מדינת ישראל נייעס און פאליטישע קאך לעפל
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
אלט מאנרא האט געשריבן:אסדר לסעודתא האט געשריבן:אין ירושלים איז יעצט פארשלאסן געווארן די שרי ישראל געגענט דורך די בחורי הפלג, נאכן ארעסטירן א לא מתיצב נעכטן
יו"ט דארט, ירושלים פארשלאסן, 6 טראקס בואש מיט א פעסקייט
דאכט זיך, סיי די אריינגאנג און סיי די ארויסגאנג איז געווען פארמאכט.
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
אסדר לסעודתא האט געשריבן:די הפגנה איז געווען גאר שטורעמיש, שוין לאנג נישט געווען אזאנס אז די פאליציי זאל זיך נישט קענען קיין עצה געבן. 30 ארעסטירטע.
דאס אריבערגיין צום אריינגאנג (גשר המתירים) איז געווען אומגעפלאנט, דעריבער זענען זיי נישט געראכטן אויף דעם.
די חכמה איז נישט וואס מען זאגט יא, נאר וואס מען זאגט נישט.
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
פראצעדור האט געשריבן:אסדר לסעודתא האט געשריבן:די הפגנה איז געווען גאר שטורעמיש, שוין לאנג נישט געווען אזאנס אז די פאליציי זאל זיך נישט קענען קיין עצה געבן. 30 ארעסטירטע.
ווען פינקטליך געבען זיי זיך יא אן עצה ?
זייער 'ויחזור לתלמדו' איז זייער קריעטיוו. ביז דעמאלטס פלעגט מען אויפגעבן ווען די פאליציי האט געוואונען נאך ארעסטן, מכות און פערד. ויחזור לתלמדו מיינט אז מיר האבן געוואונען, יעצט גיימער צו נאכט סדר און מ'וועל מיר זיין צוריק מארגן... עס איז גאר א שטארקער וואפן.
בחצות הלילה: געזעץ, אלע ישיבה בחורים בלי יוצא מן הכלל דארפן גיין אין מיליטער!!
דאס איז וואס דער געזעץ זאגט.
בלי ליכנס לויכוחים וועט האפענטליך איין מאל פאר אלע מאל קלאר ווערן צו דאס גייט ברענגן א דראמאטישען אויפשטייג פון חרדישע בחורים אין מיליטער אזוי ווי מאנכע האבן געטענהט, אדער וועט אלעס בלייבן די זעלבע אדער גאר א רעדוקציע וויבאלד די מדינה וועט מער נישט קענען מעדיף זיין איין בחור אויפן צווייטען. (לבי אומר לי אז די מדינה וועט פראבירן זיך ראטעווען פון די בזיונות, און למעשה אויף א געוויסען אופן אנהאלטען די סעלעקציעס ווייל זיי ווייסן אז אנדעם זענען זיי שאח-מאט. האף מיר אז דער עולם וועט זיך נישט לאזן, אויך איז א גרויסע שאלה ווי אזוי דער בג"ץ וועט רעאגירן).
בלי ליכנס לויכוחים וועט האפענטליך איין מאל פאר אלע מאל קלאר ווערן צו דאס גייט ברענגן א דראמאטישען אויפשטייג פון חרדישע בחורים אין מיליטער אזוי ווי מאנכע האבן געטענהט, אדער וועט אלעס בלייבן די זעלבע אדער גאר א רעדוקציע וויבאלד די מדינה וועט מער נישט קענען מעדיף זיין איין בחור אויפן צווייטען. (לבי אומר לי אז די מדינה וועט פראבירן זיך ראטעווען פון די בזיונות, און למעשה אויף א געוויסען אופן אנהאלטען די סעלעקציעס ווייל זיי ווייסן אז אנדעם זענען זיי שאח-מאט. האף מיר אז דער עולם וועט זיך נישט לאזן, אויך איז א גרויסע שאלה ווי אזוי דער בג"ץ וועט רעאגירן).
אינטרעסאנט ווי אזוי די נייעס ווערט באריכטעט אין די אלגעמיינע פרעסע דארט.
http://www.ch10.co.il
חוק הגיוס פג בחצות: אך אל דאגה, אף תלמיד ישיבה לא יגויס בכוח
בחצות פג חוק הגיוס ומעמד 'תורתם אומנותם' של עשות אלפי תלמידי ישיבה - בוטל • אבל, אל דאגה: מצב דומה היה לפני שחוקק חוק הגיוס של יאיר לפיד ואף חרדי לא גויס בכפייה
אריה ריבקינד כ"ד כסלו התשע"ט / 01.12.2018 23:23
לשכת גיוס
חוק הגיוס, שפטר עד היום עשרות אלפי תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, בשל מעמד 'תורתם אומנותם' – פג הלילה (מוצ"ש) בחצות.
במקומו נכנס לתוקף חוק שירות ביטחון, המחייב את גיוס כלל אזרחי המדינה.
המצב החדש – כמותו היה גם בשנת 2012, אז פג תוקפו של 'חוק טל' בטרם חוקק חוק הגיוס של לפיד – נוצר לאחר שהכנסת טרם חוקקה חוק גיוס חדש שיסדיר את מעמד בני הישיבות בקריאה שניה ושלישית.
לפי פסיקת בג"ץ, שביטל את חוק הגיוס שחוקקה הכנסת לפני שלוש שנים, בתחילת הקדנציה הנוכחית – היה על הממשלה לחוקק בתוך שנה חוק גיוס חדש.
בחודש אוגוסט ביקשה הממשלה דחייה עד סוף חודש מרץ, אולם בג"ץ אישר הארכה של החוק הקודם רק עד ה-1 בדצמבר.
ביום שלישי האחרון ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, בקשת דחייה נוספת מבג"ץ עד לסוף חודש מרץ. הבקשה לבג"ץ נשלחה בנימוק של "זעזוע בקואליציה בשל התפטרות שר הביטחון ליברמן".
אך שופטי בג"ץ טרם הגיבו על הבקשה.
אם בג"ץ לא יעניק הארכה בדיעבד של החוק, תלמידי הישיבות יאבדו את מעמדם החוקי. עם זאת, לכולם ברור שצה"ל לא יגייס עשרות אלפי תלמידי ישיבות.
מי שהוביל אל הפלונטר הנוכחי היא סיעת אגודת ישראל, המתנגדת לחוק הגיוס החדש שגיבש משרד הבטחון תחת אביגדור ליברמן. לעומתם, יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני – מעדיפים לקדם את החוק הנוכחי.
החשש היחיד אצל חלק מהנציגים החרדים הוא כי ביטול חוק הגיוס יוביל לביטול של כלל תקציבי הישיבות.
און דאס איז פון כיכר השבת, וואס ברענגט אין נאמען פונעם וועד הישיבות וואס ערווארטען/האפן אז דער בג"ץ וועט כאטש געבן אן עקסטענשאן פון לכה"פ עטליכע וואכן
לפני יותר משנה ביטל בג"ץ את "חוק הגיוס" שאיפשר את הארכת הדיחוי מגיוס לצה"ל עבור תלמידי ישיבה, אך נתן למדינה פרק זמן כדי להסדיר את מעמדם של הצעירים החרדים, וכעת החלטתו צפויה להתממש: הערב (מוצ"ש) בחצות פקע החוק המדובר, מה שהופך עשרות אלפי תלמידי ישיבות חייבי גיוס - לעריקים.
הח"כים החרדים עדיין תולים תקווה, שסיכוייה לא גבוהים, כי בג"ץ ייעתר לבקשת המדינה השבוע בענין ויסכים לדחייה של עוד ארבעה חודשים - אחרי דחייה דומה שכבר נתן בעבר, זאת על רקע הסיכוי הקלוש לאישורו של חוק גיוס חדש, בשל חילוקי הדעות לגביו בין אגודת ישראל לבין דגל התורה וש"ס והרוב הקואליציוני השברירי.
כמו כן, ל"כיכר השבת" נודע, כי הערכת משפטנים, עליהם מסתמכים ב'ועד הישיבות', היא שגם אם בג"ץ לא ייעתר לבקשת ארכת ארבעת החודשים, הוא כן יסכים לארכה קצרצרה, בת כשבועיים, להתארגנות טכנית של עולם הישיבות. הערכה זו הובעה בכינוס של כמה ראשי ישיבות לפני יומיים בבית 'ועד הישיבות' בירושלים, בו השתתפו ראש ישיבת סלבודקה הגר"ד לנדו, ראש ישיבת גור הגר"ש אלתר וראש ישיבת תורת זאב הגר"ב סולובייציק ויו"ר הועד הרב חיים אהרן קאופמן.
http://www.ch10.co.il
חוק הגיוס פג בחצות: אך אל דאגה, אף תלמיד ישיבה לא יגויס בכוח
בחצות פג חוק הגיוס ומעמד 'תורתם אומנותם' של עשות אלפי תלמידי ישיבה - בוטל • אבל, אל דאגה: מצב דומה היה לפני שחוקק חוק הגיוס של יאיר לפיד ואף חרדי לא גויס בכפייה
אריה ריבקינד כ"ד כסלו התשע"ט / 01.12.2018 23:23
לשכת גיוס
חוק הגיוס, שפטר עד היום עשרות אלפי תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, בשל מעמד 'תורתם אומנותם' – פג הלילה (מוצ"ש) בחצות.
במקומו נכנס לתוקף חוק שירות ביטחון, המחייב את גיוס כלל אזרחי המדינה.
המצב החדש – כמותו היה גם בשנת 2012, אז פג תוקפו של 'חוק טל' בטרם חוקק חוק הגיוס של לפיד – נוצר לאחר שהכנסת טרם חוקקה חוק גיוס חדש שיסדיר את מעמד בני הישיבות בקריאה שניה ושלישית.
לפי פסיקת בג"ץ, שביטל את חוק הגיוס שחוקקה הכנסת לפני שלוש שנים, בתחילת הקדנציה הנוכחית – היה על הממשלה לחוקק בתוך שנה חוק גיוס חדש.
בחודש אוגוסט ביקשה הממשלה דחייה עד סוף חודש מרץ, אולם בג"ץ אישר הארכה של החוק הקודם רק עד ה-1 בדצמבר.
ביום שלישי האחרון ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, בקשת דחייה נוספת מבג"ץ עד לסוף חודש מרץ. הבקשה לבג"ץ נשלחה בנימוק של "זעזוע בקואליציה בשל התפטרות שר הביטחון ליברמן".
אך שופטי בג"ץ טרם הגיבו על הבקשה.
אם בג"ץ לא יעניק הארכה בדיעבד של החוק, תלמידי הישיבות יאבדו את מעמדם החוקי. עם זאת, לכולם ברור שצה"ל לא יגייס עשרות אלפי תלמידי ישיבות.
מי שהוביל אל הפלונטר הנוכחי היא סיעת אגודת ישראל, המתנגדת לחוק הגיוס החדש שגיבש משרד הבטחון תחת אביגדור ליברמן. לעומתם, יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני – מעדיפים לקדם את החוק הנוכחי.
החשש היחיד אצל חלק מהנציגים החרדים הוא כי ביטול חוק הגיוס יוביל לביטול של כלל תקציבי הישיבות.
און דאס איז פון כיכר השבת, וואס ברענגט אין נאמען פונעם וועד הישיבות וואס ערווארטען/האפן אז דער בג"ץ וועט כאטש געבן אן עקסטענשאן פון לכה"פ עטליכע וואכן
לפני יותר משנה ביטל בג"ץ את "חוק הגיוס" שאיפשר את הארכת הדיחוי מגיוס לצה"ל עבור תלמידי ישיבה, אך נתן למדינה פרק זמן כדי להסדיר את מעמדם של הצעירים החרדים, וכעת החלטתו צפויה להתממש: הערב (מוצ"ש) בחצות פקע החוק המדובר, מה שהופך עשרות אלפי תלמידי ישיבות חייבי גיוס - לעריקים.
הח"כים החרדים עדיין תולים תקווה, שסיכוייה לא גבוהים, כי בג"ץ ייעתר לבקשת המדינה השבוע בענין ויסכים לדחייה של עוד ארבעה חודשים - אחרי דחייה דומה שכבר נתן בעבר, זאת על רקע הסיכוי הקלוש לאישורו של חוק גיוס חדש, בשל חילוקי הדעות לגביו בין אגודת ישראל לבין דגל התורה וש"ס והרוב הקואליציוני השברירי.
כמו כן, ל"כיכר השבת" נודע, כי הערכת משפטנים, עליהם מסתמכים ב'ועד הישיבות', היא שגם אם בג"ץ לא ייעתר לבקשת ארכת ארבעת החודשים, הוא כן יסכים לארכה קצרצרה, בת כשבועיים, להתארגנות טכנית של עולם הישיבות. הערכה זו הובעה בכינוס של כמה ראשי ישיבות לפני יומיים בבית 'ועד הישיבות' בירושלים, בו השתתפו ראש ישיבת סלבודקה הגר"ד לנדו, ראש ישיבת גור הגר"ש אלתר וראש ישיבת תורת זאב הגר"ב סולובייציק ויו"ר הועד הרב חיים אהרן קאופמן.
דא איז נאך איינס פון א אלגעמיינע פרעסע באריכט. וואלא. ווי עס זעט אויס פארשטייט יעדער איינער אז דער חוב גיוס לכל בלייבט נאר אויף פאפיר, און גארנישט טוישט זיך נישט.
החוק החדש תקוע, עתיד החרדים בסימן שאלה: חוק הגיוס פג הלילה
בעוד שהכנסת עדיין לא גיבשה חוק גיוס חדש, פג בחצות החוק הקיים ובכך בוטל מעמדם החוקי של עשרות אלפי תלמידי ישיבה. מצב דומה היה ב-2012, אך החרדים לא גויסו בכפייה. לפי גורמים בקואליציה המצב "אינו דרמטי", אלא שבישיבות חוששים מפגיעה בתקציב
יום שבת, 01 בדצמבר 2018, 21:10
החוק החדש תקוע, עתיד החרדים בסימן שאלה: חוק הגיוס פג הלילה
תוקפו של חוק הגיוס הפוטר עשרות אלפי תלמידי ישיבות במעמד "תורתם אומנותם" מגיוס לצה"ל פג הלילה (ראשון) בחצות ובמקומו נכנס לתוקף חוק שירות הביטחון המחייב גיוס של כלל האזרחים במדינה. מצב דומה היה ב-2012 אז פג תוקפו של חוק טל, אך החרדים לא גויסו בכפייה.
המשמעות העיקרית של החלת חוק שירות הביטחון נוגעת לעשרות אלפי ישיבות ששירותם נדחה כדין לפי החוק הגיוס הקיים. לראשי מערכת הביטחון ברור שצה"ל לא יתוגבר בן לילה בעשרות אלפי חרדים שיתגייסו, עם זאת, חלק מהפוליטיקאים החרדים העלו לאחרונה חשש כי ביטול מעמדם החוקי של עשרות אלפי בחורים יגרור גם ביטול דרמטי של תקציבי הישיבות.
הכנסת טרם חוקקה חוק חדש שיסדיר את מעמד החרדים מול מדינת ישראל מיליטער, זאת למרות פסיקת בג"ץ כי עליה לעשות זאת בתוך שנה היות והחוק הנוכחי אינו שוויוני. בסוף השבוע ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, בקשת דחייה מבג"ץ, אך זו טרם נענתה. אם בג"ץ לא ייתכן הארכה בדיעבד, תלמידי הישיבות יאבדו את מעמדם החוקי.
את הדרישה לבקש פעם נוספת דחייה מבג"ץ העלה לראשונה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה בשבוע שעבר. ליצמן, המכהן בסיעת אגודת ישראל, מוביל קו תקיף מול החוק שגובש במשרד הביטחון, ואושר בקריאה ראשונה. לעומתו, שאר ראשי הסיעות החרדיות - יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני - מעדיפים לקדם את החוק בהקדם.
לפי גורמים בקואליציה, המציאות בה חקיקת חוק חדש לא הושלמה עד לפקיעת החוק הנוכחי "אינה דרמטית". גורם ביהדות התורה הוסיף כי "לא יקרה דבר" היות ולדבריו, "אף אחד לא מחכה בישיבות עם אוטובוסים כדי לגייס אלפי חרדים לצה"ל. צריך לסיים את המשבר הזה ולהביא את הסוגיה הזו לפתרון הטוב ביותר מבחינת כל המעורבים בה".
חוק הגיוס שאושר בקריאה ראשונה במושב הקודם של הכנסת הוא נוסח שגיבש משרד הביטחון וקובע מכסות גיוס, לפיהם 3,348 חרדים יגויסו לצה"ל בשנה הראשונה, ועוד 648 יתגייסו לשירות הלאומי. בהמשך יעלה בהדרגה המספר מ-3,617 בשנה השנייה ועד 5,737 בשנת 2027.
יעקב ליצמן בכינוס של מועצת גדולי התורה בירושלים של אגודת ישראל על חוק הגיוס (אבי כהן)
מתנגד לחוק החדש. סגן שר הבריאות ליצמן
עוד קובע החוק כי גם בשנתיים הראשונות לא יוטלו כל סנקציות אם המכסות לא ימולאו. מהשנה השלישית, ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס ייענשו בשלילת חלק מהתקציב. אם במשך שלוש שנים רצופות ירדו אחוזי גיוס החרדים ב-85% מהיעד, יפקע החוק - ויחול חוק שירות חובה. הנוסח שמעורר את התנגדות חלק מהחרדים, קובע גם כי צעיר יוגדר חרדי אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15, גם אם יצא בשאלה לאחר לימודיו באותה מסגרת.
החוק החדש תקוע, עתיד החרדים בסימן שאלה: חוק הגיוס פג הלילה
בעוד שהכנסת עדיין לא גיבשה חוק גיוס חדש, פג בחצות החוק הקיים ובכך בוטל מעמדם החוקי של עשרות אלפי תלמידי ישיבה. מצב דומה היה ב-2012, אך החרדים לא גויסו בכפייה. לפי גורמים בקואליציה המצב "אינו דרמטי", אלא שבישיבות חוששים מפגיעה בתקציב
יום שבת, 01 בדצמבר 2018, 21:10
החוק החדש תקוע, עתיד החרדים בסימן שאלה: חוק הגיוס פג הלילה
תוקפו של חוק הגיוס הפוטר עשרות אלפי תלמידי ישיבות במעמד "תורתם אומנותם" מגיוס לצה"ל פג הלילה (ראשון) בחצות ובמקומו נכנס לתוקף חוק שירות הביטחון המחייב גיוס של כלל האזרחים במדינה. מצב דומה היה ב-2012 אז פג תוקפו של חוק טל, אך החרדים לא גויסו בכפייה.
המשמעות העיקרית של החלת חוק שירות הביטחון נוגעת לעשרות אלפי ישיבות ששירותם נדחה כדין לפי החוק הגיוס הקיים. לראשי מערכת הביטחון ברור שצה"ל לא יתוגבר בן לילה בעשרות אלפי חרדים שיתגייסו, עם זאת, חלק מהפוליטיקאים החרדים העלו לאחרונה חשש כי ביטול מעמדם החוקי של עשרות אלפי בחורים יגרור גם ביטול דרמטי של תקציבי הישיבות.
הכנסת טרם חוקקה חוק חדש שיסדיר את מעמד החרדים מול מדינת ישראל מיליטער, זאת למרות פסיקת בג"ץ כי עליה לעשות זאת בתוך שנה היות והחוק הנוכחי אינו שוויוני. בסוף השבוע ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, בקשת דחייה מבג"ץ, אך זו טרם נענתה. אם בג"ץ לא ייתכן הארכה בדיעבד, תלמידי הישיבות יאבדו את מעמדם החוקי.
את הדרישה לבקש פעם נוספת דחייה מבג"ץ העלה לראשונה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה בשבוע שעבר. ליצמן, המכהן בסיעת אגודת ישראל, מוביל קו תקיף מול החוק שגובש במשרד הביטחון, ואושר בקריאה ראשונה. לעומתו, שאר ראשי הסיעות החרדיות - יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני - מעדיפים לקדם את החוק בהקדם.
לפי גורמים בקואליציה, המציאות בה חקיקת חוק חדש לא הושלמה עד לפקיעת החוק הנוכחי "אינה דרמטית". גורם ביהדות התורה הוסיף כי "לא יקרה דבר" היות ולדבריו, "אף אחד לא מחכה בישיבות עם אוטובוסים כדי לגייס אלפי חרדים לצה"ל. צריך לסיים את המשבר הזה ולהביא את הסוגיה הזו לפתרון הטוב ביותר מבחינת כל המעורבים בה".
חוק הגיוס שאושר בקריאה ראשונה במושב הקודם של הכנסת הוא נוסח שגיבש משרד הביטחון וקובע מכסות גיוס, לפיהם 3,348 חרדים יגויסו לצה"ל בשנה הראשונה, ועוד 648 יתגייסו לשירות הלאומי. בהמשך יעלה בהדרגה המספר מ-3,617 בשנה השנייה ועד 5,737 בשנת 2027.
יעקב ליצמן בכינוס של מועצת גדולי התורה בירושלים של אגודת ישראל על חוק הגיוס (אבי כהן)
מתנגד לחוק החדש. סגן שר הבריאות ליצמן
עוד קובע החוק כי גם בשנתיים הראשונות לא יוטלו כל סנקציות אם המכסות לא ימולאו. מהשנה השלישית, ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס ייענשו בשלילת חלק מהתקציב. אם במשך שלוש שנים רצופות ירדו אחוזי גיוס החרדים ב-85% מהיעד, יפקע החוק - ויחול חוק שירות חובה. הנוסח שמעורר את התנגדות חלק מהחרדים, קובע גם כי צעיר יוגדר חרדי אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15, גם אם יצא בשאלה לאחר לימודיו באותה מסגרת.
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
אסדר לסעודתא האט געשריבן:די בג"ץ האט אפגעשטופט דער אפלויף דאטום פונעם גיוס המתוקן געזעץ פאר נאך א חודש און אהאלב. גיוס לכל וועט נישט אריינגיין אין קראפט בעפאר יוניאר 15 2019.
דאס קומט דערנאך וואס דער בג"ץ האט לכתחלה געגעבן צייט פון א יאר פארן נייען געזעץ. דערנאך וועו מען האט זיי געבעטן נאך 7 חדשים, האבן זיי געזאגט נאפס, עטץ האט שוין געהאט גענוג צייט עטץ באקומטס נאר 3 חדשים, אבער יעצט בלית ברירה אין די לעצטע רגע האבן זיי געגעבן א פארלענגערונג פון נאך 6 וואכן. יעדער פארשטייט אז די בג"ץ האט זיך נישט געבראכן ווייל זיי זארגן זיך אז די בחורים זאלן קענען זיצען ווייטער און לערנען, נאר ווייל זיי פארשטייען אויך וואס די גאנצע פרייע פרעסע פארשטייט אז א חוק גיוס לכל וועט זיין א פורים, און גייט נאר ברענגן ווייניגער חרדים זאלן אנקומען צום מיליטער. (הלואי וואלט די פרומע פרעסע אויך ארויסגעזאגט דעם אמת אזוי ווי די פרייע, און נישט פראבירן פארקויפן לאקשן כאיל א חק גיוס לכל איז עפעס א קאטסטראפע).
חדשות האט געשריבן:אסדר לסעודתא האט געשריבן:די בג"ץ האט אפגעשטופט דער אפלויף דאטום פונעם גיוס המתוקן געזעץ פאר נאך א חודש און אהאלב. גיוס לכל וועט נישט אריינגיין אין קראפט בעפאר יוניאר 15 2019.
דאס קומט דערנאך וואס דער בג"ץ האט לכתחלה געגעבן צייט פון א יאר פארן נייען געזעץ. דערנאך וועו מען האט זיי געבעטן נאך 7 חדשים, האבן זיי געזאגט נאפס, עטץ האט שוין געהאט גענוג צייט עטץ באקומטס נאר 3 חדשים, אבער יעצט בלית ברירה אין די לעצטע רגע האבן זיי געגעבן א פארלענגערונג פון נאך 6 וואכן. יעדער פארשטייט אז די בג"ץ האט זיך נישט געבראכן ווייל זיי זארגן זיך אז די בחורים זאלן קענען זיצען ווייטער און לערנען, נאר ווייל זיי פארשטייען אויך וואס די גאנצע פרייע פרעסע פארשטייט אז א חוק גיוס לכל וועט זיין א פורים, און גייט נאר ברענגן ווייניגער חרדים זאלן אנקומען צום מיליטער. (הלואי וואלט די פרומע פרעסע אויך ארויסגעזאגט דעם אמת אזוי ווי די פרייע, און נישט פראבירן פארקויפן לאקשן כאיל א חק גיוס לכל איז עפעס א קאטסטראפע).
וואס איז די חילוקים אויף די נייע געזעץ וואס די חרדים ווילן נישט און די אלטע וואס זיי האבן געהאלטן אז סאיז גוט?
john האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:אסדר לסעודתא האט געשריבן:די בג"ץ האט אפגעשטופט דער אפלויף דאטום פונעם גיוס המתוקן געזעץ פאר נאך א חודש און אהאלב. גיוס לכל וועט נישט אריינגיין אין קראפט בעפאר יוניאר 15 2019.
דאס קומט דערנאך וואס דער בג"ץ האט לכתחלה געגעבן צייט פון א יאר פארן נייען געזעץ. דערנאך וועו מען האט זיי געבעטן נאך 7 חדשים, האבן זיי געזאגט נאפס, עטץ האט שוין געהאט גענוג צייט עטץ באקומטס נאר 3 חדשים, אבער יעצט בלית ברירה אין די לעצטע רגע האבן זיי געגעבן א פארלענגערונג פון נאך 6 וואכן. יעדער פארשטייט אז די בג"ץ האט זיך נישט געבראכן ווייל זיי זארגן זיך אז די בחורים זאלן קענען זיצען ווייטער און לערנען, נאר ווייל זיי פארשטייען אויך וואס די גאנצע פרייע פרעסע פארשטייט אז א חוק גיוס לכל וועט זיין א פורים, און גייט נאר ברענגן ווייניגער חרדים זאלן אנקומען צום מיליטער. (הלואי וואלט די פרומע פרעסע אויך ארויסגעזאגט דעם אמת אזוי ווי די פרייע, און נישט פראבירן פארקויפן לאקשן כאיל א חק גיוס לכל איז עפעס א קאטסטראפע).
וואס איז די חילוקים אויף די נייע געזעץ וואס די חרדים ווילן נישט און די אלטע וואס זיי האבן געהאלטן אז סאיז גוט?
איין גרויסע חילוק איז אז די יעצטיגע יעדים אויב ווערן זיי נישט אן געפילט גייען קומען סאנקציעס,
און ביז יעצט איז די יעדים געווען בלויז א ציל וואס די מדינה האט פראבירט אנציקימען,
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
- אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm