מקדש ישראל והזמנים: הזמנים בהלכה

[משה'עלע]

הא כהב פינקט יעצט געבלעטערט און די נושא כוועל אביסעל שרייבען שפעטער ווען כעל האבען צייט

[יוראפ]

פונקט לעצטענס באגעגנט אין א גאר פריערדיגע באוויסטע ספר אז צינדן ליכט אביסל פריער פארן זמן האט גאר גרויסע ענינים

עס איז מיר טאקע געווען א חידוש, ווייל איך האב געהערט פון אסאך גדולים ורבנים נאכן קריג וואס האבן נישט געהאלטן דערפון, אבער א שאד אז איך האב פונקט פארגעסן דעם נאמען פונעם ספר

[ניק ניק]

פונקט לעצטענס באגעגנט אין א גאר פריערדיגע באוויסטע ספר אז צינדן ליכט אביסל פריער פארן זמן האט גאר גרויסע ענינים

עס איז מיר טאקע געווען א חידוש, ווייל איך האב געהערט פון אסאך גדולים ורבנים נאכן קריג וואס האבן נישט געהאלטן דערפון, אבער א שאד אז איך האב פונקט פארגעסן דעם נאמען פונעם ספר

יא פארגעסן צושרייבן פריער אז דאס וואס זיי ברענגן פון די פריערדיגע (אפשר א תלמוד פון אר"י ז"ל? איך דענק נישט) וועגן צינדן פארן זמן, איז מובן מאליו אז זיי רעדן פון אן אנדערע זמן ווי אונז, אונזער זמן איז שוין 15 אדער 18 מינוט פאר די ערשטע שקיעה פון די ערשטע שיטה וואס מ'נעמט נישט אן לגבי אנדערע הלכות נאר וועגן חומרה דשבת, ופשוט הוא.
---------

(שוין 1000)

[בונמס זיידע]

ווהן איר וועט אנקימען בבה"מ דורכטוען די סוגיא כאפט א בליק אין ערוך השולחן סימן רסא סעיף י

און בעלזא בה"מ מאנטריא-ל און זוממער הענגט א זמן צעטיל הדלקת הנירות מוקדמת 1.25 שעות זמניות קודם השקיעה מזמור שיר מוקדמת 1.25 שעות זמניות קודם צאה"כ
איך האב דאס מיטגעהאלטען נאך בחייו פון זייער רב מהרי"י ניימאן זי"ע איך האב פאר א פאר חדשים געפרעגט איינעם פון זייערע מו"צ און ער האט ג'געבען א מ"מ אין שו"ת (???פארגעסען)

עיין בתרומת הדשן ס, ? ברענגט ער פון פרירדיגע אז דער רב מיט די ראשים פלעט שפאצירן נאך די סעודה און עס איז ג'ווען ליכטיג

[scy4851]

עיין בתרומת הדשן ס, ? ברענגט ער פון פרירדיגע אז דער רב מיט די ראשים פלעט שפאצירן נאך די סעודה און עס איז ג'ווען ליכטיג

תרומת הדשן סימן א'

[בונמס זיידע]

וועגען דאווענעו פרי פרייטאג

סיכום השיטות ע"י ר פלוני אלמוני
http://tinyurl.com/early-shabos


גאר אינטערסאנט איז הוראת הגרי"ד הארפענעס שליט"א
http://tinyurl.com/nishmas-harf
עס איז דא אזוי א מנין אין זיין בה"מ
?

לתועלת הענין וועל איך דא נאכצייכענען די ווערטער פונעם ערוך השולחן (וואס האלט גאר שטארק פון דאווענען פרי ערב שבת)

סימן רסז סעיף ג
וכתבו הטור והשולחן ערוך: דמקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. וכן כתב הרמב"ם בפרק שלישי מתפילה (הלכה ז): "ומפלג המנחה יכול להדליק, ולקבל שבת בתפילת ערבית", והיינו שעה ורביע קודם השקיעה.

ואף שבחול מתפלל באותו זמן מנחה – מכל מקום בערב שבת יכול להתפלל אז ערבית. ואין זה כסתרי אהדדי, דמפני תוספת שבת יכול לעשות כן.

וגם יש טעם גדול בדבר להקדים ערבית של שבת, דהנה תפילת ערבית תקנו כנגד אברים ופדרים שהקריבו בלילה מתמיד של בין הערבים. ועתה הרי אסור בלילה להקריבן, כדכתיב: "עולת שבת בשבתו" – ולא עולת חול בשבת (שבת קיד א). ואם כן בהכרח שהקריבו האברים והפדרים מבעוד יום, ולכן גם התפילה שכנגדן ביום (מגן אברהם סעיף קטן א). אמנם המנחה של ערב שבת בהכרח שיתפלל קודם פלג המנחה, דביום אחד אי אפשר לעשות תרתי דסתרי. ויש מי שאומר דבציבור גם בכי האי גוונא מותר (דרך החיים).

סימן רסז סעיף ד
מיהו על כל פנים חזינן דרבותינו הקדמונים ציוו לנו להקדים תפילת ערבית מבעוד יום. וגדר גדול הוא לשַבָּת לההמון ונשים ועמי הארץ, שעינם רק אל זמן התפילה בבית הכנסת, ואם יאחרו להתפלל בבית הכנסת הרבה – הרבה בכל עיר ועיר שידליקו נרות אחר השקיעה. כאשר עינינו רואות ואזנינו שומעות לדאבון לבבינו, בכמה עיירות גדולות וקטנות: שמאחרים להדליק נרות, ובאים לידי חילול שבת, רחמנא ליצלן מהאי עונשא רבה. וחוב קדוש על הרב והיריאים שבעיר להתפלל מבעוד יום, למען למנוע חילול שבת קודש.

ויש שמתאמצים להתפלל ערבית בזמנה בשבת, ועתידים ליתן את הדין, דידוע שבזה תלוי שלא יחללו שבת בעיר. והמזרז בהקדמת כניסת שבת – זכות שבת קודש תגן עליו. וכבר הארכנו בזה בכמה מקומות, מפני שידוע לנו שהקדמת התפילה מעמדת השבת וקדושתה על מכונה.

[עריכה] סימן רסז סעיף ה
וכמו שיכול להתפלל מבעוד יום, כן יכול לעשות קידוש מבעוד יום, כמו שכתב הרמב"ם בפרק כט דין יא, וזה לשונו:

יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת. עד כאן לשונו.
וכתב המגיד משנה: שאף על פי שמבעוד יום קידש – מותר לו לערב לאכול בקידוש זה..., עד כאן לשונו. ויש להסתפק בכוונתו: אם כוונתו דלאכול צריך דווקא בלילה, ולכן אומר דהקידוש עולה לו, ואי משום שצריך קידוש במקום סעודה – יכול לאכול כזית מזונות אחר הקידוש. או שכוונתו דאם אוכל בלילה – יצא בקידוש זה, אבל לעולם יכול לאכול מבעוד יום, ויצא בזה ידי סעודת שבת.

וכן מבואר מדברי רבינו הבית יוסף שכתב:

ובפלג המנחה יכול להדליק, ולקבל שבת בתפילת ערבית, ולאכול מיד, עד כאן לשונו.
וכן כתב בספר תרומת הדשן (סימן א) שהיו גומרים סעודת שבת מבעוד יום. וגם בימי הגמרא נראה שהיה כן, דבריש ברכות אמרינן: "משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות", וכתבו התוספות שם בריש ברכות שהיתה מבעוד יום, עיין שם. ולכן כן עיקר לדינא.

ויש שכתבו בשם ספר חסידים דצריך לאכול כזית בלילה (עיין מגן אברהם שם), וחומרא בעלמא הוא ממידת חסידות (וכן מוכח במגן אברהם). וטעמא: דכל אחר פלג המנחה, כשקיבל תוספת שבת – הוי כלילה גמור (שם). ולא מיבעיא לרוב הפוסקים דתוספת שבת דאורייתא, אלא אפילו להרמב"ם דלא סבירא ליה תוספת כמו שכתבנו בסימן רסא, מקום מקום כיוון דמקבל עליו התוספת – הוי כלילה ממש, לעניין שיוצא בקידוש שעשה מבעוד יום על חיובו בלילה, כיוון שמיד יבוא לידי חיוב. לכן יכול להמשיכו גם מקודם בתוספת קדושה, שהרי התורה נתנה לו רשות על זה

[טייבעלע]

עיין בתרומת הדשן ס, ? ברענגט ער פון פרירדיגע אז דער רב מיט די ראשים פלעט שפאצירן נאך די סעודה און עס איז ג'ווען ליכטיג

תרומת הדשן סימן א'

ועי' גם בשלחן הטהור מהרב הקדוש מקומרנא סי' רנו, ועי' שם בסי' רסא סעי' ג,

[משה'עלע]

זה החלי בס"ד
הקדמה בקיצור
כידוע דבפסחים צ"ב איתא דמשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים הוי שיעור ד' מיל (ואם חושבין מיל לי"ח דקות הוי שיעור משקיעה עד צאת ע"ב דקות) ובמס' שבת דך ל"ה דמשקיעת החמה מתחיל ביהשמ"ש ונמשך ג' רביע מיל (והוא י"ג דקות וחצי)
והק' הראשונים דסותרין אהדדי ושיטת ר"ת דקודם צאה"כ י"ג דקות וחצי אז מתחיל ביהשמ"ש (ואיכא אז שקיעה אחרינא שאין החמה עוד ניכר) ובשקיעה ראשונה הוי יום גמור
שיטת הגאונים דמשקיעה מתחיל ביהשמ"ש עד צאה"כ והוא ג' רביע מיל והיינו יג דקות וחצי אחר השקיעה הוי ודאי לילה
שיטת היראים די"ג דקות קודם שקיעה ראשונה מתחיל ביהשמ"ש ובשקיעה הוי לילה
ובשו"ע סימן רס"א פוסק המחבר כשיטת ר"ת והגאון פוסק כהיראים
עכ"פ ביוראפ ברוב המקומות פסקו כר"ת רק דמנחת כהן מבאר דזמן ר"ת הוא רק אם אינם רואין ג' כוכבים אבל אם רואין ג' כוכבים אז גם ר"ת מודה דהוי לילה ור"ת מיירי ממקום שאין רואים ג' כוכבים עד ע"ב דקות
ובאמת ברוב מקומות ביוראפ אע"פ שפסקו כשיטת ר"ת נהגו כהמנחת כהן
והנה בנוגע להדליק נרות שבת לשיטת ר"ת כתב בשו"ע דמהשקיעה ראשונה עד שקיעה שניה הוא זמן תוס' שבת ויכול לעשות כולו או מקצתו וידוע דהחת"ס כתב בתשו' דעד חצי שעה אחר השקיעה נהגו לעשות מלאכה דפסקו כר"ת
ויל"ע למה אחר חצי שעה לא וי"ל דבאמת עשו רק דנקט חצי שעה דהסדר היה דקבלו שבת אז מחמת תוס' שבת אבל בשעת הדחק יכול לעשות מלאכה.
אמנם ידוע דהרה"ק בעל חידושי תורה (כדי שלא ליפול במחלוקת) דס"ל כר"ת לקולא ולחומרא היתר לעשות מלאכה רק עד חצי שעה אחר השקיעה
ואפ"ל דהנה כבר חלקו בזמן תוס' שבת דהרי תוס' בביצא דף ל' כמדומה כתבו דזמן תוס' שבת יש לה שיעור ובשיטה כתב אומר ר"י דהשיעור הוא חצי שעה עיי"ש ויש חולקים דתוס' שבת הוא פחות והשיעור הקטן הוא שני דקות
וא"כ אי נימא דהחיוב הוא כחצי שעה יכולין לעשות מלאכה רק עד חצי שעה אחר השקיעה
והנה הב"ח כתב דצריכן לחשש לשיטת היראים דהוא יג דקות וחצי קודם שבת ולפי"ז איכא זמן הדלקת הנרות (דהליטווישער וועלט אחזו בה) די"ח דקות קודם השקיעה די"ג דקות וחצי הוי ביהשמ"ש להיראים ועוד שני דקות לתוס שבת ועוד שני וחצי דקות לזמן שנמשך הדלקת הנר דיש לה כמה נרות להדליק וקבלת שבת הוי רק מסמן גמר הדלקה כמש"כ הגרעק"א בסימן רס"ג סיעף י'
אמנם אנן דנוהגין להדליק ט"ו דקות קודם ע"כ דאף שחושין לשיטת היראים מ"מ לא מחמירין להוסיף שני דקות
ואפ"ל כמה טעמים א' דהרמב"ם ס"ל דתוספות הוי מדרבנן והגם דמחיבין להוסיף משום אי אפשר לצמצם מ"מ מדאורייתא אין חיוב לתוס' שבת וא"כ היכא דמחמירין כשיטת היראים לא מחמירין שני חומרות דהוי דאורייתא וגם כהיראים
ב' דבחת"ס שם בביצה כתב דאף דצריכין להוסיף חצי שעה כמש"כ התוס' שם מ"מ אי ספיקא דאורייתא מה"ת לקולא א"כ מה"ת הוי זמן ביהש"ש תוספות שבת והבן וא"כ אפשר דאף דמחמירין כשיטת היראים מ"מ רק באופן של ספיקא דא' לקולא ובזמן זה דביהשמ"ש מונח ג"כ תוס' שבת
ג' וזה נראה לי אמת וזה נוגע להענין
דבגמ' שבת דף כ"ג דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת לה אמר לה רב יוסף תניא לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן "סברה לאקדומה אמר לה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר "
ובשו"ע מבואר דלא תדליק קודם פלג המנחה ותמה בערוך השלחן בסימן הנ"ל אות י' דפלג המנחה הוא ע"ה דקות קודם ערב וא"כ לשיטת ר"ת הוי פלג המנחה ג' דקות קודם השקיעה
ות' דפלג המחה הוא ע"ה דקות קודם השקיעה וכמו שס"ל להלבוש והגאון בסימן רס"ז
אמנם המג"א חולק שם וגם היעב"ץ בסידורו כתב דמי שהדליק קודם ע"ה דקות לצאה"כ (והיעב"ץ שם הולך בשיטת ר"ת דהעתיק לשון המחבר לא עשה כלום עיי"ש וכתב דעיקר הזמן הוא 15-20 דקות קודם הצאת (דר"ת) והמוסף אל יוסף לכתחילה כי אם מתחילת השקיעה שאינו מגיע בשום אופן לקודם פלג המנחה
וא"כ קשה למה נהגו עכשיו שלא כמו ביוראפ להדליק חמש עשרה דקות קודם הא הוי קודם פלג המנחה
ונראה דלפי הנ"ל דביוראפ אזלו כשיטת המנחת כהן וא"כ בקיץ ב60 מאחר השקיעה הוי ליל ודאי לדעת ר"ת ובחורף ב50 וא"כ 75 דקות קודם הזמן המאוחר דר"ת לפי המנחת כהן באמעריקה וביורפ הוא 15 דקות קודם השקיעה

[משה'עלע]

סאיז נישט אריין מער דאס איז די המשך
והגם דהדברי יואל החמיר שלא כהמנחת כהן מ"מ עיין בחומש תורה תמימה בפרשתן עה"ם זכות את יום השבת דזמן תוספות מקודם שבת ואחר שבת הוי סתירה ועכ"ז בדיבור אחד נאמרו
עכ"פ ע"כ נראה לכל הפחות "שאין להדליק קודם חמש עשר דקות למי שנהגו אבותיו בכך בשום פנים ואופן דאל"ה קבלתו לאו כלום"
ויש עוד להוסיף הרבה אמנם כתבתי בחפזי ועוד חזון
וידעתי גם ידעתי שכל אלו הענינים מבוארין בארוכה בספרי האחרונים ומ"מ לא עיינתי בהם חוץ ממה שרשמתי לעיל ובמשנה ברורה ביאור הלכה (ובהספר של האוועטער) ורשמתי בקצרה מה שנלענ"ד און מקען דאך מוסיף זיין און פארעכטען

[טייבעלע]

דער ב"ח ברענגט אז מען זאל מחמיר זיין ווי די שיטת היראים ער דריקט זיך אויס ותע"ב און ער זאגט אז אזוי האבן זיך געפירט די גדולי אשכנז און ער ברענגט צו די תשובה אין תרה"ד וואס דארט איז אסאך מער ווי א פאר מינוט פאר די שקיעה, ועי' בהגהות רע"א בסי' רסג כוונת הגמ' שבת כג, ועי' בשו"ת פרי יצחק ח"ב סי ח.

[משה'עלע]

כהאב געמיינט אזכהאב געברענגט דעם ב"ח
אבער למעשההאט מען און רוב מקומות און יוראפ ניטאמאל מחמיר געווען אויף גאונים
און מהאט יא געפאסקענט ווי מג"א און יעב"ץ

[שאינו יודע]

די ערוך השולחן רעדט נאר פון פלג המנחה במילא איז די גאנצע שמועס נישט רעלעואונט
ביי אונז צינדט מען ממש ביי פלג המנחה.

עס איז דא וואס זאגן אז וויבאלד מען איז מקבל שבת, מעג מען צינדן אפילו פארן פלג


די אידן וואס דאווענען מנחה נאכן פלג. דדאס מיינט נאכן זמן הדלקת הנירות ווינטער. טארן נישט דאווענען קבלת שבת פאר די 72 אלס תרתי דסתרי (לאו דוקא 72 ה"ה 60)

[משה'עלע]

די ערוך השולחן רעדט נאר פון פלג המנחה במילא איז די גאנצע שמועס נישט רעלעואונט
ביי אונז צינדט מען ממש ביי פלג המנחה.

עס איז דא וואס זאגן אז וויבאלד מען איז מקבל שבת, מעג מען צינדן אפילו פארן פלג

ביטע זיי מזביר פארוואס עס איז נישט רעלעווענט אויב ר"ת איז 72 און אויב מג"א איז מען מדליק פאר פלג המנחה
ב' גערעכט אבער און רמ"א יעב"ץ אז סהעלפט נישט קבלת שבת קודם
וי"א בפה העלפט עפעס אלס נדר אבער דער רמ"א יעב"ץ האלט נישט אזוי

[טייבעלע]

[quote="משה'עלע"
ב' גערעכט אבער און רמ"א יעב"ץ אז סהעלפט נישט קבלת שבת קודם
וי"א בפה העלפט עפעס אלס נדר אבער דער רמ"א יעב"ץ האלט נישט אזוי[/quote]

כבר מילתי אמורה למעלה עי' בהג' רע"א שם בסי' רסג, ועי' בתשו' פרי יצחק ח"ב סי' ח, כ'דענק דאס שטייט און אנדערע ספרים אויך כ'האב אבער נישט קיין ספרים יעצט בינטער די האנט צו נאכקוקען, און ווי זוי מען האט זיך למעשה געפירט אין דער אלטער היים ווענדט זיך פון ווי מען רעדט, כ'האב דאס נאכגעפרעגט פון אלטע אידען וואס קומען פון דארט פון פארשידענע מקומות.

[משה'עלע]

יא אבער כהאב געפרעגט פארוואס דער ערוך השלחן איז נישט רעלעווענט

[טייבעלע]

יא אבער כהאב געפרעגט פארוואס דער ערוך השלחן איז נישט רעלעווענט

יבא בעל המאמר ויסביר דבריו.

[בונמס זיידע]

די ערוך השולחן רעדט נאר פון פלג המנחה במילא איז די גאנצע שמועס נישט רעלעואונט
ביי אונז צינדט מען ממש ביי פלג המנחה

און בעלזא בה"מ מאנטריא-ל און זוממער הענגט א זמן צעטיל הדלקת הנירות מוקדמת 1.25 שעות זמניות קודם השקיעה מזמור שיר מוקדמת 1.25 שעות זמניות קודם צאה"כ
איך האב דאס מיטגעהאלטען נאך בחייו פון זייער רב מהרי"י ניימאן זי"ע איך האב פאר א פאר חדשים געפרעגט איינעם פון זייערע מו"צ און ער האט ג'געבען א מ"מ אין שו"ת (???פארגעסען)

היינטיגע MYZMANIM COM

Plag HaMincha פלג המנחה
Gra & Baal Tanya 4:16:54 גר"א ובעל התניא
Magen Avraham
Using "Fixed 72 minutes..." 5:13:54 מגן אברהם
לפי 72 דקות שוות

איך מיין די סברה איז אז וויבאלד עס זענען דא אידען וואס זענען מקבל שבת איז שוין ניכר אז עס איז לכבוד שבת לעת הצורך זענען דאך דא שיטות אז מען קען צינדען אן קבלת שכת

[farshlufen]

איך מיין די סברה איז אז וויבאלד עס זענען דא אידען וואס זענען מקבל שבת איז שוין ניכר אז עס איז לכבוד שבת לעת הצורך זענען דאך דא שיטות אז מען קען צינדען אן קבלת שכת

נישט פאר פלג המנחה.

[מצפים לישועה]

ווואס אייז דער גדר ביי פלג המנחה, ווען ווערט עס יא גערעכנט פאר נאכט און ווען נישט?

[למעלה משבעים]

זיי בעסער מסביר וואס די מיינסט צו פרעגן, לויט ר' יהודה? להלכה?

[מצפים לישועה]

וואס איז דער גדר, ווען הייסט פלג המנחה נאכט און ווען נישט?

[למעלה משבעים]

לויט די רבנן הייסט עס נישט נאכט לגבי גארנישט, לויט ר"י איז לגבי תפלת מנחה/מעריב שוין נאכט, און לגבי קרי"ש און אנדערע דיני לילה, איז דאך דא די באקאנטע מחלוקת צווישן ר"ת און די אנדערע ראשונים, לויט ר"ת איז עס שוין נאכט לגבי דעם אויך [אין ר"ת אליין צו דאס איז דווקא לגבי קרי"ש אלץ ובשכבך, אדער אויך לגבי אלע דיני לילה איז אויך דא א מחלוקת אבער אין שו"ע איז מבואר אז דאס איז לגבי אלע דיני לילה].

דאס איז גאר אין קורצן, אויב דאס העלפט דיר.

[שמן זית]

ביי אונז חסידישע אידן אין ניו יארק, איז אנגענומען,
צו רעכענען די האלבע שעה נאך חצות פאר מנחה גדולה, שעות זמניות, גערעכנט פון עלות ביזן צאת, צוטיילט אין 12, א האלבע פון די שעה, אזויפיל מינוט נאך חצות איז מנחה גדולה,

כ'האב באמערקט אין סאטמאר שוהל אין בני ברק, איז דא יעדן טאג א מנין מנחה ביי מנחה גדולה, לויט די אנגענומע זמן אין עיר הליטוואקס ו'פרענגקים, צו רעכענען דעם טאג פון נץ ביזן שקיעה, (כשיטת הגר"א)
און דאס צוטיילן אין 12, האלבע שעה פון דעם נאך חתות איז די מנין,

עס דאווענען דארט אסאך חסידי סאטמאר ובתוכם מורי הוראה,

כ'האב געפרעגט איינע פון די סאטמארע מורי הוראה, אז ביי אונז אין סאטמאר וואס מיר האלטן רבינו תם דארף מען זיכער רעכענען מנחה גדולה ווי די מ"א,
האט ער מיר געזאגט אז עס האט נישט קיין שייכות, העכסטענסט אויב מ'גייט מיט די גר"א רעכנט מען ביזן שקיעה דר"ת,
בנוגע וויאזוי מ'דארף טאקע רעכענען האט ער מיר נישט געוויסט צו ענטפערן נאר אויף אזויפיל אז מ'רעכנט חצי שעה זמניות און נישט שוות,

האב איך געפרעגט די מורה הוראה פון וועם די סאטמארע מורי הוראה אין בני ברק נעמען סמיכה, הרה"ג ר' שלמה זלמן בן לאה אולמאן לרפו"ש,
זאגט ער מיר, מ'קען רעכענען וויאזוי מ'וויל,

אין ספר ישראל והזמנים, ביי אלע זמנים שרייבט ער קלאר וויאזוי מ'רעכנט, פונקט ביי מנחה גדולה שרייבט ער נישט,

האב איך געוואלט דא מאכן א שמועס, וויאזוי מ'דארף טאקע רעכענען ביי אונז סאטמארע אידן למעשה,

[הצעיר באלפי]

ביי אונז חסידישע אידן אין ניו יארק, איז אנגענומען,
צו רעכענען די האלבע שעה נאך חצות פאר מנחה גדולה, שעות זמניות, גערעכנט פון עלות ביזן צאת, צוטיילט אין 12, א האלבע פון די שעה, אזויפיל מינוט נאך חצות איז מנחה גדולה,

כ'האב באמערקט אין סאטמאר שוהל אין בני ברק, איז דא יעדן טאג א מנין מנחה ביי מנחה גדולה, לויט די אנגענומע זמן אין עיר הליטוואקס ו'פרענגקים, צו רעכענען דעם טאג פון נץ ביזן שקיעה, (כשיטת הגר"א)
און דאס צוטיילן אין 12, האלבע שעה פון דעם נאך חתות איז די מנין,

עס דאווענען דארט אסאך חסידי סאטמאר ובתוכם מורי הוראה,

כ'האב געפרעגט איינע פון די סאטמארע מורי הוראה, אז ביי אונז אין סאטמאר וואס מיר האלטן רבינו תם דארף מען זיכער רעכענען מנחה גדולה ווי די מ"א,
האט ער מיר געזאגט אז עס האט נישט קיין שייכות, העכסטענסט אויב מ'גייט מיט די גר"א רעכנט מען ביזן שקיעה דר"ת,
בנוגע וויאזוי מ'דארף טאקע רעכענען האט ער מיר נישט געוויסט צו ענטפערן נאר אויף אזויפיל אז מ'רעכנט חצי שעה זמניות און נישט שוות,

האב איך געפרעגט די מורה הוראה פון וועם די סאטמארע מורי הוראה אין בני ברק נעמען סמיכה, הרה"ג ר' שלמה זלמן בן לאה אולמאן לרפו"ש,
זאגט ער מיר, מ'קען רעכענען וויאזוי מ'וויל,

אין ספר ישראל והזמנים, ביי אלע זמנים שרייבט ער קלאר וויאזוי מ'רעכנט, פונקט ביי מנחה גדולה שרייבט ער נישט,

האב איך געוואלט דא מאכן א שמועס, וויאזוי מ'דארף טאקע רעכענען ביי אונז סאטמארע אידן למעשה,

דער מורה הוראה וואס האט אייך געענטפערט, האט גיט געזאגט, עס האט נישט קיין שייכות !
די לבוש וואס איז דער שטארקער לוחם אז מען רעכנט די טאג פון נץ ביז שקיעה (ראשונה) האלט אליינס ווי ר"ת ! (אינעם זעלבען שטיקעל !) אין ער האלט אז ר"ת אליינס האלט אזוי אויכעט, אזוי אוכעיט זענען דא נאך פוסקים וואס האלטען קלאר ווי ר"ת אין רעכענען ווי די דער לבוש (וכן הגר"א).

[שמן זית]

למעשה איך זעה ביי זמן קריאת שמע ותפלה האב מיר אנגענומען ווי די מגן אברהם און די זעלבע זאך ביי מנחה קטנה,
פארוואס זאל מנחה גדולה זיין אנדערש?