אוהב ספרים האט געשריבן:א. אור הגנוז על התורה עם וזאת ליהודה על משניות - מכון נחלת צבי ב. דורש טוב ביאור אקדמות לריא"ח קלאר ג. יפה ענף קהלת רבה ד. ירושתנו ח ה. מן הגנזים ה ו. פיה פתחה בחכמה להרפ"א פאלק אודות פתיחת אריזות ובקבוקים בשבת ז. קובץ ליובאוויטש [כל השנים בכרך אחד] ח. רחובות הנהר ויקרא להג"מ מווערפלעט ט. שלחן המלך לרד"ד מייזליש י. תשובות הרשב"א ח"ג למסכת שבת ועירובין - מוסד
ס'ליגט מיר אין קאפ אז ס'איז שוין דא א דורש טוב אויף שבועות פון הרב יצחק אלחנן קלאר. איז דאס א פרישע זאך?
יהיה כן האט געשריבן:דברי דוד מהה"ק ר' דוד הלברשטאם אדמו"ר מסאקאלאוו שינאווא, (בן הה"ק ר' משה משינאווא) מנו"כ בסייפרעס היללס ניו יארק סמוך ונראה להרב הכולל זצ"ל
די ספר איז עה"ת ומועדים ווי אויך דרושים און עטליכע תשובות ארויסגעקומען לראשונה מעצם כתי"ק
דאכט זיך אז איך האב געזען נישט לאנג צוריק אז מ'האט געדריקט א ספר דברי דוד פון הה"צ רבי דוד אב"ד סוקולוב, בן הרה"ק ר' משה משינאווע זי"ע
הופיע ספר חדש א ביאור אויף די פרשיות פון צרעת און נגעים און טהרת המצורע ע"י הכהן, דער ספר האט מציאות'דיגע בילדער פון אלע נגעי אדם וואס די תורה רעדט (עכ"פ כ"ה דעת המחברים), זיי בויען שטארק זייערע רייד אויפ'ן ספורנו און אויף פילע ראיות מדברי חכז"ל, און זיי שרייבן די דינים להלכה ולמעשה. די ספר איז יצא לאור ע"י מכון "איגוד כהונה", כנראה אז די מחברים זענען חסידי חב"ד, און זיי האבן א המלצה פון בד"ץ דקראון הייטס, אבער דער ב"ד שרייבט אין די המלצה אז דאס איז נישט קיין הסכמה להלכה ולמעשה "כי קשה להחליט ולהסגיר".
אבער מיט דעם אלעם איז עס אינטערסאנט זיך צו באקענען מיט די מציאות הדברים, "ודבר אלקינו יקום לעולם".
"אור המופלא – אור היקוד" על ספרו החדש של הגה"ח רבי משה יעקב ברנדסדורפר שליט"א "מעשה ברבי עקיבא"
תחושה של השראה ורוממות-רוח אופפת את המעיין בספר החדש "מעשה ברבי עקיבא", המוקדש כולו למסכת חייו העילאית של התנא הקדוש רבי עקיבא. המחבר, הגה"ח רבי משה ברנדסדורפר שליט"א, מוביל את המעיינים אל עבר מחוזות של נוגה וטוהר, ופורש לפניהם יריעה מרהיבה ורבת-אנפין, המגוללת ברתת את פרשת גדולתו של התנא הקדוש, מדרגותיו ועבודתו, מאורעותיו ועלילותיו, שגב נשמתו ושורשה, ואת חותמו המכריע על פנימיותה של האומה הישראלית, לשעה ולדורות.
הספר ערוך לפי סדר מועדי השנה, ומכיל עשרות מאמרים מעולפי-ספירים שאבני-הבניין שלהם חצובות ממרחבי ספרות חז"ל, מתורתן של הקדמונים ושל האחרונים, מספרי דרוש ורמז, מכתבי הקבלה וחכמת הנסתר, ומהיכלה של תורת החסידות. המחבר שליט"א מפליא עשות כאשר הוא טווה נימין בנימין וחושף רמזים דקים ורבי-משמעות העוברים כחוט השני במאמריו של רבי עקיבא ובמאורעות חייו הנאדרים. בכשרון נדיר הוא חורז מחרוזות מרהיבות מתוך מאמרים נפזרים ועובדות נפרדות ומציג לפני המעיין חיזיון נפלא, בו מתלכדים אינספור פרטים לכדי תמונות הרמוניות מרהיבות. כמו-כן, מאמרים רבים של רבי עקיבא ושנאמרו אודותיו, מוארים בספר במשמעותם הפנימית העמוקה, באמצעות הקבלתם למקורות דלעיל, המעטרים כתרין במילין יקירין לנשמת רבי עקיבא.
ללא ספק יתקבל הספר באהבה וברצון בקרב בני-הבינה וצמאי-הדעת, שימצאו לפניהם שולחן עמוס מיני מטעמים שהנשמה נהנית מהם, להשביע נפשם השוקקה. ברכות מאליפות להגהמ"ח שליט"א על מתנה טובה זו שהניח לפנינו, שיזכה להוסיף ולישב על התורה ועל העבודה מתוך בריאות והרחבת הדעת, ולראות ברכה בעמלו – להגדיל תורה ולהאדירה.
מיללער האט געשריבן:בית וועד לחכמים איז פערטע אין די סעריע וועלכע ווערט ארויסגעגעבן דורך די מבצר הכוללים תו"י ד'סאטמאר אין קר"י (מהר"א), איך האב דערווייל נישט געהאט קיין צייט מעיין צו זיין, אולי איז דא אנאנדערער וועלכער וועט זיך יאווען צו געבן א סקירה קצרה אויף די נייע קובץ.
מ'האמיר שוין דורכגעבלעטערט דעם קובץ, כ'קען שוין זאגן אז די אכט טאלער האט זיך געלוינט. ער ברענגט צוויי מכתבים ממרן הברך משה, איינס צו הר"ר יוסף דוב ליברמאן און איינס צו הר"ר חיים לייב לערנער, תלמיד מרן בעל עצי חיים. ועוד ועוד ועוד מיט וואס מ'גיימיר זיך בעז"ה באלעקן די פינגער אין די קומענדיגע טעג.
הוא ר' חיים אריה לערנער וועמען מיללער האט צוגעברענגט אינעם סיגוט אשכול.
ווייסט איינער איבער די קינדער און אייניקלעך פון רבי חיים אריה לערנער?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
מצות עומר מתוך היכל הברכה - עם ביאור משולב כרך חדש ממסילות בדרכי החסידות [שבועות-טו באב] עץ חיים עם פירוש מאיר העין חלק א החסידות על העליונה זכרון מטמוניות על עניני בר מצוה פנים יפות השלם במדבר זהר חי קמארנא חלק א [הקדמת הזהר - מגוחך לראות איך שרוצה לעשות הה"ק מבאריסלאב-קאמרנא כממשיך דרכם של אדמור"י קאמרנא ולא הרה"ק ר' יעקב משה וצאצאיו] שמן ששון פירוש על עץ חיים שער יח-כד מרנן [תולדות כמה גדולי וחכמי הספרדים] קונטרס כיצד בודקין בענין בשר חלק בית יוסף תורה שבעל פה מאת יהושע ענבל
אוהב ספרים האט געשריבן:זהר חי קמארנא חלק א [הקדמת הזהר - מגוחך לראות איך שרוצה לעשות הה"ק מבאריסלאב-קאמרנא כממשיך דרכם של אדמור"י קאמרנא ולא הרה"ק ר' יעקב משה וצאצאיו]
נישט אנדערש ווי ליבאוויטש האט געטוהן, ווען רוב רובו זענען געגאנגען נאך דער צמח צדק צום קאפוסט אין דער נאך צו זיין זוהן פון באבורסק, און יענע תקופה הגם דער רבי דער מהר"ש איז געבליבען אין ליובאוויטש אבער דער ממשיך פון 'רביים' איז געוועהן ביי די ריכטיגע חסידים דער קאפוסטער און נישט דער מהר"ש, שפעטער ווען דער בוברוסק'ער איז נפטר געווארען וכו' און דער רש"ב איז געבליבען דער איינציגסטער פון דער גזע, און נאך שפעטער האט דער ריי"ץ געמאכט דער זיידער דער מהר"ש אלץ דער ממשיך השלשלת, ווען באמת איז דאס בככל נישט געוועהן אזוי פשוט.
ער האט עפעס א שוואכקייט צו ווייזען אז אפילו די ליטאים זענען מסכים צו די חסידים
ישלהוסיף האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:זהר חי קמארנא חלק א [הקדמת הזהר - מגוחך לראות איך שרוצה לעשות הה"ק מבאריסלאב-קאמרנא כממשיך דרכם של אדמור"י קאמרנא ולא הרה"ק ר' יעקב משה וצאצאיו]
נישט אנדערש ווי ליבאוויטש האט געטוהן, ווען רוב רובו זענען געגאנגען נאך דער צמח צדק צום קאפוסט אין דער נאך צו זיין זוהן פון באבורסק, און יענע תקופה הגם דער רבי דער מהר"ש איז געבליבען אין ליובאוויטש אבער דער ממשיך פון 'רביים' איז געוועהן ביי די ריכטיגע חסידים דער קאפוסטער און נישט דער מהר"ש, שפעטער ווען דער בוברוסק'ער איז נפטר געווארען וכו' און דער רש"ב איז געבליבען דער איינציגסטער פון דער גזע, און נאך שפעטער האט דער ריי"ץ געמאכט דער זיידער דער מהר"ש אלץ דער ממשיך השלשלת, ווען באמת איז דאס בככל נישט געוועהן אזוי פשוט.
נישט די זעלבע בכלל, א קליינע דוגמא
קאפוסט באברויסק וכו' האבין זיך נישט גערופען ליובאוויטש נאר די מהר"ש וכו'. קאמרנא האט געהייסען ר' יעקב משה וזרעו אחריו ר' שלום ור' ברוך ר' אברהם מרדכי האט געהייסען באריסלאב, ר' פנחס נתן האט געהייסען רודיק וכו', קודם האט מען אנגעהויבען שרייבען קאמרנא בוריסלאב, און יעצט איז דאס קאמרנא אליינס כאילו מובן מאליו.
דרך אגב, איך זעה אז נאך איינער גרייט זעך ארויסגעבען זהר חי, דער זעלבער מוציא לאור פון מצות עומר הנזכר
ערשינען פריש לכבוד יו"ט הספר היקר "לקוטי אורה" על חג שבועות, דולה ומשקה דברות קודש מפי ממלל רברבן מרן מהר"י ט"ב זצ"ל, דבר דבור על אפנו, שווער עס ארויסצולאזן פון די האנט.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]