אידישע וועלט פארומס

לאוזניו של מנדלסון הגיעו שמועות כי הרבנים יחזקאל לנדאו מקהילת פראג ורפאל כהן מקהילת אלטונה-המבורג מאיימים להחרים את 'הביאור' עוד בטרם יראה אור החומש הראשון. בידיעה שהתפרסמה באחד העיתונים המקומיים בהמבורג אף נאמר שהרב כהן כבר הוציא חרם על מי שיעיין בחומשים הללו... הרב לנדאו, שנחשב על-ידי רבים לאישיות הרבנית הראשונה במעלה ביהדות מרכז אירופה במאה ה-18, חשד בפרויקט משום שלא מצא הסכמות של רבנים המעניקות ל'ביאור' את חותמת הלגיטימיות ומשום שחשש כי לימוד הלשון הגרמנית באמצעות המקרא יהיה לעיקר. השפה הגרמנית של ה'ביאור', סבר הרב לנדאו, דורשת מאמץ ניכר מצד המורה המלמד את החומש עם התרגום של מנדלסון, "ומתוך שכבד על הנער להבינו, צריך המלמד המלמדו לעסוק עמו רוב היום להעמידו על דקדוק לשון אשכנזי ומתוך כך פנה היום ונשאר הנער ערום מעקרי התורה".

במכתב מאביב 1779 לאביגדור לוי, ידידו מפראג, השיב מנדלסון לטענה שהועלתה נגדו כי לא פנה לרב לנדאו בבקשה להסכמה. מנדלסון הבין היטב שמנהג ההסכמה שימש בתרבות היהודית התורנית כלי פיקוח של האליטה הרבנית על כל הפרסומים בדפוס בתחומי התרבות היהודית. הפרויקט שלי, טען, אינו זקוק להסכמה ואין צורך בפיקוח רבני עליו משום שאינו בתחום הספרות התורנית. מדובר בספר לימוד, ששפתו גרמנית, וככזה עליו לעמוד בקטיגוריה נפרדת שעליה האליטה הרבנית אינה צריכה לפקח.

לאמיתו של דבר, ב-1779 היו בידי דובנא שלוש הסכמות רבניות, שהחשובה שבהן הייתה ההסכמה הנלהבת שהעניק ל'ביאור' הרב צבי הירש לוין מברלין, ידיד קרוב של מנדלסון.

אף על פי שבידי מנדלסון כבר היו הסכמות של רבנים, ובהן הסכמה של רב העיר ברלין צבי הירש לוין והסכמה של בנו, שאול ברלין, שאז עוד היה רב הקהילה בפרנקפורט על נהר אודר, הוא נמנע מלצרף אותן לכרכים הראשונים של הביאור, בנימוק שחיבור בגרמנית איננו צריך הסכמות מרבנים. ואכן עד מהרה התעורר קצפם של הרבנים על התרגום, ובראשם רבי רפאל הכהן מהמבורג, שאיים בהטלת חרם על הביאור, ורבי יחזקאל לנדא מפראג, בעל ה"נודע ביהודה". הרב לנדא חשש, שהתרגום לא יסייע ליהודים בלימוד המקרא, אלא להפך, יהפוך את המקרא לכלי שישתמשו בו המשכילים ללימוד גרמנית

msp האט געשריבן:מסתמא היינט אויב אזא טיפ ווי רמ"ד וואלט באשטאנען וואלט ער געווען א גאסטרעדנער ביי אלע דינערס
אמאהל איז לימודי חול געווען אסאך שארפער דער איסור וויבאלד רוב לעהרערס און ביכער זענען געווען נישט ערליך
היינט איז אין רוב היימישע מוסדות לערנט מען שפראך אין חשבון וכדומה
מען מוז האבען א קלאהרע היסטארישען בילד פון די מצב

מי חכם האט געשריבן:פאר דו שרייבסט אזא רח"ל, האלט פאר די אויגן אז דו רעדסט דא פון פשוט פילאזאפיע, אין וואס אלע ספרדישע גדולים האבן ברייט עוסק געווען.

מי חכם האט געשריבן:אהער מיט זיינע שיטות.

מי חכם האט געשריבן:ירושלימ'ער רב, הגה"ק רמ"א פריינד זצ"ל.

דער ווארט ככתבו וכלשונו (נישט ממש, עס שטייט דארט אין לשון קודש) איז געשטאנען געדרוקט אין א גליון ווואס מוסדות רמ"א גיט ארויס.

יהיה כן האט געשריבן:כ"ק אדמו"ר הגה"צ רבי הערשעלע ספינקער זצ"ל האט געזאגט פאר איינעם וועלכער איז עם געקומען פרעגן איבער א געוויסע מעשה קנאות צי ער זאל עס טון האט ער געזאגט אזוי:
דער אויבערשטער האט אויסגעשטעלט די בריאה אז ווער ס'טשעפעט אדער טוט וויי אן אנדערן יוד כאפט צוריק, נאר וואדזשע דען, צדיקים וועלכע האבן געמיינט דעם כבוד שמים און נישט זיך, האבן פארקוקט אויף דעם וואס זיי וועלן צוריק כאפן, ווייל זיי האבן דאך זיך בכלל נישט געמיינט, אבער וויסן זאלסטו אז דו וועסט צוריק כאפן, אויב מיינסטו דעם אויבערשטן קענסטו פארקוקן אויף דעם ווואס דו וועסט בעתיד צוריק כאפן. ודפח"ח
ס'יז א געוואלדיגער רעיון און זייער א קלוג ווארט

מי חכם האט געשריבן:חוץ פארשלאפן, ואס איז כנראה יא מסופק...

הנה בפרשתינו אנו קוראים על אודות המבול אשר הביא ה' על דור ההוא, שהציף את כל העולם כולו ויגועו כל האנשים של הדור ההוא וימחו, וכלשון הפסוק (ז-כא) ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו, וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.
אך דבר אחד יש מה שנחלקו בזה רבותינו גדולי הפרשנים, והוא, מה שהיה עם גופי הדור ההוא אחרי מיתתם, אם נשאר מהם משהו או לא נשאר מהם שריד ופליט, והנה באמת מדברי הגמרא בזבחים (דף קי"ג) אשר שם הוא מקור כל הפלוגתא של ר' יוחנן ור"ל הידועה אם היה המבול בארץ ישראל או לא, מבואר שם כי נשקעו בטיט, וכן כ' הגמ' אליבא דריש לקיש בסוף העמוד 'אי אפשר דלא אידבקו' ופירש"י 'בטיט', וכן הוא שם בתחלת העמוד אליבא דר' יוחנן, דס"ל שלא היה מבול בא"י, מקשה הגמ' אליבי' דהלא הכתוב אומר כל אשר בחרבה מתו ומשמע שמתו כל אנשי הדור ההוא, ותי' הגמ' 'מהבלא מתו' פירש"י וקברום הבאים אחריהם בבתי קברות, ואין לחוש לכל הארץ, אלא לשאר ארצות שהיה שם מבול ונשקעו בטיט, משמע כי לכו"ע נשאר משהו ממתי דור המבול, אולם כד נעיין בדברי רבותינו הראשונים פרשני המקרא בפרשתן נראה כי הרמב"ן ושאר מפרשים פירשו הכתוב וימח כי לא נשאר מהם כלום, וז"ל הרמב"ן 'אחר שאמר ויגוע כל בשר, ואמר מכל אשר בחרבה מתו, הוסיף לאמר וימח, שנמחו הגופות ויהיו למים, כענין ומחה אל מי המרים (במדבר ה כג), כי היו המים רותחין כדברי רבותינו (סנהדרין קח:)'. וכן כ' האור החיים הק' וזל"ק 'מלבד הגויעה הרמוזה בפסוק שלפני זה גם נמחה כל מה שהיה עומד מהם (סנהדרין קח ב) באמצעות רבוי המים חם וקר ונמחה כל הויתן ונעשו כמים והיו כלא היו בעולם', וכמובן קשה על זה מאוד וכי מה יענו רבותינו אלו לדברי הגמ' ששם משמע בהחלט כי נשאר מהם משהו ונדבק בטיט.
אולם מצאנו למרן החת"ס זי"ע שכ' בתשובה (שו"ת חת"ס ח"ב יו"ד סי' של"ז) במעשה של כהן א' שנכנס לחצר א' של גוי, ומצא שם מצבת אבן מושכבת על פניה טמונה בקרקעית החצר, והפכה על גבה ונמצא כתוב עליה 'פה נטמן איש הגון ר' זכרי' בן ר' ידידי' נפטר בעיה"כ קנ"ט לפ"ק', וזה הוא יותר מתט"ו שנים, והנכרי בעל החצר אמר שמקובל הוא מאבותיו מעולם, שהי' שם ובסביבותיו בית הקברות של ישראל, והנכרי הזה מהימן להאי כהנא, אך גם אנו מקובלים שהגלילות ההוא נתיישבה מחדש, אין לישראל שם (כי אם) מאה שנים לכל היותר, ועתה מה יהיה דין הכהנים או הכהן הזה דמאמין ליה להגוי, והאריך שם החת"ס בפלפול הלכה ואגדה עיי"ש דבריו כי נעמו, אולם הנוגע לענינינו הוא מה שכ' שם באמצע דבריו 'והא דריש פ' בתרא דזבחי' דשקיל וטרי מחשש עצמות אנשי המבול והרוגי נבוכדנצר, י"ל דהיינו משום נסכוי (הוא עצם לוז הקשה שנשאר בכל אדם וממנו יעמדו תחיית המתים) הנ"ל, ומשום טומאות היסט, דעצם כשעורה מטמא בהיסט, אבל בזה"ז שקוברים בעומק כמ"ש תוס' מ"ק ה' ע"ב וסוף פ"ב דכתובות, ליכא למיחש להיסט, ועצם כשעורה אינו מטמא באוהל, נמצא דמשום עצם נסכוי ליכא למיחש עכ"ל החת"ס, היינו שהחת"ס חידש כי כל מה שנשאר מהם הוא רק העצם לוז, ועל זה שקלו וטרו בגמ' אם חוששים לו או לא ולפי דבריו אתי שפיר דברי הרמב"ן ועולים בקנה אחד עם דברי הגמרא כי אכן נימוחו במים אולם נשאר מהם העצם לוז.
אולם יש לציין כי במדרש רבה (בראשית כ"ח ג') איתא 'רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו "לוז של שדרה" שממנו הקב"ה מציץ את האדם לע"ל נמחה בדור המבול, וא"כ לדבריהם קשה קצת על דברי החת"ס, כי נראה מדברי המדרש שכולם נמחו, אולם באמת לא קשה כ"כ, כי הרי ר' יוחנן אומר בגמרא דידן כי נשאר משהו מעצמותיהם, (עיי' בגמ' זבחים הנ"ל) וא"כ נראה שהם מדרשות חלוקות בשם ר' יוחנן, וא"כ לק"מ כי החת"ס לא דיבר כי אם אליבא דגמרא דידן בשם ר' יוחנן, (ועיי' גם ביפה עינים בזבחים שם כי ישנם שינויים בכמה מקומות בדברי ר' יוחנן ור"ל עיי"ש).
אולם המלבי"ם בפירושו על התורה כתב דבר חדש ונפלא, שפצתה האדמה את פיה ובלעה את כל הפגרים של דור המבול, ונשארו שם עד היום הזה (ובזה רוצה לסתור את דברי החכמי אוה"ע, [שבעוה"ר נמשכו אחריהם גם כמה מבני ישראל ה"י בזמנו של המלבי"ם כידוע ואכמ"ל] ואמרו שח"ו הי' איזה מציאות גשמי קודם בריאת העולם, עפ"ל), וז"ל שם 'ומבאר וימחו מן הארץ, שהגם שהרבה נשארו עצמותיהם החזקים כמטילי ברזל ולא נמוחו, בכ"ז נמחו מן הארץ, כי ע"י שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים, ורובם נבלעו בעמקי תהום, אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה וירדו כמה אלפים אמה לעמקי שאול, עד שבצאת נח מן התיבה לא מצא שום רושם מפגרי בע"ח ועצמות הענקים ובע"ח הגדולים שהיו קודם המבול, ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגעאלאגיא, שחופרים בעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובע"ח גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה, שהעולם קדמון מרבוא שנים, ושכבר היו בע"ח מימי קדם קודם לזמן היצירה שלנו, וכ"ז הבל וריק, כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע"י הרעשים שבאו מעומק שאול ותהום רבה, והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה והורידה פגרי הבע"ח עמוק עמוק, ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך ק"ן יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו למו החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל, ולו חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת שאול איך מחה את כל היקום מעל פני האדמה ויטביעם בשאול תחתית עדי אובד' ע"כ דבריו הנפלאים.
ובדומה לדבריו כתב הנצי"ב בהעמק דבר על הפסוק וימח את כל היקום, וז"ל 'נמחו הגופות, ודייק הכתוב אשר על פני האדמה דוקא אלו שהיו מונחים על פני האדמה, אבל נשתיירו כמה גופות שנפל עליהם עפר הרבה ע"י שטף המים ונשארו הגופות קיימין, והן הנה עצמות שמוצאין חופרי ארץ ומוצאין עצמות מבריות שלא נמצא עתה בעולם. ומזה שפטו הרבה שהי' לפני בריאה זו עולם אחר ואז היו בריות אחרות... אלא נראה שהעצמות האלה המה מלפני ימי המבול, ואע"ג שנמצאים באקלים (אקלימא"ט) שאינם חיים שם, זה נעשה ע"פ ששינו את דרכם על הארץ לפני המבול והלכו למקום אחר, ומה שמוצאין בריות משונות הוא ממה שהרכיבו שני מינים שונים ונולד ע"י זה בריות משונות כמו הפרד היוצא מהרכבת סוס וגמל, והי' ההשגחה שישתיירו עצמות אלו כדי שיבא דור אחרון ויכיר סתרי הטבע, וזהו כבודו ית', כמ"ש בשירת האזינו בפסוק כי אשא אל שמים ידי, אך באותו עת היה הרצון שיהיו נימוחים מן הארץ כדי שלא יהיו נראים כלל, וישתדלו להרכיב עוד ולהעמיד בריות כאלו שנית, מש"ה כתיב עוד הפעם וימחו מן הארץ, הי' ההשגחה שלא ימצאון באותו הדור וכמה דורות מאוחרין העצמות המשונים כדי שלא ישתדלו לחדשן לכן נמח זכרם מן הארץ עכ"ד.
וכדברי המלבי"ם והנצי"ב כתב גם הגה"צ רש"ר הירש זצ"ל, ובזה רצה ג"כ לסתור את דברי המשכילים בזמנו, וכ' עוד חידושים יקרים בענין זה ואי"ה עוד חזון למועד.

נאטרוליסט האט געשריבן:נניח, אז דער פשט שמעקט נישט עמיצן, בכבוד גדול, און מ'געפינט נישט אז ער זאל ערגעץ שרייבן אז ווער עס עס גלייבט נישט די חוקרי אוה"ע און זייערע רעכענונגען איז א כופר חלילה.
ער האט יא אויסגעקליבן מפרש צו זיין דעם מדרש אז עס זאל שטימען זייער גוט אפילו לויט זייערע שטותים. ובכן איז ער א פארכאטפער רח"ל, חלילה מהאי דעתא.

ווינקל האט געשריבן:ווי יגעתי זאגט שוין, כ'זע נישט אויף וואס נאטרוליסט מאכט א אויסברוך.
מען האט פשוט איבערגעשמועסט דעם נושא און אראפגעברענגט די דיעות המתנגדים לו.
עס זעט אויס פון זיינע ווערטער ווי ער איז ברוגז אויף די גדולי ישראל וועלכע האבן נישט געוואלט לערנען אינם תפארת ישראל....