גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 12:51 pm

ספר 'זבח פסח' להשר דון יצחק אברבנאל פירוש ארוך על הגדה של פסח מ'הא לחמא עניא עד אחר ברכת 'יהללוך'.

זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות באותה פיסקא בההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח).

האברבנאל השלים כתיבת חיבורו זבח פסח ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.

ואחר כך בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח. ואחר כך בעוד כמה דפוסים. ולאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.

פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.

אך כיון שפירושו הוא ארוך מאוד ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת בד' תגובות, תגובה לכל ספר.

וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשיב עתה לב לזה, אלא להפירושים.
צוגעלייגטע
שער-זבח-פסח-שנת-שה.jpg
שער זבח פסח וויניציאה שנת ש"ה
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

קיצור הא' ע"י רבי יצחק חיות ז"ל

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 1:06 pm

קיצור הראשונה.
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.

בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.

ראה דוגמא, השאלות של זבח פסח בשנת ש"ה
זבח פסח בילד פי' מהר"י חיות על זה בפנים ההגדה בילד


פירושו הוא עד אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח.

וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.

שער-הגדה-זבח-פסח-שנ.jpg
שער ההגדה פראג שנת ש"נ עם קיצור הראשון של זבח פסח


קיצור-זבח-פסח-שנ-מה-נשתנה.jpg
מה נשתנה ועבדים היינו מהגדת פראג ש"נ
צוגעלייגטע
תם-ונשלם-כא-אדר-שנ.jpg
סיום ההגדה
לעצט פאראכטן דורך נא_שכל אום מאנטאג אפריל 18, 2016 6:46 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

קיצור זבח פסח שנת שס"ד ע"י הגאון רבי יעקב היילפורן ז"ל

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 1:14 pm

קיצור השני
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.

קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ואחר כך מביא כל השאלות של האברבנאל, ושע"י פירושו הקצר נתיישבו כל אלו.
גם בקיצור זה לא מפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.

הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר משם. אבל ב"ה מצאנו העתק כאן לתועלת הקוראים.

שער-קיצור-זבח-פסח-שסד.jpg
שער קיצור זבח פסח שנת שס"ד
צוגעלייגטע
הסכמת על קיצור זבח פסח שסד.jpg
הסכמות
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

הגדת וויניציאה שנת שפ"ט עם פירוש צלי אש לרבי יהודה אריה מודי

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 1:14 pm

קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט. ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.

בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית והתכווצות של חיבר זבח פסח.

שפט-אידיש---אמר-הצולה.jpg


הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, אך גם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל (ראה לדוגמא בהפיוטים בסוף הגדש"פ 'פרדס הצדיקים' של רי"ח גרינווואלד שי"ל השנה שנת תשע"ו).

גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.

שער-הגדה-צלי-אש.jpg
שער הגדת וויניציאה עם צלי אש שנת שפ"ט

בילד
שער ההגדה בשנת שפ"ט עם תרגום איטלקית
צוגעלייגטע
הקדמת-צלי-אש.jpg
הקדמת רבי יהודה די מודינה
לעצט פאראכטן דורך נא_שכל אום מאנטאג אפריל 18, 2016 5:21 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 1:25 pm

קיצור הרביעי
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
שם המקצר לא פורש.
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.

גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל".
הגדת-אמשטרדם-תנה-הלל-הגדול.jpg
לפני התחלה הפירוש על הלל הגדול - דברי רי"א מודינה


הגדת אמסטרדם נדפס כמה פעמים בציורים נאים, ודפוסים אחרים המבוססים על דפוס אמסטרדם, וכמעט בכולם בא הפירוש סתם "אברבנאל".

למעשה היה כמה דפוסים שהדפיסו הפירוש הקצר בשם "צלי אש", אך כהיום נשתקע שם של המחבר העיקרי ונקרא בכל ההגדות "אברבנאל", וכל הפירוש של כל ההגדה לרבות הפיוטים נתייחס להשר דון יצחק אברבנאל.
צוגעלייגטע
שער-הגדת-אמשטרדם-תנה2.jpg
שער הגדת אמשטרדם שנת תנה
Pages-from-סדר_הגדה_של_פסח.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג אפריל 18, 2016 7:07 pm

אז מ'שרייבט שוין פון די וויניציאה הגדה ברענג איך אויך די ציורים פון די סימני הסדר, מיט די טייטש דערויף, אולי קען מען זיך לערנען עטליכע זאכן וויאזוי זיי פלעגן זיך נוהג זיין, למשל וועלכע מרור זיי האבן גענומען, ס'קוקט אויס ווי לעטטו"ס. די שאלה איז נאר וועלכע סוג?
פאר אינטערסאנקייט ברענג איך סיי די אשכנזישע אויפלאגע און סיי די איטאלישע.
בילד

בילד
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3210
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג אפריל 18, 2016 8:20 pm

באמערקט אז אין די צוויי לעצטע הגדות זענען די פירושים אויף די סימנים קדש ורחץ וכו' אויף גראם, סיי אין יידיש סיי אין איטאליעניש.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג אפריל 19, 2016 12:27 pm

אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען
לעצט פאראכטן דורך נא_שכל אום דאנארשטאג אפריל 21, 2016 9:22 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג אפריל 19, 2016 4:37 pm

נא_שכל האט געשריבן:קיצור הראשונה.
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.

וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.


און יעצט קומט אריין די בשורה טובה אז דאס יאר האט עס ר' משה לאנדא פון ווילאמסבורג פריש ארויסגעגבן אין א הערליכע אויפלאגע און צוגעלייגט עטליכע זאכן.
צוגעלייגטע
הגדה חיות הקדש.png
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

שיר חד גדיא

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך אפריל 20, 2016 5:54 pm

אז מ'שרייבט שוין פון הגדת פראג שנת ש"נ וואס ענטהאלט אין זיך דעם פירוש קיצור זבח פסח פון הגאון רבי יצחק חיות בעל אפי רברבי, איז א שאד נישט צו ערווענען אז אין די אויפלאגע געפונט מען דעם ערשטען מאל די שיר 'חד גדיא', סיי אין לשון הקודש און סיי אשכנז - אידיש.

אבער ס'נישט קלאר ווער ס'האט מחבר געווען די שיר.

דא קענט איר זען דעם חד גדיא, דער צוייטער חלק אין אידיש קען מען זען אויבן
צוגעלייגטע
הגדת-פראג-שנ---חד-גדיא.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

El Rushbo
שר האלף
תגובות: 1252
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

תגובהדורך El Rushbo » דינסטאג אפריל 04, 2017 11:16 am

א דאנק לכבוד הרב נא_שכל

אוועטאר
שטעלפארטרעטר
שר מאה
תגובות: 140
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2017 9:27 pm
לאקאציע: קלאס נמ. 319

תגובהדורך שטעלפארטרעטר » דינסטאג מארטש 20, 2018 12:26 am

נא_שכל האט געשריבן:אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען

ארבעט שוין נישט, אפשר לייגסט עס ארויף? יישר כח
ווער עס וועט זיין א מחוצף פארן שטעלפארטרעטר וועל איך איבערגעבן פארן מנהל!!!

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4977
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג מארטש 20, 2018 1:18 am

שטעלפארטרעטר האט געשריבן:
נא_שכל האט געשריבן:אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען

ארבעט שוין נישט, אפשר לייגסט עס ארויף? יישר כח


הגדת אברבנאל הקצר

קרעדיט: ארגון שתי הלכות ביום. די הגדה איז שוין אויך אריין אין אוצר החכמה.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1687
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דינסטאג מארטש 20, 2018 3:19 am

נא_שכל האט געשריבן:קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט. ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.

בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית והתכווצות של חיבר זבח פסח.

שפט-אידיש---אמר-הצולה.jpg


הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, אך גם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל (ראה לדוגמא בהפיוטים בסוף הגדש"פ 'פרדס הצדיקים' של רי"ח גרינווואלד שי"ל השנה שנת תשע"ו).

גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.

שער-הגדה-צלי-אש.jpg

בילד
שער ההגדה בשנת שפ"ט עם תרגום איטלקית

נדפס בשלשה מהדורות אידיש, לאדינו, איטאלינו.
אשכנזים ספרדים איטאליאנים


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: שואל ומשיב און 6 געסט