זיי האבן עפעס קעגען ביבליאגראפיע אדער בלאקט עס ביי דיר אלע העברעישע ארטיקלען? דא האט איר די טעקסט, די בילדער וואס באגלייטען דעם ארטיקעל וועט איינער דארפען שפעטער ארויפלייגען.
הקדמת המערכת:
המחקר הביבליוגרפי המובא כאן פורסם לראשונה בגרסה מקוצרת בפורום 'מטפחת ספרים' של אוצר החכמה. מחבר הרשימה עומד על הבלבול הקיים בקטלוגים השונים ברישום ספריו של דב בער צייטלין: "אור החיים" ו"חיי עולם", ושיוכם למחברים אחרים.
בדיקה שעשה המחבר העלתה, שלעת עתה אין שום מאגר מידע הנקי מן הטעויות הביבליוגרפיות, כפי שעמד עליהן במאמרו. ב'היברו-בוקס' אמנם זיהו נכונה את מחברו האמיתי של ספר 'חיי עולם' – כנראה באמצעות השוואה לשער 'חיי עולם', כנראה שהזיהוי נעשה בספריית חב"ד בקראון הייטס – אך ספר 'אור החיים' מהדורת תרל"ג עודנו רשום על שמו של המו"ל ולא המחבר האמיתי. ב'אוצר החכמה' כל מהדורות 'חיי עולם' רשומות על שם בעל 'היד הקטנה'. ובמפעל הביבליוגרפיה לא נזכר דבר וחצי דבר מכל זה.
איתם הנקין
תעלומה ביבליוגרפית ופתרונה
חידת הספרים 'אור החיים' ו'חיי עולם'
א. מבוא
בוילנה תרל"ג נדפס ספר בשם 'אור החיים' על ידי ר' יוסף מרדכי רבינוביץ. שלוש עשרה שנים לאחר מכן, בלונדון תרמ"ו, נדפס ספר בעל אותו שם, מאת ר' דובעריש הכהן צייטלין. שני הספרים הללו אינם אלא אחד: זהים בשמם, חופפים בכתשעים אחוז מתכניהם – אך רשומים על שמם של שני אנשים שונים. האם מדובר בגניבה ספרותית, מן הסוג שיש לו דוגמאות בתולדות הספר העברי במאה ה-19 (דוגמת הספר 'אבן הבוחן' שנדפס בפאדגורזע תר"ן תחת השם "משה יעקב מבריגל", ואינו אלא העתקת כתב היד של ספר מאת ר' יעקב ב"ר ישראל צבי בורשטיין, שנדפס תחת שם זהה בורשה תרנ"ו; ראו 'הפלס' שנה ג', ברלין תרס"ג, עמ' 50) או שישנו הסבר אחר לתופעה משונה זו?
ב
. בלבול בין זיהוי המחבר וזהות המוציא לאור
ובכן, חקירה לא מסובכת מעלה כי המחבר האמיתי של 'אור החיים' הוא ללא ספק ר' דובעריש צייטלין, הרשום על מהדורת תרמ"ו. יחד עם זאת, רישומו של ר' יוסף מרדכי רבינוביץ על מהדורת תרל"ג אינו בגדר גניבה ספרותית. הא כיצד?
רי"מ רבינוביץ בשער מהדורת תרל"ג, אינו מגדיר את עצמו כמחבר הספר ממש, אלא כמו"ל – מי שהספר יצא לאור על ידו (באופן דומה, אנו מוצאים כי מאוחר יותר הוא שימש כמוציא לאור של ספר נוסף, אותו קרא 'גביעי גביע הכסף', מאת ר' בנימין ברש"ז ריבלין משקלוב, שנדפס בתרנ"ז בהסכמה חמה של ר' דוד פרידמן מקרלין). יתרה מכך, בגוף הספר הוא מציין יותר מפעם אחת כי אכן הוא אינו המחבר אלא רק המו"ל: "הרב המחבר האריך בפלפול [...] ומפני שאין דבר זה השוה לכל נפש ע"כ השמטתי מכאן, וכמו שכתבתי בהקדמה. המו"ל" ('אור החיים', תרל"ג, דף י' ע"א). הטרוניה היחידה כלפיו יכולה מעתה להיות רק זאת שהוא הדגיש את שמו בשער עד כדי שהקורא הנחפז סבור שהוא המחבר. נמצאנו למדים עד כאן כי את 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו יש לראות כמשהו שבין מהדורה קמא המלאה (שכן לא סבלה מהשמטות המו"ל) לבין מהדורה בתרא עם הוספות ותיקונים (שכן יש בה תכנים חדשים).
מדוע בחר המחבר האמיתי, ר' דובעריש צייטלין, להעלים את שמו מהמהדורה הראשונה של ספרו 'אור החיים'? ניתן להעלות ספקולציות למיניהן (ענוה והצטנעות, או לחילופין רצון שדבריו יתקבלו למרות גילו הצעיר – כדלהלן), אך עובדה שעלינו לעמוד עליה מכל מקום, היא שלא היתה זו הפעם הראשונה בה הדפיס הלה את תורתו בעילום שמו, באמצעות מו"ל אחר: כך עשה עוד קודם לכן בספר 'חיי עולם', שנדפס בוורשה תרכ"ו בעילום שם, על ידי מו"ל אלמוני (שלהלן נשער את זהותו), שכתב אודות המחבר: "בתום דרכיו כסה הודו ולא נודע רק להבאים בסודו, הרב הג' המהולל ברוב התשבחות…". מניין לנו שר' דובעריש צייטלין הוא גם מחבר ספר 'חיי עולם'? הדבר מוכח באמצעות השוואה פשוטה של רשימת ספרי המחבר המופיעה על שער 'חיי עולם' עלום השם מול רשימת ספריו של צייטלין כפי שכתבם בעצמו על שער 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו: בראשון – "בעה"מ ס' יד הקטנה וס' מסילת הדעת ועוד ס' יקרים", ובשני – "מחבר ספר יד הקטנה וספר מסילת הדעת וספר משל הקדמוני וס' דעת ומרפא…" (יתר על כן, השוואת סגנון ההערות וההשמטות ב'חיי עולם' מול 'אור החיים' מהדורת תרל"ג, מביאה אותי למסקנה כי המו"ל של האחרון, רי"מ רבינוביץ, הריהו ללא ספק גם המו"ל של הראשון – דבר הגיוני כשלעצמו בהתחשב בעובדה שלשני הספרים מחבר אחד).
ג. טעות ביבליוגרפית וותיקה
שער ספר "חיי עולם" (בודפסט תש"ג).
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
וכאן המקום למחוק מן העולם טעות ביבליוגרפית ותיקה הנוגעת במישרין לענייננו. הספר הראשון בו עסקנו, 'אור החיים', לא נדפס בהמשך הדורות אלא פעם נוספת אחת בלבד, בשנת תרנ"ב, על ידי המחבר עצמו (במהדורה מורחבת). לעומת זאת, ספרו הנוסף של ר"ד צייטלין, 'חיי עולם', נדפס מאז ועד ימינו אנו בלמעלה מעשר מהדורות! וכל כך למה? מפני שבחלק מהמהדורות, למן מהדורת וורשה תרמ"א, זוהה שמו של מחבר הספר כר' דובעריש אחר לגמרי – הלא הוא ר' דובעריש גוטליב בעל הספר הייחודי 'יד הקטנה' על הרמב"ם! שחי כשלושה דורות לפני מיודענו ר' דובעריש צייטלין (ספר 'יד הקטנה' נדפס בשנת תק"ס, לאחר פטירת מחברו), ואשר גם ספרו הנזכר 'יד הקטנה' נדפס במקור בעילום שם. הגדילו לעשות מו"לי 'חיי עולם' מהדורת תש"ג, שהדפיסו בפתח הספר את ההסכמות ל'יד הקטנה'. זיהוי זה התקבל עד כדי כך, שבירושלים תשנ"ו נדפס הספר 'חיי עולם' במהדורה מחודשת ומפוארת, בסגנון המתאים כמעט לחד מקמאי, כאשר המו"ל מדגיש כי הספר 'יד הקטנה' היה חביב מאד על בעל ה'חפץ חיים', דבר שללא ספק שימש בעיניו עילה מוצדקת להוצאת "ספרו הנוסף של אותו מחבר" במהדורה מפוארת שכזו.
ההסכמות הלא נכונות [!] ל"חיי עולם", מהדורת בודפסט תש"ג.
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
אולם אין ספק שכל הייחוס הזה אינו אלא טעות פשוטה. לעיל ציטטנו את נוסח שער המהדורה הראשונה של 'חיי עולם' (תרכ"ו), בה נאמר בין השאר כי מחבר הספר הינו גם "בעה"מ ס' יד הקטנה וס' מסילת הדעת ועוד ספרים יקרים". באו המדפיסים הבאים וגזרו לתומם גזירה שווה: בעה"מ ס' יד הקטנה = 'יד הקטנה' המפורסם. היה עליהם לתת את הדעת לפשרו של אזכור ספר נוסף בשם 'מסילת הדעת', שמעולם לא שמענו על ייחוסו לבעל 'יד הקטנה', ולעומת זאת מחברו האמיתי ר"ד צייטלין הזכירו בגוף חיבורו 'אור החיים' (דף ט"ו ע"ב): "והארכתי בזה ב"ה בסיפ' מסילת הדעת"). יתר על כן, היה עליהם להשגיח בכך שהן בשער הספר והן בלשון המו"ל בהקדמתו משמע כי מחבר הספר עודנו בחיים חיותו. ומשלא עשו זאת, זיכו את עולם הספר היהודי בטעות ביבליוגרפית של כעשר מהדורות על פני מאה ושלושים שנה. הפשר האמיתי של נוסח השער, מתברר כאמור באמצעות השוואה פשוטה לשער 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו: "חברתיו [...] אני הצעיר דובערוש הכהן צייטלין [...] מחבר ספר יד הקטנה וספר מסילת הדעת".
מדובר אמנם בצירוף מקרים מעניין: שני המחברים קרויים דובעריש, שניהם כתבו ספר בשם 'יד הקטנה' (שבשני המקרים כתוב על הי"ד החזקה לרמב"ם!) ושניהם אף הדפיסו את ספריהם בעילום שם – אך כאמור מדובר ללא ספק בשני מחברים שונים, שחיו בהפרש של כמה דורות. הא ותו לא.
שער ספר "יד הקטנה" לר' דב בעריש גוטליב, למברג תק"ס (1800).
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
ד. תולדות המחבר
בסיום הדברים, ארצה לתאר בקצרה את קורות חייו של אותו ר' דובעריש צייטלין שבספריו עסקנו כאן: נולד בשנת תר"א לאביו ר' זאב וולף (שעלה אחר כך לירושלים ונפטר בה), היה תלמידו של ר' מאיר מיכל מווילנה, ונתמנה בגיל צעיר למו"צ באנטקאליה, פרבר של ווילנה (שם היה בכמה עניינים בר פלוגתיה של ר' בצלאל הכהן). ניהל מלחמה כנגד משכילי רוסיה באמצעות כתב-עת בשם 'הירח' שייסד, ובעקבות רדיפות למיניהן נאלץ לעזוב את ליטא והתקבל לרב בקהילת יוצאי רוסיה ופולין בלונדון. במקביל היה פעיל בענייני ישוב ארץ ישראל, ואף נזכר בהקשר זה כמה פעמים במכתביו ר' צבי הירש קאלישר בשנות התר"כ-תר"ל. בשנת תרנ"ב עבר לפאריז, שגם בה כיהן כרב קהילת יוצאי רוסיה ופולין (על מקומו של ר' משה אביגדור חייקין), כשהוא אף מוסיף לעמוד בקשרים קבועים עם קהילתו שבלונדון, אליה הגיע מדי פעם כדי לסדר גיטין ועוד. לקראת אמצע שנות התר"ס הופיע שמו בעיתונות כאחד מהמוזמנים לאסיפת רבנים בקראקא, וכמה שנים אחר כך עמד בקשר עם ר' אהרן מנדל הכהן מקהיר בעל יד ראם. נפטר בפתאומיות – בתאונה – באביב תרע"ג כשהוא בביקור בלונדון (ראו: הלל נח מגיד, 'עיר ווילנא', וילנה תר"ס, עמ' 80; שמואל נח גוטליב, 'אהלי שם', פינסק תרע"ב, עמ' 503; 'הזמן' ט"ו אייר תרע"ג [גליון 102] עמ' 2, ועוד. במקור האחרון, אגב, מסופר שבתקופת פאריז היה ידידו של ר' ישראל סלנטר – אך הדבר בלתי אפשרי מבחינה כרונולוגית. קשרי ידידות אלה היו אולי על רקע המאבק הנזכר בהשכלה בשנות השבעים של המאה ה-19).
ה. נספח מאת העורך.
במהלך הכנת הרשימה ל'דפוס' בדקתי את עותקי ספריית הרמב"ם של ספר אור החיים (מהדורת לונדון תרמ"ו). מצאתי שבעותק הספריה על העמוד הריק שקודם לדף השער (החסר בעותק זה) ישנה הקדשת המחבר בכתב ידו! ההקדשה כתובה בחלקה עברית ובחלקה גרמנית. להלן נוסח ההקדשה במלואה, הקטעים הלועזיים מתורגמים לעברית:
לאדון סגל
ברכת חיים ושלום
ברכה והצלחה
מאת מוקירו ומכבדו כערכו הרב
המחבר
נשלח מהרב מ. צייטלין, שרשרת הזהב
ויסבאדן
הערות רקע:
ויסבאדן היא עיירת נופש מפורסמת בגרמניה. המחבר ישב שם, כנראה במלון בשם "שרשרת הזהב". הספר נשלח לאדון סגל, ככל הנראה איש צרפתי (מונסיניור – פירושו בצרפתית אדון).
מ. צייטלין – ייתכן ולדוב צייטלין היה שם לועזי נוסף שמתחיל באות מ.
הקדשה זאת מאשרת את שכתב והוכיח א.ה. ברשימתו הנ"ל על זיהוי של צייטלין כמחבר הספר.