אידישע וועלט פארומס

איינגעקויפט דעם נייעם צלצול ערב יו"ט און בלויז עטוואס געבליקט דערין.

איך האב הנאה אז עס הייבט אן ווערן לעבעדיג. דער מאמר פון אש"ר הואי"ל ללב"ן אלס תגובה צום מאמר אינעם פאריגן צלצול האלט איך אינמיטן ליינען עס קוקט אויס זייער פיין. עס קוקט אויס אז עס גייט זיך נישט אפשטעלן ביי דעם עס וועלן קומען מאמרים הין און צוריק.

צווישן זיינע שורות שרייבט דער כותב אז הג"ר משה פיינשטיין ז"ל האט מתיר געווען געוויסע שאלות וואס קענען מעגליך אנגערופן ווערן מסירה צוליב דעם פאקט אז די היינטיגע מדינות וואו מיר וואוינען זענען צוויליזירט און דינא דמלכותא דינא.

איך האב שוין געהערט פון פילע שטורעמישע פסקים פון רבי משה ז"ל, אבער דאס נאכנישט, ווער עס האט עפעס א ידיעה דערין זאל אויסקלארן.

יואל ווייס האט געשריבן:אש"ר הואי"ל ללב"ן...
קוקט אויס זייער רייך פון דיין קורצע פארטראגע.

אינעם אינהאלט פונעם מאמר קוקט נישט אויס ווי דער כותב זוכט שטארק צו באהאלטן זיין אידענטיטעט...

איך האב יעצט געענדיגט דעם מאמר "בצלם אלקים עשה את האדם". איך מוז זאגן דער מאמר איז א וואונדערבארער ארבעט. דער שרייבער זייענדיג באקאנט מיט זיינע אויסגעצייכענטע טאלאנטן און מיט זיינע אינהאלטסרייכע מאמרים אויף אידיש וועלכע זענען געשריבן אויסגעהאלטן און קארעקט, ממש א זעלטנהייט צווישן די אידישע שרייבער, בין איך ערשטוינט וואו ער צייגט דא זיינע קענטעניסן אויך אין לשון הקודש (כאטש וואס אין פאעזיע איז ער נישט דער מייסטער). דער מאמר איז געשמאק צו ליינען און האט מיך אויך געברענגט צום שמייכלען ווען ער האט אראפגעלייגט א קאמישן עפיזאד אויפ'ן אראמישן שריפט-סטיל...

ער האט דא אראפגעלייגט אן ערשט-קלאסיגן ארבעט, עס איז ווערד צו ליינען דעם ארטיקל. טראצדעם וואס נישט מיט אלע זיינע אנשויאונגען בין איך אלעמאל מסכים, מוז איך אבער מודה זיין אז דער איז א שטארקער דענקער.

במשך ימים הראשונים של חג הסוכות איז מיר אויסגעקומען צו לייענען דעם נייעם הפעמון, כמעשהו בראשונים, האט עס מיך נישט זייער געכאפט, עס שיינט ווי דער ציהל איז צו זיין 'קאנטערווערסיאל' או משהו דומה, וואס ווען איך זוך די סארט לייען-מאטריאל איז דא אין די מאדערנע קרייזען און פון פראפעסארען בעסערע און מער תוכנ'פולע מאמרים, דאס איז בדרך כלל, וכמובן שעל טעם וריח אין להתווכח, ואיני אומר קבלו דעתי.

איבערן ארטיקל פון הרב המלב"ן איבער זיינע טענות קעגן גזענות-ראסיזם ביים היימישען עולם, צום אלעם ערשטן איז דאס געשריבען מיט זייער א מאדערנער עברית וואס פאסט נישט פאר א אינגערמאן א תלמיד חכם ויודע ספר ובפרט פאר א סאטמארער תלמיד, און אין א ירחון 'תורני' איז דאס זייער נישט אין פלאץ. אויסער דעם איז דער ארטיקל על-אף וואס פון אנהייב פרובירט ער צו ברענגען עטוואס תורה'דיגע מראי-מקומות למחצה ולשליש פירט ער עס אבער אריין אין א סעקולארער ארטיקל קעגן האס און ראסיזם, וואס קוקט ענדערש אויס ווי א דרשה פון דר. מארטין לוטער קינג ווי איידער א מאמר אין אן אזוי גערופענע ירחון תורני.

איי וועט איר שרייען קבל את האמת ממי שאמרו? דאס אליינס איז אויך א שאלה, הגם, אין פרינציפ ברענגט ער ארויס עטליכע גוטע נקודות, זענען אבער אסאך פאקטן היבש פארדרייעט, בעיקר די באשולדיגונג קעגן דעם אלגעמיינעם חרדי'שען ציבור אז מיר זענען צייגען נישט קיין טאלעראנס און פרעדיגען שנאה און האס קעגן גוים בכלל וכדו'.

דער אמת איז, אז א יעדע טאטע ברויך אריינפרעדיגען אין זיינע קינדער צו קענען דולדען און טעלארירען אנדערע מיינונגען, אבער לדעתי הייבט זיך עס אן אסאך איידער טאלארענס כלפי דעם גוי, ליידער איז נאך דער שטן המחלוקת א גרויסער מרקד 'בינינו' און מ'מוז נישט לערנען דאס קינד אז דער גוי האט א זכות קיום בעת וואס אויפ'ן שכן און היימישער איד וואס דאווענט אינעם אנדערן ביהמ"ד פון דעם 'גזע' רעדט מען צאם כל דבר אסור, דאס איז זיכער וויכטיגער און מער נחוץ צו פרעגלען אין זיך, און מוריש זיין לבנים.

וואס איז נוגע כלפי די גוים, קודם דאס אראפקוקען א גוי אין מתעב זיין במעשיהם איז א אינטעגראלער חלק פונעם אידישען עקזיסטענס, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, מ'ברויך זיין אפגעזונדערט און שפירען דעם 'אתה בחרתנו' און דאס כסדר חזר'ן, אוודאי ברויך מען נישט און מ'טאר נישט טשעפען קיין גוי ווער רעדט נאך פון מאכן א חילול השם, אבער דער ארטיקל קוקט מיר אויס ווי ער ציעט איבער דעם שטריקל מיט'ן גיין א טריט צו ווייט ווי ווייט מ'ברויך מחשיב זיין דעם גוי, און ווידער איז דאס א דעת יחידאה און ויש לבע"ד מקום לחלוק.

און צו די מערכת, כה לחי! חזקו ואמצו, הצלחה וברכה בכל מעשה ידיכם, תראו ברכה בפרי עמלתכם ותזכו להיות ממזכי הרבים שאין חטא בא על ידם.

בענין ההתייחסות לגויים
עיין מש"כ כאן הבנ"י כאן על משנה י"ג, ולפי דבריו של המלבי"ן עוונותיהם של הגויים אין לזה מקום
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... a&pgnum=62

לא אכחיש שהמאמר ערוך מעשי ידי אומן עם כתיבה נהדרת ומשובחת, תוך ביסוס ממקורות שונים, אם כי חלק של 'הלמה לי קרא סברא היא' תופס יותר מקום.

יש בהם נקודות צודקות בנוגע התייחסות אל האדם ואל הבריאה. ואכן יש ענינים הצריכים תיקון, ונחוץ להשריש בקרב הצעירים מדת הרחמנות אשר נשתבחו בה בני ישראל. [אם כי יש לדון, בדור אשר ישנם אשר באמצע אמירת הושענא למענך אלוקינו עסוקים בטעקסע"ן, כנראה שלא זה הוא הפראבלעם הבוער בכלל ישראל, שהשנאה לעכו"ם עברה את השיעור הראוי...].

אמנם צורם כמה דברים.

א) בא"ד הוא משוה קצת את ישראל לאומות העולם, כי גם שם אין רוצחים, רק בקצה המחנה אצל חולי נפש, וכמוהו גם בישראל. [אולי טעיתי בהבנת הדברים, אמנם כן הוא שם בערך]. והנה ידוע מה שאמרו חז"ל על טבע ישראל, רחמים ביישינים גומלי חסדים, והיתכן לכתוב דברים כאלו? בו בזמן אשר כל כליהם מלאים במראות רציחה ותיעוב, אשר לא ימצא כזה במקומותינו כלל וכלל, תהלה לקל.

ב) כלל לא התייחס לנקודת 'חסד לאומים חטאת', ו'לגרמייהו הוא דעבדין', נקודות המבוארים בדברי חכמינו ז"ל בהרבה מקומות. ואין כאן האסף.

ג) כלל לא התייחס לסוגית 'לא תחנם' הנפסק בשו"ע יו"ד כי אסור לומר כמה נאה גוי זה וכדומה, אשר נראה מדברי הפוסקים כי הוא להלכה גם בזמנינו אלו, אף אם ננקט דאין להם דין עובדי ע"ז ממש.

ד) לא הזכיר שאר שיטות הראשונים בסוגית הגמ' בגיטין בהא דמפרנסנין עניי עכו"ם עם עניי ישראל, שהוא רק משום דרכי שלום ומשום איבה, ולא כדעת הרמב"ם

ה) העובדות שהביא, נראה לפענ"ד, כי הם עובדות שקרו אצל שולי המחנה, ואין מזה ראיה לסתם אנשים מן השורה אשר מרחמים על כל הנברא בצלם, ואולי טעיתי בזה.

ייש"כ אויפריכטיג און הרב מיללער.

צעיר באלפי ישראל שרייבט:

הוא משוה קצת את ישראל לאומות העולם, כי גם שם אין רוצחים, רק בקצה המחנה אצל חולי נפש, וכמוהו גם בישראל. [אולי טעיתי בהבנת הדברים, אמנם כן הוא שם בערך]. והנה ידוע מה שאמרו חז"ל על טבע ישראל, רחמים ביישינים גומלי חסדים, והיתכן לכתוב דברים כאלו? בו בזמן אשר כל כליהם מלאים במראות רציחה ותיעוב, אשר לא ימצא כזה במקומותינו כלל וכלל, תהלה לקל.

זעהט אויס אז רב לאבין האט דאס געשריבן ("רק בקצה המחנה אצל חולי נפש") אינטערן רושם פון פרשת רציחת לייבי קלעצקי.
און דאס וואס איז זאגט "כל כליהם מלאים במראות רציחה", איר דארפט פארשטיין וואס אברהם אבינו האט געזאגט פאר אבימלך "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי", דאס איז זיכער אז מוראה של מלכות האלט דעם מענטש צוריק פון מעשי רציחה, פאר אונז אידן איז דאס מלכות של מעלה און פאר גוים איז דאס מלכות של מטה. דאס מיינט אבער נישט אז במהות איז דער מענטש א רוצח. והרי הזה נתייחדו דוקא הישמעאלים והבן.

כלל לא התייחס לנקודת 'חסד לאומים חטאת', ו'לגרמייהו הוא דעבדין', נקודות המבוארים בדברי חכמינו ז"ל בהרבה מקומות. ואין כאן האסף.

ענין גרמייהו המבואר בתחילת מס' עבו"ז הוא רק לענין קבלת שכר לעתיד לבוא, אבער ס'מיינט נישט אז דער מהות פון א גוי איז צו טוהן שלעכטס.

כלל לא התייחס לסוגית 'לא תחנם' הנפסק בשו"ע יו"ד כי אסור לומר כמה נאה גוי זה וכדומה, אשר נראה מדברי הפוסקים כי הוא להלכה גם בזמנינו אלו, אף אם ננקט דאין להם דין עובדי ע"ז ממש. לא הזכיר שאר שיטות הראשונים בסוגית הגמ' בגיטין בהא דמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל, שהוא רק משום דרכי שלום ומשום איבה, ולא כדעת הרמב"ם.

אמנם כן, לא ערך הכותב כל הדינים בין ישראל לאומות, ויש לעיין בפסוקים אשר מעלתו ראה כן בדבריהם, עכ"פ מסתבר שעל חסידי אומות העולם אין איסור לומר "כמה נאה מעשיו" שהציל יהודים בימי השואה ללא שום קבלת שכר, שהרי הוא זוכה לעולם הבא.

העובדות שהביא, נראה לפענ"ד, כי הם עובדות שקרו אצל שולי המחנה, ואין מזה ראיה לסתם אנשים מן השורה אשר מרחמים על כל הנברא בצלם, ואולי טעיתי בזה.

יהיה כן.

בברכת זה הצעיר גדול יהיה בישראל

אגב, הער גלעקל, עס איז מיר זייער געפאלן אייער הערה אז אינעם פסוק "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך" וגו', איז מרומז די תפלה פון אבאמא ביים כותל המערבי.

וממני נבצר מבינתי להבין, איך קובץ המכבד עצמו, מפרסם רמז של ביקור פולוטי לצורך תעמולת בחירות כאילו לזה נתכוון הנביא בנביאתו.

איך פארשטיי נישט, בלויז איבער פראנץ יאזעף האט מען געמעגט רעדן אין דברי תורה?

צעיר באלפי ישראל האט געשריבן:וממני נבצר מבינתי להבין, איך קובץ המכבד עצמו, מפרסם רמז של ביקור פולוטי לצורך תעמולת בחירות כאילו לזה נתכוון הנביא בנביאתו.

אבקש סליחתך, צעיר נ"י. זה עתה עוררת מן הגמרא שכל מעשי הגוים הם לגרמייהו. נמצא ששלמה המלך כשביקש על קבלת תפילה של נכרי התכוון לנכרי המתפלל לגרמייהו, והיינו להיבחר כנשיא מדינתו.
וגם אנחנו נתפלל לשלומה של מלכות.
ובכלל, גבול שמת לחכמת אלוקים שרמז כל העבר והעתיד בתורה?

הגלעקל:
רמזים כאלו באפשרי להמציא לכל מה דבעית ודלא בעית... ולא עוד, בסיוע כלי הקאמפיוטער הלז תימצא כזאת והדומה למאות ולאלפים...
על כן רצוי שלא להעמיס כל שגיון וקריאז על תורתינו הקדושה.

גלעקל האט געשריבן:ייש"כ אויפריכטיג און הרב מיללער.

צעיר באלפי ישראל שרייבט:

הוא משוה קצת את ישראל לאומות העולם, כי גם שם אין רוצחים, רק בקצה המחנה אצל חולי נפש, וכמוהו גם בישראל. [אולי טעיתי בהבנת הדברים, אמנם כן הוא שם בערך]. והנה ידוע מה שאמרו חז"ל על טבע ישראל, רחמים ביישינים גומלי חסדים, והיתכן לכתוב דברים כאלו? בו בזמן אשר כל כליהם מלאים במראות רציחה ותיעוב, אשר לא ימצא כזה במקומותינו כלל וכלל, תהלה לקל.

זעהט אויס אז רב לאבין האט דאס געשריבן ("רק בקצה המחנה אצל חולי נפש") אינטערן רושם פון פרשת רציחת לייבי קלעצקי.
און דאס וואס איז זאגט "כל כליהם מלאים במראות רציחה", איר דארפט פארשטיין וואס אברהם אבינו האט געזאגט פאר אבימלך "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי", דאס איז זיכער אז מוראה של מלכות האלט דעם מענטש צוריק פון מעשי רציחה, פאר אונז אידן איז דאס מלכות של מעלה און פאר גוים איז דאס מלכות של מטה. דאס מיינט אבער נישט אז במהות איז דער מענטש א רוצח. והרי הזה נתייחדו דוקא הישמעאלים והבן.

לענ"ד ריח של השכלה נודף מדברים הללו, (להשוות את עם הנבחר לכל גויי הארץ), ובמה יוודע איפוא כי נפלינו מכל גויי הארץ?, ומה עם ה'אתה בחרתנו' שאמרנו בתפלותינו זה עתה בימים הקדושים?

איש הישראלי הוא נבדל לגמרי מן הגוי, בנפשו ובנשמתו ובמהותו, אני מלמד עליך זכות שאין אתה בקי בהנייעס של תועבות הגוים ומעשיהם, כי אילו ידעת קצת לא כתבת שטותים כאלה....

והנני כותב בקיצור, אבל ידוע מה שאמרו הצדיקים על הפסוק והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א' חי, כגודל הריחוק של היהודי מן הגוי, וכפי דרגת ש'יאמר להם לא עמי אתם' [שיבדלו ויתרחקו לגמרי מן הגוי] באותו מדרגה יאמר להם בני א' חי, והבן כי הרבה נשאר בהקולמוס

וואס זאל איך טוהן אז איך האלט די זעלבע ווי יהיה כן, נאר איך קען נישט אריינרעדן נישט האבנ'דיג געליינט די הפעמון.

האט איינער אנעייצע?

איך האב עס אויך נישט געליינט, איך שרייב לויט ווי 'גלעקל' שרייבט דא

שטארק זיך האט געשריבן:גלעקל, כ׳בין מוחה אויף כבוד ת״ח, קוקדזשע נאך דעם והיא פלאי׳ס פראפייל וועט איר זעהן אז ס׳האנדעלט זיך פון א גאר ערנסטער תלמיד חכם. און לויט׳ן היינטיגן סטאנדארט פון טיטלע, א גאון הגאונים, שר התורה...

דאס איז איינמאל איינס.

ועוד, דער אור החיים הקדוש אין פרשת בראשית (?) שרייבט קלאר אז א איד האט אויך נאך א דרגא אין צלם א-לוקים וואס א גוי האט נישט.

דער הייליגער מהר"ל שרייבט אזוי, אין פרק יא אין נצח, ובפרק סז אין גבורות, אז נאר א איד האט א צלם אלקים, משא"כ א גוי ווערט זיין צורה (צלם א') בטל צום חומר הגוף וכאילו היה הכל חומרי ואין כאן צלם האלקי הזה (לשונו בספרו דרך חיים על אבות פרק ג' משנה יד).

ידוע מה שפי' ר' משה אוסטרוהר, על מה שאמרו שאיש מישראל יש לו צורת הוי' על פניו, א"כ גוי ג"כ יש לו צורת הוי'
ומתרץ דשם כשר רק אם הוא מוקף גוול, ויהודי הוא מוקף גבול, (לא רק לשון נופל על לשון)
וידוע מה שאומרים בשם אחד מחסידי חב"ד, כאשר שאלו אותו איך קורים לזקן דיוקנא קדושא, הלא לגויים ג"כ יש לפעמים זקן, והשיב
"ווען דער קאפ איז א קאפ, איז די אויף אים א בארד, ווען דער קאפ איז א תחת, אז די האר אויף אים א שוואנץ"

שטארק זיך האט געשריבן:הגלעקל:
רמזים כאלו באפשרי להמציא לכל מה דבעית ודלא בעית... ולא עוד, בסיוע כלי הקאמפיוטער הלז תימצא כזאת והדומה למאות ולאלפים...

נכון.

שטארק זיך האט געשריבן:על כן רצוי שלא להעמיס כל שגיון וקריאז על תורתינו הקדושה.

אכן, ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא.

בחורהזעצער האט געשריבן:וואס זאל איך טוהן אז איך האלט די זעלבע ווי יהיה כן, נאר איך קען נישט אריינרעדן נישט האבנ'דיג געליינט די הפעמון.

האט איינער אנעייצע?

עמו אנכי.
לויט וואס מ'ברענגט דא נאך, איז דער ארטיקל הוילע לופט. יכלה הזמן והראיות לא יכלו, א שאד בכלל אנצוהייבן.
מעגליך אבער אז מ'ברענגט דא נאך שלא בדיוק.

לענ"ד ריח של השכלה נודף מדברים הללו, (להשוות את עם הנבחר לכל גויי הארץ),

ביטע ליין איבער.
אידן האבן מורא פון מלכות שמים, און גוים פון מלכות דלמטה. איז דאס השכלה? זעסט אין דעם א פארגלייך "להשוות את עם הנבחר לכל גויי הארץ"?
ביטע זייט מסביר...

עמו אנכי.
לויט וואס מ'ברענגט דא נאך, איז דער ארטיקל הוילע לופט. יכלה הזמן והראיות לא יכלו, א שאד בכלל אנצוהייבן.
מעגליך אבער אז מ'ברענגט דא נאך שלא בדיוק.

פאסט נישט פאר אזא ניק ווי "אוהב חכמה" אזוי צו רעדן... ליין איבער דיין אינטערשריפט...
הצלחה רבה

שטארק זיך האט געשריבן:

הגלעקל:
רמזים כאלו באפשרי להמציא לכל מה דבעית ודלא בעית... ולא עוד, בסיוע כלי הקאמפיוטער הלז תימצא כזאת והדומה למאות ולאלפים...

אין הכי נמי!
כ'האב דאס געטראפן דורך בר-אילן.

הער אויס
א גוי איז במהות א רוצח, נאר ער טוט עס נישט מחמת מוראה של מלכות, אדער ווייל ס׳לוינט עם נישט בדרך כלל
און א יוד ( מיט א תורה שטייצעך, וויל אנדערש איז ער נישט קיין יוד נאר לענין לקוברו בין רשעים גמורים .....) איז במהות נישט קיין רוצח, אבער ער לייגט תפלין טעגליך מחמת מוראה של מלכות שמים, שטייסט א חילוק?

עס דערמאנט א ענליך געדאנק פונם באבוב׳ר רב זצ״ל בעל קדושת ציון וועלכער האט געזאגט, ווען א גוי זעהט א יוד נאטורליך קומט ער זאל געבן פארן יוד א פאטש, ער טוט עס נישט פשוט ווייל ער איז פויל

הרב יהיה כן
אולי תסביר לי
איז בכלל נישט שייך אנ ארענטליכע גוי
א פיינער מענטש