קריאת התורה וסדר חלוקת הפרשיות

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6667
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

קריאת התורה וסדר חלוקת הפרשיות

תגובהדורך scy4851 » מיטוואך נובעמבער 05, 2008 8:33 pm

הרב לעווי
איך וועל מיך בעיקר באציען צי שאלה נומער 3
לעווי האט געשריבן:3)פארוואס האט מען געטוישט די מנהג הקריאה פון דריי יאר אויף איין יאר אין חוץ לארץ און אזוי אויך שפעטער אין ארץ ישראל? און ווען איז דער טויש געווארן?


עס איז דא א הערליך ווערק פונעם חקרן 'אברהם יערי' עס הייסט 'תולדות חג שמחת תורה'. דער גאנצער חיבור איז געשטעלט אויף אלע ענינים און מנהגים וועגען שמחת תורה, אנפאנגעדיג פון ווען איז נולד געווארען דער יו"ט, ווען האט מען אנגעפאנגען צי רופען דעם יו"ט בשם 'שמחת תורה'. די אלע מנהגים פון די קריאה פון יענעם טאג. וזאת הברכה, בראשית, מפטיר, ווען איז נולד געווארען דער גאנצע מנהג פון חתנים. ווען האט זיך אנגעפאנגען דער מנהג פון יעדען אויפריפען פאר אן עליה, די פארשידענע מנהגים בעניני שמחה וואס מעפראוועט יענעם טאג...וכו'.. וכו'
עס איז א וואונדערבארער ארבייט.

דער ערשטע פרק פונעם ספר הייסט 'ראשיתו של חג שמחת תורה בבבל'

אונעם אריינפיר צום פרק שרייבט ער,

דער חג שמחת-תורה וואס מעהלט און א"י ביום שמיני פון סוכות, און און חוץ לארץ האלט מען ביום תשיעי ספק שמיני, איז א יו"ט וואס איז נולד געווארען און בבל.
און א"י איז בכלל נישט געווען דער יו"ט, און עס האט זיך ערשט אנגעפאנגען סוף תקופת הגאונים. ווען מעזאגט 'בכלל נישט געווען דער יו"ט' מיינט מען דער יו"ט פון מסיים וזאת הברכה. און בבל האט מען מסיים געווען די תורה איעדעס יאהר, האט מען געקענט באשטימען א ספעציעלען טאג פאר דעם סיום איז דער לעצטע טאג סוכות/שמיני עצרת געווען געווידמעט פאר דעם יו"ט
אן א"י האט מען מסיים געווען איינמאל און 3 יאהר, און און מאנכע קהילות האט מען מסיים געווען איינמאל און 3 און 1/2 יאהר, האט מען נישט געקענט באשטימען א ספעציעלען טאג וואס יעדער וועט פייערען דעם סיום.

דער הבדל צווישען די בני א"י און בני בבל בענין קריאת התורה, האט זיך געצויגען אפילו און די תקופת הגאונים און עס האט נאך אנגעהאלטען ביזען סוף פון דער תקופה פון די (CRUSADES) בימי הרמב"ם און זיין זיהן ר' אברהם.
דער רמב"ם און משנה תורה הלכות תפילה פי"ג הלכה ה'
"המנהג פשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת אחר סוכות וקוראין בסדר בראשית...וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרים את התורה בחג הסוכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט"

אויף אזוי ווייט אז דער באוויסטער נוסע בנימין מטודילה, ער איז דורך געפארען און מצרים און 1170 למספרם און ער שרייבט אז און קאהיר איז דא צוויי בתי כנסיות איינס פאר די אנשי א"י און איינס פאר די אנשי בבל און זיי האבען נישט דער זעלבע מנהג לגבי וואס מעליינט בציבור. די אנשי בבל ליינען א פרשה איעדע וואך און די אנשי א"י פירען זיך נישט אזוי, נאר א יעדע פרשה איז ציטיילט און דריי צי ליינען און דריי שבתים און זיי פארטיגען די תורה איינמאל און 3 יאהר.

נאכען זמן פונעם רמב"ם ובנו ר' אברהם איז אינגאנצען בטל געווארען דער סדר פון 3 יאהר

בנוגע די שאלה, ווער איז דאס 'יניי', וועל איך אויך ווארטען אויף ר' גד
the SCY is the limit

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6667
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מיטוואך נובעמבער 05, 2008 10:23 pm

דער חילוק און מנהג בין בני א"י און בני בבל איז שוין געווען בזמן הגמרא
עס ווערט שוין דערמאנט און גמרא מגילה כ"ט ע"ב.
די גמרא דערמאנט דארט פרשת כי תשא, און פרשת ואתה תצוה, און די גמרא זאגט אויך דארט "לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין"
זאגט רש"י בד"ה דמסקי אורייתא. "מסיימין חמשה חומשין פעם אחת לשלש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין"

און אוצר חלוף מנהגים http://www.hebrewbooks.org/1371 אויף פעידש 101-102 און אויך און די פוטנאטס איז דא מער אן אריכות
the SCY is the limit

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25588
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג נובעמבער 09, 2008 2:55 pm

גד האט געשריבן:3) מ'האט נישט געטוישט, די בבליים האבן געטון וויאזוי זיי האבן געטון, און די ארץ ישראל'דיגע וויאזוי זיי האבן געטון, די בבלים האבן נאר איבערגענומען די גאנצע וועלט, אזוי ווי די תלמוד בבלי.
דער בעל המאור אין אנהייב ביצה, שרייבט אז מ'האט זיך אייביג געפירט אין ארץ ישראל צו האלטן נאר איין טאג ראש השנה, ביז לעצטענס חדשים מקרוב באו, פון די חכמי פרובינציא, און זיי האבן איינגעפירט צו מאכן צוויי טעג ראש השנה כדעת הרי"ף, זעסטו פון דעם אז די בני בבל זענען ארויף קיין ארץ ישראל, און דארט אליינס איינגעפירט מנהגי בבל, דער בעל המאור ברענגט זיך דארט א ראי' פון א תשובת רב האי גאון, ווי מ'פרעגט אים אן, פארוואס מ'האלט איין טאג אין ארץ ישראל, וואס פון דעם זעט מען אז אין ארץ ישראל האט מען אנדערש געטון אמאל ווי היינט, דער רמב"ן אין מלחמות דארט, פארטיידיגנדיג דעת הרי"ף צו האלטן צוויי טעג, זאגט אז פון דעם תשובה לרב האי גאון איז נישט קיין ראי' אז דער מנהג איז טאקע געווען אויסגעהאלטן, ווייל דער גלות האט גורם געווען אז ס'איז נישט געבליבן אין ארץ ישראל נאר געציילטע אידן, [ווי דער רמב"ן שרייבט אז ער האט געטראפן אין ירושלים נאר צוויי אידן] און נישט קיין בני תורה, בטלטול אחר טלטול, און זיי האבן פשוט פארטוישט ראש השנה מיט אנדערע ימים טובים, פון דעם רמב"ן זעט מען אויך, וויאזוי דער מצב פון ארץ ישראל איז געווען, און פארוואס ס'איז נישט אנגעגאנגען זייערע מנהגים.

די גמרא דערמאנט שוין די מנהג בני מערבא אין סוף מגלה, אויך אין אונזער חומש, שטייט נאך צום סוף פון חומש, די מנין הסדרים פון די תורה, וואס איז קנ"ד, אזויפיל פרשיות קומט אויס אין דריי יאר. אין מס' סופרים און אין ירושלמי איז דא א חשבון פון קע"ה סדרים, לויט דעם קומט אויס אז ס'האט געדויערט דריי און א האלב יאר, אבער אין די גמרא און רמב"ם שטייט נאר תלת שנים, אזוי ווי בבל האט שולט געווען אויף די גאנצע וועלט, איז צוביסלעך די מנהגי ארץ ישראל פארגעסן געווארן לגמרי, דאס האט נאך אנגעהאלטן אויף א קליינעם פארנעם נאך בזמן הרמב"ם ובנו ר' אברהם אין מצרים, דארט איז געווען א עקסטערע שול פון בני ארץ ישראל, וואס זענען אנגעקומען קיין ארץ ישראל נאך די שחיטות פון די קרייץ ציגלער, און זיי האבן נאך אנגעהאלטן דעם מנהג ביי זיך אין שול יארן לאנג. און ר' בנימין מטודילו שרייבט אין זיינע מסעות איבער דעם, און לייגט צו אז שמחת תורה און שבועות האבן זיי א תקנה צו קומען טאנצן צוזאמען מיט די בני בבל.

פ' לך לך
שר חמש מאות
תגובות: 934
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 17, 2012 11:37 pm

תגובהדורך פ' לך לך » פרייטאג אפריל 20, 2012 12:29 am

פארוואס דארף די קריאה אין חו"ל זיין אפגעריקט פון אר"י א לענגערע צייט? פארוואס זאל מען נישט צעטיילן פ' תזו"מ בחו"ל ושלום על ישראל?

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28277
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » פרייטאג אפריל 20, 2012 1:30 am

מען קען נישט אפטיילן תז"מ, ווייל דאן וועט מען ליינען בחקתי ערב שבועות, און מען דארף מפסיק זיין מיט במדבר צווישן די תוכחה און יו"ט שבועות כמבואר בגמ'.

אוועטאר
נאטורליך
שר חמש מאות
תגובות: 945
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 3:15 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך נאטורליך » מוצ"ש אפריל 21, 2012 11:27 pm

ישר כח קרעמער, כ'אב געפרעגט די קשיא דריי ת"ח די לעצטע פאר טעג און זיי האבן נישט געוויסט.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28277
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מוצ"ש אפריל 21, 2012 11:54 pm

קרעמער האט געשריבן:מען קען נישט אפטיילן תז"מ, ווייל דאן וועט מען ליינען בחקתי ערב שבועות, און מען דארף מפסיק זיין מיט במדבר צווישן די תוכחה און יו"ט שבועות כמבואר בגמ'.

צו זיין מער פונקטליך: עס איז א תוספות אין מגילה ל"א ע"ב, סוף פון דיבור המתחיל "קללות".

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10202
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » זונטאג אפריל 22, 2012 12:53 am

ועי' מגן אברהם סי' תכח ס"ק ו', והמ"ב מביאו שם ס"ק י'.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
סאדע_באטל
שר האלף
תגובות: 1601
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 11, 2008 4:55 pm

תגובהדורך סאדע_באטל » זונטאג אפריל 22, 2012 1:31 am

פ' לך לך האט געשריבן:פארוואס דארף די קריאה אין חו"ל זיין אפגעריקט פון אר"י א לענגערע צייט? פארוואס זאל מען נישט צעטיילן פ' תזו"מ בחו"ל ושלום על ישראל?

קרעמער האט געשריבן:מען קען נישט אפטיילן תז"מ, ווייל דאן וועט מען ליינען בחקתי ערב שבועות, און מען דארף מפסיק זיין מיט במדבר צווישן די תוכחה און יו"ט שבועות כמבואר בגמ'.

נאטורליך האט געשריבן:ישר כח קרעמער, כ'אב געפרעגט די קשיא דריי ת"ח די לעצטע פאר טעג און זיי האבן נישט געוויסט.


עס הערשט א שטיקל צומישעניש דא.

אחרון של פסח אין חו"ל איז געווען אסרו חג אין ארץ ישראל, און דארט האט מען געליינט פרשת שמיני. דאס הייסט, אז דארט האט מען געליינט שמיני א וואך בעפאר דא, און ווען דא האט מען געליינט שמיני האט מען אין ארץ ישראל געליינט תזריע און מצורע. אזוי גייט זיין ביז בהר בחוקותי.

דהיינו, ווען עס איז געווען אחרון של פסח אין חו"ל, האט מען געליינט שמיני באר"י.
ווען מען ליינט שמיני בחו"ל, ליינט מען תזריע מצורע באר"י
ווען מען ליינט תזריע מצורע בחו"ל, ליינט מען אחרי קדושים באר"י
ווען מען ליינט אחרי קדושים בחו"ל, ליינט מען אמור באר"י
ווען מען ליינט אמור בחו"ל, ליינט מען בהר אליינס באר"י
ווען מען ליינט בהר בחוקותי בחו"ל, ליינט מען בחוקותי באר"י
במדבר איז ערב שבועות, סיי אין חו"ל און סיי אין ארץ ישראל ליינט מען שוין פרשת במדבר און דאס איז מטעם די תוספות וואס קרעמער ברענגט צו.

וואס וועט מען אויפטוהן מיטן צוטיילן תזריע מצורע אין חו"ל ? עס וועט נאר גרעסער מאכן די חילוק צווישן בני חו"ל און בני אר"י.

די שאלה וואס איז דא, איז פארוואס דארף מען ווארטן אין ארץ ישראל ביז בהר בחוקותי, פארוואס קען מען נישט טון די זעלבע זאך ביי תזריע מצורע, זאל מען אין ארץ ישראל צוטיילן און מען וועט זיך אויסגראדן תיכף ומיד. פארוואס דארף דורכגיין דריי סעטס פון פרשיות מחוברות ביז מען גראדט זיך אויס.

מטעם תוספות שהביא קרעמער איז נישט קיין נפק"מ וועלכע צוויי סדרות מען צוטיילט, עס וועט בכל אופן אויסקומען אז מען ליינט במדבר שבת ערב שבועות, סיי אויב מען צוטיילט תזריע ומצורע, סיי צו מען צוטיילט אחרי קדושים.

---
אולי איז די סיבה משום ווייל תזריע ומצורע רעדט זיך ממש פון איין ענין, און ביי אחרי קדושים, וויל מען נישט צוטיילן ווייל מען וויל מען נישט זאגן די הפטרה פון קדושים ואתה בן אדם התשפט.
אפשר באגרעניצט מען די צאל חתימות וואס איין ניק מעג האבן פער וואך?

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10202
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » זונטאג אפריל 22, 2012 1:37 am

דערוועגן האב איך אראפ גברענגט דעם מ"א וואס ברענגט טאקע א יש אומרים אויף ליינען תז"מ באזונדער.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

פ' לך לך
שר חמש מאות
תגובות: 934
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 17, 2012 11:37 pm

תגובהדורך פ' לך לך » דינסטאג אפריל 24, 2012 7:52 pm

סאדע באטל גערעכט, והקושיא במקומה עומדת.

דוד לאנדסמאן
אנשי שלומינו
תגובות: 9
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 23, 2012 6:30 pm

תגובהדורך דוד לאנדסמאן » מיטוואך אפריל 25, 2012 9:49 am

[quoteאולי איז די סיבה משום ווייל תזריע ומצורע רעדט זיך ממש פון איין ענין, און ביי אחרי קדושים, וויל מען נישט צוטיילן ווייל מען וויל מען נישט זאגן די הפטרה פון קדושים ואתה בן אדם התשפט.[/quote]

וואס איז די מעשה מיט דעם "ואתה בן אדם התשפט"

דוד לאנדסמאן
אנשי שלומינו
תגובות: 9
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 23, 2012 6:30 pm

תגובהדורך דוד לאנדסמאן » מיטוואך אפריל 25, 2012 10:15 am


אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10202
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » מיטוואך אפריל 25, 2012 10:52 am

אין ספר תקון יששכר עמו' ר"ב שטייט די טעם איז ווייל מען זאל נישט מאריך זיין צוויי וואכן מיט די פרשה פון נגעים,
און דער כנה"ג ברענגט אים אראפ בסי' תכח.

--------------

אופס! כ'האב נישט באמערקט הרב לאנדסמאן האט מיר אויסגעכאפט,
וויבאלד איך האב עס געטראפן אין כנה"ג איז דאך דא א הוספה, ווייסט
מען אז מ'צייכענט צו דעם תקון יששכר להלכה.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

חכם צבי
שר מאה
תגובות: 154
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 22, 2012 4:52 pm

'טעם שמחכים להשתוות לבני חו"ל עד פרשת בהו"ב' !!!

תגובהדורך חכם צבי » מיטוואך מאי 09, 2012 12:13 am

'טעם שמחכים להשתוות לבני חו"ל עד פרשת בהו"ב' !!! הרב מנשה ישראל רייזמאן שליט"א

· שנה זו נקראת אצל בעלי חשבונות {ה-כ-ז}, כלומר ר"ת של סוג השנה: ה' = ר"ת שר"ה נופל ביום חמישי, כ' = שחודש כסלו יוצא כסדרן, (כלומר תשרי מלא, חשון חסר, כסלו מלא טבת חסר וכו', ולא שגם חשון וגם כסלו שניהם חסרים או מלאים) ז' = שיום ראשון של פסח חל בשבת,

· הכלל בא"י: ב'שנה פשוטה', פר' תזו"מ, אחו"ק, בהו"ב, תמיד מחוברות, ב'שנה מעוברת', כל הפרשיות בתורת כהנים תמיד אינם מחוברים, ב'שנת {ה-כ-ז}, תזו"מ, אחו'"ק, מחוברים, ופרשיות בהו"ב לא מחוברים,

· אבל בחו"ל בגלל ש'אחרון של פסח' חל בשבת, ולא יכלו לקרא פרשת שמיני יחד עם בני א"י, לכן הם מופרדים מבני א"י בפרשה אחת, ובנ"י א"י בפרשת בהו"ב קוראים נפרד, ובני חו"ל ביחד ונפגשים שוב,

· והשאלה הגדולה: מדוע מחכים עד פר' בהר-בחוקתי כדי להתחבר בחזרה עם בני חו"ל, ולא עושים כן מיד בפ' תזריע-מצורע? כלומר שש שבועות קודם? ובפרט כיום שזה מאוד נפ"מ לנוסעים מפה לשם וכו'?

· הטעם ששאלה זו לא נמצא בש"ס וראשונים והתחילה רק לפני כ- 700 שנה? מכיון שאיתא מס' (מגילה כט:) 'אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין', כלומר בני ארץ ישראל היו נוהגין לסיים את כל התורה במשך ג' שנים, וכתוב במס' סופרים () שהיו מחלקים את התורה ל-קע"ה פרשיות, וברמב"ם (פ"ג מהלכות תפילה) משמע שהיו מתחיל בעצרת ומסיימים בעצרת, ובני בבל היו מסיימים בשנה אחת, ולכן אף פעם לא היו שווים, ולכן לא עלתה השאלה כלל, ורק כשחזרו בארץ ישראל לנהוג שוב כמנהג הבבליים שהיא בעצם עיקר הדין, התעוררה השאלה,

· הספר 'כפתור ופרח' שהיה בתחלת האלף השישי, הוא הראשון שמביא המנהג שבני ישראל החליפו המנהג, ומביא שבשנת {ה-כ-ז}, משתווים כבר בפ' תזו"מ, וכן מובא גם בשו"ע או"ח (סימן תכ"ח ס"ה) בשם המ"א שיש שנוהגים להפריד פ' תזו"מ, ויש נוהגים בפ' בה"ב, והמקור הוא בשם כנה"ג, שמביאו מספר 'תיקון ישכר', שנולד לפני חמש מאות שנה, (כפתור ופרח)

· ובספר 'תיקון ישכר', מביא את השאלה, ומביא ד' הסברים כדלקמן:

א. לכן לא מפרידים את פ' תזו"מ מכיון שלא רוצים להאריך שתי שבתות בפרשת נגעים,

ב. לכן לא הפרידו את פ' אחו"ק, מכיון שמנהגנו הוא מצד הדין, ובני חו"ל כל מה שהם מאחרין מפני שנוהגין יו"ט שני של גלויות, שמנהג אבותיהם בידיהם, נמצא שזה רק מצד המנהג, כלומר שאנו קוראים פ' שמיני מיד זה מצד הדין, והם מאחרים לקרא מטעם מנהג, ואין מנהג דוחה דין, וא"כ למה שיתחשבו בני א"י עם בני חו"ל,

ג. הטעם שפ' בהר בחוקותי אנו מפרידים, לא מפני שרוצים להשתווה לבני חו"ל, אלא מכיון שהגמ' מס' (מגילה לא:) 'תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן', כלומר שצריכים לקרוא פרשיות אלו לפני שבועות, כדי שיקראו ה'קללות' שבת"כ קודם עצרת, מבחינת 'תכלה שנה וקללותיה', ומטעם "פקדו ועצרו",

ד. עוד טעם, שאם נשתווה תיכף בפר' תזו"מ, נראה להם כביכול שיש להם מעלה של בני חו"ל מעל בני א"י, זה לא לכבודו של ארץ ישראל, (תיקון ישכר)

· טעם נוסף: מובא בספר 'שער המפקד', אב במצרים רפאל אהרן בן שמעון, הטעם שמחכים עד בהו"ב, כי בכל שנה פשוטה כל הפרשיות המחוברות הם יחד, ורק בשנת {ה-כ-ז} שחייבים להפריד כנ"ל, עדיף שישאר מה שיותר דומה לכל השנים, ובמילא דוחים את ההפרדה הכי מאוחר שאפשר, (שער המפקד)

· עוד טעם: כי פרשיות תזריע-מצורע, הנושאים דומים מאוד, ולמה להפרידם, וכן פר' אחרי-קדושים, מאוד קשור הנושאים שלהם, אבל פרשיות 'בהר-בחוקתי, אין להם שום קשר נושאים בפרשיות, (בדרך אפשר)

· טעם נוסף: כי השבת שלפני שבועות קראים פר' בהו"ב ובדרך כלל לומדים את חלק הראשון של הפרשה, ובפרט כשיש שני פרשיות לומדים העיקר את הראשונה, ואז ניכר ההבדל של 'תכלה שנה וקלולתיה' שזה בולט, (מזבח אדמה)

· טעם נוסף: היות שתמיד צריך לגמור פרשה עם דבר טוב, ואם נפריד את פר' תזריע נגמור עם טומאה, ('לטמאו'), וכן אם נפריד את פרשת 'אחרי' גם נגמר עם טומאה, (ולא תטמאו...), לעומת כשמפרידים פר' 'בהר' הוא נגמר עם דבר טוב, (ומקדשי תיראו אני ד'), לכן עדיף להפריד בהו"ב שנגמר עם דבר טוב, (מפרשים)

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » זונטאג אפריל 26, 2015 4:45 am

אויף די לעצטע תירוץ אז דערפאר צעטיילט מען נישט תזריע מצורע כדי נישט מסיים זיין מיט טומאה, איז מיר שווער געווען והלא אויך מצורע ענדיגט זיך מיט 'טמאה'?

האט מיין יונגל נר"ו געזאגט, ווייל אויב זאל מען צעטיילן וועט זיין צוויי סדרות וואס ענדיגן זיך מיט די ווארט טמא. ופשוט
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

חיים של שמחה
שר מאה
תגובות: 139
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 12, 2016 3:27 pm

חילוק הפרשיות בין ארה"ק לחו"ל אחר פסח ושבועות בכמה שנים

תגובהדורך חיים של שמחה » דאנארשטאג מאי 05, 2016 3:43 pm

ווייסט איינער וואס איז פשט פון די צווישן שייד פון די פרשיות און חו"ל און אין ארץ ישראל ?

פארוואס זאל מען נישט שוין די וואך צוזאמשטעלן אז אין חו"ל זאל זיין אחרי - קדושים צוזאמען, פארוואס דארף מען ווארטן עטליכע וואכן ?

אזוי אויך עטליכע מאל נאך שבועות קען עס ווען זיין און א פריעדיגע געלגנהייט צאמגעשטעלט.

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דאנארשטאג מאי 05, 2016 5:11 pm

אינטערעסאנט אויך פונקט יעצט געווינדערט דאס יאר גייט זיין אפגערוקט ביז מטות מסעי.
און פאראיאר איז געווען נאר ביז בהר בחוקותי, זאלן קומען די תלמידי חכמים און ערקלערן אין וואס דאס איז תלוי.
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » מאנטאג מאי 09, 2016 12:25 am

חיים של שמחה האט געשריבן:ווייסט איינער וואס איז פשט פון די צווישן שייד פון די פרשיות און חו"ל און אין ארץ ישראל ?

פארוואס זאל מען נישט שוין די וואך צוזאמשטעלן אז אין חו"ל זאל זיין אחרי - קדושים צוזאמען, פארוואס דארף מען ווארטן עטליכע וואכן ?

אזוי אויך עטליכע מאל נאך שבועות קען עס ווען זיין און א פריעדיגע געלגנהייט צאמגעשטעלט.
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

מתתי' דארף
אנשי שלומינו
תגובות: 4
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 09, 2016 5:40 pm

תגובהדורך מתתי' דארף » מאנטאג מאי 09, 2016 7:44 pm

שלום עליכם.

קרעמער האט געשריבן:מען קען נישט אפטיילן תז"מ, ווייל דאן וועט מען ליינען בחקתי ערב שבועות, און מען דארף מפסיק זיין מיט במדבר צווישן די תוכחה און יו"ט שבועות כמבואר בגמ'.


viewtopic.php?p=560924#p560924

דאס איז נוגע דאס יאר. דאס יאר שטעלט מען נישט צוזאם אחרי קדושים אין חו"ל, כדי מ'זאל ליינען בחקותי פאר שבועות און מפסיק זיין איין שבת בעפאר, ממילא ביז שבועות קען מען זיך נישט פארגלייכן מיט די בני ארץ ישראל.

נאך שבועות איז נאר דא איינמאל אויסער מטות מסעי, און דאס איז חקת בלק
חקת בלק שטעלט מען צוזאם ווען דער צווייטער טאג שבועות פאלט שבת, לכאורה קען מען ווען אזא יאר ווי היי יאר אויך אזוי טון

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » מאנטאג מאי 09, 2016 8:44 pm

פארוואס אין אר"י איז נישט קיין פראבלעם אז בחוקותי איז 2 וואכן בעפער שבועות?
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » דינסטאג מאי 10, 2016 12:11 am

נודה לך האט געשריבן:פארוואס אין אר"י איז נישט קיין פראבלעם אז בחוקותי איז 2 וואכן בעפער שבועות?

לכאורה איז די ענין אין די גמרא נאר אז די קללות זאלן נישט זיין נאנט צו שבועות (נידונין על פירות האילן). ממילא ארט מיר נישט אויב עס איז איין וואך פריער אדער נאך בעסער צוויי וואכן.

אינטערסאנט אז אין משנה הלכות ברענגט ער יא אז די סיבה פארוואס מ'לייגט נישט צאם בהר בחקותי איז כדי עס זאל נאר זיין איין הפסק פון די קללות. ער האלט אז עס ברענגט זיך נאר ארויס אז מ'זיכט צו מפסיק זיין אויב עס איז דא אייין שבת אבער ביי 2 זעהט זיך גארנישט אן.

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » דינסטאג מאי 10, 2016 1:41 pm

פר בן בקר האט געשריבן:
נודה לך האט געשריבן:פארוואס אין אר"י איז נישט קיין פראבלעם אז בחוקותי איז 2 וואכן בעפער שבועות?

לכאורה איז די ענין אין די גמרא נאר אז די קללות זאלן נישט זיין נאנט צו שבועות (נידונין על פירות האילן). ממילא ארט מיר נישט אויב עס איז איין וואך פריער אדער נאך בעסער צוויי וואכן.

זע סי' תכח בביאור הלכה אז צומאל ליינט מען נשא פאר שבועות אויך אין חו"ל, ווען ס'איז א שנה מעוברת און ראש השנה פאלט ביום ה', וואס דאן קומט אויס אז מ'ליינט אחרי פאר פסח, אבער אנדערשמאל איז מען מקפיד צו ליינען אחרי דוקא נאך פסח בשנה מעוברת, און מצורע פאר פסח, וסימנך "סגיר ופסח"
אויך איז מען יא מקפיד צו ליינען במדבר פאר שבועות ווען ס'איז שייך, וסימנך "מנו ועצרו"

די שאלה פארוואס מען איז זיך נישט משתווה מיט די בני א"י ביי חקת-בלק פרעגט דער מהרי"ט, און ער ענטפערט אז היות ס'איז שוין נדחה זאל מען שוין ווארטן ביז מטות מסעי וואס זענען ברוב השנים מחוברות, און דאן איז מען מוכרח עס צו טאן כדי תשעה באב זאל פאלן אין פר' ואתחנן, וסימנך צומו וצלו.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=224
שו"ת מהרי"ט ח"ב סי' ד
אשר עוד בקשה נפשו לדעת מה טעם כשאירע כמו שנה זו מעוברת שחל ז' של פסח בשבת שבני א"י קראו פר' אחרי מות בו ביום ובח"ל לשבת הבאה ונמצינו נפרדים מבני א"י בכל השבתות עד פ' מטות ומסעי ולמה לא נתחבר יחד תיכף בשבת שאחרי הפסח ונקרא אחרי מות וקדושים כמו שאנו מחברים אותם בכל שנה פשוטה.

תשובה הרבה טרחו הראשונים לחבר כמה פרשיות הסמוכות זו לזו בשנה פשוטה כמו תזריע מצורע אחרי מות קדושים בהר בחוקותי וכל עצמן לא טרחו אלא שיהיו קורים במדבר סיני קודם לעצרת ומסרו סי' מנו ועצרו וטעמא משום דאמרינן בפ' בני העיר עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת, ומפרש טעמא כדי שתכלה שנה וקללותיה שעצרת נמי ר"ה לאילן הוא מד' פרקים שהעולם נדון בהם כדתנן ובעצרת על פירות האילן וכתבו התוס' שנהגו העולם להפסיק בפרש' אחת בין קללות לעצרת והוא פ' במדבר סיני וכשם שאמרו שלא לאחר כך אמרו שלא להקדים שיהיו קורין אותם שתי שבתות שלפני עצרת דלא מינכרא מילתא שכלו קללותיה אא"כ נקראים בסמוך לאחרית השנה ודוגמא לדבר הא דאמרי' בפ' במה מדליקין גבי הדלקת נר שבת סבר לאקדומי תנא ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים פרש"י דלא מנכרא הכא נמי עבדינן היכר שכלו שאנו מפסיקין בשבת אחת ולכך קבעו מנו ועצרו. ובא"י שקראו אחרי מות בז' לעומר הוצרך הדבר שיהיה להם שתי שבתות של הפסק בין קללות לעצרת אבל בח"ל ראוי לעשות כסדר השנים מנו ועצרו. ומיהו יש לשאול למה לא יחברו חוקת ובלק, שהם קודם למטות ומסעי, כמו שאנו מחברים אותם בחוצה לארץ כשחל פסח בחמישי, שאז יפול יום שני של עצרת ביום השבת, ובחוצה לארץ אינן קורין פרשת הסדר ומתחברים עם בני ארץ ישראל בחוקת ובלק, כבר ראיתי בספר תיקון יששכר, שבסוריא נוהגין לעשות כן, לחבר חוקת ובלק גם בשנה זו, אבל ברוב מקומות ישראל לא נהגו אלא במטות ומסעי
ונראה לי שטעמם הוא דכיון שנדחו שלא יכלו להתחבר בכל אות' השבתות מפני עצרת, המתינו לאחרונה, ואף על פי שהיו יכולים להקדים שבת אחת בחוקת ובבלק, לא רצו לשנות מסדר כל השנים שאין פסח חל בשבת ומחברין מטות ומסעי, שהחיבור מוכיח, והדבר צריך מפני תשעה באב הבא אחריהם שקורין בשבוע שחל בו ואתחנן, וסימניך צומו וצלו. והטעם הוא משום פרשת כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגומר, ואמרינן צדקה עשה עמנו הקדוש ברוך הוא שהקדים שתי שנים לונושנתם, כמו שאומרים בחיבורם.
ויש לי סמך לזה דומיא דערבה, כדאמרינן בפרק לולב וערבה דלהכי לא קבעינן למצות ערבה ביום ראשון ולידחי שבת משום דלא מוכחא מילתא, דאמרינן לולב הוא דדחי, ולידחו בחד מהנך יומי, אמרי כיון דמפקת ליה מראשון אוקמה בשביעי, הכא נמי כיון שאי אפשר להתחבר באותם פרשיות הסמוכות אוקמא אבתרייתא, שלא תחלוק בסדר השנים.
שנות חיים לך יוסיפו וברכות שמים מעל סביב לאהליך ירעפו כנפשך נפש ברכה וכנפש שש ושמח בשלותך ובישועתך מה יגל מאד
הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דינסטאג מאי 10, 2016 10:56 pm

נודה לך האט געשריבן:זאלן קומען די תלמידי חכמים און ערקלערן אין וואס דאס איז תלוי.

יישר כח הרב בנימין הלוי
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » דינסטאג מאי 10, 2016 11:49 pm

אין בני יששכר שטייט אז די טעם פארוואס מ'איז זיך נישט מחבר מיט די בני ארץ ישראל ביי חקת בלק איז ווייל מ'וויל ליינען פרשת פנחס די פרשת הקרבנות אין די 3 וואכן.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט