הירושלמי המזויף על סדר קדשים

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
גולם פון פראג
שר חמש מאות
תגובות: 601
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גולם פון פראג »

טאבאקא האט געשריבן:
יואל ווייס האט געשריבן:אז מען רעדט שוין, אין 'מעלות' איז פארגאנגענעם ווינטער געווען א לענגערער אפהאנדלונג דורך הרב י. הלוי, אין 3-4 פארזעצונגען.

צ"ל הרב ב. הלוי

אלו ואלו דברי חיים. י. הלוי וועלכער שרייבט לעצטנס אין די מעלות במקומו איז דער זון פון הרב ב. הלוי
פריעדלענדער איז געווען א גרויסער חריף און א דריי קאפ, דעריבער האט ער דאס געקענט צאמשטעלן, בפרט אז ער האט אלעס גענומען פון ברייתות וכדומה וואס ער האט געטראפן צוצייכענען אין יפה עינים, אויך האט ער אריינגעלייגט אלע הלכות פון רמב"ם אויף קדשים וואס האבן נישט קיין מקור (ווי יענער כעלעמער וואס האט קודם געשאסן דעם פייל און נאכדעם געמאלן ארום דעם דעם ציל פונקט...)
עס איז אינטערעסאנט וואס דער חזון נחום (ברודער פון טשעבינער רב) שרייבט, אז עס קען נישט זיין מזויף וויבאלד לויט דעם פירוש וואס ער שרייבט דערויף איז ער א קנאפער תלמיד חכם און נישט קיין בר הכי צו קענען שרייבן אזא ספר
ראש הקהל
שר האלף
תגובות: 1027
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראש הקהל »

גולם פון פראג האט געשריבן:עס איז אינטערעסאנט וואס דער חזון נחום (ברודער פון טשעבינער רב) שרייבט, אז עס קען נישט זיין מזויף וויבאלד לויט דעם פירוש וואס ער שרייבט דערויף איז ער א קנאפער תלמיד חכם און נישט קיין בר הכי צו קענען שרייבן אזא ספר


רבי גולם,
קודם כל ברוך הבא

לא הבנתי, מיינט איר צו שרייבען אז א בר הכי קען עס נישט שרייבען, און ממילא איז עס נישט מזויף
אדער ער איז נישט א בר הכי און ממילא איז עס יא מזויף?
אוועטאר
יואל ווייס
שר האלף
תגובות: 1213
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 28, 2009 9:25 am
לאקאציע: אין גוטע הענט, ב"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יואל ווייס »

ראש הקהל האט געשריבן:
גולם פון פראג האט געשריבן:עס איז אינטערעסאנט וואס דער חזון נחום (ברודער פון טשעבינער רב) שרייבט, אז עס קען נישט זיין מזויף וויבאלד לויט דעם פירוש וואס ער שרייבט דערויף איז ער א קנאפער תלמיד חכם און נישט קיין בר הכי צו קענען שרייבן אזא ספר


רבי גולם,
קודם כל ברוך הבא

לא הבנתי, מיינט איר צו שרייבען אז א בר הכי קען עס נישט שרייבען, און ממילא איז עס נישט מזויף
אדער ער איז נישט א בר הכי און ממילא איז עס יא מזויף?

זייער פשוט, דעם פירוש האט ער דאך זיכער געמאכט, און פון דארט זעט ער נישט אויס צו זיין עפעס ווייסעך וואס. ממילא לייגט זיך נישט אויפ'ן געדאנק אז ער זאל האבן צוזאמגעשטעלט אזא גרויסער ווערק.
__________________________________
This signature was intentionally left blank
אוועטאר
גולם פון פראג
שר חמש מאות
תגובות: 601
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 17, 2011 8:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גולם פון פראג »

ר' יואל, גוט פארשטאנען. בדרך אגב, די רבנים לאזן נישט קינדער קוקן אויף די אינטערנעט
אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18061
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך msp »

העי
אונזער ר' יואל איז דא א זקן ורגיל
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
דרך אגב דער גולם פון פראג האט קיינמאהל נישט עקזיסטירט....
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטאר
יואל ווייס
שר האלף
תגובות: 1213
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 28, 2009 9:25 am
לאקאציע: אין גוטע הענט, ב"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יואל ווייס »

ישר כח ר' מנחם שלו'...
__________________________________
This signature was intentionally left blank
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

1. ער האט עס געטוען ווייל ער איז געוען א קאן-ארטיסט!
2. ער האט עס געטוען, ווייל ער האט נישט געהאט קיין זלעבסט זיכערקייט, אז איינער וועט קויפן זיינע ספרים, איז ארויס מיט א באמבע...
אקח מועד
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 21, 2009 8:23 am

הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אקח מועד »

איז דאס די מצבה פון דעם פרידלענדער ? (דאס איז אין סאטמאר)
אטעטשמענטס
DSCN0974.jpg
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35244
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

מפנח נעלמים ומגלה נסתרות...
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

א גרויסען דאנק הרב אקח מועד, יא דאס איז די מציבה! הרב אבערלאנדער פון בודאפעסט האט אמאל געדרוקט דעם נוסח אין קובץ אור ישראל אבער א בילד האמיר נאכנישט זוכה געווען צו זעהן.

זייער אינטערעסאנט
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יעצט געטראפן דעם בייגעלייגטען מאמר געשריבען אפאר יאר צוריק דורך שאול ווידער אייניקל פון ר' יעקב ווידער פון סיגוט (פלימעניק פון דעם מדפיס ר' מנחם מענדל ווידער פון סיגוט) וועלכער האט געדורקט דעם ירושלמי המזויף און די אנדערע קונטרסים פון פירדלענדער:


כך רימה אלגאזי את סבא

אינטרס כלכלי שחבר לתמימות יהודית הביא לטלטלה בעולם התורני של טרום מלחמת העולם הראשונה. סיפור על ירושלמי מזויף ועל המדפיס התמים, סבי, שנהרג בשואה

שאול וידר


עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, נקבע על ידי הרבנות הראשית כיום זיכרון לכל היהודים שנרצחו בשואת יהודי אירופה. על אף העוגן שנותן יום זיכרון כללי, נדמה כי חלק לא מבוטל מצאצאי הנרצחים מנסים למצוא את היום המשוער או הקרוב ליום מיתת קרוביהם בכדי לייחד יום זיכרון פרטי, בו ייזכר הקרוב באופן אישי יותר. כך הדברים כלפי סבא-רבא שלי, הרב יעקב וידר. במהלך חודש סיוון תש"ד (1944) הגיעו למחנה ההשמדה אושוויץ עשרות אלפים מיהודי הונגריה לאחר מסע מייסר ברכבות משא. בין אותם יהודים היו עשרה מילדיו של ר' יעקב וידר ועוד כמה מנכדיו, וכולם נספו בזמנים שונים מיום הגעתם לגיא ההריגה. אך גורלו של הסבא-רבא עצמו היה שונה: לפי עדויות ניצולים הוא נהרג על רציף הרכבת, במסדר הראשון שנעשה עם הגעתם. הוא סירב להוריד את הכיפה מעל ראשו, וחייל גרמני שהיה לידו לא התמהמה, הכה בראשו עם קת הרובה, והוא צנח ומת.

כך סיפרו ניצולים ששבו לטמישווארה, מקום מגוריו של סבי, ר' יהודה אריה וידר, שנותר השריד היחיד למשפחה. סבי זה ניצל כיוון שהיה במחנות עבודה בחלק הרומני של טרנסילבניה. הניצולים לא ידעו לומר בוודאות באיזה יום נהרג ר' יעקב, אך להערכתם קרוב לוודאי שהיה זה מספר ימים לאחר חג השבועות תש"ד (1944). רק בבגרותי נודע לי על סיפור הירצחו של הסבא-רבא, וכשניסיתי לברר פרטים נוספים עליו שמעתי לראשונה על סיפור הדפסת הירושלמי על סדר קודשים, שיצא לאור לראשונה לפני מאה שנים.


הסדר החמישי

ר' יעקב וידר נולד לערך בשנת תרל"ה (1875). הוא התייתם מהוריו, ומי שגידלו היה דודו, ר' מנחם מנדל וידר שהיה ידוע כ"מדפיס מסיגעט". כנער למד בעצמו את מלאכת הדפוס תוך צפייה והתבוננות מעליית הגג, כיוון שדודו סירב ללמדו אומנות זו. בשנת תרס"ה (1905) הקים בית דפוס משל עצמו בעיירה סעאיני במחוז סאטמאר, טרנסיליבניה. במהלך שנה זו הדפיס ארבעה ספרים, ביניהם הספר 'יערות דבש' לרבי יונתן אייבשיץ. העובדה החשובה לענייננו היא עבודת הדפסה מורכבת של סדר נשים של התלמוד הירושלמי, עם פירוש "חשק שלמה" למסכת יבמות. מחבר ה"חשק שלמה" הוא שלמה יהודה אלגזי ס"ט (ספרדי טהור) המכונה פרידלנדר. אותו פרידלנדר היה תלמיד חכם כישרוני ביותר, ופירושו זכה להסכמות מגדולי הרבנים במחוז סאטמאר והסביבה. מצויד בהסכמות מצוינות ומעריכות על פירושו, עבר פרידלנדר למשימה הבאה: הכנת תלמוד ירושלמי לסדר קודשים.

לפני המשך הסיפור, מספר מילות הסבר מתבקשות: בידינו מצוי כיום תלמוד ירושלמי לארבעה סדרים: זרעים, מועד, נשים ונזיקין. מקריאת הקדמת הרמב"ם לחיבורו "משנה תורה" ניתן להבין כי התלמוד הירושלמי כולל חמישה סדרים, אך הרמב"ם לא מפרט את שמותם. הרב משה מרגלית, בפירושו 'פני משה' לירושלמי, טען כי לא מצוי ירושלמי על קודשים, בעוד שחכם אחר, החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי), סבר שכנראה ישנו כזה, אך הוא נעלם מעינינו. אף בין חוקרי התלמוד נשתמרה מחלוקת זו. בספרו 'ירושלים הבנויה', מצדד ר' שלמה בובר בדעת החיד"א.

על פי דעה זו, החל פרידלנדר ללקט מארבעת התלמודים בירושלמי סוגיות העוסקות בנושאים הקרובים לסדר קודשים, ומתוך אוסף זה ביקש לזייף תלמוד ירושלמי שלם לסדר קודשים, כביכול על סמך כתב יד נדיר שנמצא בדרך מקרית ביותר על ידי אחיו בטורקיה. כתב יד זה, ממשיכה האגדה המלאכותית, הגיע למפרש ירושלמי בשם רבי יהושע בנבנישתי, וזה כתב פירוש בשם "שדה יהושע", ולפני כן התגלגל אצל אחד מאנוסי ליסבון. אחיו של פרידלנדר הצליח להגיע לכתב היד, וקיבל רשות להחזיק בו משך חצי שנה בלבד, שכן בעליו מבני משפחת ה"שדה יהושע" לא היה מוכן למוכרו בעד כל הון שבעולם. מתוך העתקה מהירה מכתב היד המקורי, שהגיעה כביכול לידיו של פרידלנדר, הוא יוציא לאור את הירושלמי על קודשים.


קול קורא כפול

פרידלנדר ידע כי הוצאת הירושלמי תהווה עבורו מקור כלכלי רב ערך, כיוון שעולם התורה יקנה בהמוניו את האוצר הבלום, שנסתר מאות שנים מבלי שלומדי תורה הגו בו. הוא זיהה את התמימות ואת אהבת התורה שהיתה בסבא-רבא שלי, שמדי יום פקד את בית המדרש בשעה חמש, בתום עבודתו בבית הדפוס. פרידלנדר שכנע אותו כי יש בידו כתב יד נדיר לירושלמי קודשים, וכי לאחר הדפסת הירושלמי יזכו שניהם לעושר רב, דבר שיסייע לסבי רבות בפיתוחו של בית הדפוס.

במהלך שנת תרס"ו שקד פרידלנדר על הכנת התלמוד הירושלמי למסכתות חולין ובכורות מסדר קדשים. תוך כדי עבודתו פרסם "קול קורא" המודיע על מציאת כתב היד, הכנתו לדפוס, והוצאתו לאור בע"ה בשנת תרס"ז. מתברר כי הוא שלח שני סוגים של "קול קורא": הראשון נועד לרבני עיירות וערים במזרח אירופה, למעט רוסיה. בכרוז זה הופיעו המלצותיהם של ארבעה מגדולי הרבנים והאדמו"רים שבאזור סאטמר, הכותבים על החשיבות האדירה של המסמך שברשות פרידלנדר. קול קורא זה שימש גם לפנייה בבקשה לתרומה כספית, בשל ההוצאות הרבות שיש בהכנת כתב היד לדפוס.

וכך כתב הגאון מבערז'אן, הרב שלום מרדכי שבדרון, בעל שו"ת מהרש"ם: "ראיתי אור כי יהל כשמש בצהרים, הוא הירושלמי קודשים... ועלינו לברך יוצר המאורות...". והוסיף הרב יצחק לייב סופר, בנו של ה'כתב סופר': "ובוודאי, מי שאהבת התורה בוער בקרבו, יביא את הברכה היקרה הזאת אל ביתו בכסף מלא". דברים בסגנון דומה כתב בעל 'תבואות השדה', הרב אליעזר דייטש, וכן אב בית הדין של סאטמאר, הרב יהודה גרינולד.

קול קורא שני נשלח לחכמי תורה שהיו ידועים גם כאנשי מחקר במדעי היהדות, כגון רבי שלמה בובר ור' שניאור זלמן שכטר, נשיא הסמינר התיאולוגי יהודי בניו יורק. שכטר, שעסק באותה עת במיפוי והוצאה לאור של קטעים מ"הגניזה הקהירית", קיבל כרוז דומה, שהודפס ללא חוות דעת הרבנים (כך מתברר מעבודת מחקר מקיפה על כתביו של שכטר, שערך הרב ברוך אוברלנדר, רבה של קהילת חב"ד בבודפסט כיום). שכטר התלהב ממכתבו של פרידלנדר, והיה מוכן לשלוח סכום כסף נכבד תמורת קבלת כתב היד בתוך זמן מה. פרידלנדר שולח לשכטר במהלך מחציתה השניה של שנת תרס"ו עשרות מכתבים, ובהם הוא מתמקד בשני נושאים מרכזיים: האחד, תיאור הקשיים והעיכובים שיש לו בקבלת כתב היד המקורי, למרות הכסף שקיבל משכטר; השני, בקשה לסכומי כסף נוספים, זאת כיוון שהמדפיס עני מאוד ומתעכב בעבודתו. מחד הוא משמיץ את סבי, אך מאידך אין הוא נמנע במקביל לשלוח לבובר מכתבים שבהם הוא משבח את המדפיס ומבקשו לכתוב לשכטר בבקשה לתרומה כספית נוספת. מדי פעם הוא שולח לדוגמא דפי ירושלמי שכבר הוכנו בדפוס, על מנת שניתן יהיה להתרשם כי העבודה בעיצומה.


הבית התחמם מספרים

בחורף תרס"ז יצא הכרך של מסכת חולין ובכורות עם מבוא וביאור מילים מאת רבי שלמה בובר, ופירושו של פרידלנדר "חשק שלמה", עם מבוא ובו תיאור סיפורי גדוש בפרטים על גילגולו המופלא של כתב היד שממנו הודפס ויצא לאור הכרך.

הספר, כמתבקש, עורר עניין רב בקרב לומדי התורה, וגדולי רבני אירופה רכשו אותו. מספר חודשים לאחר מכן פורסם בכתב העת 'הקדם' מאמר מאת הפרופ' המלומד בנימין זאב באכר, שטען שיש בירושלמי החדש דברים תמוהים. במקביל, רבה של רוטרדם בהולנד, הרב ד"ר דב אריה ריטר, פרסם בכתב העת "דר יזראעליט" מאמר מפורט, שבו הוא טוען מפורשות כי הירושלמי מזויף. לחיזוק דעתו הוא מקבל מכתב מהרב מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", שבו נכתב כי פרידלנדר אינו ספרדי כלל, ואף שמדבר הוא עברית הרי שכישרון יש בו לשפות. מקום לידתו הוא ביעשינקביץ שבפלך וויטעבסק, ו"ומרוסיה יצא העגל הזה". לדעה זו הצטרף גם חוקר הירושלמי מווילנא, הרב דוב ראטנר, בעל "אהבת ציון וירושלים".

כנגד חיבורו של הרב ריטר יצא בשנת תרס"ח חיבור בשם 'ענה כסיל - או על שלושה פושע ישראל". אף חיבור זה הודפס בבית הדפוס של סבי, ומגמתו תשובה גלויה כנגד הרב ריטר. מחבר הספר הוא אברהם רוזנברג, שמציג עצמו כתלמידו המובהק של פרידלנדר (בדיעבד התברר, כמובן, כי רוזנברג הוא לא אחר מאשר פרידלנדר עצמו). בכל אותה שנה הדפיס סבי רק ספר אחד: קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. כנראה שאת עיקר זמנו ייחד לעבודה על הכרך השני של הירושלמי החדש על קודשים.

במהלך אותה שנה ניתק שכטר את התקשרותו עם פרידלנדר, כנראה משום שלא זכה לראות את כתב היד שפרידלנדר הבטיח לו, במקביל לשמיעת ההדים מהפולמוס התוסס שהתרחש במזרח אירופה. בשנת תרס"ט יצא לאור מבית הדפוס של סבי חלק נוסף מן התלמוד הירושלמי לסדר קודשים, הפעם מסכתות זבחים-ערכין, ובו גם הבטחה לכרך שלישי על מסכתות נוספות. בשנה שלאחר מכן, שנת תר"ע, לא הדפיס סבי שום ספר. כנראה שבשלב זה החלה אצלו הידרדרות כלכלית, שנבעה מכך שהשקיע את כל כספו בקניית הזכויות על העתק כתב היד שפרידלנדר השתמש בו. בנוסף הצטברה התנגדות חריפה מאת רבני הונגריה לרכישת הספרים, דבר שצמצם את מכירת הספרים שהודפסו ואת האפשרות להרוויח מכך כסף.

מצבה הכלכלי של המשפחה הורע ביותר עקב פרשה זו. סבי (ר' יהודה אריה וידר) סיפר כי אחד מזיכרונות הילדות שלו הוא שבמשך כמה שנים חימום הבית בעונת החורף היה על ידי כריכות הספרים ועשרות אלפי הדפים אשר הודפסו להכנת ספרי "ירושלמי" אלו...


למרות הבגד הלבן

לסבא-רבא לא היתה הרבה ברירה; הסיכוי הקלוש שבדברי פרידלנדר יש אמת הוביל אותו בשנת תרע"א להתאמץ ולהדפיס ספר בודד בשם 'חרב נוקמת', שאף אותו כתב פרידלנדר, הפעם בשמו של רב לא מוכר מהעיר וינה. בספר זה הוא מתפלמס בצורה פוגעת וחסרת גבולות עם אחד מגדולי הדור ההוא, הרב מאיר פלוצקי, הידוע כבעל פירוש "כלי חמדה" על התורה, כנגד חיבורו "שאלו שלום ירושלים" אשר הוציא בשנת תר"ע.

הרב פלוצקי יוצא בחיבורו על מנת "לשרש חלק מסולף זה מתורתנו הקדושה אשר ניתנה משמים ולא תהא תורה אחרת", זאת למרות שהיה מבין ראשוני המתלהבים מהוצאתו לאור של הירושלמי, ואף ציטט ממנו בפירושו. בעל "כלי חמדה" מוכיח שמדובר במעשה רמאות באמצעות הפרכת סיפור המעשה של מציאת כתב היד.

הישועה לסבי ומשפחתו לא הגיעה אף מהספר 'חרב נוקמת', ויצירתו של פרידלנדר לא זכתה לחידוש אמינותה. אט אט הצטרפו לרב פלוצקי גדולי רבני אירופה, ביניהם הגאון הרוגצ'ובר, רבי יוסף רוזין, בעל 'משך חכמה', הרב מאיר שמחה מדווינסק, וכן האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת'. האדמו"ר מגור ביקש שיביאו לפניו את המחבר או את כתב היד, וכאשר נשלח אליו קטע ממה שנטען כי הוא כתב היד, הוכיח דרך גירוד כי מדובר בזיוף. בשנת תרע"ג יצא ספר בשם 'ציד רמייה' מאת ר' יעקב צבי ינובסקי מקייב, ובו הראה כיצד נעשתה לדעתו מלאכת ההעתקה מסדרים אחרים. יש לציין שרוב הרבנים שיצאו נגד הספר הביעו את התלהבותם ושמחתם בתחילה, בראשית גילויו של הספר בדפוס. ידוע הסיפור על החכם הצפתי הרב יעקב דוד בן זאב (הרידב"ז), שבעת קבלת הכרך הראשון של הירושלמי על קודשים לבש בגדי לבן ובירך "שהחיינו"; לאחר מספר שנים, הצטרף גם הוא לדעת הרבנים שחשבו כי מדובר בזיוף.

בספר 'קיצור תולדות החפץ חיים' מספר בנו כי אביו רכש תפילין של רבינו תם, כיוון שמאחת הסוגיות בירושלמי הנ"ל נמצאה תמיכה לשיטתו בעניין סדר הפרשיות. לאחר שהחל להתברר כי יש ספקות לגבי מקוריות הירושלמי החדש, חדל ה"חפץ חיים" ממנהגו

בספר היובל 'הפרדס' משנת תשי"א, כותב הרב יקותיאל יהודה גרינולד בזיכרונותיו שהיו לו קשרים קרובים עם פרידלנדר, ומספר שבאחת משיחותיהם התוודה פרידלנדר באוזניו כי מעולם לא מצא כתב יד לסדר קודשים של הירושלמי. "אכן אמת זייפתי", אמר לו, "ואף החיבור בשם תלמידי אברהם רוזנברג שלי הוא". פרידלנדר הודה לו ששמו אינו אלגאזי ושאינו ס"ט, וכי שמו מלידה הוא זוסיא ומקום לידתי ביעשינקביץ. בנוסף אמר לו כי קל היה לו לבצע את מלאכת הרמייה דווקא בהונגריה, כי יש בה "אנשים תמימים וישרים".


רמייה בסדר נשים

לא אפרט כאן בנוגע לרמאויות נוספות שמצאו הרבנים והחוקרים במהלך חייו ואופיו של פרידלנדר, ואסתפק בציון שתיים עיקריות: האחת - התברר שניסה לזייף קמיע אשר ממנו רצה להוכיח כי רבי יונתן אייבשיץ האמין בשבתי צבי כמשיח; השנייה היא מתוך זיכרונות הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר): בשנת תרנ"ב (1892) רצה פרידלנדר לשאת לאישה נערה מפולטאבה, תוך שהוא מציג עצמו כד"ר וייס. כאשר אביה ניסה לברר עליו פרטים באמצעות הודעה בעיתון 'המליץ', התברר ממכתב תגובה שקיבל להודעתו כי פרידלנדר, ד"ר וייס, הותיר אישה עגונה במקום הולדתו ובני משפחת האישה מחפשים אחריו. מכתב תגובה שני שהתקבל היה בשבחו המופלא של פרידלנדר, אך רב המקום גילה על ידי השוואת כתב היד שאף את המכתב הזה כתב פרידלנדר בעצמו.

אף שסיפור המרמה מסקרן ומושך, הרי שתלמידי החכמים ולומדי התורה המרוּמים חשובים יותר. כמובן, מעייני נתונים יותר מכל לסבי הגדול והתמים, שניסה לקיים עצמו בדוחק בעקבות מעשה פרידלנדר על ידי הדפסת ספר בודד בשנים תרע"ב עד תרע"ה, אז נאלץ "לפשוט את הרגל". בית הדפוס נסגר למשך שש שנים. בשנת תרפ"ב נפתח בית הדפוס מחדש בסיוע שני הבנים, כשסבי ר' יהודה אריה נושא בעיקר עול העבודה. שלוש שנים לאחר פתיחת בית הדפוס בשנית, בשנת תרפ"ה, בית הדפוס כבר הדפיס למעלה מעשרה ספרים. במשך הזמן נהפך לבית הדפוס המוביל בטרנסילבניה. עד לשנת תש"ג (1943) הודפסו בו כמאה ועשרה ספרים. אף בשנת תש"ג עצמה הצליח סבא לעבוד, ולהדפיס את הספר "בעל שם טוב", ואת חידושיו ודרשותיו של אב בית הדין בשולגוטריאן, רבי משה בן אהרן דוד דייטש.

ידוע לי כי היה לסבי ז"ל כעס רב על פרידלנדר ומעשהו, אך לא שמעתי ממנו אמירות כנגדו. מאידך, סבי הדגיש את אמונת החכמים שהיתה לאביו, וציין שרק לאחר שנתנו רבני הסביבה את אישורם החל במלאכה - מלאכה שראה בה לא רק פרנסה, אלא מלאכת קודש למען הפצת תורה והאדרתה.
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

א שארפע בריוו פון אברהם ראזענבערג/פריעדלענדער מערקט ווי ער באטיטעלט דר. ריטטער מיט ימ"ש.
אטעטשמענטס
rosenberg.jpg
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

אפאר אינרעסאנטע זאכן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

לגבי דער ירושלמי המזוייף, והבוחר יבחר:
שמעתי מהגה"ח הישיש ר' יוסל הורביץ שליט"א ר"י חידושי הרי"ם ת"א, לגבי המעשה הידוע מהא"א מגור, שאמר שרוצה לבדוק את הכת"י, וקרע מקצתו, ואח"כ אמר, שכיון שהוא מבין בכת"י ודאי שאין זה מזמן הירושלמי. וא"ל שתמיד היה תמוה בעיניו מעשה זה, שהרי כיצד יתכן שהא"א קרע כת"י שלא שייך לו. וא"ל ששאל בענין זה את הבית ישראל מגור. וא"ל שהמעשה ההוא מתחילתו ועד סופו שקר, כיון שהוא יודע שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת [וזה דבר ידוע בין כל חסידי גור שבתחילה סבר כך], אלא שכיון שקמו עליו עוררין, אמר שישאלו את ר' מאיר דן, אמנם אחר ששאלו אותו והחליט ר' מאיר דן שירושלמי זה הוא מזוייף, שוב לא רצה להביע את דעתו. אמנם כפי הנראה עד סוף ימיו היה סבור כי יתכן שירושלמי זה הוא אמת. כך אמר הבית ישראל מגור להגה"ח הנ"ל, והוא חידוש.
וכשלעצמו, האט הגה"ח הנ"ל אפאר ראיות, אז קען זיין אז דער ירושלמי איז יא אמת, ואכ"מ להאריך בזה.
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

יצחק פון ישיבה האט געשריבן:לגבי דער ירושלמי המזוייף, והבוחר יבחר:
שמעתי מהגה"ח הישיש ר' יוסל הורביץ שליט"א ר"י חידושי הרי"ם ת"א, לגבי המעשה הידוע מהא"א מגור, שאמר שרוצה לבדוק את הכת"י, וקרע מקצתו, ואח"כ אמר, שכיון שהוא מבין בכת"י ודאי שאין זה מזמן הירושלמי. וא"ל שתמיד היה תמוה בעיניו מעשה זה, שהרי כיצד יתכן שהא"א קרע כת"י שלא שייך לו. וא"ל ששאל בענין זה את הבית ישראל מגור. וא"ל שהמעשה ההוא מתחילתו ועד סופו שקר, כיון שהוא יודע שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת [וזה דבר ידוע בין כל חסידי גור שבתחילה סבר כך], אלא שכיון שקמו עליו עוררין, אמר שישאלו את ר' מאיר דן, אמנם אחר ששאלו אותו והחליט ר' מאיר דן שירושלמי זה הוא מזוייף, שוב לא רצה להביע את דעתו. אמנם כפי הנראה עד סוף ימיו היה סבור כי יתכן שירושלמי זה הוא אמת. כך אמר הבית ישראל מגור להגה"ח הנ"ל, והוא חידוש.
וכשלעצמו, האט הגה"ח הנ"ל אפאר ראיות, אז קען זיין אז דער ירושלמי איז יא אמת, ואכ"מ להאריך בזה.

עכשיו ראיתי שבצייטונג המבשר נכתבו כמה מאמרים בענין הירושלמי הנ"ל, ובין הדברים הביאו מה שכתבתי כאן, ועוותו בכוונה סיפור המעשה, להוכיח שדעת האמרי אמת היתה שהירושלמי מזוייף, ואני מוחה מחאה נמרצת על המעוותים דברי האדמורי"ם מגור, מחמת שאין הדברים מוצאים חן בעיניהם.
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

אמרתי להוסיף דבר שכתב בעניין זה הרב לייב בן החפץ חיים בספרו 'דוגמא מדרכי אבי', וז"ל:
כן, לא הניח [-החפץ חיים] תפילין דר"ת, עד עת זקנתו בשני המלחמה שהתגורר באוקריינא בין החסידים שאז קנה תפילין דרת, והניחם עד הסתלקותו. וחשבתי כי הניחם, לצאת דעת החסידים שישב בקרבם, שבעיניהם הוא דין גמור ומי שאינו מניח הוא בבחינת קרקפתא וכו', ואיכא חילול כבוד התורה, אמנם בשאלי אותו פעם, ענה לי כי בירושלמי שנתגלה מחדש על מס' מנחות מפורש בו הנחת, כדעת ר"ת, וע"כ החל להניחם.
אמנם אם מפני זה, כבר נודע כי הירושלמי הזה הוא מזויף, וגם מר אבא שלא מיהר להסכים על זיופו נאר לבסוף ידיו ממנו, כאשר הודעתיו כי המוציא לאור הזה הוא זייפן מפורסם עוד מעשרים שנה לפנים, קודם שהרעיש את העולם במציאתו, וכבר נרדף על צוארו אז, במכ"ע המליץ משנות תרנ"ב ותרנ"ג, על זיופיו הרבים, ועל אומנותו הנפלאה בחיקוי כתבים, אז רפו ידיו ולא הזכיר אותו שוב.
אוועטאר
תלישא קטנה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 277
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 26, 2020 2:43 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תלישא קטנה »

נמצא באוצר הספרים של הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א וכשנשאל ע"כ אמר 'ס'איז דא דארט אינטרעסאנטע זאכן' (וליודעי שיחו הכוונה שמעיין ומשתמש בזה לפעמים ...)
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

תלישא קטנה האט געשריבן:נמצא באוצר הספרים של הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א וכשנשאל ע"כ אמר 'ס'איז דא דארט אינטרעסאנטע זאכן' (וליודעי שיחו הכוונה שמעיין ומשתמש בזה לפעמים ...)

וכן אני נוהג.
קודם האט עס הערות פון הגאון מהרש״ם וואס זענען גילטיג אפילו נאכן ידיעה איז דער ירושלמי איז פאלש.
נאכדעם איז דא דער מבוא פון שלמה באבער, וואס האט חידושים.
אויך איז דער חיבור זעלבסט מיטן פירוש - טשיקאוו.
אוועטאר
תלישא קטנה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 277
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 26, 2020 2:43 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תלישא קטנה »

חוח בין השושנים האט געשריבן:
תלישא קטנה האט געשריבן:נמצא באוצר הספרים של הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א וכשנשאל ע"כ אמר 'ס'איז דא דארט אינטרעסאנטע זאכן' (וליודעי שיחו הכוונה שמעיין ומשתמש בזה לפעמים ...)

וכן אני נוהג.
קודם האט עס הערות פון הגאון מהרש״ם וואס זענען גילטיג אפילו נאכן ידיעה איז דער ירושלמי איז פאלש.
נאכדעם איז דא דער מבוא פון שלמה באבער, וואס האט חידושים.
אויך איז דער חיבור זעלבסט מיטן פירוש - טשיקאוו.

דאס איז ברור כשמש ... פאר יעדער וואס האט נאר אמאל אריינגעקוקט ... נאר די שאלה בעינה עומדת צו דאס אז ס'איז מזוייף מאכט עס אוועק ... ומדבריו למדת ...
שלומעלע
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 02, 2015 6:14 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלומעלע »

יצחק פון ישיבה האט געשריבן:
יצחק פון ישיבה האט געשריבן:לגבי דער ירושלמי המזוייף, והבוחר יבחר:
שמעתי מהגה"ח הישיש ר' יוסל הורביץ שליט"א ר"י חידושי הרי"ם ת"א, לגבי המעשה הידוע מהא"א מגור, שאמר שרוצה לבדוק את הכת"י, וקרע מקצתו, ואח"כ אמר, שכיון שהוא מבין בכת"י ודאי שאין זה מזמן הירושלמי. וא"ל שתמיד היה תמוה בעיניו מעשה זה, שהרי כיצד יתכן שהא"א קרע כת"י שלא שייך לו. וא"ל ששאל בענין זה את הבית ישראל מגור. וא"ל שהמעשה ההוא מתחילתו ועד סופו שקר, כיון שהוא יודע שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת [וזה דבר ידוע בין כל חסידי גור שבתחילה סבר כך], אלא שכיון שקמו עליו עוררין, אמר שישאלו את ר' מאיר דן, אמנם אחר ששאלו אותו והחליט ר' מאיר דן שירושלמי זה הוא מזוייף, שוב לא רצה להביע את דעתו. אמנם כפי הנראה עד סוף ימיו היה סבור כי יתכן שירושלמי זה הוא אמת. כך אמר הבית ישראל מגור להגה"ח הנ"ל, והוא חידוש.
וכשלעצמו, האט הגה"ח הנ"ל אפאר ראיות, אז קען זיין אז דער ירושלמי איז יא אמת, ואכ"מ להאריך בזה.

עכשיו ראיתי שבצייטונג המבשר נכתבו כמה מאמרים בענין הירושלמי הנ"ל, ובין הדברים הביאו מה שכתבתי כאן, ועוותו בכוונה סיפור המעשה, להוכיח שדעת האמרי אמת היתה שהירושלמי מזוייף, ואני מוחה מחאה נמרצת על המעוותים דברי האדמורי"ם מגור, מחמת שאין הדברים מוצאים חן בעיניהם.

אביסעל פאני! אלע גדולי ישראל האבען פארשטאנען אז ס'איז מזוייף מיט שטארקע הוכחות פונם תוכן, אין נאר דער אמרי אמת, דער גרויסע ביבליטעק (אין נאך א גרעסערע בקי) האט זיך געלאזט נארען? דאס וואס ר' יצחק ברענגט "שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת", דאס איז געווען, ווען ער האט געהערט דער שמיעה אז מ'האט געטראפען דער כתב יד, האט ער זעך זייער געפרייט אין געלאזט מודיע זיין אז ער'ט עס הייסען קויפען פאר דער גערער שטיבלעך. אבער נאכ'ן באגעגענען מיט'ן מזייף אין דער תוכן, האט ער שוין ערשט אוועק געמאכט. וראה מכתב מאחיו הגה"ק מפאביניץ.
נגד ירושלמי קדשים - מהרב מפביניץ.jpg
נגד ירושלמי קדשים - מהרב מפביניץ.jpg (161.88 KiB) געזען 2033 מאל
שלומעלע
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 02, 2015 6:14 am

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלומעלע »

תלישא קטנה האט געשריבן:נמצא באוצר הספרים של הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א וכשנשאל ע"כ אמר 'ס'איז דא דארט אינטרעסאנטע זאכן' (וליודעי שיחו הכוונה שמעיין ומשתמש בזה לפעמים ...)

חשש לשון הרע. כ'האב געקענט א גרויסע אספן ספרים א חשובע רב, זיך גיט געלאסט קאסטען פאר אלטע ספרים מיט כתבי יד, ווען מ'האט עם געברענגט דער ירושלמי קדשים, האט ער'עס ארויס געשיקט פון שטיב משום אל תשכן באהליך עוולה.
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

חשש לשון הרע גאר. פלא.
איז דא א מעגליכקייט אז איינער זאל אמאל 'נכשל ווערן' דורך דעם ירושלמי המזויף באיזה אופן שהוא? קענסט די טייטש פון אל תשכן באהליך עולה?
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

שלומעלע האט געשריבן:
יצחק פון ישיבה האט געשריבן:
יצחק פון ישיבה האט געשריבן:לגבי דער ירושלמי המזוייף, והבוחר יבחר:
שמעתי מהגה"ח הישיש ר' יוסל הורביץ שליט"א ר"י חידושי הרי"ם ת"א, לגבי המעשה הידוע מהא"א מגור, שאמר שרוצה לבדוק את הכת"י, וקרע מקצתו, ואח"כ אמר, שכיון שהוא מבין בכת"י ודאי שאין זה מזמן הירושלמי. וא"ל שתמיד היה תמוה בעיניו מעשה זה, שהרי כיצד יתכן שהא"א קרע כת"י שלא שייך לו. וא"ל ששאל בענין זה את הבית ישראל מגור. וא"ל שהמעשה ההוא מתחילתו ועד סופו שקר, כיון שהוא יודע שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת [וזה דבר ידוע בין כל חסידי גור שבתחילה סבר כך], אלא שכיון שקמו עליו עוררין, אמר שישאלו את ר' מאיר דן, אמנם אחר ששאלו אותו והחליט ר' מאיר דן שירושלמי זה הוא מזוייף, שוב לא רצה להביע את דעתו. אמנם כפי הנראה עד סוף ימיו היה סבור כי יתכן שירושלמי זה הוא אמת. כך אמר הבית ישראל מגור להגה"ח הנ"ל, והוא חידוש.
וכשלעצמו, האט הגה"ח הנ"ל אפאר ראיות, אז קען זיין אז דער ירושלמי איז יא אמת, ואכ"מ להאריך בזה.

עכשיו ראיתי שבצייטונג המבשר נכתבו כמה מאמרים בענין הירושלמי הנ"ל, ובין הדברים הביאו מה שכתבתי כאן, ועוותו בכוונה סיפור המעשה, להוכיח שדעת האמרי אמת היתה שהירושלמי מזוייף, ואני מוחה מחאה נמרצת על המעוותים דברי האדמורי"ם מגור, מחמת שאין הדברים מוצאים חן בעיניהם.

אביסעל פאני! אלע גדולי ישראל האבען פארשטאנען אז ס'איז מזוייף מיט שטארקע הוכחות פונם תוכן, אין נאר דער אמרי אמת, דער גרויסע ביבליטעק (אין נאך א גרעסערע בקי) האט זיך געלאזט נארען? דאס וואס ר' יצחק ברענגט "שדעתו של אביו זיע"א היתה מתחילה שהירושלמי הוא אמת", דאס איז געווען, ווען ער האט געהערט דער שמיעה אז מ'האט געטראפען דער כתב יד, האט ער זעך זייער געפרייט אין געלאזט מודיע זיין אז ער'ט עס הייסען קויפען פאר דער גערער שטיבלעך. אבער נאכ'ן באגעגענען מיט'ן מזייף אין דער תוכן, האט ער שוין ערשט אוועק געמאכט. וראה מכתב מאחיו הגה"ק מפאביניץ.
נגד ירושלמי קדשים - מהרב מפביניץ.jpg

א. אז יש לנו ויכוח מה אחז האמרי אמת, און דו ווילסט מיר ברענגען א ראי' פון דער פיביאניצער רב'ס בריוו אז זיין ברודער דער אמרי אמת, גם אחז כדעתו, נו נו...
ב. מדוע דעתך שכל גדולי ישראל סברו כך, היו שסברו למסקנא שאינו נכון, אבל המהרש"ם וודאי בתחילה אחז כך, וכן החפץ חיים והאוסטרעווצער, ואיני רואה שכ"כ היתה קלושה ידיעת האוסטראווצער
ג. יש עוד מילין בזה, שהביא לי ראיות הגה"ח הנ"ל, שאף שרמ"ד כתב שבפשטות חזר בו המהרש"ם לא היו כן פני הדברים, ומחמת כבוד ת"ח, [דממ"נ, או המהרש"ם או הכלי חמדה], אין כדאי לעלות הדברים בפורום זה.
ד. עכ"פ א"ל הנ"ל, שבפולין קודם המלחמה נחשב היה הדבר כספק, ודברים רבים מעניין זה נאמרו בלחישה, ואיני רוצה לפרטם כאן מסיבות מובנות, ורק דברי הבית ישראל ששמעתי מכמה מתלמידיו שדיבר עמהם מעניין זה, אמרתי שכיון שמפורסמים הדברים, אעמיד דבר על דיוקו.
שלומעלע
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 02, 2015 6:14 am

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלומעלע »

חוח בין השושנים האט געשריבן: קענסט די טייטש פון אל תשכן באהליך עולה?

אין די תשובה פונם ראגעטשאווער בשו"ת צפנת פענח, אזוי אויך אין דער בריף פון ר' מאיר שמחה, זאגען ביידער זיי ווילען דאס נישט האלטען אין שטוב משום אל תשכן באהליך עוולה
יצחק פון ישיבה האט געשריבן:א. אז יש לנו ויכוח מה אחז האמרי אמת, און דו ווילסט מיר ברענגען א ראי' פון דער פיביאניצער רב'ס בריוו אז זיין ברודער דער אמרי אמת, גם אחז כדעתו, נו נו...

אז היו איזה דברים שהגה"ק מפאביניץ אחז אחרת מאחיו נו נו... אבל המכתב הוא מתוך עיתון המודיע פלטובה, וכאשר מזכיר מערכת עיתון ההוא הי' ר' איטשע מאיר לעוין, קשה להניח שהי' מאשר הכנסת מכתב דודו אם זה סותר (ומבזה) דעת חמיו הק', ודי בזה.
יצחק פון ישיבה האט געשריבן:ג. יש עוד מילין בזה, שהביא לי ראיות הגה"ח הנ"ל, שאף שרמ"ד כתב שבפשטות חזר בו המהרש"ם לא היו כן פני הדברים, ומחמת כבוד ת"ח,אין כדאי לעלות הדברים בפורום זה.

לא לערב דעת גדו"י "מתחילה". ולגבי מסקנת המהרש"ם, מתוך גליון אור ישראל, מכתב למערכת
אור ישראל.jpg
אור ישראל.jpg (42.53 KiB) געזען 1974 מאל
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

שלומעלע האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן: קענסט די טייטש פון אל תשכן באהליך עולה?

אין די תשובה פונם ראגעטשאווער בשו"ת צפנת פענח, אזוי אויך אין דער בריף פון ר' מאיר שמחה, זאגען ביידער זיי ווילען דאס נישט האלטען אין שטוב משום אל תשכן באהליך עוולה


אוודאי פארשטיי איך זיי. ואינו דומה זה לזה. אויף זייער ירושלמי קדשים איז נישט געשטאנען ארויפגעדרוקט "המזויף" ווי ס'שטייט היינט אויפן דעקל פון קאפי-קארנער'ס מהדורא.
בכלל, צוליב די מיימינים און משמאילים וואס זענען געווען אין יענע צייט, איז געווען א מקום לחשוש אז איינער וועט מיינען אז דער ירושלמי איז יא עכט, ממילא איז שייך "אל תשכן באהליך עולה". אבער היינט איז אנדערש.

אגב, שלומעלע, האב איך הנאה פון דיין בקיאות.
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

רבי שלמה כ׳געדענק אמאל הערן א מעשה אז דער פני מנחם האט פארציילט אז זיין טאטע האט עם געשיקט אמאל קויפן געוויסע ספרים אין א ספרים געשעפט אין ווארשא(?) און ווען ערז אריינגעקומען און געבעטן דער מוכר פאר די ספרים איז ער דערציטערט געווארן זעהענדיג אז פאר א לייטער האט ער גענוצט א הויפן ספרים וואס זענען געלעגן אויף ד׳רערד קוקנדיג נענטער האט ער געזען אז ס׳איז די ירושלמי אויף קדשים...

רבי יצחק כ׳מיין דאס געט א שטיקל בליק אויף וויזוי דער המון עם אין פולין האט געקוקט דערויף
דביה תחדי נפשא
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”