ידיעות באגאזש...
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12394
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
וישב במדבר פרן
פרקי דר' אליעזר
קרעדיט הרה"ג ר יצחק רייטפארט שליט"א
שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי תמן והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל אמ' לה היכן הוא ישמעאל אמרה לו הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר אמ' לה תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר אמרה לו אין לי לחם ולא מים אמ' לה כשיבא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו וב"ן חכ"ם כחצ"י חכ"ם ואמרי לו זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמ' חלף מפתן ביתך שאינה טובה לך וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו ובן חכם כחצי חכם והבין ישמעאל ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמ' לה היכן הוא ישמעאל אמרה לו הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר אמ' לה תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר והוציאה לחם ומים ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו כרחם אב על בנים
פרקי דר' אליעזר
קרעדיט הרה"ג ר יצחק רייטפארט שליט"א
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
שערי תשובה סימן רסח
עיין בהלק״ט ח ״ב סי׳ צ״א באחד שנמשך בתפלת שבת והתחיל אתה חונן ונמשך עד ברכת השנים ונזכר שהיא שבת ונתן דעתו שהיה ימות החמה ושאל ופסק שיחזור עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואח״כ הולך לשל שבת עכ״ד וכי במח״ב דבזה שכבר אמר של שבת מודה הרב שא״צ לחזור ע״ש
ערוך השולחן סימן רסח סעיף ח
........ ויש מי שרוצה לומר בנמשך בברכות של חול עד 'מברך השנים', והיה בחורף ולא אמר 'טל ומטר' וגמר הברכה ונזכר וחזר לשל שבת וגמר התפלה דצריך לחזור ולומר טל ומטר. והוראה תמוה היא, ואין ספק דכיון דחזר לשל שבת, אף על פי שלא גמר התפלה עדיין - אין צריך לחזור לשל חול בשום פנים.
לכאורה איז דער ערוך השולחן גערעכט
עיין בהלק״ט ח ״ב סי׳ צ״א באחד שנמשך בתפלת שבת והתחיל אתה חונן ונמשך עד ברכת השנים ונזכר שהיא שבת ונתן דעתו שהיה ימות החמה ושאל ופסק שיחזור עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואח״כ הולך לשל שבת עכ״ד וכי במח״ב דבזה שכבר אמר של שבת מודה הרב שא״צ לחזור ע״ש
ערוך השולחן סימן רסח סעיף ח
........ ויש מי שרוצה לומר בנמשך בברכות של חול עד 'מברך השנים', והיה בחורף ולא אמר 'טל ומטר' וגמר הברכה ונזכר וחזר לשל שבת וגמר התפלה דצריך לחזור ולומר טל ומטר. והוראה תמוה היא, ואין ספק דכיון דחזר לשל שבת, אף על פי שלא גמר התפלה עדיין - אין צריך לחזור לשל חול בשום פנים.
לכאורה איז דער ערוך השולחן גערעכט
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
און דעם גליון וישמע משה
בספר אשל אברהם להגאון מבוטשאטש זי"ע
וז"ל:
האב עס שוין לאנג צוריק געזעהן אינווייניג און כאפ נאך אלס התפעלות
מוראדיג!
אלעס אין די סעקונדע צוויי פון תוך כדי דיבור
בספר אשל אברהם להגאון מבוטשאטש זי"ע
וז"ל:
היום קודם תיבות הללו את ה’ מן השמים הגיע הש”ץ לקדיש וברכו, ועניתי אחריו ועל ידי אשיגרא דלישנא דהש”ץ עניתי עמו ברכו, והתחלתי עמו ברוך א”י אמ”ה - התחלת יוצר אור שהתחיל. ונזכרתי תיכף ושהיתי להתבונן אם אפשר שיהיה לי במה לסיים הברכה ההיא, ולא היה לפני, כי על מים אין לברך כי אם לצמאו... ונזכרתי שיש לי ספק ברכת שהחיינו על בתים חדשים שתקנום לי בקרוב לתפילין, וגם שעל בתים חדשים של רש”י ז”ל ברכתי שהחיינו בתיבות רחמנא כמ”ש במק”א בגדר הספיקות ובהרהור השם הק’ כי הם נקנו לי בסך מסיים בט’ רייניש והם מיופים... ומכל מקום אמרתי אחר כך בשכמל”ו, ע”כ
האב עס שוין לאנג צוריק געזעהן אינווייניג און כאפ נאך אלס התפעלות
מוראדיג!
אלעס אין די סעקונדע צוויי פון תוך כדי דיבור
-
- שר חמישים
- תגובות: 55
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 01, 2015 6:55 pm
צוויי אינטערעסאנטע תשובות וואס איך האב געזען אין תשובות חות יאיר מיט אפאר יאר צוריק, איך געדענק נישט די סימנים יעצט, איך וועל בל"נ עס ארויפלייגן ווען איך וועל עס נאכקוקן, איינס איז אין די כף'ס אדער למד'ס ווי איינער פרעגט אים אן וואס זיין זון זאל לערנען נאכן בר מצוה, ער שרייבט אנ'אריכות אבער צווישן אנדערע שרייבט ער אז ער זאל לערנען אגדתא מיט מדרש ווייל ווען דער בעל דרשן וועט רעדן וועט ער קענען אריינשרייען, שרייבט ער "וכולי האי ואולי ימצא אישה ימצא טוב" דורך דעם אז מענטשן וועלן זען אז ער איז א יודע ספר, וועט מען אים נעמען פאר אנ'איידעם.
די צווייטע איז א תשובה ווי ער ברענגט אז זיין שוואגער דאכט זיך האט זיך אויסגעטענה'ט מיט א דוכס א גוי וויאזוי אידן געבן שוחד פאר די גויאישע שופטים, ברענגט ער מיין איך דריי תירוצים וואס ער האט אים געענטפערט, איך געדענק נישט יעצט די תירוצים, ואי"ה עוד חזון, אבער שרייבט ער דארט "צחק הדוכס ואמר שערי תירוצים לא ננעלו"...
אז מען רעדט שוין פון שוחד, האב איך אמאל געהערט/געליינט א מעשה פון דער רבי ר' יונתן, אז א גוי האט אים אמאל געזאגט אז די דיני התורה זענען נישט אמת, ווייל מען זעט אז עס איז נישטא קיין איסור פון געבן שוחד נאר פון נעמען, האט ער אים מיניה וביה צוריק געענטפערט, פונקט פארקערט, ביי די גויים איז אסור סיי די נעמען און סיי די געבן... ממילא אויב וועט איינער געבן וועט קיינער נישט אויסזאגן, מה שאין כן ביי דיני תורה, אויב וועט איינער געבן, דארף דער דיין אייביג מורא האבן.. . אמת תורתינו הקדושה. ולגוף הענין נראה שיש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול...
די צווייטע איז א תשובה ווי ער ברענגט אז זיין שוואגער דאכט זיך האט זיך אויסגעטענה'ט מיט א דוכס א גוי וויאזוי אידן געבן שוחד פאר די גויאישע שופטים, ברענגט ער מיין איך דריי תירוצים וואס ער האט אים געענטפערט, איך געדענק נישט יעצט די תירוצים, ואי"ה עוד חזון, אבער שרייבט ער דארט "צחק הדוכס ואמר שערי תירוצים לא ננעלו"...
אז מען רעדט שוין פון שוחד, האב איך אמאל געהערט/געליינט א מעשה פון דער רבי ר' יונתן, אז א גוי האט אים אמאל געזאגט אז די דיני התורה זענען נישט אמת, ווייל מען זעט אז עס איז נישטא קיין איסור פון געבן שוחד נאר פון נעמען, האט ער אים מיניה וביה צוריק געענטפערט, פונקט פארקערט, ביי די גויים איז אסור סיי די נעמען און סיי די געבן... ממילא אויב וועט איינער געבן וועט קיינער נישט אויסזאגן, מה שאין כן ביי דיני תורה, אויב וועט איינער געבן, דארף דער דיין אייביג מורא האבן.. . אמת תורתינו הקדושה. ולגוף הענין נראה שיש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול...
- בנימין הלוי
- שר האלף
- תגובות: 1620
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm
דער מנהג איז אויפצושטיין ביים ליינען די עשרת הדברות
קען זיין אינטערעסאנט צו וויסן אז דער רמב"ם איז זייער שארף דערקעגן
און דערפאר זענען דא וואס זאגן אז מען זאל שטיין שוין פון פריער
זע לשונו הזהב פונעם הייליגן רמב"ם דא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=113
אסאך האבן מיישב געווען דעם מנהג איך ברענג עס נאר דא לידיעה
קען זיין אינטערעסאנט צו וויסן אז דער רמב"ם איז זייער שארף דערקעגן
און דערפאר זענען דא וואס זאגן אז מען זאל שטיין שוין פון פריער
זע לשונו הזהב פונעם הייליגן רמב"ם דא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=113
אסאך האבן מיישב געווען דעם מנהג איך ברענג עס נאר דא לידיעה
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)
- בנימין הלוי
- שר האלף
- תגובות: 1620
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
געהערט ביי סעודה שלישית
כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות
פון אבות דר' נתן פרק ח
כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות
פון אבות דר' נתן פרק ח
כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עו"כ שנאמר (בראשית כ"ד) ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל העו"כ מפניהם, מעשה בחמורו של רחב"ד שגנבוהו לסטים וחבשו את החמור בחצר והניחו לו תבן ושעורים ומים ולא הי` אוכל וכו` עמדו ופתחו לו את הדלת והוציאה והיתה מושכת והולכת עד שהגיעה אצל רחב"ד כיון שהגיעה אצלו וכו` עמד בנו ופתח לו הדלת והניח לה תבן ושעורים ומים והיתה אוכלת ושותה לפיכך אמרו כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 854
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 22, 2014 4:07 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
יצחק דע באנקיר האט געשריבן:עס שטייט דאך אויף דעם אייזל פון ר' פנחס בן יאיר גרויסע זאכן, ניין? דאצעכמיר אין מס' שקלים איז עס מבואר בארוכה
קוק און די הערות אויף דעם אבות דר' נתן וועסט די טרעפען פונקטליכע אדרעסען
ביי גמליו של א"א ברענגט רש"י
נכרין היו משאר גמלים שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים
"ויפתח" - התיר זמם שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים
דער רמב"ן ברענגט
שאיל לרבי חייא ביר אבא לא היו גמליו של אברהם. אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר,,,
-
- שר חמישים
- תגובות: 55
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 01, 2015 6:55 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
שערי-תירוצים האט געשריבן:תוספות ברענגט אויף א פלאץ אז מידי דאכילה שאני, דאכטזיך אז דאס איז ביי רבי שמעון בן שטח, פרעגט תוספות ווי האט ער געקענט נכשל ווערן מה דאך בהמתן של צדיקים. אויך איז דא א חז"ל וועגן א בהמה וואס האט נישט געוואלט ארבעטן שבת
תס' חולין ה: ד"ה צדיקים עצמם און אינטער דעם איז דא מ"מ אויף נאך
בהמה וואס האט נישט געוואלט ארבעטן שבת תוס רי"ד יומא ה: די לעצטע שורה צייכענט א פסיקתא געברענגט דא
די זעלבע רעיון ווערט אויך ארויס געברענגט איון ערוך השלחן יו"ד סי' ר"מ פארוואס מ'מאכט נישט קיין ברכה אויך כיבוד אב ואם זאגט ער דארט ווייל ס'איז א מצוה שכליית, און ס'ברענגט גארנישט ארויס אז מיר זענען אנדערש ווי אנדערע פעלקער, (ויעויין שבט הלוי ח"ב סי' קי"א שהקשה ע"ז דאדרבה הי' לנו לברך להראות שאנו מקיימים מצוה זו בכדי לקיים מצות ה' ולא כאוה"ע).
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
פר בן בקר האט געשריבן:די זעלבע רעיון ווערט אויך ארויס געברענגט איון ערוך השלחן יו"ד סי' ר"מ פארוואס מ'מאכט נישט קיין ברכה אויך כיבוד אב ואם זאגט ער דארט ווייל ס'איז א מצוה שכליית, און ס'ברענגט גארנישט ארויס אז מיר זענען אנדערש ווי אנדערע פעלקער, (ויעויין שבט הלוי ח"ב סי' קי"א שהקשה ע"ז דאדרבה הי' לנו לברך להראות שאנו מקיימים מצוה זו בכדי לקיים מצות ה' ולא כאוה"ע).
וועלכע שטיקעל ? איך האב עס נישט געטראפען דא
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
איך האב געשיקט דעם ערוך השולחן און דעם שבט הלוי צו ר' מנחם שלו' נ"י און ער האט ג'ענטפערט
פון זיין טעלעפאן
פון זיין טעלעפאן
קאוד: וועל אויס אלע
very interesting
lichoireh the kneitch in the oruch hashulchon answers the sheivet haleivi's kashya
because the oruch hashulchon also points out that in truth we have to keep the mitzvois sichliyois as chukim just to do the rotzoin haboireh but nevertheless what the action is concerned there is no difference between a yied or lehavdil a goy who does the mitzva sichlis eventhough the madreigo demanded of a yied is to do it not for the logical purpose but because hashem commanded us to do it that is in the machshovo and the berocho is metukkan on the maaseh not the machashovo therefore since in the etzem hamaaseh the kedushas yisroel is not obvious the berocho asher kideshonu doesnt apply
- בנימין הלוי
- שר האלף
- תגובות: 1620
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm
לעצנטנס געזען ברענגען פון אבודרהם און נאך אז ביי מברכים החודש פאר מי שעשה האט מען געזאגט די יהי רצון'ס וואס שטייט פאר אשרי ובא לציון ב' וה'
לכונן את בית חיינו, לרחם, לקיים בנו, והשאר
ווער עס קען ביטע א לינק צום אבודרהם סדר ראש חודש, פון היברו בוקס וכדו'. א דאנק
לכונן את בית חיינו, לרחם, לקיים בנו, והשאר
ווער עס קען ביטע א לינק צום אבודרהם סדר ראש חודש, פון היברו בוקס וכדו'. א דאנק
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)
קען זיין אז ס'שטייט שוין דא, אבער ליינענדיג די ערשטע פאר תגובות וויל איך צולייגן אז אין מדרש שטייט (ב"ר יד ח) אז אדם און חוה זענען ביים באשאפן שוין געווען כבני עשרים.
און אויך אז אדם הראשון, איוב, שת, נח, שם, מלכי צדק מלך שלם, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, משה רבינו, שמואל הנביא, דוד המלך, ירמיה הנביא, זרובבל, און להבדיל בלעם זענען אלע געבוירן געמע'לט
און אויך אז אדם הראשון, איוב, שת, נח, שם, מלכי צדק מלך שלם, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, משה רבינו, שמואל הנביא, דוד המלך, ירמיה הנביא, זרובבל, און להבדיל בלעם זענען אלע געבוירן געמע'לט