וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
אהרן הלוי
שר האלף
תגובות: 1046
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:07 pm

dovidal האט געשריבן:שטייט דאס אין קדושת לוי ?

ניין
אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו (קרעדיט: בעלי תשובה, חסידים ואנשי מעשה)

טראק דרייווער
שר האלף
תגובות: 1154
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

תגובהדורך טראק דרייווער » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:10 pm

אהרן הלוי האט געשריבן:תפילה ביים לעכט צינדן מיינעך


וועלכע תפילה, און ווער האט געמאכט יענע תפלה?
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזיך

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:18 pm

טראק דרייווער האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:תפילה ביים לעכט צינדן מיינעך


וועלכע תפילה, און ווער האט געמאכט יענע תפלה?

רבינו בחיי ברענגט אין פרשת יתרו: "ולכך ראויה האשה להתפלל לשם יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת שהיא מצוה מוטלת עליה שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה".
אויף דעם ארויף זענען געבויט פארשידענע נוסחאות וואס פרויען זאגן ביי לעכט צינדן.
אין סדר עבודת ישראל (בער) שטייט דער נוסח וואס איז היינט באקאנט, כ'ווייס נישט פונקליך אין וועלכע קרייזן:

בער.JPG
בער.JPG (132.21 KiB) געזעהן 1721 מאל
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7667
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:37 pm

צ״ק: צו היינו דאמרי נשי אז שלאפן מיט די קליידער איז גורם שכחה?
דביה תחדי נפשא

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 379
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:45 pm

חמרא טבא האט געשריבן:צ״ק: צו היינו דאמרי נשי אז שלאפן מיט די קליידער איז גורם שכחה?

ראה בחוקותיך אשתעשע (סבאג) עמ' רכה-רכו.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7667
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מוצ"ש ינואר 04, 2020 10:49 pm

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:צ״ק: צו היינו דאמרי נשי אז שלאפן מיט די קליידער איז גורם שכחה?

ראה בחוקותיך אשתעשע (סבאג) עמ' רכה-רכו.

יישר כחכם!!
כדארף שנעל רופן מיין מאמע...
דביה תחדי נפשא

ניי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 08, 2017 8:06 pm

תגובהדורך ניי » מיטוואך פאברואר 26, 2020 2:11 pm

ווי איז די מקור אז צדיקים גייען נישט אווען פון די וועלט ווי לאנג זיי זענען נישט מסכים צו דעם.
ברענגט די אייבערשטער אויף זיי יסורים אז זיי זאלן געבן זייער הסכמה???

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5163
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מיטוואך פאברואר 26, 2020 2:30 pm

ניי האט געשריבן:ווי איז די מקור אז צדיקים גייען נישט אווען פון די וועלט ווי לאנג זיי זענען נישט מסכים צו דעם.
ברענגט די אייבערשטער אויף זיי יסורים אז זיי זאלן געבן זייער הסכמה???

קיינמאל נישט געהערט.
וואס איך ווייס יא איז די גמרא אין מס' שבת איבער די פטירה פון דוד המלך וואס איז לכאורה משמע פארקערט

אוועטאר
איינס
שר חמשת אלפים
תגובות: 5181
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך פאברואר 26, 2020 3:48 pm

קען זיין פון רבי יהושע בן לוי
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2905
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג פאברואר 28, 2020 1:25 am

שיעלע בהמה האט געשריבן:
יא יא אבער די מגן דוד איז אסאך מער מקוריות'דיג

די גאנצע מקור אז די פאנצער פון דוד המלך איז געווען 6 עקן איז מיינעך דער תהלים ארץ החיים. (דער מונקאטשער רב האט א שמועס דערוועגן).
אדרבה דו ווייסט נאך א מקור?

אוועטאר
ספרים שטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 01, 2019 10:16 pm

תגובהדורך ספרים שטוב » זונטאג מארטש 15, 2020 10:59 am

ווי איז דער הלכה/מקור נישט צו עסן נאך בין השמשת ביי שלש סעודות?
ס'ליגט מיר עפעס אין קאפ אז מן הדין איז מתור
קען איינער אנצייגן ביטע?
אויב קען איך נישט האבן א "ספרים שטוב" אינעם מציאות, זאל איך עס כאטשיג האבן אין מיין ניק אויף אייוועלט.

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5163
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » זונטאג מארטש 15, 2020 11:05 am

ספרים שטוב האט געשריבן:ווי איז דער הלכה/מקור נישט צו עסן נאך בין השמשת ביי שלש סעודות?
ס'ליגט מיר עפעס אין קאפ אז מן הדין איז מתור
קען איינער אנצייגן ביטע?

די רעדסט פון אנפאנגן א סעודה אדער ממשיך זיין? אנפאנגן קען זיין א שאלה ווייל מ'איז שוין אפשר חייב בהבדלה (הגם ס'ליגט מיר אין קאפ אז בדיעבד מעג מען יא), אבער ממשיך זיין איז נישט קיין שום פראבלעם

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » זונטאג מארטש 15, 2020 9:36 pm

"אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל, אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו אין צריך להפסיק. ויש אומרים דפורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו. הגה: והמנהג פשוט כסברא הראשונה." (שו"ע או"ח סימן רצ"ט)

גראמער
שר חמש מאות
תגובות: 568
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 11, 2016 8:21 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך גראמער » דינסטאג אפריל 21, 2020 11:15 pm

אז ווען א גלאז צוברעכט זיך איז א סימן ברכה, אדער עס קומט א שמחה?

האט עס א מקור בכלל?

התבונני
שר חמישים ומאתים
תגובות: 374
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 12, 2018 3:56 pm

Re:

תגובהדורך התבונני » דינסטאג אפריל 21, 2020 11:25 pm

דריידל האט געשריבן:
ספרים שטוב האט געשריבן:ווי איז דער הלכה/מקור נישט צו עסן נאך בין השמשת ביי שלש סעודות?
ס'ליגט מיר עפעס אין קאפ אז מן הדין איז מתור
קען איינער אנצייגן ביטע?

די רעדסט פון אנפאנגן א סעודה אדער ממשיך זיין? אנפאנגן קען זיין א שאלה ווייל מ'איז שוין אפשר חייב בהבדלה (הגם ס'ליגט מיר אין קאפ אז בדיעבד מעג מען יא), אבער ממשיך זיין איז נישט קיין שום פראבלעם

חלב ישראל האט געשריבן:"אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל, אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו אין צריך להפסיק. ויש אומרים דפורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו. הגה: והמנהג פשוט כסברא הראשונה." (שו"ע או"ח סימן רצ"ט)

תוספות פסחים ק"ה ע"א ד"ה והנ"מ דאכלו ושתו מעיקרא
משמע שהיו אוכלים בשבת סמוך לחשיכה ותימה שלא נהגו לאכול בין מנחה למעריב וגם ר"ת כעס על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב דאמר במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל את קרוביו המתים וכתב שפעם אחת אירע מעשה בלותיר ובא לידי סכנה ובקושי התירו ערב יום הכפורים לאכול אחר וידוי משום שכרות וגם תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה התירו בקושי ויש לדחות דמיירי הכא שהתחילו ביתר ובאמצע סעודה התפללו מנחה והכיא דהתחילו בהיתר מותר להשלים

אוועטאר
קנאפער ידען
שר עשרת אלפים
תגובות: 11548
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו ג-ט וויל
פארבינד זיך:

תגובהדורך קנאפער ידען » מיטוואך אפריל 22, 2020 9:33 am

גראמער האט געשריבן:אז ווען א גלאז צוברעכט זיך איז א סימן ברכה, אדער עס קומט א שמחה?

האט עס א מקור בכלל?

פון דא:
מנהג ההמון הוא, שבכל עת שנשבר כלי בתוך הבית, אף ללא סיבת נישואין וכדו' מכריזין בקול "מזל טוב". וראה מה שכתב הגאון רבי ישכר דוב באבד אב"ד בוסקא בספרו אוצר יד החיים (אות צ"ב) שאין זה דבר בטל, והוא באמת סימן טוב. ומצא לזה מקור נאמן בשיטה מקובצת (מעילה י"ז ב', ונדפס על הדף ש"ס וילנא) במעשה המבואר שם שהשד בן תמליון נתדבק בבת הקיסר, ואמר לר' שמעון בן יוחאי שבעת שיצא ממנה ישברו כל כלי זכוכית שבבית, עיין שם.
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין אין עפעס קען מער מיר קאנטעקטן אין טשעט אדער אימעיל gilyoinois@gmail.com
-----------
זה נהנה וזה לא חסר, קויפט איר אמאל אויף עמעזאן גייט צו עמעזאן דורך דעם לינק: www.amazon.com

גראמער
שר חמש מאות
תגובות: 568
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 11, 2016 8:21 pm

Re:

תגובהדורך גראמער » מיטוואך אפריל 22, 2020 9:47 am

קנאפער ידען האט געשריבן:
גראמער האט געשריבן:אז ווען א גלאז צוברעכט זיך איז א סימן ברכה, אדער עס קומט א שמחה?

האט עס א מקור בכלל?

פון דא:
מנהג ההמון הוא, שבכל עת שנשבר כלי בתוך הבית, אף ללא סיבת נישואין וכדו' מכריזין בקול "מזל טוב". וראה מה שכתב הגאון רבי ישכר דוב באבד אב"ד בוסקא בספרו אוצר יד החיים (אות צ"ב) שאין זה דבר בטל, והוא באמת סימן טוב. ומצא לזה מקור נאמן בשיטה מקובצת (מעילה י"ז ב', ונדפס על הדף ש"ס וילנא) במעשה המבואר שם שהשד בן תמליון נתדבק בבת הקיסר, ואמר לר' שמעון בן יוחאי שבעת שיצא ממנה ישברו כל כלי זכוכית שבבית, עיין שם.


ישר כח גדול! אז מען רעדט שוין פון דעם ענין, דא וואס זאגן אז ווען א פייגל שטעלט זיך נעבן די הויז איז אויך א סימן ברכה, האט דאס אויך א מקור?

טראק דרייווער
שר האלף
תגובות: 1154
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך טראק דרייווער » זונטאג מאי 10, 2020 5:45 pm

געהערט אז הרב פינטו האט א קאמפיין אז מען זאל לערנען כסדר חומש דברים און דאס איז מסוגל צו אלע ישועות.

האט דאס עפעס א מקור מוקדם?
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזיך

יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 322
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 4:36 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך יונה ישראל » מיטוואך מאי 13, 2020 11:05 am

וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

אוועטאר
קנאפער ידען
שר עשרת אלפים
תגובות: 11548
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו ג-ט וויל
פארבינד זיך:

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך קנאפער ידען » מיטוואך מאי 13, 2020 11:36 am

יונה ישראל האט געשריבן:וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

מסתם אין גיטין נ"ו. (ביים מעשה פון בר קמצא) "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו"
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין אין עפעס קען מער מיר קאנטעקטן אין טשעט אדער אימעיל gilyoinois@gmail.com
-----------
זה נהנה וזה לא חסר, קויפט איר אמאל אויף עמעזאן גייט צו עמעזאן דורך דעם לינק: www.amazon.com

יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 322
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 4:36 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך יונה ישראל » מיטוואך מאי 13, 2020 11:43 am

קנאפער ידען האט געשריבן:
יונה ישראל האט געשריבן:וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

מסתם אין גיטין נ"ו. (ביים מעשה פון בר קמצא) "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו"

יא איך ווייס פון דעם, איך רעד אבער פון די ספעציפישע לשון "מדשתקי רבנן..."

אוועטאר
מענטשאלע
שר חמש מאות
תגובות: 891
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 05, 2013 8:50 am

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך מענטשאלע » מיטוואך מאי 13, 2020 11:47 am

יונה ישראל האט געשריבן:
קנאפער ידען האט געשריבן:
יונה ישראל האט געשריבן:וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

מסתם אין גיטין נ"ו. (ביים מעשה פון בר קמצא) "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו"

יא איך ווייס פון דעם, איך רעד אבער פון די ספעציפישע לשון "מדשתקי רבנן..."

די מליצה ווערט געברענגט אין ספרים, קוק אין פרישה אבה"ע סי' טו.

דייקן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 480
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך דייקן » מיטוואך מאי 13, 2020 11:50 am

יונה ישראל האט געשריבן:וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

שו"ת בית שערים או"ח ס"ז ד"ה ובדרושי הארכתי.

אוועטאר
מענטשאלע
שר חמש מאות
תגובות: 891
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 05, 2013 8:50 am

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך מענטשאלע » מיטוואך מאי 13, 2020 11:52 am

אינטרעסאנט איך האב געזוכט אין אוצר החכמה נאר מש אחרונים פון די לעצטע הונדערט צווי הונדערט יאר האבן די מליצה ווי ס'זעט אויס, אבער ביי זיי איז עס דא אסאך פון תקופת תלמידי החת"ס און ווייטער עד לזמנינו אנו וואס איז זייער נפוץ

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

תגובהדורך גרשון » מיטוואך מאי 13, 2020 1:00 pm

יונה ישראל האט געשריבן:
קנאפער ידען האט געשריבן:
יונה ישראל האט געשריבן:וואו איז די מקור פון "מדשתקי דרבנן שמע מינה דניחא להו" ?

מסתם אין גיטין נ"ו. (ביים מעשה פון בר קמצא) "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו"

יא איך ווייס פון דעם, איך רעד אבער פון די ספעציפישע לשון "מדשתקי רבנן..."

א לשון הש"ס אויף עטליכע פלעצער.

זע שבת כט, ב: "אבין ציפוראה גרר ספסלא בעיליתא דשישא לעילא מרבי יצחק בן אלעזר. א''ל אי שתוקי לך כדשתיקו ליה חבריא לר' יהודה, נפיק מיניה חורבא." קען זיין ס'איז דא ערגעץ וואו ס'שטייט מער פונקטליך דעם לשון.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט