אידישע וועלט פארומס

מיללער האט געשריבן:פה ק"ק סיקסא א פר' בהעלותך תרי"ב
הק' שרגא פייש פישמאן
חונה פקקה"ל והגליל

-

איז דאס דער מגיד פון פרעשבורג?

לכאורה, דארט איז דאך געווען ר' הלל קאלאמייער רב, עפעס געדענק איך האט ר' הלל פארפירט פארן כתב סופר קעגן זיינע דייטשע רעדעס. ללא יועיל.
אגב די יאר איז תרי"ז

יא ער איז עס.
גענומען פון דא
http://www.math.psu.edu/glasner/Dor4/Zi ... roni5.html


הרב שרגא פייש פישמאן:

משנת 1854 עד 1861 לא היה רב בקלאוזנבררג. רק הודות למכתבו הנרגש, לחצו והפצרותיו של ר' הילל ל"ש החליטה הקהלה לקבל כרב את הרב שרגא פייש פישמאן, שכיהן כרב בעיירת סיקסו. היה מפורסם בכל רחבי הונגריה כמגיד ודרשן בחסד עליון. ממרחקים באו יהודים לשמוע את דרשותיו.

על כשרונותיו הבלתי רגילים כמגיד התהלכו אגדות. רבנים כתבו עליו מליצות שונות בשטח זה: "אבי כל תופס כינור האגדה". "אבי כל הדרשנים". " ...וכל העומדים בעזרה כשהיו שומעים את הקול יוצא מפה קדוש ולב טהור יוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, היו מוכרחים להרהר בתשובה".

הרב פישמאן ישב בעיר כשלוש שנים בלבד. בתקופה ההיא התחילה להתפשט בין יהודי הונגריה, תנועת הריפורמה וההתבוללות, בעקבות האמנציפציה שהשלטון ההונגרי הכריז במדינה. לכן חיפש הגאון "כתב סופר" מפרסבורג, מגיד ומוכיח שדבריו נשמעים והשפעתו גדולה. שם עיניו על הרב פייש פישמאן. התחיל לשדל אותו וללחוץ עליו במשך כמה שנים שיסכים לעבור לפרסבורג כמגיד העיר. תיאר בפניו את השליחות הגדולה של עצירת הריפורמה ההתבזללות המפילה ח"ו חללים במחנה היהדות.

בקלאוזנבורג היה הרב פייש פישמאן אהוב ונערץ על כל בני הקהלה. התגאו בו והעתירו עליו כבוד וחיבה ללא גבול. אך לבסןף נעתר להפצרותיו הרבות ל ה"כתב סופר" ועבר לפרסבורג.

אחרי שהגיע לעיר אמר ל”כתב סופר": בדברי חידוד: כ"ת הוא הרמב"ם ואני אהיה "הרב המגיד'' (הפירוש הידוע על הרמב"ם). על כך ענה לו ה"כתב סופר" ג"כ בדברי חידוד: אולם הקהלה תהיה זקוקה ל"כסף משנה" (ג"כ פירוש ידוע על הרמב"ם).


הלוויית "הכתב סופר":

אציין כאן דבר מעציב אשר רושמי ההיסטוריה נמנעו לפרסם ואף השתדלו לדבר על כך ברמזים בלבד, מאז ועד היום הזה.

הרב מאיר פישמאן, מיקירי ירושלים, בנו של הרב מטעלעגד ונכדו של הרב פייש פישמאן, שהוציא את הספר "אור שרגא" כותב בהקדמתו, כי קבל רשות מאת הרב עקיבא סופר זצ"ל לרשום בספר את סיפור המעשה, אך גם הוא מגלה טפח ומכסה טפחיים.

ביום פטירתו של ה"כתב סופר" חל פילוג קשה מיוחד במינו בהיסטרריה הרבנית. המשפחה דרשה להכריז לפני סתימת הגולל, כי בנו ה"שבט סרפר" ימלא את מקום אביו כרבה של פרסבררג, ועד שלא יסכימו לתנאי – לא יקיימו את ההלויה.

ראשי הקהלה הביעו התנגדות לכך. התהלכו שמועות בעיר, שיש בדעתם להכתיר כרב את ר' פייש פישמאן. בינתיים זרמו לעיר ברכב וברגל גדולי הרבנים ומשלחות מהקהלות להשתתף בהלווית רבן של ישראל. הויכוח התנהל במשך שלושה ימים. המוני היהודים הסתובבו בעיר וחיכו להלוויה. המשפחה סרבה להטמין את הנפטר, כל עוד שלא יכריזו "מזל טוב" לבחירת הבן כיורש. הקהלה סרבה לוותר.

הרב פישמאן ברח מן המחלוקת. המצב הטרגי הזה ללא כל תקדים גרם לו צער, יסורי נפש וזעזוע. בינתיים יצא קול בעיר שר' פייש עומד לשאת דרשה. בית הכנסת התמלא מפה אל פה והמונים עמדו מסביב לבנין. תוך מצב רוח מזעזע עלה על הבמה, פתח את ארון הקודש ומתוך בכי קורע לב הצהיר, כי כסא הרבנות מגיע לבנו של מנוח והוא ראוי לכך. מעולם לא עלתה על דעתי לקבל את התפקיד, התחנן מתוך בכי ודמעות לראשי הקהילה שיפסיקו את "חילול השם" וחילול כבוד הנפטר הגדול. כל הנוכחים פרצו בבכי יחד אתו. אחרי הצהרתו הוכרז על ה"שבט סופר" כרבה של פרסבורג והתקיימה ההלווייה מתוך בכי ובקשת סליחה מהנפטר.


"אור שרגא"

ר' פייש פישמאן השאיר אחריו הרבה כתבי יד. את דרשותיו היה רגיל בו בערב לרשום בקונטרס. רק בשנת תשי"ט – 1959 הופיע ספר שהוציא נכדו הרב מאיר פישמאן, שזכיתי ללמוד אתו בישיבת ר' מנחם סופר במרוש וואשארהעלי, במשך שלוש שנים, והוא בנו של הרב יוסף חיים פישמן רבה של העיירה טעלעגד. הספר, נדפס בתל אביב, 424 עמוד.

בשער הספר אנו קוראים:
"אור שרגא" – חלק א: פנינים יקרים, מעולפת ספירים, בפסוקי התורה ונ"ך נאמרים, שבעתיים מזוקקים, מדבש ונופת מתוקים, וגם בסוגיות תש"ס העמוקים, מור"ז אשר השאיר אחריו ברכה, אבי המגידים וראש הדרשנים בדורו, ה"ה כ"ק זקני הרב הגאון, פה מפיק מרגליות, צדיק תמים, חסיד ועניו, כקש"ת מרן ר' שרגא פייש פישמאן זצ"ל, אב"ד סיקסא, קלאוזנבורג ואח"כ מגיד מישרים בעיר ואם בישראל בפרסבורג.

דערנאך איז דא א בריוו דא פון הר"ר דוד ביכלער אב"ד פאסטאכא שהי' בזיוו"ש חתן הגאון ר' יודא אסאד.
אביו הג"ר יושע פאלק סודיץ ביכלער אב"ד סעטשין תלמיד החתם סופר.
ר' דוד נפטר י' תשרי תרס"ח, בנו ר' אהרן אב"ד יאסבערעני הי' תלמיד הכתב סופר והמהרי"א, ונעשה חתן רבו המהר"י אסאד.

ווילוויסן האט געשריבן:דערנאך איז דא א בריוו דא פון הר"ר דוד ביכלער אב"ד פאסטאכא שהי' בזיוו"ש חתן הגאון ר' יודא אסאד.
אביו הג"ר יושע פאלק סודיץ ביכלער אב"ד סעטשין תלמיד החתם סופר.
ר' דוד נפטר י' תשרי תרס"ח, בנו ר' אהרן אב"ד יאסבערעני הי' תלמיד הכתב סופר והמהרי"א, ונעשה חתן רבו המהר"י אסאד.

אין קונסטליכער איז פארהאן אן ערך איבער דעם רב, כן מונח בזכרוני

-

סחורה ווי גאלד, שמואל שייע טייערער, ביסט א צדיק'ל!

און ווידער כבוד הרב מווילסאן שטראססע, שקיא לטיבותא! זאלט איר געוויס זיין געבענטשט מיט אלע ברכות דלעילא וטאטע.

-

דער פישמאן אינצידענט ביי די לויה איז באקאנט, מיר האט געדאכט אז ר"ה קאלאמייער איז געווען קעגן זיין אויפנאמע, פון יענע געשרייב זעהט אויס אז ער האט אים געשטיצט וצ"ע, ווען הגר"א גלאזנער (אבי הרמ"ש וחתן רד"צ ער"פ חדב"ן מרן) איז געווארן רב אין קלז"ב האט רבי הילל אויך פארפירט משום שהיה יודע לדרוש בשפת דייטש.

-

נעקסט פונעם בריוו פון ר' פייש זעהט מיר אויס אז דער עולה האט געהייסן ר' יצחק חייט נישט ר' יצחק חיים

זיי פלעגן אזוי מאכן א מם סופית, קוק א שורה ארויף וויאזוי ער שרייבט ירא ד' מרבים. וק"ל.

די אינפאו פון ביכלער האב איך טאקע גענומען פון החת"ס ותלמידיו ער באשרייבט זיין פאטער, דא חתמ'ט זיך דער זון, הק' דוד בן פלק.

נעקסט
נאך ר' דוד ביכלער, איז אויך א רב כנראה אבער לא פורש שם עירו, הק' שאול .... שמואל .... קף?
ער לייגט זאגאר צו, זיין מוטער'ס נאמען.

איך זע א בלאט פון די שטאט טשארנא.
אפאר בלעטער פון די שטאט קאשוי. און אביסל אונגוואר.
דארט אין קאשוי איז דא א שיינע פאר אידן ממשפחת סגל הורוויץ.
איינער שרייבט דארט ער גייט איבערגעבן דאס געלט לר' אבא חיי' הנ"ל.
א בלאט פון קאמארן.

דער עיקר מציאה דא אחוץ די מכתבי הרבנים [אויב איינער טרעפט דא זיינס א זיידע אדער משפחה] איז די שמות נשים. רובא דרובא מאל ווייסט מען נישט די נעמען פון יענע תקופה.

פשיהא
נומער 3 פון די פעידזש
איז א המלצה בריוו פון הגאון הגדול ר' אברהם אבלי זעלנפריינד אב"ד קאשוי.

א תשובה פון גורן דוד צו ר' דוד אב"ד פאסטאכא הנ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 701_74.pdf

ס'ווערט בעסער און בעסער
אונטער ר' אברהם אבלי הרב מקאשוי
איז א בחור אלעזר יחיאל לומד אצל הרב הגאון ר' אברהם אבלי
אונטער דעם הרב ר' שמואל מאשקאוויטש דער אונגווארער דיין לכאורה
אונטער דעם קוקט אויס דער גאון המפורסם דער בעל קיצור שלחן ערוך ר' שלמה גאנצפריד חותם בשם אמו בן בילא דיין באונגוואר, קוקט אויס זיין כתב.

[הרב] מאיר אמסעל וואלט זיך מחי' געווען מיט די חותמים דא פון קאשוי, אין זיין פראוו אויפצואווייזן דאס וואוילקייט פון די ערליכע אידישע קהלה בשנת תרי"ז.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 61&hilite=

נומער 4 פון די פעידזש
בועז [!] בן בילה עבור שנת תרכ...
הרש קעלנער בן האשה יאחד מכפר סט' פעטער
קלמן בן רחל
שלמה ליפמאן המכונה אליעזר [צ"ל להיפך?] חתן הרב הגאון אב"ד דק"ק קאמארן. לכאורה הכוונה על ר' פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן מח"ס דברי פני ארי'

ווילוויסן האט געשריבן:נומער 4 פון די פעידזש
בועז [!] בן בילה בשנת תרכו
הרש קעלנער בן האשה יאחד מכפר סט' פעטער
קלמן בן רחל
שלמה ליפמאן המכונה אליעזר [צ"ל להיפך?] חתן הרב הגאון אב"ד דק"ק קאמארן. לכאורה הכוונה על ר' פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן מח"ס דברי פני ארי'

אביסל אראפציה שרייבט דער רב פון קאמארן זעבלסט, און ס'זעהט נישט אויס ווי די רעדע איז פון ר' פנחס ליב פריעדן (קוק נאך אין החתסוב"ד)

מיללער האט געשריבן:

ווילוויסן האט געשריבן:נומער 4 פון די פעידזש
בועז [!] בן בילה בשנת תרכו
הרש קעלנער בן האשה יאחד מכפר סט' פעטער
קלמן בן רחל
שלמה ליפמאן המכונה אליעזר [צ"ל להיפך?] חתן הרב הגאון אב"ד דק"ק קאמארן. לכאורה הכוונה על ר' פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן מח"ס דברי פני ארי'

אביסל אראפציה שרייבט דער רב פון קאמארן זעבלסט, און ס'זעהט נישט אויס ווי די רעדע איז פון ר' פנחס ליב פריעדן (קוק נאך אין החתסוב"ד)

אביסל אראפצי דעם וועם דו מיינסט, איז א איד א גבאי לעניי אה"ק יוסף יעקב ושם אמי נ"ע מילקה מדבית בלאך פה קאמארן.

ר' פנחס ליב פרידן איז געווען יענע יארן רב דארט, מ"ב שנה שימש בקאמארן עד שנת תרל"ג.

נומער 7 פון די פעידזש רעדט שוין פון א זון פון ר' יצחק חיים, ר' צבי הירש בן המנוח ר' יצחק חיים.

שמשון אליעזר בן אלקע
אני שמעון בן יעקב הכ"מ אם יהי' ה' עמדי ויתן לי לחם לאכול ליתן למו"ה צבי הירש נ"י בן המונח מו"ה יצחק חיים מגירש. [געריש] ובתנאי שילך על קבר אמנו רחל להתפלל בעד אשתי תי' שינא בת לאה לפקוד בזרע של קיימא במהרה פה אלטנדארף
זעט אויס א זיוו"ש און ער האט שוין געהאט זש"ק.

מיללער האט געשריבן:און ווידער כבוד הרב מווילסאן שטראססע, שקיא לטיבותא! זאלט איר געוויס זיין געבענטשט מיט אלע ברכות דלעילא וטאטע.

אמן!
וכן למר.

ווילוויסן האט געשריבן:

מיללער האט געשריבן:

ווילוויסן האט געשריבן:נומער 4 פון די פעידזש
בועז [!] בן בילה בשנת תרכו
הרש קעלנער בן האשה יאחד מכפר סט' פעטער
קלמן בן רחל
שלמה ליפמאן המכונה אליעזר [צ"ל להיפך?] חתן הרב הגאון אב"ד דק"ק קאמארן. לכאורה הכוונה על ר' פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן מח"ס דברי פני ארי'

אביסל אראפציה שרייבט דער רב פון קאמארן זעבלסט, און ס'זעהט נישט אויס ווי די רעדע איז פון ר' פנחס ליב פריעדן (קוק נאך אין החתסוב"ד)

אביסל אראפצי דעם וועם דו מיינסט, איז א איד א גבאי לעניי אה"ק יוסף יעקב ושם אמי נ"ע מילקה מדבית בלאך פה קאמארן.

ר' פנחס ליב פרידן איז געווען יענע יארן רב דארט, מ"ב שנה שימש בקאמארן עד שנת תרל"ג.

דער דערמאנטער יוסף יעקב בלאך פון קאמארן חתמ'ט זיך שנת זרי"ת ואולי ברי"ת.

מיללער
האסט אפשר עקסעס צו יחוס שלי
זיי האבן א מצבה פון א איד מיט דעם נאמען אין יענע יארן.

אויף וועגען און שטעגען בין איך געלאפען צו מיין שרייב טישל לקיים מצות הרב מוויל שליט"א און יעצט זעה איך אז איך קום אן ווי א רב נאך די חופה ולא נותר כיבודים.

קודם אה הילכיגען ייש"כ פאר הרב שמיל ישעי' פאר די אוצרות נכבדים און פאר הרב מוויל פאר טרחתו המרובה.

און יעצט לאמיר זעהן צו מען האט עפעס געלאזט שריים פאר מיר.

(עפעס קוקט די סחורה אויס צו זיין ממיקרופילים, נא לברר המקור.)

בטשארנא, זעליג בן זיסל Gestetner ,אין טשארנא האבען געוואוינט אסאך פון משמחת געשטעטנער הנכבדה.

אונטער עם הק' יעקב געשטעטנער?

יוסף שרייבער האט געשריבן:אויף וועגען און שטעגען בין איך געלאפען צו מיין שרייב טישל לקיים מצות הרב מוויל שליט"א און יעצט זעה איך אז איך קום אן ווי א רב נאך די חופה ולא נותר כיבודים.

קודם אה הילכיגען ייש"כ פאר הרב שמיל ישעי' פאר די אוצרות נכבדים און פאר הרב מוויל פאר טרחתו המרובה.

און יעצט לאמיר זעהן צו מען האט עפעס געלאזט שריים פאר מיר.

(עפעס קוקט די סחורה אויס צו זיין ממיקרופילים, נא לברר המקור.)

יאסל ע
נאך דא אביסל אווערנייט מ'האטיר אוועקגעלייגט אביסל הערינג אויך אין די זייט, מ'ברענגט שוין האב אביסל געדולד.

נאך איבערגעבליבן מברר צו זיין ווער איז דער איד יצחק חיים, און ווער איז דער וואס שרייבט א לענגערע המלצה און חתמ'ט הק' שאול, קוקט אויס א תורה'דיגע פערזענליכקייט.
ווי אויך נויטיג מיר זיך אין דיין הסכמה, ווי אויף למשל דעם קיצוש"ע חתימה וכדומה.

די סחורה קומט דאך פון א פדפ וואס איך האב באקומען אין אימעיל פון שמואלישעי דער בחור איז דא, מ'קען אים פרעגן, ברבים או באישי.

יוסף שרייבער האט געשריבן:בטשארנא, זעליג בן זיסל Gestetner ,אין טשארנא האבען געוואוינט אסאך פון משמחת געשטעטנער הנכבדה.

אונטער עם הק' יעקב געשטעטנער?

יעצט אז דו זאגסט מיר דאס.
זע איך העכער דעם דער ערשטער וואס דערמאנט אבא חיי' שרייבט זיך אונטער "חיים קאללמאן" ושם אמי רחל ע"ה.
דארט אין טשארנא איז דאך געווען רב ר' נתן נטע קאלמאן תלמיד החתם סופר
דערנאך איז זעליג בן זיסל געשטעטנער כדבריך.
נאכדעם נאך א "בן זיסל"
דערנאך איז טאקע יעקב געשטעטנער

נאך אויף דעם בלאט
משה ווייס בן לאה מטשארנא
ישי האפמאן

קיצור שו"ע איז טאקע לכאורה זיין כתב.

יענע חותם האב איך געקלערט איז אפשר ר' שאול עהרענפעלד אדער אחיו ר' שמואל, דא שטייט ביי עם שאול בן הענדל ושם אימם היה הינדל. מצד שני זענען זיי נאך געווען גאנץ יונג יענע יארען.

מיטען פדף זעהט עס מיר נאכאלץ אויס ווי עס קומט פון א מיקרופילם, לבי אומר לי אז דער מקור איז א פובליק אינסטעטוציע.

בשם שמואל ישעי' זז"ג.
אז די פנקס קומט פון אן אייניקל.
אזוי אויך די אנדערע פאר דאקומענטן קומט פון א צווייטע אייניקל בירושה דור אחר דור.
דער איד האט געהייסן ר' יצחק חיים גליקזאהן, זיין זון ר' צבי הירש איז געווען משב"ק ביי הרה"ק ר' אלעזר מענדל מלעלוב.

פשיהא דאן צו איך צוריק. דאס איז די גאנצע פנקס?

ניין נאר דאס איז געבליבן ביי די איינקלעך א חלק איז נאבד געווארן אין לויף פין די יארן

א שאד א שאד. איז נאך עפעס געבליבען במשפחה?

יא מיט די צייט
קודם לאמיר הערן ביז דא