידה שיש לה "רחובה של עיר" צמודה אליה, כפי שניתן לראות יפה במפה.
לאחר האירועים האחרונים מוכח ללא ספק כי אין לנו אלא לקבל את דעתו של תא-שמע - להאמין את עדותו של ר' הלל, ולהשלים עם כך שהשריפה אמש בכנסיית נוטר-דאם אינה אלא סגירת מעגל כפולה ומכופלת: משם הוצתו ספרי הרמב"ם ולאחר מכן נשרף התלמוד, ומשם יצאה אתמול הדלקה שכילתה את הכנסייה עצמה.
ותנוח דעתו של רבינו יונה גירונדי ז"ל.
--------
1.
י' בער, תולדות היהודים בספרד עמ' 485 הערה 60.
י"מ תא שמע, "חסידות אשכנז בספרד – רבנו יונה גירונדי האיש ופועלו", כנסת מחקרים ב - ספרד, עמ' 128-9, הערה 45.
מ'דארף שטארק אכטונג געבן ח''ו צו באשולדיגן איינעם אין א מעשה פון יארן צוריק.
כ'ווייס נישט ווער דער פארשער איז, אבער ערליכע אידן מוזן געדענקן ''חכמים הזהרו בדבריכם''.
לעת עתה האבן זיי אליין אויך ''געזאגט'' עס זעהט נישט אויס ווי אונטערגעצינדן נאר ווי א פשוטער טעות. איי וויאזוי קענען זיי דאס מעלדן אזוי פלינק נאכן פייער? דאס גיט צו פארשטיין אז אפגעזעהן וואס דער אמת איז, פאסט נישט פאר זיי אויב עפעס אנדערש איז געשעהן.
דארפן מיר זיכער אכטונג גיבן בעפאר עס פליען שולד אורטיילן אין די לופטן.
כ'ווייס נישט ווער דער פארשער איז, אבער ערליכע אידן מוזן געדענקן ''חכמים הזהרו בדבריכם''.
לעת עתה האבן זיי אליין אויך ''געזאגט'' עס זעהט נישט אויס ווי אונטערגעצינדן נאר ווי א פשוטער טעות. איי וויאזוי קענען זיי דאס מעלדן אזוי פלינק נאכן פייער? דאס גיט צו פארשטיין אז אפגעזעהן וואס דער אמת איז, פאסט נישט פאר זיי אויב עפעס אנדערש איז געשעהן.
דארפן מיר זיכער אכטונג גיבן בעפאר עס פליען שולד אורטיילן אין די לופטן.
Goodmorning האט געשריבן:בען שפירא וויל מען זאל זיך נאכאמאל באקענען מיט די פילאזאפיע און רעליגיעזע פרינציפן מיט וואס מען האט אויפגעבויעט די קירכע. קען אים ביטע איינער אויפקלערן אז די דאזיגע מיטל אלטער יארן זענען געווען זייער ווייט פון געשמאק פאר זיין פאלק.
כבוד הרב Goodmorning,
כבודך במקומה מונח, אבער דיינע ווערטער קוקן אויס צו זיין ליבעראל, נישט אידיש.
א קינד איז נישט קיין אייגנטום, עס איז אן אויפגאבע.
יעדער צולייגער קומט מיט א באגאזש מיט נביאות׳ן וואס די שריפה פון די פארשאלטענע נוטרע דאמע קירכע מיינט...
רבותי, אין 2001 איז געווען טויזנט שטיקער זוהר הקדוש און אפענע מדרשים אז די טווין טאוער איז גוג ומגוג וכו׳ וכו׳.
נוטרע דאמע האט ליידער נישט אפגעגעברענט. ניין.
יא די דאך איז 2/3 אפגעשרפט, ווייט ווייט פון די נביאות׳ן.
איך האב געהאפט עס צו זעהן זיצן פלעט. (שריי מיך נישט אן. כ׳ווייס אלעס)
רבותי, אין 2001 איז געווען טויזנט שטיקער זוהר הקדוש און אפענע מדרשים אז די טווין טאוער איז גוג ומגוג וכו׳ וכו׳.
נוטרע דאמע האט ליידער נישט אפגעגעברענט. ניין.
יא די דאך איז 2/3 אפגעשרפט, ווייט ווייט פון די נביאות׳ן.
איך האב געהאפט עס צו זעהן זיצן פלעט. (שריי מיך נישט אן. כ׳ווייס אלעס)
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
טשיפקא האט געשריבן:Goodmorning האט געשריבן:בען שפירא וויל מען זאל זיך נאכאמאל באקענען מיט די פילאזאפיע און רעליגיעזע פרינציפן מיט וואס מען האט אויפגעבויעט די קירכע. קען אים ביטע איינער אויפקלערן אז די דאזיגע מיטל אלטער יארן זענען געווען זייער ווייט פון געשמאק פאר זיין פאלק.
כבוד הרב Goodmorning,
כבודך במקומה מונח, אבער דיינע ווערטער קוקן אויס צו זיין ליבעראל, נישט אידיש.
מיינסט צו זאגן אז איינער וואס רופט זיך אן אבזערווענט דזשו איז ביזי מיט די שיינע אידעאלן פון די קריסטן??? הא? Where did you go wrong?
איך זאג אלס ערליכער איד נאכאמאל איבער אז ווען די קריסטן זענען געווען פאנאטיש און ביזי מיט די אידישע כופרים איז נישט געווען גוט פאר אידן ליידער.
ער האט נישט גערעדט פון צוריקגיין צו אונזער גלארייכע תקופה פון די הייליגע ראשונים. ער האט גערעדט פון צוריקגיין צו די גלארייכע (פינסטערע) תקופה ווען די מענטשהייט בכלל, און כלל ישראל בפרט, איז געווען אונטער קאנטראל פון די קירכע מיט איר רשעות. אינקוויזיציעס, קרייצוגן, און בלוט בולבולים.
וואס דאס האט מיט ליבעראליזם איז מיר א חידה.
שויתי ה' לנגדי תמיד
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
ווייזער האט געשריבן:Goodmorning האט געשריבן:אויסער אפשר אז בען שפירא איז א דזשודא-קרישטען קאנסערוואטיוו, און וואס ער זאגט מוז זיין הייליג?
האלאו
אויב @טשיפקא רעדט שלא בדרא, ביטע איגנארירן, און פארשפארט אומזיסטע קאפ וויי.
איר האט זייער נארמאל געשריבן און זיין זינלאזע אטאקע איז סתם נישט צום דבר.
טענק יו... איך גלייב אז עפעס בין איך נישט געווען קלאר אז ער זאגט דאס.
יאפ, איך מיין איך זאל צוריקגיין צו מיין תענית דיבור (טייפן?). נישט געזונט זיך צו טענה'ן דא....
שויתי ה' לנגדי תמיד
שרייבט איינער צו בען שפירא
קאוד: וועל אויס אלע
Construction on the Notre Dame cathedral began in 1163
By 1182 France exiled Jews, destroyed their businesses, & that’s while persecuting them for a century during Crusades
Meanwhile Muslim Moors of Spain gave Jews refuge & protection
Facts don’t care about your feelings, Ben. https://t.co/4H86rMBnWU
#בשיטה נישט
Re: קירכע פלאקערט אין פראנקרייך
ארויף.
ו' חקת שריפת הלמוד.
ו' חקת שריפת הלמוד.
-
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5418
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm
Re:
לאלתר לחיים האט געשריבן:אפילו ס'ליעקט איז נאך אלץ נישט קיין פראבלעם,
ס'זענען נישט פאראן דא פאטאליטעטן אז מ'זאל זאגן אונז פריי מיר זיך, אונז זעמער פשוט אנגעווייטאגט אויף דעם פלאץ פון אסאך צרות וואס איז ארויס פון דארט און דאס פלאץ איז חרוב געגאנגען שפיר מיר אונז א פרייד,
נישט מער ווי נארמאל אפילו לשיטתם.
וואס דען? מיט די היינטיגע ליבעראלע קרומקייט קען מען שוין גארנישט וויסן.
פונקט פארקערט, היינט ווען מען פארשטייט אז מען דארף נישט איגנארירן פארברעכערישע היסטאריע ווי שקלאפעריי, איז פארשטענדליך אז מיר באוויינען נישט די קירכע מיט איר שמוציגע היסטאריע
שויתי ה' לנגדי תמיד