טייטל האט געשריבן:וועלכע מעשה? פון חד גדיא?
בעיקר פון ואתא שונרא
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס
לחם לשובע האט געשריבן:tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס
נאך ווייט נישט קיין זיג.
די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
לחם לשובע האט געשריבן:tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס
נאך ווייט נישט קיין זיג.
די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
שמואל בארג האט געשריבן:לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.
וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?
שמואל בארג האט געשריבן:לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.
וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?
אבגדהוזחטי האט געשריבן:שמואל בארג האט געשריבן:לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.
וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?
ארבעטער האבן אמאל געקענט באקומען א דוחוי?!
שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.
הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.
כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.
בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".
חדשות האט געשריבן:שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.
הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.
כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.
בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".
דער פרישער געזעץ אויסער די אלע אלטע חסרונות מאכט עס די יעדים העכער ארויף אין די הויכע 3000 יערליך וואס קומט אויס 20%++ פון די חרדישע בחורים.
אויסער דעם איז געווארן צוגעלייגט די פאלגענדע מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות
דאס הייסט אז אן עכטער אפגעפארענער (אדער ווי אנדערע רופן חייבי כריתות) וועט נישט ווערן גערעכענט אלס א חלק פון די יעדים אפילו אויב איז ער געבוירן ביי חרדים, געלערענט אין א חרדישע חדר און ישיבה. דאס טייטש די מדינה וויל 3500 "נישט נושרים".
חוץ מזה איז געווארן קלאר געשטעלט אז דער געזעץ גייט ווערען צוזאמגעשמאלצען מיט א געזעץ וואס ליעבערמאנס וועדה גייט פארשלאגן, ביים צווייטען און דריטען אפשטימונג. עס איז לייכט זיך פארצושטעלן אז דער צוזאמגעשמאלצענער געזעץ וועט זיין א שיין ביסל ערגער ווי די יעצטיגע.
וירחם ה' על שארית עמו.
שמואל בארג האט געשריבן:לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.
צל עובר האט געשריבן:לחם לשובע האט געשריבן:tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס
נאך ווייט נישט קיין זיג.
די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.
וואס האבן די חרדים געגעבן פאר די אראבערס?
tech yid האט געשריבן:פארוואס זענען זיי דערקעגן טויט שטראָף? וועגן דעם איז ליבערמאן ברוגז אויף זיי?
שפרינגער האט געשריבן:חדשות האט געשריבן:שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.
הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.
כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.
בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".
דער פרישער געזעץ אויסער די אלע אלטע חסרונות מאכט עס די יעדים העכער ארויף אין די הויכע 3000 יערליך וואס קומט אויס 20%++ פון די חרדישע בחורים.
אויסער דעם איז געווארן צוגעלייגט די פאלגענדע מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות
דאס הייסט אז אן עכטער אפגעפארענער (אדער ווי אנדערע רופן חייבי כריתות) וועט נישט ווערן גערעכענט אלס א חלק פון די יעדים אפילו אויב איז ער געבוירן ביי חרדים, געלערענט אין א חרדישע חדר און ישיבה. דאס טייטש די מדינה וויל 3500 "נישט נושרים".
חוץ מזה איז געווארן קלאר געשטעלט אז דער געזעץ גייט ווערען צוזאמגעשמאלצען מיט א געזעץ וואס ליעבערמאנס וועדה גייט פארשלאגן, ביים צווייטען און דריטען אפשטימונג. עס איז לייכט זיך פארצושטעלן אז דער צוזאמגעשמאלצענער געזעץ וועט זיין א שיין ביסל ערגער ווי די יעצטיגע.
וירחם ה' על שארית עמו.
נישט פונקטליך, מ'וועט זיי נאר נישט רעכענען אויב זיי "אינדענטיפיצירן זיך" ביי די רעגירונג אלס פרייע רח"ל, סתם אזוי פון גארנישט היטן ווערט מען נאכנישט אויס חרדי לגבי די יעדים, זיי דארפן זיך אפיציעל איינגעבן אלס פריי, און אזעלכע קען מען נישט רעכענען פון די יעדים, פארשטייט זיך אז מ'קען נישט פאראויסזעהן וואס דער דראפאוט וועט באשליסן ווי אזוי זיך צו איינגעבן.
נאך א פונקט, אויב מ'שטייט נישט אין די יעדים איז נישטא קיין שום סאנקציעס, נאר אז די רעגירונג וועט קוקן נאך פיר יאר אויב מ'איז געשטאנען אין די יעדים, און אויב נישט מוזן זיי מאכן א נייע געזעץ.
אזא געזעץ האט בדרך הטבע נישט קיין שום שאנס אז דער בג"ץ זאל דאס באשטעטיגן.
פרידן האט געשריבן:קענסט די מעשה מיט די יוד האט געזאגט פארן פריץ אז ער קען ביז פינעף יאר אויסלערנען זיין הונט רעדן
מיטן חשבון אז ביז פינעף יאר וועט אדער די הינט אדער די פריץ שטארבען
די גאנצע זאך איז א צייט שפיל מען מאכט א געזעץ, די קעגנער גייען צו די בג"ץ נעמט א יאר צוויי זיי פסל'ן וחוזר חלילה
די פראבלעם איז אז די שפיל קאסט א שיין ביסל אידישע נשמות