ידיעות באגאזש...

[קיקיון]

גאר אינטערעסאנט
עס איז אויך מענין לענין א נידון וועגען א מוהל וואס האט מקבל שבת געווען מיט דעם פלג
און עס איז דא א קינד צו מל'ן ביום השמיני וואס איז געווען אויף יענעם פרייטיק
צו ער קען מל'ן

. תינוק שהבריא לפני השקיעה בע"ש. מה הדין לגבי תינוק שיום השמיני שלו ביום ו' ובמשך היום היה חולה באחד מאיבריו או היתה לו צהבת פיזיולוגית ונתרפא אחרי פלג המנחה כשהקהילה כבר קבלו עליהם את השבת (כפי שנהוג בימי הקיץ בהרבה קהילות גם בחו"ל וגם בארץ). עיין בט"ז 68 לגבי קהל שקבלו עליהם את השבת מבעוד יום וז"ל: דאם לא היה אפשר למול ביום ו' עד סופו וכבר התפלל של שבת ועדיין יום הוא ואז יכול למולו, דבזה חייב למולו ולא משגיחין בתפלה שעשאו שבת וכו', עכ"ל. וטעמא, כותב הט"ז: דאדעתא דהכי לא קיבל עליו, דזה ודאי שכל אדם ניחא לקיים מצות הקב"ה ואילו היה יודע שיכול אח"כ לקיים מצוה של חובת היום לא היה מקבל עליו קדושת שבת, וזה הוה כמו קבלה בטעות לענין יום המעונן דלא הוה קבלה כמ"ש בסי' רסג, דמה לי טעות דמעונן או טעות דקיום המצוה, בשניהם אילו ידע האמת לא היה מקבל עליו וכו', עיי"ש. וכן פוסק השמירת שבת כהלכתה 69 וראה גם בשו"ת שואל ומשיב 70. ועיין ש"ך סי' קצו ס"ק יט.

ועיין באו"ח 71 שאמנם פוסק מרן שיחיד צריך לחזור ולהתפלל תפלת ערבית. אך כותב שם במ"ב 72 דזה כשהוא נוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו כרבנן והיום בטעות התפלל אחרי פלג המנחה כרבי יהודה. וכ"כ בביה"ל 73.

וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: גם במקרה של הט"ז אינו צריך לחזור ולהתפלל ערבית אחרי שעשה את הברית. ומותר לו רק עצם המילה מפני שגם בשבת מלין ואפילו אם כבר עשה קידוש, אלא שלפי זה אסור לו לחלל את השבת במכשירי מילה כגון לנסוע לשם במכונית וכו' כי אין זה דוחה שבת. אולם להטעם מפני שהקבלה היתה בטעות, מותר שפיר גם במכשירין וגם צריך לחזור ולהתפלל ערבית, עכ"ל.

68) או"ח סי' תר ס"ק ב.
69) פמ"ו סע' טו.
70) מהדורה תניינא ח"ב סי' כג.
71) סי' רסג סע' יד.
72) שם ס"ק נה.
73) שם ד"ה ואם.

לענין תפילין ראה סימן ל ה סעיף ה
לענין ספירה

(ג) ליל שבת. אדם שמחמת חליו שכח או לא היה מסוגל לספור בליל ששי או ספר מספר אחר בטעות והבריא או נזכר בערב שבת אחרי תפלת קבלת שבת וערבית מוקדמת (דהיינו לפני שקיעת החמה), יכול לספור את ספירת העומר של יום ששי בברכה ושוב לספור של שבת בברכה אחרי צאת הכוכבים. והראייה מהט"ז שכותב: דאם לא היה אפשר למול ביום ו' עד סופו וכבר התפלל של שבת ועדיין יום הוא ואז יכול למולו, דבזה חייב למולו ולא משגיחין בתפלה שעשאו שבת וכו' דאדעתא דהכי לא קיבל עליו, דזה ודאי שכל אדם ניחא לקיים מצות הקב"ה ואילו היה יודע שיכול אח"כ לקיים מצוה של חובת היום לא היה מקבל עליו קדושת שבת וזה הוה כמו קבלה בטעות לענין יום המעונן דלא הוה קבלה כמ"ש בסי' רסג, דמה לי טעות דמעונן או טעות דקיום המצוה, בשניהם אילו ידע האמת לא היה מקבל עליו וכו', עכ"ל. ועיין בנשמת אברהם . וכן עיין ברמ"א ובש"ך שם שכותב בשם האגור בשם המהרי"ל: דבספירת עומר לא חשבינן ללילה אפילו בערב שבת דתוספת שבת דאורייתא. ומוסיף, משמע מדבריו ומכל הלין ראיות דאע"פ שהתפללה היא גם כן ועשתה שבת מותר, עכ"ל.
ואע"פ שהש"ך עצמו מביא את התרומת הדשן שחולק, פוסק הוא ז"ל כדעת המהרי"ל. וכן פוסק החכמת אדם . וכן שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א . (בעל שמירת שבת כהלכתו)

[מכטי1]

נעכטען לערנעדיג אין מסכת עירובין א רבינו יהונתן האט מען גערעדט אז דאס איז א ראשון, האט איינער דערציילט אז די חזון איש איז איבערגעגאנגען די ספרים פון ר' חיים בריסקער איז געשטאנען רבינו חיים הלוי האט די חזון איש צוגעשריבען "הלשון רבינו מתאים לראשונים, ווען ר' וועלוועלע בריסקער האט עס געזעהן האט ער געשריבען אז הלשון חזון מתאים יותר לנביאים....

[ק.נ.א. וועטער]

נעכטען לערנעדיג אין מסכת עירובין א רבינו יהונתן האט מען גערעדט אז דאס איז א ראשון, האט איינער דערציילט אז די חזון איש איז איבערגעגאנגען די ספרים פון ר' חיים בריסקער איז געשטאנען רבינו חיים הלוי האט די חזון איש צוגעשריבען "הלשון רבינו מתאים לראשונים, ווען ר' וועלוועלע בריסקער האט עס געזעהן האט ער געשריבען אז הלשון חזון מתאים יותר לנביאים....

נהניתי ושמייכאלתי

[קיקיון]

די חזון איש צוגעשריבען "הלשון רבינו מתאים לראשונים, ווען ר' וועלוועלע בריסקער האט עס געזעהן האט ער געשריבען אז הלשון חזון מתאים יותר לנביאים....

און ער האט אויך מגי' געווען די שער בלעטער פון נודע ביודא, חת"ם סופר, פני יושע ועוד ועוד

די גאנצע מייסע גלייבט זיך ניט!
דער חזו"א האט ניט ג'האט בעסערס צי טוען? ווער איז ג'ווען דער פיקח וואס האט דאס ג'וויזען פאר הגרי"ז? און דער הגרי"ז
האט דאס געזאגט?
מיין עצה

[ווינקל]

נעכטען לערנעדיג אין מסכת עירובין א רבינו יהונתן האט מען גערעדט אז דאס איז א ראשון, האט איינער דערציילט אז די חזון איש איז איבערגעגאנגען די ספרים פון ר' חיים בריסקער איז געשטאנען רבינו חיים הלוי האט די חזון איש צוגעשריבען "הלשון רבינו מתאים לראשונים, ווען ר' וועלוועלע בריסקער האט עס געזעהן האט ער געשריבען אז הלשון חזון מתאים יותר לנביאים....

לאכתי.

קיקיון; אודאי איז עס א וויץ! וק"ל.


----
דער תורה לשמה איז זעהר אונטערסאנט!

[לוי יצחק]

ווינקל לאכתי אויף דיין אויספיר.

[קיקיון]

ווינקל לאכתי אויף דיין אויספיר.

וואס איז צים לאכען???
רמ"ש האט שוין געשריבען פרייטאג אפריל 19, 2013 8:33 am אויף דעם שטיקעל "תורה לשמה" פון דעם בן איש חי "גאר אינטערעסאנט"

דער בן איש חי האט געהאט א מוראדיגען כח המושך
המונים זענען ג'זעסען ביי זיינע דרשות וואס האבען געדויערט גוזמאות שעות

[ווינקל]

אזוי דערציילט מען. מען האט זיך געהאנגן ביי די פענסטער ועוד...

[קיקיון]

מנהג לאכול מצה
כן נוהגים –
שער יששכר מתלמידי בעש"ט הק', דרכי חיים (אות תקל"א),
עי' ליקוטי מהרי"ח (עמ' תקע"ב ד"ה והנה מנהג, "מנהג אנשי מעשה לאכול מצה ביום י"ד באייר"),
*ארחות רבינו (ח"ב עמ' צ"ז אות י"ז, "הי' אוכל בפסח שני (י"ד אייר) בסעודת צהרים מצות עבודת יד שהשאיר מפסח").

לא נוהגים –
חזו"א (ארחות רבינו ח"ב עמ' צ"ז אות י"ז, "החזו"א זצוק"ל לא אוכל מצות בפסח שני ודעתו לא
היתה נוחה מזה שאוכלים ואמר שמוסיפים מצוה לא כתובה"),
* הגרח"ק שליט"א (רבבות אפרים ח"ב סי' קכ"ט אות ל"ט, "מנהג חסידים ואצלנו אין נהוג").

* בעל קהלות יעקב הסטייפלער
* = ר חיים זז"ג דעם בעל קהלות יעקב הסטייפלער'ס זין??

[ים רויבער]

היינט געלערנט: בצלאל איז געווען אינגאנצן 13 יאר בשעת'ן בויען די משכן (גמ' סנהדרין סט:).

מיר ליגט אין קאפ א לשון האלשי"ך וואס רעדט אז ער איז אלט געווען אכט יאר
קען זיין איך מיש אויס מיט די גמרא אין סנהדרין וואס זאגט אז מ'האט געבוירען ביי די אכט
אויב איינער קען מיר נאכזוכען די אלשיך (איך מיין אין כי תשא

[למעלה משבעים]

אלשיך (שמות כה), וממוצא דברי רבותינו ז"ל ואשר נדברנו בם, מצאנו ראינו טוב טעם ודעת מה היה שבחר יתברך נער ורך כבן שמנה שנים ויערה עליו רוח אלהים שלא בטבע, ולא עשה כן על ידי איש גדול בשנים ובחכמה. אך אין זה כי אם למה שהיה לעשות משכן כנגד משכן מטטרון ולהמשיך משם השפע כמדובר והוא משכן הנער. על כן גם הממשיך הקדושה חשב מחשבות הוא יתברך שגם הוא יהיה נער:

[ים רויבער]

WOW אזא שנעלע ריספאנד, א גרויסען ש'כח
טאקע א חידוש

[קיקיון]

מצינו במד"ר (אחרי פכ"א,ז, שמו"ר פלח,ח, מדרש תהילים מזמור י'): "אמר הקב"ה למשה לא כשם שאתה סבור
לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם, אלא בכל שעה
שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה" היינו שאהרן הי' יכול ליכנס לקה"ק בכל שעה שרוצה לא רק ביוהכ"פ,

ובהעמק דבר ויקרא (טז,ב) על הפסוק דבר אל אהרן אחיך ביאר: "שכבר נדרש בת"כ דה"ה בניו וכהנים הדיוטים
באזהרה זו, וא"כ למאי כתיב אל אהרן ולא כתיב בפירוש אל אהרן ובניו. אלא ע"כ נאמרה פ' זו ביחוד לאהרן וכדאי'
במד"ר בפ' זו, דאהרן היה רשאי ליכנס בכל יום אל הקודש רק שיהא בהכנה זו. שהרי לא נזכר יוה"כ בכל הענין
עד אח"כ. משא"כ בניו לא הותרו אלא ביוה"כ"

[לכאורה]

דאס איז דער באקאנטער שיטה פונעם גר"א, הובא בארוכה בסוף ספר חכמת אדם, עיי"ש ויונעם לך. ועי' עוד משך חכמה ריש פ' אחרי.

[msp]

ועיין שם מה שהמתקנו בעז"ה לפי זה בפירוש רש"י בפ' אחרי מות עיין הערה ג'
viewtopic.php?f=4&t=17252&hilit=+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%AA

[קיקיון]

לע"ל האם יהיו כה"ג מותרים ליכנס לקה"ק בכל עת?

ולפי מה שכתבו כאן דלע"ל יהיו הן אהרן והן יחזקאל כהנים גדולים, יוצא שרק אהרן בלבד יוכל ליכנס לקה"ק בכל שעה כיון שהיתר זה הי' אליו בלבד ולא לכהן גדול אחר.
אמנם י"ל דזה אינו, דהנה בס' 'משך חכמה' (פ' אחרי שם) וכן בס' 'הדרש והעיון' (ויקרא מאמר קנ"ח) ביארו הטעם דאהרן הי' יכול ליכנס בכל עת שירצה, ע"פ מ"ש הספורנו (ויקרא כד,ג) עה"פ יערוך אותו אהרן וז"ל: אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל, מכל מקום נאמר בשניהם אהרן כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כענינו לדורות ביום הכפורים שנאמר בו כי בענן אראה על הכפרת, וזה כי בכל ימי המדבר נאמר כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו', ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטרת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכפורים עכ"ל, ועפ"ז מבארים הטעם דאהרן הי' יכול ליכנס לקה"ק בכל יום, כיון שבמשכן הי' כל השנה כמו ביוהכ"פ שהי' ענן ה' על המשכן, וכשם שכה"ג מותר ליכנס ביוהכ"פ, כן הי' אהרן רשאי ליכנס אל הקודש בכל יום, משא"כ הכה"ג הבאים אחריו אחר שכלו ימי המדבר שאז לא היו עוד שאר הימים בבחי' יוהכ"פ לכן לא היו יכולים ליכנס לקה"ק בכל יום כי אם ביוהכ"פ, ומסיק שם במשך חכמה דלפי"ז יוצא דגם אלעזר אחרי מות אהרן הי' לו רשות ליכנס כשהיו עדיין במדבר עיי"ש.
והנה בספורנו שם עה"פ ובהעלות הענן (מ,לו) כתב: "וכל כך היתה שריית השכינה קבע במשכן שלא היה מסתלק כלל משם עד שהיו ישראל צריכים לנסוע. וזה לא היה בשילה ולא בבית ראשון ולא בבית שני. אבל יותר מזה יהיה בבית שלישי יוב"ב, כאמרו ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" הרי לפי ביאור זה יוצא דלע"ל ודאי יהי' ההיתר לכל כה"ג ליכנס בכל עת כסדר הזה כיון דאז יהי' עוד יותר כל יום בבחי' יוהכ"פ מצד השראת השכינה

_________
בשם הרה"ג ר ישרא' בעלסקי שליט"א

המן פסקה לרדת ט"ו אייר
ביי יעדען דעם זעלבען טאג?
ער ענטפערט אז ביז ט"ו האט מען זיך געטיילט דער וואס האט נאך געהאט
האט געגעבען פאר דעם וואס האט נישט

לענ"ד
אז עס האלט ג'האלטען ס"א סעודות איז נישט קיין נס?

[קיקיון]

ג'זעהן אין א בלעטיל

קאוד:

 Is there a mitzvah of  הקם תקים etc.. to help relieve a person  from a burden ?) The Radvaz (728) rules that there is definitely a mitzvah to relieve a person of a burden underואהבת לרעך כמוך, but there is no mitzvah of הקם תקים or עזוב תעזוב since, as a rational person, he should not have loaded himself up to that extent in the first place.   

אחר החיפוש ג'טראפען
יש אומרים, שאיסור צער בעלי חיים חל גם על בני אדם
שו"ת הרשב"א ח"א סי' רנב וסי' רנו-רנז; ברכ"י יו"ד סי' שעב סק"ב; שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נג; מנ"ח מ' פ. וכן משמע מהפוסקים שכללו חיוב 'עזב תעזב עמו' גם לגבי בני אדם - רמב"ם סהמ"צ מ"ע רב, ול"ת רע; ס' החינוך מ' פ, ומ' תקמ-תקמא. וראה סמ"ע חו"מ סי' רעב סקי"ג;
ויש מי שכתבו, שאיסור זה איננו מתייחס לבני אדם
שו"ת חות יאיר סי' קצא; שו"ת שערי דיעה ח"ב סי' יא. וכן משמע משו"ת רדב"ז ח"א סי' תשכח, שאין דין פריקה וטעינה בבני אדם, וראה מה שכתב בזה בברכ"י יו"ד שם. וראה עוד בשאלה זו בשד"ח מע' צד"י כלל ג; שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' שיד;

[msp]

עס איז דא א ווארט פון הרה"ק מקוזמיר זי"ע אויף עזוב תעזוב עמו לגבי ארויסהעלפען דעם ש"ץ
עיין שם
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 359_16.pdf

לעצט פאראכטן דורך msp אום זונטאג מאי 05, 2013 7:09 am, איין מאל איז עס געווארן פאראכטן

[msp]

א מוראדיגע ידיעה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=597
פעידזש 597
דער ריטב"א אין חולין ק"א ע"ב דאגט אז אויב ב"ד זענען נישט מקדש את החודש
ממילא וועט נישט זיין קיין קדושת המועדים אין יענעם חודש
און אין די הגהות בריטב"א החדשים ציינו להכלי חמדה פ' בא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=172

[שאינו יודע]

עס איז לכאורה פשוט, אויב איז נישט דא קיין אלף לחודש, וויאזוי קען זיין ט"ו בחודש?

[קיקיון]

דא אופנים ווי דער חיוב איז מדרבנן וואס ווען מען טיט עס איז מען מקיים א עשה דאורייתא מלבד אשר יוריך
למשל מעשר כספים איז מען דאך מקיים א עשה דאורייתא
ווער ווייסט נאך

לעצט פאראכטן דורך קיקיון אום מאנטאג מאי 06, 2013 9:06 am, איין מאל איז עס געווארן פאראכטן

[שאינו יודע]

איעדע דרבנן איז דא א יש אומרים אז מען איז מקיים א דאורייתא.

עס איז א מחלוקת רמב"ם והרמב"ן כמדומה

[קיקיון]

איעדע דרבנן איז דא א יש אומרים אז מען איז מקיים א דאורייתא.

עס איז א מחלוקת רמב"ם והרמב"ן כמדומה

זעט אויס האסט ניט באמערקט אז איך האב ג'שריבען מלבד אשר יוריך
כ'האב עס פארראכטען אויף מער בולט

[קיקיון]

איעדע דרבנן איז דא א יש אומרים אז מען איז מקיים א דאורייתא.

עס איז א מחלוקת רמב"ם והרמב"ן כמדומה

רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה ב ,,,, , כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם,,,,, לחם משנה הלכות ממרים פרק א הלכה ב '. הרמב"ן ז"ל השיג על רבינו א"כ כל דברי ,,,,,

[msp]

עס איז לכאורה פשוט, אויב איז נישט דא קיין אלף לחודש, וויאזוי קען זיין ט"ו בחודש?

דאס איז פשוט אז די דאטום'ס וועלען אוטומאטיש ווייטער ציהען
ב"ד שאפט נישט א' לחודש
זיי זענען מקדש דעם חודש
און די קדושת המועדים ווענדט זיך אויף דעם קידוש החודש
ד"ה אז הגם עס איז טאקע י' בתשרי, דאך איז עס נישט יום כיפור