ספרים חדשים שיצאו לאור

[גדול מרבן]

יא, ר' איסר ב"ר תנחום

[ישלהוסיף]

נאך נישט אזוי גרונטליך שטודירט, אבער אין עטליכער פלעצער געזעהט אפענע סילופים, ריריטען היסטורי בלע"ז

למשל?

בהקדם כמה "חידושים".
דף ט': השכינה הקדושה נתגלתה להמגיד זי"ע בחלום הלילה...

דף יב: סיפר רבינו, דליארצייט הראשון של הרבי ר' אלימלך שנת תקמ"ח נתאספו החבריא קדישא מלמידיו הקדושים וכו' וכו' התלמידים הקדושים המתינו עד שהגיע הרה"ק מראפשיץ זי"ע והציעו לפניו את שתי הצדדים... (דער וואס פאשטייט וואס איך מיין).

דף טז: סיפר רבינו ששמע מאיש אחד שהכיר אשה זקינה מטבריה שסיפרה שבצעירותה חלמה שנפטר הרה"ק מאפטא והביאו את הארון ממעזיבוז לטבריה, בבוקר הלכה וסיפרה חלומה להגבאי של החבריא קדישא וכו' ביום השני מצא פתאות הגבאי דח"ק בבית החיים צורת קבר ועפר בצדה ואכן מקובל ששם הוא מקום קבורת הרה"ק מאפטא.

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

[הוצאת.אמת]

בהקדם כמה "חידושים".
דף טז: סיפר רבינו ששמע מאיש אחד שהכיר אשה זקינה מטבריה שסיפרה שבצעירותה חלמה שנפטר הרה"ק מאפטא והביאו את הארון ממעזיבוז לטבריה, בבוקר הלכה וסיפרה חלומה להגבאי של החבריא קדישא וכו' ביום השני מצא פתאות הגבאי דח"ק בבית החיים צורת קבר ועפר בצדה ואכן מקובל ששם הוא מקום קבורת הרה"ק מאפטא.

וואס איז דער חידוש, דער מנחת אלעזר ברענגט דאס אויכעט, וראה ספר מסעות ירושלים

[ישלהוסיף]

זה לשונו פון מסעות ירושלים:
ח. וגם סיפר המעשה מהגה״ק מרן בעל אוהב ישראל מאפטא זי״ע אשר נודע כי אחרי פטירתו לחיי העולם הבא (ה׳ ניסן תקפ׳׳ה) פתאום הקישו בדלתות המשמש שבידו המפתח של מקום קבורת המתים בעיר הקודש טבריא שיבא לקבור את המת. ובבואו והנה אימה חשיכה נופלת עליו, כי ראה הרבה מתים לאלפים שהלכו אחרי הנפטר, ואמרו כי הוא הקדוש הצדיק מאפטא (הנזכר לעיל) שנפטר במעזיבוז (ונקבר שם), ופעל בקדושתו שיביאו אותו ממרומים לעיר הקודש טבריא תו״ב.

אלזא צום וועם איז מען געקומען צו עפעס א יונגע פרוי אין חלום אדער צום שמש פון בית החיים?
די קשיא איז געוועהן אויף די השתלשלות הענין.

*

דף נג: פעם אחת אמר רבינו על הרה"ק מראפשיץ "ער האט איבער געשטיגען זיינע רבי'ס". (דו ווילסט גרויס מאכען דיין זיידע פיין, אבער נישט אויפן חשבון פון המגיד מזלאטשוב, והחוזה מלובלין וכו')

ועוד יש להוסיף, אי"ה

[הסרפד]

דף טז: סיפר רבינו ששמע מאיש אחד שהכיר אשה זקינה מטבריה שסיפרה שבצעירותה חלמה שנפטר הרה"ק מאפטא והביאו את הארון ממעזיבוז לטבריה, בבוקר הלכה וסיפרה חלומה להגבאי של החבריא קדישא וכו' ביום השני מצא פתאות הגבאי דח"ק בבית החיים צורת קבר ועפר בצדה ואכן מקובל ששם הוא מקום קבורת הרה"ק מאפטא.

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

זה לשונו פון מסעות ירושלים:
ח. וגם סיפר המעשה מהגה״ק מרן בעל אוהב ישראל מאפטא זי״ע אשר נודע כי אחרי פטירתו לחיי העולם הבא (ה׳ ניסן תקפ׳׳ה) פתאום הקישו בדלתות המשמש שבידו המפתח של מקום קבורת המתים בעיר הקודש טבריא שיבא לקבור את המת. ובבואו והנה אימה חשיכה נופלת עליו, כי ראה הרבה מתים לאלפים שהלכו אחרי הנפטר, ואמרו כי הוא הקדוש הצדיק מאפטא (הנזכר לעיל) שנפטר במעזיבוז (ונקבר שם), ופעל בקדושתו שיביאו אותו ממרומים לעיר הקודש טבריא תו״ב.

אלזא צום וועם איז מען געקומען צו עפעס א יונגע פרוי אין חלום אדער צום שמש פון בית החיים?
די קשיא איז געוועהן אויף די השתלשלות הענין.

חדא באידך מיתרצא. עס איז דא מעשה פון א פרוי אין טבריא, איין אייניקל פון'ם בעל שם טוב, וואס האט גע'חלום'ט אז איר הייליגע זיידע ווייזט איר וואו ער ליגט אין צפת. דער מספר האט אויס געמישט ביידע מעשיות.

[ישלהוסיף]

געמישעכטס, שיין געזאגט.

אויף דף יא: לימד רבינו לפני יושבי שולחנו ב'ליקוטי שושנה' קטע ד"ה שמעתי מקשים על המשנה (אבות פ"ה) וכו' אך נראה דהנה פירשו וכו' עכלה"ק פון ליקוטי שושנה. כשהגיד רבינו דבר זה אמר דמה שהביא הרבי ר' אלימלך הפירוש בלא שם אמרו, רק כתב בסתם "ופירשו" הכוונה הוא לכך לרבו הקדוש המגיד הדול ממעזריטש.

דאס איז א שטארקע הנחה צו זאגען אז אלע "פירשו" פון רבי ר' אלימלך זענען 'תורות' פון דער מעזריטשער מגיד, איז דא א נאך מקור צו דעם אויסער פונ'ם 'משמיה דר' תנחום'?

[גדול מרבן]

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

מובא כן בספרי סלונים כמדומני

[הסרפד]

מובא כן בספרי סלונים כמדומני

כמדומ' בכתבי ר"י שו"ב בשם ר' דוד'ל לעלוב'ער פון ירושלים, וכנוסח שכתבתי לעיל.

[צושויער]

נאך נישט אזוי גרונטליך שטודירט, אבער אין עטליכער פלעצער געזעהט אפענע סילופים, ריריטען היסטורי בלע"ז

למשל?

בהקדם כמה "חידושים".
דף ט': השכינה הקדושה נתגלתה להמגיד זי"ע בחלום הלילה...

דף יב: סיפר רבינו, דליארצייט הראשון של הרבי ר' אלימלך שנת תקמ"ח נתאספו החבריא קדישא מלמידיו הקדושים וכו' וכו' התלמידים הקדושים המתינו עד שהגיע הרה"ק מראפשיץ זי"ע והציעו לפניו את שתי הצדדים... (דער וואס פאשטייט וואס איך מיין).

דף טז: סיפר רבינו ששמע מאיש אחד שהכיר אשה זקינה מטבריה שסיפרה שבצעירותה חלמה שנפטר הרה"ק מאפטא והביאו את הארון ממעזיבוז לטבריה, בבוקר הלכה וסיפרה חלומה להגבאי של החבריא קדישא וכו' ביום השני מצא פתאות הגבאי דח"ק בבית החיים צורת קבר ועפר בצדה ואכן מקובל ששם הוא מקום קבורת הרה"ק מאפטא.

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

און וועלכע פון די אלע איז ריריטען היסטורי ? כלשונך.

[כתר ישועה]

דף נג: פעם אחת אמר רבינו על הרה"ק מראפשיץ "ער האט איבער געשטיגען זיינע רבי'ס". (דו ווילסט גרויס מאכען דיין זיידע פיין, אבער נישט אויפן חשבון פון המגיד מזלאטשוב, והחוזה מלובלין וכו')

ועוד יש להוסיף, אי"ה

הנ"ל אינו טענה [וכעי"ז גם מונח בזכורני ממקור אחר, ויש לציין דבס' י"ג אורות מערכת ראפשיץ כתב שעפ"י הזוה"ק איתא שצדיקים נכנסים לגן עדן אחרי ג' ימים, ואילו הלויית הה"ק מראפשיץ הגיד הבני יששכר שהוא כבר בגבהי מרומים, ועי"ש בשם הד"ח שהתבטא עליו שהי' כאדה"ר קודם החטא.

[גדול מרבן]

על הרה"ק מראפשיץ נכתב במצבתו שהיה יחיד בדורו בחכמת אלקות.

עכ"פ
ברור שאין אנו משיגים מדרגות הצדיקים וגם לא מבינים מה שאמרו צדיקים אחד על השני. הויעכע זאכן. ואין כעת הזמן להאריך בזה

[יצמחפורקניה]

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

מובא כן בספרי סלונים כמדומני

אין כתבי ר' יאשע שו"ב. איז דא א גאנצע מעשה מיט "ר' ישראל דער טויטער" פון צפת, אן אייניקל פון בעש"ט. וואס איז געווען קראנק והגיע עד שערי מות ר"ל,
און דער בעש"ט איז אים געקומען אין חלום אז ער זאל גיין צו זיין ציון לעבען דעם אריה"ק, וועט ער האבען א ישועה. וכך הוה.
און פון דעמאלטס אן האט מען אים גערופן ר' ישראל דער טויטער - לזכר הנס

[ישלהוסיף]

און וועלכע פון די אלע איז ריריטען היסטורי ? כלשונך.

ערשטנס, כ'האב אנגעהויבען "בהקדם כמה חידושים".

והשנית, דער ספר איז איינגעטיילט אין דריי חלקים שיחות קודש (סיפורים), חלק התולדות, ומנהגי קודש. כ'האב מקדים געוועהן בחלק שיחות קודש, פאר'ן גיין צום עיקר דער חלק התולדות.

שלישית, יעדער נערישקייט קען מען פארענפערן מיט הרגשים און אזוי אויך צוטשעפן מיט א מראי מקום.

לרביעית, כ'האלט אז דער אשכול איז נישט דער מקום מאריך צו זיין איבער דעם ספר, אז ס'וועט זיין א אשכול המיוחד אדער כדומה לזה, וועל איך עס דארט אויס שמועסן מער באריכות.

[הסרפד]

דף טז: גאר א נייע חידוש: פעם לפני נסיעתי לארץ הקודש אמר לי רבינו [מסטיטשין] כשתהיה בבית החיים בצפת תלך על ציון הבעש"ט הק' זי"ע שהוא בין ציון האריז"ל וציון הרה"ק ר' שלמה אלקבץ, יש שם אבן ושם הוא מנוחת כבודו של מרן הבעש"ט.

מובא כן בספרי סלונים כמדומני

אין כתבי ר' יאשע שו"ב. איז דא א גאנצע מעשה מיט "ר' ישראל דער טויטער" פון צפת, אן אייניקל פון בעש"ט. וואס איז געווען קראנק והגיע עד שערי מות ר"ל,
און דער בעש"ט איז אים געקומען אין חלום אז ער זאל גיין צו זיין ציון לעבען דעם אריה"ק, וועט ער האבען א ישועה. וכך הוה.
און פון דעמאלטס אן האט מען אים גערופן ר' ישראל דער טויטער - לזכר הנס

במח"כ, ווידער געמישט. דא האט איר דעם אריגינעלעם מעשה אין כתבי ר"י שו"ב ('שרה רחל נכדת הבעש"ט').

די מעשה מיט ר' ישראל דער טויטער האט נישט מיט דעם בכלל - ר' ישראל'ס ישועה איז געוועהן ביים בעש"ט'ס (ערשטער) ציון אין מעזיבוז.

[לוי אלטער]

ספר יבין שמועה-מהדורת יונגרייז על התורה מהגה"ק ר' אלעזר לעוו זצ"ל אב"ד סאנטוב בעל שמן רוקח יצא לאור ע"י מכון ש"ר התורה

[חסידישער יוד]

דף נג: פעם אחת אמר רבינו על הרה"ק מראפשיץ "ער האט איבער געשטיגען זיינע רבי'ס". (דו ווילסט גרויס מאכען דיין זיידע פיין, אבער נישט אויפן חשבון פון המגיד מזלאטשוב, והחוזה מלובלין וכו')

ועוד יש להוסיף, אי"ה

אמנם זה חידוש עצום אבל בטח שהנ"ל איננה תיובתא. ופשוט.

[חמרא טבא]

דף נג: פעם אחת אמר רבינו על הרה"ק מראפשיץ "ער האט איבער געשטיגען זיינע רבי'ס". (דו ווילסט גרויס מאכען דיין זיידע פיין, אבער נישט אויפן חשבון פון המגיד מזלאטשוב, והחוזה מלובלין וכו')

ועוד יש להוסיף, אי"ה

אמנם זה חידוש עצום אבל בטח שהנ"ל איננה תיובתא. ופשוט.

בפרט לדידך שהנך חסיד בעלזא ששם היה זה מהדברים הפשוטים

[חסידישער יוד]

לא הבנתי אבל בכל אופן..

[נחמן נתן]

ספר יבין שמועה-מהדורת יונגרייז על התורה מהגה"ק ר' אלעזר לעוו זצ"ל אב"ד סאנטוב בעל שמן רוקח יצא לאור ע"י מכון ש"ר התורה

ווער איז מכון שר התורה?

[קמח]

כאשר עברתי על כמה מסיפוריו שעומד להוציא לאור עולם

ראיתי שחסר לו הדיוק בלשון צדיקים


אבל חוץ מזה, ראיתי שהוא מאוד מקורי, ואם יש שם דברים בעייתיים, לכל דבר יש לו מקור, ולא הוא האשם אלא המספרים (וע"פ רוב מביא ממקורות נאמנים)

כך שאם מצאת משהו שאינך יודע איך זה תואם עם המציאות, תבדוק

כי גם אצל סיפורי רבי יענקעלע מפשעווארסק זצ"ל יכולים למצוא דברים שבמושכל ראשון נראים בלתי מובנים או בלתי מדוייקים, ורק אחר עיון מעמיק, רואים איך יכולים לשלבם עם המציאות ג"כ.

[ישלהוסיף]

פשעווארסק האט נישט קיין קאפירייט אויף מעשיות, פונקט ווי דער שבת קודש געהערט נישט צו וויזניץ, אין דער תורה איז נישט געגעבען געווארען אין לעיקוואד.

ראיתי שהוא מאוד מקורי, ואם יש שם דברים בעייתיים, לכל דבר יש לו מקור, ולא הוא האשם אלא המספרים (וע"פ רוב מביא ממקורות נאמנים)

מאוד מקורי טאקע ווייל עס קומט פון רבי יודא'לע סטיטשינער
ואם יש שם דברים בעייתיים, לכל דבר יש לו מקור, ולא הוא האשם אלא המספרים דער פראבלעם מיט דעם ספר איז נישט דער פאקט אז דער סטיטשינער רבי האט דאס פארציילט, נאר אסאך פון די מעשיות זענען זייער נישט מדיוק (שיין געזאגט), ע"כ פארשטיי איך נישט וואס שוין דארף מען מען שיקען אלע "בעייתיים" צו די מספרים, העלא די מספרים עפ"י רוב איז רבי יודא'לע, וואס איז דער בושה אז ער האט נישט דערציילט מיט אזא דיוק אדער גאר מיט א סילוף ביודעין או שלא ביודעין? (אה, ספאסט נישט / עס קען נישט זיין / וכו'.

נאכמאל איך קען מער מארין זיין איבער דעם ספר סאך מער בפרטיות, אבער דארף א אשכול מיוחד, דא אין דעם אשכול באלאנגט עס זיכער נישט.

[איך גלייב]

נאכאמאל ארויס געקומען דעם קונטרס שליחא דציבורא מיט פרישע הוספות בענין גדלות הנגינה 106 זייטן מיט א הערליך דיזיינט דעקל
עריכה עימוד ושערים המכון הוצאה לאור

[אוהב ספרים]

געראטעוועט פון כבשן האש
חומש היכל הברכה דברים
לוח דבר בעתו תשע"ה
לוח מעגל השנה תשע"ה
מקראות גדולות המבואר במדבר
משנת חכמים על משניות
סדור תפלה לדוד לעלוב
סייעתא דשמיא תמורה
קהלת ווערבוי וחכמיה (ק)
קובץ ישורון לא
שו"ת מהר"ם ר"ב ב"כ מכון
שיח זקנים ח"ט
תפלת ישראל

[msp]

א דאנק
ווער איז דאס מכבשן האש?

[אוהב ספרים]

א דאנק
ווער איז דאס מכבשן האש?

זכרונות פון ר' לייבלע מאנדלבוים