נו שוין האט געשריבן:קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.
ווער איז נישט אקעגן טעראר?
דאס איז דאך די גאנצע קריגעריי צווישן די 'רעכטע' און 'לינקע' פארטייען אינעהאלב די ציוניסטישע ממשלה.
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
נו שוין האט געשריבן:קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.
ווער איז נישט אקעגן טעראר?
נו שוין האט געשריבן:קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.
ווער איז נישט אקעגן טעראר?
אמונה פשוטה האט געשריבן:האט פארשפרייט געווארן איצטער אן אינטערסאנטע רעקארדונג:
סאיז דא חברה וואס הייסט "אגודים בצרה" וואס זיי דרוקען יעדן וואך א צעטל מיט די נעמען פון היימישע בחורים און יונגעלייט וואס זענען אין מיליטעריש'ע טורמע'ס, מ'זאל דאווענען אויף זיי
א טייל פון די אינפארמציע, זיי באקומן פשוט פון קלינגען צו די "טלפונים ציבוריים" אין די טורמעס, און רעדן מיט די אסירים און זוכען די פרומע
פאר די פארגאנגענע סוכות האט איינער פון זיי האט געקלינגען און גערדעט מיט הב' יוסף כהן הי"ד וואס האט געהרגעט איצטער
עהר האט עהם פארציילט אז ער האט מתגייס געווארן בכפיה צו נח"ל החרדי, וויל עהר האט נישט געהאט קיין פטור. עהר האט גלערנט פריער אין ברלסבער ישיבה אין ביתר.
(ר"ה עהר האט געפארן צו אומן שויין אלץ סאלדאט, און וועגן דעם האט מען עהם ארסטירען)
ממש א פחד צו הערן ווי דער עסקן פרעגט "גוייסת בכפיה לצבא?" און עהר ענטפרעט "כן".
מ'קען עס הערן און אלעס ארום אין "קול זעקה" און "קו ההגנה" און סאיז פארשפרייט אוייך אין די פרעסע
איך שפיר אז די רעקארדונג סאיז ממש זכות פאר די נפטר, וויל די גייסים ציידים הנפשות, נוצן איצטער די ביטערע מצב כדי צו שאפן ליבשאפט צו די התגייסות לצבא השמד - נאר נעכטן (זונטאג) איז געווען גרויסע ארטיקל אין די צנטראלע מידיא (ערוץ 2 טעלוויזשען), ווי די ביטערע פטירה און די "חגיגה" וואס די ציידים מאכן אוייפן חשבון די הלייגע בלוט, ברענגט נאך און נאך פרומע צו טראכטען אז מקען מתגייס זיין.
צווישן זיי א טייל פון בני המשפחה (איך וויל נישט חאפן בשעת צערם), און פרומע "יחצני"ם" שוטים שבעולם וואס טראכטען אז אוייב מוועט מאכן שטורעם פון די ליבשאפט און נאנטקייט וואס די פרומער ציבור האט מיט די מיליטער, און וואס פאר א רספעקט האבן די פרומע צו הב' כהן הי"ד און משפחתו נישט וויל עהר האט געהרגעט נעבאך על קידוש השם נאר עקסטער וויל עהר האט געהארגעט "בעמדו על משמר ארצנו", וועט שויין פון היינט די פרייע זאל האבן ליב די פרומע...
פאר'מוח'ט האט געשריבן:די ריקארדונג - ירא הקהל וישפוט, מעגליך כ'בין נישט גערעכט!
ריקארדונג - יוסי כהן הי"ד
אבן יקרה האט געשריבן:פאר'מוח'ט האט געשריבן:די ריקארדונג - ירא הקהל וישפוט, מעגליך כ'בין נישט גערעכט!
ריקארדונג - יוסי כהן הי"ד
שמעתי ונוכחתי כי הצדק עמך אסאך מער ווי דו האסט באטאנט.
ליידער ער איז שוין אין עולם האמת...
חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.
אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.
דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:
https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/
חדשות האט געשריבן:אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.
דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:
https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/
אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.
פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות
דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.
השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.
לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.
נוף פסטורלי
רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".
הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".
אשמים אנחנו
לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".
מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".
יש פתרונות
שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.
"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.
אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.
דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:
https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/
אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.
פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות
דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.
השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.
לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.
נוף פסטורלי
רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".
הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".
אשמים אנחנו
לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".
מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".
יש פתרונות
שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.
"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.
זייער זייער א חשובע זאך, הצלת נפשות. און מ'דארף וויסן אז מ'רעד פון "נוער נושר".
אבער ישיבה איז דאס נישט, און מ'זאל נישט מישן זאכן, רופן אזא זאך מיט די גאנצע געוואלדיגע פעולות וואס ליגט אונטער דעם, מיט די נאמען ישיבה, איז חילול הקודש.
חדשות האט געשריבן:אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:אבן יקרה האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.
דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:
https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/
אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.
פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות
דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.
השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.
לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.
נוף פסטורלי
רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".
הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".
אשמים אנחנו
לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".
מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".
יש פתרונות
שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.
"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.
זייער זייער א חשובע זאך, הצלת נפשות. און מ'דארף וויסן אז מ'רעד פון "נוער נושר".
אבער ישיבה איז דאס נישט, און מ'זאל נישט מישן זאכן, רופן אזא זאך מיט די גאנצע געוואלדיגע פעולות וואס ליגט אונטער דעם, מיט די נאמען ישיבה, איז חילול הקודש.
גערעכט. מען ברויך אריינשיקן א שארפע מחאה צו ר' דוב פראנק און פאר כיכר השבת און פאר וויקפידיע פארוואס זיי זענען מחלל את הקודש און רופן עס יא ישיבה.
חדשות האט געשריבן:רבי אבן יקרה, איך האב סך הכל נאכגעשריבן וואס עס איז געשריבן אין ככר השבת און וואס דער בחור האט געזאגט, ביטע לאזט ארויס אייער פריוואטע אגענדע און גיוס געמויזעכטס פון דא.
ליתר שאת האב איך פארראכטען די פאקטן, עס זאל זיין גענוג קלאר.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א ישיבת כלאים(בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים) , ער האט פארלוירן זיין מעמד בן ישיבה, ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער איז געזיצען אין תפיסה א חודש ווייל ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער האט פראבירט צו באקומען א פטור און ער האט נישט מצליח גווען, נאך א חודש האט ער זיך געבראכן און איז אריין אין מיליטער. דאס זענען די פאקטן.