דרוקעריי נאך פאר המצאת הדפוס?!

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

דרוקעריי נאך פאר המצאת הדפוס?!

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:01 am

באקאנט אז אין כינע האט מען שוין געוואוסט פונעם דרוקעריי טעכניק יארן פאר גוטענבערג האט עס ערפונדן אין אייראפע בערך בשנת ה' אלפים ר' (1440 למספרם).

איבער 15 יאר צוריק (הארט איידער תקופת אוצה"ח) האב איך מלקט געווען מפי ספרים וסופרים, וועלכע האבן זיך ארויסגעכאפט בפליטת קולמוס, אז דרוקעריי איז שוין געווען באקאנט בימי קדמונינו, רבותינו הראשונים, כאטש עס שטימט נישט מיט די יארן.
דאס ערשטע הערה פון דעם סארט, האב איך געטראפן אלס קינד אינעם 'מגילת אסתר מיט געזאנג' טעיפ (ביכל עמ' 50): "האט אחשורוש געהייסן פאר מרדכי און פאר אסתר זיי זאלן נייע בריוו דרוקן, און צו אלע אידן ארומשיקן...". דא איז שוין דרוקעריי פיל עלטער ווי די תקופת הראשונים...
הבהרה: אזא ליקוט איז חלילה נישט על מנת לקנטר, אדער ח"ו מתכבד בקלון אחרים, נאר אנצומערקן אויף דעם מינדערוויכטיגן דעטאל, וואס איז גרינג צו פארזען, און איז גארנישט משנה לא להלכה ולא למעשה, נאר פשוט צו ווייזן ווי ווייט מיר זענען מדייק אין די פערל-ווערטער פון גדולי ישראל, להעמיד הדברים על דיוקם.

היות כ'האב גארנישט געטון מיט דעם ליקוט ביז יעצט, האט איך באשלאסן עס דא ארויפצולייגן, איינס ביי איינס, להנות בהם בני אדם.

יבואו המוסיפים הבקיאים, ויוסיפו כיד ה' הטובה עליהם.
[לאמיר יעצט לייגן אין א זייט בן קמצר'ס פאטענט, וואס טייל דעבאטירן אויב ס'האט א שייכות מיט המצאת הדפוס. אוודאי לאמיר אויך אויסלאזן דעם נושא צי שלמה המלך האט געוואוסט פון דרוקעריי. נישט פון די נושאים רעדט מען דא.]

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:04 am

כתב רבי יוסף מולכו בספרו אהל יוסף, שאלוניקי תקט"ז, סי' ב, דף ב ע"ב:
אין סברא לומר דהתלמוד שבימי הראב"ד ז"ל היה מכתיבת יד ואשורי ולכך הצריך כסוי מעליא, דודאי בימיו כבר היה הדפוס בעולם ונדפסו כמה ספרים אשר היו לפניו כתלמוד ורש"י ותוספות והרי"ף והגאונים והרמב"ם ז"ל וכיוצא, שאי אפשר אם לא היו מודפסים גם באותיות של רש"י שאינה אשורי...


העיר עליו רבי דניאל טירני בעיקרי דינים, מהדורת סדילקוב תקצ"ה, אורח חיים, סי' ח אות יב, דף יד ע"ב:
ואני אומר דאחר הסליחה רבה שגגה יצאה מלפניו, כי המצאת הדפוס לפי מה שכתבו חכמי עמנו וחכמי הנוצרים לפי הסכמת כלם היתה מאוחרת להראב"ד קרוב לשלש מאות שנה, עיין להרב שם הגדולים חלק ב'...

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:12 am

רבי יצחק שמעלקיש כותב בשו"ת בית יצחק, יורה דעה חלק ב, פרעמשילא תרנ"ה, סי' עה, דף סג ע"ב:
...וכתב הש"ך דמרדכי תרתי קאמר דבקורא בספרים ודאי אדעתא דהכי נתנו לו אך להעתיק ודאי לא הפקיד אדעתא דהכי ומסתמא מקפיד ומכל מקום מותר להעתיק משום לא יבוזו, כעין שכתב בתשובת הרא"ש הובא ברמ"א שם דבמקום ביטול תורה יכולים בית דין לכוף לאחד להשאיל ספרו ללמוד מהן ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים. הרי להדיא דמותר להעתיק מספרים של חברו וללמד לאחרים. ולכאורה הוא הדין מכתבים של חברו מותר להעתיק ולהדפיסם. אך יש לחלק, דשם [=במרדכי] להעתיק מספרים הנדפסים, אין לו היזק, והוה זה נהנה וזה לא חסר וכופין על מדת סדום, מה שאין כן להעתיק מכתבים שלו או של אביו ודאי יכול למחות...


העיר עליו ר' יעקב אברהם כהן, עמק המשפט, ירושלים תש"ס, חלק ד, סי' לט, אות יד, עמ' תשעא:
אמנם בעיקר חידוש וחילוק הבית יצחק צריך עיון גדול. ראשית אטו היו ספרים נדפסים בזמן המרדכי, הרי כל המצאת הדפוס באה לעולם לפני כחמש מאות וחמשים שנה, כמדומני בשנת רט"ו [ולמספרם 1455]. והמרדכי מביא שם הדברים בשם רב יהודה גאון, שהיה בתקופת הגאונים דהיינו מאות שנים קודם לכן. וגם המרדכי עצמו חי בשנת נ' בערך.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:18 am

רבי אברהם ליפשיץ כותב בספרו ילקוט אברהם, מונקאטש תרצ"א, ויוסף אברהם אות יז, דף קמח ע"א:
מעולם תמהתי ותהי לי לתמיהה קיימת מדוע הציבו לנו חכמי הש"ס שמתחילין הגמרות בדף ב' ולא בדף א', וכן נראה דגם רש"י והבעלי תוספות ז"ל וכן כל הקדמונים ז"ל והבאים אחריהם בים התלמוד כלם כאחד ממשיכין ורושמין כל מקומות הש"ס רק אחר דף ב'.


הערתי עליו בגליון:
האיש אשר החליט להתחיל כל מסכת מן דף ב לא היה רש"י או אחד מבעלי התוספות, כל שכן לא חכמי התלמוד, רק להבדיל המדפיס הנוצרי דניאל בומבירגו מויניציאה, אשר עשה כן כי התחיל למנות את דפי הספר מן דף השער, והדף הבא אחריו ציין כדף ב. לאידך, בימי הראשונים לא היה מספר קבוע לדפי המסכתות שבכת"י, הם לא קבעו מהיכן יתחילו, ולא רשמו מספר הדפים בתוך התלמוד שלהם. ומה שנמצאים ברש"י ובתוספות ציונים על פי הדפים שלנו בסוגריים, הם כמובן הוספות מאוחרות על ידי המדפיסים והמגיהים.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:20 am

ענליך צום פאריגן הערה:

כתב רבי יצחק ליפיעץ בספרו מטעמים החדש, ווארשא תרס"ד, ערך ספרי תורה וספרים אות ז, דף מג ע"א:
טעם שבכל השסין והמשניות והזוהר לא נשתנו הדפין והעמודים מכל הדפוסים מאז הדפוס הראשון, לפי שכל מפרשי הש"ס בעלי התוספות ורש"י וכו' ציינו פירושיהם על [פי] הדף הראשון ואם ישתנו הדפין יתבלבלו הלומדים והמפורשים, והוא יסוד שכל התלמוד תורה תלוי בזה.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:25 am

רבי אליהו הכהן האיתמרי בעל שבט מוסר כותב בספרו מדרש תלפיות, איזמיר תצ"ז, ענף זכירה, דף קמה ע"ב:
ספר האפודי, זה לשונו: ט"ו דברים טובים הנמשכים הזיכרון שעל ידיהן יהיה האדם זכרן גדול, ואלו הן... ד. שיעיין תמיד בספר אחד, רצה לומר שאם ימצא ספר אחד מדפוס או כתיבות שונות, לא יעיין פעם בזה ופעם בזה כי יבלבל כח דמיונו... ו. שהספרים יהיו דפוס וכתיבה נאה ונייר נאה ומקום מדרשו פתוח לרוחה ומשמח הלב.


העיר על דבריו ר' מאיר מאזוז, 'נאמ"ן ס"ט', בתוך: אור תורה, כרך כג, חוברת א, אשקלון תשרי תשנ"א, סי' ב, עמ' ז:
תמיהני אם הזכיר האפודי ספרי דפוס, כי הוא חי לפני המצאת הדפוס, וצריך עיון.


ושם, חוברת ג, אשקלון כסלו תשנ"א, סי' מז, עמ' קצד, כתב ר' שמואל אשכנזי:
ובודאי צדק הנאמ"ן שהאפודי לא הזכיר את הדפוס, שהרי הוא כתב ספרו בשנת ה'קסג ורק כעבור ששים וחמש שנים הוחל להדפס הספר העברי הראשון שהוא פירוש רש"י לתורה כפי הידוע לנו כיום.


ואני הערתי עליהם בגליון:
חשוב לדעת, שרבי אליהו הכהן העתיק את דבריו ממקור ביניים, ספרו של ר' יהודה אריה ממודינה, לב האריה, ויניציאה שע"ב, שער א, פרק ג, שם כבר נשתנו דברי האפודי המקוריים, לענין דפוס.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:37 am

רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן, שו"ת מהרש"ם, חלק ג, סאטמאר תר"ע, סי' שנז:
ואולם כל זה בספרים הכתובים, אולם בדפוס יעוין במגן אברהם סימן ל"ב ס"ק נ"ו ובמגן אברהם ריש סימן רפ"ד. ואני מצאתי ברוקח סימן ר"פ שכתב להדיא דדפוס אינו כתב אלא דמכל מקום בשבת אסור.


מספר ר' אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ירושלים תשכ"ה, ספר כא, הרב מברזאן, פרק ט, עמ' קפז-קפח:
בשנת תר"ע יצא חלק ג' משו"ת מהרש"ם ושם בסימן (שמ"ז) [שנ"ז] כותב הרב מבערזאן 'ואני מצאתי ברוקח סימן ר"פ שכתב מפורש דפוס אינו כתב'. כשהגיע הספר להרב ד"ר דוב ריטטער מרוטרדאם העיר במכתב להרב מבערזאן שטעה בהבנת הדברים, כי מחבר הספר רוקח רבינו אליעזר מגרמיזא חי כמה מאות שנה לפני המצאת הדפוס על ידי גוטנברג, ועל כן לא יתכן שיתכון למעשה הדפוס. כשהגיע המכתב להרב מבערזאן היה נוכח אצלו רב שבא לקבל סמיכה ממנו, ויעץ להרב מבערזאן להסביר את טעותו כי נשמטו בדפוס כמה שורות ממה שכתב, השיב לו הרב מבערזאן 'עלי להודות כי טעיתי וחלילה להציל את כבודי על ידי שקר, מי שאינו מודה על האמת – אינו מאמין באלקים אמת'. ולהרב ד"ר ריטטער כתב מכתב תודה על הערתו והשתמש בפתגם שטעות הוא 'דבר אנושי' כי האדם עלול לטעות. ומה שכתב הרוקח סימן ר"פ 'יש שחוקקין עץ אחד בחקיקה מצה או עוף אחת חקוק לסימן, אף על גב דמשמע בפרק המביא גט תניינא וכתב ולא חקק, מה שנדחקות בדפוס אינה כתיבה, דוקא לגבי גט אבל ביום טוב אסור לסמן בו', מכאן שכונתו לדפוס שבתקופת התלמוד כמאמר במשנה דמאי פ"ה מ"ג 'הלוקח מן הנחתום וכו' ואפילו מדפוסים הרבה', זאת אומרת תבניות של אופים.

יצויין שסיפור זה מקורו ב'מהרש"ם הפוסק האחרון' של בלאך, והוא מקור מפוקפק.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:40 am

בהסכמת רבי אליהו ליפשיץ מגרוצא לספרו של הרב שמחה עלבערג, מנחת ביכורים, ווארשא תרצ"ו, עמ' ג:
וידוע דברי הרמב"ם ז"ל, מובא בשו"ת האבני נזר זצ"ל, במה שאמרו בגמרא שהאומר דבר בצבור צריך לעיין בה בינו לבין עצמו ארבע פעמים, ולהדפיס דבר ולהפיץ על פני תבל אף אלף פעמים מעט היא.


הערתי עליו בגליון:
כוונתו לשו"ת אבני נזר, חלק אורח חיים, סי' תקיז. אבל שם אין זכר לדפוס!

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:44 am

רבי אברהם פאלאג'י כותב בספרו פדה את אברהם, איזמיר תרנ"ד, מערכת ו אות א, דף ו ע"ד (הראשון):
ומאור הגולה רש"י על הש"ס דכותב בניחותא, אין ספק דלא היה לו אותו דפוס.


ורשמתי בגליון:
רש"י נולד ארבע מאות שנה לפני המצאת הדפוס.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:48 am

רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד באניהאד כותב בספרו שו"ת פרי השדה, פאקש תרע"ג, חלק ג, סי' קפא אות ב, דף צד ע"ד:
ואפשר שבזמן הראשונים גם כן כבר היה להם דפוס, משום הכי לא הביאו הפוסקים לאסור הוצאת ספרים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וראיתי בספר שדי חמד בכללים מערכת דל"ת כלל ט"ו שבזמן הראב"ד כבר היה התלמוד מודפס, אם כן אין לאסור כיון שעל ידי זה לא יהיה נגרע לימוד התורה בארץ ישראל, אף על גב שישלחו ספרים לחוץ לארץ.


הערתי בגליון:
בשדי חמד במקום המצויין לא מצאתי ענין זה כלל, אבל בפאת השדה, כללים, מערכת ד כלל לט, כתוב: "והרב שלחן גבוה בספרו אהל יוסף בחלק אורח חיים סימן ב' (ד"ה סיפא דמלתא) כתב בפשיטות שבזמן הראב"ד כבר היה התלמוד מודפס, ועל פי הנחה זו השיג על הוראת ספר סי"מ [צריך לומר: 'חמדת ימים'] עיין שם, וכבר השיג עליו הרב עיקרי הד"ט באורח חיים סימן ח' אות י"ב, עיין שם". הרי שהרב שדי חמד מיאן בזה!

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 12:55 am

רבי צבי הירש קוידאנאווער כתב בספרו קב הישר, פפד"מ תס"ה, פרק פא:
שמעתי מעשה נפלא שהרמב"ן ז"ל כתב בספרו דרוש אחד ואמר: כל בר ישראל שהמיר דתו ועובד איזה עבודה זרה מן האומות אזי צריך לידע שאותו הבן אינו מזרע ישראל הוא כי בודאי הוא מזרע האומות או בן תמורה. ולא היו ימים מועטים עד שהמיר בן אחד מבני הרמב"ן את דתו, ואז שלח האפיפיור אחר הרמב"ן ואמר: ראה הדרוש שלך שנדפס מקרוב... וכשבא לביתו היה יושב ובוכה... והיה יותר מצטער על הדרוש שהדפיס...


העיר ר' שמואל אשכנזי בתיקונים והשלמות לקב הישר, ירושלים תשנ"ט, חלק ב, עמ' יט:
ומה שכתב מחברנו 'ראה הדרוש שלך שנדפס מקרוב', שגגה היא שיצאה מלפני השליט, ואין כאן אלא פליטת קולמוס, שהרי הדפוס לא נתגלה אלא כמאתים שנה לאחר פטירת הרמב"ן!

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 1:03 am

זה ממה שמצאתי מאוחר יותר, בספר המצוי באוצה"ח, שמו קדש לה', קרית ספר תשס"ו, רשימת הספרים, עמ' תקכא, ושם הערה 22:
חיזקוני, ר' חזקיהו ב"ר מנוח, [נדפס] ה' אלפים ש"ט. בשם הגדולים כתב שראהו מודפס בשנת רפד, לפני הלבוש, וכתב עוד שאולי הספר נדפס אפילו לפני ה' אלפים עג!


הערתי עליו:
השתבש בדברי החיד"א, אף כי דבריו ברורים למעיין בהם, עד שכמעט ואין מקום להשתבש בדבריו. ואגב, המוני פרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים שבספר קדש לה' הנ"ל, מוטעים מאוד.
זה לשון החיד"א בשם הגדולים הנ"ל: "חזקוני חיברו מהר"ר חזקיה ובירר אוכל מעשרים מפרשי התורה והוסיף נפך. והרב אליה רבה א"ח סימן רמ"ג השיב עליו מהרב הלבוש. ועמו הסליחה דהרב חזקוני קדים טובא להרב הלבוש. ובסדר הדורות דף קס"ז ע"ג הביאו בשנת שי"ט. ואני הדל ראיתי חזקוני נדפס בוויניציא שנת רפ"ד וא"כ קדם הרבה להרב הלבוש:
שוב בא לידי ס' מנחת יהודה כ"י לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י והס' ישן נושן. וכתוב בהקדמה אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו' עכ"ל. וראיתי בספר שמביא כמה דברים מחזקוני בכבוד גדול והם דברי חזקוני שבדפוס. ומזה נראה כמה קדמון הוא החזקוני...".
ואגב יש להעיר במה שכתב כאן החיד"א "ובסדר הדורות דף קס"ז ע"ג הביאו בשנת שי"ט", והמבין יבין.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 1:06 am

רבי דוד קונפורטי כותב בקורא הדורות, מהדורת ברלין תר"ו, דף כו ע"א:
ושמעתי מפי מגידי אמת שהר"ן עשה פירוש על כל ספרי הרי"ף בכללו, אלא שהמסכתות שלא נדפסו פירושם, עשה עליהם פירוש בעל נמקי יוסף.


תפסו בזה החיד"א בשם הגדולים, חלק א, מהדורת פאדגורז' תרס"ה, מערכת י אות קכח, דף מא ע"ד:
ואחד הרואה כאשר ירדוף הקור"א מריהטא דלישניה, מקול הקור"א יורה שבימי הרב הנמקי היה דפוס ונדפס פירוש הר"ן בזמנו, והמסכתות שלא נדפסו עשה פירוש הרב הנמקי. ולי ההדיוט פשיטא לי שבימי הרב הנמקי לא נדפס הר"ן, והקרוב אלי שבימיו אכתי לא היה דפוס לספרי ישראל.

אולם הרואה יראה שיש ליישב את דברי הרב קורא הדורות.

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 1:08 am

ביז אהער גייט מיין ליקוט'ל.
א דאנק פארן אוועקגעבן צייט צו לייענען את פרי עמלי.
לאמיר הערן הערות אדער הוספות בנוגע להנ"ל.

אוועטאר
חמרא טבא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4271
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 10:57 am

יישר כח רבי קאטשקע פארן הערליכן ליקוט
דביה תחדי נפשא

באקסער בוים
שר מאה
תגובות: 214
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 31, 2017 12:41 pm

תגובהדורך באקסער בוים » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 11:32 am

זייער אינטערעסאנט! שכח הרב קאטשקע!
כ'האב באמת נישט קיין מיינונג אויף די נושא, ס'איז זשאסט געשריבן אין די וועלט אריין.

מחשב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 482
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 1:09 pm

אינטערעסאנט! די שאלה איז נאר, צו די אלע שפעטערדיגע וואס דרוקן זיך גראדע אויס מיט די ווארט "דפוס" ווען זיי רעדן פון די פריערדיגע, איז בדוקא, אדער זיי האבן גערעדט לויט זייער זמן און הרגל.
הוי 'מחשב'...

קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 1:46 pm

מחשב האט געשריבן:אינטערעסאנט! די שאלה איז נאר, צו די אלע שפעטערדיגע וואס דרוקן זיך גראדע אויס מיט די ווארט "דפוס" ווען זיי רעדן פון די פריערדיגע, איז בדוקא, אדער זיי האבן גערעדט לויט זייער זמן און הרגל.

קלאר אז על פי רוב איז עס לפי ההרגל, וועגן דעם באצי איך זיך דערצו ווי א 'פליטת קולמוס' ותו לא.
מערקווירדיג פארבלייבט עס.

אגב, וועל איך עפעס מוסיף זיין:
בספר אבן משה, ירושלים תרע"ד, בהשמטות, מובא:
בהקדמה, בסיפור של עלילת הדם, נשמט בעדותו של הבחור, שהעיד עוד דבספרי הרב חותני הנ"ל נמצא ספר ישן שנדפס באלף הקודם, ושם כתוב שמשתמשים בדם נוצרים לצורך הדת. ועל זה ענה הרב כחשו בפניו, דאז לא היה עדיין דפוס כלל, מכל שכן לספרי ישראל.

ראספשע
שר האלפיים
תגובות: 2038
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 10, 2016 11:43 am

שו"ת מהר"ץ חיות

תגובהדורך ראספשע » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 2:25 pm


קאטשקע אויפן וואסער
שר מאה
תגובות: 199
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » דאנארשטאג סעפטעמבער 06, 2018 3:23 pm

ראספשע האט געשריבן:ראה כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=38

ותשבע נחת

ייש"כ פאר דעם מראה מקום.
דאס איז נוגע צום שמועס וועגן 'בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב'.
אנהייב אשכול האב איך מודיע געווען אז כ'וויל נישט דא אריינגיין אין דעם ענין, ווייל ס'איז אן אריכות פאר זיך.

אבער אויב שוין יא, וועל איך דא צולייגן נאך א הערה איבער בן קמצר ומעשה הדפוס:

רבי אפרים הקשר כותב בספרו אדני פז, אלטונא תק"ג, אורח חיים, סי' לב, דף ז ע"א:
במסכת יומא גבי בן קמצר שלא רצה ללמד על מעשה הכתב שהיה נוטל ארבעה קולמסים וכתב שם בן ארבע אותיות בפעם אחת, והיו חכמים מפצירים בו ללמד, וקשה, הא בקל היה באפשרות לעשות כן כל אדם על ידי דפוס.


העיר עליו הבקי ר' אהרן מגיד, בית אהרן, חלק ו, נוא יארק תש"ל, עמ' קצו:
וזה פלא גדול לפי עניות דעתי, לפי מה שהבאתי דזמן התחלת הדפוס לא היה רק בשנת 1475, ואיך היה אפשר לעשותו בימי הגמרא על ידי דפוס, ומה קושיא ותירוץ הוא זה.

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלף
תגובות: 1620
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך מונאוויטש » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 2:21 pm

כיהודה ועוד לקרא, יש"כ אווזה על המים פארן אינטערעסאנטן ליקוט.

מענין לענין איז כדאי צוצוצייכענען דעם פולמוס ארום מַגְדִיל (תהלים י"ח) און מִגְדוֹל (שמואל-ב' כ"ב) ביי ברכת המזון. ודברי המקור ברוך ועוד, אז די אריגינעלע ווערסיע איז געוועזן "מַגְדִיל (ובשמואל ב' מִגְדוֹל) ישועות מלכו", און דערנאך איז עס געפארן צו "מַגְדִיל (ובש' ב' מִגְדוֹל) ישועות מלכו", און פון דארט איז עס געווארן "מַגְדִיל (ובשבת מִגְדוֹל) ישועות מלכו". אבער ווי אלע צייגן, איז די דאזיגע השערה מופרך מעיקרא. די ערשטע מקור אז אום שב"ק זאל מען זאגן מִגְדוֹל ווערט נאך געברענגט אין אבודרהם, וועלכער האט געלעבט פילע יארן בעפאר מען האט געדריקט ספר שמואל אין צוויי באזונדערע ספרים.
לעצט פאראכטן דורך מונאוויטש אום דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 4:06 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלף
תגובות: 1332
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 2:40 pm

זייער אינטערעסאנט הרב קאטשקע!
קריך נישט צו הויך, ווייל אויב דו וועסט חלילה פאלן וועט דיין קלאפ זיין פיל שטארקער!

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלף
תגובות: 1332
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 2:46 pm

מונאוויטש האט געשריבן:כיהודה ועוד לקרא, יש"כ אווזה על המים פארן אינטערעסאנטן ליקוט.

מענין לענין איז כדאי צוצוצייכענען די פולמוס ארום מַגְדִיל (תהלים י"ח) און מִגְדוֹל (שמואל-ב' כ"ב) ביי ברכת המזון. ודברי המקור ברוך ועוד, אז די אריגינעלע ווערסיע איז געוועזן "מַגְדִיל (ובשמואל ב' מִגְדוֹל) ישועות מלכו", און פון דארט איז עס געפארן צו "מַגְדִיל (ובש' ב' מִגְדוֹל) ישועות מלכו", און דערנאך איז עס געווארן "מַגְדִיל (ובשבת מִגְדוֹל) ישועות מלכו". אבער אלע צייגן אז די דאזיגע השערה איז מופרך מעיקרא. די ערשטע מקור אז אום שב"ק זאל מען זאגן מגדול ווערט נאך געברענגט אין אבודרהם, וועלכער האט געלעבט פילע יארן בעפאר מען האט געדריקט ספר שמואל אין צוויי באזונדערע ספרים.

ענליך צו דעם איז "בזכות תפילת רבים" ביי ברכת החודש.
קריך נישט צו הויך, ווייל אויב דו וועסט חלילה פאלן וועט דיין קלאפ זיין פיל שטארקער!

געקומען
שר חמישים
תגובות: 64
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 31, 2018 12:16 pm

תגובהדורך געקומען » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 3:17 pm

זייער אינטערסאנט!
ישר כח.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1271
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 3:23 pm

קאטשקע אויפן וואסער (אין מים אלא תורה)
ייש"כ פאר דיין ליקוט

אדרבה געב ארויס נאך פון דיינע אוצרות (איך גלייב דו האסט נאך)


באמת א פיינע אינטרעסאנטע ליקוט (אולי געב פאר הרב קנק"ן צו דורך טון די נושא :lol: )
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט