הואמאופאטיע, ענערגיע-צוטרעפונג וכדו' עפ"י השקפה והלכה

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » זונטאג נובעמבער 19, 2017 7:13 am

אַבּערוואַס האט געשריבן:כ'בין אריינגעפאלן אין דעם אשכול, פאר כ'גיי ליינען די פריערדיגע בלעטער, איז מיר אינטערעסאנט צו וויסן פין וואו רב 'פעלעד' נעמט אז 'דמיון' איז 'סובקאנשעס', בפשטות איז דאס נישט ריכטיג. דמיון מיינט פשוט א מחשבה אדער ידיעה וואס עקזיסטירט נישט במציאות, משא"כ סובקאנשעס, איז פאקטישע מחשבות און ידיעות וואס דער מפליא לעשות ב"ה האט אפגעטיילט אינעם מוח פינעם מענטש כדי דער מענטש זאל נישט דארפן/קענען זיין פארנומען דערמיט בשעת'ן טון אקטועלע זאכן (אויפן שפיץ גאפל), אבער האט נישט קיין שייכות צו דמיון וואס איז א פשוט'ע "פונקציע" פין מוח נישט קיין "חלק".

זה לשון הרמב"ם (שמונה פרקים לרמב"ם פרק א'):
"והחלק המדמה הוא הכח אשר יזכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם עם קצתם, ויפריד קצתם מקצתם" עכ"ל.

וזה לשון האריז"ל הקדוש (עץ חיים היכל ז' היכל אבי"ע שער נ' קיצור אבי"ע פרק י'):
החי יותר פנימי והוא מחלק הרוח שבכל ד' יסודין ויש בו נפש המרכבת ונפש הצומחת ונוסף בה נפש פנימית הנקרא נפש הבהמית ויש קוראים לה נפש התנועה כי היא רצונית ולא טבעית כמו הצומח כנ"ל וזה נקרא בספרים נפש השנית ונחלקת לב' כוחות חיצוניות ופנימיות.
החיצוניות נחלקת לב' כוחות חוש ותנועה והחוש נחלק לה' חושין וחמישתן יקראו כח המרגיש
והפנימי נחלק לב' והם המדמה והמתעורר, והמדמה נחלק לב' והם המשיג והזוכר וזהו פירושן הנה כח התנועה הוא כח א' והוא להתנענע ממקום למקום כפי רצונה להרגיש ולא בטבע כנ"ל והמרגיש נתחלק לה' חושים והם א' המשוש הוא בכל אברי הגוף כי ירגיש המשוש כשימשמש זה לזה או דבר אחר בהם והד' חושים כ"א יש לו אבר פרטי והם העין להרגש הראות והאוזן להרגיש השמע ואף להריח והחיך לטעום וכל אלו ה' חושים נמשכין מהמוח עצמו כי שם עיקרם אלא שנתפשט הרגשם באלו האברים שזכרנו וכל אלו נקרא חיצוניות כי הם ממשים וגשמיים שהם רואים ושומעין וכ"ז בפועל גמור, אך הפנימי נקרא כח המדמה וזהו במוח עצמו ומתדמה שם כאלו שם ממש הוא ההרגש ההוא במוח ומצייר שם איך היה אופן ההרגש ההוא אע"פ שלא הרגיש בפועל אלא האבר המיוחד לחוש ההוא כנ"ל וכח הב' נקרא כח הזוכר כי אף שלא בשעת שהאבר החיצון מרגיש בפועל מתדמה במוח כאלו אז הוא מרגיש בפועל מכח שנצטייר שם פעם אחרת בכח המדמה בעת הרגש החצון. עוד יש כח אחר במדמה והוא כי יצייר הדברים אף שלא באמתתן מה שאי אפשר להיות כן ההרגש החיצון וכו'
עכל"ק.

וזה לשון ספר 'הברית' (פרק י"ב):
"המשער הוא הכח אשר יקרה שיתנוצץ לפעמים באדם ידיעה פתאומית על העתיד או על העבר, כמו שיתדמה לאדם פתאום ויפול במחשבתו שפלוני עשה או יעשה כך וכך יהי כאשר פתר כן היה וכו' והנה זה הכח נמצא בכל אדם בדמיונו ובשערה דרכו, אפס שירבה באדם אחד יותר מהאחרים הבאים בשערים אלה, והוא בנביאים חזק מאוד כנאמר "וביד הנביאים אדמה"
עכ"ל.

ואגב דברי ס' הברית שטימט זייער מיט דברי הרמב"ם בהלכות קוסם, און ער איז מסביר אז דאס איז די כח הנבואה, און די פסוק זאגט לא כן נתן לך ה' אלקיך נביא מקרבך יקים לך וגו' דהיינו דאס וואס די נביא טוט בקדושתו טוט דער קוסם בכוחו הטבעי אמגלה זיין דברים נעלמים מכח המדמה שלו.
און דאס איז פינקט ווי די מומחים זיינען מסביר די קייטןל וכל ענין ההתקשרות וכו', נאר זיי מאכן א דגש אויף א שורה אין ס' החינוך און טענ'ן אז מזעט אין חינוך שרק אם הוא ממש מתפשט ובא לשממון זה נקרא קוסם, והתמיהה שבכל הראשונים כולם שהסבירו קוסם לא הדגישו נקודה זו, ואיך יתכן שזה יסוד ההלכה שרק באופן זה הוא קוסם וכל הראשונים השמיטוהו ורק ס' החינוך ידע מזה?!

אוועטאר
אַבּערוואַס
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 5:13 pm

תגובהדורך אַבּערוואַס » זונטאג נובעמבער 19, 2017 7:25 am

צו וואס האט איר געקוואוט מיין תגובה? איר פראבירט ענטפערן דערויף? אויב יא זייטזשע נאכאמאל מעיין אין וואס איך האב געשריבן, איר ענטפערט נישט בכלל מיין קושי'.

סובקאנשעס איז א חלק פין מוח וואס גיבט זיך אפ מיט אלטע מחשבות וואס זענען אוועקגעלייגט אינעם מוח פינעם מענטש און פונקציעס וואס ווערן אויסגעפירט אויטאמאטיש אן דעם וואס דער מענטש זאל דארפן מחליט זיין בשעת מעשה אז ער וויל דאס טון, וואס ווי געשריבן האט דאס השי"ת ברוב חכמתו עס אזוי אויסגעשטעלט, וואס האט דאס מיט דמיון צוטון?
ווארט א מינוט, לאמיך נאכקוקן...

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » זונטאג נובעמבער 19, 2017 7:35 am

אַבּערוואַס האט געשריבן:צו וואס האט איר געקוואוט מיין תגובה? איר פראבירט ענטפערן דערויף? אויב יא זייטזשע נאכאמאל מעיין אין וואס איך האב געשריבן, איר ענטפערט נישט בכלל מיין קושי'.

סובקאנשעס איז א חלק פין מוח וואס גיבט זיך אפ מיט אלטע מחשבות וואס זענען אוועקגעלייגט אינעם מוח פינעם מענטש און פונקציעס וואס ווערן אויסגעפירט אויטאמאטיש אן דעם וואס דער מענטש זאל דארפן מחליט זיין בשעת מעשה אז ער וויל דאס טון, וואס ווי געשריבן האט דאס השי"ת ברוב חכמתו עס אזוי אויסגעשטעלט, וואס האט דאס מיט דמיון צוטון?

זעט נישט אויס איר האט געליינט מיין תגובה.
איך ברענג אייך מקורות אז מדמה מיינט כח הזוכר מיינט אויך פון זאכן וואס זענען געשען וכו'
איר שרייבט
אַבּערוואַס האט געשריבן:משא"כ סובקאנשעס, איז פאקטישע מחשבות און ידיעות וואס דער מפליא לעשות ב"ה האט אפגעטיילט אינעם מוח פינעם מענטש כדי דער מענטש זאל נישט דארפן/קענען זיין פארנומען דערמיט בשעת'ן טון אקטועלע זאכן

אויף לשון קודש הייסט עס 'כח הזוכר', והוא אשר הבאתי מדברי הראשונים.
האט איר געליינט מיין תגובה? ביטע קומענדיגע מאל ליינט גוט א תגובה פאר איר באפאלט דעם כותב...

אוועטאר
נשמה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4716
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

תגובהדורך נשמה » זונטאג נובעמבער 19, 2017 2:56 pm

פעלעד האט געשריבן:כ'האב נישט קיין כח צו דיר ענטפערן מיט א לאנגע מגילה אזוי ווי עס וואלט געדארפט צו זיין, אבער דיין פראבלעם איז אז די טראכסט און טראכסט און טראכסט זאכן אן צו עס האבן דורך געטון, זאכן וואס ווערן מבורר אין ספרים וכו', מיילא די טראכסט, די פראבלעם איז אז דו שרייבסט אויך, און דער ליינער (מיט אלע דיינע אזהרות והערות אז נאר לענ"ד וכו') קירכט עם אריין אין קאפ פאלשע געדאנקען...

אין מח איז דא 2 חלקים פונעם שכל, שכל המוחש, דאס הייסט וואס די ווייסט, יעצט ווייסט דיין קאפ קלאר אז סאיז לעכטיג אדער טינקל, און די צווייטע חלק המח איז די שכל הנעלם וואס ווערט אנגערופן כח המדמה,

איך האב נאכאמאל יעצט אריינגעקוקט אינעם רמב"ם, און איך האב געכאפט וואס ער רעדט אנדערש ווי איך האב פאריגע פרייטאג עס אפגעלערנט, און איך דערמאן מיך אז איך האב עס אזוי געהאט אפגעלערנט יארן צוריק. דער רמב"ם איז מסביר, (איך האב געזאגט אז די רמב"ם רעדט אז ער איז זיך מדבק צו כוחות העליונים, דאס איז דערפאר ווייל איך האב געזעהן דעם חינוכ'ס פשט אינעם רמב"ם, דער חינוך לערנט פשט אז ער איז זיך דאדורך מדבק צו כוחות העליונים) אז אויב א מענטש וועט זייער שטארק אריינגיין אין זיין כח הדמיון, וועט ער צאמשטעלן וואס עס גייט געשעהן מיט דעם 'שואל' לויט די שטיקלעך אינפארמאציע שטעלט זיך אים צאם א בילד וואס עס גייט זיין. ער שרייבט קלאר דער רמב"ם, "דבריהם מתקיימים ברוב ולכן ישערו במה שיהיה." די טייטש איז (לויט ווי איך פארשטיי) דבריהם = דאס וואס זיי ענטפערן אז ס'גייט זיין, מתקיימים ברוב = זענען פאסירונגען וואס רוב מאל געשעהט עס, ולכן ישערו במה שיהיה = און דערפאר קענען זיי משער זיין וואס ס'גייט זיין, לויט'ן כח הדמיון. אזוי ווי איינער קען דיר אויסרעכענען וואס דו גייסט היינט עסן פאר פרישטאג, לויט פארשידענע חשבונות וואס ליגן אוועקגעלייגט אין זיין סוב קאנשעס, אין זיין כח המדמה, אזוי ווי דו זאגסט. (לויטן חינוך פשט קוקט אויס אז זיי זענען זיך מקשר צו כוחות העליונים)

נישט אז די סוב קאנשעס איז די כח המדמה, נאר די כח המדמה טרייבט אן די מעמאריס, די אינפארמאציע וואס ליגן אוועקגעלייגט אין די סוב קאנשעס.

אבער ווייטער איז דאס דורך דעם וואס ער מאכט זיין כח המדמה שנעלער לויפן, אזוי ווייט אז ער דארף צוקומען צו שממון. און ס'שטעלט צאם חשבון מיט חשבון און ס'קומט ארויס וואס עס גייט געשעהן, אזא בחינה ווי די אינטואישן פון א מענטש אבער סך מער. ער שפירט אז דאס גייט זיין. וויאזוי ווייסטו, לויט מאכן לויפן די שטיקלעך אינפארמאציע וואס ליגן אין זיין סוב קאנשעס, אז ס'זאל זיך צאמשטעלן א פיינעל חשבון. כאילו א שטערקערע פראסעסעסער וואס קען שטערקער אויס'חשבונ'ן וואס אזאנס עס גייט פאסירן.

אבער דא ביי די קייטל, טראכט איך אז זיי נוצן נישט דעם כח המדמה בכלל. זיי נוצן נישט אט די אוועקגעלייגטע מעמאריס. נאר יעדע זאך אויף די וועלט איז דא די פיזישער זאך, די חומר, און ס'דא די נפש פון די זאך, די 'צורה' פון די זאך, די רוחניות'דיגע 'אינפארמאציע' פון די זאך. און ווען זיי נוצן די קייטל, טוט ער זיך נישט מקשר זיין צו זיין אייגענע אינפארמאציע וואס ליגט אין זיין סוב קאנשעס. וואס דאס טוט א קוסם (לפי הרמב"ם נישט לויטן חינוכ'ס פשט). נאר ער איז זיך מקשר צו די רוחניות'דיגע אינפארמאציע, צו די 'צורה' וואס אטנהאלט אין זיך דעם 'חומר' פון יענעמ'ס גלידער. און ער פרעגט דעם אינפארמאציע, דו ביסט דאך דער צורה פארן חומר וואס עס הייסט קישקע, פארטראגט דער קישקע 'די און די זאך' השם ישמרינו, יא אדער ניין? און די צורה ענטפער ניין! מיין חומר אויף וואס איך טו קאמאנדעווען, פארטראגט נישט די און די זאך'. אבער נוצט נישט זיין כח המדמה בכלל, ער נוצט זיין כח ההרגש וואס קען מרגיש זיין 'צורות' של דברים. יעצט, קען זיין, אז אט די 'צורות' טאר מען נישט פרעגן קיין קשיות. אבער פון רמב"ם קוקט נישט אויס אז ער רעדט פון דעם. ווייל דער רמב"ם רעדט אז מ'פרעגט די אייגענע כח הדמיון, די אינטואישן ווי מ'זאגט אבער סך שטערקער, און דא ביים קייטל איז ער זיך מקשר צום צורה פונעם חומר פונעם שואל.


דארט ליגט אלע אלטע אינפארמאציע וואס די געדענקסט נישט אבער דיין כח המדמה געדענקט יא, דערפאר קען א מענטש האבן עגזייעטי פון אזאך וואס ער האט לאנג פארגעסן דערפון. דאס וואס די וועלט ריפט היינט דמיון אדער בעל דמיון איז פשוט א טעות, ווייל למעשה יעדע זאך וואס איז נישט פאקטיש קלאר במח המוחש ווערט אנגערופן דמיון, עי' בספר התניא און נאך אסאך ספרים אז די התלהבות און התעוררות בעבוה"ש קומט פון כח הדמיון, אזוי אויך די נבואה וכו'.

עיין בספר שערי קדושה פון ר' חיים וויטאל, וכן ברמב"ם, אז נבואה האט שורה געווען אויפן כח הדמיון, אבער ס'איז נישט געקומען פון דארט, ס'האט אויך 'איבערגענומען' דעם כח המדמה.
דער רמב"ם רעדט וועגן טון א פעולה צו מגלה זיין א ידיעה נעלמת פון די מח,

ער רעדט אויב דו טייטשט עס נישט לויטן חינוך, רעדט ער פון צאמשטעלן, נישט מגלה זיין, צאמשטעלן א ידיעה וואס עס גייט זיין, פון די אינפארמאציע וואס עס אנטהאלט זיין סוב קאנשעס. און ער באקומט עס מיט זיין כח המדמה.

לכו"ע איז די ידיעה פונעם רופא ביי ענערזדשי א ידיעה נעלמת, ווען עס וואלט נישט געווען נעלם וואלט ער נישט געדארפט קיין קייטל פונקט ווי ער דארף נישט קיין קייטל צו זעהן אין פארשטיין אז דער חולה אינגאנצן געשוואלן אדער אטעמט נישט...

די סיבה פארוואס מ'דארף א קייטל איז, (און זאג מיר צו איך בין גערעכט) ווייל נאר די טיפע נפש, די סוב קאנשעס, קען ענקאודן, די אינפארמאציע פון אט די 'צורה'. אבער דאס טוט נאר 'ענקאודן'. אינפארמאציע נעמט ער פון די צורה און נישט פון זיין אייגענע סוב קאנשעס. נישטאמאל פון יענעמ'ס סוב קאנשעס.

דער רמב"ם איז אויך מדגיש אז די מעשה הקוסם ווערט נישט נתחדש די ידיעה דורכן מעשה אזוי ווי כישוף וכדו' וואס שאפט די עצם מעשה, נאר די ידיעה איז קיים און געפינט זיך אין די כח המדמה היינו אין די סאב קאנצעס פונעם מענטש,

נישט ממש קיים, ס'ווערט 'צאמגעשטעלט', דורכ'ן מאכן די דמיון לויפן גענוג שנעל. א מענטש קען דורך אינפארמאציע וואס ליגן אוועקגעלייגט ביי אים, אויסרעכענען וואס ס'גייט זיין. אזוי ווי די חכמה פון סטאטיסטיקס. נישט אלעס וואס ס'גייט זיין. ודי למבין.

און די מעשה איז צו מגלה זיין לחוץ די ידיעה נעלמת, און דאס פונקטליך טוט די קייטל, ער האט א ידיעה נעלמת אין מח, ער פרעגט יא צו ניין און די מאסל (שריר) שאקלט דעם קייטל זאל ווייזן צו יא צו ניין, דהיינו, די מעשה הקייטל איז נאר מגלה לחוץ די ידיעה נעלמת שבמוחו.

ניין. צדיק. די קייטל איז נישט מגלה את אשר בסוב קאנשעס שלו, (אזוי ווי איך וויל זאגן, אז מ'זאל אריינקוקען אין דעם נושא, לויט ווי איך זאג, און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט נאר ענקאודן, די אינפארמאציע וואס יענעמ'ס צורה האט וועגן דעם חומר אויף וואס ער איז ווי זיין אינפארמאציע צענטער. און ער טוט זיך אויך נישט מקשר זיין צו יענעמ'ס סוב קאנשעס. (אנדערש ווי איך האב געזאגט פרייטאג, וויל איך יעצט אז מ'זאל פרובירן עס אזוי פארשטיין און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט זיך מקשר זיין צום 'צורה' פונעם 'חומר'.

יעצט ווערט די שאלה צו מעג מען ארויס נעמען א ידיעה נעלמת פונעם מח אדער שכל ווי די זאלסט עס נאר ריפן דורך טוהן א מעשה.

א ידיעה נעלמת פונעם מח מיט אנטרייבן דעם כח הדמיון אויף אזא אופן ווי דער רמב"ם רעדט ווי לפנות כל מחשבתו, נישט סתם אינטואישן, און לייג צו 'שממון', דאס דורך א מעשה, וואס די מעשה, דאס דרייען דעם שטעקן, האט געטריבן דעם כח הדמיון אז ס'זאל זיך נעמען גיין שנעלער און שנעלער ביז ס'איז געגאנגען גענוג שנעל, צו חשבונ'ן גענוג אינפארמאציע, אז ס'זאל אויסקומען וואס ס'גייט זיין. וואס איך וויל זאגן דא איז, אז דער רמב"ם רעדט פון אנדרייען דעם כח הדמיון צו וויסן עתידות, און דא רעדט מען פון ענקאודן אינפארמאציע וואס דער צורה פונעם חומר פארמאגט. גארנישט מיט אנטרייבן דעם כח המדמה און פון דארט צאמשטעלן אינפארמאציע. און דערפאר, דער וואס טוט מיטן קייטל, דארף דוקא זיין רואיג, (אזאך וואס איז פארקערט פון די מציאות וואס דער רמב"ם רעדט), און ער דארף ארויסגיין פון זיין מקושר צו זיין חומר, נאר ער דארף שפירן זיין אייגענע 'צורה' מער און מער, ווייל נאר 'צורה' קען ענקאודן 'צורה'. און ער באקומט אינפארמאציע פון יענעמ'ס צורה וואס איז א תפקיד אויף יענעמ'ס חומר.

א צדיק וואס בקדושתו ווייסט ער נעלמות אן קיין מעשה מעג,

און נישט נאר דאס, אז דער קייטל נעמט נישט אינפארמאציע אזוי ווי די מעשה קוסם וואס דער רמב"ם איז מצייר, נאר ניטאמאל דרייט ער אן מיטן קייטל עפעס אנצודרייען און מאכן לויפן דעם כח הדמיון שנעלער און שנעלער, זיין 'צורה' דעם רופא'ס 'צורה' באקומט אינפארמאציע פון יענעמ'ס 'צורה' אויף א געוויסער 'חומר', (די צורה ענטהאלט די אינפארמאציע. אנדערש ווי דא ביים רמב"ם וואס דער דמיון אנטהאלט נישט דעם פיינעל תירוץ, ער מוז עס אנדרייען. ער מוז עס מאכן לויפן אז ס'זאל צאמשטעלן שטיקלעך אינפארמאציע.) נישט דורכ'ן אנטרייבן דעם כח הדמיון. דער רמב"ם קוקט נישט אויס אז ער רעדט פון דעם. דער רמב"ם קוקט אויס, אז מ'נוצט דעם כח הדמיון, אויסצורעכענען עתידות. ס'קען זיין אנדערע ראשונים, זאגן אז מ'טאר נישט. אדער קען זיין אז די צורות זענען קליפות, איך וויל סתם דא אויסשמועסן אז מ'זאל פאר אביסל פארשטיין דאס מציאות פונעם קייטל און פונעם ציור פונעם רמב"ם לויט וויאזוי איך פארשטיי, און געבן א קוק, צו ס'איז יש דברים ביוד.

דעפאר מעג מען גיין צו א נביא, אבער די גוי ווייסט נישט בקדושתו דעפאר דארף ער א קוסם און ניצן א שטעקן וכדו', וע"ז אומר הכתוב 'ואתה לא כן וכו' נביא מקרבך יקים לך' וכו', דהיינו דו האסט א נביא מגלה נעלמות בקדושתו, און די גוי האט א קוסם מגלה נעלמות במקלו.

איך בין זייער נייגעריג, צו ס'איז דא ערגעץ א איסור, צו פרעגן אינפארמאציע פון צורות פונעם חומר, בעסער געזאגט, פונעם נפש. ווייל דער רמב"ם רעדט נישט פון דעם.


ואגב, דער שפת אמת אין פ' שופטים שרייבט אינטערסאנטע ווערטער אויף דעם, ער זאגט אז די קוסם וכו' איז עיקר הנסיון בזמן הזה... און עס העלפט נישט לייגן א הנחה אז יעדער מענטש איז ארום גענומען מיט כוח ענערדזשי וכו' און סאיז אזוי פשוט מקשר זיין וכו',
ערשטנס, קיינער האט נישט קיין הוכחה מוכחת אז סאיז טאקע קיים אזא מין זאך ווי ענערדזשי, אפשר איז עס כוחות פון שדים וואס זענען מקיף דעם מענטש לאלפים ווי ס'שטייט אין חז"ל?

כוחות מזיקין. כוחות שדים. מלאכים. קוק אריין אין שערי קדושה פון ר' חיים ויטאל, אז חוץ פון שדים, איז דא אנדערע כוחות. מאן יימר אז דאס איז שלעכטע כוחות וואס מ'טאר זיי נישט פרעגן זאכן? מאן יימר? אבער אויף למעשה ח"ו, איך וויל נאר סתם אויסשמועסן. איך האב נישט קיין שום נגיעה. פונקט פארקערט, איך וויל זייער שטארק זאגן אז דאס זענען כוחות הטומאה. אבער איך דארף א ראי'.

צווייטנס, לו יצוייר סאיז יא דא אזא כח, מנין אז מ'מעג זיך ניצן דערמיט? צו ווייסטו אז עס זענען קיים כוחות פון כוכבים און מזלות וואס מקען עפ"י טבע ממשיך זיין פון זיי, דער רמ"ק איז מאריך וועגן דעם כמדומני אין אור יקר דרוש המלאכים, און אעפ"כ איז עס עבודת כוכבים ומזלות.

זאג איך דיר, און אפשר איז עס די 'צורה' פון יעדע זאך? אפשר איז דאס "אותיות"? פקידים?
דריטנס, אויב סאיז אזא פשוטע מציאות ווי דו שרייבסט אז מקען זיך מקשר זיין אין וויסן נעלמות וכו' (אין אנדערע ווערטער זאגסטו אז די כח צדיקים פון רוח הקודש איז גארניש, מדארף זיך פשוט מקשר זיין און מקען וויסן...)

קודם שטייט אין תנא דבי אליהו, אז אפילו גוי קען האבן רוח הקודש. און נאכדעם שטייט אז מענטשן באקומען ידיעות פון מלאכים. אזוי שטייט. אז ווען א מענטש רעדט אמת, גיט מען איבער א מלאך וואס רעדט אמת. קומט אויס אז מענטשן באקומען יא אינפארמאציע פון מלאכים. אין שערי קדושה פון ר' חיים ויטאל אז די וועלט איז פיל מיט כוחות הטומאה, איך וואלט מיט זיי נישט געוואלט האבן שייכות. אבער ווערט זאגט דיך וואס דא ביים קייטל געשעהט? געב א קוק מיין הסבר, אפשר זאג איך עפעס. רוח הקודש איז א שפע וואס גיסט אויפן מענטש און דער מענטש ווייסט קלאר אז דאס איז רוח הקודש, ועיין בשערי קדושה. ווער זאגט אז דאס גייט בכלל אריין אין די ענין פון 'נעלמות', נעלמות מיינט 'עתידות'. סתם זאכן וואס נאר די 'צורה' ווייסט, מיינט נאכנישט 'נעלמות'. דהיינו אז מ'דארף דערצו האבן רוח הקודש.
, א"כ, פארוואס זאגן חז"ל אז ווען א מענטש דערשרעקט זיך איז עס ווייל מזלייהו חזי, זאגט רש"י זיין שר אדער מלאך הממונה עליו זעט און ווייסט, לדבריך דער מענטש אליין ווייסט און קען אפילו וויסן ממש פרטים מדוייקים און נישט נאר די מלאך.

דער מלאך זאגט פארן מענטש, עפעס גייט דא פאר. דער מענטש ווייסט נישט קיין פרטים. ביים קייטל ווייסט אויך נישט דער מענטש פרטים. נאר דער 'רופא' פרעגט, יא, אדער ניין, און ער שפירט א ענטפער. דאס מיינט נישט אז ער ווערט געוואויר עפעס. ער פרעגט אים ביי יעדע זאך עקסטער יא, אדער ניין.
ועוד כהנה וכהנה קשיות און ראיות האב איך צו אפרעגן דיין תאוריה מקצה לקצה, אבל העת מזומן בידי אזוי צו מאריך...


זאל נאר זיין קלאר, דיינע אלע שרייבערייען אז ענרדזשי איז אזא פשוטע זאך וואס איז קייםם ארון די מענטש ככח טבעי רגיל, איז נישט מער ווי א תאוריה וואס אבותינו לא ידעו ממנו ביז די מכשפים ועוע"ז האבן עס אונז מגלה געווען...

ס'מוז נישט זיין. ס'קען זיין אז די אלע זאכן זענען דברים פשוטים, נאר מ'האט נישט דעם ריכטיגן נאמען דערפאר. צורה איז נישט טבעי?, נפש איז נישט טבעי? נישט אז מ'מעג, נאר דער רמב"ם, וואלט איך געוואלט בעטן, צו מיין פשט שטומט.
און פון תיאוריות און פארשטעלונג מיט 'ריין שכל' לדבריך, פאסקענט מען נישט קיין הלכות צו מותר אדער אסור בשאלות דאורייתא פון קוסם, מכשף, מנחש, און אפשר ע"ז!

חלילה. איך רעד אז מ'זאל דאס אויסשמועסן. חלילה. איך וויל פשוט פארלייגן מיינע מוטשענישן ביי דעם ענין. פארקערט אז ס'קומט אויס אז ס'איז אסור איז דאך דאס דער אמת.
לעצט פאראכטן דורך נשמה אום זונטאג נובעמבער 19, 2017 4:03 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
אין אני מסכים בשום פנים ואופן לשום דבר, ולשום דברי ציונות, וואס ווערט דא געזאגט דורך סיי וועמען אדער דורך מיר אליין, פארקערט ווי ס'שטייט אין דעם סאטמאר רבינ'ס ספרים.

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » זונטאג נובעמבער 19, 2017 3:39 pm

ר' נשמה'לה טייערער, כ'האב באמת נישט קיין צייט פאר אזא אריכות, זאג מיר נאר, האסטו אמאל דורך געטון באמת וויאזוי די קייטל וכו' ארבעט? און די זעלבע די חלק ההלכה דערפון?
זעט מיר אויס ווי די תשובה איז ניין, איך רעד מפי החוקרים והמטפלים, מיין שוועסטער און שוואגער זענען גרויסע מטפלים מיט קייטל וואן ברעין און וואס נישט, אסאך דיבורים דיינע דא האט נישט קיין הענט און קיין פיס בכלל.
איך וועל נאכאמאל ארויף לייגן דא די פאר עמודים וואס כ'האב שוין פריער ארויף געלייגט, ביטע ליין עס גוט דורך און אסאך זאכן וועלן דיר פארענטפערט ווערן, איך בין נאר חושש, אז די תשובה איז געשריבן געווארן צו בקיצור לפי די דיוקים דיינע אין מיינע פריערדיגע רייד.

און לגבי וואס איר שרייבט:
נשמה האט געשריבן:ניין. צדיק. די קייטל איז נישט מגלה את אשר בסוב קאנשעס שלו, (אזוי ווי איך וויל זאגן, אז מ'זאל אריינקוקען אין דעם נושא, לויט ווי איך זאג, און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט נאר ענקאודן, די אינפארמאציע וואס יענעמ'ס צורה האט וועגן דעם חומר אויף וואס ער איז ווי מ'זאל זיין אינפארמאציע צענטער. און ער טוט זיך אויך נישט מקשר זיין צו יענעמ'ס סוב קאנשעס. (אנדערש ווי איך האב געזאגט פרייטאג, וויל איך יעצט אז מ'זאל פרובירן עס אזוי פארשטיין און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט זיך מקשר זיין צום 'צורה' פונעם 'חומר'.

כ'האף די אליין פארשטייסט יא וואס די זאגסט... ובקוצר אמרים: די חולה האט א ידיעה נעלמת אין זיין מח, ער ווייסט נאר ער איז קראנק, ער ווייסט נישט פון וואס, אבער זיין סאב קענצ'עס אדער כח המדמה (סאיז היינו הך) ווייסט יא אז ער האט א ויירוס, דער מטפל ווייסט אויך נישט וואס דער חולה האט, נאר זיין כח המדמה קען (לפי התאוריה) פילן וואס ליגט אינעם כח המדמה פון די חולה דורכ'ן ענערדזשי (לפי דבריהם...) ממילא ווייסט דער מטפל אויך אז ער האט א וויירוס, נמצא יש כאן ב' אנשים, חולה ומטפל, ביידע ווייסן נישט קלאר וואס ער האט, אבער ביידע ווייסן אין סאב קענצ'עס אז ער האט א וויירוס.
יעצט וויאזוי קומט די ידיעה ארויס בפועל אז דער מטפל זאל קענען שרייבן א רעצעפט צו די מחלה, די שכל המוחש ווייסט דאך נישט וואס דער חולה האט, נעמט מען א קייטל, און די ידיעה הנעלמת במח המטפל שקיבל מהתקשרות במח החולה, קומט ארויס דורך שאקלען די מאסל וואס האלט די קייטל.
קומט אויס ווער איז מגלה לחוץ די ידיעה פונעם סאב קאנצ'עס? נישט די קייטל?

די זאכן לערנט מען נישט מיטן אייגענע שכל, ווייל עס ארבעט נישט מיט שכל נאר מיט תאוריות ו'אמונות', די גרעסטע גויישע חוקרים שרייבען אז אינטישטע שורה ווייסט מען נישט באמת פונקטליך וויאזוי עס ארבעט, די פאקט איז נאר אז עס ארבעט... (עי' קונטרס 'אל תפנו' להגר"י שטיין ברענגט זייערע לשונות און מקורות), נאר די מטפלים נאך אזוי פיל יארן האלטן עס שוין אלס א מציאות אז פינקט ווי סדא לעקטערי וואס מאכט ליכטיג איז אויך דא ענערדזשי, והאמת אז די ממציאי הענערדזשי אליין זענען נישט קלאר ווי וואס ווען, זיי ווייסן נאר אז עס ארבעט, אבער דאס איז באמת א לאנגע שומעס פאר זיך.
מדארף אפלערנען וואס זיי זאגן און נאר נאכדעם זיך נעמען שרייבן מיט אזא זיכערקייט...
צוגעלייגטע
גדר קוסם לענין מטוטלת.pdf
(61.47 KiB) דאונלאודעד 72 מאל

נפש.
שר העשר
תגובות: 36
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 30, 2013 5:09 pm

תגובהדורך נפש. » זונטאג נובעמבער 19, 2017 3:50 pm

איך האב אמאל מחמת הכרח ליידער געמוזט ניצן די זאכן לצורך רפואה און ב"ה עס איז טאקע געווען די ריכטיכע שליח מן השמים, די פארשריבענע רעמעדיעס זענען געווען די ערשטע צו מאכן א ריכטיגע שינו לטובה נאך יארן אומערפאלג ביי געווענליכע סאקייטעריסטס און טערעפיסטס,

אבער די אלע וואס פראבירן דאס מאכן אויסקוקן כאילו ס'איז א נאטירליכע זאך דרך הטבע וכו' זאלן מיר מוחל זיין, זיי דערמאנען מיך די קינדער וואס פארענפערן זיך "איך האב נישט געשלאגן נאר סתם שטארק אנגעכפט זיין פנים" "נישט געשטויסן סתם געלייגט מיין פיס אויף זיין הויזן", והנמשל מובן

(איך האב זיך פארלאזט אויף א דיין וואס האט מיר מתיר געווען לצורך רפואה)

אוועטאר
נשמה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4716
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

תגובהדורך נשמה » זונטאג נובעמבער 19, 2017 4:16 pm

פעלעד האט געשריבן:ר' נשמה'לה טייערער, כ'האב באמת נישט קיין צייט פאר אזא אריכות, זאג מיר נאר, האסטו אמאל דורך געטון באמת וויאזוי די קייטל וכו' ארבעט? און די זעלבע די חלק ההלכה דערפון?
זעט מיר אויס ווי די תשובה איז ניין, איך רעד מפי החוקרים והמטפלים, מיין שוועסטער און שוואגער זענען גרויסע מטפלים מיט קייטל וואן ברעין און וואס נישט, אסאך דיבורים דיינע דא האט נישט קיין הענט און קיין פיס בכלל.
איך וועל נאכאמאל ארויף לייגן דא די פאר עמודים וואס כ'האב שוין פריער ארויף געלייגט, ביטע ליין עס גוט דורך און אסאך זאכן וועלן דיר פארענטפערט ווערן, איך בין נאר חושש, אז די תשובה איז געשריבן געווארן צו בקיצור לפי די דיוקים דיינע אין מיינע פריערדיגע רייד.

און לגבי וואס איר שרייבט:
נשמה האט געשריבן:ניין. צדיק. די קייטל איז נישט מגלה את אשר בסוב קאנשעס שלו, (אזוי ווי איך וויל זאגן, אז מ'זאל אריינקוקען אין דעם נושא, לויט ווי איך זאג, און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט נאר ענקאודן, די אינפארמאציע וואס יענעמ'ס צורה האט וועגן דעם חומר אויף וואס ער איז ווי מ'זאל זיין אינפארמאציע צענטער. און ער טוט זיך אויך נישט מקשר זיין צו יענעמ'ס סוב קאנשעס. (אנדערש ווי איך האב געזאגט פרייטאג, וויל איך יעצט אז מ'זאל פרובירן עס אזוי פארשטיין און קוקן צו איך בין גערעכט) ער טוט זיך מקשר זיין צום 'צורה' פונעם 'חומר'.

כ'האף די אליין פארשטייסט יא וואס די זאגסט... ובקוצר אמרים: די חולה האט א ידיעה נעלמת אין זיין מח, ער ווייסט נאר ער איז קראנק, ער ווייסט נישט פון וואס, אבער זיין סאב קענצ'עס אדער כח המדמה (סאיז היינו הך) ווייסט יא אז ער האט א ויירוס, דער מטפל ווייסט אויך נישט וואס דער חולה האט, נאר זיין כח המדמה קען (לפי התאוריה) פילן וואס ליגט אינעם כח המדמה פון די חולה דורכ'ן ענערדזשי (לפי דבריהם...) ממילא ווייסט דער מטפל אויך אז ער האט א וויירוס, נמצא יש כאן ב' אנשים, חולה ומטפל, ביידע ווייסן נישט קלאר וואס ער האט, אבער ביידע ווייסן אין סאב קענצ'עס אז ער האט א וויירוס.
יעצט וויאזוי קומט די ידיעה ארויס בפועל אז דער מטפל זאל קענען שרייבן א רעצעפט צו די מחלה, די שכל המוחש ווייסט דאך נישט וואס דער חולה האט, נעמט מען א קייטל, און די ידיעה הנעלמת במח המטפל שקיבל מהתקשרות במח החולה, קומט ארויס דורך שאקלען די מאסל וואס האלט די קייטל.
קומט אויס ווער איז מגלה לחוץ די ידיעה פונעם סאב קאנצ'עס? נישט די קייטל?

די זאכן לערנט מען נישט מיטן אייגענע שכל, ווייל עס ארבעט נישט מיט שכל נאר מיט תאוריות ו'אמונות', די גרעסטע גויישע חוקרים שרייבען אז אינטישטע שורה ווייסט מען נישט באמת פונקטליך וויאזוי עס ארבעט, די פאקט איז נאר אז עס ארבעט... (עי' קונטרס 'אל תפנו' להגר"י שטיין ברענגט זייערע לשונות און מקורות), נאר די מטפלים נאך אזוי פיל יארן האלטן עס שוין אלס א מציאות אז פינקט ווי סדא לעקטערי וואס מאכט ליכטיג איז אויך דא ענערדזשי, והאמת אז די ממציאי הענערדזשי אליין זענען נישט קלאר ווי וואס ווען, זיי ווייסן נאר אז עס ארבעט, אבער דאס איז באמת א לאנגע שומעס פאר זיך.
מדארף אפלערנען וואס זיי זאגן און נאר נאכדעם זיך נעמען שרייבן מיט אזא זיכערקייט...

קודם סארי, אפשר האב איך געדארפט מער ארויסברענגען ווי ווייט איך בין באקאנט דערין. איך האב נאר געפרעגט די וואס ווייסן יא. מ'מעג דאך וועלן פארשטיין די מציאות פונעם קייטל, און די מציאות פון קוסם.
איך האב דורכגעקוקט הר"ר מענדלאוויטשעס קונטרס. דארט אינעם קונטרס ברענגט ער אראפ וויאזוי די קייטל ארבעט.

מ'ווייסט אויף זיכער אז דער ידיעה איז נעלם אינעם סוב קאנשעס? אפשר פרעגט מען גארנישט דעם סובקאנשעס, אפשר פרעגט מען עפעס אנדערש. איך פרעג נאר. אויך פרעג איך צו מיין פשט אינעם רמב"ם איז ריכטיג. אז דאס מיינט ער צוזאגן. אויך פרעג איך צו מען קען זאגן אז דער וואס נוצט דעם קייטל נוצט נישט די כח המדמה בכלל. נאר ער פרעגט א 'כח' וואס איז ממונה אויפן 'שואל'. איך האב גוט דורכגעלערנט דיין קליינע תשובה. און דערויף האב איך געשריבן מיין תגובה. שוין בקיצור.
אין אני מסכים בשום פנים ואופן לשום דבר, ולשום דברי ציונות, וואס ווערט דא געזאגט דורך סיי וועמען אדער דורך מיר אליין, פארקערט ווי ס'שטייט אין דעם סאטמאר רבינ'ס ספרים.

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » זונטאג נובעמבער 19, 2017 4:30 pm

אויב מפרעגט א כח הממונה על השואל ווערט די שאלה סאך ערגער, חשש ע"ז והמסתעף, סאיז דא כח גרמי השמים און פיל מיט כוחות אין די בריאה וואס אסור, סאיז א שווערע לאנגע ריזיגע סוגיא.

קיינער פון די עוסקים בענין לערנען נישט אפ די קייטל אזוי, אויך די מתירים שרייבן סיבת ההיתר וייל זיי נעמען אן דעם חינוך.

אוועטאר
נשמה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4716
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

תגובהדורך נשמה » זונטאג נובעמבער 19, 2017 7:17 pm

פעלעד האט געשריבן:אויב מפרעגט א כח הממונה על השואל ווערט די שאלה סאך ערגער, חשש ע"ז והמסתעף, סאיז דא כח גרמי השמים און פיל מיט כוחות אין די בריאה וואס אסור, סאיז א שווערע לאנגע ריזיגע סוגיא.

קיינער פון די עוסקים בענין לערנען נישט אפ די קייטל אזוי, אויך די מתירים שרייבן סיבת ההיתר וייל זיי נעמען אן דעם חינוך.


די גאנצע זאך וואס איך שרייב איז נישט להלכה, נאר אז מ'זאל נאכאמאל אריינקוקן דערין און זעהן צו ס'איז אזוי ווי איך זאג.

איין מינוט פאר איך גיי ווייטער, לאמיר דיר זאגן וואס איך פארשטיי וויאזוי די קייטל ארבעט. חחח. אזוי וואלט איך געדארפט אנהייבן. איך פארשטיי אז די קייטל ארבעט, אז דער 'רופא' פרעגט א קשיא, און ער שפירט א קליינע פיצעלע כח אין זיינע הענט צו שטופן דעם קייטל צו שאקלן אין א געוויסע דירעקציע דוקא. אבער נישט אז די קייטל שאקלט זיך פון זיך אליין. נאר דער 'רופא' פילט אז ער וויל עס דוקא שטופן אין א געוויסער כח.

לויט וויאזוי איך פארשטיי, און איך שרייב לויט וויאזוי איך פארשטיי עס יעצט ווען איך שרייב די דאזיגע שורות. האט יעדע מענטש א געוויסע דקות'דיגער מעגליכקייט צו מרגיש זיין דעם יא - פאזיטיוו ענערגיע, און דעם ניין - נעגעטיוו ענערגיע פון די אמת צו די קשיא וואס ער פרעגט אן פון הימל. אויב א מענטש פרעגט "איז טאקע אמת די און די זאך וואס איך טראכט יעצט", וועט ער מרגיש זיין אין זיינע הענט, אין זיינע מוסקלן, אדער דעם פאזיטיוו ענערגיע, דעם 'יא', דעם 'דאס איז עס טאקע', אדער וועט ער מרגיש זיין דעם 'ניין', דעם, 'ס'איז נישט אזוי ווי דו טראכסט אין דיין געדאנק', דעם נעגעטיוו ענערגיע. לויט וויאזוי איך וויל זאגן האט עס נישט צו טון מיט די אונטערבאוואוסטזיין, (אמת טאקע אז וויבאלד דער תירוץ ווערט מורגש אין די טיפסטע חלקים פונעם באוואוסטזיין פונעם נפש, וועט עס אוודאי ארויסברענגען וואס ס'דא אין די טיפסטע חלקים פונעם וויסן פונעם נפש, דאס מיינט נאכנישט אז די ענטפער איז פון די טיפסטע חלקים פונעם באוואוסטזיין פונעם נפש) נאר ס'איז עפעס אזא, וויבאלד א מענטש פרעגט, און ער וויל באקומען דעם ענטפער "איז דער אמת אזוי און אזוי, וויאזוי איך טראכט?", האט ער נישט מער נאר דאס פיצל כח, צו מרגיש זיין דעם אמת פון די זאך אין זיינע הענט. אזא בחינה פון המלמד לאדם 'דעת'. אזא בחינה פון אני ה' אלוקיך מלמדך להועיל מדרכיך בדרך תלך. (אויב ס'איז טאקע פון א ריינע מקור באופן המותר קען מען אפשר אזוי זאגן.)

דאס הייסט אז דער וואס האלט דעם קייטל, איז מרגיש אין זיינע הענט דעם 'אדער דעם שטופ אויף יא, אדער דעם צוריקהאלט אויף ניין', דאס קוקט אויס צו זיין א געוויסער כח אינעם מענטש, וואס אויב דער מענטש פרעגט מיט אן ערנסטקייט אז מ'זאל אים ענטפערן פון הימל דעם 'אמת', און נאר דעם 'אמת', וועט דער מענטש מרגיש זיין, אויף גאר א דקות'דיגער אופן אין זיינע הענט, אבער מיט א קלארקייט. אבער נישט מער ווי דעם. אנדערש ווי א קוסם, וואס איך פארשטיי האט געקענט מער ענטפערן ווי "איז עס אמת וואס איך טראכט, אדער נישט". פארשטיי איך, אז דער קוסם, ווען דער כח המדמה האט אים ענדליך 'איבערגענומען', האט ער נישט סתם געפילט א פיצעלע פאזיטיוו אדער נעגעטיוו ענערגיע אין זיינע הענט, נאר ער האט גערעדט ווי להבדיל א 'נביא', אזוי פון דמיון ארויס. ווייסעכמיין? קוק דאס לשון "עד שיאמר דברים שעתידים להיות ויאמר דבר 'פלוני' 'עתיד' להיות" דער קוסם האט זיך צוגעברענגט צו א מצב וואס ער האט 'געזאגט' זאכן. נישט סתם געפילט א דקות'דיגע ענערגיע אין זיינע הענט. אדער עד שימצאהו כמו עניני חולי הנופל ויספר מה שעתיד להיות. ס'איז עפעס מער ווי דער פיצקעלע ענערגיע וואס דער מיטן קייטל פילט אין זיינע הענט. דער שילדערונג אין רמב"ם קוקט נישט אויס ענליך צו די קייטל.

וואס דער קייטל דויערט גוט לאנג ווילאנג ער קומט צו צו א תירוץ, ער קען למשל נישט פרעגן "וויפיל אזייגער איז"? ס'וועט נישט גיין (ס'קוקט אויס ווי ס'דארף זיין א מחשבה אין אים, וואס זאל שטומען מיטן 'אמת'.) ער וועט מוזן דורכגיין יעדע שעה, און ביים ריכטיגן שעה, וועט עס צולאזן דעם פאזיטיוו ענערגיע. (אולי וויבאלד ס'שטומט מיט זיין 'מחשבה'. אזוי ווי "איך טראכט אז יעצט רעגנט אינדרויסן. איז עס אמת?") ס'איז ווי כאילו א כח וואס איז מסכים אז ער האט אן אמת'ע מחשבה, אז ס'שטומט דער 'פאקט' וואס דער 'רופא' טראכט "דאס איז עס! יא"?, אז 'יא' דאס איז דער אמת. אבער נישט מער ווי דעם. זעהט אויס אז אויב א מענטש וויל וויסן צו איז דאס דער 'אמת' "צו גיי איך אויפן ריכטיגן וועג?", וועט ער עס קענען מרגיש זיין זייער דקות'דיג. און דערפאר מוז ער נוצן דעם קייטל, ווייל אזא דקות'דיגע הרגשה קען נאר אזא סארט קייטל אויפכאפן און ארויסברענגען. און ער קומט נישט צו דערצו מיט זיין כח המדמה, ווי דער קוסם וואס וועקט אויף זיין כח המדמה, און נעמט זיך רעדן זאכן. נאר דער וואס ארבעט מיטן קייטל, דארף צוביסלעך דורכגיין שאלה נאך שאלה ביז ער קומט צו צום ענטפער. (ער קען נישט פרעגן "וואס זאל איך עסן פאר פרישטאג?" "וואו ליגט מיין קרעדיט קארד?" ס'וועט נישט גיין. ער מוז האבן אין זיין קאפ א 'מחשבה' וואס ער וויל מרגיש זיין, צו שטומט דער 'מחשבה' מיט'ן 'אמת'). אבער דא ביים קוסם, אינעם שילדערונג פונעם רמב"ם קוקט אויס, אז איינמאל דעם קוסמ'ס דמיון האט געארבעט, האט ער 'גערעדט' פון דמיון ארויס. דא ביים קייטל, קומט דער וואס פרעגט, קומט נישט צום מצב וואס שילדערט זיך פונעם רמב"ם. דער וואס נוצט דעם קייטל 'פרעגט', ער נוצט נישט זיין כח המדמה. ער נוצט זיין כח ההרגשה. אז זיין כח ההרגשה זאל זיין גרייט אויפצוכאפן דעם פאזיטיוו אדער דעם נעגעטיוו.

וויל איך זאגן, אז זעהט אויס אז א מענטש אפילו ער איז זייער ווייט פון צו וויסן דעם 'אמת'. אבער אויב פרעגט ער אויף א געוויסע זאך "איז 'דאס וואס איך טראכט יעצט אלץ דער אמת'ער פאקט', דער אמת?", וועט ער באקומען דעם פאזיטיוו אדער נעגעטיוו, נאר אין א פארעם פון א פאזיטיוו אדער נעגעטיוו ענערגיע. זעהט אויס אז א מענטש, אויב ער וויל, וועט ער דערשפירן צו איז דער 'אמת' טאקע אזוי ווי ער טראכט.

דאס וואס זיי טענה'ן אז ס'קומט פונעם אונטערנבאוואוסטזיין, דאס ווערט נישט מוסבר ביי יעדן פאל. ס'דא פעלער וואס מ'קען מערקן אז נישט די אונטערנבאוואוסטזיין ענטפערט, נאר די 'צורה' וואס האט אין זיך דעם חומר. ס'איז עפעס מער ווי מ'זאגט א 'מלאך', וואס איז נאנט צו א מענטש, און וויבאלד דער מענטש פרעגט וועט עס ענטפערן דעם אמת. אפילו א אינו יהודי איז מקושר עכ"פ אזוי פיל, אז אויב וויל ער דערגיין איז דאס דער 'אמת'? וועט ער עס מרגיש זיין אין זיינע מוסקלס. אפשר אזוי ווי מ'זעהט אין תנא דבי אליהו אז אויב א מענטש רעדט אמת גיט מען אים א מלאך וואס רעדט אמת. און מ'זעהט נישט אז זיי זאלן קענען ענטפערן 'עתידות'. און ביי קוסם, לויט ווי ס'קוקט אויס אינעם רמב"ם, האט מען בעיקר געענטפערט 'עתידות'.

זעהט אויס, אז יעדע מענטש איז מרגיש דעם 'אמת' פון א זאך, וואס ער זאל טוהן, אדער נישט טון, נאר קוקט אויס, אז א מענטש איז זייער ווייט פון אז ער זאל דאס קענען קלאר מכיר זיין, ווייל זיין אייגענעם 'דעת' שטערט עס. און זעהט אויס, אז א משהוא איז ער יא מכיר אין זיינע מוסקלן, אויב ער פרעגט, און אויך נישט ביי גרויסע זאכן. קוקט אויס אזוי ווי א מורישקע 'ווייסט' וואס צו טוהן, וואס צו עסן, און וואו זיין עסן געפינט זיך, וואס ס'איז געזונט פאר אים וכו', און א פייגל, און אנדערע באשעפענישן, ווייסן וואס זיי זאלן טון פאר זייער טובה. אזוי אויך 'קוקט אויס' אז אין א מענטש איז פארהאנדן דעם כח, וואס דאס איז אוודאי א כח וואס קומט פון הקב"ה וואס ער קען דערשפירן וואו איז די זאך וואס ער 'זוכט'. א מענטש שפירט זאכן וואס קומט דירעקט פון הקב"ה, אזוי ווי ס'איז באוואוסט.

אבער לויט ווי עס קוקט מיר אויס, קומט עס נישט פון די כח השערה, אזוי ווי פון ספר הברית. נאר דאס קומט מער פון א געוויסע כח א 'מלאך' ווי מ'זאגט וואס זאגט צו איז דאס 'אמת', צו נישט. כאילו עפעס א כח וואס לאזט נישט אז דער מענטש זאל שפירן פארקערט ווי עס איז דער אמת. מ'זעהט אין פארשידענע פעלער אז דאס קומט נישט פון די המשוער, פון די כח הרעיון וואס ווערט מוסבר אין ספר הברית.

כח הממונה אויפן שואל, קען דאך זיין דער רוחניות'דיגער כח פונעם שואל, וואס איז די נאנטסטע צום גשמיות'דיגן זאך אויף וואס מ'פרעגט. וואס דער רוחניות'דיגער כח האט די אינפארמאציע פון די גשמיות'דיגער זאך. ממונה מיין איך נישט צוזאגן אז ס'האט דעם אויפגאבע, ממונה מיין איך צוזאגן, די נפש, די 'צורה', די אינפארמאציע. די רוחניות'דיגער קאוד וואס טרייבט דעם גשמיות'דיגער זאך. בקיצור, אז מ'קוקט גוט אריין אינעם רמב"ם, קוקט נישט אויס ווי דאס פרעגן פונעם קייטל זאל זיין די זעלבע ווי דאס וואס דער קוסם האט געטון.
דער קייטל פרעגט דער 'רופא' און באקומט דעם ענטפער אן דעם וואס ער שאקלט זיין כח המדמה, און ער פרעגט 'נישט' דעם ענטפער פון די כח הרעיון. איך האב דאס שוין מסביר געווען אין א פריערדיגע תגובה.

דו שרייבסט 1. שיניע כח הדמיון במין מן ההנעה. דא ביים קייטל שאקלט ער עפעס? ער פרעגט! ער שאקלט דען עפעס? ער פרובירט מרגיש צו זיין, און נישט דורכ'ן אויפוועקן זיין כח הדמיון. ביים שטעקן (עמי בעצו ישאל, ומקלו יגיד לו, כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלקיהם) קען מען זאגן אז דאס ענין איז, דאס ענין פון context, דאס מיינט אז זיי פלעגן קוקן און 'אנכאפן' אסאך דעם 'שטעקן', און דערמיט אויפוועקן זייער כח הדמיון, און די טבע איז, אז א חפץ ברענגט צוריק ארויף פונעם זכרון דעם זעלבן מצב וואס דער מענטש האט זיך געפינען ביים פאריגן מאל אנכאפן און קוקן אויפן שטעקן. די שטעקן איז געווארן ווי די context, און יעדעס מאל ער האט געקוקט אויפן שטעקן, אלץ מער איז געווארן זיין כח הדמיון. ביז ער איז צוגעקומען צו א מצב וואס ער האט נישט געדארפט מער ווי אנכאפן זיין שטעקן א רגע און אויפברענגען זיין גאנצן כח הדמיון ביז אפילו א מצב פון חולי נופל, און ער האט געפרעגט 'אלך או לא אלך'. און אלעס האט ער געפרעגט פון זיין כח המדמה, און דעם שטעקן האט ער נאר גענוצט ווי די כח המדמה זאל זיך אנכאפן. דאס מיינט 'שיניע כח הדמיון בין מן ההנעה'. ער האט עס 'ארויפגעברענגט'. אבער דא ביים קייטל, באנוצן זיי זיך נישט (לויט ווי עס קוקט אויס) אויפצואוועקן דעם כח המדמה שיש לאדם. נאר פארקערט זיי טרייבן אוועק פון זיך דעם כח המדמה דאס מערסטע שייך, וכל המרבה איז א בעסערער דאוזער. און זיי זוכן אפילו נישט צו ענטפערן דעם קשיא, נאר זיי זוכן צו בלייבן בלויז מיטן כח צו קענען מרגיש זיין "שטומט די מציאות, מיט די מציאות אין מיין מחשבה?". (אדרבה קוק נאך און געב א קוק צו ס'איז אזוי, אדרבה.)

2. יתאמת להם זה בהיות כח הדמיון מהם חזק. דא ביים קייטל דארף מען האבן א שטארקע כח הדמיון? פונקט פארקערט, ווי ווייניגער כח המדמה אלץ בעסער. מ'דארף ענדערש קענען גוט 'מרגיש' זיין. אנדערש ווי כח הדמיון איז די כח פון הרגשה. די כח הדמיון איז דער מענטש טרייבט אן זיין כח המדמה, און ווערט איבערגענומען פונעם כח הדמיון, אז ס'קען אים אפילו ברענגן צו כעין חולי נופל. כח ההרגשה איז מער אז דער מענטש ווערט איידעלער. צו קענען כאפן די הרגשה. יעדער מענטש פילט צו איז אמת, צו נישט, נאר ער איז נישט געשטעלט אויפצוכאפן וואס ער איז מרגיש. נאך א 'עפעס' אז מ'זאל נעמען אין באטראכט, אז דא ביים קייטל דארף דער וואס ארבעט דערמיט זיין די מערסטע 'אויפגעלייגט' און בשמחה. ער דארף זיין אין א גוטע גיסטע. און כח הדמיון ווערט געשטארקט מיט די כח פון 'עצבות' און מרה שחורה רח"ל. ס'איז מער 'עפר'. 'כוחות הגוף'. און דא דארף זיין ווי מער 'שמחה' און כוחות השכל. ווי מער אויפגעלייגט אלץ בעסער.

3. אחת מהפעולות יניע בה כחו ויוציא לאור פעולתו. ער שאקלט דעם קייטל, כדי ס'זאל זיך שאקלן די אינערליכער כח צו ווערן א תירוץ? פונקט פארקערט, די תירוץ שאקעלט דעם קייטל.

4. והכוונה בזה כולו להניע את הכח המתהוה בו, לא שאותו הפועל בעצמותו יעשה דבר או יורה על דבר. ווייטער דער 'רופא' נוצט נישט דעם קייטל צו מניע זיין זיין כח, נאר פארקערט דער קייטל שאקלט זיך וועגן דעם כח. נישט אז ער שאקלט דעם קייטל צו שאקלן דעם כח.

5. ומזה המין מן ההנעה המפורסם באותו הזמן. מוז דאך זיין עפעס ענליך.
בקיצור. צו מ'מעג, צו מ'טאר נישט, איך רעד נישט פון דעם. די רמב"ם קוקט נישט אויס ווי ער רעדט פון דעם פאני קייטל. אויב יא, וואלט עס אויסגעקוקט. ס'קען זיין אז מ'טאר נישט. איך רעד נישט פון וואן ברעין. איך רעד נישט פון ענערגיע, איך רעד פון דעם קייטל. ס'קוקט נישט אויס.
לעצט פאראכטן דורך נשמה אום מיטוואך נובעמבער 22, 2017 2:55 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.
אין אני מסכים בשום פנים ואופן לשום דבר, ולשום דברי ציונות, וואס ווערט דא געזאגט דורך סיי וועמען אדער דורך מיר אליין, פארקערט ווי ס'שטייט אין דעם סאטמאר רבינ'ס ספרים.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12644
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג נובעמבער 21, 2017 3:24 pm

הרב בעלסקי ז"ל אויף עמוד 8 פון א בלעטעל פון תשס"ג

Beware of Idolatry. Incredibly, even in our day and age, the ugly head of avodah zarah has
infiltrated the Jewish community. In fact, we learned of one bioenergy healer who puts what are apparently
innocuous herbs on his patients’ backs. Prior to doing so, he offers the herbs on an altar in another room.

Be cautious with respect to the following practices: Bioenergetics, Biokinetics, Chi-Kun, Radionics,
Natural Healing, Aromatherapy, Energized or Essential Oils and the like. Please speak to your Rav before
being treated by practitioners of any alternative medicines or holistic therapies.

Hershy Fogel
שר העשר
תגובות: 18
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 05, 2017 12:36 am

תגובהדורך Hershy Fogel » מיטוואך נובעמבער 22, 2017 8:52 pm

פעלעד האט געשריבן:
אַבּערוואַס האט געשריבן:כ'בין אריינגעפאלן אין דעם אשכול, פאר כ'גיי ליינען די פריערדיגע בלעטער, איז מיר אינטערעסאנט צו וויסן פין וואו רב 'פעלעד' נעמט אז 'דמיון' איז 'סובקאנשעס', בפשטות איז דאס נישט ריכטיג. דמיון מיינט פשוט א מחשבה אדער ידיעה וואס עקזיסטירט נישט במציאות, משא"כ סובקאנשעס, איז פאקטישע מחשבות און ידיעות וואס דער מפליא לעשות ב"ה האט אפגעטיילט אינעם מוח פינעם מענטש כדי דער מענטש זאל נישט דארפן/קענען זיין פארנומען דערמיט בשעת'ן טון אקטועלע זאכן (אויפן שפיץ גאפל), אבער האט נישט קיין שייכות צו דמיון וואס איז א פשוט'ע "פונקציע" פין מוח נישט קיין "חלק".

זה לשון הרמב"ם (שמונה פרקים לרמב"ם פרק א'):
"והחלק המדמה הוא הכח אשר יזכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם עם קצתם, ויפריד קצתם מקצתם" עכ"ל.


הרב פעלעד, האט איר שוין אמאל מעיין געווען אין ספר "רוח חן" מיוחס לרבי יהודה אבן תיבון? כוואלט אייך געראטן אריינצוקוקען דארט איך מיין אז אסאך פון אייערע הנחות וועלן אוועקפאלן,
הרב נשמה, אדער עניבאדי וואס וויל פארשטיין גרונטלעך די חלקי הנפש נאכן אריינקוקען וועט איר האבן אן אנדערע בליק אויף זאכן.
די ספר איז דא אויף היברו באקס https://goo.gl/bGgcg9

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » דאנארשטאג נובעמבער 23, 2017 12:39 am

וועל מעי' זיין בלי"נ, אבער נישט קיין חילוק וויאזוי ער האלט, דברי הרמב"ם ושאר דעימיה איז קלארער ווי קלאר, און אז ער רעדט ביי הלכות קוסם מיט זיינע לשונות פון כח המדמה, האבן מיר א פלאץ ווי ער איז מסביר זיין כוונה מיט כח המדמה, ממילא איז אלעס קלאר וואס ער וויל זאגן.

אוועטאר
תן חיוך
שר חמש מאות
תגובות: 719
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מאי 19, 2017 11:54 am
לאקאציע: צפת

הואמאופאטיע, ענערגיע-צוטרעפונג וכדו' עפ"י השקפה והלכה

תגובהדורך תן חיוך » דאנארשטאג דעצמבער 14, 2017 6:11 pm

.
צוגעלייגטע
CB0264FA-0381-4598-BD13-3197BAAE03C3.jpeg
CB0264FA-0381-4598-BD13-3197BAAE03C3.jpeg (658.18 KiB) געזעהן 1501 מאל
הכל לטובה!

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » דאנארשטאג דעצמבער 14, 2017 6:51 pm

די ספר איז פראבלעמטאיש, ווייל ער איז אזוי מחמיר אויף יעדע זאך אפילו פשוטע האמופאטיע אויב סאיז נישט די פלענע נארמאלע רפואה איז ער אוסר, ממילא זאגט מען גלייך אז ער גייט מיט אזא מאדנע מהלך אז מאיז זיך נישט מתייחס געהעריג צו וואס ער זאגט.

shalsheles
שר חמש מאות
תגובות: 509
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

תגובהדורך shalsheles » דינסטאג פאברואר 13, 2018 2:33 pm

א נייע ספר ארויס מיטן נאמען ״לא קסם בישראל״

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » דינסטאג פאברואר 13, 2018 2:37 pm

shalsheles האט געשריבן:א נייע ספר ארויס מיטן נאמען ״לא קסם בישראל״

פון רבי יעקב יוסף טויב פון סקווירא
אבער ער גייט אין דעם ספר אויך עקסטרעם לאיסור גם בענין האמאופאטיע און רעפלעקסולעדזשי, אז סאיז אשאד זאל ווערן מיט דעם אזויווי רב בעלסקי'ס ספר.

די טעג איז אויך ארויס א שיינעם נייעם ספר 'שאלה במטוטלת', ער האט דארט בריוון און שמועסן בענין מיט רבי חיים קניבקסי זייער אינטערסאנט, אפשר וועל איך מארגן ארויף לייגען אפאר אינטערסאנטע עמודים פינעם ספר.

shalsheles
שר חמש מאות
תגובות: 509
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

תגובהדורך shalsheles » דינסטאג פאברואר 13, 2018 4:51 pm

דער ספר ״לא קסם בישראל״ פון הרב טויב איז א ענטפער צום קונטרס פון לעיקוואד ״Alternative Medecine” וואס האט געקריגט אויף ״אהלי יעקב״ פון רב טויב זאגענדיג אז ער האט נישט ריכטיג פארשטאנען די ענגלישע דאקומענטן...

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » דינסטאג פאברואר 13, 2018 5:13 pm

ווער האט מחבר געווען יענע ענגלישע קונטרס פון לעיקוואוד?

למעשה תולה זיין דעם איסור אין ע"ז איז זייער רחוק, ווייל אויב דער ערשטער גוי האט עס תולה געווען אין ע"ז מיינט עס גארניש, פונקט ווי די גוי זאל זאגן זיין לעקטער ארבעט דורך ע"ז... ברגע וואס די היימישע מטפלים און אויך זייערע מלמדים האבן קיינמאל גענוצט כוחות אדער נעמען אדער ע"ז וכדו', זזיי זעהן אין דעם א טבעית'דיגע כח, איז די גאנצע אריכות פון ע"ז שלא מן הענין.

הגאון רי"מ מורגנשטערן שליט"א טענה'ט דאס די גאנצע צייט, אז מדארף נישט קריכן צו ע"ז און העכערע זאכן, אפילו אויב סאיז ממש דרך הטבע איז עס אויך אסור, פונקט ווי די רמב"ם איז מסביר גאנצע מציאות קסמים בדרך הטבע און סאיז אסור מדאורייתא.
מעשה די קלארסטע סיבה לאיסור איז ווייל אין רמב"ם איז משמע זייער קלאר אז דאס איז איסור קוסם.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2821
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בטחון אדער עבודה זרה? סגולה אדער כישוף?

תגובהדורך יידישע קהילות » זונטאג אוקטובער 21, 2018 8:33 am

מצאתי שיעור נפלא מאת הגאון רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א. איך בין זייער נתפעל געווארן דערפון. ער קריטיקירט עפעס א ספר/דרך גאר גאר שארף.
לתועלת הרבים ברענג איך עס דא פארן עולם.
(יום שני פרשת לך לך – ו' חשוון תשע"ז ג)
שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א יום שני פרשת לך לך – ו' חשוון תשע"ז
הרן נשרף כיון שתלה אמונתו בהצלחת אברהם אי' במדבר קדש להרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע שאברהם אבינו נכנס לאש באור כשדים והצילו הקב"ה בדרך נס, אחיו הרן היה תלמידו וביקש נמרוד לזרוק גם אותו לאש, הרן הסתפק באמונה, וכשניצל אברהם שאלו את הרן, של מי אתה? אמר הרן, כיון שיצא אברהם מאור כשדים הרי אני משלו, וכיון שתלה את אמונתו בהקב"ה ע"י תלייתו באדם, ואם היה לו קושיות באותו אדם שהוא דבוק בו, היתה האמונה בהקב"ה מזדעזעת, לכן לא ניצול ונשרף. כי האמונה שלנו בהקב"ה אינה תלויה לא ברבי, לא בנביא, ולא בבעל רוח הקודש, וכיון שהרן תלה את האמונה בה' ברבו אברהם אבינו, אין זו אמונה שלימה. כששאלו חנניה מישאל ועזריה את הנביא יחזקאל אם הם ינצלו מן האש, אמר הקב"ה ליחזקאל הנביא שיענה להם שלא ינצלו, לאחר שנצלו, אמר הקב"ה, בוודאי רציתי להצילם מתחילה, אלא שכל המוסר עצמו על מנת שינצל, אין אמונה שלימה, ויש בלבו טינא. אין האמונה תלויה בשום דבר, לא בנס ולא בשום דבר.

וכ"כ רש"י בפ' אמור במצות קידוש השם, שכל המוסר עצמו על קידוש השם, ימסור עצמו על מנת למות, שכל המוסר עצמו על מנת הנס אין עושין לו נס, וכן מצאנו בחנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם שלא על דעת שינצלו, וכן נכנס אאע"ה לאש על דעת שלא ינצל, משא"כ הרן נכנס לאש על מנת להנצל. ביקש הרן למנוע את השידוך של אברהם ושרה, ונשרף והקשה השר שלום מדוע לא הציל אברהם אבינו את תלמידו הרן, אמנם לא היתה אמונתו שלימה, אך סוף סוף היתה אמונתו על ידו, ואם עתה אמר 'אני של אברהם' איך לא הציל אותו זכותו של אברהם אבינו? ותירץ השר שלום ע"פ רוח הקודש שהרן היה אבי מלכה ואבי יסכה, ורש"י גילה את הסוד שיסכה היא שרה, ומילכה נישאה לנחור השני, כי אברם היה הראשון והרן השני, וביקש הרן לתת את הגדולה לגדול ואת הקטנה לקטן, כמו שמצאנו בלבן שאמר 'לא יעשה כן במקומנו' לתת הגדולה לקטן, ומסתמא היא לו מסורת מאבותיו, וכן ביקש הרן לתת את מילכה לאברם, ואת יסכה נחור, וה' ירחם איזה סוג שידוך היה זה, תערובת של אברם עם מילכה, שהיא ילדה כמה קליפות טבח גחם תחש מעכה, ואילו אברם ביקש לישא את שרה אמנו, יסכה הצדקת שסוכה ברוח הקודש. וכמו במעשה דבתואל שביקש למנוע את השידוך של יצחק ורבקה, בא מלאך וסלקו, כך כאן בהרן שביקש למנוע את השידוך של אברהם ושרה, לכן לא נעשה לו נס, ונשרף על קידוש השם, מה שייך יותר טוב מזה. ובזה מיושב שזכותו של אברהם לא הציל אותו, אדרבה שרף אותו, כדי שיוכל אברם לישא את שרה.

וזכותו של הרן לא נאבד, כי לוט נולד ממנו והוא שורש רות ונעמה, שורש משיח צדקנו. הרי שהזכות ברוחניות עמד לו לעד, אך באותה שעה לא ניצל מן האש כדי שלא יעכב השידוך של אברהם ושרה. הע"ז בדור אנוש השתלשלה בכמה מדרגות של טעות מדור לדור כתב מהר"ם שיק עה"פ 'ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.. ויפץ ה' אותם על פני כל הארץ'. ותמהו הראשונים מה היתה העבירה הגדולה שם, אתמול הזכרנו מדברי המאור ושמש, ועתה נלמד דברי מהר"ם שיק שהוא יסוד גדול לדברים הנוגעים בעיקרי הדת ונוגע מאד בימינו.

כי הנה אמרו חז"ל שדור הפלגה 'פשטו ידם בעיקר' היינו שפגמו באחד מיסודות הדת. ונודע מש"כ הרמב"ם בהל' עבודה זרה שבימי דור אנוש טעו בני האדם טעות גדולה ונבערה דעת עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו היה מן הטועים, טעותם היה, היות שהקב"ה ברא כוכבים וגלגלים ותלאם בשמים וחלק להם כבוד, וכוכבי הלכת יש להם השפעה, כל כוכב הוא כלי וצינור של השפעה לעולם, כמו שנאמר אשר חלק ה' לכל העמים, וכל הרוצה לראות השפעת כל כוכב בפרטיות יעיין ב'כתר מלכות' לרבי שלמה אבן גבירול במחזור דיום הכיפורים, וכמו שמצאנו במג"א שלא לקדש בליל שבת בין שש לשבע, שהוא זמן של כוכב מאדים שהוא צינור לשפע לא טוב, לזאת יקדים לפני שש שהוא השפעת כוכב צדק, או לאחר שעה ז' שהוא השפעת כוכב שנקרא כוכב.

ואמרו דור אנוש, שמכיון שהקב"ה נתן שפע לאותו כוכב, הגם שאי אפשר לדבר עם הכוכב, אך רצון האל ב"ה לכבד את אלו שהוא חלק להם כבוד. משל למלך גדול שמתחת ידו יוצאים פרנסת כל בני המדינה, ותחתיו עומדים כמה שרים הממונים לחלק את השפע לכל עיר ושכונה, ומסתמא הוא כבוד המלכות לכבד את שריו ועבדיו, כך עלה על לבם של דור הפלגה, ולזאת בנו היכלות לאותם כוכבים, לא שכיוונו לעבוד לאותו כוכב, אלא לכבוד מלכו של עולם שהוא כיבד את אלו העבדים, לכן רצו לשבחו ולפארו ולהשתחוות. זה היה טעות הראשון של דור אנוש.

בדור שני הגיעו נביאי שקר, ואמרו שרצון הבורא להשתחוות לאותם הכוכבים, לעשות צורתם ולכבדם ולפארם מאד, כל העם הנשים והקטנים, והיה הנביא בודה מלבו איזה צורה של כוכב, והיו מציירים אותה הצורה והחלו לעבוד את הכוכב. בדור לאחר מכן הוסיפו עוד שזו הצורה עצמה מטיבה ומריעה, וראו לעבדה וליראה ממנה, והכומרים אומרים להם שבעבודה זאת שתעשו לכוכב, יהיה לכוכב נחת ממכם והוא ישפיע עליהם שפע, תרבו ותצליחו. והתחילו כוזבים אחרים לומר שהכוכב או הגלגל עצמו דיבר עמהם. וכל כוכב היה 'אומר' עבדוני כך וכך.

ופשט בכל העולם הטעות הזה. לאחר שנשתקעו בזאת העבודה, וארכו הימים, נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ודעתו ולא הכירוהו, וכל עמי הארץ והנשים והקטנים לא ידעו רק מאיזה צורה של עץ, עד שאמרו שאין אלוה רח"ל, רק ידעו מאותו כוכב ומזל, ורק יחידים בעולם ידעו ממנו כגון חנוך ומתושלח ונח ושם ועבר, ועל דרך זה היה העולם מתגלגל עד שנולד 'עמודו של עולם' שהוא אברהם אבינו. מי החזיר את העבודה זרה לאחר המבול? הרי שזה הטעות התחיל בדור אנוש, והמשיך לדור הפלגה ולעוד דורות עד שבא אאע"ה, וצריך להבין שהרי בתוך אלו השנים היה מבול בעולם ונמחקו כל עובדי עבודה זרה, איך לא הזכירו הרמב"ם ומנה את סדר דורות עובדי ע"ז מדור לדור ולא הזכיר כלל המבול ונח, ורק הזכיר חנוך מתושלח שם ועבר, הרי עבר נולד אחר המבול. והרי נח ובניו שמעו דבר ה' כשאמר להם לצאת מן התיבה, שם חם ויפת לא עבדוי עבודה זרה, א"כ איך נתגלגל שוב ירידת הדורות לאחר המבול, וחזרו שוב לעבודה זרה. והלא מאחר המבול היה שלוש מאות וארבעים שנה עד שנולד אברהם אבינו.

כי נח יצא מהתיבה בן שש מאות ואחת ומת בן תשע מאות וחמישים, הרי שמ"ט שנה, ונ"ח שנה קודם שנסתלק, נולד אברהם אבינו, ואז כבר היה הטעות בתוקפו כמה מאות שנה, מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, וצ"ע מי חידש את הע"ז לאחר המבול, איך התחילו המהדורות של הטעויות לאחר המבול, האם גם היה אותו הסדר שבתחילה האמינו בהשי"ת רק שכיבדו את הכוכבים וכו' ? וכתב מהר"ם שיק ע"פ מש"כ העיקרים מאמר ג' פרק י"ח, כי באמת כמה מאות שנה לאחר המבול שקטו עובדי עבודה זרה, שעדיין ראו את התיבה על הרי אררט, מסתמא היו נוסעים לשם מפעם לפעם לראות את התיבה, וספרו האבות לבניהם כל המעשה שהקב"ה עשה מבול ונשאר תיבה עם נח וכו'. ולמרבה הפלא גם בימינו אין דת בעולם שאין להם מסורת על המבול והתיבה, מסין ועד אוסטרליה, לכל האומות והדתות הרחוקות מאד, אפי' כפרים נדחים שלא שמעו על אומות גדולות, יש להם מסורה שהיה פעם שטף מים ועשו תיבה וכך נשארו לחיות, הדברים ידועים בכל העולם כולו.

אחר המבול נתפשטה ע"ז חדשה להאמין בכח שהבורא נתן באדם אלא שלאחר כמה מאות שנים התחיל טעות חדשה, טעות שלא היה בתחילה לפני דור המבול, והיא קיימת עד ימינו אנו, ולא עוד אלא שהטעות הזו נתפשטה גם בין שומרי תורה ומצוות, חסידים ואנשי מעשה, הדעה היא זאת: הן אמת שיש בורא בעולם, אלא שהבורא ברא את האדם עם כח גדול מאד, שיוכל להשפיע על הכוכבים העליונים, לא באופן שצריך לעבוד אותם כמו שטעו לפני המבול, אלא שחשבו שע"י שהוא יתקשר אל העליונים יוכל להשפיע על עצמו שפע, שבכחו יוכל להכריח את רצון הבורא לרצונותיו. וזה שאמרו 'הבה ונעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה', שיחשוב שיש לו את הכח העצמי להמשיך עליו שפע, בכח המחשבה והרצון.

כאילו האדם עצמו הוא כח ושליט, ויכול להביא על עצמו טוב או רע, ואזי אפי' אם יש גזירת ה' לעשות מבול, יוכל עם הכחות החזקים שבנפשו, לעצור את המבול. וזהו 'ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ'. כי יש דרך שמתקשרים להשי"ת ע"י הנבואה, אלא שלצורך זה צריכים לשמור מצוותיו ולהתקדש מאד במעשיו, הם בקשו להתרומם מדרכי הטבע ע"י שיהיו שליטים על הטבע, 'נבנה לנו עיר ומגדל וראשו – של האדם – יגיע השמימה' , כמו שאמרו חז"ל שיקחו קרדומות ויכו למעלה, אין הכונה להכות את השמים עם קרדום, אלא שהיו משכנעים זה את זה שהאדם יש לו כח נפלא להשפיע בעליונים. האמונה הצרופה שהכל ביד ה', הוא מטיב להולכים בתמים ומעניש לחוטאים רציתי להאריך בזה מעט, כיון שזה נוגע מאד לדורנו בפרט בשנים האחרונות, אם היו שותקים גם אני הייתי שותק, אך כיון שהם מפרסמים מודעות תחת כל עץ רענן על קורסים והרצאות, מותר גם לנו לשמוע דרך התורה כנגד דרך הגויים.

כי יש דרך התורה, שהקב"ה מנהיג את העולם, והכל בידו יתברך, לך השם הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד, והעושר והכבוד מלפניו יתברך לבד, אין האדם יכול לעשות בעצמו כלום, אינו יכול להמשיך על עצמו שום דבר, לא עשירות ולא כבוד, כי אדם אין לו כלום, הוא עפר ואפר, הוא נברא בעולם לעשות רצון ה' , אם יעשה מצוה יקבל שכר, אם ח"ו יחטא, יקבל עונש, ואם הוא צריך רפואה או ישועה, אין לו שום דרך להמשיך על עצמו את הישועה ואת הרפואה בכח הרצון והמחשבה, רק כשיבקש ויתחנן מלפני השי"ת. זהו יסוד היהדות שהקב"ה הוא הבורא ואנו בטלים אליו. שיטת ה'סוד' שנתחדשה אצל אומות העולם לפני כמאה שנה במאה שנים אחרונות באו כמה מחכמי הגויים, כיון שלא עמדו רגליהם על הר סיני ואין להם מסורת אמת במציאות העולם, לכן טעו לומר שהאדם יש לו כח גדול מאד למשוך על עצמו טובות או רעות, והוא יכול לסובב את כל היקום סביבו, את הראש של החברים שלהם, שהכל יתהנג כרצונו. ואלו הגויים הדפיסו את דברים בספר שנקרא 'הסוד' –באנגלית. מליוני אנשים בעולם קנו את הספר ומאמינים בו.

והתחילו לחיות כך, שאם יחשוב אדם שהוא מגנט של שפע, שיש חלק במח בקדמת הראש שנקרא תת מודע, שאם יתבונן חזק במחשבות, יוכל למשוך לעצמו כל טוב, ואינן צריכים כלל לטובות של הבורא, כי האדם עצמו ממשיך על עצמו מה שהוא רוצה. ואותם הגויים הוסיפו לכתוב שם, שהדבר הזה כתוב גם בדת היהודית. יכולים למצוא ראיות מספה"ק לכל דבר בעולם והנה אין להכחיש שיכולים למצוא מקורות מחז"ל על כל דבר בעולם, כמ"ש בגמ' גיטין על אשמדאי כשתפס אותו בניהו כדי להשביעו שיתן את הטבעת שיוכלו לתפוס את השמיר לצורך אבני המקדש, והכניס יין בתוך הבור מים שלו, ובתחילה כשפתח אשמדאי את הבור שלו וראה שהוחלפו המים ביין, אמר כמה פסוקים שאסור לשתות יין, והזכיר פסוק 'לץ היין' וכו' אך לאחר שהיה צמא מאד, פתח שוב את הבור ואמר פסוק 'ויין ישמח לבב אנוש', ושתה ונרדם. הרי שיכולים למצוא פסוקים לכל צד שרוצים. כך בימינו יכולים למצוא מקורות מספרי קודש לכל דבר וענין שבעולם, ע"י שמצטטים חצאי לשונות, וכמו כן כתוב 'את אשר יגרתי בא' הרי פסוק מפורש שאדם שמפחד, מביא עליו דברים רעים.

ועי"ז יכולים לגייר כל עבודות זרות שבעולם. וזה המציאות בימינו, שבחנויות ספרי קודש מוכרים ספרים כאלה של מחברי זמננו שלקחו את השיטה הנ"ל של הגויים, ומנסים 'לגייר' את השיטה הזאת, ואפי' הצליחו לקבל כמה הסכמות מרבנים שאח"כ חזרו בהם על הסכמתם. לא אמרו הצדיקים להפוך את כח המחשבה ל'דרך חיים' כי דרך החיים הוא רק תפילה ותחנונים לפני השי"ת והנה הם מצטטים מדברי מוהר"ן מברסלב זי"ע שכתב בשיחות הר"ן על עוצם כח מחשבת האדם, שזה יכול להביא לאדם מעות. וטעות בידם שהרי מעולם לא אמר רבי נחמן שכך צריך האדם לחיות למעשה, שיקום בבוקר ויחשוב מחשבות חזקות שהיום הוא הולך להצליח, רבי נחמן מלמד שהעיקר הוא רק לשפוך שיח לפני השי"ת כדבר איש אל רעהו.

אך אותם ה'מגיירים' אומרים שכל מהות התפילה הוא רק כדי לחזק את הרצון ואת המחשבה החזקה, וכשיש לאדם כאבים בלב, הוא צריך לפרוק את ההרגשים שלו, וממילא הוא מתפלל כלפי השי"ת לטהר הלב מהכאבים, ואז הוא יפעיל את הכח של המחשבה החזקה שלו, וימשיך לעצמו עם מגנט כל ההשפעות.

אנחנו התחנכנו על האמונה הברורה והמזוככת שהקב"ה גוזר על כל אדם אם יהיה חכם או טיפש, עשיר או עני, אך הטועים עזבו דרך חיים, ולשטותם יכול כל אדם ואדם בכח המחשבה שלו להפוך לחכם ועשיר ונואם בחסד עליון, הכל כפי רצונו החזק, כי כל מה שחסר לאדם, עשה האדם לעצמו, ואם ירצה, יהיה עשיר מופלג. התפשטות הכפירה בימינו אצל חסידים ואנשי מעשה ואנשים עם זקנים ארוכים וכובעים רחבים מלמדים את השיטה הזאת, והם מודים שלמדו את החכמה הזאת מהספרים החיצונים, ספרי מינות ואפיקורסות, ובזה עברו על לאו דאורייתא 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' כדפי' הרמב"ם 'אחרי לבבכם זו מינות'.

ולאחר שנכשלו בכך, הם באים לגייר את השיטה עם קטע מדברי הרמח"ל ועוד כמה שורות משיחות מוסר של רבי חיים שמואלביץ, וממכתב מאליהו מהרב דסלר, וכמה לשונות של מהר"ל בפרק חלק, וכך מגיירים שיטת הגויים והכופרים העומדים כנגד האמונה הפשוטה שכתוב בסידור 'אני מאמין באמונה שלימה שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים', הוא לבדו עושה הכל, ואין אדם יכול לעשות כלום, לא בידיו ורגליו, ולא במחו ובמחשבותיו. ולא עוד אלא שהפכו את כח התפילה ככלי כדי לחזק את כח המחשבה, ואז להסתדר לבד, ולא שצריך באמת ישועה מהקב"ה. רחמנא ליצלן.

והנה הגם שהגויים כתבו את הספרים לא הזכירו שם את השי"ת, כמובן. מ"מ באים המגיירים ומשלבים דברי אמונה בתוך דברי הכפירה, ומוסיפים בכל פעם 'מס שפתיים' שזה חסד השם שהוא הכניס בך כח להמשיך על עצמך בכח המחשבה, כל מה שתרצה, כיון ששלמו כל כמה שורות 'מס שפתיים', הם מתירים לעצמם לכתוב דברי כפירה, להסביר לאדם כמה הוא כח המחשבה שבו.

הלב נקרע בראותנו בחנויות ספרי קודש כמו אור החיים ועוד, מונחים שם אלו הספרים שמגיירים את שיטת הגויים שנקרא 'הסוד', כמו כן יש מרצים והרצאות ללמד את השיטה הזאת בסדנאות וקורסים, להחכים את האדם שיתחיל להסתדר לבד בחיים, שהכל יהיה לו הכי טוב שבעולם. הרי זה מנוגד לאמונה הקדושה מזמן אברהם אבינו ע"ה עד היום. בשלמא אם לא היו מזכירים שם שמים, לא היה צריך לדבר נגדם, אך כיון שמזכירים בכל דף 'וכך אמר הרב פרידלנדר' 'וכך אמר הרב דסלר' 'וכך אמר רבי נחמן מברסלב' ,'וכן כתב הקדושת לוי בפרשת בשלח' , הרי צריך לצעוק שהם הופכים כל אלו הספרים כמפתח לעבודה זרה. אמירת שירה לפני הישועה אינה המשכה בכח המחשבה, אלא דביקות בבטחון בהשי"ת לבדו והרי דברי הקדושת לוי למדנו כאן בשיעור, שמדבר שם שיש מדרגה שהאדם יכול לומר שירה עוד לפני הנס, אפי' לפני שהוא רואה את הישועה בעיניו, הוא כבר סומך על רחמי ה' ומתחיל לשיר באהבה.

ובאים השוטים האפיקורסים ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה שהאדם עצמו ע"י שהוא שר שירה לפני הישועה, הרי הוא ממשיך את הנס, והם קרעו את הים ע"י השירה, הכל בכח האדם בעצמו, והם אומרים בפירוש שהאדם הוא בעל הכחות כולם, נכון שהם מוסיפים שהקב"ה נתן לו את הכח הזה, אבל כל זה אין לזה שייכות כלל לא למצוות ולא לעבירות. כי אותם קורסים של החרדים עושים קורסים לחילונים, לא מדובר שם מטהרה וכשרות ושבת, כי אין זה חלק מהחיים, החיים זה רק למשוך שפע לעצמו, ומוסיפים לשון של רבינו יונה שאפי' רשע הבוטח בה', חסד יסובבנו. והרי אנו יודעים שאם הגוי יכול לחיות עם מהלך כזה, זה בעצמו סיבה שאנו לא נוכל לחיות כך, כי מפתח החיים שלנו הוא רק לתורה ומצוות בלבד, לא למשוך לעצמי שפע, וכל מה שאני צריך בחיים אני רק מתפלל לפני השי"ת, בורא כל העולמים, שהוא עשה ועושה ויעשה הכל. הגם שאסור לעיין בתפילתו, וכתבו התוס' שאסור לחשוב שכיון שהתפללתי מוכרח שאוושע, כי כח התפילה הוא יחד עם ביטול לפני ה', ואין לנו שום כח להמשיך במגנט ישועות ורפואות. תחשוב רזה תהיה רזה כל כך השתגעו עד שהם אומרים שעם מחשבות חזקות יכול אדם שמן להיות רזה, שיחשוב חמש עשרה פעמים ביום 'אני רוצה להיות רזה' וממילא יהפכו מערכות הגוף להתחיל לעבוד, יתכן שזה עובד בפועל, והמצב יותר גרוע אם זה מצליח, זה לא קשור אם יש להם הצלחה או לא. אך המציאות שאע"פ שיתכן שיש להם כונה לטובה, וימחל להם השי"ת על מעשיהם, אך הדבר נורא ואיום, כי דרך התוה"ק שבראש השנה גוזרים על אדם, ובתשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, ולא ע"י צמצום המחשבה החזקה. הגויים עקבו אחרי כמה אנשים שהצליחו בחיים, ופיתחו שיטה עקומה מקור הטעות הזאת התחיל מכמה גויים שהחליטו שיש איזה סוד איך אנשים מצליחים בעולם, ועקבו אחרי ארבעה מוצלחים בעולם, איך הם מתרוממים, ומזה פיתחו שיטה שכל מי שיעשה כמוהם, יהיה גם הוא מוצלח, ומוכרים את השיטה הזאת לכל האומות. ודבר זה מנוגד לראש האמונה שלנו, שכל ההצלחות רק בידי השי"ת. מה שיכולים לעשות בכח המחשבה הוא לחשוב מה שכתוב בביאור הלכה סי' א', לחשוב ממציאות הבורא, מאהבת הבורא, יראת הבורא, ואחדותו ית"ש, ולא לתור אחרי עינו ולבבו. וכל הלשונות שהעתיקו מספרי קודש, לא כתוב באחד מהם שזה יהיה דרך חיים, לחשוב כל היום מחשבות חזקות כאלה. הנה יש לפני חלק מהספר החיצוני שהוא המקור לכל אלו הספרים, לא עיינתי בו כי אסור לעיין בו. כתוב שם פרק שלם על 'תודעת השפע' 'משהו נפלא עומד להתרחש' 'אני ראוי ומגיע לי מכל הטוב שבעולם'.

כי כשאתה לא תחשוב שאתה ראוי ומגיע לך, עשית מחסום להשפע שלא יכול לבא עליך. הם אומרים שזה מצליח, ואם זה מצליח, אין זה סימן שאין זה כפירה ואפיקורסות, כי יהודי לא חי כך. אולי היה צריך לציין שמות הספרים שלהם, שאסור לקרוא בהם, כי אני נכנס בבתים של אנשים כשרים ואני רואה את הספרים על השלחן, שאלתי אותם, איך מותר לקרוא בזה, וענו לי, שהפרק הזה שמדבר כך, אינם קוראים אותו, הרי אסור להחזיק בעולם ספר שבתוכו יש פרק של מינות וכפירה, והרי אסור לומר שם דבר שבקדושה, כל הקידוש וההבדלה והמעשים טובים הולכים לקלי' רח"ל.

עשו כלאיים בין תורה הקדושה לספרי הגויים, והם מפיצים יותר ויותר, והלב נקרע כשרואים שהם מצליחים להכנס בלבבות האנשים הכשרים, הן בחוץ לארץ והן בארץ ישראל, יש מודעות על קורסים וסדנאות, 'אתה תוכל להצליח!!!'. הלו, מי אומר שאני אצליח? אם הקב"ה יחליט שאצליח, אצליח, ואם לאו לאו. טובל ושרץ הסדנא בידו היום הולכים למקוה, להטהר מהטומאות והדעות הכוזבות, ובדרך למקוה יש כמה מודעות על קורסים כאלה, תבא לקורס שתים עשרה שיעורים תראה בשטח שתתחיל להצליח, אנשים יתחילו לאהוב אותך ויהיה לך חברים וידידים, כל עבודה שתרצה להתקבל שם, תתקבל. הסבתא אמרה לנו שאם רוצה להתקבל באיזה מקום, אומרים כמה פרקי תהלים ונותנים צדקה לקופת רמבעה"נ, ומתחננים ומבקשים ישועה מלפני השי"ת, ומשפרים מעשינו, ומתעוררים בתשובה, אך מהיום והלאה, כל זה סיפורי סבתא, כי יכולים להמשיך על עצמנו הכל 'אתה תדע אנגלית' ,'אתה תצליח', אתה ואתה ואתה.

מהר"ם שיק כותב שזה היה המהדורא בתרא של העבודה זרה לאחר המבול, כביכול הקב"ה עשה מבול על כל העולם, ונח התאמץ בכח המחשבה החזקה שלו, והצליח לצלוח את המבול… מי שלא היה לו מחשבה מדי חזקה, לא הלך עם נח, וימח את כל היקום. אין להם צד לומר שהתיבת נח היה נס, אלא שזה סיפור הצלחה של האדם שהוא יכול להצליח לעבור אפי' מבול, גם אתה הבה נבנה לנו עיר, קרדומות של אותו סוד, ונכה שם עם הראש בשמים, בכח המחשבה, וכך תצליח בכל מה שתרצה. הפכו את התפילה לאמצעי לחיזוק המגנטי שבמח ומכיון שמדובר ביהודים חסידיים ושומרי תורה ומצוות, הרי מוכרח להם 'לתרץ' את ענין התפילה, לכן כותבים שהתפילה זה רק פינה לפרוק את הכאבים מהראש, אך השפע לוקחים לבד בכח המחשבה, בני חיי ומזוני וכל טוב. כך הם גם מעוותים את כח ההשגחה הפרטית, ומספרים שם סיפור שהוא חיפש מספר טלפון של חבר, והתאמץ מאד למצוא את זה, ולפתע הגיע אליו ספר שהיה כתוב שם אותו מספר טלפון שחיפש.

אנחנו מסתכלים על סיפור כזה כהשגחה פרטית, ואנו רגילים בזה מדי יום ביום, אך הם מטעים שכיון שרצה מאד חזק, וחשב מחשבה חזקה, הוא עצמו גלגל את הכל שיגיע לפניו אותו מספר טלפון, רחמנא ליצלן. המהר"ם שיק כותב שזהו העבודה זרה השני, הראשון היה מדור אנוש שמחק אותם השי"ת מן העולם, השני הוא אלו שמכירים שהמקור הוא מהשמים, אך לא האלקים במרכז, אלא כח האדם במרכז, והמגיירים מוסיפים שהאדם – שהקב"ה נתן לו את הכח העליון, הוא במרכז. בבחי' ונעשה לנו שם, כיון שאחת לאלף ותרנ"ו בא מבול, נעמוד חזק עם מדיטציות ובכח מחשבה חזק, במקום מבול ירד כסף. גם בתוך בית כנסת שמתפללים שם להשי"ת, יכולים לתלות מודעות על קורסים כאלה, הם מרוויחים המון כסף מהסדנאות, אני איני מדבר כאן בשביל כסף. ופלא שאם הם מאמינים בטעות זה, מה צורך להם למכור סדנאות בשביל כסף, יחשבו שיגיע כסף ודי בזה… מעשה נורא מבטחון אמיתי בהשי"ת כך יכולים גם להחזיק את הספרון של מדיטציה בתוך תיק של טלית ותפילין, כי הדברים נכתבו כאילו שמקורם מספרי קודש חצאי ציטוטים משיחות מוהר"ן והרה"ק מלובלין, שארי ליה מאריה. איך לוקחים דברים קדושים ומהפכים לעבודה זרה, הפכו חצאי ציטוטים מספרי קודש לדרך חיים, הרי עיקר דברי הקדושת לוי הנ"ל הכוונה שכשיהודי דבוק כ"כ בהשי"ת באמונה בהירה, והקב"ה מושיעו. כמעשה שהיה עם הבעש"ט שהיה יהודי שהיה צריך לשלם חמש מאות רובל לפריץ, ובהגיע זמן הפרעון יצא לכיוון ביתו של הפריץ לשלם את החוב מבלי שיהיה לו פרוטה בידו, שאל אותו הבעש"ט, איך תשלם? השיב היהודי 'השי"ת יעזור'.

לא שהוא הולך לחשוב חזק שיהיה לו כסף, ואכן באמצע הדרך עצרה עגלה וסוחר ביקש לקנות ממנו את היער במאתיים, היהודי התעקש למכור רק בחמש מאות, הסוחר הציע מאתיים חמישים, והיהודי מתעקש על חמש מאות, כי זה הסכום שהוא צריך עכשיו, כ"כ היה חזק בבטחונו בהשי"ת עד שנתן לו הסוחר חמש מאות רובל, והלך לבית הפריץ ושילם החוב בזמן הפרעון, בשלום ושלוה. זהו כח הצדיקים שהם דבקים באמונה ובטחון בהשי"ת, ולא שהאדם הוא מציאות.

כי החילוק בין אמונה ועבודה זרה הוא דק מן הדק כחוט השערה קטן מאד, באמונה ובטחון האדם הוא כלום וכלום, ובקורסים וסדנאות האדם הוא המציאות, ומהפכים האמונה לכפירה, שהיהודי הנ"ל קיבל את החמש מאות רובל, בגלל שהוא רצה מאד חזק, הוא משך לעצמו את ההצלחה.

שיטת ה'סוד' אינה קשורה לשמירת התורה כלל והרי גם חילוני שעבר את הסדנא הזאת והתחיל 'להצליח' בחיים, והם אומרים שלא חסר תורה ומצוות כדי ללמוד את השיטה הזאת, רק תחשוב טוב יהיה טוב, אין לזה שום קשר להנהגה שלך, אלא שכשמדברים לחרדים מכניסים קצת את הקב"ה בתחילה וסוף וגמרנו. ובונים על עצמם על חצאי דברים מהספה"ק, כמו שאשמדאי שותה יין ומוצא פסוק 'ויין ישמח לבב אנוש', והרי כל ציטוט שהם מביאים צריך לעיין שם היטב מה כתוב לפניו ולאחריו, את אשר יגורתי בא, כתוב באמצע דברי הנביא שהוא מוכיח את כלל ישראל שיעבדו את השי"ת באמת ובתמים. כך הם גם מסלפים דברי הדעת תבונות באות ל"ו. שכתב מה שהנשמה שואלת את השכל מה עבודה יש באמונה, הרי דבר פשוט הוא זה שמאמינים בהשי"ת שהוא אחד ואין זולתו. השיב לו השכל, בא ואראך איזה טעויות יש בעולם, עד שתראה שצריכים ללמוד 'דעת תבונות' כדי להיות יהודי מאמין, כי בפסוק כתוב 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו' ארז"ל בגמ' 'אפילו לדבר כשפים', כי מה שאנו אומרים שה' אחד, אינו די שנבין שהוא אחד במציאותו ושאין בורא אלא הוא, אלא צריכים אנו להבין עוד מה שלימד אותנו אאע"ה שאין שום כח שולט ומושל אלא הוא, ואין מנהיג בבריאה אלא הוא, 'ואין מעכב על ידו ואין מונע לרצונו'.

היינו גם כשתחשוב כל היום מחשבות רעות על עצמך, אם רצונו יתברך להטיב לך, הוא ייטיב לך, וכן להיפך. כמו שכתוב ברבון העולמים 'ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר' וכמ"ש 'אני אני הוא ואין מיד מציל' וכ"כ איוב 'והוא באחד ומי ישיבנו' ,'ומי יאמר לך מה תעשה'. טעות הע"ז שהכל תלוי בחריפות מחשבת האדם הטועים אומרים שבוודאי יכול אדם לומר לה' מה לעשות, לא להתפלל, התפילה זה רק פירוק הרגשות ומדיטציה רח"ל, הרמח"ל מונה שם כמה דעות טועות של עבודה זרה, השלישי הוא דעת הטועים 'שהקב"ה הטביע בתחתונים שהשתדלותם וחריפותם הוא המועיל, ועצלותם הוא המזיק', ממש כאותה שיטת ה'סוד' שכל מה שתרצה בחריפות וחוזק, תצליח, וגם שידוך לבת שלך תוכל להמשיך ע"י תוקף הרצון, מי צריך לבקש רחמי ה'? והם מוסיפין שזהו הטבע שעשה הבורא בתחתונים, וזה מה שכתוב 'כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. כך מביא שם הרמח"ל חמשה טועים שגם כשאומרים ה' אלקינו ה' אחד, הם טועים באלו הטעויות.

ומה שביטלו חז"ל את העבודה זרה הוא רק הע"ז המגושם להשתחוות לבול עץ ולומר אתה יצרתנו, זה מה שהתבטל, אך שאר העבודות זרות נשארו, וכפי הנראה שהם כלולים במה שכתב האוצר החיים והנועם אלימלך שנהפך יצרא דע"ז ליצר הממון, והם מבטיחים שתוכל לעשות הרבה כסף עם מחשבות, זהו יצרא דממון. אנשים נכנסו לאקסטזה לתרץ את שיטת הגויים האלה, ועושים הרבה כסף, נכנסים לקבוצות ופירמידות, ועושים הון עתק. ויושבים בשיעוריהם יהודים במוצאי שבת עם שטריימלאך, מה לך לחפש שם, לך תלמד מוסר וספרי חסידות, ובכלל מי גילה לך שסוד החיים הוא להצליח בחיים? הרי אנו ידענו שהסוד בעוה"ז הוא לעבוד את השי"ת, כמו שהחפץ חיים היה עני ואביון מגוזלו, וכתב מכתב לאמריקה על ששלחו לו דולר לכבוד שבת, ושש ושמח שיש לו לחם לאכול, זהו הסוד של החיים.

האם הסוד שצריך לגלות הוא ההצלחה בחיים הגשמיים, הרי צריך להטהר מהקליפות, לא לתת לנשים ולילדים ללכת לשמוע אותם, הנשים אין להם ש"ס ולכן הם הולכים לשמוע כל מיני דרשנים, צריכים מאד מאד להזהר מה הם שומעים, כי המשפחות סוחבים זה את זה, וכמעט שלא נעקר העיקר ששתל אברהם אבינו, רח"ל משפחות חשובות חסידים ואנשי מעשה נופלים לעבודה זרה. צמיד אנרגיה כתב הרמב"ם בהל' ע"ז כל מחשבה שגורם לאדם לעקור עיקר אחד מהאמונה, אנו מחוייבים שלא להעלותו על לבנו, ולהסיח דעתנו ממנו. ולדאבון לב, מוכרים את הספר הזה בחנויות ספרים החרדים, ומצורף בסוף הספר 'צמיד אנרגיה במתנה' שכל מי שילבש את הצמיד, יראה בחוש שדברי הספר יכנסו בלבו, כי כשהכין את הצמיד הוא חשב מחשבות מאד חזקות והכניס שם אנרגיות חיוביות, וכל הלובש את הצמיד יתחבר לכל הנ"ל.

וכמובן שהאדם שהכין את הדבר, חשש שיבינו שזה ממש עבודה זרה, מה עשה, הוסיף שם סעיף שיכולים לעשות את האנרגיה גם עם העט שלך, הצמיד רק בא להזכיר לך דברים טובים, כמו כשתלבש את השעון זהב שקבלת כשהיית חתן, זה מזכיר לך דברים טובים, כך תתפוס איזה חפץ שמזכיר לך דברים טובים, ואז תחזור לכח המחשבה החזקה, שזה ממש מרידה בה' ובמשיחו, באצטלא של קדושת לוי, שיחות הר"ן, רבי אליהו לאפיאן, ורבי חיים פרידלנדר.

לא ניכנס עכשיו בסוגיה של צמיד אנרגיה וכדו', כלל הדברים שכל דבר שאי אפשר להסביר לילד בן חמש איך שזה עובד, יש בזה חשש קוסם ומכשף, הן אמת שיש דברים סגוליים כמו אבני החושן המסוגלים לחן, ומובא בספרי קדמונים, אך גם בזה לא המליצו בזה חז"ל לחיות עם זה תמיד, לקנות אבן אודם לחן, ואבן פטדה לשמחה, ואבן ברקת לעצבים וכדו', ומדוע לא הלכו אבותינו עם כל אבני החושן על לבם? מדוע לבקש בברכת שים שלום על 'חן', לך לקנות אבן אודם הרי כתוב ברבינו בחיי סגולת כל אבן, האם כך נסדר את החיים, האם היו בדור מן הדורות חיים יהודיים כך, הרי עיקר היהדות לבקש בתפילה על חן חסד ורחמים, ומתפללים ונותנים צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס. ולא דבוקים בסגולות. האם שמענו שכל מי שלא מצא אבן האודם, שוב לא יהיה לו חן כל ימי חייו? ומהו הצמיד האנרגיה, שהמוכר אמר/לחש על הצמיד 'כל מי שילך עם הצמיד יהיה לו טוב', ואמר את זה בקול ובכח, בעיניים עצומות ואגרופים קמוצות, והוא מאמין בכחות שיש בו, שבוודאי יכנסו כל ההשפעות הטובות בתוך הצמיד הלז. נעביך נעביך זהו דור הפלגה כדברי מהר"ם שיק, שאדם מדמה בנפשו שהוא יכול להכניס שפע ולהשפיע כוחות, וכדי ל'ייהד' את הפרנסה שלו, הוא מוסיף לתועלת השומעים ש'הקב"ה רצה כך שיהיה לי את הכחות הללו'. שהוא רצה שתוכח להכריח אותו בכך, ולא עוד, אלא שמוסיפים פסוק בשיר השירים 'מלך אסור ברהטים', כביכול הקב"ה הוא מלך אסור ברהיטי המחשבה שלך, לעשות כפי כח המחשבה של האדם, עפ"ל. הס מלהזכיר.

הרי צריכים לרחוץ את האזניים לאחר ששומעים דברי הבל כאלה, ולשנן מחדש על י"ג העיקרים להאמין שהקב"ה מצוי ראשון והוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם, והוא גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו, ולא להתפעל מאנשים העומדים ומדברים בלשון משונן עם ראיות לדבריהם, מענייני העין הרע, כי אי אפשר לקחת חצאי דברים ולבנות יהדות חדשה, היהדות הצרופה הוא מה שהסבתא חינכה אותנו בעגלה, שהכל ביד ה', ואומרים תהלים ומבקשים אין הכונה שהקב"ה לא יפריע לי להמשיך על עצמי את השפע, כי אני לא יכול לעשות כלום להמשיך על עצמי פתקא טבא, רק תשובה ותפילה וצדקה מבטלים הגזרה, ומתפללים והולכים לחכם שיבקש עלינו רחמים. נשוב לאמונה הצרופה בהשי"ת כמו שקבלנו מאאע"ה ועל כן נקוה לך ה' אלקינו להעביר ה'תת הכרה' מן הארץ, וכל שיטות ה'תת הכרה' כרות יכרתון, כי הוא אסור בהנאה ממש, אין חילוק אם משתחוה לבול עץ או למח שבאדם בעצמו, אין שום כח בעולם לפעול דבר רק השי"ת לבדו עושה הכל, זהו יסוד האמונה והתפילה שלימד אותנו אברהם אבינו עליו השלום.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נו גוט נו שוין
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm

תגובהדורך נו גוט נו שוין » זונטאג אוקטובער 21, 2018 2:11 pm

מוראדיג! מוראדיג! יישר כח פארן ברענגען
השם ישמרינו מהם ומהמונם...

אוועטאר
שמואל אלצווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 947
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 01, 2018 4:19 pm
לאקאציע: ביים נייעס טישל

תגובהדורך שמואל אלצווייסער » זונטאג אוקטובער 21, 2018 2:44 pm

דער איז זיך סותר מיט זיין קאלעגע אהרן פריעדמאן...
איך קען זיך נישט קריגן מיט א פאקט, איך קען זיך אבער קריגן מיט דער וואס האט עס געמאכט פאר א פאקט.

גבר ישראל
שר חמישים
תגובות: 60
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 07, 2014 12:39 pm

תגובהדורך גבר ישראל » זונטאג אוקטובער 21, 2018 9:24 pm

לעצטענס ארויס א ספר פון א איד פון בני ברק וואס פלעגט דאס אלעס אליינס טוהן לצורך פרנסה.
ביז ער האט דאס גוט חוקר געוועהן און איז נוטה לאסור.
כמדומה לי קוראים הספר מטוטלת כהלכה

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » מאנטאג אוקטובער 22, 2018 5:07 pm

די מיינסט ספר שאלת המטוטלת, דער מחבר ר' אלחנן גרין וואוינט אין מודיעין עילית
סאיז א זעלטענע קלארע שיינע ספר.

גבר ישראל
שר חמישים
תגובות: 60
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 07, 2014 12:39 pm

תגובהדורך גבר ישראל » מאנטאג אוקטובער 22, 2018 6:12 pm

פעלעד האט געשריבן:די מיינסט ספר שאלת המטוטלת, דער מחבר ר' אלחנן גרין וואוינט אין מודיעין עילית
סאיז א זעלטענע קלארע שיינע ספר.

יא טאקע דאס מיין איך
שוין לאנג נישט געזעהן א ספר אזוי קלאר געשריבען
מייעץ עס צו קויפען

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1639
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » מאנטאג אוקטובער 22, 2018 10:31 pm

פעלעד האט געשריבן:די מיינסט ספר שאלת המטוטלת, דער מחבר ר' אלחנן גרין וואוינט אין מודיעין עילית
סאיז א זעלטענע קלארע שיינע ספר.


איז דאס די ספר וואס האט אן הסכמה פון הרב קארפ מיט די אינטערעסאנטע עובדא פון בדיקת תפלין?

יענץ קוקט אויס א גוט ספר.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט