על ספרים וסופרים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
2 מיני הסכמות
נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט
ראה היטב מה שנשמט
- אטעטשמענטס
-
- V8.jpg (497.87 KiB) געזען 2717 מאל
-
- V7.jpg (616.47 KiB) געזען 2717 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
-
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8004
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
Re: 2 מיני הסכמות
dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט
די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.
שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.
- אטעטשמענטס
-
- 144669.jpg (271.92 KiB) געזען 2696 מאל
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8004
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
Re: על ספרים וסופרים
אין אוצר החכמה האבן זיי צוזאמגעשטעלט ביידע הדפסות, די שער פון תרל מיט די הסכמה פון ר' מאיר פרלס.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
Re: 2 מיני הסכמות
נא_שכל האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט
די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.
שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.
יישר
וואס מיינט איר הסכמת רבי משה הרש ?
האך איך יעצט באמערקט אז עס איז געדרוקט אין 2 יארען 1868 און 1870 למספרם
אבער אויפן שער בלאט שרייבט ער די זעלבע
- אטעטשמענטס
-
- 1870.jpg (103.68 KiB) געזען 2672 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
-
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8004
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
Re: 2 מיני הסכמות
dovidal האט געשריבן:נא_שכל האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:נשמטו ???
ראה היטב מה שנשמט
די ערשט דרוק דורך די מדפיסים איז געווען שנת תרח"כ, פארן טיילונג אין אונגארן, ובאותה שעה היה נחשב "רבי מאיר פרלס" כאחד הגדולים והצדיקים, אבער ביים צווייטן דרוק תר"ל, איז שוין געווען נאכן טיילונג, און אזווי ר' מאיר נישט מיטגעשטאנען מיט רוב אראטהדאקסן, האט מען ארויסגענומען זיין הסכמה.
שער דפוס תרכ"ח עם הסכמת ר' משה הרש.
יישר
וואס מיינט איר הסכמת רבי משה הרש ?
האך איך יעצט באמערקט אז עס איז געדרוקט אין 2 יארען 1868 און 1870 למספרם
אבער אויפן שער בלאט שרייבט ער די זעלבע
כ'האב מיך טועה געווען מיט "רבי מאיר פרלס".
קוק מיין שער בלאט, דארט שטייט יא 1868 וואס דאס איז תרכ"ח.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אניה - שיף ??.
המחבר... מאיר בלא"א כהר"ר זלמן שיף כ"ץ זללה"ה
- אטעטשמענטס
-
- ANI.jpg (101.95 KiB) געזען 2163 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: על ספרים וסופרים
תנובת יהודה : ... [חידושים על הש"ס]. להרב ראובן פינק
עד סוף דף צ"ח נדפס באונגוואר ומשם והלאה בקראקא.
עד סוף דף צ"ח נדפס באונגוואר ומשם והלאה בקראקא.
- אטעטשמענטס
-
- TNI.jpg (123.29 KiB) געזען 2151 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- יצחק טובי'
- שר האלף
- תגובות: 1348
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am
Re: על ספרים וסופרים
וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?
Re: על ספרים וסופרים
יצחק טובי' האט געשריבן:וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?
אז דער ספר תנובת יהודה איז געדרוקט געווארן אין 2 אנדערע פלעצער
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- יצחק טובי'
- שר האלף
- תגובות: 1348
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am
Re: על ספרים וסופרים
dovidal האט געשריבן:יצחק טובי' האט געשריבן:וואס ווילט איר מיט די בילדער זאגן?
אז דער ספר תנובת יהודה איז געדרוקט געווארן אין 2 אנדערע פלעצער
שטימט, הערשט יעצט באמערקט די קעפל "אני' - שיף" אויפן ערשטן בילד, כ'האב פון קודם געמיינט אז די צוויי דארפן האבן א שייכות און כ'האב נישט געקענט כאפן וואס.
Re: על ספרים וסופרים
אינטערסאנטער לשון - נדפס ע"י חתן חותנו !!!!!!!! געקענט שרייבן גיסו
- אטעטשמענטס
-
- CCCP.jpg (201.36 KiB) געזען 1953 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- יצחק טובי'
- שר האלף
- תגובות: 1348
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 01, 2021 8:45 am
Re: על ספרים וסופרים
dovidal האט געשריבן:אינטערסאנטער לשון - נדפס ע"י חתן חותנו !!!!!!!! געקענט שרייבן גיסו
מעגליך פון אנדערע זיווגים.
Re: על ספרים וסופרים
פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).
ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.
ומדי השערה לא יצאנו
ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.
ומדי השערה לא יצאנו
Re: על ספרים וסופרים
ספר.הערוך האט געשריבן:פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).
ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.
ומדי השערה לא יצאנו
טוב !!
ידוע למע"כ שהיה לו בן בשם אלימלך ? איזה פרטים ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal האט געשריבן:ספר.הערוך האט געשריבן:פשוט ומובן שהוא ט"ס וצ"ל 'חתן חתנו' (ההוצאה ראשונה נדפס לערך תק"ץ, והוצאה זו נדפס שנת תר"ל, כאשר חתני חותנו לא היו עוד בחיים).
ר' אלעזר בהרב החסיד מו' זיסקינד מבראד, נראה שהוא בן הגביר הנכבד ר' אלכסנדר זיסקינד קאליר (איש חסיד וירא אלקים, עי' צוואתו בספר אשר יצוה), בן הגאון ר' אלעזר קאליר מח"ס אור חדש ועוד, וחידושיו נזכרו כמ"פ בספרי אביו. יתכן ומסתבר שאחד מבניו נקרא ע"ש אביו ר' אלעזר, והוא שהי' חתן ר' שמואל אוסטריר.
ומדי השערה לא יצאנו
טוב !!
ידוע למע"כ שהיה לו בן חתן בשם אלימלך ? איזה פרטים ?
אם בהשערות עסקינן, הרי שיש לי בזה איזה השערה.
- בעיה"ק צפת גר איש חסיד נכבד בשם ר' אלימלך טאסטיר, הדפיס קונטרס קטן בשם אדרת אליהו (תרל"ו, חמ"ד), ובראשו כתוב באריכות אודות החזקת תושבי אה"ק, ובפרט עיה"ק צפת. ר' אלימלך טאסטיר הנ"ל הסתובב בערי חו"ל בזמן מן הזמנים (וכנראה מלשונו שהי' שליח וגבאי א"י), והי' אצל הרה"ק ר' יצחק מאיר מזינקוב זצוק"ל, ז.א. קודם שנת תרט"ו - זמן פטירת הרה"ק מזינקוב.
- מסופר אודות 'ר' אלימלך צפת'ער' ששהה בצ"ק הרה"ק מהר"ש מבעלזא זצוק"ל, ז.א. ג"כ קודם שנת תרט"ו - זמן פטירת הרה"ק [ממנו ידוע המאמר אודות הדיבור מצדיקים, וגבאי צחק ממנו וכו']. הסיפור הנ"ל נמסר באיזה מקומן בשם 'ר' אלימלך מטלוסט/טרויסטער [מצפת]'.
- כן מסופר על אחד החסידים ור' אלימלך ט[ר]ויסטיר/טלוסט שמו, שדרכו הי' להיות בבעלזא בר"ה ובפרימישלאן ליוה"כ, ז.א. קודם שנת תרי"א, זמן פטירת הרה"ק מפרימישלאן זצוק"ל.
- ר' אלימלך טאסטיר שלח ידו בהדפסת ספרים, הקרובים ודומים לספרי קבלה ['סודי רזא, רוקח, הרב הצדיק המקובל ר' יעקב קאפיל, הרב הצדיק הקדוש המקובל החסיד ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים, ק"כ צירופי אליהו' = שער ספר אדרת אליהו], וגם ר' אלימלך מצפת דנן הדפיס ספר תורת האדם ע"ד הסוד והקבלה.
- ומעתה נוכל לקשור נימא בנימא, ולומר שר' אלימלך מצפת מו"ל תורת האדם - הוא ר' אלימלך טאסטיר [=מט(ל)אסט] מצפת.
ואגב, ר' אלימלך טאסטיר מצפת מו"ל אדרת אליהו, חותם שמו 'אלימלך טאסטיר ב"ר ישראל ז"ל מצפת', והנה בשנת תרל"ה נדפס ספר מעין החכמה (המיוחס להאר"י, לא הקדמון ולא האחרון) כפי שנדפס בשנת תקמ"ד בק"ק קאריץ, והובא לביה"ד ע"י 'המופלג ישראל בן אלימלך מצפת', וכן מבשר בשער הספר שידפיס גם ספר התמונה (שנדפס ג"כ בקאריץ תקמ"ד). יתכן והוא בן ר' אלימלך טאסטיר, וכאביו פנה ג"כ אל ספרי הקבלה.
וכל זה בדרך השערה גרידא...
Re: על ספרים וסופרים
אגב איז אינטערסאנט אז דער נוסח אויף דעם שער בלאט אז דער מחבר האט געזאגט אז דער ספר איז א שמירה מכל רע - שטייט נישט אויף די ערשטע דרוקען פון דעם ספר
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: על ספרים וסופרים
עטליכע שער בלעטער יישר כח פאר "ספר הערוך ניק"
- אטעטשמענטס
-
- TZFAS2.png (69.63 KiB) געזען 1753 מאל
-
- TZFAS.png (70.89 KiB) געזען 1753 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ספר אדני פז תק"ג
ספר אדני פז תק"ג ברוב העותקים נמחק שם עיר
==================================================================
ספר אדני פז דפוס אלטונא תק"ג נדיר מאד בכל העותקים נמחק שם עיר השואל אבל אצלנו זה נמצא !!!עם הקדמה ארוכה מהמחבר בשבח להדפיס דברי תורה
על מחיקה אחת בספר "אדני פז" (אלטונא, תק"ג 1743)
בע"ה
במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?
אדני פזא
ספר "אדני פז" דף לד. עותק ספריית הרמב"ם
בחנתי עותקים נוספים כדי לראות מה נכתב במקור.
עותק אחד נמצא במאגר "אוצרות התורה", וגם שם ישנה מחיקה. זה כבר אומר דרשני. האם יש כאן מחיקה עקבית בכל עותקי הספר?
ספריה לאומית2
עותק מאגר "אוצרות התורה"
———————————-
הפתעה גדולה חכתה לי בעותק "אוצר החכמה" (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"ו). כפי שתיווכחו, במקור הושאר רווח ולא הודפס שם המקום !
ספריה לאומיתב3
עותק מאגר "אוצר החכמה"
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.
וכך השיב לי כעבור יום:
קיבלתי כעת את שני העותקים.
בעותק 1 ישנה מחיקה בדיו שחור.
בעותק 2 ישנה מדבקה קטנה, הדבק התייבש מעט, וכך יכולתי להציץ. נדפס במפורש באלטונה.
אדני פז 6ב
עותק 1: הספריה הלאומית
אדני פז ב7
עותק 2: הספריה הלאומית
ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".
אדני פז הסכמה
הסכמת הרב יחזקאל קנצלבויגן לספר "אדני פז". עותק ספריית הרמב"ם
ספר אדני פז – אלטונא – נדיר
ספר אדני פז – חלק ראשון על חלק אורח חיים טור ושו"ע ומפרשיהם – חלק שני הנקרא לוית חן מיוסד על הש"ס סוגיות עמוקות – המחבר הג"ר אפרים העקשיר דיין אלטונא ומ"ץ בק"ק האמבורג.
אלטונא תק"ג
מצב טוב מאוד – נדיר במיוחד
=================
==================================================================
ספר אדני פז דפוס אלטונא תק"ג נדיר מאד בכל העותקים נמחק שם עיר השואל אבל אצלנו זה נמצא !!!עם הקדמה ארוכה מהמחבר בשבח להדפיס דברי תורה
על מחיקה אחת בספר "אדני פז" (אלטונא, תק"ג 1743)
בע"ה
במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?
אדני פזא
ספר "אדני פז" דף לד. עותק ספריית הרמב"ם
בחנתי עותקים נוספים כדי לראות מה נכתב במקור.
עותק אחד נמצא במאגר "אוצרות התורה", וגם שם ישנה מחיקה. זה כבר אומר דרשני. האם יש כאן מחיקה עקבית בכל עותקי הספר?
ספריה לאומית2
עותק מאגר "אוצרות התורה"
———————————-
הפתעה גדולה חכתה לי בעותק "אוצר החכמה" (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"ו). כפי שתיווכחו, במקור הושאר רווח ולא הודפס שם המקום !
ספריה לאומיתב3
עותק מאגר "אוצר החכמה"
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.
וכך השיב לי כעבור יום:
קיבלתי כעת את שני העותקים.
בעותק 1 ישנה מחיקה בדיו שחור.
בעותק 2 ישנה מדבקה קטנה, הדבק התייבש מעט, וכך יכולתי להציץ. נדפס במפורש באלטונה.
אדני פז 6ב
עותק 1: הספריה הלאומית
אדני פז ב7
עותק 2: הספריה הלאומית
ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".
אדני פז הסכמה
הסכמת הרב יחזקאל קנצלבויגן לספר "אדני פז". עותק ספריית הרמב"ם
ספר אדני פז – אלטונא – נדיר
ספר אדני פז – חלק ראשון על חלק אורח חיים טור ושו"ע ומפרשיהם – חלק שני הנקרא לוית חן מיוסד על הש"ס סוגיות עמוקות – המחבר הג"ר אפרים העקשיר דיין אלטונא ומ"ץ בק"ק האמבורג.
אלטונא תק"ג
מצב טוב מאוד – נדיר במיוחד
=================
- אטעטשמענטס
-
- MK5.jpg (45.22 KiB) געזען 1620 מאל
-
- MK4.jpg (642.28 KiB) געזען 1620 מאל
-
- ADNEI PAZGD.png (70.94 KiB) געזען 1620 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: על ספרים וסופרים
הסכמה נפלאה ראה הנ"ל
- אטעטשמענטס
-
- KJH.jpg (144.48 KiB) געזען 1616 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
נדפס פ"א עם שני מיני שערים
Rare work of homilies on the Siddur, Yomim Tovim and more, by R. Yosef Chaver, son of the famed R. Yitzchok Isaac Chaver (1789-1852), who was closely associated with the Gaon and R. Menachem Mendel of Shklov. R. Yosef served as Rav in Kinishin and was one of the most distinguished Rabbonim in Lithuania famous as both a Talmid Chochom and a Maggid. (See Raboseinu Shebagolah Vol. 1 pp. 9-14).
Vinograd Johannesburg 6. 66 pages. 20.5 cm. Very fine condition. Modern binding.
חיבור נדיר של דרושים על הסידור, ימים טובים, ועוד, מאת ר’ יוסף חבר, בנו של הרב הנודע ר’ יצחק אייזיק חבר (תקמ”ט- תרי”ב, 1789-1852), אשר היה מקורב בקשר הדוק להגאון ולר’ מנחם מנדל משקלוב. ר’ יוסף כיהן כרב בקינישין והיה מגדולי הרבנים בליטא. נודע כתלמיד חכם עצום ומגיד מפורסם. (ראה רבותינו שבגולה חלק א, עמ’ 9-14).
וינוגרד יוהנסבורג 6. 66 עמודים. 20.5 ס”מ. מצב טוב מאוד.
Vinograd Johannesburg 6. 66 pages. 20.5 cm. Very fine condition. Modern binding.
חיבור נדיר של דרושים על הסידור, ימים טובים, ועוד, מאת ר’ יוסף חבר, בנו של הרב הנודע ר’ יצחק אייזיק חבר (תקמ”ט- תרי”ב, 1789-1852), אשר היה מקורב בקשר הדוק להגאון ולר’ מנחם מנדל משקלוב. ר’ יוסף כיהן כרב בקינישין והיה מגדולי הרבנים בליטא. נודע כתלמיד חכם עצום ומגיד מפורסם. (ראה רבותינו שבגולה חלק א, עמ’ 9-14).
וינוגרד יוהנסבורג 6. 66 עמודים. 20.5 ס”מ. מצב טוב מאוד.
- אטעטשמענטס
-
- SYC2.jpg (124.81 KiB) געזען 1553 מאל
-
- SYC.png (46.57 KiB) געזען 1553 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- שאראש-פאטאק
- שר חמש מאות
- תגובות: 955
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm
Re: על ספרים וסופרים
וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?
Re: על ספרים וסופרים
שאראש-פאטאק האט געשריבן:וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?
אזוי פלעגט זיך מאכן אמאל צוליב צענזור וכדומה
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- שאראש-פאטאק
- שר חמש מאות
- תגובות: 955
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm
Re: על ספרים וסופרים
dovidal האט געשריבן:שאראש-פאטאק האט געשריבן:וואס איז טאקע די פשט פון די 2 שער בלאט?
איז גי תוכן די זעלבע פון ביידע דפוסים ?
אזוי פלעגט זיך מאכן אמאל צוליב צענזור וכדומה
איז די תוכן די זעלבע?
Re: ספר אדני פז תק"ג
dovidal האט געשריבן:במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.
ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".
לענ"ד מסקנתו לא נראית נכונה, שהרי לא נמנע ר' אפרים מלהזכיר את הגאון ר' יחזקאל האב"ד, האף אמנם ממה שהדפיס הסכמתו אינו כ"כ ראי', שיתכן שלא יכול הי' להדפיס הספר בעיר בלי הסכמת האב"ד (כנראה כן היה תקנה קדומה בכמה ערים ידועים, כאמס"ד ופראג וכדו'). אבל ממה שהזכירו בפנים הספר (או"ח סי' תכ"ו) ביותרת הכבוד בזה"ל: מסקנות דברי מ"ו הגאון האב"ד מוהר"ר יחזקאל נר"ו, שהשיב לי על תשובתי הנ"ל ששלחתי אליו', ושם עוד מכתב הגאון ר"מ חגיז, כבר נתקיימו בעדות נכונה מגדול הדור ה"ה אהו' הגאון רבינו אב"ד דשק"ק ש"נ [דשלשה קהלות קדושות, שיחי' נצח], מוכח מזה שלא נמנע כלל מלהזכיר את הגאון בשמו המפורש.
זאת ועוד, גם הגאון היעב"ץ זצ"ל נזכר בין עמודי הספר (או"ח סי' נד): וכן שמעתי מה"ה הרב אב"ד מעמדין מוהר"ר יעקב, שאביו הגאון חכם צבי זצלה"ה..., וכנראה לא נטל חלק בדיון ושערורי' בין הני אריותא, ובכן לא נמנע מלהזכיר שניהם.
בעיון קל ניתן להיווכח שלא הזכיר שום אחד משמות השואלים, ואף השמיט מקום מושב השואלים, וכמדומה שרק בסי' א' נזכר שם השואל ומקום מושבו, ומוכחא מילתא שרצון המחבר להשמיט פרטי הענינים במי שנו"נ בהלכה, מאיזה טעם שיהי', וא"כ לא שייך לבנות בנינים ומגדלים בהשערות רחוקות, על סמך השמטה ומחיקה זו.
Re: על ספרים וסופרים
מי יודע קצת אודות המדפיסים של הספר ? רבי שלמה האם זה רבי שלמה לוצקער ?
- אטעטשמענטס
-
- CHASIDIM.jpg (276.87 KiB) געזען 1141 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז