מדינת ישראל נייעס און פאליטישע קאך לעפל

אנאליזן און דעבאטעס

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

נו שוין האט געשריבן:
קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.

ווער איז נישט אקעגן טעראר?

דאס איז דאך די גאנצע קריגעריי צווישן די 'רעכטע' און 'לינקע' פארטייען אינעהאלב די ציוניסטישע ממשלה.
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
קאנסילמאן
שר האלפיים
תגובות: 2265
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 23, 2018 7:26 pm

תגובה דורך קאנסילמאן »

נו שוין האט געשריבן:
קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.

ווער איז נישט אקעגן טעראר?


ווייס איך דען? איך האב עס דשאסט געשריבען זעענדיג ווי מען וויל מאכען דא א מצב פון וואס פארווייטאגטע עלטערן האבן געזאגט בשעת שבנם מוטל מת לפניהם ר"ל, כאילו עס איז רעליווענט ווי אזוי זיי האבן זיך אייסגעדריקט בשעת צערם.
יוחנן בן זכאי
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 13, 2018 10:56 pm

תגובה דורך יוחנן בן זכאי »

נו שוין האט געשריבן:
קאנסילמאן האט געשריבן:קעגן טעראר און טעראריסטן.

ווער איז נישט אקעגן טעראר?

"יעדער" איז קעגן טעראר, פינטל
פרעגסט וועלכע טעראר? דא הייבט זיך אן די חילוקי דעות, די רעכטע, מזרחיסטן, רוב חסידישע און ליטווישע און ספרדישע זענען קעגן די אראבישע טעראר, די לינקע, ליבעראלן, יפה נפש, אראבער און די חסידישע און ליטווישע קנאים זענען קעגן די אידישע טעראר, שוין אפגערעדט פון די נטורי קרתא וואס שטיצן גאר אראבישע טעראר
אוועטאר
שמואל בארג
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4026
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובה דורך שמואל בארג »

און וואס האט ר' יוחנן בן זכאי געהאלטן בשעתו איבער די בריונים?...
יוחנן בן זכאי
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 13, 2018 10:56 pm

תגובה דורך יוחנן בן זכאי »

איך פארטרעט אים דען? פרעג אים
צל עובר
שר עשרים אלף
תגובות: 29179
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 27, 2017 6:22 pm

תגובה דורך צל עובר »

אז דו רופט זיך מיט זיין נאמען, פארטרעטסטו אים.

עס איז אמאל געווען א ניק @יואב בן צרויה, און ער האט אים לכאורה פארטרעטן דא.
יוחנן בן זכאי
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 13, 2018 10:56 pm

תגובה דורך יוחנן בן זכאי »

פארדרייטס נישט די נושא ביטע
אוועטאר
לחם לשובע
שר האלפיים
תגובות: 2368
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 01, 2016 4:20 am

תגובה דורך לחם לשובע »

שמואל בארג האט געשריבן:און וואס האט ר' יוחנן בן זכאי געהאלטן בשעתו איבער די בריונים?...

און וואס האט ער געהאלטן איבער די רומאים?
(אומשילדיגע מענטשן אינטערגעהצט נעבעך דורך די בריונים...)
אמונה פשוטה
שר האלף
תגובות: 1408
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 19, 2018 2:13 am

תגובה דורך אמונה פשוטה »

האט פארשפרייט געווארן איצטער אן אינטערסאנטע רעקארדונג:
סאיז דא חברה וואס הייסט "אגודים בצרה" וואס זיי דרוקען יעדן וואך א צעטל מיט די נעמען פון היימישע בחורים און יונגעלייט וואס זענען אין מיליטעריש'ע טורמע'ס, מ'זאל דאווענען אויף זיי
א טייל פון די אינפארמציע, זיי באקומן פשוט פון קלינגען צו די "טלפונים ציבוריים" אין די טורמעס, און רעדן מיט די אסירים און זוכען די פרומע
פאר די פארגאנגענע סוכות האט איינער פון זיי האט געקלינגען און גערדעט מיט הב' יוסף כהן הי"ד וואס האט געהרגעט איצטער
עהר האט עהם פארציילט אז ער האט מתגייס געווארן בכפיה צו נח"ל החרדי, וויל עהר האט נישט געהאט קיין פטור. עהר האט גלערנט פריער אין ברלסבער ישיבה אין ביתר.
(ר"ה עהר האט געפארן צו אומן שויין אלץ סאלדאט, און וועגן דעם האט מען עהם ארסטירען)
ממש א פחד צו הערן ווי דער עסקן פרעגט "גוייסת בכפיה לצבא?" און עהר ענטפרעט "כן".

מ'קען עס הערן און אלעס ארום אין "קול זעקה" און "קו ההגנה" און סאיז פארשפרייט אוייך אין די פרעסע

איך שפיר אז די רעקארדונג סאיז ממש זכות פאר די נפטר, וויל די גייסים ציידים הנפשות, נוצן איצטער די ביטערע מצב כדי צו שאפן ליבשאפט צו די התגייסות לצבא השמד - נאר נעכטן (זונטאג) איז געווען גרויסע ארטיקל אין די צנטראלע מידיא (ערוץ 2 טעלוויזשען), ווי די ביטערע פטירה און די "חגיגה" וואס די ציידים מאכן אוייפן חשבון די הלייגע בלוט, ברענגט נאך און נאך פרומע צו טראכטען אז מקען מתגייס זיין.
צווישן זיי א טייל פון בני המשפחה (איך וויל נישט חאפן בשעת צערם), און פרומע "יחצני"ם" שוטים שבעולם וואס טראכטען אז אוייב מוועט מאכן שטורעם פון די ליבשאפט און נאנטקייט וואס די פרומער ציבור האט מיט די מיליטער, און וואס פאר א רספעקט האבן די פרומע צו הב' כהן הי"ד און משפחתו נישט וויל עהר האט געהרגעט נעבאך על קידוש השם נאר עקסטער וויל עהר האט געהארגעט "בעמדו על משמר ארצנו", וועט שויין פון היינט די פרייע זאל האבן ליב די פרומע...
יוחנן בן זכאי
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 13, 2018 10:56 pm

תגובה דורך יוחנן בן זכאי »

וועמען האט דער יוסף כהן געהרגעט?
אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

אמונה פשוטה האט געשריבן:האט פארשפרייט געווארן איצטער אן אינטערסאנטע רעקארדונג:
סאיז דא חברה וואס הייסט "אגודים בצרה" וואס זיי דרוקען יעדן וואך א צעטל מיט די נעמען פון היימישע בחורים און יונגעלייט וואס זענען אין מיליטעריש'ע טורמע'ס, מ'זאל דאווענען אויף זיי
א טייל פון די אינפארמציע, זיי באקומן פשוט פון קלינגען צו די "טלפונים ציבוריים" אין די טורמעס, און רעדן מיט די אסירים און זוכען די פרומע
פאר די פארגאנגענע סוכות האט איינער פון זיי האט געקלינגען און גערדעט מיט הב' יוסף כהן הי"ד וואס האט געהרגעט איצטער
עהר האט עהם פארציילט אז ער האט מתגייס געווארן בכפיה צו נח"ל החרדי, וויל עהר האט נישט געהאט קיין פטור. עהר האט גלערנט פריער אין ברלסבער ישיבה אין ביתר.
(ר"ה עהר האט געפארן צו אומן שויין אלץ סאלדאט, און וועגן דעם האט מען עהם ארסטירען)
ממש א פחד צו הערן ווי דער עסקן פרעגט "גוייסת בכפיה לצבא?" און עהר ענטפרעט "כן".

מ'קען עס הערן און אלעס ארום אין "קול זעקה" און "קו ההגנה" און סאיז פארשפרייט אוייך אין די פרעסע

איך שפיר אז די רעקארדונג סאיז ממש זכות פאר די נפטר, וויל די גייסים ציידים הנפשות, נוצן איצטער די ביטערע מצב כדי צו שאפן ליבשאפט צו די התגייסות לצבא השמד - נאר נעכטן (זונטאג) איז געווען גרויסע ארטיקל אין די צנטראלע מידיא (ערוץ 2 טעלוויזשען), ווי די ביטערע פטירה און די "חגיגה" וואס די ציידים מאכן אוייפן חשבון די הלייגע בלוט, ברענגט נאך און נאך פרומע צו טראכטען אז מקען מתגייס זיין.
צווישן זיי א טייל פון בני המשפחה (איך וויל נישט חאפן בשעת צערם), און פרומע "יחצני"ם" שוטים שבעולם וואס טראכטען אז אוייב מוועט מאכן שטורעם פון די ליבשאפט און נאנטקייט וואס די פרומער ציבור האט מיט די מיליטער, און וואס פאר א רספעקט האבן די פרומע צו הב' כהן הי"ד און משפחתו נישט וויל עהר האט געהרגעט נעבאך על קידוש השם נאר עקסטער וויל עהר האט געהארגעט "בעמדו על משמר ארצנו", וועט שויין פון היינט די פרייע זאל האבן ליב די פרומע...

כ'וויל נישט קאלט מאכן, אבער אני הקטן האט געהערט די ריקארדונג, כ'בין נישט אזוי שטארק נתפעל געווארן, ס'איז נישט גענוי ווי אגודים בצרה לייגט דאס אראפ...
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

די ריקארדונג - ירא הקהל וישפוט, מעגליך כ'בין נישט גערעכט!


ריקארדונג - יוסי כהן הי"ד
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובה דורך אבן יקרה »

פאר'מוח'ט האט געשריבן:די ריקארדונג - ירא הקהל וישפוט, מעגליך כ'בין נישט גערעכט!


ריקארדונג - יוסי כהן הי"ד

שמעתי ונוכחתי כי הצדק עמך אסאך מער ווי דו האסט באטאנט.
ליידער ער איז שוין אין עולם האמת...
אוועטאר
פאר'מוח'ט
שר האלפיים
תגובות: 2025
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 03, 2017 6:57 am

תגובה דורך פאר'מוח'ט »

אבן יקרה האט געשריבן:
פאר'מוח'ט האט געשריבן:די ריקארדונג - ירא הקהל וישפוט, מעגליך כ'בין נישט גערעכט!


ריקארדונג - יוסי כהן הי"ד

שמעתי ונוכחתי כי הצדק עמך אסאך מער ווי דו האסט באטאנט.
ליידער ער איז שוין אין עולם האמת...

כ'האב געשריבן מיט גאר אסאך איינגעהאלטנקייט...
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
אוועטאר
לחם לשובע
שר האלפיים
תגובות: 2368
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 01, 2016 4:20 am

תגובה דורך לחם לשובע »

ער רעדט אינטער מיליטערישע אבערזאציע, אבער ער זאגט אז ער איז געווען געצווינגען, און אז ווען אליהו הנביא וועט איהם דערלאנגען א פטור וועט ער עס נעמען.
חדשות
שר האלפיים
תגובות: 2139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובה דורך חדשות »

@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה, ער האט פארלוירן זיין מעמד בן ישיבה, ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער איז געזיצען אין תפיסה א חודש ווייל ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער האט פראבירט צו באקומען א פטור און ער האט נישט מצליח גווען, נאך א חודש האט ער זיך געבראכן און איז אריין אין מיליטער. דאס זענען די פאקטן. יעצט ווי אזוי מען טייטשט עס אפ? יש גזירה אדער אין גזירה? אלעמאל אזוי גווען צו נישט, ביטע לאזט ארויס פון דא אויב ווילט איר דער אשכול זאל נישט ווערן נחסם.

אן ארטיקל פון כיכר השבת וואס איז נישט נחשד אין קיצונית.

סמל יוסף כהן הי"ד, לוחם ב'נצח יהודה', שנרצח בפיגוע בגבעת אסף בשבוע שעבר, עבר לא מעט "חוויות" בהליך גיוסו, בשיאם נעצר ונכלא כשמעמד בן הישיבה שלו בוטל, וכן נכלא בשנית לאחר שיצא מהארץ במהלך שירותו הצבאי.

במהלך שהותו בכלא, התקשר יוסף כהן הטלפון הציבורי בכלא הצבאי למוקד הוועדה שמסייעת לבני הישיבות השוהים במעצר, וביקש שיתפללו עבור וציין את שמו יוסף בן אדל.

מהשיחה, שהגיעה לידי "כיכר השבת" ומתפרסמת בזאת לראשונה, עולה כי כהן התגייס לצה"ל לאחר שמעמד בן הישיבה שלו בוטל כשעבר מישיבה לישיבה ובעקבות כך הוא נכלא למשך כחודש. בנוסף, בעת שירותו הצבאי יצא לאומן שבאוקראינה, כדי להשתטח על ציונו של רבי נחמן מברסלב זי"ע בראש השנה כנהוג בחסידות ברסלב, וכאשר חזר ארצה, הוא נשפט על כך שיצא מהארץ ונכלא בשנית.

במהלך שיחת הטלפון עם עסקן מ'הוועדה להצלת עולם התורה', הוא סיפר: "אני יוסף בן אדל", וביקש לברר איפה יתפללו עליו. העסקן בירר מדוע הוא בכלא ויוסף סיפר כי הוא עזב את השירות ויצא לחו"ל.

במהלך השיחה, מספר יוסף כהן כי הוא כבר כמעט שנה בפלוגת 'נצח יהודה' ונמצא חמישה ימים בכלא. "איך אתה מרגיש שם? אפשר להיות שם יהודי שומר מצוות?", תוהה העסקן שפעיל גם ב'יד להושיע', ויוסף משיב: "אני באמונה תמיד".

העסקן: "אם יבוא אליהו הנביא ויוציא אותך באמצע החג, מביא לך 'פטור', אתה תקבל את זה בשמחה?".

יוסף כהן: "כן כן, שום דבר לא ישבור אותי, הייתי באומן".

יוסף הי"ד מוסיף ומספר כי הוא נעצר בעת שחזר לארץ."קצת קשוחים פה בענייני הדת, אולי תוכל לעזור לי פה בעניין", יוסף מציין את מספר הטלפון האישי שלו ואת כתובתו ואת כתובתו הקודמת בעיר בית שמש. בהמשך השיחה שיתף יוסף כי מעמד בן הישיבה שלו בוטל מאחר ועבר מישיבה בביתר לישיבה בכפר זיתים.

העסקן: "בקיצור הלכת בכפייה לצבא", ויוסף משיב: "כן". בשיחה, מאשר יוסף כי הוגדר עריק וישב בכלא חודש ולאחר מכן התגייס, לאחר שלא הצליח לקבל פטור בבקו"ם.

"בעוד עשרה ימים אשתחרר מהכלא, בנתיים אני בהתחזקות באמונה. מחזק את כולם, אני משתחרר יום אחרי שמחת תורה", סיפר יוסף כהן.

העסקן הציע בשיחה שיוסף יתקשר אליו אחרי השחרור, אך יוסף מבקש: "אשמח אפילו להתקשר אליך מחר. כל ההשפלות שעוברים פה, זה גם כפרת עוונות. מי יכול עלי? אני לא מתרשם פה מאף אחד".

לנוכח דברי העידוד והחיזוק של עסקן הוועדה, אמר יוסף הי"ד בכאב: "אתה יודע מה העצב הכי גדול? שבסוכות אני פה, במקום להיות תחת הסוכה, אמנם יש סוכה ויש לולב אבל אי אפשר כל הזמן להיות תחת הסוכה".
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובה דורך אבן יקרה »

חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.


דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:

https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/
חדשות
שר האלפיים
תגובות: 2139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובה דורך חדשות »

אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.


דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:

https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/

אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.

פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות

דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.

השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.

לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.

נוף פסטורלי

רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".

הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".

אשמים אנחנו

לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".

מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".

יש פתרונות

שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.

"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובה דורך אבן יקרה »

חדשות האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.


דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:

https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/

אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.

פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות

דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.

השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.

לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.

נוף פסטורלי

רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".

הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".

אשמים אנחנו

לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".

מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".

יש פתרונות

שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.

"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.

זייער זייער א חשובע זאך, הצלת נפשות. און מ'דארף וויסן אז מ'רעד פון "נוער נושר".
אבער ישיבה איז דאס נישט, און מ'זאל נישט מישן זאכן, רופן אזא זאך מיט די גאנצע געוואלדיגע פעולות וואס ליגט אונטער דעם, מיט די נאמען ישיבה, איז חילול הקודש.
חדשות
שר האלפיים
תגובות: 2139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובה דורך חדשות »

אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.


דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:

https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/

אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.

פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות

דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.

השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.

לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.

נוף פסטורלי

רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".

הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".

אשמים אנחנו

לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".

מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".

יש פתרונות

שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.

"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.

זייער זייער א חשובע זאך, הצלת נפשות. און מ'דארף וויסן אז מ'רעד פון "נוער נושר".
אבער ישיבה איז דאס נישט, און מ'זאל נישט מישן זאכן, רופן אזא זאך מיט די גאנצע געוואלדיגע פעולות וואס ליגט אונטער דעם, מיט די נאמען ישיבה, איז חילול הקודש.

גערעכט. מען ברויך אריינשיקן א שארפע מחאה צו ר' דוב פראנק און פאר כיכר השבת און פאר וויקפידיע פארוואס זיי זענען מחלל את הקודש און רופן עס יא ישיבה.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובה דורך אבן יקרה »

חדשות האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:@אמונה פשוטה און @פארמחט פארוואס דארף יעדע שטיקל נייעס וואס האט נאר א שייכות אמאל געהאט מיט גיוס ווערן ציגעבינדען צו פערזענליכע קאמענטארן און פאליטיק. עס איז דא די טרוקענע נייעס פאקטן, און די אפטייטשן מיט אלע צוגעהערן באלאנגט נישט אין דעם אשכול. פינטעל.

יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א צווייטע ישיבה,.


דאס איז די צווייטע "ישיבה" כפר זיתים, וואס ער זאגט אין זיינע ווערטער אז ער איז געגאנגען אהין [און ער זאגט אויך נישט אז וועגן דעם איז ער פאפלאנטערט, אבער איך גיי נישט אריין אין דעם]:

https://www.ort.org.il/ort_articles/kfarzeytim/

אמת. דער מייסד הישיבה איז ר' דוב פראנק א ברעסלאווער חסיד פון בני ברק(אמאל געפירט די ברעסלאווע חיידער אין בני ברק) פאר בחורים וואס קענען זיך נישט צופאסן צו לערנען פון צופרי ביז באנאכט.

פון וויקפידיע
בשנת 2003 הוקמה במושב ישיבה לנערים מהמגזר החרדי. יזם הפרויקט, הרב דב פרנק מבני ברק סיפר שבחר בכפר זיתים בגלל הנוף הפסטורלי והאווירה הרגועה במקום. המטרה הייתה ליצור מסגרת עבור תלמידים במגזר שלא מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות, ומספרם באחוזים עולה, לרוב בגלל הזנחת טיפול בבעיות כקשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD) או קשיי למידה אחרים.[7] משנת הלימודים 2010 הישיבה חוברה לרשת התיכונים המקצועיים של אורט ומוכרת על ידי משרד הכלכלה כבית ספר מקצועי המעניק הכשרה ותעודה לבוגריה.[8] זהו למעשה פרויקט פורץ דרך בציבור החרדי שהינו מאוד סגור באופיו ומקשה להכיל שינויים. על אף שהישיבה לא זוכה לגיבוי פומבי ורחב במגזר היא גם לא סובלת התנגדות

דא האט איר אן אינטערוויו וואס דער מייסד האט געהאט מיט חב"ד ווי ער איז מסביר פארוואס ער האט עס געפענט וכולי.

השבוע תלמידי הישיבות אל חוזרים ספסלי הלימודים, אחרי פגרה קצרה של 'בין הזמנים'. רבבות צעירים ישקעו בסוגיות התלמוד, ומהיכלי הישיבות יבקע הקול המתוק של לימוד התורה. אך בחורים לא-מעטים יתקשו להשתלב במסלול הישיבתי הרגיל. רבים מהם אינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני מבוקר ועד ערב. מקצתם ינשרו, אף שהם רוצים בכל מאודם להיות בני-תורה.

לפני שמונה שנים קם הרב דב פרנק (54), חסיד ברסלב תושב בני-ברק, ועשה מעשה. הוא החליט להקים ישיבה ייחודית, במקום פסטורלי, בכפר זיתים, לרגלי הירדן. חמישים נערים יתחילו שם השבוע את שנת הלימודים. לצד לימודי קודש הם יעסקו בנגרות ובמחשבים, במוזיקה ובמקצועות הבניין, ברכיבה על סוסים ובעוד פעילויות. השילוב הזה, לצד צוות ייחודי, מבטיח כי יגדלו ליהודים חרדים ויראי-שמים, יודעי ספר וגם בעלי מקצוע.

נוף פסטורלי

רעיון הישיבה החל להתגבש במוחו של הרב פרנק כאשר ניהל את תלמוד-תורה ברסלב בבני-ברק. "עקבתי שנה אחר שנה אחר בוגרי כיתות ח שיצאו לישיבות", הוא מסביר. "כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מקשיי למידה. הם נכנסים לישיבה ואינם מוצאים את מקומם. הקשיים האלה גורמים להם להידרדר ולפעמים להיפלט אל הרחוב".

הוא התחיל לחפש מקום מתאים להקים בו את הישיבה הייחודית. אחרי גלגולים רבים הגיע לכפר זיתים. "המקום התאים לנו, בעיקר בזכות הנוף הפסטורלי, שעוזר מאוד לתלמידים שלנו", הוא אומר. "גם המרחק מהעיר תורם רבות. יש לנו חווה חקלאית פעילה, ובה סוסים, פרות ועיזים. החיבור לטבע מעניק תרומה חשובה לתלמידים".

אשמים אנחנו

לרב פרנק משנה ברורה בנושא הנוער הנושר. אין הוא מסוגל לשמוע שמאשימים את הנערים. "כבר שנים אני אומר וחוזר ואומר שאנחנו, ורק אנחנו, אשמים", הוא מצהיר בלהט. "אנחנו היצרנים של נוער השוליים, כי לא דאגנו למסגרת מתאימה בעבורו. אלה ילדים שלנו, שמעדו משום שלא נתנו להם פתרונות הולמים. חובתנו לדאוג להם".

מתכונת הישיבה בכפר זיתים מותאמת לתלמידים שבאים בשעריה. "יש לנו סדר-יום מסודר מאוד", מפרט הרב פרנק. "בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים. יש ימים שאנחנו עורכים טיולים בחיק הטבע, שנותנים מרגוע לנשמה".

יש פתרונות

שמונה השנים שחלפו היו מלוּות הרבה ניסוי וטעייה. "בשנה הראשונה גיששנו באפֵלה", מחייך הרב פרנק. "היו לנו הרבה נפילות בדרך. בשנים האחרונות יש נחת, ברוך-השם". וכשהוא אומר 'נחת' הוא מתכוון לעשרות נערים שחזרו לתלם והקימו משפחות למופת.

"זה פיקוח נפש, כל ילד הוא הצלת חיים", אומר הרב פרנק ועיניו בוערות. "בשנים האחרונות אני שומע על עוד ועוד מסגרות שקמו בעבור נוער נושר, ומי שמכיר את העניין מקרוב מבין שזו הצלת נפשות ממש. ראיתי במו-עיניי נערים רבים שעמדו על סף תהום ממש, ובזכות הישיבה שיקמו את חייהם. הציבור צריך לדעת שיש פתרונות, וצריך להתאים את המסגרת לכל תלמיד ותלמיד", מתמצת הרב פרנק את משנתו המהפכנית.

זייער זייער א חשובע זאך, הצלת נפשות. און מ'דארף וויסן אז מ'רעד פון "נוער נושר".
אבער ישיבה איז דאס נישט, און מ'זאל נישט מישן זאכן, רופן אזא זאך מיט די גאנצע געוואלדיגע פעולות וואס ליגט אונטער דעם, מיט די נאמען ישיבה, איז חילול הקודש.

גערעכט. מען ברויך אריינשיקן א שארפע מחאה צו ר' דוב פראנק און פאר כיכר השבת און פאר וויקפידיע פארוואס זיי זענען מחלל את הקודש און רופן עס יא ישיבה.

אנטשולדיג מיין טייערע
דו האסט געשריבן די ווערטער אז ער איז אריבער צו צווייטע ישיבה, און אויף דעם האב איך ריאגירט. און דאס איז חילול הקודש, רופן אן "אורט" מוסד, א לימודי חול מוסד, מיט די נאמען ישיבה, טראץ דעם אז פאר נוער נושר איז דאס זייערע הצלת נפשות.
און איך בין נישט אריין צו דעם אז ער זאגט נישט מיטאמאל אז וועגן דעם אז ער איז אריבער איז ער פארפלאנטערט, ווי איך האב גיעהערט די רעקארדונג ער זאגט אז ער איז שפעטער פאלירט זיין מעמד בן ישיבה, זייענדיג אויך שוין נישט אין יענע "ארט" [תרתי משמע]. ודו"ק. ומפני כבוד המת הי"ד, וויל איך נישט מער רעאגירן וועגן דעם. נאר מעורר געוועהן אויף די מישעריי וואס דו האסט געמישט מיט די נאמען ישיבה אויף א מוסד פון לימודי חול וואס איז א מכללה מיט אלעס וואס פארמאגט אין דעם, טראץ די הצלת נפשות פון נוער נושר וואס אפשר פאר זיי איז דאס גוט [אזוי ווי די נח"ל...]
חדשות
שר האלפיים
תגובות: 2139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובה דורך חדשות »

רבי אבן יקרה, איך האב סך הכל נאכגעשריבן וואס עס איז געשריבן אין ככר השבת און וואס דער בחור האט געזאגט, ביטע לאזט ארויס אייער פריוואטע אגענדע און גיוס געמויזעכטס פון דא.
ליתר שאת האב איך פארראכטען די פאקטן, עס זאל זיין גענוג קלאר.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א ישיבת כלאים(בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים) , ער האט פארלוירן זיין מעמד בן ישיבה, ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער איז געזיצען אין תפיסה א חודש ווייל ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער האט פראבירט צו באקומען א פטור און ער האט נישט מצליח גווען, נאך א חודש האט ער זיך געבראכן און איז אריין אין מיליטער. דאס זענען די פאקטן.
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובה דורך אבן יקרה »

חדשות האט געשריבן:רבי אבן יקרה, איך האב סך הכל נאכגעשריבן וואס עס איז געשריבן אין ככר השבת און וואס דער בחור האט געזאגט, ביטע לאזט ארויס אייער פריוואטע אגענדע און גיוס געמויזעכטס פון דא.
ליתר שאת האב איך פארראכטען די פאקטן, עס זאל זיין גענוג קלאר.
יעצט די טרוקענע פאקטן זענען אז דער בחור האט געלערענט אין א ישיבה, ער איז אריבער צו א ישיבת כלאים(בבוקר לומדים לימודי קודש, ואחר-הצהריים לומדים מקצועות מגוּונים) , ער האט פארלוירן זיין מעמד בן ישיבה, ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער איז געזיצען אין תפיסה א חודש ווייל ער האט נישט געוואלט גיין אין מיליטער, ער האט פראבירט צו באקומען א פטור און ער האט נישט מצליח גווען, נאך א חודש האט ער זיך געבראכן און איז אריין אין מיליטער. דאס זענען די פאקטן.

ייש"כ אויפן פאראכטן.
איך האב קיין פריוואטע ווארט מיט אג'ענדע אויף גיוס נישט געזאגט און נישט ריאגירט, אזוי ווי די פראבירסט דא צוטוהן. אויב יא, האב איך געזאגט אז ישיבת כלאים פון לימודי מכללות פון "אורט" איז הצלת נפשות פאר געוויסע פערשוינען וואס זענען נישט אין א ישיבה, וואס דערמאנט אנדערע פערשוינען אין אנדערע פלעצער.
וואס כיכר השבת האט געשריבן, איז נישט וואס דער בחור האט געזאגט, אזוי ווי יעדע קען הערן אין די רעקארדונג. ודי בזה.
קאנסילמאן
שר האלפיים
תגובות: 2265
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 23, 2018 7:26 pm

תגובה דורך קאנסילמאן »

@אבן יקרה, איר האט געראטוועט דעם דור און געמאכט א קידוש השם אויסשרייענדיג דא אייער ווייטאג מנהמת ליבך אז ישיבות געמישט מיט אויסלערנען א פאך טאר מען נישט רופן קיין ישיבה, ממש א קידוש השם.

איר האט שוין ערפילט אייער שליחות, מען קען שוין יעצט ציריק גיין צו פאליטישע נייעס אויף וואס די אשכול איז געשטעלט.

נ.ב. מיר האבן דא א הרוג מוטל ר"ל, קיינעם אינטערסינט נישט עכט צו לערנען א פאך א האלבע טאג הייסט א ישיבה, לאז געמאכט.
אוועטאר
אסדר לסעודתא
שר עשרת אלפים
תגובות: 11191
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm

תגובה דורך אסדר לסעודתא »

טעות, דער אשכול איז אויף יעדע נייעס נישט נאר פאליטישע, די 'און' האט א ו' נישט קיין י'.

נישט דער ערשטער וואס מאכט דעם טעות.
דער קאמפייןאיז שוין פארריבער, אבער מיינע ארטיקלעןזענען נאך מעגליך אקטועל
פארשפארט

צוריק צו “נייעס קאך לעפל”