אלעס ארום 'נישט דרוקן' תורות און ספרים פון צדיקים

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
אדער יא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3156
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 11, 2018 11:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדער יא »

כאפ א בליק אין 'משמיה דרבי תנחום'
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

סטיטשינער רב האט קלאר געהייסן דרוקן
דביה תחדי נפשא
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

חמרא טבא האט געשריבן:סטיטשינער רב האט קלאר געהייסן דרוקן

אט דאס איז מיין תמי' וואס איז טאקע פשט?
אויב זיין זיידע און טאטע זענען געווען אזוי שארף קעגן דרוקן, פארוואס האט ער יא געהייסן דרוקן?
popo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 291
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 02, 2017 11:38 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך popo »

שלושה ימים אחרי הסתלקות הרבי מבעלז נסע הרב נחום רבינוביץ לניו יורק ונכנס להאדמו"ר מליובאוויטש

שאל אותו באם הרבי מבעלז השאיר כתבים, וענה שיש קבלה בבעלז שלא מדפיסים את תורת האדמורי"ם שלהם. האדמו"ר מליובאוויטש הגיב: "גם הרבי הרש"ב נ"ע לא רצה שידפיסו את כתבי החסידות שלו, ובכל זאת השווער (הרבי הריי"צ זי"ע) הדפיסם".

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר האדמו"ר הרה"צ רבי ישכר דב רוקח שליט"א מבעלז אצל האדמו"ר מליובאוויטש.

האדמו"ר מליובאוויטש: אילו כתבים מאדמו"רי בעלז מצויים?

האדמו"ר מבעלז: ישנם קצת בצילום (קופיע), אך הם אינם מוגהים. בשנים תש"ה-תש"ו כתב אאמו"ר (הרב מבלגרויי זצ"ל) הנחות מתורותיו של אחיו (הרה"צ רבי אהרן זצ"ל).

האדמו"ר מליובאוויטש: טוב מאד, אפשר הרי להדפיסם?!

האדמו"ר מבעלז: ישנה קפידה (גזירה) בבעלז, שלא להדפיס תורות!

האדמו"ר מליובאוויטש (בחיוך): בילדותי שכר אאמו"ר ז"ע עבורי ועבור שני אחי, מלמד שהתגורר בביתנו, והיה לומד עמנו כל השנה כולה. פעם אחת, נכנסתי לחדרו של המלמד בתשעה באב, ומצאתיו יושב ולומד. שאלתיו בדרך-ארץ – היתכן?! והמלמד השיב: כשאבוא לעולם האמת, בין כה ילקוני. אשמח, איפוא, כשאדע שמלקים אותי על לימוד תורה בתשעה-באב.

ועל דרך זה בעניננו: הלואי וה"עון" יהיה – הפצת התורה. גם אם בדורות קודמים אסרו זאת!

האדמו"ר מבעלז: כיון שאין טעם גלוי לקפידה שלא להדפיס תורות, ואם-כן, הרי זו בבחינת גזירה ללא טעם – אם היה טעם אפשר היה לדון אם בטל טעמה, או לא, אך כאמור הרי זה ללא טעם?!

האדמו"ר מליובאוויטש: בדורנו כאשר המצב הוא שרבים צריכים לכך – מפאת מחלת הדור – אין להתחשב בקפידה, בדוגמת הפסק-דין: "חולה שהוא אומר צריך אני לאכול כו' מאכילין אותו מיד כו' שהלב יודע מרת נפשו כו' אפילו מאה רופאים אומרים שאין צריך לאכול כו' שומעין לחולה".

זאת אומרת: אף על פי שהרופא הוא בקי וכו' יש להתחשב במצב החולה.

ולענייננו: צריכים לבדוק את המצב כפי שהוא היום, ולא כפי שהיה לפני חמישים שנה. ובענין זה – יש ללמוד הוראה מ"מעשה רב" בנוגע לכתבי האריז"ל – שהרב חיים ויטאל ז"ל ציוה לגונזם, ולאחר מכן התירו גדולי-ישראל להוציאם ולפרסמם [ולהעיר מהשקלא וטריא בהלכה בתלמיד חכם וגדול הדור שציוה שלא להספידו – שיש מקום לומר שמותר להספידו!].

ועל דרך זה בדורנו: אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, לא רצה שידפיסו את כתביו, ובפרט לא ב"אותיות מרובעות", אך כשהגיע כ"ק מו"ח אדמו"ר לארצות הברית וראה שהמצב הוא שאם יודפסו ב"כתב רש"י" לא יסתכלו בספרים [שכן: (א) ישנם שאינם יודעים לקרוא "כתב רש"י", (ב) גם אלו שיודעים טוענים שספר שנדפס בצורה כזו הוא ספר ישן וכו'] והורה להדפיס את ספרי החסידות ב"אותיות מרובעות"!
אוועטאר
קנאפער ידען
שר החסד
תגובות: 30752
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קנאפער ידען »

ידיעות שונות האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:סטיטשינער רב האט קלאר געהייסן דרוקן

אט דאס איז מיין תמי' וואס איז טאקע פשט?
אויב זיין זיידע און טאטע זענען געווען אזוי שארף קעגן דרוקן, פארוואס האט ער יא געהייסן דרוקן?

נישט עכט א שאלה. נישט אייביג האט א ממשיך דרך געטון יעדע ענין און קפידה פון די זיידעס, קענסט טרעפן דוגמאות ביי יעדער ממשיך דרך כמעט.
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...

נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

ס'דא אויך מקומות, ווי ס'איז נאר געווען א קפידה נישט צו דריקן בחייהם, ווי אין זידיטשוב צו אין ויזניץ,
אין זידיטשוב מחמת, מ'זאל נישט מגלה זיין סתרי תורה בחייהם, דער סט"א זאל זיך נישט נוקם זיין

און פון אמרי חיים זאגט מען נאך, ווען מ'האט געדריקט דעם ליקוטי אמרי חיים, אז ער האט זיך געבייזערט, און געפרעגט, איר ווילט נאך איך זאל לעבן? דאן דריקט נישט מיינע תורות! (בחייו כמובן).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”